## Biur Halacha Siman 72

###### Biur Halacha 72:2:1
[Biur Halacha 72:2:1](https://torahapp.org/share/book/Biur%20Halacha/r/72:2:1)

**אין מוציאין וכו' שאין שהות וכו'** - ר"ל דהאי סמוך דקאמרינן הכא אין פי' כמו סמוך למנחה דבסימן רל"ב שהוא חצי שעה אלא פי' כדי שהות להוציאו ולקברו קודם שיגיע זמן התחלת ק"ש שהוא משיכיר את חבירו ברחוק ד"א [תר"י וב"י]:


###### Biur Halacha 72:3:1
[Biur Halacha 72:3:1](https://torahapp.org/share/book/Biur%20Halacha/r/72:3:1)

**נשמטין אחד אחד וכו'** - עיין במ"ב. ולכאורה משמע דאפילו אם עי"ז יעבור בתוך כך זמן ק"ש ג"כ אין לחוש דהרי כבר התחילו לעסוק במצוה ופטורין מן המצוה אף שהמצוה השניה חמורה ממנה הרבה וכדמוכח בסק"ד במגן אברהם ועיין בפמ"ג שם ועיין בפר"ח וצ"ע:


###### Biur Halacha 72:4:1
[Biur Halacha 72:4:1](https://torahapp.org/share/book/Biur%20Halacha/r/72:4:1)

**קברו את המת וכו' אם יכולים וכו'** - אע"ג דבס"ב איתא דאין מוציאין מת אא"כ יש שהות לקברו קודם איירי שחשבו מתחלה שיהיה שהות ואח"כ אין שהות והכי איתא בירושלמי:


###### Biur Halacha 72:4:2
[Biur Halacha 72:4:2](https://torahapp.org/share/book/Biur%20Halacha/r/72:4:2)

**וכל העם הולכין אחריהם** - יש לדקדק שהרי פסוק ראשון לכו"ע אסור לקרותו מהלך כמבואר לעיל סי' ס"ג ס"ג וא"כ היכי משכחת לה שיהא שהות לקרותו עד שלא יגיעו לשורה דהרי אע"פ שהוא רחוק קצת מ"מ הרי אסור לקרות בהליכה ובשלמא אם נאמר דמיירי בשאין שהות לקרוא אח"כ וכמו שנכתוב בסמוך ניחא אבל לפי מה שכתוב בהג"ה קשה אח"כ מצאתי קושיא זו בספר מאמר מרדכי וכתב ע"ז ושמא י"ל דר"ל אם הוא בריחוק קצת שטרם שיגיע האבל לשם יכולים לעמוד בפסוק ראשון ולהיות עם האבל לשורה ביחד וכגון שמשערים בהליכת האבלים שיגיעום טרם שיגיעו הם לשורה עכ"ל:


###### Biur Halacha 72:4:3
[Biur Halacha 72:4:3](https://torahapp.org/share/book/Biur%20Halacha/r/72:4:3)

**אם יש שהות וכו'** - ע' במ"ב מש"כ כיון וכו' כ"כ מ"א ועיין בפמ"ג שכתב דמשמע מזה דהעוסק במצוה אפילו במצוה דרבנן שוב אין לו לפסוק אפילו למצוה דאורייתא וצ"ע מנין לו זה עכ"ל:


###### Biur Halacha 72:4:4
[Biur Halacha 72:4:4](https://torahapp.org/share/book/Biur%20Halacha/r/72:4:4)

**ביום לקרות אח"כ** - עיין בהגהות מהרל"ח מה שכתב על הג"ה זו וגם בספר מאמר מרדכי מפקפק על הג"ה זו וכתב דמדברי הרמב"ם אין ראיה וגם מדברי הרבינו יונה לא משמע הכי שכתב לא יתחילו טעמא דמילתא דתנחומי אבלים מדאורייתא דבכלל ג"ח הוי ולפיכך אמרו דכיון שעוסק במצוה פטור מן המצוה ואע"פ שכבר נקבר המת לא יתחיל עכ"ל ודין עוסק במצוה הוא אפילו בדליכא שהות ועיין לעיל סימן ע' ס"ד בדין העוסק בצרכי רבים וסיים ע"ז שם דדין זה צ"ע למעשה. וברמב"ם בהלכות אבילות פסק דניחום אבילות הוא מ"ע מד"ס ולפ"ז הדין עם ההג"ה ועיין בפמ"ג סק"ד: