## Bnei Yissaschar, Adar

###### Bnei Yissaschar, Adar 7:1:1
[Bnei Yissaschar, Adar 7:1:1](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Adar/r/7:1:1)

**מאמרי חדש אדר מאמר ז' דורש טוב**
**בו יתבאר כמה ביאורים לדרשת חז"ל בענין הנס בגמ' ובמדרשים ויקרא שם המאמר דורש טוב:**
**פליגי**בגמ' בפסוק וישני' ואת נערותי' לטוב וכו' מהו השינוי פליגי בזה רב אמר שהאכילה מאכל יהודי. ושמואל אמר קדלי דחזירי. ור' יוחנן אמר זרעונים. מהראוי להתבונן לדעת כולם מהיכן למדו דבריהם ומה היתה בה השינוי. ולאיזה דבר משמיענו זאת במגל' הנקראת להגיד לנו פלאי פלאות מנפלאותיו ית"ש. ואין בה דבר ריק ונ"ל דכולם דרשו דבריהם מן תיבת לטו"ב. הנה רב אמר שהאכילה מאכל יהודי. י"ל דלמד זה דהנה בתורה אחר שהזהירנו השי"ת שלא לאכול הדברים הטמאים כתיב ונטמאת"ם בם. ודרשו ונטמאת"ם שהדברים הטמאים מטמטמין לבו של אדם. לבל יוכל להתבונן בדעת"ו במושכלות וכיון שאין לו דע"ת הנה בהעדר הדע"ת. כתיב גם בלא דע"ת נפש לא טוב (וע"כ אמרז"ל עד שאתם מבקש שיכנסו דברי תורה לתוך מעיך בקש שלא יכנסו דברים האסורים לתוך מעיך דכיון שלא יכנסו דברים האסורים לתוך המעיים. הנה יש לנפש הישראלי. דע"ת הקודש כמד"א לדע"ת כי אני י"י מקדשכם ובודאי יתקשרו בו דברי תורה וכל מה שילמוד יכוון לאמיתו ולא ישכח דע"ת הוא התקשרות מלשון וידע אדם וכו') וכיון שנתברר שהדברים האסורים מטמטמין הדע"ת ובלא דעת נפש לא טוב (ואין טוב אלא תורה לקח טוב נתתי לכם תורתי וכו') הנה מדכתיב בכאן וישני' וכו' לטוב נשמע שהאכילה מאכל יהודי. שהוא בסגולה לטו"ב זו תורה והנה משמיענו זאת במגל"ה הנקרא"ת. אשר פעל ועשה המגיד מראשית אחרית ידע אשר המן עמלקי אשר אחיזתו מן הדע"ת דסט"א יתקומם לנגד דע"ת הקודש ותצטרך אסת"ר להתקומם נגדו בדע"ת הקודש להשמיד את שמו כמ"ש ותקרא אסתר להתך וכו' לדעת מה זה וכו' הנה קודם הגזירה פעל הפועל ישועות. והעלה בלב אחשורוש אשר גדל את המן הדע"ת דסט"א. הנה העלה השי"ת בלבו. לשנות את אסתר לטו"ב שהאכילה מאכל יהוד"י להגביר אצל' דעת הקודש ודהנה בלא דע"ת נפש לא טו"ב ממילא מדעת הקודש היא הנפש בטו"ב וזה יש לרמז בכוונת מרדכ"י מאז שהיה מתהלך לפני חצר בית הנשים לדעת את שלום אסתר וכו' כי מרדכי ידע את כל אשר נעשה הבן הדבר:


###### Bnei Yissaschar, Adar 7:2:1
[Bnei Yissaschar, Adar 7:2:1](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Adar/r/7:2:1)

**ושמואל**אמר שהאכילה קדלי דחזירי למד לה מג"ש כתיב הכא לטו"ב וכתיב התם ובתי' מלאים כל טו"ב ודרשי חז"ל קדלי דחזירי שהותר להם בכיבוש הארץ והנה מרגלי בפומי' דאינשי שעתיד חזי"ר ליטהר הן אמת לא נודע מקומו אי' כי לא נמצא במדרשי חז"ל שבידינו ואפשר הוא בקבל' דלעתיד ב"ב בשעת הכיבוש שוב עתיד ליטהר כיון שהתורה קראתו טו"ב בכיבוש הראשון (דבר השמן נקרא טוב משמני הארץ מתרגמינן טובא דארעא ועוד יתבאר אי"ה) והנה דרשו חז"ל בפסוק ויהי עשו בן ארבעים שנה ויקח אשה את יהודית וכו' עד ארבעים שנה היה צד נשים מתחת בעליהן וכיון שהגיע לארבעים אמר אבא נשא אשה בן ארבעים אף אני אעשה כן הנה הוא כמו החזי"ר שמראה טלפיו ראוני שאני טהור וכן דרשו חז"ל ואת החזיר כי מפריס וכו' על המלכו' הרביעית עיי"ש והנה נצר זדון טס מנו עמלקי והנה נמצא בספרים הקדמונים אשר עשו ראה את בן בנו עמלק אשר הוא קוץ ממאיר לבית יעקב וצוה בצוואה להזדווג ולהתקומם נגד זרע יעקב בכל פעם אשר תמצא ידו והקב"ה צוה בציווי לנו תמחה את זכר עמלק ואמר הקב"ה נראה דבר מי יקום או צוואתי או צוואתך בזה פירשנו המסורה נמסר ב"פ וצ"א וצ"א השדה בעשו וצ"א הלחם בעמלק אכ"מ) וכל העצות רעות וכל הגזירות המה מזרעא בישא הדין כמבואר בזוהר ע"כ המגיד מראשית אחרית גם בכיבוש הראשון בהבטחתו ואכלת את כל העמים התיר לנו בשעת הכיבוש לאכול קדל"י דחזיר"י להורות על הכיבוש האחרון ב"ב כשיעלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו (הוא הנקרא חזיר היער) ויהיה סחר' ואתננ' קדש ליושבים לפני י"י יהיה סחר' ויהנו מטוב' והנה הנצר זדון עמלקי הוא העיקר מזרע עשו הוא היועץ והגוזר גזירות היינו הדעת דסט"א הנה המגיד מראשית אחרית נתן בלב אחשורוש להאכיל את אסתר קדלי דחזיר"י להורות על הענין הנרצ' אשר יהיה חזיר היער עמלק מזרע עשו למאכל למו כאשר ביום ההוא נתן המלך אחשורוש לאסתר המלכה את בית המן צורר היהודים ותשם אסתר את מרדכי על בית המן:


###### Bnei Yissaschar, Adar 7:3:1
[Bnei Yissaschar, Adar 7:3:1](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Adar/r/7:3:1)

**ור'**יוחנן אמר שהאכילה זרעוני' למד לה ג"כ מג"ש כתיב הכא לטוב וכתיב התם נס נא את עבדיך ויתנו לנו מן הזרעונים ונאכלה וכו' ולמקצת ימים עשרה נראה מראיהם טוב ובריאי בשר וכו' והנה כתיב התם ויודעי דעת ומביני מדע (היינו רוה"ק) ואשר כח בהם לעמוד בהיכל המלך הכניס הש"י בלב אחשורוש להאכילה זרעונים כעין דניאל חנניא מישאל ועזרי' שהיו משיגים רוה"ק והיה בהם ג"כ כח לעמוד בהיכל המלך זה הדבר היה לה לסימן אח"כ ותלבש אסתר מלכות מלמד שלבשת' רוה"ק ותעמוד בחצר בית המלך הפנימית ברוך הפועל ישועות המגיד מראשית אחרית:


###### Bnei Yissaschar, Adar 7:3:2
[Bnei Yissaschar, Adar 7:3:2](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Adar/r/7:3:2)

**והנה**לדעת כולם נלמדו הדברים בג"ש נגד מדת רחו"ם בכדי לכפר עון כדכתיב והוא רחו"ם יכפר עו"ן נתבארו הדברים בכמה מקומות בדברינו עפ"י דרשת חז"ל. ורחמתי את אשר ארחם אעפ"י שאינו הגון אעפ"י שאינו כדאי:


###### Bnei Yissaschar, Adar 7:4:1
[Bnei Yissaschar, Adar 7:4:1](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Adar/r/7:4:1)

**והמן**נופל על המטה על המטה תרין במסורה. דין ואידך ויתחזק ישראל וישב על המטה תתפרש רמיזת המסורה ע"י משאחז"ל כי יד על כס וכו': כביכול נשבע הקב"ה וכו' שאין השם שלם ואין הכסא שלם עד שימחה זרעו של עמלק והנה המן הוא עיקר קליפת עמלק (כ"ס י"ה בגימ' צ"ה והנה במרכב' טמא' זה לעומת זה המן בגימ' צ"ה והוא המנגד של כס"א דו"ד צ"ה הבן) ורמזה המסורה כשהמן נופל על המטה אשר האדם נשען עליה אז ויתחזק ישראל (סבא כביכול) וישב על המטה הוא הכס' שנשענין עליה ובהעמיק עוד ביותר עפ"י מ"ש הרמ"ז ז"ל המן הי' גלגול עש"ו והנה כתיב ולאם מלאום יאמץ כשזה קם וכו' והנ' רמיזת המסור' ויתחזק ישראל וישב עלהמט' והמן זה עשו נופל ע"ל המט"ה ותתבונן עוד מט"ה בגימ' ד"ן הוא המילוי הז' מן י"ג מלואי הוי' הוא השם הד"ן את העולם בחדש תשרי חדש הז' ומט"ה כלפי חסד (עיין כ"ז בס' ברית כ"ע ומימיו אנו שותים בזה עיי"ש) והנה בראש השנ' אשר יתגזר וההתחזקו' לישראל בו בפר' יתגזר הנפיל' להמן זה עשו ומעתה תלך לבטח בתורת המסו' ויתחזק ישראל וישב על המטה בו בפרק והמן נופל על המטה אמן כן יאמר השם:


###### Bnei Yissaschar, Adar 7:5:1
[Bnei Yissaschar, Adar 7:5:1](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Adar/r/7:5:1)

**קימו**וקבלו דרשו חז"ל בפסוק ויתיצבו בתחתית ההר מלמד שכפה עליהם ההר כגיגית וכו' מכאן מודעא רבא לאורייתא וכו' אעפ"כ הדור קבלו' עליהם בימי אחשורוש שנאמר קימו וקבלו קימו מה שקבלו כבר עיי"ש יש להתבונן כיון שהי' לישראל עד אחשורוש מודעא למה נענשו על שעברו על התור' ועוד יש להתבונן מפני מה דוקא בימי אחשורוש הדור קבלו' הלא מן מתן תורה עד ימי אחשורוש הי' להם נסים נגלים לאין משער ולא קבלוה עד ימי אחשורוש שהי' נס נסתר מלובש בטבע. ונראה לבאר הדבר עפ"י מ"ש בנדרים פ"ג נודרין להרגין ולמוכסין שהוא תרומה וכו' שהוא של בית המלך אעפ"י וכו' ומפרש בגמ' דאמר יאסרו כל פירות שבעולם עלי אם אינם של בית המלך ופריך ליתסר בכל פרי ומשני באומר בלבו היום והנה לפי"ז אם אינו אומר בלבו היום הגם שהי' אנוס נדרו נדר והנה הקשו לפי"ז על הגמ' שאמרו שיש מודעא רבא לאורייתא על שהיו אנוסים הרי לא אמרו בלבם היום. והנה מהרד"ך בתשובותיו תירץ שלא היו יכולין לחשוב בלבם היום דהשי"ת בוחן לבות וכליות (עיין בספר כסא דוד להרב הגדול מ' חיד"א זלה"ה) ולדעתי אין זה תי' מספיק דיהי' איך שיהי' כיון שהכרח הוא לומר בלבו היו"ם ובזולת זה הגם שהוא באונס נדרו נדר הנה במתן תורה הגם שלא היה להם באפשר לומר בלבם היו"ם נדרם נדר ואין כאן מודעה ונראה עפ"י מ"ש הרב הגדול בעל כה"ג בשם הרלב"ח דהא דבעינן לומר בלב היו"ם הוא מדרבנן אבל מדאורייתא כיון שהוא אנוס אעפ"י שלא אמר בלבו היום אין נדרו נדר ולפי"ז נבא אל הביאור דישראל סברו דיש מודע"א הגם שלא אמרו בלבם היו"ם כיון דמדאורייתא לא בעינן לומר היום וז"ש מכאן מודעא רבא לאורייתא דייקא אבל באמת כל מילי דרבנן מסיני קבלו ובעינן למימר היום וכשלא אמרו היום בלב נדרם נדר ע"כ נענשו כשלא קיימו התורה רק ישראל חשבו כן לסברא שיש להם מודעא כיון דמדאורייתא לא בעינן למימר היו"ם והדור קבלו' בימי אחשורוש בראותם שכל המ"ח נביאים לא הוסיפו על התורה רק מקרא מגלה הנה נתוסף מצוה מדרבנן ונתקבלה בסיני כמ"ש בזוהר וקבל היהודים דא משה דהוא כללי דיהודאי קיבל מגלת אסתר מסיני א"כ המה ראו אז בימי הנס דמרדכי ואסתר דמילי דרבנן ג"כ נתקבלו מסיני. והנה עפ"י מילי דרבנן בשעת מתן תורה אם היה רוצים ח"ו לבטל הנדר היו צריכין לומר בלבם היום וכיון שלא אמרו בלבם היום נדרם נדר ואין כאן מודעא ע"כ הדור קבלוה בימי אחשורוש והוא דבר נחמד:


###### Bnei Yissaschar, Adar 7:5:2
[Bnei Yissaschar, Adar 7:5:2](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Adar/r/7:5:2)

**עפ"י**דברינו הנ"ל יבא כמין חומר דברי הרב הגדול מ' חיד"א זלל"ה כתב בספרו דב"ש לפ"י מערכת אות מ"ם מודעא רבא לאורייתא אומרם רב"א הוא עד מ"ש הרה"מ בקידוש יום השבת נקרא קידושא רבא ע"ד סג"י נהו"ר להיות שאין בו רק ברכת בורא פה"ג ואין בו דבר נוסף על ברכת הנהנין וכן רמזו בכאן מודעא רבא נראית כמודעא ואינה מודעא לפי הדין האמת עיי"ש בדברי הרב דקשה לפי"ז הפשט א"כ למה הדור קבלוה בימי אחשורוש עיי"ש מ"ש הרב הנ"ל ולפי דברינו הנ"ל יתכן שפיר דבימי אחשורוש נתגלה היטב שאינה מודעא נ"ל:


###### Bnei Yissaschar, Adar 7:6:1
[Bnei Yissaschar, Adar 7:6:1](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Adar/r/7:6:1)

**עפ"י**הדברים האלה יש לפרש פסוקי מקראי קדש בפ' נצבים פן יש בכם איש וכו' אשר לבבו פונה היום מעם י"י אלקינו ללכת לעבוד וכו' פן יש בכם שורש פורה וכו' והיה בשמעו את דברי האלה הזאת והתברך בלבבו לאמר שלום יהיה לי כי בשרירות לבי אלך וכו' לא יאבה י"י סלוח לו כי אז יעשן וכו' (עיין בס' כסא דוד והרב החיד"א שמפרש ג"כ הפסוקי' הללו ע"ד המודעא ומקשה ומתרץ שם עיי"ש) ולדרכינו יונח הכל וה"פ פן יש בכם איש וכו' אשר לבבו פונה מעם י"י אלקינו רצ"ל לבבו פונה לזה לומר שהוא מודעא הגם שלא אמרו בלבם היום כיון שקבלת התורה הוא מעם י"י אלקינו ועפ"י דברי י"י אלקינו היינו מדאורייתא א"צ לומר היו"ם רק מדרבנן צריך לומר היום והנה הוא יסבור שאין בדברי חכמים ממש ח"ו ולא ניתנו בסיני ע"כ והתברך בלבבו לאמר שלום יהי' לי כי בשרירות לבי אלך דאנוס הייתי לא יאבה י"י סלוח לו וכו' דכיון שאינו חושש לדברי חכמים אשר הם ג"כ תורה גמורה מסיני וחמורים ד"ס יותר מד"ת וכל העובר ע"ד חכמים ח"מ ע"כ סיים אח"כ ומחה י"י וכו' רחמנא לשזבן ואנחנו בני אל חי מאמינים בי"י ובתורתו ובכל דברי חכמים הכל ניתן מרועה אחד:


###### Bnei Yissaschar, Adar 7:7:1
[Bnei Yissaschar, Adar 7:7:1](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Adar/r/7:7:1)

**בספר**דב"ש לפ"י הביא בשם הרב ר' הרח"ו זללה"ה אסתר היתה גלגול יע"ל והמן היה גלגול סיסרא עיי"ש וי"ל לדעתו זה שרמזה אסתר וצומו על"י יע"ל והנה י"ל כמו שיעל מסרה א"ע לביאה אסורה בכדי להציל את ישראל כן אסתר באת ברצון לביאה אסורה בכדי להציל את ישראל ומה שזימנה את המן לאכול ולשתות כמו בגלגול הראשון ותפתח את נאד החלב ותשקהו ועי"ז היתה מפלתו כן בכאן זימנ' את המן גלגול סיסרא לשתות דייקא. ובזה יצדק לך מה שאינו מובן מה דכתיב והמ"ן נופל על המטה אשר אסתר עליה היינו כמו בגלגול הראשון בין רגלי' כרע נפל שכב ועי"ז היתה מפלתו כן בכאן נפל הרשע על מטת' ולא הוסיף קום כן יאבדו כל אויביך י"י:


###### Bnei Yissaschar, Adar 7:8:1
[Bnei Yissaschar, Adar 7:8:1](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Adar/r/7:8:1)

**ויש**לרמוז אצל אברהם אבינו ויט"ע אש"ל (בגימ' סיסרא) בבאר שב"ע (שבע בעילות בעל ויצא ממנו הנה"ק נשמת רע"ק) ע"כ ויקרא שם (דייקא) בשם י"י (שעל אותה הישועה אמרה דבורה אנכי לי"י אנכי אשירה. משא"כ בגלגולי האחר אצל המן לא נזכר השם במגלה:


###### Bnei Yissaschar, Adar 7:9:1
[Bnei Yissaschar, Adar 7:9:1](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Adar/r/7:9:1)

**עוד**שם בשם מדר"ש אליהו בשם מהרח"ו אסתר היתה גלגול חו"ה עיי"ש (ואל תתמה על החפץ כי אין בעניני' כאלה סתירה כי בעניני גלגולים יש בחי' שונות לאין מספר (עיין בכתבי מר"ן האריז"ל המן הי' מבחי' נח"ש שפית' את חו"ה לאכול אכילה אסורה והבי' מית' לעולם כמו כן זאת היתה עצתו במשתה אחשורוש להאכיל את ישראל מאכלות אסורת ועי"ז נתגבר להביא מית' ח"ו והנה נרמז (המן הוא נחש) מן התורה (המן העץ וכו') ולתקן כל אלה צותה אסתר (היא חוה) וצומי על"י כי אנ"י הוא שגרמתי כל אלה בשמעי לעצת הנחש באכילה ואמרה ובכן אבא אל המלך אשר לא כדת וכאשר אבדתי (שהנחש הטיל זוהמא בחוה ואבדה מעלתה הראשונה) אבדתי (גם כעת אחשורוש יבעול אותה ברצון) והנה נתקיים אז בהמ"ן הוא בחי' נחש. הוא ישופך ראש שנתלה בראשו על העץ וזה שנרמז במגלה ובבא' לפני המלך (סתם מלך מלכי המלכים) אמר עם הספר (התורה) ישוב מחשבתו הרעה אשר חשב על היהודים על ראשו רצ"ל כבר נרמז מיתתו בתורה הוא ישופך רא"ש המ"ן העץ וכו':


###### Bnei Yissaschar, Adar 7:10:1
[Bnei Yissaschar, Adar 7:10:1](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Adar/r/7:10:1)

**במררש**הדס"ה היא אסתר מה הדס"ה ריחה מתוק וטעמ' מר כך אסת"ר מתוקה למרדכ"י ומרה להמ"ן וכתב הרב הגדול חיד"א הנ"ל דאסתר גלגול חוה והמן נתלבש בו הנחש ומרדכי גלגול יעק"ב כמ"ש גורי האריז"ל לכן אסתר (היא גלגול) חוה מרה להמן שהוא הנחש שהחטיא' ומתוקה למרדכ"י שיעקב גלגול אדם הראשון עכ"ל והנני מוסיף לפמ"ש כ"פ אשר כל החושים נזכרו בחטא אדה"ר אבל חוש הרי"ח לא נזכר ע"כ תתבונן שחוש הרי"ח לא נתפגם כ"כ בחטאו ע"כ הוא דברים שהנשמה נהנית ממנו ולא הגוף. ע"כ הריח הי' מתוק למרדכ"י. וגם הוא היה נק' מר דרור. ע"כ ויצעק צעקה וכו' שהקול וכו' שהקול יפה לבשמים והטעם מר להמ"ן שפית' הנחש את חוה לחוש הטעם:


###### Bnei Yissaschar, Adar 7:11:1
[Bnei Yissaschar, Adar 7:11:1](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Adar/r/7:11:1)

**הרב**הגדול מ' חיד"א הנ"ל פירש בשם הראשונים הפסוק בתהלים ישמח צדיק כי חזה נקם וכו' והוא כשנעשה לאדם נס והוא בזכותו זוכה לראות במפלת אויביו אך אם אינו בזכותו הנה ניצול אבל אינו זוכה לראות במפלת אויביו ואפילו אין הנס בזכותו אם הנס נעשה בתגבורת מדת הרחמים יכול לראות במפלת אויביו ובזה פירשו הראשונים ז"ל הפסוק הנ"ל ישמח צדיק כי חזה נקם כשראה בעצמו מפלת אויביו וכו' ויאמר אדם אך פרי לצדיק היינו זה ודאי פרי הצדיק ובזכותו דאילו לא היה הנס בזכותו לא היה זוכה לראות בעצמו במפלת אויביו והרב החיד"א זללה"ה הוסיף לבאר שארית הכתוב אך יש אלקים שופטים בארץ ר"ל דא"א לומר דלעולם אין זה זכות הצדיק ומה שהוא בעצמו חזה הנקם הוא לבעבור שהיה זמן תגבורת מדת הרחמים לזה סיים אך יש אלקים שופטים בארץ ר"ל דמיירי כשרואים שמדת הדין מתוח' לשפוט תבל ע"כ לומר מה שראה הצדיק בעצמו הנקם הוא פרי זכיותיו עכ"ד והנה בני ישראל בהודאתם להש"י שזכו בעצמם לראות הנקמה באויביהם כי העץ היה גבוה חמשים אמה הנה הם אינם תולים בזכותם רק בתגבורת מדת הרחמים ע"כ אומרים בהודא' ואת' ברחמ"ך הרבים וכו' ויתבאר אי"ה: