## Bnei Yissaschar, Iyar

###### Bnei Yissaschar, Iyar 1:1:1
[Bnei Yissaschar, Iyar 1:1:1](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Iyar/r/1:1:1)

**בו ידובר הצירוף של הו"י' השולט בחדש הזה. וסגולת החדש וכל הזמנים אשר בזה החדש:**
**צירוף**הויה השולט בחדש הזה יהה"ו ייצא מפסוק בר"ת "יתהלל "המתהלל "השכל "וידוע. וכאשר תתבונן בדברי מרן האריז"ל בסוד תפילין דרש"י ותפילין דר"ת. הנה תפילין דרש"י הוא הוי' כפשוטה המאירה בחדש ניסן היוצא מפסוק **י**שמחו **ה**שמים **ו**תגל **ה**ארץ. ותפילין דר"ת הם בסוד צירוף יהה"ו היוצא מפ' **י**תהלל **ה**מתהלל **ה**שכל **ו**ידוע וכתב האריז"ל שהתפילין הללו המה מסוגלים מאד להשגת חכמה (נ"ל כי המה בסוד המוחין דאבא חכמה ע"כ הצירוף הזה נרמז בפסוק הנ"ל. השכל וידוע) כאשר תתבונן כ"ז תבין כי גם החדש הזה אשר מאיר בו הצירוף הנ"ל מסוגל להשגה:


###### Bnei Yissaschar, Iyar 1:2:1
[Bnei Yissaschar, Iyar 1:2:1](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Iyar/r/1:2:1)

**בספר**יצירה. המליך אות ו' בהרהור וקשר לו כתר וצרפן זה בזה. וצר בו שור בעולם ואייר בשנה וכוליא ימנית בנפש זו"נ. ע"כ. עפ"י הדברים הנ"ל. כיון שהצירוף הנ"ל המאיר בחדש אייר הוא יתהלל המתהלל השכל וידוע והוא מסוגל להשכלה וידיעה כענין תפילין דר"ת. ע"כ שייך לחדש הזה בריאת ההרהור שהוא במוח ההשכלה. ועיין מ"ש עוד במאמר ב' פסח שני ענין ו' מוסי' על ענין ראשון. ובענין הרהור כדבור דמי:


###### Bnei Yissaschar, Iyar 1:3:1
[Bnei Yissaschar, Iyar 1:3:1](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Iyar/r/1:3:1)

**חדש**אייר הוא נבחן ומנוסה בחכמת הרפואה. שהוא מסוגל לרפואה. להריק האצטומכא מן העיפושים. וחולשת המרה ונ"ל הטעם. דנשאר זה בסגולה בחדש הזה. דהנה כל החולשות והחולאים עפ"י הרוב באים מן המאכלי' שאינם לפי מזג האדם. והנה בחדש הזה התחיל המן לירד לחם אבירים לחם הנבלע באיברים ולא היה בא מזה שום חולי ושום מכאוב נמצא בחדש הזה נתרפאו כל החולאים. ע"כ נשאר טבע קיים בחדש הזה סגולה לרפואה. עמש"ל סי' ה':


###### Bnei Yissaschar, Iyar 1:4:1
[Bnei Yissaschar, Iyar 1:4:1](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Iyar/r/1:4:1)

**חדש**אייר נקרא במקרא ז"ו. הנה אמרז"ל לא ניתנה תורה אלא לאוכלי המן. הנה בחדש סיון ניתנה התורה וירידת המן. שהוא הכנה לתורה היה תחילת ירידתו באייר והנה בריאת חדש אייר היה ע"י אות ו' כמש"ל מן ספר יצירה. ובריאת חדש סיון היה ע"י אות ז' כמובא בס"י והנה התורה נסמכת לאוכלו המן שירד בחדש הזה. ע"כ החדש הזה נק' ז"ו אות הז' נסמכת על אות ו'. לרמז לא ניתנה תורה אלא לאוכלי המן:


###### Bnei Yissaschar, Iyar 1:5:1
[Bnei Yissaschar, Iyar 1:5:1](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Iyar/r/1:5:1)

**נקרא**זה החדש אייר. אמרו דורשי רשומות שהוא ר"ת אברהם יצחק יעקב רחל. הם ד' רגלי המרכבה. ואפשר להיות החדש הזה הכנה לתורה. והכנה לתורה היא ע"י המדות ע"כ מעשה אבות קדמה בתורה אל המצות כי במעשי אבות מבוארים המדו' ע"כ מנהג ישראל ללמוד מס' אבות בימים ההם. וכפי דרכינו נקראת מס' זו אבות מפני שכל המדות וחסידות המבואר במס' זו הכל נלמד ממעשי אבות כאשר הוא בכתובים אצלינו. ועוד נקרא החדש אייר בגימ' ארך. ומבואר בזהר שהוא לשון רפואה כמד"א כי אעלה ארוכה לך. והחדש הזה הוא בסגולה לרפואה כמש"ל סי' ג' ועמ"ש במאמרי השבתות בענין כסא דוד רכ"א לוגין. כוסי רוי'. הוא ארך עיי"ש:


###### Bnei Yissaschar, Iyar 1:6:1
[Bnei Yissaschar, Iyar 1:6:1](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Iyar/r/1:6:1)

**הנה**גם מתנת הבאר ניתן לישראל בחדש הזה. חדש אייר הנה הוא ג"כ מטעם המבואר לעיל סימן ג' ד' שהחדש הזה הכנה לתורה והנה הבאר מסוגל לידיעת והשגת התורה. וידוע מה שעשה מרן האריז"ל לתלמידו מהרח"ו זלה"ה ששט עמו בספינה ונתן לו לשתות מימה של טברי' ממקום הכבר' בים ששם הוא הבאר. ואמר לו שבזה יהיה לו לב מבין וידיעה והשכל ברזין דאוריית'. ואגב באתי להודיעך מה שהקשו הקדמונים מפני מה צוה הש"י לעשות זכר לענני כבוד ולא צוה לעשות זכר למן ובאר. נ"ל הטעם מבואר בפסוק. בסוכות תשבו וכו' כי בסוכות הושבתי את ב"י בהוציאו אותם מאמ"צ. רצ"ל מתנת ענני הכבוד היה תיכף בחדש ניסן בהוציאי אותם מאמ"צ. וכתיב למען תזכור את יום צאתך מאמ"צ כל ימי חייך. ע"כ מחוייבים לעשות זכר לענני כבוד שהיה תיכף בעת צאת ב"י ממצרים. משא"כ מתנות בא"ר ומן זה לא ניתן להם עד חדש אייר:


###### Bnei Yissaschar, Iyar 1:7:1
[Bnei Yissaschar, Iyar 1:7:1](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Iyar/r/1:7:1)

**מלחמת**עמלק היתה בחדש אייר. כבר כתבתי לך אשר החדש הזה מסוגל להכנה לידיעת התורה. הנה כאשר רפו ידיהם מן התורה. ויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים (אשר רפו ידיהם כמשארז"ל) הנה ידוע עמלק הוא מבחי' הדעת דסט"א כאשר כתבנו במקומו. הנה בחדש הזה שהוא מסוגל להכנת ידיעת התורה (כאשר נרמז הצירוף של החדש "יתהלל "המתהלל "השכל "וידוע) כאשר רפו ידיהם. אזי בא עמלק שהוא הניגוד הדעת דסט"א. וצוה משה ליהושע להלחם עמי שהוא מזרעא דיוסף דכתיב בי' בכור שורו הדר לו. והחדש הזה מזלו שור. כ"ז נ"ל. והמשכיל ירחיב הדברים:


###### Bnei Yissaschar, Iyar 1:8:1
[Bnei Yissaschar, Iyar 1:8:1](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Iyar/r/1:8:1)

**התחלת**בנין בית המקדש הראשון היה בחדש אייר. הנה החדש הזה. הוא מוכן ומסוגל לידיעה כמו שנרמז בצירוף השם. השכל וידוע. ומן הידיעה יש הכנה לעבודה ואמ' דוד לשלמה דע את אלקי אביך ועבדהו וכו'. ע"כ בחדש הזה יסד שלמה יסודי בית המקדש מקום העבודה:


###### Bnei Yissaschar, Iyar 1:9:1
[Bnei Yissaschar, Iyar 1:9:1](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Iyar/r/1:9:1)

**עפ"י**סדר הדגלים החדש הזה מיוחס לשבט יששכר. נכתב בו ומבני יששכר יודעי בינ' וכו' כענין צירוף החדש הזה שהוא השכל וידוע כנ"ל. והנה בחדש הזה היתה התחלת עבודת הלוים משא בכתף כי בעשרים לחדש הזה נעלה הענן והנה תבין החדש הזה מיוחס ליששכר. ובו בחדש התחילה עבודת שבט לוי משא בכתף. תבין היטב. עפ"י מ"ש במ"א בשם הקדמונים. הא דאמרו רבנן ביעקב. שהס"ם שנאבק עמו. הוא שקטרג עליו על שאמר וכל אשר תתן ליעשר אעשרנו לך. ולא עישר את בניו. באותה שעה הופרש לוי למעשר. והנה אמרו המקובלים בקבלתם דהנה יעקב אמר עשר אעשרנו תרין עישורין והוא חומש. אשר ע"ז סמכו בתקנת אושא המבזבז אל יבזבז יותר מחומש: