## Bnei Yissaschar, Nisan

###### Bnei Yissaschar, Nisan 9:1:1
[Bnei Yissaschar, Nisan 9:1:1](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Nisan/r/9:1:1)

**בו ידובר מעניני מצות מרור אשר הוא זכר לוימררו וכו' ואגב יתבארו כמה פסוקים מעניני השעבוד והנאולה:**
**פיסקא**בהגדה מרור זה שאנו וכו' על שמררו המצריים וכו' מה שיש לדקדק בסידרא דלישנא דר"ג כל שלא אמר וכו' פסח מצה מרור הנה טעם הפסח ע"ש הפסיחה. ומצ"ה על שלא הספיק בצקם וכו' להחמיץ עד נגלה עליהם ממ"ה הקב"ה וגאלם הנה אלו השתים זכר לניסי הגאולה. ומרור זכר לוימררו היינו העבדות והשעבוד הנה לפי"ז ה"ל לסדר מרור פסח מצה:


###### Bnei Yissaschar, Nisan 9:1:2
[Bnei Yissaschar, Nisan 9:1:2](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Nisan/r/9:1:2)

**והנה**הרב הגדול החיד"א זלה"ה בספרו כסא דו"ד כתב בשם ילקוט דו"ד וז"ל טעם לגלות מצרים דהתוס' רוחניית ואינה חלה על האדם שיש לו מחשבות רעות ויצר זונה כי התורה כולה טהורה וזה טעם שאוה"ע לא יכלו לקבל התורה ולכך הכניע הקב"ה את ישראל בגלות מצרים להחליש כח היצר הרע ותוכל לשכון בם התורה עכ"ד:


###### Bnei Yissaschar, Nisan 9:1:3
[Bnei Yissaschar, Nisan 9:1:3](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Nisan/r/9:1:3)

**והנה**עפי"ז תבין בפסוק וישימו עליו שרי מסים למען ענותו בסבלותם שהכוונה לפי"ז שמפרש מההיא הסיבה של השעבוד ההוא הוא כוונ' היוצר כל למען ענותו שיתחלש ויוכנע חיות היצר וישארו מוכנים לקבל אור התור' ולא יעצרם גשם החומר מלקבל התורה. וזה הוא הנרמז למשה בראשית ההתגלות בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלקים וכו' רצ"ל אז תבין הטובה הגדולה אשר נעשה בהעבדות והשעבוד (ויתבאר אי"ה בארוכה במ"א) והנה החול' כשהוא בחליו הנה הרופא משתדל עמו ונותן לו סמים המרים בע"כ ושלא בטבעו וכמשא כבד יכבד הדבר על החול' כי אינו מבין אז למה יתאכזר עליו להשקותו כוס התרעלה כזה. אבל כאשר ישוב לאיתנו ויעמוד על בוריו ויקום ויתהלך בחוץ על משענתו אז יבין למפרע גודל השתדלות הרופא ברחמים וחמלה ואז ישבח ויודה להרופא הנאמן והרחמן ובזה תתבונן הדבר גם בכאן. הנה בגזרת היוצר הנה במצרים מררו את חיי אבותינו ולא הי' מובן להם על מה עשה י"י ככה עד שעמדו כמעט על בוריים בעת צאתם ממצריים הבינו למפרע הטובה הגדול' מהסמים המרים שהיא למען ביטול והכנעת חומרם והחיות הגס כחיי הבהמיות וישגו הארת חיי החיים ולזכר הזה הוא מצות המרור לזכר הטובה הגדולה אשר פעל עמנו רבון כל המעשים להכניע החיות הבהמיי ולעשות אותנו מוכנים כמלאכי רוח לקבל התורה והנה הטובה הזאת לא היתה מובנת עד שנגלה עליהם ממ"ה הקב"ה במצרים ע"כ בסידור השבח בסיפור יציאת מצרים הוא פסח מצה ומרור וקצרתי ועוד יתבאר יותר אי"ה:


###### Bnei Yissaschar, Nisan 9:1:4
[Bnei Yissaschar, Nisan 9:1:4](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Nisan/r/9:1:4)

**ובזה**תתבונן מה שאמר התנא מרור זה וכו' על שום שמררו וכו' את חיי אבותינו וכו' דלכאורה הלשון מרירות אינו מובן מה לן לעשות זכר לזה. ה"ל לעשות זכר לשיעבוד חומר ולביני' אבל עפ"י הנ"ל יצדק לשון מרירות הוא דבר ההיפך לטבע הבע"ח הלא תראה מאכל אשר הוא מ"ר לבעל ח"י אחד והוא עיקר המאכל של בעל חי אחר כי להיות המאכל ההוא היפך טבע הבעל חי זה הנה הוא מ"ר אצלו ובבעל חי אחר שהוא בטבעו יערב לחיכו וכן הוא הדבר בתורה וימררו את חייהם מרירות החיים היינו שפעלו בהם היפך החיים שהם גסות כמין בע"ח הגשמים ועי"ז נתבטל בהם החיות הגשמיות והנפש הבהמיי' ושבו לחיו' רוחניית כמלאכי רוח:


###### Bnei Yissaschar, Nisan 9:2:1
[Bnei Yissaschar, Nisan 9:2:1](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Nisan/r/9:2:1)

**וישימו**עליו שרי מסים תירגם אונקלוס שלטונין מבאשי"ן עקבותיו לא נודעו והאיך צודק זה על לשון המקרא הנרא' לי דמפרש מסים היינו שרים כאלה שהם בבחי' מ"ס היינו מאותיות מ' ס' דהנה הס"ם הוא המקטרג הוא המסית לר"ע הוא המסית הראשון שפיתה לאדם וחוה בא ס"מ ורכב על נחש ופיתה אותם לעץ הדעת טוב ורע כי הוא רע ובתוכו מעט טוב לקיום כנודע בסוד נהירו דקיק כמד"א ואתה מחיה את כולם והנה פסוק ואשר הרעות"י הוא חד מהנך פסוקים שמבואר בהם אשר כביכול הקב"ה מתחרט על בריאת הרע היא הס"מ וכן נק' יצר הרע ולעתיד לבוא ב"ב יבוטל הס"מ היינו התרין אתוון ס' מ' שהוא רע שבו וישארו אתוון אל אל הקדושה והנה המלכים והשרי' אשר משעבדים בישראל שאין כוונת' אפי' לטובת עצמם שיגיע להם איזה טובה והנאה רק מתכוונים להרע לישראל הנה יניקתם מתרין אתוון ס' מ' שאין בהם חלק להטובה רק רע כל היום וז"ש וישימו עליו שרי מסים שרים כאלו שאינם מתכוונים לשום טובה ויניקתם מן ס' מ' וזה שתירגם אונקלוס שילטונין מבאשין היינו רק רע וזה שסיים למען ענותו בסבלותם שלא היו מתכוונין לשום טובה בעולם אפי' להנאת עצמן רק לפעול רע לשעבד ולסגף את ישראל והנה רע אין לו מציאו' בפ"ע. ע"כ כתבו תלמידי הבעש"ט כשיארע לאדם איזה דבר לא טוב אזי יחפש להמציא בדעתו איז' דבר בהטבה באותו רע כמו שאמר אותו החסיד על נבילה כמה לבינים שיני' וכשימלא הטובה באותו דבר הרע הנה הוא בירור הטוב מן הרע וממילא יתבטל הרע כי רק אין לו מציאות בפ"ע הבן מאד הדבר:


###### Bnei Yissaschar, Nisan 9:2:2
[Bnei Yissaschar, Nisan 9:2:2](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Nisan/r/9:2:2)

**ולפי"ז**יש לפרש ג"כ וימררו את חייהם בעבודה וכו' כוונתם הי' רק רע שנתכוונו רק למרר את חייהם ולא שיגיע להם איזה טובה וכיון שהיה פעולתם רק רע זה הי' סיבה מאת הש"י בכדי שיהו נענים בתפלתם אפי' לא היה בידם זכות דכיון דפעולת המצריים הי' רק רע הנה רע אין לו מציאות ע"כ בקל הי' קבלת תפלתם שיתבטל הרע וזהו וישימו עליו שרי מסים למען ענותו בסבלותם הש"י פעל ועשה זאת ששמו עליהם שרי מסים כאלה אשר פעולתם רק רע למען ענותו בסבלותם בכדי שיהיו נענים ישראל בתפלתם כשיצעקו אל י"י מסבלותם. הבן:


###### Bnei Yissaschar, Nisan 9:2:3
[Bnei Yissaschar, Nisan 9:2:3](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Nisan/r/9:2:3)

**ובזה**תמצא טוב טעם במגלת אסתר מה זה משמיענו שאמר המלך להמן הכסף נתון לך וכו' לכאור' הי' הנס יותר מופלג אם היה אחשורוש לוקח ממנו הממון ואעפי"כ היה חוזר בו אבל משמיענו מפלאות תמים דעים להיות שהדור ההוא נתחייבו כמבואר בדברי חז"ל. והנה המגיד מראשית אחרית פעל ועשה לטובת ישראל דהנה המן שרצה ליתן ממונו לאבד ח"ו את ישראל הנה ודאי שלא יגיע לו מזה שום טובה א"כ אין בזה שום הטבה רק רע אבל אחשורוש הוא המלך הפועל ועושה אלו הי' לוקח הממון הנה עשה לכוונת איזה טובה ויש בזה בצד מה איזה קריאת שם טוב ואז היה קשה ביותר לבטל הגזירה אבל הש"י היודע ומגיד מראשית אחרית ביודעו שהדור נתחייב ואעפי"כ היה רוצה הש"י שיהיו נענים בתפלתם. הנה נתן בלב אחשורוש שאמר הכסף נתון לך וא"כ אין בזאת הפעול' רק רע ולא הי' מציאות למלכותו ע"כ בלילה ההוא נדדה שנת המלך וכו' עד שחשב למי שלא שלם לו טובה יעשה עמו כעת טובה ונתעורר הטוב ונתגבר על הרע ותתבונן עי"ז למה סיפר מרדכי להתך את פרשת הכסף אשר אמר המן לשקול וכו' ולא סיפר שהמלך לא רצה ליקח. אך הוא עפ"י הנ"ל מרדכי הי' יודע שאסתר חכמה גדולה וכאשר תשמע שהמלך אין לו מזה שום טובה והיא רק פעולת רע ואין בזה קיום מציאות תבין שתתבטל הגזירה בנקל ולא תסכין א"ע לבוא אל המלך להתחנן לו ע"כ מרדכי עשה בחכמה ולא הודיע לה שהמלך לא רצה לקבל הנה תעמוד אסתר משתומם על הדבר כיון שתראה שיש בזה איזה צד הטבה וח"ו יש לזה איזה מציאות ותשם נפשה בכפה לבוא אל המלך להתחנן לו. הבן:


###### Bnei Yissaschar, Nisan 9:3:1
[Bnei Yissaschar, Nisan 9:3:1](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Nisan/r/9:3:1)

**בתרגום**המיוחס ליונתן תירגם על שרי מסים רברבין מפלחנין הנה ג"כ לא נודע איך לשון התרגום נופל על לשון המקרא ונראה שמפרש מ"סים היינו שורש התיב' מ"מ סמ"ך. דהנה בכל אותיות האלפ"א בית"א אין לך אות שלא יהי' לו העמדה ומציאות כלל בזולת המקום כמו מ' וס' שאין להם מציאות כלל בזולת המקום הסובלן דכל האותיות יכולין לעשותן בזולת מקום משא"כ מ' ס' (ע"כ מ"ם וסמך שבלוחות בנס היו עומדין) וכמו כן יתפרש בכאן וישימו עליהם שרי מסים היינו שרים מכשפים וחרטומים שיהיו פועלים בהם כ"כ בטומאתם עד שנעשו לאחדים עמהם וכפופים לגמרי עליהם ולא היה להם מציאות זולתם הבן הדבר. עפ"י הדברים האלה תבין ג"כ מעלות יששכר בעבודת התור' נאמר עליו ויהי למס עובד אין לו מציאות בפ"ע בזולת התורה:


###### Bnei Yissaschar, Nisan 9:3:2
[Bnei Yissaschar, Nisan 9:3:2](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Nisan/r/9:3:2)

**עפ"י**הדברים האלה תבין דברי רז"ל דרשו בפסוק או הנסה אלקים לבוא לקחת לו גוי מקרב גוי דרשו כעובר הנשמט מרחם אמו הנה דרשו מקרב לשון קרביים היינו שהיו נתונים בתוך המצריים כעובר הנתון ברחם וקרבי אמו שהוא לאחדים ממש עמה כענין שאמרו עובר ירך אמו הוא והנה עובר הנשמט מרחם אמו קודם שיגיע זמנו לצאת מעצמו הנה הגם כשיוצא ע"י השמטה הוא מפרכס ונראה בו חיות עכ"ז אין זה חיים עצמיים מידי דהוה אזנב הלטאה שמפרכס' כ"כ עובר כזה ימות ויתבטל כי מאין לו מציאות לחיות בפ"ע בזולת אמו והנה הש"י הוציא את אבותינו ממצריים קודם זמן הקץ והיו נתונים בתוך מצרים וכ"כ התפעלו בהם בטומאתם עד ששבו להם כירך וכנותח מאבריהם כעבר שהוא ירך אמו ועכ"ז הוציאם הש"י קודם הזמן וקנו מציאות נפלא בפ"ע:


###### Bnei Yissaschar, Nisan 9:3:3
[Bnei Yissaschar, Nisan 9:3:3](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Nisan/r/9:3:3)

**כשתתבונן**בכל דברינו הנ"ל הנה תתבונן טעם למצות מרור על שום שמררו המצריים את חיי אבותינו במצריים היינו שלא הי' מציאות לחייהם העצמיים ואעפי"כ הוציאם הש"י בנס ופלא גדול. הבן הדבר:


###### Bnei Yissaschar, Nisan 9:4:1
[Bnei Yissaschar, Nisan 9:4:1](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Nisan/r/9:4:1)

**מדרש**ומשה היה רועה הה"ד יודיע דרכיו למשה וכו' שהודיע דרך הקץ למשה שנאמר ומשה היה רועה עכ"ל והוא תמי' ונ"ל דהוקשה לו למה התחיל הפ' ומש"ה בוא"ו החיבור הל"ל וילך משה אל הר וכו' אל המדבר לרעות וכו' אך הוא להיות סיום פ' הקודמות וידע אלקי' היינו עלה ברצונו ית"ש להוצי' הדע' מן הגלות. ע"כ נאמר להם בכל פעם וידעתם כי אני י"י ומשה נשמתו בסוד הדעת אשר ידעו י"י פא"פ ע"כ הי' הוא דוק' מתוקן לגאולה זו וכשארז"ל שאמר לו הקב"ה אם אין אתה גואלם אין אחר גואלם וז"ש ומש"ה בוא"ו קאי בחיבור על וידע אלקים ז"ש הה"ד יודיע דרכיו למשה הודיע דרך הקץ למשה. הבן:


###### Bnei Yissaschar, Nisan 9:5:1
[Bnei Yissaschar, Nisan 9:5:1](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Nisan/r/9:5:1)

**ויש**לפרש עוד המדרש הזה בהקדים הפסוק וירא אלקים את ב"י וידע אלקים והנה הפסוק אינו מובן כפשוטו והנה תירגם אונקלוס ואמר במימרי' למפרקהון י"י ואינו מובן ג"כ האיך צודק הדבר במקרא והנרא' לפרש עפ"י דברי מר"ן האר"י ז"ל בכוונת הלילה הזה שהנס היה בהפל' גדול שהיה הז"א בבחי' תלת גו תלת ולא היה באפשרי לישראל להיגאל והוצרכו להיות השפעת והמשכת המוחין שלא כסדר המדריגות גדלות קודם קטנות (עמ"ש בחיבורי אגר"א דכלה בפסוק למען תספר וכו' את אשר התעללתי במצרים) והנה ידוע קטנות ראשון הכונה בשם אלהים גדלות. כוונתו שם הו"י' (עיין בכוונות) והנה קטנות כביכול לשבר את האוזן הוא קטנות הדע"ת כביכול כמו קטן שאין לו דע"ת שלם וגדלו' נק' דע' שלם (הכל לשבר את האוזן) וזה שיש לפר' וירא אלקים את בני ישראל היינו שהם בני ישראל הז"א וגאולתו הוא דוק' בהיות בגבהי מרומים הדעת בגדלות ע"כ וידע אלהים היינו כסדר המדריגות מהראוי להאיר המוחין דבחי' אלקים היינו קטנות ואח"כ מוחין דגדלות הדעת אבל לא יכלו להתמהמה כנודע. ויד"ע אלהים מה שהיה ראוי להיות בחינות אלקים קטנות הנה המשיך הדעת דגדלות וז"ש המתרגם ואמר במימרי' למפרקהון הוי"ה להיות זה הדבר לא היה כעת בזמן ששמע אלקים צעקתם רק הש"י אמר שיעשה הפלא הנפלא הזה בעת יציאתם לפדות אותם ע"י בחי' המוחין דגדלות הנק' הו"י'. היינו שיקד' הגדלות והנה לבעל המד' הוקשה כנ"ל למה אמר ומש"ה בוא"ו החיבור ע"כ פתח יודיע דרכיו למשה היינו הש"י הודיע דרך הקץ למשה מה שיעשה בזמן היציאה. וז"ש בפסוק לבני ישראל עלילותיו (הבן לשון עולל שהיא בחי' קטנות) רחום וחנון הו"י' ויראתי להרחיב הדיבור והמ"י. ותשכיל ותבין למה אמר ומשה בוא"ו. ויה"ר שלא יאמר פינו דבר שלא כרצונו והשם הטוב יכפר בעדינו וכל דברינו בדרך אפשר:


###### Bnei Yissaschar, Nisan 9:6:1
[Bnei Yissaschar, Nisan 9:6:1](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Nisan/r/9:6:1)

**עוד**במדרש ועתה הנה צעקת ב"י באה אלי עד עתה לא באה צעקתם לפני שלא הגיע הקץ שאמרתי לאברהם ועבדום וענו אותם ת' שנה עכ"ל נ"ל דבא לתרץ ועתה משמע ח"ו שעד עתה לא שמע ע"כ אמר שעד עתה לא הייתי יכול להביא הצעקה לפני כי היתה הגזירה גזורה. אבל עתה שהגיע הק"ץ (הגם שלא השלימו ת' שנה אבל עכ"פ יש מקום לקיים הגזירה משנולד יצחק) הנה מקובל צעקתם ובאה לפני להשגיח בה ומדקדק זה מתיבת צעק"ת ע"ת ק"ץ:


###### Bnei Yissaschar, Nisan 9:7:1
[Bnei Yissaschar, Nisan 9:7:1](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Nisan/r/9:7:1)

**שם**ועתה לכ"ה ואשלחך וכו' אר"א לכ"ה ודאית. לומר אם אין אתה גואלם אין אחר גואלם עכ"ל. בא לתרץ תיבת לכ"ה בה"א. רצ"ל רק אליך דוקא מגיע הדבר הזה כמו ולכ"ה אין בשורה מוצאת דאחימעץ והיינו לכ"ה ודאית כי אם אין אתה גואלם אין אחר גואלם והטעם כנ"ל שהגלות הי' גלות הדעת ואין אחר לגואלם רק מש"ה שנשמתו מסוד הדעת אשר ידעו י"י וכו' ועוד לכ"ה ה' ודאית שבסוף תיבה מרמזת לשכינ' סוד ה' אחרונ' שהיתה המטרונית' כביכול בגלו' ואמר הקב"ה למשה אם אין אתה גואלם וכו' כי משה נק' כביכול דמטרוניתא עיין בזהר:


###### Bnei Yissaschar, Nisan 9:8:1
[Bnei Yissaschar, Nisan 9:8:1](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Nisan/r/9:8:1)

**שם**ויאמר משה אל הוי' בי אדני אמר משה להקב"ה אתה אדון העולם. וכי אתה רוצה שאהי' שליח. הרי לא איש דברים אנכי וכו' עכ"ל. בא לתרץ הרי להשם הוי' הי' אומר ולמה הזכיר ב"י אדני ומבואר הדבר עפ"י דברי הזהר בחי' שם אדני כשהוא בגלות הוא בבחי' נאלמתי דומי' (ע"כ אין חזון נפרץ גם בגלות החל הזה) שם אדני הוא בחי' דבור כמבואר בפסוק ועתה יגדל נא כח אדני כאשר דברת וגם מילוי שם אדני בגימ' דבר"ת (אדני דינא דמלכותא דבר מלך שלטון) והנה כ"ז שהיה הדבור בגלות משה אזל קול בלא דבור כי הוא הי' בבחי' קול בעלה דמטרוניתא ע"כ לא הי' איש דברים עד מתן תורה ומעתה הרי לך דברי המדרש מבוארין:


###### Bnei Yissaschar, Nisan 9:9:1
[Bnei Yissaschar, Nisan 9:9:1](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Nisan/r/9:9:1)

**שם**פ"ה מי יתנך כאח לי באיזה אח מדבר וכו' אלא כיוסף לבנימין עכ"ל נודע למבינים צדיק עליון וצדיק תחתון. וכשתתבונן בזה תבין למה הביא המדרש הזה כאן פגיעת אהרן ומשה להתחלת הגאול'. ודי בזה:


###### Bnei Yissaschar, Nisan 9:10:1
[Bnei Yissaschar, Nisan 9:10:1](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Nisan/r/9:10:1)

**שם**באותה שעה קיבץ כל חכמי מצרים. א"ל שמעתם שמו של אלקיהם של אלו. א"ל שמענו שבן חכמים הוא בן מלכי קדם. הנה למדו זה מדברי הנביא איך תאמרו אל פרעה בן חכמים אני בן מלכי קדם. אבל תגדל התימא וכי לא הי' להם מוח בקדקדם לומר על הש"י בן חכמים בן מלכי קדם אבל כאשר תתבונן בכתבי מרן האריז"ל שאז בזמן הגלות הי' הז"א תלת גו תלת והיו פרעה סובר שיתעכבו המוחין ולא יתגדל ח"ו וכבר ידעת דע"י הגידול מתהווה גאולת ישראל (כאשר תתבונן בדבר בעיונך בפרע"ח) וגם נודע לך שבנין הז"א הוא ממלכין קדמאין היינו העולמו' שבראן הקב"ה והחריבן (כנודע להטועמים מעה"ח) כאשר תתבונן היטב בכ"ז תבין מ"ש המכשפים הללו שמענו שבן חכמי' הוא רק בן חכמים ולא אמרו חכם כי אין לו מוחין דגדלות בן מלכי קדם היינו מלכין קדמאין שהי' בבחי' בן קודם הארת מ"ה החדש הבן הדבר:


###### Bnei Yissaschar, Nisan 9:11:1
[Bnei Yissaschar, Nisan 9:11:1](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Nisan/r/9:11:1)

**ענין**הכריכה ביחד באח"ד. פסח מצה מרור כי מספר כולם תשכ"ט וכוללם ביחד לרמז תוס' הכולל אז יעלה מספרם תש"ל מנין הר"ת של שמ"ע וברוך יוחדא עילאה ותתאה ויתפרש עוד אי"ה במ"א. וכל דברינו בדרך אפשר. ותתבונן מ"ש בזהר. לילה עבדת נקמין במצרים. ויומא אפיק לון בריש גלי ואמרו עוד. וי"י הולך לפניהם יומם. הוא ובית דינו. הבן הדבר: