## Bnei Yissaschar, Sivan

###### Bnei Yissaschar, Sivan 6:1:1
[Bnei Yissaschar, Sivan 6:1:1](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Sivan/r/6:1:1)

**מאמר מדות התורה**
**בו ידובר כמה ענינים בי"ג מדות שהתורה נדרשת בהן הגם שלא יבואו כסדרן קמא קמא דמטי לידן אכתבנה על לוח חותם ועל ספר חוקה נק' המאמר מדות התורה גם כמה ענינים נאים בענין קביעת הלכה בתורה והם קלירין לעינים למתבונן בהם. ועוד ידבר בזה המאמר ענין קרי וכתיב.**
**בס'**כסא דוד להרב הגדול מ' חיד"א זלה"ה (דף ק"ב ע"ג) אמרו רח"ל מ"ט זכו בית הלל לקבוע הלכה כמותן מפני שהיו ענוי"ם. והקשה הב"י בכללי הגמ' אטו מפני שיש בהם מדה טובה לא נשגיח על האמת. ותירץ הרב הנ"ל בזכות הענו' מכוונים אל האמת עכ"ד. והנה טעמא בעי למה בזכות הענוה יכוונו אל האמת. ואגב נדקדק עוד משארז"ל ב' שנים ומחצה נחלקו ב"ש וב"ה. הללו אומרים הלכה כמותינו והללו אומרים וכו' יצתה בת קול אלו ואלו דברי אלקים חיים והלכה כב"ה הנה עי"ז יתפלא כל משכיל. הנה ב"ש וב"ה בכל פעם שנחלקו על פרטי דינים אלו מטהרין ואלו וכו' אלו פוסלין ואלו וכו' אלו מזכין ואלו וכו' הנה על כרחך כ"א סובר בדעתו שהלכה כמותו וכן בכל החולקים מהתנאים והאמוראים וא"כ מה הוא זה הענין שחלקו שוב מחלוקת בפ"ע הללו אומרים הלכה כמותינו והללו וכו' ע"כ אמרו כ"א איזה סברא כוללת שמהראוי לפסוק בכ"מ הלכה כמותם. ונ"ל עפ"י מה דידוע ענוה הוא מדת לאה (יראה מדת רחל עפ"י משארז"ל מה שעשתה יראה עטרת לראשה עשתה ענוה עקב לסוליתא. ויש גירסא אחרת מה שעשתה חכמ' וכו' עיין במקובלים הכל הולך אל מקום אחד) והנה תרא' לאה קדמה וכוונה אל האמת זה יעקב תתן אמת ליעקב והקדימה לרחל שהיא מדת היראה. והנה לפי"ז תתבונן מה שנחלקו ב"ש וב"ה שוב פלוגת' כללית הלכה כדברי מי דהנה ב"ה היו ענוים כפי מדת רבם הלל שהי' עניו מאד כמ"ש בגמ' וידוע שהי' מבחי' מש"ה שהיו עניו מכל האדם (ע"כ בשמות ע"ב ב' השמות מה"ש לל"ה המה ביחד אתוון מש"ה הל"ל) והנה מש"ה ירש את התורה ע"כ אמרו ב"ה מהראוי להיות הלכה כמותינו והנה בית שמאי היו בבחי' היראה כפי מדת רבם שמאי שהי' קפדן מבחי' הגבורה והיראה ע"כ דאף באמת הבנין שהוא בחי' גבול וצמצום שהוא גבורה. והנה סברת ב"ש שהלכה כמותם שהם בבחי' היראה והנה מכריז ר' ינאי חבל דלית לי' דרתא ותרעא וכו' והנה לפי"ז הנה הסברא נותנות הלכה כב"ש שהם מבחי' היראה גבורה. והנה מה דאפלגו בכ"פ ב"ש וב"ה. הנה אלו ואלו דברי אלקים חיים שכ"א אמר כפי בחי' מדתו בגבהי מרומים ב"ה בבחי' ענוה לאה וב"ש בבחי' יראה רחל ולפסוק הלכה הליכות עולם הנה איפלגו מחדש ב"ה אומרים הלכה כמותינו שאנו מדברים בבחי' ענוה והיא הנצרכת להליכות עול' קניית התורה כמו שמצינו במש' וכנ"ל וב"ש סברי הלכה כמותינו שכל דברינו מהנוגע לבחי' יראה והיא הנצרכת לקניית התורה וכנ"ל. יצתה ב"ק אלו ואלו דא"ח ענוה ויראה (בחי' לאה ורחל) תרווייהו מיצרך צריכו אבל הלכה כבית הלל שהענוה היא הגורמת והמקדמת אל האמת ועיין בס' קול ברמה בפי' על האידרא דלעתיד לבא ג"כ נפסוק הלכה כב"ש והוא ע"ד מעלת הזהב על הכסף. אבל עכ"פ כמו שהקדימה לאה אל האמת (הוא יעקב) קודם לרחל כן קדם לנו הלכה כב"ה קודם לב"ש. הבן:


###### Bnei Yissaschar, Sivan 6:2:1
[Bnei Yissaschar, Sivan 6:2:1](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Sivan/r/6:2:1)

**בספר**דבש לפי מהרב הנ"ל. הביא בשם ליקוטי גורי הארז"ל כת"י ענין קרי וכתיב הטעם היא כי התורה נדרשת בב' ישיבות מתיבתא עילאה ותתא' בישובה העליונה אין שטן ואין פגע רע ושם נקרא כמו שהוא בכתב וכו' שארי התיבות א"צ לשנות בהם לאהדורה מילה לנרתיקה כמ"ש ר' ייבא סבא ע"ה אמנם בישיבה ש"מ צריך למסור רזי תורה בלחישה ושיה' פשט הדברים קרוב למושכל לרבים עכ"ד ולדעתי הוא הנרמז בתורה ויבוא יעקב שלם דרשו בו חז"ל שלם בתורתו כי יעקב שלם היינו במילואו כזה יוד עין קוף בית בגימ' קרי וכתיב ובמהרה בימינו ופדויי י"י ישובון ובאו וכו' ושמחת על ראשם היינו קר"י וכתיב בגימ' שמחת כי ישיגו התורה גם ממתיבתא עילאה הבן:


###### Bnei Yissaschar, Sivan 6:2:2
[Bnei Yissaschar, Sivan 6:2:2](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Sivan/r/6:2:2)

**והרב**הקדוש המפורסים בישראל מהר"פ מקארעץ זצ"ל אמר קרי וכתיב הוא דבר ממוצע בין תורה שבכתב לתורה שבע"פ כידוע בכל המדריגו' יש דבר ממוצע בין דומם לצומח בין צומח לחי בין חי למדבר (הכל להודיע האחדות אל אחד בראן וכו' כן בתורה יש דבר ממוצע בין תורה שבכתב לתורה שבע"פ. והוא קרי וכתיב (עמ"ש במאמר חולו של מועד) ונ"ל שהוא בבחי' יסוד צדיק כ"י כ"ל (בגימ' יסוד) בשמים ובארץ מתרגמינן דאחיד בשמיא וארעא והשם הטוב יכפר:


###### Bnei Yissaschar, Sivan 6:3:1
[Bnei Yissaschar, Sivan 6:3:1](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Sivan/r/6:3:1)

**אמרו**רז"ל כמה פעמים לשון תורה לחוד ולשון חכמי' לחוד מהראוי להבין למה לא ידקדקו החכמים לדבר לשון תורה אבל תתבונן הדבר לשון תורה שבכתב בחי' דכורא ולשון חכמים הוא תור' שבע"פ נוק' והנה תראה כמו שיש חילוק בין לשון זכר ללשון נקבה וכן הדבור והקול משונה זה מזה כמו כן בהבדל יש שינוי לשונות בין תור' שבכתב לתורה שבע"פ. והשם הטוב יכפר:


###### Bnei Yissaschar, Sivan 6:4:1
[Bnei Yissaschar, Sivan 6:4:1](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Sivan/r/6:4:1)

**אין**דנין קל וחומר מהלכה (עיין ברש"י שבת דף קלב כתב) דלא ניתנה תורה שבע"פ לידרש בי"ג מדות עיי"ש. הנה תתבונן להוות תור' שבע"פ בחי' נוק' ואשה אין לה זקן ועיין בהתחלת הזהר במאמר ר' חזקי' כשושנה בין החוחים וכו' מה שושנה אית בה תליסר עלין וכו' אף כנסת ישראל אית בה תליסר מכילן דרחמו. היינו י"ג מדות שהתורה שבכתב נדרשת בהן הנה זה נמסר בתורה שבע"פ לעורר על ידן הי"ג מדות של רחמים. היינו שאין דבר מקריי בתור' דבר הנלמד בקל וחומר. היא כי צריכין לעורר מדת א"ל שבי"ג מדות של רחמים וכן דבר הנלמד בג"ש הוא מפתח לעורר מדת רחום וכן כיוצא באינך ואבאר לך לדוגמא מ"ש הרב הקדוש מוהר"ר דוב בער ממעזריטש זצוק"ל שביקש משה א"ל נא רפא נא לה. הנה השיב הקב"ה ואבי' ירוק ירק וכו'. היינו שידרוש ק"ל וחומר: