## Bnei Yissaschar, Sivan

###### Bnei Yissaschar, Sivan 7:1:1
[Bnei Yissaschar, Sivan 7:1:1](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Sivan/r/7:1:1)

**מאמר עשרת הדברות**
**בו ידבר כמה עניינים ועשרת הדברות קמא קמא דמטי לידן ונק' בשם עשרת הדברות:**
**טעם**למה דווקא עשרת הדברות נאמרו במעמד הנכבד נ"ל להודיע כי אורייתא מחכמה נפקית וחכמה רמוזת באות י' כידוע ואות י' מספרה עשר ועוד אבאר לך אי"ה עניני' אחרים:


###### Bnei Yissaschar, Sivan 7:2:1
[Bnei Yissaschar, Sivan 7:2:1](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Sivan/r/7:2:1)

**במדרש**וידבר אלקים וכו' האלה לאמר בטכסיסי של מלכים נהג הקב"ה עם ישראל שנא' אתי מלבנון כלה ולמה כך בזכות שאמרו נעשה ונשמע עכ"ל והוא פלאי. ונ"ל לבאר הדבר דהנה ידוע דראשית התגלות והתעוררות לבריאת העולמות הי' (בהשאלה) בבחי' התגלות מדת מלכות. דהיינו שהתעוררות הי' בכדי להיקרא בבחי' אורו המתכשט בעולמות בתואר מלך כי אין מלך בלא עם וכיון שראשית הגילוי הי' כדי להיקרא מלך א"כ מדת המלכות הגם שבכל העולמות היא סוף המעשה עכ"ז היא במחשבה תחילה הן כן הוא בכל העולמות כי מדת המלכות שבעולם העליון נעשה עתי"ק לתחתון ממנו עד שמשתלשל שוב גם העולם ההוא לסוף מעשה בחי' מלכות והוא כמדליק נר מנר והוא מובן למשכילים וטועמים מעץ החיים. וארמוז במקצת כפי קט שכלי כאשר תתעורר הרצון הקדום להתגלות בחי' מלכות א"כ בהרצון הוא בחי' מלכות) השתלשל האור מדרגא עד לדרגא להתגלות בחי' מלכו' שהי' בהעלם בראשית מחשב' הרצון ואח"כ עלה במחשב' להתגלו' בחי' מלכות זה לעולם אחר יותר בגלוי ומושג לנבראים. הנה שוב נשתלשל מבחי' מלכות זה לכתר של עולם אחר ומדרגא לדרגא עד הגיע לסוף התגלות המלכות וכן מעולם לעולם. א"כ מכל בחי' מלכות מתהווה מלכות יותר בגילוי כמדליק נר מנר וה"ס מלכותך מלכות כל עולמים והנה המדרש הזה בא לבאר וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמ"ר דקשה למה אמר כל הדברים. וגם מהו הלאמר והנה בא לבאר לנו ענין הלאמר הוא הש"י דבר בקדשו כללות דברי תורה דברים כוללים שיתאמרו בכל דור ודור כל ימי עולם היינו בדברי נותן התור' כלול כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש ובכל דו' ודו' כל חכם לב בישראל זה מחדש ומוליד דבר זה. וזה דבר חידוש אחר הכל מדברי אלקים חיים זה מחדש ומוליד דבר וכו' בכל פעם שכל משכל ומושכל ממושכל כמדליק נר מנר וז"ש וידבר אלקים את כל הדברים האלה (היינו כללות הדברים כוללים כל ימי עולם מדור לדור ממושכל למושכל) לאמר (כדי שיאמרו הדברי' בכל הדורות וכל הבא יגלה מסטירין של כח הקודמי') באו אנשי כנה"ג ופירשו דברי קבלת הנביאים באו התנאים ופירשו דברי אנשי כנה"ג באו האמוראים ופירשו דברי התנאים באו רבנן סבוראי ופירשו דברי האמוראים באו הגאונים ופירשו וכו' וכן בכל דור האחרונים מגלים ומבארי' ביותר דברי הראשונים הכל מכללות דברי אלקינו נותן התורה וז"ש המדרש בטכסיסי של מלכים (היינו טכסיס ומנהג השתלשלות המלכיות של העולמות כמדליק נר מנר כנ"ל) נהג הקב"ה עם ישראל שנא' אתי מלבנון כלה (את כלה הנך אתי במחשב' הקדומ' בלבנון) היינו ל"ב נתיבות חכמ' נון שערי בינ' הס' לבנון והנה בחי' הרצון הוא בחי' הכתר הנה הוא כולל בהעלם גם המחשב' נק' בכללות יחד לבנון. והנה סוף מעשה הוא במחשב' תחיל' א"א לבאר יותר כי יראתי והשם הטוב יכפר בעדינו וכך נהג הקב"ה עם ישראל בנתינת התורה הנ' דבורו ית"ש הן המה דברים כוללים דבור הוא בחי' מלכות (דבר מלך שלטון) מלכותך מלכות כל עולמים התגלות בכל פעם מדליק נר מנר. כן מתגלים מאמריו ית"ש בכל דור ודור ביתר התגלות היינו ע"י צמצומים ולבושים לפי הדור והמקום והזמן. ואמרז"ל למה נמשלו ד"ת לשדים. מה השד הזה כ"ז שהתינ' יונק וממשמש בו מוצא בו טעם וכו') ולמה כך (היינו למה זכו ישראל לזה) בזכות שאמרו נעשה ונשמע (הנה אמרו נעשה כעת המוטל עלינו ונשמע בכל פעם מוצא שפתיך והש"י מילא רצונם שבכל פעם שומעים דבר חדש מדברי אלקים חיים מה שמולידים חכמי הדור והן המה דברי אלקים ממש הבן הדבר:


###### Bnei Yissaschar, Sivan 7:3:1
[Bnei Yissaschar, Sivan 7:3:1](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Sivan/r/7:3:1)

**במדרש**אנכי י"י אלקיך הה"ד השמע עם קול אלקים המינים שאלו את ר' שמלאי א"ל אלקות הרבה יש בעולם א"ל למה א"ל השמע עם קול אלקים א"ל שמא כתיב מדברים אלא מדבר א"ל תלמידיו רבי לאלו דחית בקנה רצוץ לנו מה אתה משיב חזר ר' לוי ופירשוה א"ל השמע עם קול אלקי' כיצד אלו היה כתוב קול י"י בכחו לא הי' העולם יכול לעמוד אלא קול י"י בכח בכח של כל אחד ואחד וכו' א"ל הקב"ה לישראל לא ששמעתם קולות הרבה תהיו סבורים שמא אלקות הרבה יש בשמים אלא תהיו יודעים שאני הוא י"י אלקיך שנאמר אנכי י"י אלקיך עכ"ל. מה שמהראוי לתת לב על מדרשיהם הלזה הוא א' התחיל אנכי י"י אלקיך וכו' הה"ד וכו' מאי קשיא ליה שהוצרך להביא פסוק להתיר הקושיא כדרך המדרש בכ"מ ב' שאלת המינים לר"ש אלקות וכו' מהיכן דייקו דבר הם הזרים. ג' תשובת ר"ש להמינים הנה היא מדוייקת ולמה אמרו תלמידיו לאלו דחית בקנה. ונראה לי דהמדרש בא לבאר למה הוצרך הוא ית"ש לומר אלקיך. הלא היה די לומר אנכי הו"י אשר הוצאתיך וכו' ע"כ הביא הפסוק הה"ד השמע עם קול אלקים ושאלת המינים ע"ז היה כך דהנה כתיב זובח לאלקים יחרם בלתי לי"י לבדו ואסור לומר קרבן לאלקים רק קרבן לי"י. ועיין באריכות הענין בסבא משפטים ולא אאריך רק איזה דבור אציין. וז"ל אלקים לא איתחבר לקרבנא. דאלמל' איתחבר ביה כמה אלקי' יסלקון אודנין לאיתחבר' תמן עכ"ל. והענין הוא דהשם אלקים הוא שם שמושאל ג"כ למלאכים ודיינים ואפי' הקליפות נק' אלקים אחרי' כי יונקים מן הצירוף התחתון של ק"ך צירופי אלקים. ע"כ אין לומר קרבן לאלקי' כי ירצו הקליפות ג"כ ליהנות. ע"כ מקריבים רק להשם הוי' ממילא תבין שאלת המינים כיון שנאמר השמע עם קול אלקים ולא הקפידה תורה לומר דוקא שם המיוחד. קול הו"י'. הנה אמרו המינים אלקות הרבה וכו' הנה השיב להם הרי כתיב מדבר לשון יחיד. והנה תלמידיו לא הונח להם בזה כלל דאעפי"כ הקושיא במקומה עומדת. למה לא הקפידה התורה לומר דוקא השם המיוחד כמו שהקפידה בקרבנות. ובא ר' לוי ופירש שם אלקים מורה שהוא ית"ש בעל היכול' והכוחות כולם וכמ"ש בש"ע. והנה נאמר קול י"י בכ"ח. בכח של כאו"א. א"כ כל א' שמע לפי כחו. א"כ היה נראה כהרבה קולות. הנה לזה הוצרך לומר אנכי הוי' אלקיך. אלקי"ך מורה בעל הכוחות. ונאמר בלשון יחיד לפי כחו של כל אחד ואחד. ורמז. אנכי הו"י' אלקיך. אני אני הוא ואין אלקים עמדי. וז"ש בפסוק השמע עם קול אלקים וכו' כאשר שמעת אתה ויחי. כי דיבר עמך הש"י לפי כח של כל אחד ואחד. על כן אמר בשם אלקים בעל הכוחות כולם. הבן הדבר כי קצרתי: