## Bnei Yissaschar, Tishrei

###### Bnei Yissaschar, Tishrei 13:1:1
[Bnei Yissaschar, Tishrei 13:1:1](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/13:1:1)

**בו ידובר מענין יומא תמינא' דתג נקרא יום שמיני עצרת ושמתת תורה והוא רגל בפ"ע כמשאחז"ל ויתבאר אי"ה ונקרא המאמר הוה יהודא שלים:**
**רז"ל**נתנו טעם למה בכל ימי החג מקריבין הרבה פרים וביומא תמינאה פר אחד איל אחד ואמרו במשל למלך שעשה סעודה לכל עבדיו כמה ימים ליום אחרון אמר לאוהבו עשה לי סעודה קטנ' כדי שאהנ' ממך ע"ש דבריהם הנה יש להתבונן אדרבא כיון שהוא אוהבו אצלו אדרבא מהראוי להגדיל ולהאריך עמו בסעודה יותר ויותר וגם מהו הטעם כדי שאהנ' ממך אבל המשכיל ע"ד סוד שמיני עצרת הוא עיקר יום הנרצה ליחודא שלים וזהו הנרצ' עשו לי סעוד"ה קטנ"ה שלא להאריך בהנאת הסעוד' כי אני מבקש לעשות הסעודה בחפזון כי רצוני ליהנות ממך כביכול בקירוב בשר ולא יתערב זר בשמחתינו הבן הדבר:


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 13:2:1
[Bnei Yissaschar, Tishrei 13:2:1](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/13:2:1)

**ענין**שמיני עצרת ושמחת תורה מה שאמרו בזוהר ובעוד דאיהו עם מלכא שאל מה דבעי ויהיב לי וגם ענין ההקפו"ת שנוהגין ביום ההוא הבנתי מדברי הרב הגדול החסיד המפורסם מהרש"ז זצ"ל ממעש' כל המצות מתהוים (על האדם ג"כ) אורות מקיפי"ם אך הוא בחי' או"ר מקי"ף פרטי מקי"ף החוזר היינו האור שלא יכילנו הכלי יוחזר להיות בבחי' מקי"ף על הכלי (כתבתי במ"א הנרצה במאמרם ז"ל מצו"ת ומעשיי"ם טובי"ם היינו המצות ודקדוקי המצות אשר מתהוו' מזה אור מקי"ף ע"ש) והוא דמיון בחי' חי"ה אשר היא מקיף פרטי לכל מדריג' בפ"ע היינו לנפש בפ"ע ולרו"ח בפ"ע ולנשמ' בפ"ע כנודע אבל יש אור מקי"ף כללי אשר הוא מקי"ף מתחלתו היינו מתחל' הארתו ומקי' הכל בהשווא' דמיון בחי' יחיד"ה המקי' הכל ביחד לכל חלקי נר"ן) (והוא באה משמח"ה ש"ל מצו"ה) (והוא ענין יום שמח"ת תורה להתהוות המקי"ף הכללי מן כללו' עשיית המצות ולכל התורה ע"כ דברי קדשו ולדעתי ה"ס ההקפות שעושין ביום שמח"ת תור"ה לרמ"ז המקי"ף הנ"ל. וז"ש בזוהר (על יום הזה) ובעוד דאיהו עם מלכ' שאל מה דבעי ויהב לי כי ממלאין משאלותיו בלי גבול וצמצום כמו אור מקיף הכללי שאינו נגבל כלל אפי' בבחי' התחלקות הבן מאד הדבר הזה הנכבד:


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 13:2:2
[Bnei Yissaschar, Tishrei 13:2:2](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/13:2:2)

הג"ה ונ"ל בדומ' ענין מנהגינו בטלית של מצוה הנהוג אצלינו שאינו כעין מלביש בחיתוך איברים להקיף כל איברים בפ"ע רק על המלבושים הנעשי' בחיתוך איברים עוד יש למעלה מהם מלבוש עליון בלא חיתוך איברי' עטיפת כל הגוף ביחד ותבין לפ"ז מה שמברכין להתעט"ף בציצית ועטיפ' לא נזכרה בתורה הבן:


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 13:2:3
[Bnei Yissaschar, Tishrei 13:2:3](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/13:2:3)

הגה לפי מ"ש בהג"ה הסמוכ' תבין מ"ש בגמ' חזייא דלא פריס סודרא אריש' וכו' אמר אכתי לא נסיבת וכן נוהגין עד היום דאין מתעטפין בטלית עד הנשואין וטעמא בעי ולפי מ"ש בהג"ה הסמוכ' תבין דהנה ענין העיטוף מור' על אור מקי"ף הכולל בחי' יחיד"ה והאור ההוא בא מן שמח' של מצו' והשרוי בלא אשה שרוי בלא שמח' שמח' שמחת לב אשה נ"ל והבן: ומעתה תתבונן דבר מת"ד מנה"ג אבותינו תורה היא שביום זה אין חשבון ומספר אל העולים לקריא' התורה כיון שהארת היום מבחי' אור מק"ף הכללי אל התורה ממילא אין גבול וחשבון וכן תבין מה שנוהגין תיכף אחר סיום התורה ביום זה מתחילין תיכף בבראשי"ת לנעוץ סופ' בתחלת' כי אין סיום וגבול הבן הדבר היטב:


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 13:3:1
[Bnei Yissaschar, Tishrei 13:3:1](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/13:3:1)

**בשמיני**עצרת הוא יום שמחת תורה הנה מסיימין התורה באות ל' ומתחילין באות ב' להיות יום ההוא יחוד"א שלים קב"ה עם כנ"י כמש"ל רמיזת דבר חז"ל כדי שאהנ"ה ממ"ך (תבין שמח"ת ל"ב וכו') והנה אמרו בזוהר (סוף מאמרי הסבא במשפטים) פתח ר"א ואמר שימני כחות"ם על לב"ך וכו' בשעתא דאתדבק' כנ"י בבעל' איהי אמרת שימני כחות"ם ארח' דחות"ם כיון דאתדבק בההוא אתר דאתדבק שביק בי' כל דיוקני' אע"ג דההו' אזיל הכא והכא ולא קיומא תמן והא איתעבר מיני' כל דיוקנ' שביק תמן ותמן קיימא אף הכא אמרת כנ"י כיון דאיתדבקנא בך כל דיוקני להוי חקיק בך דאע"ג דאזיל הכא או הכא תשכח דיוקני חקוק בך ותדכר לי' עכ"ל ומעת' בין תבין את אשר לפניך ביום היום היחוד"א שלי"ם הנה אמרת כנ"י אע"ג דאזיל הכא אי הכא (ובפרט בימי הגלות) שימני כחותם על לב"ך ולרמז זה כשחותמי"ן ומסיימין התורה ביום הייחוד הזה באות ל' תיכף מתחילין באות ב' הוא החות"ם על ל"ב ותמצא מעדנים לנפשך מילוי ל"ב כזה מ"ד י"ת בגימ' חותם הרי שלך לפניך. שימני כחות"ם על לב"ך פשוטו ומילואו אז הללוהו בתו"ף ומחול תו"ף הוא ל"ב במילואו וטובו למ"ד בי"ת והוא החות"ם על ל"ב והוא זמן המחו"ל מקיף הכללי כמש"ל שאין לו ראש וסוף בהתחלקות והוא דמיון המחו"ל שהוא סביב סביב וכענין משלם ז"ל שאמרו עתיד הקב"ה לעשות מחו"ל לצדיקים בין והתבונן:


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 13:3:2
[Bnei Yissaschar, Tishrei 13:3:2](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/13:3:2)

**ומעתה**רמז לך ג"כ ענין החות"ם בהושענ"א רב"ה שימני כחות"ם על לב"ך היינו ע"ל וקודם ליום הנועד שמחברין את הל' עם אות הב'. וביותר צודק למה שאמרו בזוהר שעיקר גמר החות"ם נגמר ביום שמיני עצרת בתפלת מוסף הגם שהרמ"ע ז"ל מיאן בזה ודעתו שט"ס הוא בזוהר קשה לשבש כל ספרי הזוהר שבידנו ואין לזה הכרח:


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 13:4:1
[Bnei Yissaschar, Tishrei 13:4:1](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/13:4:1)

**אמרז"ל**אמרה כנ"י לפני הקב"ה ויבא כגש"ם לנו אמר הקב"ה אהי' כט"ל לישראל נ"ל החילוק בין גש"ם לט"ל גש"ם איתערותא דלתתא אין לך כל טפה ממעל' שאין טיפיים עולם כנגד' מלמט' לאפוקי ט"ל הוא אתערותא דלעילא ע"כ בחג הפס"ח שהאתערותא הוא שלא ע"י מעשינו רק בחפזון כידוע אז מתפללין על הט"ל משא"כ חג הסוכות התעוררת הוא ע"י מעשינו תשובה ומע"ט ומצות מתפללין תפלת גש"ם:


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 13:5:1
[Bnei Yissaschar, Tishrei 13:5:1](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/13:5:1)

**נקרא**היום ההוא בפי כ"י שמחת תור' ושמחים ביום ההוא עם התור' נ"ל עפ"י דברי הזהר פ' אמור דף ק"ד ע"ב וז"ל וע"ד כתיב עצר"ת תרגומו כניש"ו וההוא יומא יעק"ב איהו רישא לחדוותא וכל אינון אושפיזין חדאין עימי' וע"ד כתיב אשריך ישראל מי כמוך (וע"כ קורין בתור' ביום הזה פרשה זאת) וכתיב ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר עכ"ל וכיון דיעקב מדת אמ"ת תתן אמ"ת ליעק"ב הוא התורי' תור"ה אמ"ת בריך רחמנא דיהיב לן אוריין תליתאי וכו' יעקב שלישי לאבהן ע"כ שמחין ביום הזה עם התור' ונקרא היום הזה יום שמח"ת תור"ה: