## Bnei Yissaschar, Tishrei

###### Bnei Yissaschar, Tishrei 3:1:1
[Bnei Yissaschar, Tishrei 3:1:1](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/3:1:1)

**בו ידובר כמה דרושים מענינים מצות שופר כיד ה' הטובה עלינו ונקרא המאמר יום תרועה:**
**דרוש א לתקיעת שופר**
**מדרש**בחדש השביעי באחד לחו דש יהודא בר נחמן פתח עלה אלקים בתרועה י"י בקו"ל שופ"ר בשעה שהקב"ה יוש"ב ועולה לכסא דין. בדין הוא עולה מ"ט עלה אלקים בתרועה ובשעה שישראל נוטלין את שופרותיהן ותוקעין לפני הקב"ה עומד מכסא די"ן ויושב בכס"א רחמי"ם דכתיב י"י בקו"ל שופ"ר ומתמלא עליהם רחמים ומרחם עליהם והופך עליהם מדה"ד למדה"ר אימתי בחד"ש השביעי עכ"ל מה שיש להתבונן א' מה הוקשה לו עד שהוצרך לפתיחה לתרץ קושייתו ב' אומרו בשעה שהקב"ה יוש"ב ועולה וכו' יושב מיותר דאין לו ביאור ג' אומרו בדין הוא עולה. הנה הוא קודם לתקיע"ת שופ"ר והראי' מן הכתוב עלה אלהים בתרועה הנה נאמר בכתוב שהעלי' בדין הוא בתרוע"ה. ד' אומרו עומד מכסא די"ן ויושב בכסא רחמים ואח"כ אמר ומתמלא עליהם רחמים ומרחם עליהן. והופך עליהם מדה"ד למה"ר מה הוא החילוק בין כל אלה הלשונות הכפולים ה' סיימו אימתי בחדש השביעי זה אין לו גיזרה:


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 3:1:2
[Bnei Yissaschar, Tishrei 3:1:2](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/3:1:2)

**והנראה**דבא לדקדק למה לא אמר הכתוב כמו באינך (בט"ו יום לחדש השביעי בעשור לחדש השביעי הל"ל גם בכאן) בא' לחדש הזה למה אמרו בחדש השביעי באח"ד לחד"ש ועוד בא לדייק בתורה לא נאמר רק יו"ם תרוע"ה יהי' לכ"ם ואינו מבואר באיזה כלי יריעו וגם תקיע"ה אינה מבואר והוצרכו ללמוד שופ"ר ותקיע"ה ממקום אחר ע"פ יסודי תור"ה שבע"פ גם בא לבאר הסמוכות לפרשה הקודמות מסיים אני הוי' אלקיכ"ם ומתחיל בסמוכות ובחודש השביעי וכו' והנה ליישב כל הנ"ל פתח לה פיתחא מהכא:


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 3:1:3
[Bnei Yissaschar, Tishrei 3:1:3](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/3:1:3)

**עלה**אלקים ובתרועה הו"י' בקול שופ"ר הנה התחיל בשם אלקי"ם ומסיים בהשם הנכבד וגם התחיל בתרוע"ה ומסיים בקול שופ"ר ע"כ דרש לה בזה האופן להיות דבתורה אצל רא"ש השנ"ה לא נאמר שופ"ר ולא תקיע"ה רק יום תרוע"ה: ושופ"ר ותקיעה למדו ממ"א ביסודי תורה שבע"פ וטעמא בעי. אבל הוא לדעתי דהתורה למדה דעת לישראל במה במה שביארה התרוע"ה בפירוש. והשופר והתקיע"ה הניחה ברמיזותי' שילמדו ישראל ע"י יסודי התור' שבע"כ מלכו"ת פה ותורה שבע"פ קרינן לה. כי היום ההוא יום המלוכ"ה להמליך מלך העולם על כל העולם כמ"ש ותמלו"ך אתה הוא י"י אלקינו לבדך על כל מעשיך זה היום תחילת מעשיך וברא את העולם בכדי שיקרא מלך כי אין מל"ך בלא עם ונברא העולם בשביל ישראל אשר המה ימליכוה"ו ע"כ נק' בני מלכי"ם. (הבן מאד) הנה התורה לא ביארה רק התרוע"ה וקראה את עצם היום יום תרוע"ה התרוע"ה מורה על אימת הדי"ן גנוחי גנח ויילולי יילול והוא התחלקות הקול לקולות קצרים מורה על הצמצום שהוא די"ן כאשר ידעת מענין בוצינא דקרדינותא ומענין אותיות מנצפ"ך המצמצמין את התיב' שבאין בסוף התיבה והדברים עתיקין. כללו של דבר התרוע"ה מורה על הדין וזה ביארה התורה שקראה את עצם היום יום תרוע"ה שעצם היום הוא יום הדין ורמזה לנו התורה ברמיזותי' אשר בלמוד מעצמינו ע"י יסודי התורה שבע"פ שופ"ר ותקיעה להורו' לנו שע"י מעשינו יתהפך מה"ד למה"ר דהנ' שופ"ר מרמז לתשוב"ה עילאה בינ"ה אשר שם מתמתקים הדינין בשורשן כנודע (ולשון שופ"ר כענין שפר"ה שמשפר"ת את הולד הבן) וכן ע"ז מורה התקיע"ה קו"ל פשוט באורך (מבלי צמצום כתרועה) רמז להתפשטות הרחמים (מבלי צמצום:


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 3:1:4
[Bnei Yissaschar, Tishrei 3:1:4](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/3:1:4)

**ולפ"ז**תתבונן התרוע"ה המור' על הדי"ן הנה זה מבואר בתורה על עצם היום שמתחיל בעצם בדין. והשופ"ר והתקיע"ה המור' על התפשטות הרחמים אינו מבואר בפירוש. רק התור' רמז' לו שנלמדהו אנחנו מעצמינו להורות לנו שזה תלוי במעשינו שע"י מעשינו אנחנו גורמים להמתיק הדי"ן ולהתפשטות הרחמים. וזה שיש לפרש במקראי קדש. לדוד תקע"ו בחדש שופ"ר (הנה הזכיר תקיע"ה ושופ"ר מה שאינו מבואר בפירוש בתור' אצל ר"ה. ע"כ אמר) בכס' ליום חגינו (רצ"ל אני אומר לך את הדבר הנעלם ומכוס' בתור' ביום החג הזה שאינו מבואר לא תקיעה ולא שופר ואמר טעם מה שכיסת' התור' הוא) כי חק לישראל הוא (אותו החוק נמסר לישראל שיפעלו הם התפשטות הרחמים שע"ז מורה התקיע' והשופר ע"כ צריכין הן ללמוד הדבר הזה בעצמן. משא"כ התרוע"ה המורה על הדין והמשפט שהוא מהש"י עצם היום יום הדין זה מבואר בפירוש התורה וז"ש) משפט לאלקי יעקב (ע"כ אמר התרועה בפירוש בתורה. והתקיע' והשופר ילמדו ישראל כי חק לישראל הוא):


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 3:1:5
[Bnei Yissaschar, Tishrei 3:1:5](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/3:1:5)

**וזה**פירש הפסוק שהתחיל בעל מדרש לפתיחה עלה אלהי' בתרוע"ה (אלקי"ם מורה על די"ן. הנה זה עצם היום נק' יו"ם תרוע"ה שהוא הוראת הדי"ן כמש"ל. אבל מתהפך הדי"ן לרחמים ע"י ישראל וז"ש) הוי' בקו"ל שופר קו"ל היינו קו"ל פשוט תקיעה וגם שופר מורה על הרחמי"ם אלו אינן מבוארין בתורה רק לומדי' זה ישראל. להורות שנמסר להם. בשעה שישראל נוטלין שופרותיה"ן (דייקא) ותוקעין (דייקא) לפני הקב"ה. עומד מכסא דין ויושב בכס"א רחמי"ם. וז"ש הוי"ה (מורה על רחמים בקול שופר) הקול פשוט והשופר אינן מבוארין בתורה ונמסר ללימוד של ישראל להורות שע"י מעשיהן נעשה זה הענין והנה דוקא זה החדש מיוחד לדי"ן. דהנה י"ב צירופי הוי"ה הם בכל חדש צירוף אחד בחדש ניסן ראש חדשים הוי' כסדרה מורה רחמים גמורין ובתשרי חדש השביעי הצירוף השביעי והי"ה יוצא מס"ת וירא"ו אות"ה שר"י פרע"ה הצירוף הזה מורה על די"ן השם הזה בצירופי כשתרבע אותו כזה ו' ו"ה וה"י והי"ה בגימטריא די"ן (עיין בספר ברכ"ע דברים יקרים וכשישראל מהפכין מה"ד לרחמים הנה מתהפך הצירוף שיהיה הוי' כסדרה כמו בניסן. והוי' כסדר גם בריבוע בגימטריא חסד הבן) ע"כ תראה בתורה במקום שנרמז צירוף זה השם תיכף נרמז הוי' כסדר. והיא בס"ת שר"י פרע"ה ויהלל"ו אות"ה ס"ת הוי' כסדר כי נעשה זה תיכף ע"י מעשה ישראל וזה ג"כ הוי' בקו"ל שופר הבן:


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 3:1:6
[Bnei Yissaschar, Tishrei 3:1:6](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/3:1:6)

**וזה**אשר שמעתי בשם חכם אחד על הא דאמרו חז"ל דהמלאכי' שואלין להקב"ה אימתי ר"ה ומשיב הקב"ה אנו ואתם נשאל לישראל ב"ד של מטה דקש' ולמה לא שואלין בחדשים אחרים אך הוא בכל חדש רואין הארת השם הנכבד כסדר הצירוף השייך לאותו החדש משא"כ ביום ר"ה הנה הצירוף הזה הוא **והי"ה**וישראל ע"י מעשיהן מהפכין לחסד ורחמים ומאיר כסדר כמו בניסן ע"כ שואלין המלאכים אימתי ר"ה והנ' כל חד"ש כלול מן כל הי"ב צירופים ע"כ נק' חד"ש מנין י"ב צירופי הוי' מנין יש"ב אבל אעפ"כ עיקר ההארה מן הצירוף השייך לחדש ואינך כלולים בו. וז"ש במדרש בשעה שהקב"ה יש"ב (היינו הארת י"ב צירופים כנ"ל) ועולה על כסא דין (היינו שמתעל' ומאיר ביותר צירוף הז' היוצא מס"ת וירא"ו אות"ה שר"י פרע"ה. הנה) בדין היא עולה ואח"כ ע"י מעשיהן של ישראל מתהפך לרחמים וכסדר' היוצא מס"ת שר"י פרע"ה ויהלל"ו אות"ה. וזהו הוי"ה בקו"ל שופ"ר על ידי קול השופ"ר נעשה שם הוי"ה כסדר:


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 3:1:7
[Bnei Yissaschar, Tishrei 3:1:7](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/3:1:7)

**ומבאר**המדרש. האיך הוא הענין ע"י קול השופ"ר להתהפך לרחמים אמר שהוא ע"י קו"ל השופ"ר שהוא הב"ל. כביכול נתמלא הוי' ברחמים כי מילוי שם כ"ג הוא הב"ל מוציא פי הוי"ה יחי' האדם שם כ"ג בגימטריא מחי"ה בסוד ואתה מחי"ה את כולם וכיון שנתמלא כביכול ברחמים אזי הוא ית"ש מרח"ם עליהן:


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 3:1:8
[Bnei Yissaschar, Tishrei 3:1:8](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/3:1:8)

**זאת**ועוד אחרת שהיפך עליהם גם מה"ד למה"ר (היינו שם אלקי"ם הנזכר בעליי' עלה אלקים הופכו ג"כ לרחמים כל מילוי אלקים ביודי"ן בגימטריא ברחמים. ומסכים גם מה"ד לרחם עליהן. והנה נלמד זה מן התור'. הפרשה שלפני' מסיימת אני הוי' אלקיכ' הרמז אני הוא הוי' רחמי' אשר הייתי מתחילה אלקיכ"ם בדי"ן תוכלו אתם לפעול להפוך לרחמים. אימתי בחדש השביעי שאז צירוף והי"ה צירוף השביעי מתיבת חדש (המור' מספרו לי"ב צירופים) באח"ד לחד"ש. תוכל לגרום ע"י מעשיהם שיתהפך לצירוף האח"ד היינו השם המיוחד צירוף הראשון וזה שסיים בעל המדרש אימתי בחדש השביעי. ע"כ נכתב בחד"ש השביע"י ואח"כ באח"ד לחד"ש. הבן:


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 3:2:1
[Bnei Yissaschar, Tishrei 3:2:1](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/3:2:1)

**כל**יושבי תבל ושוכני ארץ כנשוא נס הרים תראו וכתקוע שופר תשמעו. הנה אין שמיע"ה גדולה מן הראי' וכיון שבראות עינים יראו הישועה למה לן לשמיעה והנראה ע"פ מ"ש הרב בס' ברכ"ע. שופ"ר במיליאו. שי"ן וא"ו פ"א רי"ש בגימ' תתקס"ד מנין יחודא עילאה. שמ"ע ישרא"ל כבזולת השמות הוי' אלקינו הויי' שהם בגימ' פ"ב מז"ל סודן נוצר חסד ונקה בגימ' עול"ם הב"א) והנה שמ"ע ישראל אח"ד בגי' תתקס"ד. שופ"ר במילואו כנ"ל וזו שיש לפרש כתקוע שופ"ר תשמע"ו תכוונו יחוד שמ"ע וענין כוונת ייחוד שמ"ע לפי הנ"ל כנ"ל. דהנה אמרו בירושלמי ברי' בטילה בתתק"ס (הס' כוונת המקוה אצלינו ע"פ פשוטו) דהנה במקוה תתק"ס לוגין והאדם אשר חטא. וכאשר יתחרט ליכנס במקוה סוד **ם**מרובעת רמז לאימא קדישא ומתקפל בה תלת גו תלת כעובר במעי אמו ומתבטל כמעט ממציאות בהתבטלו בתתק"ס אשר ברי' בטילה בו ונעשה כבריה חדשה וכן ארבעים יום ימי רצו"ן מר"ח אלול עד יוה"כ הן המה מקוה טהרה לישראל הלא המה תתק"ס שעות ומתהווין כבריה חדשה (כמש"ל במה שאמר ר"ע במשנה. אשריכם ישראל וכו' מקוה ישראל י"י וכו') וענין הביטול בתתק"ס. כי הוא י"ו פעמים ששים כי כל בריה יש בה ד' יסודות וכל יסוד כלול מכולם הרי י"ו יסודות ע"כ צריכין י"ו פעמים ששים. וזה ג"כ במילוי שופ"ר בגימ' תתקס"ד. הנה תתק"ס הוא כנ"ל. ותוספת ד' הראות הד' יסודות הבטילין בתתק"ס להתהוו' כבריה חדשה והוא כעין מסה"נ בק"ש בין והתבונן:


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 3:3:1
[Bnei Yissaschar, Tishrei 3:3:1](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/3:3:1)

**מבואר**בזהר שאין להתוודות ולהזכיר חטאים בר"ה במו פיו רק בסת"ר במחשבה


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 3:3:2
[Bnei Yissaschar, Tishrei 3:3:2](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/3:3:2)

הנה ולדעתי נרמז הדבר בתורה מ"ש שר המשקי' את חטאי אני מזכיר היום הנה מלבד שכל זה מיותר אבל תיבת היו"ם ודאי מיותר אבל תדע שבדורות הראשוני' הי' ידיעה בנסתרות אפי' לאותן שהיו מסטרין אחרנין והנ' ידע שר המשקי' שאין להזכיר עונות בר"ה. והנ' היום ההוא הי' ר"ה כידוע מה שאמרז"ל בר"ה יצא יוסף מבית האסירים לזה אמר שר המשקים את חטאי אני מזכיר היום. הגם שהיום א"צ להזכיר חטאים הנני מוכרח כעת להזכיר: ובכתבי האריז"ל מבוא' ד' סדרי תקיעו' לכפר על ד' ראשי עבירו' היינו תקיעו"ת מיושב לכפר על עון ע"ז ולבטל יצרא דע"ז ובלח' לבטל יצר' דג"ע ובהחזר' לבטל יצר' דש"ד. וקודם תתקבל לבטל יצרא דלה"ר: והנה כ"ז אנחנו עושים בקול (היינו קו"ל שופ"ר) בלא דיבור הם כי לא להזכיר היום בדיבור ונ"ל דלבעבו' זה נמסר ד' פעמים בסת"ר אשר יעשה פסל ומסכה וכו' ושם בסתר. הנה זה ביטול יצרא דע"ז בסתר בקול ולא בדיבור ואידך אשר תלד כי תאכלם וכו' בסת"ר הנה הוא ביטול יצרא דש"ד ואידך כי אתה עשית בסת"ר שאמר נתן לדוד הנה הוא ביטול יצרא דג"ע ואידך מכה רעהו בסת"ר הנאמר כל לה"ר כיון הצורך לבטל כל הנצחין הללו בסת"ר:


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 3:4:1
[Bnei Yissaschar, Tishrei 3:4:1](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/3:4:1)

**דרוש ב**
**ירושלמי**א"ר סימון כתיב כי גוי מי גדול אשר לו חוקים ומשפטים צדיקים וכו' ר"ח בי ר"ח ור' אושיעא חד אמר אי זו אומה כאומה זאת בנוהג שבעולם אדם יודע שיש לו דין לובש שחורים ומתעטף שחורים ומגדל זקנו שאינו יודע האיך דינו יוצא. אבל ישראל אינו כן אלא לובשים לבנים וכו' ואוכלים ושותים ושמחים יודעים שהקדו' ב"ה עושה להם ניסים עכ"ל. הנה הקושיא מפורסמת דנראה מדברי ירושלמי הזה דמצוה להתנהג בשמחה ולא יחרד מאימ' הדין. והנה בתלמוד' דידן נר' בהיפך דאמרינן אמרו מה"ש לפני הקב"ה. רבש"ע מפני מה אין ישראל אומרי' לפניך שירה (הלל) בר"ה ויוה"כ א"ל אפש' מלך יושב על כס' דין וספרי חיים וכו' פתוחי' לפניו. וישראל אומרים שירה. הנה מזה נרא' דצריכים להיות חרד מאימת הדין. וגם בזולת זה וכי ס"ד שכל ישראל יהיו בטוחים שלא יגיע אליהם שום דין והרי אנו רואין בכל יום כמה אנשים וכו' (וכבר עמדו ע"ז הרב בעל יפ"מ ובעל בינה לעתים) ועוד מהראוי להתבונן דרשת ר' סימן מהפסוק כי מי גוי גדול אשר לו אלקים חוקים ומשפטים צדיקים וכו' הלא אין בפסוק שום רמז לדרשתו והנה בעל יפ"מ ורבים אשר עמו שינו הגירסא והביאו הפסוק כי מי גוי גדול אשר לו אלקים קרובי' אליו וכו' מיהו בכל ספרי הירושלמי הגירסא כנ"ל וקש' לשבש כל הספרים ואחשב' לדעת ע"פ מה שכתב הרב בעל ע"מ במאמר ח"ד ח"א בענין הא דקיי"ל. אם רובו זכיות מיקרי צדיק בדינו ואם רובו עונות וכו' ואפי' מחצ' על מחצה כובש. נושא. מעביר. הנה קשה הלא קי"ל כל האומר הקב"ה וותרן הוא וכו' כי מלך המשפט הוא ומלך במשפט יעמיד ארץ ואיך יהי' דבר ויתיר לעונות. לו יהי' שהם מועטים מן הזכיות ואמר הרב הקדוש הנ"ל כשהמשפט הוא ע"ד משפטי התור' לא נק' ויתיר (כי כך הוא חובתם של ישראל כיון שהם בני בני' של תור' הנה להם יאתה משפטי התור') והנה כשהרוב זכיות הנה קיי"ל במשפטי התורה אחרי רבים להטות וכו' אפי' במחצה על מחצה הנה מדה טובה צריכ' להיות מרוב' ממדת פורעניות. וא"כ בשגם לפורעניות אחרי רבים וכו' הנה מזה תגדל המד' טובה כוב"ש. נושא. מעביר (ועוד נ"ל במשפטי התור' בעוה"ז בדבר השקול בספק לכאן ולכאן אין מוציאין מיד המוחזק אפי' בדיני ממונות הנה כשהכף מאזנים שקולים הוה כדבר השקול ומטין לזכות) עיי"ש בדברי הרב מיהו אי קשיא הא קשיא האיך אנו אומרים לפניו ית"ש אנו מלאי עון ואתה מלא רחמים איך יתואר הדבר זה אפי' כשאנו מלאי עון ח"ו הש"י יתמלא עלינו ברחמים ויסלח לנו הלא זה ודאי אינו עפ"י משפטי התור' וא"כ מיקרי ויתור אבל יתפרש הדבר ג"כ ע"פ דברי הרב הקדוש הנ"ל בפסוק לכו נא ונוכחה יאמר י"י אם יהיו חטאיכ' כשנים כשלג ילבינו הנה דקדקנו מהו נ"א לשון בקשה האיך יצדק הדבר שיאמור התובע לנתבע בבקש' ממך נלך ונתווכח בדין. ותרא' שבודאי אתה תזכה בדין וא"כ למה יבקש ממנו שילך עמו לדין. ויתפרש הדבר ע"פ דברי הרב הנ"ל. פירוש) אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו שהוא עפ"י הדין והכ' במשפטי התורה עני ועשיר באים לדין אומרים לעשיר לבוש כמותו או הלבישהו כמותך והנה הש"י ב"ה דימוהו הנביאים. לבושי' כתלג חיוור והחוטאי' בעוה"ר לבושה אדומים כשנים (מן תוקף הדינים הנעשים מן העונות) הנה הבורא ית"ש כשעומד כביכול עמנו להיות כבעל דין כביכול כתובע עם הנתבע. הנה להבורא ית"ש א"א לומר רק החלוק' הזאת הלבישהו כמותך. הנה ע"פ משפטי התור' הדין הוא שיסיר הש"י מעלינו הלבושי שנים שהם העונות וילבש אותנו מחלצות וא"כ אפילו ח"ו אנו מלאי עון: כיון שעל פי משפטי התורה הוא שיסיר הש"י מעלינו את העונות. אין כאן ויתור כיון שכתורה הוא. ע"כ הבורא ית"ש כחפץ להצדיק עם זו אפי' ח"ו מליאי עון וא"א לומר רק ע"פ משפטי התור' הנה מבקש מעדתו לכו נ"א (בבקשה מכם) ונוכחה (כביכול אהי' בעל דינכם כתובע עם הנתבע אז אהי' יכול עשות בלא ויתור כיון שכתורה הוא הדין הלבישהו כמותך ע"כ) אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו:


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 3:4:2
[Bnei Yissaschar, Tishrei 3:4:2](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/3:4:2)

**ועפ"ז**פירשתי הפסוק קרוב מצדיקי מי יריב אתי נעמדה יחד מי בעל משפטי יגש אלי. הדקדוקים רבו ואין להאריך ופירשנו דהנה הקב"ה כביכול הוא הדיין הוא העד הוא הבע"ד הנה ביום הדין כאשר יבואו בני האלקים להתיצב על י"י ויבואו ח"ו לסדר טענותיהם נגד ישראל הנה הש"י הוא הדיין ולפניו יעמדו למשפט הנה כשיבוקר ח"ו הפנקס הנה בהכרח הוא ח"ו לעשות משפט ודין כי מלך המשפט הוא ואין ויתור רק כשיהי' ע"פ משפטי התורה אתה המצאה הנה אומרים ישראל קרו"ב מצדיק"י (היינו המצדיק שלי בוראינו ית"ש הוא קרובי כי אנחנו עמוסים מני בטן וע"פ התורה קרוב אינו יכול להיות דיין בין לזכות וכו') ע"כ מי יריב אתי (לפניו ית"ש. אבל)' נעמדה יחד (היינו כביכול י"ש יעמוד עמי להיות בעל דיני כתובע עם הנתבע. אז כשיהי' כך) מי בעל משפטי יגש אלי (להיות בדומה לי וילבישוני כביכול ממלבושיו ויסיר מאתנו הלבושי שנים ויאמר ראה העברתי מעליך עוניך והלבש אותך מחלצות וזה יהיה ע"פ משפטי התורה בלא ויתור:


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 3:4:3
[Bnei Yissaschar, Tishrei 3:4:3](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/3:4:3)

**ועוד**אקדים לך את אשר שמעתי בשם כבוד דודי זקני סבא קדישא מהרמ"ז זלה"ה בפסוק תקע"ו בחדש שופר. וכו' כי חוק לישראל הוא וכו' הנה נראה שאומר טעם לשופר כי חוק לישראל וכו' ואינומובן. ואמר הרב הקדוש הנ"ל כשהש"י רואה כביכול טענות המקטריגים והוא ית"ש רוצה להושיע את ישראל לזכותם: והנה הוא ית"ש מלך במשפט יעמיד ארץ ושואלים המקטריגים מה טעם יש בדבר להושיע לישראל כיון שאין זכות ח"ו אזי אומר הש"י כתורה וכמשפט הוא כיון שישראל מקיימין מצות שהם חוקים בלא טעם. המשפט צדק הוא מדה כנ"מ לזכות' ולהושיעם מבלי טעם וז"ש תקעו בחדש שופר וכו' כי חוק לישראל הוא (חוקה מבלי טע'. והיא הנעשה) משפט לאלהי יעקב כן הוא המשפט צדק כיון שמקיימים ישראל בחוקה מבלי טעם. אזי המשפט הוא שיוושעו מבלי טעם הבן:


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 3:4:4
[Bnei Yissaschar, Tishrei 3:4:4](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/3:4:4)

**ועפ"ז**פירשתי פירוש הפייט (והוא כמדומ' מאנשי כנה"ג) באין מליץ יושר מול מגיד פשע תגיד ליעקב דבר חוק ומשפט וצדקינו במשפט המלך המשפט. לא נודע פירושן של הדברים ולדרך הנ"ל יובנו הדברים בטיב טעם:


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 3:4:5
[Bnei Yissaschar, Tishrei 3:4:5](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/3:4:5)

**באין**מלי"ץ יושר מול מגיד פשע (וטענות המגיד פשע המה חזקים. ומקטרג שאין כאן זכות להושיע. והמליץ אשר אינו מוצא טעם לדברי מליצתו. אזי אתה הש"י) תגיד (להמקטריגים) ליעקב דבר חוק ומשפט (רצ"ל ליעקב הגם שאושיעם בחוק"ה מבלי טעם הנה משפ"ט הוא. כי ראוי הוא להם במד' כנ"מ להיות גם הם מקיימים חוק"ם מבלי טעם ראוים להוושע מבלי טעם ואז) וצדקינו במשפט המלך המשפט (רצ"ל הגם שאתה מלך המשפט. וא"א לעשות דרך ויתור אבל באופן זה הנה משפט הוא ותוכל כביכול לצדקנו במשפט אתה מלך המשפט ואין כאן ויתור. הבן הדברים) וזה אשר פירשנו בתור':


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 3:4:6
[Bnei Yissaschar, Tishrei 3:4:6](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/3:4:6)

**זאת**חוקת התורה אשר' צוה י"י לאמ"ר. הלאמר מיותר כמש"ש. ולדרך הנ"ל מובן. זאת חוקת התור' אשר צוה י"י (בחוקה דייקא מבלי טעם הוא בכדי) לאמ"ר שיהי' הוא ית"ש יכול לאמ"ר ולהשיב מענ' להמקטריגים. מהראוי להושיע לישראל מבלי טעם וכתור' וכמשפט הוא כיון שהם מקיימים מצות בחוק' מבלי טעם ובזה נכון ג"כ בטוב טעם דברי חז"ל במדרשיהם בפסוק עלה אלקים בתרועה וכו' בשע' שהקב"ה ישב על כסא דין בדי"ן הוא עולה וכו' ובשע' שישראל נוטלין שופרותיהן וכו' עומד מכסא דין ויושב על כסא רחמים (עמ"ש בדרוש א') והוא כמ"ש. בתחיל' כביכול כשיושב על כסא דין בדין הוא עולה היינו לשפוט בדין. והנ' באין מליץ יושר וכו' ח"ו אזי כשישראל נוטלין שופרותיהן (והוא חוק לישראל כמ"ש הכתוב. תקעו וכו' כי חוק לישראל הוא) אזי עומד מכסא דין ויושב על כסא רחמים (כאמור שהוא משפט לאלקי יעקב). כיון שישראל מקיימים חוקים מבלי טעם. ראויים לישוע' מבלי טעם וכתור' וכמשפט היא. ומעת' נבא להתחלת המאמר שהתחלנו כי מי גוי גדול אשר לו חוקים ומשפטים צדיקים. הוקש' לר' סימון האיך יתואר על חוקים ומשפטי' לקרותם צדיקים וגם אם נפרש מצודקים הנה זה יתכן על משפטים היינו כשנבחין בשכל נתבונן אשר הוא משפט צדק. אבל החוקים לא יבין השכל צדקתם כי לא ישיג שמץ מנהו כי חוק' הוא וגם מה שייכות בזה לגדלות הגוי או לקטנותו לא הל"ל רק ומי גוי אשר לו חוקי' וכו' אבל לפי כל דברינו הנ"ל מובן בטוב טעם דהנ' הוא ית"ש בהנטותו במדת החסד לישראל הנה מדת החס"ד נקרא גדולה (כדכתיב לך י"י הגדול' והגבורה וכו') אז ישראל נקראים גוי גדו"ל שמתנהג עמה' במד' הגדול"ה ואמר לפי הנ"ל מי גוי גדול (מי הוא עוד גוי כזה אשר יתנהגו עמו במדת הגדולה. ובאיז' איפן יתנהגו עמו במדת הגדול' הלא מלך המשפט הוא. אמר) אשר לו חוקים ומשפטי"ם צדיקים (רצ"ל אשר לו מצות בחוקים) ועי"ז כאשר יתנהגו עמו במדת הגדולה הוא משפט צדק כי ראוי לכך מדה כנ"מ ע"פ התור' ותעמיק בדבר חוקים ומשפטי' צדיקים החוקים והמשפטי' צדקו יחדיו. הבן. גם ע"פ דרך הראשון. והוא כיון שיש לגוי הנכבד הלזה משפטי התור' אזי יתנהגו עמו ע"פ משפטי התור' בתכלית מדת הגדולה גם באין בידו זכות והוא כמש"ל בפסוק נעמד' יחד מי בעל משפטי וכו' והוא כביכול הש"י בעל דיננו ואומרים לו הלבישהו כמותך. והוא ע"פ התורה אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו וכו' וזה שאומר בפסוק הלזה חוקים ומשפטי' צדיקי' ככל התורה אשר אנכי נותן לפניכם היום (רצ"ל הגם שאני מתנהג עמכם במדת הגדולה והחסד שהוא חוק"ה מבלי טעם עכ"ז הוא משפט כפי הדין). חוקים משפטים צדיקים ככל התור' הזאת וכו' כפי דרכי נתיבות התור' וכיון שהוא על פי דרכי התורה אין כאן ויתור. וזה שכתוב ומי גוי גדול וכו' מי הוא עוד גוי כזה שיהי' אצלו הסגולה הזאת כי בכל האומות אם יש משפט ודין איך יצוייר חסד וגדולה. ובאם יש חס"ד וגדולה אין דין. אבל בישראל שפיר יצוייר חס"ד וגדולה במשפט צדק ואמת וזה שייסד הפייט ואת"ה במשפט תעשה צדקה ממילא לפ"ז תבין היטב אשר הדרוש שדרשו איזו אומה כאומה זאת וכו" לובשין לבינים וכו' יודעים שהקדוש ברוך הוא עוש' להם ניסים. הנה נדרש שפיר על הפסוק כי מי גוי גדול אשר לו חוקים ומשפטים צדיקים והוא דרוש נחמד על הפסוק הזה כאשר יתבאר:


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 3:4:7
[Bnei Yissaschar, Tishrei 3:4:7](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/3:4:7)

**והנה**אמירת ההלל אומרים ישראל על כל נ"ס שנעשה להם ענין נ"ס הוא לשון הגבה' והתנשאות. כמד"א הרימו נ"ס וכו' כנשוא נס הרים וכו' ונשא נס לגוים וכו' ואל עמים ארים נס"י מור' לשון נס"י על דבר שהוא נגבל חוץ לגבול ומדה הן דבר שהוא חוץ לטבעי נק' נ"ס למעלה וחוץ מן גבול הטבע הן דבר שהוא למעלה מן השכל וכיוצא והנ' מלאכי השרת בראותם הגם שנתבקר פנקסיה' של ישראל בשעת הדין עכ"ז הש"י מושיעם ועומד מכסא דין ויושב וכו' הנה הוא דבר למעל' מן גבול הדין והמשפט השכל אזי יחייבו מה"ש שיאמרו ישראל הלל כמו על כל נס ונס. והש"י משיב להם אפשר מלך יושב על כסא דין וכו' וישראל אומרים שיר' אין מחוייבים בזה לומר שיר' כיון דאין זה נס חוץ לגבול הדין והמשפט כי החס"ד שאני עושה עמהם בדי"ן משפ"ט יחוייב להם בשמרם משפטי התור' וכנ"ל. ומה גם בשמרם חוקי התור' וכנ"ל יחויב הדבר בדיני התור' להושיעם בחוק"ה מבלי טעם. וזה הוא התשוב' למלאכים. אבל ישראל ביודעם את רבונם ויודעים את אשר לא יצאו י"ח בתורה ומצות וח"ו חטאו והעוו. ועכ"ז יודעים אוריא של אלקיהם. שהוא ירחם ויעשו עמהם ניסים דייקא. שכפי הוראת מעשיהם ח"ו לא יזכו בדין וצבא המרום לא זכו בעיניו. ומה שהש"י מרחם עליהם להנטות"ם לחס"ד והוא חוץ לגבול והוא נסי. הנה הגם שהם מחויבי' להיות חרדי' מאימת הדי"ן. עכ"ז הם מחויבי' להראות שמח'. ביודע' שהם ממקבלי התור"ה ויעש' הש"י עמהם טצדקי להושיעם בחס"ד ע"פ משפט התורה וכפי האמור לעיל והכל באמת והכל בדין הבן הדברים כי א"א לבאר:


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 3:4:8
[Bnei Yissaschar, Tishrei 3:4:8](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/3:4:8)

**ועפ"ז**תבין משארז"ל בפסוק אותי עזבו ואת תורתי לא שמרו. ידרשו בו הלואי אותי עזבו ואת תורתי שמרו והוא תמי'. אבל ע"פ הנ"ל. כי כל העניני' הנ"ל שהקב"ה מתנהג עם ישראל. הנה הוא ע"פ המשפט לבעלי התורה ע"פ התור' אפי' אם ח"ו עוברים על כמה וכמה מצות וח"ו יש בידם עבירות. אעפ"כ כיון ששומרי' את התורה. היינו בענין דבר חשוב שהאדם שומר אותה הגם שאינו נהנה מן הדבר ההוא עכ"ז שומר אותה מחמת חשיבות הדבר וכענין שתמצא באחאב. הגם שהי' הדור עובדין ע"ז. עכ"ז הי' מכבדין את התורה ונצחו אז המלחמ' עם בן הדד דכיון שישראל מראים חשיבות התורה ומשפטים הנה מתנהג עמהם הש"י ע"פ משפטי התורה משא"כ כשאין התור' חשוב' אצלם דהיינו בהביאם משפטי ישראל ח"ו לפני ערכאות. או ח"ו הולכים בחוקת הגוי' ונימוסיהם בדבר שאין היצר מכריחם או בהמנע ח"ו בניה' מן התור' ובלמדם לשונות הגוים וכיוצא. הנה בזה מראים ח"ו שאין התור' חשוב' בעיניהם הנה אנשים כאלו מראים בעצמם שאין להם חלק בתור' ואפשר הם מן כתות הע"ה המבזים ת"ח ותלמידיהם והמה שונאים את הת"ח יותר ממה ששונאים אוה"ע את ישראל. הנה אנשים כאלו לא ימנע עבורם ח"ו טובות מישראל והש"י ידין את עמו בחס"ד להנטותם לתחי' ולישוע' ולרחמים והכל בחס"ד. והכל בדי"ן ע"פ התור' כנ"ל והאנשים החטאים האלה בנפשותם לא ישפטום כמשפטי ישראל כי בקשו להתדמות לגויי הארצות והתור' אינ' חשוב' בעיניהם לשמר' עכ"פ בחשיבות. וזה שאמרז"ל בבת קול שיוצאת מהר חורב ומכרזת ואומר' אוי להם לבריות מעלבונ' של תורה. הבן הדבר" והנה הש"י כחפץ להצדיק עם זו אמר הלואי אותי עזבו ותורתי שמרו כי אז אני יכול כביכול להטות משפטיה' לחסד ע"פ התורה:


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 3:4:9
[Bnei Yissaschar, Tishrei 3:4:9](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/3:4:9)

**ולפי**דברינו הנ"ל תבין ג"כ מאמר חז"ל בפסוק על מה אבד' הארץ וכו' דבר זה נשאל לחכמים ולנביאי' ולמה"ש ולא פירשוהו. עד שפירש' הקב"ה בעצמו וכו' ויאמר י"י על עזבם את תורתי וכו' אר"י אמר רב שלא בירכו בתורה תחילה. והוא דבר מתמי' עין כל רואה היתכן שבשביל חטא זה אירע דבר גדול כזה ולא מפני העבירות החמורות שצעקו הנביאים בזמן ההוא עון ע"ז וג"ע וש"ד. וגם למה לא יכלו החכמים והנביאים ומה"ש לידע לפרש הדבר עד שפירשה הקב"ה בעצמו אבל יובן הדבר ע"פ הנ"ל כי אפי' אם ח"ו ישראל יש בידם עבירות הנה בבוא זמן הדין הנה זה דרכו ית"ש להתנהג עמהם ברחמי' עצות מרחוק ע"פ משפטי התור' ויצאו בדימוס. ע"כ לא יכלו החכמים והנביאים ומה"ש לידע מה זה הי' בשעת החורבן שלא נעש' להם כדבר הזה עד שפירש' הקב"ה בעצמו דהנ' ההתנהגו' שהקב"ה ית"ש מתנהג עם ישראל בעצות ע"פ משפטי התורה כנ"ל. הוא דוקא כשעל כל פנים התור' חשוב' בעיניה' אפי' ח"ו יש בידם עבירו' הוא מהכרח תאוות היצר. משא"כ בעזבם את התור' לילך ח"ו בנימוסי הגוים ומשפטיהם ומלבושיהם ולשונותיה' וכיוצא דבר שאין היצר מכריח הנה זה יורה שאין התורה חשובה בעיניהם הנה לא יתדנו בעצות הללו ע"פ התור' כמש"ל. הבן. והנה הברכה שמברכין על התורה תחיל' הוא אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו. הנה הוא ברכה ושבח לנותן התור' על אשר נתן לנו דבר חשוב כזה. הנה מי שבירך תחיל' (בלב שלם ונפש חפיצה) זה יורה שהדבר הזה חשוב בעיניו. משא"כ מי שאינו מברך מורה שאין הדבר חשוב בעיניו. הנה ח"ו בבוא למשפט. ידקדק עמו על כל מעשיו ולא יתדן במשפטי בני בנים של תורה והוא אשר פירש' הקב"ה בעצמו. הבן:


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 3:4:10
[Bnei Yissaschar, Tishrei 3:4:10](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/3:4:10)

**ע"פ**כלל הדברים הנאמרים למעלה יונח לנו מאמר רז"ל בתלמוד ירושלמי יומא. ר' משרשיא בשם ר' אידי בכל הקרבנות כתי' חט"א (היינו בכל הקרבנות המוספין כתיב שעיר עזים אחד לחטא"ת) ובעצרת אין כתיב חט"א (אלא שעיר עזים אחד) א"ל הקב"ה מכיון שקבלתם עליכם עול התור"ה מעלה אני עליכ"ם כאלו לא חטאתם היינו ע"פ הנ"ל אם נקבל עלינו עול התורה הנה הש"י ישפוט אותנו ברחמים ע"פ משפטי התור"ה דהיינו אפי' ח"ו אין זכות. ואפי' אנו מלאי עון ח"ו אעפ"כ יעשה עמנו הש"י משפטי התורה וכביכול יעמוד עמנו לדין ולבושי' כתלג חיוור. וע"פ משפטי התור' כביכול הוא לומר לו הלבישהו כמותך הנה יסיר מעלינו הבגדים המתולעים כשנים וילבישנו בגדי ישע ומעיל צדקה וז"ש מעל"ה אני עליכ"ם מעל"ה דייקא. עליכ"ם דייקא (היינו לבישת בגדי ישע עלינו) ע"ד ובגד כלאים שעטנז לא יעל"ה עליך ואז תהיו כאלו לא חטאתם


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 3:4:11
[Bnei Yissaschar, Tishrei 3:4:11](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/3:4:11)

הגה ובזה תבין משארז"ל ההוא מאן דאזל מבית דינא ושקלו' לגלימא מעל כתפי' ליזמר וליזל. דכיון דקביל ע"ע דיני התור'. הנה שקלו' לגלימא אבל עי"ז ילבישוהו בבגדי ישע ויסורו מעליו הבגדים המתולעים כשנים וילבישוהו מחלצות ויכפר כל עונותיו. הבן: ויקויים בנו. אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו ואם יאדימו כתולע כצמר יהיו ונצא בדימוס ויחנינו כימי עולם וישוב ירחמינו לגאלינו גאולת עולם במהרה בימינו אמן:


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 3:5:1
[Bnei Yissaschar, Tishrei 3:5:1](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/3:5:1)

**דרוש ג**
**ירושלמי**א"ר סימון כתיב רבות עשית אתה י"י אלקי נפלאותיך וכו' לשעבר רבות עשית אתה וכו' מכאן ואילך נפלאותיך ומחשבותיך אלינו. והנה אין מן הצורך להאריך כי הענין אינו מובן כלל. עיין בעין יעקב וביפ"מ פירושיהם ולדעתי יתפרש הענין בסוד ר"ה ענין התפילות והתקיעות הנה למתבונן בכתב מר"ן האריז"ל יראה אשר ברא"ש השנ"ה חוזר הכל בעולמות לקדמותו כעין בריאת העולם ובפרט תבין הענין בבנין המלכו"ת (ממליכין אלקי עול"ם ב"ה וב"ש) וידוע סוד הדבר נמסר לישראל ע"ק בענין מצות השופר בסוד עורו ישינים מתרדמתכ"ם. כאשר נחה רוח י"י על הרמב"ם ז"ל. ואמר בטעם השופר שהוא לעורר הישינים ויציבא מילתא דנא ע"פ דרך האמת לעורר מהשינ' מקבלת המוחין מחדש כנודע והכל נעשה ע"י מעשינו. בריאת העולם ממש מחדש ע"י התעוררות השופ"ר. והוא הנרמז בתורה יום תרועה יהי'. דהנה קודם ביאת ישראל הנה היתה פעולת היום בכל שנה נעשית מעצמה על ידיו ית"ש ואח"כ כאשר נתן לנו הש"י את תורתו. יום תרוע"ה יהי' לכ"ם כאלו ממש בעצם כל מעשי התחדשות העולמות נעשה על ידינו. ותעמיק עוד יום תרוע"ה לשון רו"ע התרועעה הארץ היינו נסיר"ה נסירת המלכו"ת (נקרא הארץ) הנה הפירוש יום הנסיר"ה יהי' לכם ע"י מעשיכם. וכן י"ל יום תרוע' לשון ריעות וחיבור. התחלת מעשה לקרב ולהגיש החיבור פב"פ הוא יהי' לכ"ם הכל תלוי במעשיכם. והנה אתה רואה לפ"ז פעילת היום להתהוות בריאת עולם מחדש הוא ע"י מעשינו ואיך הי' קודם שקבלו ישראל את התורה. הנה הי' עושה הש"י בעצמו כביכול הפעולה הזאת בכל שנה ושנה והספיק מחשבתן של ישראל כמו בשעת בריאת העולם שהספיקה מחשבתן של ישראל לאיתערותא כשאמרז"ל ישראל עלו במחשבה שיגרמו הם כל הפעולת במעשיהן. הספיקן מחשבתן למ"נ קודם עשייתן וכהיום שנגמרה עשייתן הנה נתגלה שגם מחשבתן של ישראל הצליח' לפעולה. הבן הדברים. ז"ש ר' סימון רבות עשית אתה י"י אלקי לשעבר אתה בעצמך עשית. ואמר י"י אלקי. להיותך אלקי. היינו סיבתו. וידעת בידיעתך שבהמשך הזמן אעשה רצונך במצותיך לגרום התחדשות העולמית בכל שנה. מכאן ואילך הנה נתוודע כי נפלאותיך (וגם) מחשבותיך (מאז מקדם קודם ביאתו לעולם הבא) אלינו הבן הדבר שאמר דוד דייקא הפסוק שהוא מרכבה למלכות ונפשו יודעת מאד ענין פעולת ישראל ביום זה:


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 3:5:2
[Bnei Yissaschar, Tishrei 3:5:2](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/3:5:2)

**והנה**מקושר הפסוק למה שלמעלה. אשרי הגבר אשר שם י"י מבטחו שכל מעשיו הוא עבור כבודו ית"ש לגרום פעולת עליונים בגבהי מרומים. ולא פנה אל רהבים ושטי כזב (היינו שלא יהי' מן אותן הכתות שאמרו עליהם בזהר צווחין ככלבים הב לנא מזונא) כי העיקר לשום כל מגמתו להגדיל מלכו' שמים כי הנה רבו' עשית וכו' וכהיום כל נפלאותיך ומחשבותיך אלינו כנ"ל ומי הוא הפתי אשר ידע שכל עיקר התהוות העולמות מתהווים על ידינו איך יניח הפועל הזה ויתפתה לפרטים קטנים ההוים ונפסדים:


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 3:5:3
[Bnei Yissaschar, Tishrei 3:5:3](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/3:5:3)

**וזה**שיש לפרש אשרי העם יודעי תרועה (וכי כל הגוים אינם יודעים להריע כמו שדרשו חז"ל אבל לפי הנ"ל יתפרש ידעי תרוע' היינו יודעים סוד התרוע' להתהוות התחדשות העולמות ולהגדיל מלכות שמים. תרוע"ה ריעות וחיבור קוב"ה עם כנ"י) י"י (רצ"ל שהתרועה היא להתחדשות העולמות אשר המה מעש' י"י כי עד עתה רבות עשית אתה י"י ממילא העם היודעים זה) באור פניך יהלכון. כל הליכתם ועשייתם הוא להתהוות אור פניך ייחוד פב"פ ולא יתפתו אל רהבים ושטי כזב להיות צווחין וכו' בשמך יגילון כל היום ובצדקתך ירומו כי תפארת עוזמו אתה וברצונך תרום קרנינו ולמה זאת לכם להיותם מבקשים הפרטים הקטנים כ"ז ממילא יהיה להם כל טוב עוה"ז והרמת קרן בן שמן כיון שיגרמו ע"י מעשיהם התחדשות העולמות והגדלת מלכו"ת שמי"ם. מי הוא אשר יעמוד נגדם בשמים ממעל וכל הארץ מתחת. הלא הם עיקר המציאות הלא שרפים ואופנים וחיות הקודש. יהיו בעוזר' ויאמרו להיוצר כל אבינו שבשמים תהא לך קורת רוח מישראל בניך. תביאמו ותטעמו בהר נחלתך ותתגדל ותתקדש ותתרומם על כל ברכה ותהל':


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 3:6:1
[Bnei Yissaschar, Tishrei 3:6:1](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/3:6:1)

**דרוש ד**
**ויתפרש**עוד אשרי העם יודעי תרועה וכו' דקדקו רז"ל וכי כל הגוים אינם יודעים להריע וכו' אלא יודעים לרצות את בוראם בתרוע"ה. והקושיא מפורסמת מה היא הריצוי אם מפני שמקיימין מצותיו של הקב"ה שצוה להריע א"כ הה"ד בציצית ותפילין וכיוצא. נאמר יודעים לרצות את בוראם וכו' ונ"ל לפרש ע"פ מ"ש בחו"ה בההיא חסיד שמסר סימני יראי י"י ואוהביו. ואחד מהסימנים המובהקים אמר תרא' פניהם שעלה עליהם האור. וכשתעמיד על הלבבות תראה לבבות נשברות לאלקים רצ"ל פניהם המה אדומים כאור מחמת תשוקתם ליוצרם ובוראם. ולבבותיהם נשברות לאלקים מפחדו ומוראו. ועל אשר אינם יוצאים י"ח בעבודתו ית"ש ומצותיו. והנה הוא סימן איש הישראלי האמיתי אבל כל האומות אין להם זה הסימן כי הגוי אפי' בעושה איזה מעש' מצו' כגון צדק' וכיוצא גבה לבבו בחשבו לצדק' מאתו להש"י והנה הסימן הזה רמוז בתרוע"ה כי התרוע' הוא הבר' מהבל הלב קולות נשברות יורה על לב נשבר ופני התוקע מתאדם (עיין בכוונת האריז"ל כוונת הארת פני התוקע) וזשארז"ל יודעים לרצות את בוראם בתרוע"ה שע"י רמיזה התרועה מרמזים לבוראם. ראה נא מה בין בינינו לאומות וסימנינו סימן התרוע"ה כמ"ש ההוא חסיד תראה פניהם שעלה עליהם האור דמיון פני התוקע. וכשתעמיד על הלבבות תראה לבבות נשברות לאלקים דמיון תנועות התרועה מהבל הלב וזהו י"י באור פניך יהלכון הבן כי קצרתי:


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 3:7:1
[Bnei Yissaschar, Tishrei 3:7:1](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/3:7:1)

**דרוש ה**
**ויתפרש**עוד אשרי העם יודעי תרועה כבר כתבתי לעיל מה שהתעוררו חז"ל ופירשו יודעים לרצות וכו' קשה מה אולמי' דתרועה יותר מכל המצות ונראה לפרש כפשוטו. בטע"ם השופר שהוא קו"ל בלא דיבור והנה הקול הוא קודם לדבור והוא כח הדיבור ראשית וקודם התעוררות הדביר יתמשך קול ההבל מכנפי ריאה המתעורר מן הל"ב אשר הוא ממשיך הרצו"ן מן המו"ח א"כ הקול היא משיכת הרצו"ן להדבור והנה נאמר בתורה יו"ם תרוע"ה יה"י' לכ"ם. רצ"ל להנאתכם ולטובתכם כמ"ש בזהר יהיב עיטא למיתקע בשופ"ר הוא עצה נפלאה. אפי' ע"פ פשוטו להתעוררות הרחמים על ישראל ביום המשפט לאלקי איום הוא יום הרת עולם הנה בריאת העולמות הי' כביכול בהתעוררות מחשבת ישראל. ישרא"ל עלו במחשבה הוא המחשבה הקדומה כביכול אשר מחשבתן של ישראל הי' לבחי' מ"נ כביכול לאיתערות' דלתתא הגם שלא היו ישראל עדיין במציאות הנה לפניו ית"ש עבר ועתיד יחד (כי עבר ועתיד המה נחלקים רק בזמן משא"כ למעלה מן הזמן) הנה התעוררות מחשבתן של ישראל היה לבריאת כל העולמות והנבראים אשר בתוכם וכביכול ישראל נק' המה היוצרים יושבי נטעים ועם המלך במלאכתו א"כ כיון שהמה יסוד הבריאה המה שורש הכל והם עיקר המציאות והנה זאת התור"ה אשר שם מש"ה ראשית אמרי' תאמר בראשי"ת ברא וכו" בשביל ישרא"ל שנק' ראשי"ת ובראשי"ת נמי מאמר הוא ולא מפורש בו מאמר כי לא יצדק לומר בו מאמר רק ראשי"ת המאמר היינו כביכול רצו"ן ומחשב"ה אשר היה בשביל ישראל. הבן:


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 3:7:2
[Bnei Yissaschar, Tishrei 3:7:2](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/3:7:2)

**והנה**ביום הקדוש והנורא הזה יום הר"ת עולם אשר כל באי עולם יעברון לפניו כבני מרו"ן המרחם על בניו ילודי שעשועים יהב עיט"א למיתקע בשופ"ר יו"ם תרוע"ה יה"י' לכ"ם לכ"ם להנאתכם ולטובתכם כאשר יתעוררו ישרא"ל קו"ל בלא דיבו"ר הוא משיכת הרצו"ן קודם לדבור כמש"ל כביכול באיתערות' דלתתא איתער עובדא לעילא ויסתמו פיות המקטריגים בהתעורר הענין אשר ישרא"ל עלו במחשב"ה ורצו"ן וע"י שהם היו במחשב' ורצון העליון כביכול הי' בריאת כל העולמות ואין מקום למציאת כל ברי' בזולת ישראל ממילא מי הוא מהנבראים אשר יפצה פה לקטרג על עיקר המציאות מהנבראים. הנה בזולת העיקר ח"ו אין מקום לשום נברא ואיך יקטר"ג הטפל על עיקר מציאתו ואז קול שופר עת כי יעל מתעוררים רחמים על ישרא"ל עיקר המציאות בהתעורר הרצו"ן העליון הקדום אשר ישרא"ל עלו ברצונו. וזהו אשר"י הע"ם יודע"י תרוע"ה ע"י תרועתם מתעורר בחי" המחשבה הוא הדעת אשר הוא התגלות הרצו"ן כביכול וז"ש יודע"י תרוע"ה (ויראתי להרחיב דיבור מזה מבלי קבלה) וזה שפירשו חכמינו ז"ל יודעי"ם לרצו"ת את בוראם בתרוע"ה. ע"י התרוע"ה מתעורר רצו"ן בוראם הוא הרצון הקדום כביכול אשר ישראל עלו ברצונו כביכול לא עשה כן לכל גוי אשרי העם שככה לו:


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 3:8:1
[Bnei Yissaschar, Tishrei 3:8:1](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/3:8:1)

**דרוש ו**
**ויתפרש**עוד. אשרי העם יודעי תרועה י"י באור פניך וכו' הנה ידוע מה שהתעוררו רז"ל וכי כל הגוים וכו': ועוד מהראוי להבין מהו הסיום י"י באור פניך וכו' והנה נאמר ע"פ מ"ש בגמר' אתקין ר' אבהו בקסרי תקיע"ה וג' שברי"ם ותרוע"ה ותקיע"ה (דמספקא לן מהו התרוע' האמור' בתורה אי גנוחי גנח (היינו שברי"ם) אי יילולי ייליל (היינו מריע בקולות קצרים ע"כ עבוד תרווייהו) ומקשו דילמא גנוח גנח וקמפסקא תרועה בין שברים לתקיעה וקא מתרץ דהדר תקע תש"ת ומקשו דלמא יילולי ייליל וקאמפסקא שברים בין תקיעה לתרועה ומשני דהדר תקע תר"ת רק דמספקא לן נמי בעינן תרווייהו ע"כ תקע ג"כ תשר"ת עיי"ש בגמרא הקושיא מפורסמת הנה ר' אבהו אתקין זאת בדורות האמוראים בעבור הספק דלא ידעינן מהו התרועה האמור' בתר' וכי ס"ד שנשכח מכל ישראל מה הוא תרוע"ה (קושיא זאת מצאתי ג"כ להראב"ד ז"ל בספר תמים דעים) ועוד הרי אשכחן בזהר הקדוש שהוא מהתנאים וגם בר"מ מילין לצד עילאה ימללו בכל הסדרים תשר"ת תש"ת ותר"ת הרי דכולן מיצרך צריכי כך היו נוהגין בכל ישראל מאז היה לגוי קדוש ומהו התקנה שהתקין מחדש ר' אבהו בקסרי


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 3:8:2
[Bnei Yissaschar, Tishrei 3:8:2](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/3:8:2)

הגה יישוב נכון לפי הפשט וההלכה עמ"ש במאמרי חדש ניסן מאמר טיול בפרד"ם דרוש ב' ותרווה צמאונך: אך הוא ודאי אשר כך היו נוהגין מימות עולם דכולהו מיצרך צריכי ור' אבהו ביאר הדבר מהיכן יצא הדבר ואמר שהוא משום הספק ואתקין זה בתקנ' גמורה להורות דבאמת אין זה ספק רק דכולהו מיצרך צריכי כאשר יתבאר. והוא כאשר תתבונן בכמה מצות אשר יש בהן ספיקות אופן עשייתם יקשה למה לא ביארה לנו התורה בפירוש אך הוא נסוב' מאת הש"י אשר ישראל יפלפלו בדבר ויסתפקו אם לעשות כך או כך ועי"ז יעשו מספק כל האופנים המועילים דכולהו מיצרך צריכי בגבהי מרומים. וא"כ ישראל בפלפולם בתורה מכוונים אל האמ"ת ועי"ז מעוררים מדת ואמ"ת מדה השביעית שבי"ג מדות ה"ס הארת פנים תרין תפוחין קדישין וזה מיקרי הקב"ה נושא פני"ם לישראל (ובאור פני מלך חיים) וזה אשר ביארנו בגמ' אמרו מה"ש לפני הקב"ה כתיב אשר לא ישא פני"ם מפני מה אתה נושא פני"ם לישראל דכתיב ישא י"י פניו אליך א"ל הקב"ה וכי לא אשא פנים לישראל אני כתבתי ואכלת ושבעת וברכת וכו' והם מדקדקים ע"ע עד כזית עד כביצה הדברים תמוהים דהנה המלאכים שאלו מפני מה אתה נושא פני"ם לישראל (ורמו קראי אהדדי) ונשיאות פנים מיקרי בהנתן לאדם דבר מה שאין מגיע לו. ובכאן השיב הקב"ה שמגיע להם השכר הגדול בעבור שמדקדקין ע"ע' וכיון שמגי ויאות להם השכר זה לא מיקרי נשיאות פנים. והדר' קושי' לדוכת' למה כתי' ישא י"י פניו אליך. וע"פ דברינו הנ"ל מובן דהנ' בתור' לא נאמ' רק ואכלת ושבעת וברכת. והנ' באו ר"מ ור"י ודקדקו מהו שביע"ה ואמר ר"מ ואכל"ת שיעור אכיל' בכ"מ בכזית ושבע"ת זו שתי'. ור"י אמר אכיל' שיש בה שביע' היא כביצה הנה מצאו דברי חפץ וכונו הלכ' לאמת' בתורת אמ"ת:


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 3:8:3
[Bnei Yissaschar, Tishrei 3:8:3](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/3:8:3)

הגה האמ"ת עד לעצמו דהרי מי שנצטרך אלף זהו' ובא אחד ונתן לו מאה זהובי' וכי לא יצטרך להודות ולהחזיק טובה לחבירו על שנתן לו מאה זהובים כ"ה בנידון זה וכי לא יצטרך להודות להשי"ת על שנתן לו כזית וכביצ':


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 3:8:4
[Bnei Yissaschar, Tishrei 3:8:4](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/3:8:4)

**והנה**דבר שלא פירש בתור' בביאור וישראל ע"י יגיעותם בתורה מכוונים אל האמ"ת: מעוררים בגבהי מרומים מדת ואמ"ת תרין תפוחין קדישין סוד הפנים כביכול אור פני מלך (חיים) זה מיקרי הקב"ה נושא להם פנים וזה שהשיב הקב"ה להמלאכים וכי לא אשא פנים לישראל אני כתבתי ואכלת ושבעת וכו' דברים סתומיס והם מייגעים א"ע לכוין הלכ' לאמת' ומדקדקים ע"ע עד כזית עד כביצ' וכיון שביגיעותם בתור' מכוונים אל האמת אזי מעוררים ומאירים מדת ואמ"ת שהוא כביכול סוד הפנים וזהו ישא י"י פניך אליך


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 3:8:5
[Bnei Yissaschar, Tishrei 3:8:5](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/3:8:5)

הגה ופירשתי לפי זה בברכת כהנים יאר י"י פניו אליך. הש"י יאיר להם אור פניו היינו מדת ואמ"ת כדי שעי"ז יוכלו לכוין להלכה באמ"ת וזהו ויחנ"ך החונן לאדם דע"ת שיכוין הדע' אל האמ' להלכ' וכיון שיכוונו להלכ' לאמתו של תורת אמ"ת הנה שוב ישא י"י פניו אליך השפע' ממדת ואמ"ת נשיאת פני"ם באור פני מלך חיים. הבן הדבר: הכי נמי בנידון דידן הנה ביום הקדוש הזה אשר ספרי חיי"ם וספרי מתים פתוחים לפניו ית"ש והקב"ה רוצה להאיר עליהם אור פניו מן מדת ואמ"ת אור פני מלך חיי"ם הנה כתב בתורתו למצות היום דברים סתומים יום תרוע"ה יה"י' לכ"ם לכ"ם דייקא אתם תפרשו ותחקירו מהו התרוע"ה הנה באו ישראל וחקרו מן מה דמתרגמינן יבב"א (והתרגום נתקבל בסיני (והנה לא ידעו ג"כ מהו יבב"א ולמדוהו מן ותיב"ב אם סיסרא שהוא לפי הענין דאגת הלב (מדוע בושש רכבו לבוא) ושוב נסתפקו אם גנוחי גנח או יילולי יילול או תרווייהו ועי"ז בא להם להלכה (דספיק' דאורייתא' לחומר') לצאת כל הספיקות לתקוע תשר"ת תש"ת תר"ת. וכוונו אל האמ"ת דכולהו מיצרך צריכי בגבהי מרומים וע "ז מעוררים מדת ואמ"ת אור פני מלך חיי"ם ובזה תתבונן במעט קט בכוונת האריז"ל לכוין בהארת פני התוקע אל מדת ואמ"ת וזהו שאמרו אתקין ר' אבהו בקסרי וכו' היינו שהתקין לתקוע תשר"ת תש"ת תר"ת דהקשינו לעיל וכי ס"ד שנשתכח התרוע"ה מישראל ובא הוא והתקין מחדש וחזינן בזהר ובר"מ כולהו סדרי אבל בדורות האחרונים הי' מתיירא ר' אבהו שיעשו כל אלה ע"ד הספ' ובא הוא ואתקין לתקנ' גמיר' להורות שאין כאן ספק דכילהו מיצרך צריכי רק הש"י עשה כן לטובתינו וכתב דברי' סתומים בכדי שאנחנו נחקור בשכלינו להבין אמיתת הדברים ולכוין אל האמ"ת וישא ד' פניו אלינו אור פני מלך חיים:


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 3:8:6
[Bnei Yissaschar, Tishrei 3:8:6](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/3:8:6)

**ולא**אוכל להתאפק מלבאר לך בקיצור מ"ש במאמרו חדש ניסן לפי הפשט הא דאתקין ר' אבהו (מחדש ומה חידש לנו) דהנה לכאור' כיון שתוקעין כל הסדרי' משום דמספק' לי מהו התרוע"ה הנה לפ"ז אם יארע לאדם שידע בודאי שתקע תשר"ת תש"ת אבל מסתפק אם תקע תר"ת הנה לפי הדין לכאורה פטור מלתקוע דהוה ס"ס אם תקע. ואת"ל לא תקע אפשר יצא י"ח באינך סדרי ע"כ בא ר' אבהו ואתקין לתקנה גמורה שאין יוצא בשים אופן י"ח המצות דאורייתא עד שיתקע כל הסדרים ע"כ מי שמסתפק לו אם תקע איזה סדר צריך לחזור ולתקוע דהוה רק ספק אחד דאורייתא (עמש"ש) ותבין:


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 3:8:7
[Bnei Yissaschar, Tishrei 3:8:7](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/3:8:7)

**ומעתה**נשובה ונחקורה למה באמת פסק ר' אבהו כזאת הלא הוא באמת ס"ס דאורייתא. ואומר לך דהנה הראשונים חקרו כיון דכל מילי דרבנן נפקא לן מן לא תסור וכו' א"כ למה יהיה ספק דרבנן לקולא ותירצו דכן אתנו רבנן שיהיה התקנות וההוספות שלהם ספיקא לקולא ואנחנו בעניינו אמרנו וענינו שהיו מצווים בזה ע"פ התורה דהנה אמרז"ל במדרש קדושים תהיו יכול כמוני ת"ל. כי קדוש אני י"י קדושתי למעל' מקדושתכם ע"כ. והיא לכאורה מדרש תמוה דהאיך ס"ד ליציר חומר שיהי' קדוש כהשי"ת ואמרתי לבאר מה דהנ' קיי"ל אוריית' מחכמ"ה נפקת בראשי"ת בחכמת"א: וכמו שאמרו רז"ל גובלת חכמה שלמעלה תורה


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 3:8:8
[Bnei Yissaschar, Tishrei 3:8:8](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/3:8:8)

הגה עם נב"ל ול"א חכ"ם מתרגמינן עמא דקבילו אוריי' ולא חכימו. הנה מפר' נב"ל לשון נובלות. שקבלו התור' שהוא מן הנובלו' חכמה והנה החכמ"ה נקרא קד"ש כמבואר בזהר בפסוק ואנשי קד"ש תהיון לי. והנה כתב הרב עיר וקדוש בעל אוה"ח בס' חפץ החכמי"ם שמתקנין תקנות ומאירין בתורתן לישראל נשמותיהן מאירות מן החכמ"ה. ע"כ נק' חכמי"ם שמקבלין מן החכמ"ה (כן הבנתי מדבריו דברי קדש) ובזק תבאר לך דבריהן ז"ל במדרש והנ"ל קדושים תהיו (תקבלו הארה מן החכמ"ה הנק' קד"ש ותוכלו לתקן תקנות ומצות לישראל כיון שתקבלו מן החכמ"ה שהיא מקום התור"ה וא"כ יהיה דבריהן תורה שלימה) יכול כמוני (היינו שיהי' ספק דבריכן כספק של תורה הנאמר' מפי מסיני) ת"ל כי קדוש אני י"י קדושתי למעלה מקדושתכ"ם (וספק תורה להחמיר וספק דבריהן להקל) והנ' בכאן הנה נאמר יו"ם תרוע"ה יהי"ה לכ"ם היינו שייך לכ"ם כל מה שתגזרו אומר בחיוב התרוע"ה הוא בחיוב ע"פ התור"ה ואין כאן ספק. ע"כ אתקין ר' אבוהו בקסרי לתקנ' גמור' כל הג' סדרים להורות דכל הספקות הן דאורייתא ממש ממילא אם יארע לאדם ספק אם תקע איזה סדר לא נידון אותו לס"ס רק ספק א' מדאורייתא וצריך לחזור ולתקוע הבן הדבר:


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 3:8:9
[Bnei Yissaschar, Tishrei 3:8:9](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/3:8:9)

**ומעתה**יתפרש לך הכתוב אשרי העם יודעי תרועה (אשר באמת הם יודעים מה הוא תרועה ואין זה מחמת הספיקות רק שכוונו אלה אמת דכל האמת מיצרך צריכי ומה שאמר השי"ת דברים סתומי' הם ואם ימציאו העניני' ע"י ספיקו' שנתיילדו להם כי רצה הש"י שע"י שייכוונו ביגעתם אל האמת להלכה יא"ר הש"י אליהם אור פניו אור פני מלך חיים וזהו) י"י באור פניך יהלכן מה שכוונו להלכה ע"י פלפולם הוא כדי להאיר עליהם אור פניך וז"ש הש"י בתורתו יום תרועה יהיה לכ"ם אתם תמציאו בשכליכם להלכה מה הוא התרועה ותכוונו אל האמ"ת להלכ"ה ויאר י"י באור פניו אליכם מדת ואמת באור פני מלך חיים בענין שהודיעו לנו חז"ל בההוא אתרא דשמה קושט"א דלא שכיב אינש בלא זימני' מפני שנשפע אליהם הארת ואמ"ת שהוא אור פני מלך חיים. חיים ורחמים ושלום לנו ולכ"י עד עולם:


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 3:9:1
[Bnei Yissaschar, Tishrei 3:9:1](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/3:9:1)

**דרוש ז**
**ויתפרש**עוד אשרי העם יודעי תרועה וכו' דהנה כתבו בשם ר' סעדי' גאון טבע השופ"ר להחריד התינוק והתינוק אינו מתפעל כ"כ בדעתו מן שום קול כלי זמר וחצוצרות כמו מן השופ"ר מתפעל בדעתו ומחריד בשמעו יש להתבונן בזה ענין ר"ה הוא שינ"ה כביכול הסתלקות המוחין דגדלות למעלה לאם הבנים תשובה עילאה ומצות השופ"ר לעורר מן השינה ולהביא המוחין דגדלות (והוא שנח' רוח י"י על הרמב"ם ז"ל ואמר בטעם מצות השופר ע"ד עורו ישינים מתרדמתכם סוד י"י ליראיו) והנה לבעבור זה הנה הוא לטבע קיים גם בעוה"ז טבע קו"ל השופר מתפעל בו התינוק שאין לו מוחין דגדלו' וירגיש כאילו היה גדול הבן הדבר וזהו שיש לפרש אשרי העם יודע"י תרוע"ה (שע"י התרוע"ה בא להם הדע"ת) י"י באור פני"ך יהלכון שנופל עליהם חרד' ומחמת החרדה נתאדם הפנים בהאר' כנודע וכל מה שהאדם עושה הנה כביכול גורם כן למעלה כדכתיב י"י צלך כמו הצל כל מה שהאדם עושה וכו' הנה ע"י התקיע' שמתאדם ומאיר אור פניו של אדם הנה גורם ע"י מעשיו להאיר למעלה מדת ואמ"ת אור פנים אור פני מלך חיים:


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 3:10:1
[Bnei Yissaschar, Tishrei 3:10:1](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/3:10:1)

**דרוש ח**
**ויתפרש**עוד אשרי העם יודעי תרועה וכו' וקשה קושיית רז"ל וכי כל הגוים אינם יודעים להריע ויתפרש הדבר ע"פ מה שתתבונן ותשכיל מנהג אבותינו תור"ה היא היינו שנוהגין בכל תפוצות ישראל לדרוש איזה דרוש קודם תקיעת שופר וטעמא בעי ואם נאמר דהטעם הוא לעורר הלבבות לתשיבה לא היה מהראוי לנהוג להקשות ולתרץ בדרך דרוש רק להודיע לעם בכלל ובפרט ממה שצריכין לשוב. וגם ביותר היה מהראוי לדרוש קודם תפילת החזר' בכדי שישיבו העם אח"כ בשבירת לב באמיר' הפיוטים ונ"ל ע"פ מ"ש הרב הקדוש מהר"פ מקארעץ זצוק"ל אמר כך בגלות דז"א היא בסוד תרדמ"ה ומז' נמשך הקושוית (נ"ל הקושיא היא כשאין האדם מבין בדעתו ובדע"ת היא בקטנות. והשינ"ה היא ג"כ קטנות המוחין ע"כ מבחי' שינ' נמשכו הקושיות נ"ל) ואי"ה ב"ב כשיבא משיח צדקינו אז יתעוררו המוחין ותהי' כל התור"ה (?ז"א נק' תור"ה) ברור' עכ"ד. והנה לפ"ז תמצא טוב טעם למנהגן של ישראל דהנה כבר ידעת ברא"ש השנ"ה סוד תרדמ"ה ומזה באה הקושיא סוד דינ"א קשי"א ולזה נצטונו במצות השופ"ר למשוך המוחין (וכמ"ש הרמב"ם שהוא ע"ד עירו ישינים וכו' והנה כשמתעוררים המוחין מתבטל הקושיית ומתהוו' תור' ברור' כדברי הרב הקדוש הנ"ל ובזה יש לפרש הפסוק אשרי העם יודעי תרוע"ה דקודם השופ"ר ה"ס תרדמ"ה קטנות הדעת בהסתלקות המוחין (והוא ג"כ בסוד אחוריים כידוע תרדמ"ה בגימ' ט"פ ע"ב עה"כ) ואח"כ ע"י מצות השופר מתעוררים המוחין ונמשך הדע"ת ומתהוו' אור פנים ותבין הדברים כשאדם לומד איזה הלכ"ה ואינו מבין בדעת"ו מחמ' איזה קושיא הנה הוא עם ההלכה בדמיון אחורים: ואח"כ כשמתרץ. צהבי פני"ו כמבואר לשון זה בגמ' דאז היא בחי' פב"פ וז"ש בפסוק פני"ם בפני"ם דבר י"י עמכם בהר היינו שאז היו מבינים הכל על בוריו. ועת' תבין אשרי העם יודע"י תרוע"ה ופירשו רז"ל יודעי"ם לרצו' את בוראם בתרועה (ודבריה' ג"כ אינם מובנים כמש"ל) ולדעתי יש לפרש דבריהם יודעי"ם ממשיכין הדע"ת על ידי התרוע"ה בהתעוררות המוחין וזהו יודעי"ם לרצו"ת כי המוחין נקראי' רצו"ן (כמ"ש כ"פ) כי הרצון הוא במוחין הבן ועי"ז מתורצים הקושיות (דינא קשי"א) מן ההלכ"ה. ונתהוו' בחי' אור פנים עם ההלכ' כנ"ל. וזהו י"י באור פני"ך יהלכון שתהי' להם ההלכ"ה (הכל"ה העליונה הליכו"ת אלי מלכ"י בקדש) בבחי' פנים בפנים והשם הטוב יכפר ויה"ר שלא יאמר פינו דבר שלא כרצונו:


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 3:10:2
[Bnei Yissaschar, Tishrei 3:10:2](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/3:10:2)

**וזה**שיש לפרש. פי' הכתוב באור פני מלך חיים רצ"ל להאיר פני מלך צריכין חיי"ם היינו מוחין שנק' חיי"ם כידוע מכוונת התפילי"ן (אהי' היו' אהי' בגימ' חיי"ם ה"ס חב"ד מוחין) דבזולת המוחין דגדלות אין אור פנים ובהעדר אור פנים אין התורה ברור' ויש בהלכ"ה קושיו' ואיבעיו' והנה תתבונן באליה"ו הוא פנחס ע' בזהר פינחס דף רל"ח פנ"י ח"ס הוא חיי"ם בגימ' כנ"ל ועי"ז אור הפנים וזהו פנ"י ח"ס והנה בהגיע עת ההסתר נאמר בי' וילט פני"ו באדרתו וכיון שנסתר אור הפני' של פינחס (פנ"י ח"ס הוא אליה"ו הנה נשאר ספיקות קושיות ואיבעיות הנה בהגיע עת דודים ב"ב בא יבא ת"שבי י"תרץ ק"ושיות ואיבעיות הנה דסלקו בתיק"ו הבן הדבר הנחמד:


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 3:10:3
[Bnei Yissaschar, Tishrei 3:10:3](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/3:10:3)

**דרוש ט**
**עוד**אדרוש לך אשרי העם יודעי תרועה קושיו' רז"ל ידוע ומה שתירצו ע"ז וכבר אמרנו לעיל אשר לפי הפשט דבריהם אינם מובנים (ועיין עוד מ"ש בדרושים הקודמים) והנה אפתח אנא פתחא לנפשאי:


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 3:10:4
[Bnei Yissaschar, Tishrei 3:10:4](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/3:10:4)

**במדרש**תהלים השבעתי אתכם בנות ירושלים וכו' אם תמצאו את דודי מה תגידו לו שחולת אהבה אני. אני איני חולי מעי' ולא חולי ראש וממה אני תולה מאהבתו עכ"ל היה הרב הגדול מהר"ש אלגזי ז"ל בספרו אהב"ת עול"ם. דקדק על דבריהם ז"ל למה אמרו אני לא חולי מעים וכו' הרי באמור שחולת אהבה אני שולל כל מיני חולאים. ומפרש היא ז"ל דהנה כל דברי שי"ר השירי"ם הם כדברי חישק על חשוקתו. ודברי החשיקה על החושק. והנה בכאן דברי החשוקה בחלי' והחשוק הרחיק ממנה נדוד. והנה יש אתנו להלכה אין מבקרין לא לחולי מעים ולא לחולי ראש והנה אומרת החשוק' בחלי' אם תמצאו את דודי לא תגידו לו רק חולת אהבה אני. ועי"ז יבא לבקרני ולא יהיה חושש שאני מן חולי מעים או חולי ראש (שאין לבקרם) והנמשל מה שאני מבקש שיבא דודי אלי אין כוונתי במבוקשי מחמת שאני חולה חולי מעים היינו למלא נפשי כי ארעב בגודל הדחקות ועניות של ישראל. כי האומות מפשיטים עורם מאליהם הגם כי באמת אני חולה גם ע"ז אין מבוקשי בביאת דודי עבור זה היינו שיבא ויבשרנו בכסף וזהב ואדרכמונים וכן אין מבוקשי עבור חולי ראש היינו מה שאני צריך להיות כפוף ראש לפני האומות ומעבידין אותו בעבודת פרך בגזירת קשות עד שראשי כבד עלי וגודל בזיוני בהעדר כבודי בל ארום ראשי והנה באמת אני חולה גם ע"ז אבל לא בעבור זה אבקש שיבא אלי דודי להרים ראשי בכבוד רק עיקר מבוקשי עבור אהבתו כי דודי ניסע ונגלה מני ואני מתגעגע אל אהבתו וזה עיקר החולה כי אם תאמרו לדודי שאני חולי מעים היינו העדר פרנסה או חולי ראש היינו העדר כבוד. הנה לא ירצה לבא לבקרני כענין ההלכה אין מבקרין וכו' ע"כ תוכן דבריו:


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 3:10:5
[Bnei Yissaschar, Tishrei 3:10:5](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/3:10:5)

**והנה**לפ"ז דבר הנכנסי' הקדושה (או כנסת ישראל בעד בני') הוא כך. הגם שזהו דבר שאינו נרצה כ"כ בבקשתינו לצורך עצמינו וכענין שאמרו בת"ז כל חסד דעבדין לגרמייהו עבדין צווחין וכי' הב לנא חיי הב לנא מזוני וכו' ולית דגומל חסד עם שכינתא וכו' הנה לפי הדברים הנ"ל מתרצת זאת כנ"י בדברים ואומרת הן אמת שאני בתפילתי הנני צועקת על החולאים הללו הנ"ל היינו חולי מעים (העדר פרנסה) וחולי ראש (העדר הכבוד) אבל זאת היה לי מחול' אהבה להיות דודי ניסע מני זה כמה וארכו הימים דהנה כשיארע ח"ו לאדם חולי הלב מחמת גודל הגעגועים שהלב חושק ומתגעגע הנה כשיתמשך הדבר ימים רבים היה יומשך הזה חלאים רבים להיות הלב עיקר נשמת החיים ע"כ כשיארע חולי בלב כשיתמשך הדבר יומשך מזה חלאים רבים ח"ו לרא"ש ולמעים הנה כשיבא ח"ו לידי כך הנה מתבלבל דעתו ושוב לא ידע מחולאת העיקרית והנה הוא צועק על כאב הענפים ראש והמעי' כי כבר נתבלבל דעתו ושכח העיקר ואינו מבחין והרופא החכם המשכיל ע"ד. יראה ויבחין מהיכן באו החולאים הזרים הללו ויראה ויבין שורש הדבר שהו' חולי הלב בעצבין מחמת חשוק' וגעגועם הנה יראה הרופא לשמח את לבו ולהסיר הגעגועים להראות לו דבר שהיא מתגעגע עליו וכיוצא וממילא יתרפא מחולאים הזרים:


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 3:10:6
[Bnei Yissaschar, Tishrei 3:10:6](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/3:10:6)

**והנה**דרשת חז"ל לפ"ז היא מוכרחת מן הפסוק שהרי לא נאמר אם תמצאו את דודי תגידו לו שחולת וכו' רק נאמר מ"ה תגידו לו דמשמע תראו ותזהרו בדבריכם מה תגידו לו ומה שלא תגידו. ע"כ דרשו כנ"ל לפי פי' הרב הנ"ל וכפי פירושינו דהגם שבאמת אני צועק על חולי מעים ועל חולי ראש כנ"ל אבל זה הכל בא לי מהגעגועי' שבל' חול' אהב' מזה נתמשכו ג"כ חולאים זרים וכיון שנתארך הזמן בחולאים הללו שוב לא אדע בין ימין לשמאל ע"כ אני צועק רק על חולאי' הללו הזרים החיצוני' ע"כ אתם בנו' ירושלי'. אל תקטרגו לומר לדודי כל חסד דעבדין לגרמייהו. הוא דעבדין דהרי צועקים על חולי מעים (עושר) ועל חולי ראש (כבוד) כי כ"ז בא לי מחול' אהב' וחולי הלב מדאגת הגעגועין והנה בדורות הקודמי' שלא היו רחוקי' כ"כ מזכרון גדולת ישראל ומנבוא' ומביהמ"ק והיו זוכרין עדיין עיקרן של דברים ולא היו מתפללים כ"כ על צורכי הגוף רק על עיקר הענין להתגדל כבוד הש"י וממילא יתוקנו הענפים אבל אנחנו כיון שנתרחקנו כ"כ וארכו עלינו ימי חולי הגלות הכבד הזה ובשאון המלכיות הצללנו ושוב אין אנו זוכרין חולי הלב (כי נתבלבל דעתינו קטנות הדעת) לה תגעגע על י"י ותורתו ובית קדשינו ותפארתינו: ואנחנו צועקים הב לנא חיי ומזוני אבל אלו החולאים באו לנו העיקר החולאת כי אלו היה אור פניו ית"ש מאיר אלינו הי' ממילא רפוא' לכל החולאים. כי הוא אלקינו צור לבבינו כי אנחנו בניו עמוסים מני בטן כאשר יאיר פניו אלינו לאורו ניסע ונלך. וממילא יהי' לנו כל טוב סלה וכמ"ש המשורר כן בקדש חזיתיך לראות עוזך וכבודך כי טוב חסדך וכו' כן אברכך בחיי וכו' כמו חלב ודשן תשבע נפשי וכו':


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 3:10:7
[Bnei Yissaschar, Tishrei 3:10:7](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/3:10:7)

**ע"פ**הדברים האל' נבא לבאר אשרי העם יודע"י תרוע"ה וכו' והנה דקדקו רז"ל וכי כל האומות וכו' ופירשו יודעי"ם לרצו"ת את בוראן בתרוע'. וקש' מהו הריצוי בתרוע' יותר מכל המצות וגם מהו הסיום באור פניך וכו' וע"פ הדברים הנ"ל יתפרשו הדברי' דהנה בתורה סתם נאמר תרוע"ה ולא איתפרש מהו התרוע' וחכמי ישראל ע"פ קבלתם בתורה שבע"פ (אשר היא עמנו בגלות כנודע מלכו"ת פ"ה ותור' שבע"פ קרינן לה) פירשו תרוע"ה. ברישא גנוחי גנח (כאדם הגונח מלבו) והדר יילולי יילול (כאדם הבוכ' ומקונן קולות קצרים סמוכין זה לזה אבל לא מלבו עיין ברש"י) לרמז על הדבר הנאמר לעיל דקר' לנו המקר' הזה בריש' גנוחי גנח מכאב לב חולי הל"ב חולת אהב' התקוע' בלב. אבל בהמשך הזמן כשנתרב' ונמשך החולאת בעוה"ר הנה נמשך מזה חולאים זרים. דחקות ועניות וכובד השיעבוד חולי ראש ומעים וצרות תכופות עד שנתבלבל שכלינו ושכחנו עיקר החולאת ואנחנו צועקים הב לנו חיי ומזוני וכיוצא בכל צרכי הגוף ולזה הוא רמז יילולי יילו"ל קולות קצרות ממרבין הכאבין כי שכחנו העיקר בדורות הללו מגודל היסורין שנתבלבל דעתינו אבל עצמיותינו בלב אינו רק חולת אהב' שאנחנו מתגעגעים על י"י וכאשר יתרא' אור פניו אלינו נשכח כל חמדת תבל רק זה תהי' כל מאוויינו התגלות או"ר פני"ו אלינו וזה שיש לפרש אשרי העם יודעי תרוע' כמו שפירשו רז"ל יודעין לרצו"ת את בוראם בתרוע"ה היינו מרצי' את בוראם בענין התרוע' שלא יוחשב להם לחסרון אהב"ה מה שהן מתפללין הב לנא חיי ומזוני וכו' ואינם מתפללין על העיקר הנה מרצין את בוראן בתרוע' היינו הריצוי לפני הבורא שקר' לנו דמיון התרוע"ה ברישא גנוחי גנח מן הלב כנ"ל אבל בהמשך הזמן הדר יילולי ייליל נשכח מאתנו העיקר מגודל הכאב ובלבול הדע' ע"כ הדר יילולי יילול על צרות התכופות בעוה"ר מגודל המכאובים הזרים אבל י"י באור פניך יהלכון. אבל כאשר תראה להם או"ר פני"ך זה כל תשוקתם וחשקם אחרי י"י ילכ"ו לאורו ניסע ונלך ונאמר הנה אלקינו זה קוינו לו ויושיענו זה י"י קוינו לו נגילה ונשמחה בישועתו במהרה בימינו:


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 3:11:1
[Bnei Yissaschar, Tishrei 3:11:1](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/3:11:1)

**דרוש י**
**ואפרש**לך עוד אשרי העם יודעי תרוע"ה ז"ל המדרש א"ר יאשי' וכי אוה"ע אינן יודעין להריע כמה קרנים יש להן כמה סלפנים יש להן כמה בוקינים יש להן ואתה אומר אשרי העם יודעי תרוע"ה אלא אשרי העם אלו ישראל שיודעי"ן לרצות את בוראם בתרוע"ה מה עשה הקב"ה עומד מכסא דין ויושב על כסא רחמי' ע"כ כבר ביארנו הענין בפנים שונים והשתא נימא וארמוז לך מה הוא הענין שהקב"ה עומד מכסא דין ויושב על כסא רחמים ע"י מצות התרוע"ה הנה התרוע"ה קולות קצרים כ"א בפ"ע לצמצום שיתהוו כלים שונים דבשביל זה הי' הצמצום בכדי שלא יתבטלו הכלי' והתיעקה פשוטה רמז להתפשטות אור פני מלך חיים להחיות העולמות כ"א מקבל לפי כחו ומעתה תבין משארז"ל עלה במחשב' לברוא את העולם במה"ד למה עלה כך במחשב' (כיון שראה שאין העולם מתקיים) אלא כדי שיהי' צמצום ויתהוו הכלי' של כל העולמות (הס' התרוע"ה כנ"ל) הבן הדבר ורא' שאין העולם מתקיים ושיתף עמו מדה"ר ה"ס פשוט' לאחרי'. והקדימ' למה"ד ה"ס פשוט' לפני'. הנה ישראל ע"ק ביום הרת עולם יודעי"ן לרצו"ת את בוראן בתרוע"ה כי בתור' לא נאמר אלא תרוע"ה יו"ם תרוע' יהי' לכ"ם שייך הלימוד איך ומה הנה ישראל ע"ק למדו ע"פ כללי התור' פשוטה לפני' ופשוט' לאחרי' הנה יודעי"ן לרצות את בוראן בתרוע"ה הנה הש"י עומד מכסא דין ויושב על כסא רחמים כעין בריאת העול' וראה שאין העול' מתקיי' בדין שיתף עמו מה"ר והקדימה למה"ד ואת' תבין כי קצרתי מפני הירא' ובזה תבין לפרש אשרי העם יודע"י תרוע"ה יודע"י לשון התחברות מלשון ויד"ע אדם רצ"ל עושים חיבור אל התרוע"ה הנאמרת בתורה בפירוש. והמה מחברין עמה פשוט' לפני' ולאחרי' הבן הדבר: