## Bnei Yissaschar, Tishrei

###### Bnei Yissaschar, Tishrei 4:1:1
[Bnei Yissaschar, Tishrei 4:1:1](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/4:1:1)

**גדולה תשובה בו ידובר דרושי' לכל חפצייהם לשבת שובה ולעשרת ימי תשובה ומעלת התשובה וסגולתה ויפורש כמה ענינים בפסוקי התשובה ובפרט בפרשת שובה ישראל שאמר הושע:**
**דרוש א לתשובה**
**גמרא**יומא א"ר חמא ב"ח גדול"ה תשוב"ה שמביא' רפאות לעולם שנאמר ארפא משובת' אוהבם נדבה ע"כ הנה יש להתבונן במאמר הזה א' דהנ' כפי הנראה ר' חמא בא להגדיל מעלת התשוב"ה בעיני באי עולם בכדי שיקפצו עליהן בני אדם ועי"ז יומשך להם הטובה המופלגת הוא הרפואה שאמר וכבר למדונו חז"ל אל תהיו כעבדים וכו' אלא ע"מ שלא לקבל פרס והנה התשוב' היא ג"כ מ"ע אחת ממנין תרי"ג. ואיך יהי' לנו רישות לעשות' ע"מ לקבל פרס הגם שיש להשיב ע"ז ולומר דאין כוונת בעל המאמר שיעשה האדם תשובה לכוונ' זו ורק אעפ"כ הוא ז"ל מודיע שכר' כמ"ש במ"א גדול' תשוב' שמקרב' את הגאול"ה. וכן בכמ' מצות ביארו רז"ל בגמ' ובמדרשים מתן שכרן. כי האמ' עד לעצמו זה יתכן בשארי מ"ע שיוכל האדם לפטור א"ע ממנ' באיז' זמן וכענין ר' קטינא דשאל למלאכא מתי אעש' המצו' כי הי' מסתפק בזה והודיעו רז"ל גודל שכר מצות ציצי' בכדי שלא יפטור האדם א"ע ממנה וכמשארז"ל במשנה הוה זהיר במצוה ק"לה כבחמור' שאין אתה יודע מתן שכרן של מצות משא"כ מצות תשוב"ה דלא סגי בלא"ה דכיון שחטא האדם לפני הש"י באם לא ישוב עומד בחטאו וירד לשחת ח"ו. ומאד גדלו חסדי הש"י על האדם שמקבל פיוס. משא"כ לפני מלך ב"ו כמשארז"ל בגמ' שם ב' אומרו רפאו"ת ולא אמר רפוא"ה ג' הביא לראי' מפסוק ארפ"א משובותיכם. ואינו ראי' כ' אם מפרש משובותיכ"ם לשון תשוב"ה הנה הפסוק מוכיח לפ"ז שרפא את התשוב"ה ולא שהתשוב' תביא את הרפואה ד' למה הביא סיום הפסוק אוהב"ם נדב' ה' מהראוי להתבונן בכלל המאמר מה חידש לנו בעל המאמר ומה כונתו באם הכוונ' אם יש חלילה במציאו' חולאים על שונאי ישראל בעשותם תשוב' יתרפאו מחלים זה אין צריך לפנים דכיון דהבטיחנו יוצרינו לנקותינו מעון ע"י התשובה והנה קיי"ל אין יסירים בלא עון הא ודאי דהיסורים ילכו להם. ועל ראש שונאי ישראל יחולו והנרא' לפרש ע"פ הקדמה ידועה (כתב הרב החסיד המפורסי' בס' סידורו של שבת) והוא החילוק בין חסד לרחמים חס"ד נק' זה שהאחד מתחסד עם חבירו ועושה עמו טובה בלי הקדמת בקשה מהמקבל הטוב' ורחמי"ם נק' כאשר הוצרך לרחמי"ם מבקש מאת המושל לרח"ם עליו. והמושל מקבל בקשתו ומרח"ם עליו ונותן לו מבוקשו (עיין כ"ז בדברי הרב הנ"ל בענין אליעזר עבד אברהם במה שניס' את רבקה כאשר תוסיף להטיב מה שלא שאל היינו שתאמר גם לגמליך אשקה היא האשה אשר ראוי' ליכנס בבית אברהם איש החס"ד) ונ"ל ראי' לזה דהנה חס"ד נק' המתחסד' עם קונו היינו שעושה לפנים משוה"ד היינו שמוסיף על הציווי לעשותה ביתר שאת והנה לפ"ז תבין למה נק' מדת החס"ד בדברי נבוא' לשון גדול"ה כדכתיב לך י"י הגדול"ה והגבורה וכו' דהכוונה לשון גדלות ויתרות. נותן יותר מהמבוקש. הבן הדבר:


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 4:1:2
[Bnei Yissaschar, Tishrei 4:1:2](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/4:1:2)

**והנה**עיקר התשוב"ה ע"פ התורה הוא פשפוש במעשיו אשר הכעיס את הש"י בעברו רצונו ותיכף כל מה שמוצא בבדיקתו מעשה אשר לא טובה יקיים מצות ביעור מביתו ומרשותו היינו לעזוב החטא לגמרי ולהתוודות לפני ית"ש על העבר ולבקש רחמי"ם שיכפר ויסלח אל טוב וסלח והנה כאשר יבדוק האדם בחורין ובסדקין עד מקום שידו מגעת כל מה שחטא והעווה מיום היותו על האדמ' אעפ"כ האדם יראה לעינים ואין בכח האנושי שיזכור כל המעשי' אשר חלפו ועברו עליו להתחרט ולהתוודות עליה' ע"ז אמרו בזוהר הקדוש ובר"מ בודק עד מקום שידו מגעתי והשאר מבטלו בלבו ודיו כי ע"י התשובה על הנזכרות הש"י יסלח גם על הנשכחות אשר לא ביקש עליהם בפי' סליחה הגם שמכל מעשה חטא ועון נמשך חלאה לנפשו. וצריך לכל מכה בפ"ע לרפאות' בתחבושת התשוב"ה ולרחצ' במים טהורים (היינו דמעות עיניו) הנוזלים מן לבנו"ן (רהיטי מוחא לבנון ל"ב נתיבות חכמה ני"ן שערי בינה) ועל איזה חטא ועון שאינו עוסק ברפואות הללו מאין יהי' לו רפואה הנה אעפ"כ הש"י ירפאהו בתורת חס"ד ונדב"ה על מה שלא שאל וביקש ממנו והנה עוד אקדים לך מ"ש המקובלי' שהעול"ם נק' עול"ם לשון העל"ם והסתר' להיות שמתעלם ומסתתר בתוכו האלקית כמ"ש אכן אתה אל מסתתר. ובזה תבין שכל בחי' הסתר' והעלם נקרא עול"ם:


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 4:1:3
[Bnei Yissaschar, Tishrei 4:1:3](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/4:1:3)

**ובזה**נבא לפרש המאמר אמר גדול"ה תשוב"ה (היינו שישנה בכח התשוב"ה ממדת הגדול"ה והחס"ד) שמביאה רפאות (הרבה לעול"ם (אפילו לדברים הנעלמי' והנסתרים היינו שיש בתשובה סגולה בחי' גדלו"ת החסיד הנק' גדול"ה שמתגדל ומתחסד בלי הקדמת מבקש ולפ"ז בא בעל המאמר לחזק ידים הרפות והוא לבל יאמר האדם אשר כבר נשתרש באלפים חטאים זה עידן ועדנים. הנה יאמר הלא עונותי רבו כחול הים ואיך אפשר לשוב בתשוב"ה שלימה ולהתוודות ולבקש רחמים הלא צריכין לפרט החטא כמשארז"ל וא"כ איגע לריק ולמה זה להבל איגע כיון שהוא אצלו דבר שא"א לזה אמר בעל המאמר גדול"ה תשוב"ה (שיש בה ממדת הגדול"ה והחס"ד שמביא' רפאו"ת (הרבה) לעולם (אפי' לדברים הנעלמי' אשר לא ביקש הבע"ת עליהן סליח' בפירוש ולא עסק ברפואתן להסירן מחלאת נפשו רק כאשר ישוב בתשוב"ה על הנזכרו' תרפאהו התשוב"ה גם על הנשכחות. ושמא יאמר האדם א"כ למה זה לי פשפוש מעשים להזכיר את נפשי מן העוונות ולפרש החטא הלא טוב שלא לפשפש ויהיו בכלל הנשכחות ואבקש סליחה בסתם. וזה טעו' וה"ז דומה לשני בני אדם שיש להם חולאים נסתרים בפנימיות' ואינם מרגישים עדיין הכאב עד לעת זקנותם וכיוצא והנה נתרשלו מהתבקש רפואה מפני העדר ידיעתם עד אשר הגיעו ימים אשר אין להם בהם חפץ כי גדול הכאב מאד ואין רפוא' למכתם והנה אירע אשר לאחד מן החולים הנ"ל עלתה לו איזה מכה בחיצונית גופו אשר למרא' עיניו ישפוט שהוא צריך לרופא מומח' הנה בבוא האיש אל הרופ' שישתדל לרפאותו מן המכ' הנראו' לעין הנה הרופא הי' מעיין בתכונת גופו. אמר לו זאת הנגע הנראו' בחיצוניו' היא הנקל' שבתחלואיו כי יש לו חולאי' רבים בפנימיו' הנה הרופא המומח' משתדל ומרפאהו גם על הנסתרו' משא"כ השני שלא השתדל כלל לילך אל הרופא. וזה שהביא בעל המאמר ראי' לדבריו שכן הוא סגול' התשוב"ה היינו ארפ"א משובת"ם היינו הדבר שבשביל' שבת' אלי זה בודאי ארפא. זאת ועוד אחר' אוהב"ם נדב"ה ארא' להם אהבתי בתור' נדב' וחסד לכפר גם על מה שלא נתוודע לכם ולא פרטתם בוידוי ותשוב' ודי בזה למשכיל ע"ד:


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 4:2:1
[Bnei Yissaschar, Tishrei 4:2:1](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/4:2:1)

**דרוש ב לתשובה ולתוכחה**
**אמרו**חז"ל כשהחכם יושב ודור"ש הקב"ה מכפר לעונותיהם של ישראל. ע"כ


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 4:2:2
[Bnei Yissaschar, Tishrei 4:2:2](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/4:2:2)

הג"ה יש לרמז דבריהם ז"ל בפ' התשוב' דהושע. קחו עמכם דברים ושובו אל י"י ואמרו אליו כל תשא עין. דקשה מה הן הדברים וגם איך יפול בדברי' לשון קיח"ה. ויתכין לפרש ע"פ משארז"ל כ"מ שנא' דברי"ם הוא לשון תוכח"ה ומוסר (ע' בר"שי פ' אלה הדברים וכו') ולפ"ז יש לפרש קחו עמכם דברי מוסר ותוכח' ששמעתם מפי המוכיחי' ושייך בזה לשון קיח"ה כיון שמצוו' להמוכיח הנה הוא כלוקח דבריו וכ"ה לשון הכתוב תקחו מוסר ואמר תקחו מוסר מן המוכיח ושובו אל י"י ואמרו אליו כל תשא עון דכך הוא המדה לכפר עונות בשעה שהחכם יושב ודורש כמו שאמרז"ל: וטעמא בעי גם למה אמרו יושב ודור"ש. יושב דייקא. נ"ל דהנ' פשט הוא בעש"י' רמ"ז ביציר"ה דרו"ש בבריא"ה סו"ד מאצילו"ת והנ' עולם הבריא"ה נקרא עולם הכס"א ע"כ ק"ש וברכותי' שהוא תפיל' הבריא"ה הוא בישיב' והנה דרוש שהוא בבריא' אימא עילא' תשוב' עילא' מקננת תמן וכיון דתמן הוא אתר הארת התשוב' והדורשי' דרש ויוש"ב דייקא. שהוא בבריא' הנה יגיע עד אתר התשובה: הנה הקב"ה מכפר לעונותיהם של ישראל: ואם עיני שכל לך תשכיל ותדע אומרם כשהחכם דייקא יוש"ב ודור"ש דייקא הבן הדבר:


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 4:3:1
[Bnei Yissaschar, Tishrei 4:3:1](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/4:3:1)

**ויתבאר**עוד כשהחכ"ם יושב ודורש דרש בגימ' ז' פעמים חס"ד וזה כל פרי מעשינו להפוך הגבורו' לחסדי' ובזה תלוי כפרתינו והנ' ה' גבורו' הם וכללותם ביסוד וכללותם במלכו"ת הם ז' וכן בחסדי"ם. תתבונן בכונ' ימי הלולב להוריד החסדי"ם בין והתבונן:


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 4:4:1
[Bnei Yissaschar, Tishrei 4:4:1](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/4:4:1)

**ענין**מצות תוכחה להדרוש כתיב הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא הנה דרשו חז"ל הסמיכות. אבל רשות ניתן לדרוש ויש לדקדק ג"כ אומרו בכאן עמית"ך. וחז"ל פירשוהו במ"א עם שאתך בתורה ומצו' ובכאן א"א לדרוש כן דהרי כבר ענתה מה"ד ע"ז אם לפניך גלוי לפניה' מי גלוי ומחוייב האדם להוכיח אפי' לרשע שנראה בדעתו שלא יקבל תוכחתו (הן באמת שיש בזה עמקי הלכו' שלא נתבררו על בוריים לקטן כמוני. דהנה אמרז"ל כשם שמצו' לומר דבר הנשמע וכו' וכן אמר שלמה אל תוכח לץ וגו' ועיין בהג"מ בה' דיעות. יהי' איך שיהי' בכאן א"א לפרש כן להמעיין בשיטו' הגמרא בענין מה שאמר' מה"ד בשעת חורבן הבית. ויצאה הגזרה ע"ז וממקדשי תחלו) והנה לדעתי נראה כך דהנה מוכח מדברי חז"ל כל מי שחטא חבירו על ידו היא נענש על ידו כמו שאמר הקב"ה על ידך נטרד דואג האדומי על ידך נהרגו נוב עיר הכהנים ומה חטא דוד בזה אלא ע"כ כיון שמגיע לאיזה אדם מישראל תקלה על ידו יקבל היא איזה עונש (כענין השוגג שצריך כפרה דכיון שבאת תקלה על ידו לא לחנם אירע לו כן. הבן) והנה המוכיח בשער בת רבים. הן ליחוד הן לצבור הלא ירתע לאחוריו המוכיח ויאמר אם לא ישמע הניכח לדברי ענשו כפל ומכופל (ובפרט לדעת הסמ"ג מנה במנין המצות עשה ול"ת ממנין תרי"ג ומלתם את ערלת לבבכם מ"ע לשמוע להמוכיח וערפכם לא תקשו עוד אזהרת לאו מי שאינו שומע להמוכיח. וא"כ כשהבעל עבירה לא ישמע לדברי מוכיח הנה יתוספו על עוניתיו עבירה לאו וביטול מ"ע. ובפרט בימים הקדושים תלויים ועומדים עד יוה"כ להכריע לצדק בכף מאזנים. הנה יכול המוכיח לגרום ח"ו הכרע' וכו') והנה מורא יעלה על ראש המוכיח פן לא יקבלו תוכחותיו ויגרום תקלה ח"ו ויהיה גם לו כמו חטא שוגג שצריך כפרה ולהסיר המוראה זאת מראש המוכיח אמר הכתוב במצות תוכחה. הוכ"ח תוכ"ח את עמית"ך (עם שאתך בתורה ומצוה ונכנסת בערבות כמוהו כמוך וכי ס"ד שלא תוכיח את עצמך כן בהכרח שתוכיח לחברך ומה שאתה מתיירא פן לא יקובלו דבריך וח"ו יתוסף על הנוכחים אשמה ורשע ותבא תקלה על ידך ותצטרף לכפר' עכ"פ כמו חט"א שוג"ג שצריך כפרה. ת"ל ולא תשא עליו חט"א. הנה הבטיח הש"י בתורתו שעל דבר זה לא תשא חטא כיון שבתורה עשית לקיים מ"ע הוכח תוכיח:


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 4:5:1
[Bnei Yissaschar, Tishrei 4:5:1](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/4:5:1)

**ומעין**הנ"ל הבטח' התורה היא הוכח תוכיח את עמית"ך. אני מצוה אותך להוכיח. עם שאתך בתורה ומצות וכמוך כמוהם עמדו רגליכם על הר סיני והנה בסיני נאמר וכל העם רואים את הקולות דרשו חז"ל רואים את הנשמע והנה כבר דקדקנו בכל הניסים הי' הנס חוץ לטבע לצורך איזה ישועה הנצרכה לשעתה ובכאן על מה עשה י"י ככה פועל ניסיי בזה על כרחך הוא לצורך (וכבר דברינו מזה בדרכים שונים במאמרי חג השבועות) ומה שנאמר כעת הנה ישראל ע"ק אמרי נעש"ה ונשמ"ע ופירשוהו חז"ל נעש"ה תיכף מה שאתה מצוה. ונשמ"ע אח"כ בכל זמן ועידן מאת חכמי הדור ונקבל מוסרם ותוכחתם (כי הם דברי אלקים חיים ממש. כ"א כפי מה שקיבל מסיני מן קול גדול ולא יסף דמתרגמינן ולא פס"ק) והנה פעל ועש' אז הפועל ישועות שיהיו רואי"ם את הנשמע דהנה ראי' בעינן שהאדם רואה איזה דבר הנה הוא אצלו דבר ודאי בלא ספק. והדבר שאדם שומ"ע מאחרים שמספרי' לו איזה דבר הלא זה אינו דבר ודאי אצלו כמו ראי"ה מוחשיית בעין. וזה שפעל הש"י בנס אשר במעמד הנכבד היו רואי"ם את הנשמ"ע בכדי שיהיה נשאר לטבע קיים בזרע ישורון שעמדו רגלם ורגלי אבותיהם על הר סיני שתהיה השמוע"ה מן חכמי הדור בכ"ז ועידן פועל' אצלם כמו הראי' מוחשית ודאית וכמו שראו עין בעין במעמד הנכבד וכל מה שיאמרו להם חכמי הדור תהיה ודאית אצלם כמו שראו במעמד הנכבד וכן יהי' אצלם דברי המלמד מוסר כאלו ראוי בעיניהם ממש הדברים שיוצאים מפי המוכיח והמלמד מוסר שהם דברים צודקים ואמיתיים. ומעתהי תפרש המקר' הבטח' התורה הוכ"ח תוכי"ח את עמית"ך עם שאתך בתורה ומצו' וכמוך כמוהו עמדו רגליכם על הר סיני ולא תתיירא שתהיה סיבה שיעניש חבירך על ידך כאשר לא ישמעו לדברי תוכחתך ותהיה גם אתה צריך כפרה על חט"א כמו בשוגג כמש"ל הנה הבטיחה התורה ולא תשא עליו חט"א כיון שהוא עמית"ך בתורה ומצות עמדו רגליו ג"כ על הר סיני נשאר לטבע קיים אצלו להיות רואי"ם את הנשמ"ע ובודאי ישמע לדברם כאלו רואים עין בעין ושכרך יהיה נכון לפני י"י עד עולם:


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 4:5:2
[Bnei Yissaschar, Tishrei 4:5:2](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/4:5:2)

הג"ה ומי שאינו מתפעל ואינו שומע הנה לא עמדו רגלי אבותיו על הר סיני להיות רואים את הנשמע וא"כ הוא מן כתות הערב רב ואינו בכלל עמית"ך וא"כ אינו בכלל מה שאמרו כל שנענש חביר"ו על ידו וכו' כי לא חב"ר הוא הבן:


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 4:6:1
[Bnei Yissaschar, Tishrei 4:6:1](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/4:6:1)

**ואגב**אפרש לך עוד פירוש אחר כאשר נדקדק בכפל לשון הוכ"ח תוכייח על פי מה דמקובל בידינו מאת תלמידי הבעש"ט זלה"ה אפילו הצדיק כשרואה איזה עבירה עבורה באיזה אדם הנה זה ודאי אינו במקרה ולמה הזמין השי"ת אשר הוא ירא' אותה העבירה ע"כ הוא שיש בידו ג"כ שמץ מה מדוגמת אותה העבירה. והראיהו מן השמים בכדי שיפשפש במעשיו וסיפרו מתלמידי הבעש"ט שאירע שראה באחד שחילל שבת בפרהסיא ועמד משתומם למה הראוהו כזאת ופשפש במעשיו דע"כ יש בידו עון כזה פשפש ומצא ששמע מקרוב זילותא דת"ח (נקרא שב"ת כאמור בזהר) ושתק. והמשכיל יתבונן כן בכל הענינים דהקב"ה מדקדק עם חסידיו ולפ"ז יתפרש הכתוב הוכח תוכיח את עמית"ך היינו שתהיה רם אתה מוכ"ח כאשר תוכי"ח את עמית"ך ותפשפש במעשי"ך ולא תשא עליו חטא רצ"ל לא תשא את החטא רק עליו אבל תבין אשר גם אתה מצטרך לתוכחה וייפשפש במעשיך ותשוב אל י"י כמוהו כמוך ותזכו שניכם לחיי עולם בזה ובבא:


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 4:7:1
[Bnei Yissaschar, Tishrei 4:7:1](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/4:7:1)

**עוד**אומר לך ע"פ מאמר רז"ל שהתחלנו בהתחלת הדרוש כשהחכם יושב ודורש הקב"ה מכפר לעונותיהם של ישראל יתבאר הדבר ע"פ מה שפירשתי בפסוק הנאמר לפינחס (הוא אליהו) תחת אשר קנא לאלקיו ויכפר על ב"י ודרשו חז"ל בגמ' ראוי' שתהא הכפר' הזו מכפרת והולכת עד סוף כל הדורות עיי"ש בפ' חלק הן אמת שהדברים סתומים והנה לשמע אוזן שמעתי שיש מדרש חז"ל (על פי הדברים שאמרו בזהר על שאליהו אמר קנא קנאתי וכו' כי עזבו ברית"ך וכו' א"ל הקב"ה על שאמר עזבו בריתך יצטרך הוא להיות אצל כל ברית מילה ויבא להעיד שישראל שומרים הברי"ת. והנה שמעתי שיש באיזה מדרש) שאמר אליהו רבש"ע כיון שמדתי שאני מקנא ולא אוכל לסבול חטא ועון פן יהי' אבי הבן המכניס לברית בעל עבירה ולא אוכל לסבול והשיב לו הקב"ה הנה אכפר לו עונותיו והשיב עוד פן יהיו הבעל ברית והמוהל בעלי עבירות והשיב השי"ת אכפר להם ג"כ ואמר עוד פן יהיו העומדים שם בעלי עבירות והשיב הש"י שיכפר לכל העומדים בברית כך שמעתי שיש באיזה מדרש ולא ראיתיו אבל ראיתי בס' אחד כתב ג"כ ששמע בשם מדרש שכל העומדים אצל כסא של אליהו מתכפרין עונותיו ולפי הדברים הנ"ל פירשתי בפ' פינחס (הוא אליהו) תחת אשר קנא לאלקיו (עי"ז) ויכפר על ב"י שאמר להש"י הנה מדתי מדת קנא' לאלקים ולא אוכל לסבול בעל עבירה. הנה עי"ז הבטיחו הש"י לכפר על כל בני ישראל העומדים בברית וזה שיש לפרש ג"כ בגמ' דידן ראוי' שתהי' הכפרה הזו מתכפרת והולכות עד סוף כל הדורות. והנה לפ"ז אנן נמי נימא הנה נצטוינו במ"ע הוכח תוכיח את עמיתך והנה מורא יעלה על ראש המוכיח פן לא יהיה דבריו נשמעים להחוטאים ויוסף על חטאתם פשע שעברו על עשה (ומלתם את ערלת לבבכם) ועל ל"ת (ערפכם לא תקשו עוד) הנה מבטיחו הש"י בעת אשר ישב ידרוש לש"ש. הנה הש"י יכפר עונות ישראל הנה ממילא אין כאן עונות. והוא הנלמד מפסוק הוכח תוכיח את עמיתך (שישובו מעונותיהם והנה יש פחד פן ח"ו לא ישובו ויתוסף על חטאתם ויהיה המוכיח סיבה לשיתענשו ויגיע גם להמוכיח עונש על שנענש חבירו על ידו ויהיה צריך עכ"פ כפרה כמו השוגג כמש"ל ת"ל) ולא תשא עליו חטא כי אכפר לעונותיהם תיכף קודם התשוב"ה וזהו שדרשו בשעת שהחכם יושב ודורש (תיכף באותה שעה) הקב"ה מכפר לעונותיהם של ישראל וכיון שכן הוא נדרש בב"ד של מטה כן מסכימים בבית דין של מעלה הבן:


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 4:8:1
[Bnei Yissaschar, Tishrei 4:8:1](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/4:8:1)

**דרוש ג**
**חומל**י"י אלקי"ך וכו' להבין מהו מילת הלב דהנה הל"ב מתאר' לכל דבר שבעולם הערב לו בהיתר ובאיסור והנה דברים האסורים ע"פ התורה חיותן משלש קליפות הטמאות כנודע. אבל דברים המותרים ע"פ התורה כגון מאכל היתר ומשק' ומשגל ודבורים וכיוצא בכל ענינים שהם רשות הנה חיותן מקליפת נוג"ה שהיא מאמצעית בין קודש לחול ונק' בזהר שיקל"א שהוא כמו משקל הנוטה לכאן ולכאן. והנה באכול האדם לש"ש בסעודת מצו' ואפילו בסעוד' הרשו' אם יהיה כוונתו לש"ש כדי שילך בכח האכילה ההוא לעבוד את הש"י. הנה החיות שהי' במאכל ההוא מקליפ' נוג"ה נכלל בקדש. ואם כוונתו בהיפוך לתאוה עולמיי'. הנה לתאו"ה יבקש נפרד (היינו מבקש פירוד) כי נכלל החיות בג' קליפות הטמאות עד אשר ישוב אל י"י ויעלה החיות אל הקודש. והנה מצות המילה מורה ע"ז כורתין הערל' אשר יש בה ג' גלדים היא נגד ג' קליפות הטמאות שצריכה כריתה וביטול לגמרי ואסור ליהנות מהם. משא"כ הקליפ' הד' היינ עור הרך פורעין אותו עד העטרה (הרומז למלכות) לכללו אל הקודש. וממילא תבין כעת מה שהבטיחנו יוצרינו ומל י"י אלקיך את לבבך היינו שיתהווה לנו בלב דמיון מצות המיל"ה שלא יתאו' הלב בשום אופן לדבר איסור המתאוו' מן ג' קליפות הטמאות ולא תזכרנ' ולא יעלה על לב. וגם דברי הרשו' לא יתאוה הלב כ"א בדבר המצטרך לש"ש ודו"ק והאריך אומרו אח"כ לאהבה את י"י בכל לבבך ובכל נפשך. כי בכל דבר שנעסוק בעניני העולם. לא יהיה בהם שום תערובות איבה אחרת רק למען אהבת הש"י והוא אומרו למע"ן חיי"ך כי כבר ידעת ג' קליפות הטמאותהן המה הצריכים ביטול וכריתה לגמרי ונק' מו"ת ובביטולם לעתיד כתיב בלע המו"ת לנצח וקליפת נוגה יתבטל ממנ' הרע והטוב יתברר ויוכלל בקדש וא"כ אין כאן רק חיי"ם ושלו"ם לכ"י. וז"ש למען חיי"ך. הבן:


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 4:9:1
[Bnei Yissaschar, Tishrei 4:9:1](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/4:9:1)

**שובה**ישראל עד י"י אלקיך וכו' מכלל דאיכ' תשוב"ה שאינה מגע' עד הש"י. ואינו מובן וגם הנתינת טעם כי כשלת וכו' אינו מובן דודאי אם אין עין אין צריכין לתשובה. והנראה ע"פ משארז"ל שאמר הש"י לראובן אתה פתחת בתשובה תחיל' חייך שבן בנך עומד ופותח בתשובה תחילה ומנו הוש"ע שנאמ' שובה ישראל עד י"י אלקיך הנה מהראוי להתבונן הלא כמה בעלי תשובות שקדמו לראובן אדם וקין וכיוצא והנראה דהנה איתא בזוה"ק דעל עון פגם הברי' אינו מועיל תשובה. והקשו בעלי הקבלה והמוסר הלא תלמוד ערוך בידינו אין לך דבר שעומד בפני התשוב"ה ותירץ בעל ראשית חכמה (והסכימו עמו בעלי הקבל') שכוונ' הזהר היא דהנה אית תשו' תתא' (היא בחי' ה' אחרונה תשוב"ה ה' תשוב) ואית תשוב"ה עילאה (תשו"ב ה' עילאה. היא בחי' בינ"ה נקר' הוי' בניקוד אלקים) וכוונ' הזהר דעל פגם הברי' אינו מועיל תשוב' תשובה תתאה. רק תשוב' עילאה. עיי"ש. והנה תשוב' עילאה נקרא תשוב"ה תחיל"ה שהיא תחיל' וראשית בדרגין דתשוב"ה מלמעלה למטה והגם הן אמת שאמרז"ל כל האומר ראובן חטא וכו' אלא שבלבל וכו' עכ"פ כיון שהכתוב מעלה עליו כאלו וכו' ע"כ בעשותו תשובה הנצרך לתשובה עילאה הנק' תשוב"ה תחיל"ה כנ"ל והנה הכתוב העיד עליו וישב ראובן וכו' כמו שקיבלו רז"ל ששב לשקו ולתעניתו א"כ הוא פתח בתשוב"ה תחילה היינו תשוב"ה עילאה אשר לא שמענו עדיין בתורה מעת בריא' העולם ועוד אקדים לך סתם עו"ן נק' בדברי רז"ל בירושלמי ובמדרשים על פגם הברי' (וכתבו המקובלים בזה להיות העביר' הזאת נעשית בהרגש כל רמ"ח איברים. והנ' עו"ן במילוי כזה עי"ן ו"ו נו"ן בגימ' רמ"ח) ומעת' תבין משאריז"ל אמר הקב"ה לראובן אתה פתחת (פתח) בתשוב"ה תחיל"ה (היינו תשוב"ה עילא"ה כנ"ל) חייך שבן בנך פותח בתשובה תחילה ומנו הוש"ע שאמר שובה ישראל עד הוי' אלקי"ך רצ"ל אתה מוכרח לשוב תשוב' עילא' שהוא הוי' בניקוד אלקים ואמר הטעם כי כשל"ת בעוני"ך היינו סתם עו"ן הוא חטא ופגם הברי' כמש"ל וע"ז לא יועיל לך תשובה תתאה רק תשובה עילאה וכמו שפתר הרב בעל ר"ח דברי הזהר כמש"ל:


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 4:10:1
[Bnei Yissaschar, Tishrei 4:10:1](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/4:10:1)

**ויתפרש**עוד שובה ישראל ע"ד הוי' אלקי"ך ע"ד הוא לשון התקשרות מלשון התקשר מעדנות כימה. הו"י' רמז לז"א אלקי"ך מלכו"ת שמי"ם נוק' דז"א והנה ע"י החטא בעוה"ר גורמים ח"ו פירוד בין הדביקים ועל ידי התשוב' (היינו תשוב ה') גורם החיבור והקישור וזהו שובה ישראל ע"ד הוי' אלקי"ך רצ"ל שתשוב בתשובה שתתקשר הוי' עם אלקי"ך היינו זו"נ ואמר כי כשלת בעונ"ך ע"י העון גרמת לשונאי ישראל נפיל' וכשלון מאיגרא רמה וכו' ונפרד הייחוד בעוה"ר וע"י התשובה תייחד הדודים והריעים. הבן והשם הטוב יכפר:


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 4:11:1
[Bnei Yissaschar, Tishrei 4:11:1](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/4:11:1)

**ויתפרש**עוד שובה ישראל עד הוי' אלקי"ך עד שהש"י יהי' מייחד שמו עליך להיקרא אלקי"ך כמו שאומרים אלקי אברהם פתח דברי יאיר בנתינ' התורה אנכי הוי' אלקי"ך ואמרו בזו"ח שנפתח אות **ם'**סתומה של שם אלקים ונעשית ך' להיקרא אלקי"ך (כמד"א אלקי"ם אלקי"ך אנכי) והכוונה לדעתי שהודיע הש"י שהבחירה נתונה ביד האדם להיות כאבו' העולם שיתייחד הקב"ה שמו עליו להיקרא אלקי פלוני ושמא תאמר האיך אפשר זה כיון שחטאתי לפניו ית"ש ז"ש הנביא. כי כשלת בעוניך העון לישראל הוא רק מכשול במקרה ואינו בעצם כמו שנתבאר במ"א וכשתשו' תהיה צדי' מעיקרו:


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 4:12:1
[Bnei Yissaschar, Tishrei 4:12:1](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/4:12:1)

**ויאמר**עוד שובה ישראל עד הו"י' אלקי"ך אלקי"ם הוא דין. הו"י' רחמים. הנה כשהאדם חוטא הוא ח"ו תחת מה"ד וכשישוב בתשוב"ה מהפך מה"ד למה"ר וזהו שובה ישראל כ"כ בתשוב' שלימ' תשוב. ע"ד הו"י' אלקי"ך עד שיתהווה מן אלקי"ך (היינו מן הדינים הנתונים עליך ח"ו. יתהפך) הו"י' רחמים והענין הוא שישוב בתשובה מאהבה וביראה הרוממות. כי בעשותו תשוב"ה מיראת העונש הנה מבואר בזהר שמעוררין דינים על שונאי ישראל ע"כ הזהיר שתהיה התשוב' מאהבה ובירא' הרוממות אז יתהפכו הדינים לרחמים:


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 4:13:1
[Bnei Yissaschar, Tishrei 4:13:1](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/4:13:1)

**ויאמר**עוד שובה ישראל עד הוי' אלקיך. הנהגת הטבע שהש"י מנהיג בה את עולמו הוא ע"י שם אלקי"ם בגימ' הטבע והנהג' הניסיית בשידוד המערכ' הוא ע"י שם הוי' המהוו' כל הוויות משדדם כרצונו והנה בהנהג' הניסיית אין מסתפ' שהוא בהשגחתו ויכולתו ית"ש. שהיא הפועל ישועות. משא"כ בהנהג' הטב"ע מי שאינוי שלם באמונ' מעל' ח"ו בדעתו ספיקות שהיא בזולת הפגם' ועזב י"י את הארץ וכוכבי השמים וכסילהם מנהגים בטבעם ובפרט בראותו דרך רשעים צלח' והנה אחיי וריעיי הגם שלפי הנרא' לדעתינו דמה שאנחנו נקיים מדיעות הכוזביות הללו עכ"ז מי שישים עיניו על דרכיו באמת ימצא כהנ' וכהנ' דהיינו ההשתדלות העצום בעסק הפרנסה בהיתר ובאיסור וכן בשאר ענינים וכן בעסק התורה והעבודה בפניו' שונות ילאה הקולמוס לכותבם. כי מי שמאמין באמת בהשגחתו ית"ש על כל דרכיו וכל צעדיו יספור והוא בוחן לבות וכליות כשיודע האדם כ"ז לא יתעסק בכל אלה וכבר הדיבור של חיב' מצוי בינינו ובין הח"ברים המקשיבים בכל עידן ועידן בנידון הדברים האלה שקדו על דלתי האמת והש"י יהי' בעזרינו) וכל אלה הסבר' ודמיונו' הכוזביות באים אל האדם מחמת שהעבירות מכסים את אור השכל הישראלי. אבל בשובו בתשובה שלימה. יאיר אליו אור השכל הישראלי ויראה עין בעין השגחתו ית"ש בכל עניני הטב"ע בין והתבונן. וז"ש שובה ישראל עד הו"י' אלקי"ך עד אשר תראה אשר אלקי"ך הינו הנהג' הטבעיי' הוא הו"י' כי בתוך ההנהג' הטבעיי' שהוא בשם אלקים מסתתר שם הו"י'. הו"י' הוא האלקים וכתיב אכן אתה אל מסתתר והדברים ארוכים וקצרנו במאמרים כי ידועים הם לאנשי בריתינו אשר על מי תטוף דברינו וז"ש כי כשלת בעונ"ך כי העון היה לך למכשול ונתקלת בו לחשוב מחשב' חוץ להתעסק בטבעיים בחושבך כחך ועוצם ידך יעשה לך חיל ע"כ כהיו' תשוב אל י"י ורחמך ויאיר עיניך ותראה כי הכל בהשגח' נפלא' יהי י"י אלקינו עמנו:


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 4:14:1
[Bnei Yissaschar, Tishrei 4:14:1](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/4:14:1)

**ויאמר**עוד שובה ישראל עד הוי' אלקיך ז"ל ר"י בשער התשובה. התבאר בתורה כי יעזור השי"ת לשבי' כיאשר אין יד טבעם משגת ויחד' בקרבם רוח (חדש') טהור להשיג מעלת אהבתו עכ"ל הבן הדברים הגם שהתשוב"ה צריכ' להיו' מעומקא דליבא באהבה עזה לי"י עכ"ז להיות האדם עדיין משוקע בחטא הנ' החטא מכס' את אור הנפש. והשכל לא יתפעל באהבת בוראו בהתגלות לבו כמו שמתפעל באהבה עולמות דהיינו עכ"פ כאהבת אשה ובנים עכ"ז כיון שמסכים בלבו ומתחיל לשוב ועושה כל מה שהוא בטבעו לפי ערכו יעזרהו הש"י ברוב חמלתו. ויתגלה לו אהבת בוראו ויעשה תשובה באהבה עזה תשוב' עילא'. זהו שוב"ה ישראל עד י"י אלקיך. אין לך לשוב אלא עד י"י. היינו מה שהוא בטבעך והש"י יעוררך באהבה כי (כעת) כשלת בעונך והחטא מכבה את האהבה ומעוור את העין ע"כ האדם יעשה את שלו עכ"פ לשוב כפי טבעו והבור' כל יעורר את האהבה. וכתבו תלמידי בעש"ט בשם רבם שהשתדלות מן האדם אינו רק להשיג עבודה מירא' והשי"ת ישלח לו האהבה כי דרכו של איש וכו' כי כבר ידעת ירא"ה בחי' נוקבה ואהב"ה דכורא והבן:


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 4:15:1
[Bnei Yissaschar, Tishrei 4:15:1](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/4:15:1)

**דרוש ד**
**שובה**ישראל עד י"י אלקיך וכו' כבר מבוארים הדקדוקים בדרושים הקודמים ויראה לפרש דהנה קיי"ל דזה כל האדם לקיים תרי"ג מצות שבתורה ועי"כ נשלם שיעור קומתו ויוגמר לו הלבוש חלוקא דרבנן להתלבשות נשמתו בבוא ימי התשלום ובאם יחסר אחת מרמ"ח עשי"ן הנה יחסר אבר מהחלוקא דרבנן וגם אבר אחד אינו מתוקן בנשמתו בשלימות וכן בלאוין בשמרו כל הלאוין. אזי יושלמו כל הגידין הרוחניים שבנשמתו ובהחלוקא דרבנן ובהיפך ח"ו וכו' והנה יש להתבונן בשלמא בקיימו רמ"ח פיקודין דעשה יושלם השיעור קומ' ע"י עשייתו בקו"ם ועש"ה אבל השלמת השס"ה גידין האיך יושלמו ע"י עשייתו. והנה הוא שוא"ת כמו קודם הבראו ותינח עוד בשלמא כשבא דבר עבירות לידו ופירש ממנ' מפני יראת הש"י ואהבתו הנה זה נקרא מעש"ה היינו סומ' התאו' משא"כ עבירות שלא נזדמנו לו או נזדמנו והיו במניע' שלא היה יכולת בידו לעשות העבירה אפי' אם היתה מותר' האיך אפשר לומר שיתוקן עי"ז שיעור קומתו והנה לא עשה כלום. אך זה מחסד הבורא ית"ש על יציר כפיו אם האדם פורש מן העבירות אשר מזדמנים לידו ויש ביכולתו לעשותם בלי מונע כגון לה"ר ורכילות וקנא' ושנא' ומו"מ שלא באמונה ורבית ועון הברי' ח"ו וכיוצא אשר אין לו מונע אין בוש' בפני הבריות שאינם יודעים מכל אלה ואעפ"כ הוא פורש מכל אלה מפני גזיר' היוצר ב"ה וב"ש. אזי הש"י ברחמיו יחשב לו למעשה אפי' שמירת אותן הלאוין שלא נזדמנו לידו או שהן במניע' ממנו מחמת בושה. כגון זנות וגניבה וכיוצא. משא"כ כשעובר על הלאוין המצויים ברשותו הנה לא די שהחסיר שיעור קומתו מהגידין אשר הם נגד אותן הלאוין אלא שנחסר ג"כ שיעור קומתו גם מאותן הלאוין שלא נזדמנו לידו כי מה שלא עשאן הוא מחמת שהיו במניעה ממנו מחמת העדר הזדמנות. או מחמת בוש' כיוצא דהרי כש"כ הוא. אם לא פירש מחמת אהבת הבורא ויראתו מאותן העבירות שאין יצרו תוקפו כ"כ. מכש"כ שאינו פורש מאותן שיצרו תוקפו. ומה שלא עשאן הוא מאהבתו את עצמו שמסוה של בושה ע"פ אשר יהיה לבוז וכיוצא:


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 4:15:2
[Bnei Yissaschar, Tishrei 4:15:2](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/4:15:2)

**ובזה**פירשנו מקרא קדש בפ' עקב כ"ל המצו' אשר אנכי מצוה אתכם היום תשמרון לעשות אשר נתחבטו המפרשים מהו כ"ל המצות. וגם מהו תשמרו"ן לעשו"ת שמיר"ה היא בלאוין. לעשו"ת הוא בעשין. ולפמ"ש יונח כל המצות דייקא אשר אנכי מצוה אתכם דייקא תשמרו"ן לעשו"ת היינו שהשמיר' תיחשב כעשי' בעת אשר תשמרו על המצות היינו כשתפרשו מן העבירות בעבור ציווי. אשר אנכי מצוה אתכם היינו שתפרשו מאותן העבירות המצויים בלי מונע אזי יוחשבו לעשי' גם אותן מניעת העבירות שהן במניעת בזולת ציוויי מה שאין כן בהיפך וכנ"ל. אזי גם אותן שלא עברתן יוחסרו ממנין. והבן:


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 4:15:3
[Bnei Yissaschar, Tishrei 4:15:3](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/4:15:3)

**והנה**האיש אשר נשתקע בעונות המצויים ולא חסם תאותו מחמת פחד י"י הנה כשרוצה לעמוד על נפשו ולתקן שיעור קומתו צריך לתקן גם השיעור קומ' אשר הם נגד הלאוין שהיו במניע' ממנו כי מה שלא עבר עליהן לא הי' מאהבת הבורא ויראתו רק מאהבתו א"ע וכנ"ל שנלמד הדבר מכ"ש אם עבר על העבירות שאין יצרו תוקפו מכ"ש וכו':


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 4:15:4
[Bnei Yissaschar, Tishrei 4:15:4](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/4:15:4)

**וזהו**שוב"ה ישרא"ל מכל העבירות והלאוין המוזהרין ע"פ התורה ע"ד הוי"ה אלקי"ך עד אשר תערוך לפניך י"י אלקי"ך ולא היית עובר העביר' מחמת י"י אלקיך אהבתו ויראתו אז אינך צריך לשוב ולתקן שיעור קומ' משא"כ אותו הלאו אשר מנעת עשות. אבל לא מאהבת הבורא דיק מאהבתך את עצמך זה צריך תקון לתקן שיעור קומה ואמר הטע' כי כשלת בעונך בדב' שאין יצרך תוקפך כ"כ מכש"כ שהיית עובר עבירות שיצרך תוקפך אם לא היה לך מניע'. והאיך יוחשב זה לעשי' לתקן שיעור קומתך להקרא ישרא"ל בשלימותו וזהו שוב"ה ישרא"ל וכו' וכנ"ל הבן מאד הדברים והש"י יזכנו לשוב אליו באמת ובתמים:


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 4:16:1
[Bnei Yissaschar, Tishrei 4:16:1](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/4:16:1)

**ויאמר**עוד שובה ישראל עד וכו' הנה כתב הרמב"ם בהל' תשובה פ"ב ה"ב. וז"ל ומה הוא התשוב' שיעזוב החוטא חטאו ויסירנו ממחשבתו ויגמור בלבו שלא יעשה עוד וכו' וכן יתנחם על העבר וכו' ויעיד עליו היודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם עכ"ל. נראה הכונה שהתשוב"ה צריכ' להיות מעומקא דלבא שמתמרמר מאד על חטאתו אשר חטא והבוחן לבות וכליות היודע תעלומות לב הוא לבדו יודע ויראה ללבב אם חרטתו הוא אמיתיית מעומקא דלבא והוא היודע ועד הוא יעיד עליו. וז"ש שוב' ישראל עד י"י אלקיך עד אשר השי"ת הבוחן לבות וכליות יהי' כביכול יכול להעיד עליך כי הוא יודע מחשבות אדם ותחבולותיו. ואמר הטע' כי כשלת בעונך. ובקל תוכל ח"ו לחזור לסורך אם לא תהי' תשובתך בחרט' גמור' מעומקא דלבא עד שיעיד עליך היודע תעלומות שנגמר בדעתך שלא תשוב עוד לכסלה בשום אופן:


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 4:17:1
[Bnei Yissaschar, Tishrei 4:17:1](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/4:17:1)

**דרוש ה**
**שובה**ישראל עד וכו' כבר מבואר בדרושים הקודמין מה שיש לדקדק. ונראה לפרש ע"ד הוא לשון קישוטין מלשון עד"י עדיים והנה ע"י מע"ט של ישרא"ל עושין קישוטין לשכינה כביכול באמר' חזי במה ברא אתינא לקמך ע"י העבירות ח"ו מסירין הקישוטין. וזה שיש לפרש שובה ישראל ע"ד י"י אלקיך תשוב את הקישוטין של י"י אלקיך כביכול. כי כשלת בעונך כי כשלת הקישוטין וכביכול הסירות אותן בעונך ע"כ מוטל עליך לתקן:


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 4:18:1
[Bnei Yissaschar, Tishrei 4:18:1](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/4:18:1)

**ויאמר**עוד שובה ישראל עד וכו'. והנה זהו ויכוח הש"י כביכול עם כנ"י הש"י אומר שוב' ישראל אלי ואשוב' אליכם. היינו שאנחנו נפתח הפתח ונמציא א"ע אליו ונתבר גזיזין דפרזלא עד שנקרב א"ע אליו כביכול. כנ"י אומרין השיבנו י"י אליך ונשובה רצ"ל שהוא ית"ש יקרב אותנו אליו להשיבנו ברחמים כענין משכני אחריך נרוצה והנה יש לפר' ג"כ שזה שאמר הקב"ה לראובן אתה פתחת בתשובה תחילה חייך שבן בנך (הושע) יפתח בתשוב"ה תחילה והקושיא מפורסמת הרי מצינו אדם וקין. אך הוא באד"ם וקי"ן פתח הקב"ה תחילה לעוררם בתשוב"ה. משא"כ ראוב"ן הוא פתח תחילה והי' זה שכרו הושע בן בנו פתח ואמר שובה ישראל עד י"י אלקיך אפי' אם ח"ו הש"י אינו פותח ומקרב אותך אליו תשוב עד הגיעך אליו וז"ש עד י"י אלקיך והבן כי קצרתי:


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 4:19:1
[Bnei Yissaschar, Tishrei 4:19:1](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/4:19:1)

**וירצה**עוד שובה שראל עד וכו' ע"פ מ"ש החסיד בעל חו"ה. שהחסידים הראשונים היו שבים כל ימיהן בתשובה אפי' על עבירה אחת ואבאר לך דבריו קצת בביאור דהנה ידוע ע"פ משפטי התורה בדין בושת הכל לפי המבייש והמתבייש. אם המבייש הוא איש שפל הבושת המגיע ממנו הוא מרוב' אשר שפל כזה יהיה מבייש וכן המתבייש אם הוא אדם גדול בושתו מרובה משא"כ אם הוא איש שפל ממילא אם המבייש הוא איש שפל מאד והמתבייש הוא איש גדול מאד תגדל התשלום מאד כי היה הבושת מרובה וככה תתבונן בכל ענינים המכעיס עם הנכעס לפייסו הכל לפי ערך האישיי' מצטרך לפייס והנה גדולת אלקינו ית"ש א"ס לרוממותו וגדולתו. והאד' בריה קטנה מעוטה בדעת מכעיס אותו הנה אפי' אם יחי' כמה אלפי אלפים שנה לא יוכל לצאת י"ח בפיוס את אשר הכעיס את היוצר כל. והנה העביר' מעוור את עיני האדם ולא יוכל להתבונן ולהתפעל כ"כ בגדולת אלקינו ית"ש וכאשר האדם שב בתשוב"ה הנה יאירו עיניו וידין וישכיל יותר את מי הכעיס כי יתבונן בגדולתו ורוממותו ית"ש כפי שכלו הנה לפ"ז לא תספיק לו תשובת"ו את אשר שב אתמול כי אתמול לא היה ידע כ"כ גדולתו ורוממותו ית"ש וכהיום שהאירו עיניו צריך תשובה מחדש. והנה כאשר שב בתשובה מחדש הנה מאירין עיניו ביותר ולא תספיק לו תשובה הקודמת ואפי' אם יחי' גבר שנין אלפין לא יבא לתכלית גדלתו. ע"כ מצטרך כל ימיו להיות בתשוב"ה אפי' על עבירה אחת וז"ש הכתוב כי אחרי שובי נחמתי ואחרי הוודעי וכו' הבן הדבר. וז"ש הנביא שובה ישראל עד י"י אלקיך שצריך אתה לשוב בתשובה כפי ערך גדולת י"י אלקיך ותהי' כל ימיך בתשובה כי בכל פעם תשיג יותר ע"י התשובה מה שלא השגת אתמול וז"ש כי כשלת בעונך שהעון סימא את עיניך ולא השגת גדולת בוראך כ"כ עד אחרי שובך וכן בכ"י ויום כל מה שתשוב יותר תשיג יותר ותצטרך לתשוב' הבן:


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 4:20:1
[Bnei Yissaschar, Tishrei 4:20:1](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/4:20:1)

**ויאמר**עוד שוב' ישראל עד וכו' ע"פ מ"ש הרב הקדוש בעל ע"מ בעסק ד' חלוקי כפרה המבוארין בגמ' עבר אדם על מ"ע ושב לא זז משם עד שמוחלין לו עבר אדם על ל"ת ושב תשוב"ה תולה ויה"כ מכפר וכו' ואעפ"כ גם בהגיע יה"כ אינו מכפר רק עם התשוב"ה. ואמר הוא ז"ל הטעם ע"פ מ"ש החסיד בעל חו"ה שכל ענינים שבעולם וכל התנועות של האדם אין לך אלא ציווי ואזהר"ה ואין שום דבר רשות רק כל רגע ורגע איזה תנוע' שהאדם עושה או שהוא במצו' עליו או שהוא עביר' ח"ו. ע"כ ישים האדם עינא פקיחא על כל עונותיו להבחין את המעש' והתנוע' אשר הוא עוש' אם הוא בגדר הציווי ובאם אינו בגדר הציווי א"כ הרי באזהרת עביר'. ואמר הרב בעל ע"מ הנ"ל דלפ"ז האדם בעת עשותו העביר' ביטל ג"כ מ"ע כי אם לא הי' עושה המעש' ההוא הי' עושה מעש' אחר שהוא מצו' הבן הדבר ע"כ מצטרך לתשוב"ה על ביטול מ"ע ויוה"כ מכפר על עבירת ל"ת. ולפ"ז הנה כבר ידעת שהמ"ע הם מסטרא דחסדים הו"י' ומל"ת מסטרא דגבורות אלקי'. וז"ש הנביא שובה ישראל עד הוי' אלקי"ך תצטרך לשוב בתשוב"ה עד שתפייס את שם הוי' ואת שם אלקי"ם כי לא מ"ע בלבד עברת ובטלת רק כי כשלת בעונ"ך. עון ממש עברת על לאוין ובעברך על לאוין הנה בטלת אז ג"כ עשין. ע"כ תצטרך לשוב עד הוי' אלקיך הארכנו בזה במ"א:


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 4:21:1
[Bnei Yissaschar, Tishrei 4:21:1](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/4:21:1)

**דרוש ו**
**במדרש**שוב' ישראל עד הוי' אלקיך בשם ר"מ תני עד הו"י עד שהוא במדת רחמים. ואם לאו אלקי"ך עד לא יתעביד סנגורייא קטגורייא כוונתו ג"כ לתרץ מהו ע"ד י"י אלקיך וכי ישנה תשוב' שאינ' מגעת עד הוי' ע"כ ביאר ר"מ דהנביא ה"ק בודאי התשוב' מועלת להאד' תמיד עכ"ז אינו דומ' התשוב' בעת רצון כשהרחמים גוברים אז הוא בקלות התשוב"ה משא"כ בזמן התגברות הדינים וכוונת הנביא בתיבת ע"ד מלשון בע"ד היינו בעוד הוי' מדת רחמי' כי כשתתעצל ח"ו בזמן הרחמי' כשיתהוו' ח"ו פעולת הדין אלקי"ך. הוא מה"ד מי יודע אם יהי' לך סיעתא כ"כ לתשוב"ה ולפ"ז זהו מה שמפרש הנביא אח"כ קחו עמכם דברים ושובו אל י"י. דקש' מה הן הדברים וגם מהו הנרצ' אומרו שנית ושובו אל י"י הרי כבר פתח שוב"ה ישראל וגם הנה למעל' אמר ע"ד הו"י' אלקיך וכאן א"ל הוי"י. ולפי הנ"ל יונח הנה ייעץ הנביא למהר ולהחיש התשוב"ה בעוד הרחמים גוברים קודם שיתגבר מה"ד והנה קיי"ל תשב אנוש עד. דכא עד דכדוכה של נפש התשוב"ה מועלת בכ"ז ועידן א"כ מהו רבותא לנו בעוד שהרחמים גוברים. אך הוא דהנה ידוע שכמה וכמה בני אדם טועים בענין מצות התשוב"ה יש מי שסובר כי מצות התשב"ה הוא בריבוי התעניתים וסיגופי' ויש מי שסובר בריבוי אמירת תהלים וסליחות כיוצא. הנה כל אלה טועים בזה מאד כי כל אלה המה רק סעיפים וסניפים לתשוב"ה בשעתה אבל עיקר התשוב' היא חרט' גמור' בלב גונח ומתמרמר מעומק' דלבא על כל פרט חטא ועון ופשע אשר חטא והעוה והכעיס את בוראו והוא מודה ומתווד' לפני בורא ועל כל פרט. ועוזב את העונו' אשר בידו ומקבל ע"ע באמת שלא ישיב עוד לכסל' בשום אופן שבעולם. אפי' יגע הדבר עד נפשו אבל כ"ז צ"ל באמת ובתמים מעומקא דלבא. כי בהיות האדם יודע שכך היא הדין של תשוב"ה. הנה אפשר שיאומר כזא' לפני בוראו אבל אין הדבר מעומק הלב באמ' ובתמים. הן בנידון החרט' על העבר והן בנידון הקבלה על העתיד וזה בא לאדם מחמת שנתעכר אצלו אור הנפש המשכלת מחמת עביות החומר ולא תעש' הנפש פעולת' בגוף. כמו הנר שאינו יכול להאיר אל הפתיל' מחמת זוהמא שנדבק בפתיל' והנה מן הצורך לנער ולכתש הזוהמ' מן הפתיל' עד שישוב האור ויתאחז בפתיל' והיו לאחדים. והנ' זה הוא ענין הסיגופים. נכתש חומריות הגוף בכדי שתעש' הנפש פעולתה ותהי' התשוב' באמת היינו עיקר התשוב' הנ"ל. אבל אין הסיגופים עיקרי התשוב' הבן הדבר.


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 4:21:2
[Bnei Yissaschar, Tishrei 4:21:2](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/4:21:2)

**והנה**בזה יש חילוקים שונים דהנה בעת רצון ורחמים כאשר ימינו ית"ש פשוט' לקבל שבים הנה יש להשב סייעתא דשמיא ותיכף כשיוגמר בדעתו לשוב ויתחיל בוידוי והתנצלות לפני בוראו הנה הש"י ממקומו יפן אליו ברחמים להאיר אור הנפש בחומר הגוף ויתפעלו איברי הגוף ותהי' התשוב' אמיתיית מעומקא דלבא ולא יצטרך לייסר הגוף בסיגיפים שונים משא"כ ח"ו כאשר מה"ד מתוח הנה אין להאדם סייעתא כ"כ והקטרוג גובר והגם שירצה האדם לשוב הנה החומר מונע מחמת רוב עבירות ועונות ויצטרך לייסר את גופו לכתשו מזוהמיותו ומי יודע: אם יעמוד בזה וזה שיש לפרש בדברי ר"מ בפירושו לדברי הנביא שיב' ישראל עד י"י אלקיך בעוד שמאיר הוי' ברחמי' גלי שבים פתוחים כוונים כי מי יודע פן תתגבר ח"ו מה"ד ואז לא יהי' סייעתא. וזה כי כשל"ת בעוני"ך מלשון ינתנו לכוש"ל שבהן היינו החלש רצ"ל ע"י עונך בעוה"ר כביכול נתחלש מה"ר ומוכן ח"ו להתגברות ההיפך ואזי ח"ו לא יהי' סייעתא מלעילא ואז אפי' אם תרצה לשוב לא תוכל להתחרט ולקבל מעומקא דלבא עד אשר תצטרך לכתש את הגוף בסיגופי' וזהשפירש מפני מה אני אומר לך כזאת. הלא תשוב"ה בכל עת מהני לזה סיים הנביא החילוקי' לזה אני מזהירך שתמהר התשוב"ה בזמן הרחמ' כי קחו עמכם דברים ושובו אל י"י היינו בזמן הרחמים כשתשובו אל י"י די ליקח עמכם דברי' דברי וידוי ודברים כבושים ותיכף יתפעל הלב לשוב באמת כי אז ימינו פשוט' לקבל שבים ומסייען להשב מן השמים. ואמרו אליו כל תשא עון. וקח טוב הנה בעלי הפשט אמרו דהו' כאלו נכתב כ"ל עו"ן תש"א. ואנחנו לא נדע למה לא נכתב כן. גם מהו וק"ח טו"ב אם הכוונ' שהש"י יקבל מאתנו המע"ט. קשה ומי חשיד קוב"ה וכו' אך יש לפרש דהנה אמרז"ל. גדול' תשוב"ה שזדונו' נעשים לו כזכיו' ורמינין מהא דאמרו שנעשים כשגגו' ותירצי כאן מאהב' (כזכיו') כאן מירא' (כשגגו') והנה ידוע אשר גם השוגג צריך כפר' ועדיין חטא הוא ובז' ידקדק בנוס' שלנו בתפיל' אבינו מלכנו מחה והעבר פשעינו וחטאתינו ווכו' שדקדקו האחרונים (עיין בפרמ"ג) הלא פש"ע מרד הוא וכיון שימח' הש"י את המרדים מכש"כ החטאי"ם שהם שגגות אבל לפי הנ"ל יונח דהנ' בעשיית תשוב' מירא' נעשים מן הזדונות שגגו'. ואח"כ כשעוש' תשוב' מאהב' הנה נמחקים גם השגגו' שנשארו מן רושם הפשעים והנה זאת עצת הנביא הושע באמרו. שוב' ישראל עד וכו' בעוד מה"ר גובר דהנה אזי תהיה תשובתך מאהב' אהב' חסד על ידי התעוררו' עליון בס"ד ותרויח בזה שתאמר אליו ית"ש כל תשא עון. רצ"ל תשא את העון מכל וכל שלא ישאר ממנו אפי' רושם שגגו'. ואדרבא וק"ח טו"ב שיתהוו' זכיו' ויתחשבו העונו' לחשבון זכיו' משא"כ אם תמתין ח"ו להתגברו' וכו' הגם שתשוב אליו ית"ש. הנ' תשוב מאימת הדין. והנ' הוא תשוב' מירא' הנה לא יכופר העון מכל וכל כי יהי' רישומו ניכר כעון השוגג שצריך כפרה ועוד ביארנו בזה שאר הפסוק ונשלמ' פרים שפתינו ויתבאר אי"ה:


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 4:22:1
[Bnei Yissaschar, Tishrei 4:22:1](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/4:22:1)

**דרוש ז**
**שובה**ישראל עד וכו' כבר נתבאר לעיל הדקדוקים ועת' נאמר מה שכבר נתחבטו הקדמונים בעסק יסודי התורה התאמתו' הידיע' ובחיר'. הידוע' נתאמת' לנו ע"פ התור' כענין שנאמר ואני ידעתי כי לא יתן אתכם מלך מצרים להלוך וכו' וכן בכל התורה וכל ספרי נביאים מלאי' מידיעת הבורא ית"ש בעבר והוה ועתיד מן כל הנבראים הגם שהוא ית"ש פשו' בתכלי' הפשיטו' והוא וידיעתו ודעתו אח' והאיך נוכל לומר. יודע את זה ואת זה. אבל מובן הדבר למשכילים להיות שהוא מהוה את כל הויות וכבודו מלא עולם ולית אתר פניי מיני' ובכ"מ מתפשט' הווייתו ממילא מידיעתו א"ע כביכול יודע את כל הנבראים. ע"כ תתייחס הידיע"ה לשם הוי"ה ב"ה. והצה אם היתה הידיע"ה מוכרח' שוב אין מגיע שכר ועונש לנבראים. כי העון לא יתייחס להם כיון שהם מוכרחים מהכרח ידיעת"ו אבל מיעודי התור' שכר ועונש נתאמת לנו כי הבחיר"ה חפשיית ויתייחסו המצו' והעבירו' לנבראים. היינו מין האנושי כיון שהבחיר' חפשיי' ברצונם ואין הידעי' מוכרחת. ע"כ דינו ית"ש דין אמת לייעד שכר ועונש והנה הדין מן שם אלקי"ם והוא המור' על הבחיר"ה כי באין בחיר"ה אין דין. ע"כ אלו הב' שמו' הו"י' אלקים מורים על אמיתת שני היסודו' הללו ידיע' ובחיר' הגם שהשכל אנושי קצ מלהשיג ב' הענינים יחד הנה התורה הודיע' לנו אמיתיית ב' הענינים וזה שאמר הרב הגדול מהר"מ חאגיז בספרו אל"ה המצו"ת. בפסוק ואני ידעת"י כי לא יתן אתכם מלך מצרים להלוך (הרי ידיעה. ושמא תאמר א"כ לא תתחייב לו עונש שידיעת"ו מוכרח' אותו. לזה אמר) ולא בי"ד חזק"ה (ידיעתו אינה מכרחת אותו ביד חזקה ובחירתו חפשיית. ע"כ) ושלחתי את ידי והכיתי וכו' ע"כ תוכן דבריו:


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 4:22:2
[Bnei Yissaschar, Tishrei 4:22:2](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/4:22:2)

**ובזה**יתבארו ג"כ דברי הנביא שובה ישראל עד הו"י' אלקיך עד אשר יתאמת לך ב' הענינים ידיע"ה ובחיר"ה אשר ע"ז מורה ייחוד ב' שמות הנ"ל. הו"י' אלקי"ם כמש"ל וז"ש כי כשלת בעונך. העונו' יתייחסים לך כי עשית בבחירתך. והידיע"ה לא הכריחה אותך וז"ש בסוף גמר יום הסליח' הו"י הוא האלקי"ם והבן:


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 4:23:1
[Bnei Yissaschar, Tishrei 4:23:1](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/4:23:1)

**ויתפרש**עוד שוב' ישראל עד וכו' והנה נאמר אשר חכמים הגידו ברוח קדשם הלא בספרתם כמה סיגופים יסגף א"ע לכל חטא ועון להתם חלאת זוהמת המקטרג שנעש' ע"י העון ולהעבירו מן העולם ולבטלו. וגם להתם חולא' זוהמת גופו שנעש' ע"י הנאת העונות הגם שהמ"ע של תשוב"ה מן התור' היא סתם לשוב אל הש"י ולהתוודו' לפניו מעומקא דלבא על כל חטא ועון ולהתחרט מאד באמ' על העבר ולעזוב העונו' ויקבל ע"ע על העתיד כמש"ל בדרושים עכ"ז הסיגופים נצרכים לטעם הנ"ל: והנ' כאשר האד' חלש ואינו יכול לסבול סיגופים (ובפרט בדורו' הללו אשר תש כוחינו מן כבוד הגלוי' והיסורין) עכ"ז יקיים האדם מ"ע דאוריי' לשוב אל הש"י כמש"ל והש"י יקבל תשובתו כי הש"י יודע ועד שאין בכחינו לסבול סיגופים. וזה שיש לפרש שוב' ישראל עד י"י אלקיך (ולא ימנעך מעשות תשוב"ה מה שאין אתה יכול לקבל סיגופ"ם. אין זה מניעה) כי כשל"ת בעונ"ך ע"ד יתנו לכוש"ל שבהן היינו החלש והכוונ' ע"י העונות שבכל דור נחלשים הכוחו' ונתארך הגליו' בעונות ואין בכח ויכולת לקבל סיגופי'. ע"כ די לשוב סתם כפי המצווה עלינו בתור'. ושב"ת עד י"י אלקיך אפי' בלא סיגופים וז"ש אח"כ קחו עמכם דברי"ם (וידוי דברים בלבד) ושובו אל י"י וכו' והשי"ת יקבלינו בתשוב' שלימ':


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 4:24:1
[Bnei Yissaschar, Tishrei 4:24:1](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/4:24:1)

**ויתפרש**עוד שוב"ה ישרא"ל וכו' ע"פ משארז"ל בתנחומא פ' האזינו. כתיב ישא י"י פניו אליך וכתיב אשר לא ישא פנים. עשה תשוב"ה. נושא פנים יכול לכל ת"ל אליך. אליך ולא לאוה"ע עכ"ל. הרי שלא מהני תשוב"ה רק לישרא"ל ולא לאוה"ע וכן פסק הקדוש הגאון הרמ"ע מפאנו. והמבי"ט. ופירשו המחברים הראשונים הטעם דקיי"ל ע"פ התור' מלך שמחל ע"כ אין כבודו מחול וע"כ לא מהני לגוים תשוב' ע"פ התור' ושאני יש אל דאשתנו לי עליות' דכתיב בני"ם אתם לי"י אלקיכם ונקראים עמוסים מני בטן והש"י לנו א"ב ואב שמחל ע"כ כבודו מחול. אבל לאוה"ע נקרא השם יתברך עליהם מלך כדכתיב מלך אלקים על גוים ואין כבודו מחול (ובז' יתורץ שפיר קושיי' הסבא בזהר בפסוק מי לא ייראך מל"ך הגוים. הקש' שם וכי קוב"ה מלך הגוים היא ולא מלך ישראל עיי"ש. דרכו והלוכו בקדש וע"פ הדברים הנ"ל יתכן שפיר לפי פשוטו. והארכנו במ"א) והנה הא דמלך שמחל ע"כ אין כבודו מחול הוא דוקא בשחטא החוטא נגדו במזיד דאז הוא פגם לכבודו משא"כ כשהחטא הוא בשוגג יכול המלך למחול. וא"כ חטאים בשוגג ובאונס מהני תשוב"ה גם לאוה"ע ע"כ מקבלים מכם קרבנות:


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 4:24:2
[Bnei Yissaschar, Tishrei 4:24:2](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/4:24:2)

**והנה**ידוע דאית תשוב"ה מאהב' ואית תשוב' מירא'. והנ' תשוב' מירא' הוא בבחי' עבד המתיירא מאדונו ומלכו. ותשוב' מאהב' הוא בחי' ב"ן המתגעגע על שהרחיק עצמו מן אביו וזוכר אהבתו אליו ושב אליו באהב'. וזאת התשוב"ה לא תצוייר באומו' שאינם במדריג' בני"ם לעולם. והנ' תשוב"ה היא בבחי' שם אדנ' דינ"א דמלכות' ירא את י"י בני ומלך. ותשובה מאהבה הוא בבחי' הו"י' אלקי"ך. תשובה עילאה. הו"י' בניקוד אלקי"ם כידוע ובזה יש לפרש דברי הנביא שוב"ה ישרא"ל כיון שאתה ישרא"ל ואתה ב"ן הנה מהני לך התשוב"ה ותוכל לשוב בתשובה מאהב' עד הו"י' אלקיך שבזא' הבחינ' אתה בן כדכתיב בני"ם אתם להו' אלקיכם. ואמר כי כשל"ת בעונ"ך עו"ן מזיד הוא ובמזיד הוא פגם בכבוד המל"ך ואינו יכול למחול על כבודו ע"כ באוה"ע לא מהני להו תשוב"ה על המזיד. אבל כיון שאתה ישראל ב"ן. ותוכל לשוב עד הו"י' אלקיך הנה תעורר אהבת האב לבנים ואב שמחל ע"כ כבודו מחול וימחול ויסלח ויכפר.


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 4:25:1
[Bnei Yissaschar, Tishrei 4:25:1](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/4:25:1)

**ויתפרש**עוד שוב' ישראל עד הוי' אלקיך דהנה אנחנו מבקשים ותמלא כל השמו"ת וכו' ויתוקנו כל הפגמים שפגמתי וכו' הנה נרא' הגם שהשב עוש' תשוב' ואין לך דבר שעומד בפני התשובה עכ"ז צריכין לפעול שיתמלאו הפגמים אשר נעשי בעולמו' אשר מאירים בם חיות השמות הקדושים. והחטאים גרמו כ"ז. ומהיכן מתמלאים הפגמים הוא ע"י האר' אור חדש מאור א"ס למלאו הפגמים (עיין כ"ז בסידור מהרש"ז ז"ל) והג' צריך השב לעורר זה ע"י תפילותיו ומעשיו. וכמו שאנו מבקשים ותמלא כל השמו' וכו' וזה שיש לפרש שוב' ישראל עד י"י אלקיך. עד שכביכול ישוב גם וכו' היינו השמות הקדושים שפגמת בהם. ישיב כביכול ע"י האר' אור חדש. ואמר הטעם כי כשל' בעונ"ך כביכול החלש"ת אור הקדוש' ע"כ שוב' ישראל עד י"י אלקיך וא"א להרחיב הדבור בזה:


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 4:25:2
[Bnei Yissaschar, Tishrei 4:25:2](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/4:25:2)

**עפ"ז**יתבאר לך ג"כ פסק הרמב"ם ז"ל בעסק השב שכתב ויעי"ד עליו היודע תעלומו' וכו' וקשה למה צריכין כביכול לעדותו ית"ש הלא אם ח"ו שוב יחטא האדם הנה תשובה מהני בכ"ז ועידן. ועל של עתה באנו אשר הש"י ימחול ויסלח ויכפר על כל מה שחטאנו והעוינו ופשענו ואנחנו מתחרטים ומתודים ע"ז כאמור בתורה והתוודו את עונם וכו' ולפי האמור יתכן. דכיון שהתשוב"ה צ"ל לתקן ולמלאו' הפגמים ומילוי הפגמים הוא מאור א"ס. ע"כ התשוב"ה צריכ' להיות מבלי סוף ולאו דוקא עד היום הזה בלבד. וזה שיעיד היודע תעלומות וכו' הבן כי אי אפשר לפרש:


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 4:26:1
[Bnei Yissaschar, Tishrei 4:26:1](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/4:26:1)

**דרוש ח**
**שובה**ישראל עד וכו' עיין בדרושי' הקודמי' מה שפירשנו. והן היום נדקדק בהמשך הפרשה אמר שם קחו עמכם דברים ושובו אל י"י ואמרו אליו כ"ל תשא עון וקח טו"ב ונשלמ' פרים שפתינו' והנה מה שיש לדקדק הוא א' אומרו קחו עמכם דברים. ע"כ הוא וידוי דברים. א"כ למה חזר לומר ואמר"ו אליו וכו' משמע אחר הוידוי שוב יאמרו דברים הללו ב' כ"ל תשא עון הל"ל כל עון תשא. ג' מהו הנרצ' אומרו וקח ט"וב. ד' ונשלמה פרים שפתינו מהו הכוונה לכאן. והנראה ע"פ מה שנקדים מ"ש בסדר עבודת יוה"כ וכפר בעדו ובעד ביתו פרש"י והוא מהגמרא מתווד' עליו (היינו הכפרה היא הוידוי) וכ"ה בתרגום המיוחס ליונתן ויכפ"ר באישתעות מילייא היינו בדברי' בלבד. זה נמסר בתורה שבעל פה שעיקר הכפרה הוא וידוי דברים. וגם מהמקרא הוא מוכרע דאלו היתה ההקרב' עיקר הכפרה הל"ל והקריב אהרן וכו' לכפ"ר בעדו דבכ"מ עיקר הכפרה בזריקת הדם. וכאן לא שחט עדיין. אלא ע"כ לומר שהכפרה הנאמרת בכאן הוא ענין אחר והוא המקובל בתורה שבע"פ שהי' הוידוי. והנה נמסר. הדבר בתורה שבע"פ מלכות פה ותור' שבע"פ קרינן לה לומר שצריך להתוודו' את אשר חטא עליו כי ע"י פשעינו וחטאתינו שכינה מה אומרת קלני וכו' וכתיב ובפשעכ' שלח' אמכ"ם:


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 4:26:2
[Bnei Yissaschar, Tishrei 4:26:2](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/4:26:2)

הגה ר"ת ד' בגדי כהונה עיין בליקוטי הקדוש מה ר"ש מאוסטרפאלייע הי"ד: והנה מוכח לפ"ז מן התורה שעיקר הכפרה הוא הוידוי וכדכתיב על הוידוי וכפ"ר. ואפקי' בלשון כפר"ה וליכא למימר וכפ"ר על הקרב' הפרים דא"כ הל"ל לכפר כמש"ל ע"כ לומר דעיקר הכפרה הוא הוידוי והקרבת הפרים הוא השלמ' והנה מצינו בדוד כשאמר לו נתן הנביא אתה האיש הנה התוד' דוד תיכף ואמר חטאתי ונתבשר תיכף ע"י הנביא גם י"י העביר חטאתך וכו' ואעפ"כ מצינו שנענ' אח"כ בבניו ובלקיחת המלוכ' ממנו ומצינו בדברי רז"ל שסיגף א"ע כמה עתים וימים בתעניות וסיגופי' שונים ולמה כזאת. כיון שנתבשר גם י"י העביר חטאתך. אבל הוא (כפי קבלת הקדמונים) שהנביא א"ל גם י"י העביר חטאתך היינו העביר החטא מלפניו וכן המקטרג הנברא ע"י החטא שהוא עומד ומקטרג מעבירו הש"י מלפניו אבל לא נמחה לגמרי ע"כ סיגף דוד א"ע בסיגופים שונים להמחות העון והמקטרג מכל וכל בכדי שלא יהי' רישומו ניכר כלל:


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 4:26:3
[Bnei Yissaschar, Tishrei 4:26:3](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/4:26:3)

**וע"פ**הדברים האל' תתפרש פ' התשוב' שהתחלנו ויתורצו הדקדוקים שאמר זה הנביא בדרך עצה להבע"ת (ברוח קדשו) קחו עמכם דברים (רק וידוי דברים בלבד) ושובו אל י"י (והנה מורא יעלה על ראשיהם. הרי וידוי דברי' לא יועיל רק להעביר החטא והעון אבל לא להמחותן לגמרי ויצטרך אח"כ לסיגופים שונים כדאשכחן בדוד הנה לזה אמר הנביא) ואמרו אליו (אל הש"י) כל תשא עון (רצ"ל לגמרי מכל וכל תשא את העון שלא יהי' רישומו ניכר לא כמו שהי' בדוד רק העבר' והי' עדיין רישומו ניכר והוצרך לסיגופים ואנחנו אין בנו כח ובפרט בחלישות עול הגלו' אין בנו כח לסיגופים. ואמר בטענה) וקח טו"ב (אין טוב אלא תור"ה כמד"א כי לקח טוב נתתי לכם תורת"י וכו'. והכוונ' קח מה שלמדנו מן התור' שאמרה התורה בלשונה לשון וכפ"ר על וידוי דברים בלבד. והקרבת הפרים אינם רק השלמת הכפרה. מדלא כתיב והקריב וכו' לכפר וכו' כמש"ל וכיון שהקרבה הוא רק השלמ' ושיורי מצוה אינו מעכב הכפרה והן גם היום שאין לנו פרים) ונשלמ' פרי"ם שפתינו עקימת שפתים הוה מעש' כמו שהבטיחנו יוצרינו זאת התור"ה לעולה וכו' כל העוסק בתורת עולה וכו' בתורת חטאת וכו' ודבר אלקינו יקום לעולם ימחול ויסלח ויכפר בוידוי דברים בלבד אשרי העם שככה לו:


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 4:27:1
[Bnei Yissaschar, Tishrei 4:27:1](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/4:27:1)

**דרוש ט**
**גמרא**יומא א"ר יוחנן גדול"ה תשוב"ה שדוחה את ל"ת שבתורה שנאמר לאמר הן ישלח איש את אשתו והלכ' מאתו והית' לאיש אחר הישוב אלי' עוד הלא חנף תחנף הארץ ההיא ואת זנית רעים רבים ושוב אלי נאום י"י הקושיא מפורסמת הלא כשזנת' המגורשת מותרת לחזור לבעלה אשר שלחה. ובכאן נאמר ואת זני"ת וכו' ונ"ל ע"פ מ"ש בספרי עתיד' כנ"י לומר לפני הקב"ה אתה כתבת לאמר הן ישלח איש וכו' א"ל כלום כתבתי אלא אי"ש והלא כבר נאמר כי אל אנכי ולא איש. וכי גרושים אתם לי בית ישראל. כה אמר י"י איזה ספר כריתות אמכם עכ"ל. הנה יש להתבונן הלא אנחנו מברכין על כל המצות אשר קדשנו במצותיו היינו כביכול מצותי"ו ממש. אשר הוא ית"ש מקיים אותם והוא ית"ש קידש אותנו במצותיו וכמו שהקשו האיך הש"י מוריד גשמים בשבת וגם שאלו. כי קבר למשה במאי טבל הנה לפי דברי הספרי יש לתרץ הכל. כי אל אנכי ולא אי"ש. אלא ע"כ לומר שהש"י מקיים מצות התורה בקדושתו באיזה ענין נעלם מאתנו. וכענין שאמרו מנין שהקב"ה מתפלל וכו' מנין שהקב"ה מניח תפילין. אך הוא דהנה במצו' ל"ת הלזו נאמר בתור' כי יקח איש אשה ובעלה והי' אם לא תמצא חן בעיניו ווכו' וכתב לה וכו' דהנ' כ"ז מיותר דהל"ל אם לא תמצא חן אשה בעיני בעלה וכתב לה וכו' אך הוא לדעתי דהנה הי' גלוי וידוע לפניו ית"ש שעתידין ישראל לחטו' וישלח' ויחטאו בגלות ג"כ והנה הוה ח"ו כאיש אחר והגם שישובו אח"כ אל י"י הנה דין התורה היא לא יוכל בעלה הראשון וכו' ע"כ הכתיב הש"י בתורתו כי יקח אי"ש אשה וכו' לדקדק מזה שהדין הזה אינו נוהג רק במי שקרוי אי"ש משא"כ במי שאינו' קרוי אי"ש הדין הוא כזנות בעלמא בפנוי' שאחרי שזינת' רשאי לקחתה כי גם הגירושין אינם גירושין כי גם גירושין לא נאמר רק במי שקרוי אי"ש וז"ש הש"י והלא כבר נאמר כי אל אנכי ולא אי"ש וכי גרושים אתם לי בית ישראל וכו' הבן הדבר. א"כ ז"ש ר' גדול"ה תשוב"ה שדוח' את ל"ת שבתור' שהכתיב הש"י מאז בתור' בלשון כזה בכדי שתהי' מועל' התשוב"ה הבן הדבר. ובזה תבין מ"ש הנביא על העתיד בימים ההם וכו' תקראו לי איש"י וכו':


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 4:28:1
[Bnei Yissaschar, Tishrei 4:28:1](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/4:28:1)

**אמרו**צדיק כי טוב כי פרי מעלליה' יאכלו אוי לרשע רע כי גמול ידיו יעשה לו מובן הדבר ע"פ מה שראיתי אחד קדוש מדבר בכתביו. הנה נאמר ופרעה הקריב ודרשו בו חז"ל שהקריב את ישראל לתשוב"ה וסד"א להיות פעולת הרשע הקריבה את ישראל לתשובתו הנה יקבל הרשע איז' שכר ע"ז הגם שכוונתו הי' להרע להצדיק בעשייתו עכ"ז מעשיו גרמו עשיית פירות לטוב' והפרי אשר צמחה מעשייתו הנה טוב' למאכל ועליהו לתרופ' הנה אמר הנביא שהדבר הזה לא יהי' רק אוי לרשע רע. היינו אוי לו על הרע אשר עשה. כי גמול ידיו (אשר עשה כן) יעשה לו ולא יתנו לו שכר ע"ד הצמיח' אשר ע"י עשייתו נצמח טובה. והנה לי הקטן קשה להתבונן מהיכן ס"ד שישולם לו שכר על רשעתו הלא כוונתו הית' ברשע במושלם אך מובן הדבר מדחזינן שהדבר הזה הוא נהוג לענין הטוב' ע"פ משארז"ל במגילה אר"א מה דכתיב לא יגרע מצדיק עינו וכו' בשכר צניעו' שהית' בה ברחל זכתה ויצא ממנה שאול. עיי"ש הצניעות ברחל. שמסר' הסימנין ללאה ופרש"י והוא צניעו' שלא יתפרסם הדבר שמסר לה סימנים עכ"ל אבל לפי דבריו קשה הדבר שהרי בגמ' אמרה בזה"ל אמרה רחל השתא מיתכספא אחותי עמדה ומסרה לה סימנים הנה לפי דברי הגמ' זה הי' טעמה בכדי שלא תתבייש אחותה. וזה ג"ח לא מטעם צניעות ונ"ל דהנה בל"ז קשה מה משמיענו ר"א דבר חדש שהש"י אינו מקפח שכר העוש' מצוה ומשלם לו כגמולו הנה זה מאמונת התור' ויסודיה ידוע לכל אשר בשם ישראל יכונה אך הוא דר"א דרש דבר חדש לא יגרע מצדיק עינו היינו אם הצדיק מתכוין לעשו' מצוה ולפעמים ע"י אותה מצו' נמשך ממילא עוד איזה מצוה אשר הצדיק לא כיון אלי' אעפ"כ ישלם לו הקב"ה גם בעד אותה המצו' שנמשכה ממילא ונלמד הדבר מרחל הנ' היא היתה כוונתה שלא תתבייש אחוח' והיא מצות ג"ח נמשך מזה ג"כ מדת הצניעות הנה שילם לה השי"ת ג"כ מדת הצניעות ומעתה מובן קישור הפסוק הנ"ל בטוב טעם אמרו צדיק כי טוב כי פרי מעלליה' יאכלו בעשית הצדיק טוב הנ' יאכל גם הפיר' אשר צמחו מעשייתו ממילא הגם שלא כיון אלי' אוי לרשע רע כי גמול וכו' וכנ"ל הגם שנמשך ממנו דבר טוב שהקריב לתשוב' הבן:


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 4:28:2
[Bnei Yissaschar, Tishrei 4:28:2](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/4:28:2)

**ובזה**יש לפרש שכר מצו' מצו' (אבל לא שכר מצוה עבירה) וכן שכר עבירה עבירה לא שכר עבירה מצוה די למשכיל:


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 4:29:1
[Bnei Yissaschar, Tishrei 4:29:1](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/4:29:1)

**דרוש י**
**אמר**דוד ואל תצל מפי דבר אמ"ת עד מאוד כי למשפטיך יחלתי. הנה הנתינת טעם כי למשפטיך יחלתי. אינו מובן. ואען ואומר הנה בת"ז תיקון ג'. ז"ל כגוונא דא עמודא דאמצעותא דאיהו הו"י' לא אישתמודע לנביא וחוזה אלא בהיכליה דאיהו אדנ' וכו' ת"ח כל מאן דנטר אות ברי"ת דיוקני' רשים בשכינת' וצדיק נק' ומאן דאישתדל באורייתא דיוקני' רשים בעמוד' דאמצעותא עכ"ל הנה מזה יש להתבונן דא"א להשיג מושכלות בתורה אפי' משתדל בה כשעדיין לא תיקן חטא הברית ואפי' פשטיות התורה דהיינו לכוין הלכ' לאמתה אינו יכול אפי' הוא למדן גדול דהרי עמודא דאמצעיתא (דרגא דאמ"ת. תתן אמ"ת ליעקב) לא אישתמודע אפילו לנביא אלא בהיכלי' היינו שכינתא והנה מאן דנטיר אות ברית רשים בשכינתא משא"כ מאן דלא נטיר ח"ו אע"פ שמשתדל בתור'. והנה מאן דמשתדל רשים בעמודא דאמצעותא אעפ"כ הרי עמודא דאמצעותא. לא אישתמודע לנביא וחוזה אלא בשכינת'. ע"כ מהראוי להרהר בתשוב"ה בפרטות על עון הברית קודם לימוד התורה והשם הטוב יכפר ויסלח. הבן הדבר:


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 4:29:2
[Bnei Yissaschar, Tishrei 4:29:2](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/4:29:2)

**ובזה**דרשנו בדרך רמז הפרשה כי תקרב אל עיר (קטנה היינו בגוף) להלחם עליה (להטות איברי הגוף וכוחותיו וחושיו אל התורה) וקראת אליה (מתחיל') לשלום (היינו תרא' מתחילה לתקן דרגא דברי' שלום כידוע) והי אם שלום תענך (שתרא' שאתה נענה מן מדת השלו"ם) ופתח"ה לך (יפתחו לך אורות החכמ"ה בתור'. פיה פתח"ה בחכמ"ה. בראשית בחוכמת"א ראשי' חכמ"ה ונקודת הפתח הוא ניקוד החכ"מ' וכן ראש האותיו' אלף (ואאלפך חכמה) הנה ראשי' הברתה בפתח וזהו ופתח"ה לך יושפע לך חכמה בתורה ואם לא תשלים עמך ועשתה עמך מלחמה (שעדיין יצרא דעבירה אצלך בחימום ולא השלמת עדיין מדת ברי' שלו"ם) וצר"ת' עלי' תשתדל לעשות תשוב"ה עילאה דרגא דבינ"ה נקודת ציר"י. עיין בר"ח שכתב על הא דאמרו בזהר דלפגם הברי' לא מהני תשוב' והקשה הרי קיי"ל שאין לך דבר שעומד בפני התשוב"ה. ותירץ דרצ"ל דתשובה תתאה לא מהני רק תשוב"ה עילאה ולפ"ז תבין מ"ש וצרת עלי' ממקום נקודת ציר"י תשוב"ה עילאה בינ' נקודת ציר"י. מענין הזה תוכל להתבונן הדבר אשר הוא כמה פעמי' נפלא בעיני ההמון אשר יהי' לפעמים איש מפורסם בתורה ובעל שכל צח ולא יוכל לכיון הלכה לאמת' ולפעמים אומר פשט איזה הלכה כהיפוך הנראה לעין ופוסק דין היפך מן המבואר לתינוק שלמד ספר. והוא לפי שעדין לא תיקן חטא הברית ולא הרהר בתשוב"ה (עכ"פ) קודם העיון ע"כ א"א לו להשיג האמ"ת (הוא דרג' דעמודא דאמצעותא) ורוא' ח"ו היפך האמ"ת הש"י יצילנו:


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 4:29:3
[Bnei Yissaschar, Tishrei 4:29:3](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/4:29:3)

**והנה**כבר כתבנו כ"פ בענין ד' חילוקי כפרה שהי' ר"י דורש (והלכתא כוותי') עבר אדם על מ"ע ושב לא זז משם עד שמוחלין לו. עבר על ל"ת ושב תשובה תולה ויוה"כ מכפר. עבר על כריתות ומית' ב"ד תשוב"ה ויוה"כ תולין ויסורין ממרקין. חילול השם ח"ו כולן תולין ומית' ממרקת. הנך רואה כי לא על כל העבירות מהני התשוב"ה לבדה. והנה קשה ע"ז ממשנה שלמה מקדש את האשה ע"מ שאני צדיק גמור ונמצא רשע גמור (משמע אפי' נמצאו אצלו עבירות חמורות כריתות ומית' ב"ד) מקודשת שמא הרהר בתשוב"ה. ולפי הנ"ל מאי מהני תשוב"ה לחודא על כריתות ומיתות ב"ד אך הוא דהאיש הנלבב בעת אשר יתמרמר בלבו באמ"ת על עונותיו וחטאיו ופשעיו לנגד הש"י ומתבונן בשפל מצבו נגד תמים דעות ואיך עקר את נפשו היקר' החצוב' מתחת כסא הכבוד והשליט עלי' הס"א אלקים אחרים. הנה תקטן בעיניו כל היסורין ומקבל אותם ע"ע בתם לבבו בלבד שיתרצה לשם הנכבד וישיב נפשו מני שחת ובתם לבבו מתאווה אל היסורין בכדי להסיר חלאתו. הנה איש כזה תיכף מתכפר לו על ידי התשוב"ה הגם שהדין דין אמת ומצטרך אל היסורין. הנה הש"י יזמין לו יסורין קלים כגון הושיט ידו לכיס וכו' שחשבו חז"ל ליסורין וכיוצא שחשבו חז"ל. אבל הכפרה נגמרת תיכף כיון שהבע"ת בתם לבבו קיבל ע"ע כבר היסורין נחשב כאלו הי' בפועל וכענין הנאמר בדניאל ומיום שנתת אל לבך להתענו' נשמעו דבריך:


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 4:29:4
[Bnei Yissaschar, Tishrei 4:29:4](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/4:29:4)

**ומעתה**יאירו עיניך מ"ש דוד ואל תצל מפי דבר אמ"ת עד מאוד (הגם שלחטא כזה שהוא מן כריתות ומית' ב"ד לא תוגמר הכפרה עד קבלת היסורין והנה כ"ז שחטא הברית אינו מתוקן אינו יכול לראות האמ"ת בדרכי התורה. הנה אמר) כי למשפטיך יחלתי רצ"ל הנה אני מצפה אל היסורין והוה כמו שקיבלם בפיעל וגמר הכפרה הוא תיכף וכענין הלכה המקדש את האשה וכו' והבן:


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 4:30:1
[Bnei Yissaschar, Tishrei 4:30:1](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/4:30:1)

**בזוהר**ויצא דף קס"ג. חסידה ברושים ביתה באינון שושבינון עילאין וכו' אמאי איקרי חסיד"ה אלא האי עלמא עילא' אע"ג דנוק' איהי קרינן לה דכר' דכד איתפשיט כל טובו וכל נהירו מיני' נפיק' ובג"כ דאיהו חסיד"ה נפיק מינ' חס"ד עכ"ל. הרי לפניך דאימא עילא' תשוב"ה נק' חסיד"ה (עיין במק"מ בשם הרמ"ק) ע"כ תמצא טוב טעם במ"ש הפוסקי' שיש לנהוג במילי דחסיד"י בעשי"ת (הגם שאינו נוהג אותן החומרות כל ימות השנה) דאז הארת תשוב"ה מאימא עילא' דנק' חסיד"ה. ולדעתי י"ל מ"ש דוד שמר' נפשי כי חס"ד אני. רצ"ל להיות שאני חסי"ד ע"כ יניקתי מן תשוב"ה עילא' חסיד"ה ותמן יין המשומ"ר בענביו בלא מגע גוי ע"כ שמר"ה נפשי. ויוצא לנו ג"כ מזה מי שמתנהג במילי דחסידי יש לו שמיר' יתיר' הבן מאד:


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 4:31:1
[Bnei Yissaschar, Tishrei 4:31:1](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/4:31:1)

**גדולה**תשוב"ה שאפ' יחיד ששב מוחלין לכל העול' כולו. כתב הרב הקדוש בעל מע"מ. היינו שמוחלין לכל העולם הערבות עכ"ד ולכאור' ג"ז תמו' דכיון דשוב אין כאן חטא אין כאן ערבות. ודאי אם הלו' משלם הערב פטור. ונראה באפשר דהיינו דהתשיב' ששב החוטא מכפר גם על מה שהי' בידו למחות ולא מיח' ועל מי שלא הוכיח הנה הם עברו על מ"ע הוכח תוכיח. והוא חטא בפ"ע. הנה היחיד החוטא ששב כולם נתכפרו והנה נכון בעזה"י:


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 4:32:1
[Bnei Yissaschar, Tishrei 4:32:1](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/4:32:1)

**דרוש יא**
**שובה**ישראל עד וכו' כבר דברנו לעיל הדקדוקים ופירשנו בכמ' אופנים. וכעת נאמר ע"פ מה שמצאתי להרב הגדול החסיד המפורסים מ' חיד"א זלה"ה בספרו דב"ש לפ"י תקח ע"פ הדין איך בוידוי דברים בלבד יכופר עון. הא קיימא לן בכל התורה דלא אתי דיבור ומבטל מעשה


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 4:32:2
[Bnei Yissaschar, Tishrei 4:32:2](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/4:32:2)

הגה הן אמת שהוא דרך דרוש ואעפ"כ יש להשי' על החקיר' דקושיא מעיקר' ליתא דכיון דגזיר' הכתוב הוא. הש"י הבטיח דבתשוב' בוידוי דברים בלבד יבטלו מעשה העונו' וכענין שאמר הנביא קחו עמכם דברים ושובו וכו' ויתבאר אי"ה. אבל זאת יש להקשות. א"כ ליגמר מיני' לכל התורה כולה דאתי דיבור ומבטל מעש'. וע"כ מדלא גמרינן וקיי"ל בכל התורה דלא אתי דבור ומבטל מעשה. ע"כ צ"ל דהדיבור בכאך הוה מעש'. וכמו שביאר הרב: וניחא ליה ע"פ משארז"ל אין אדם חוטא אא"כ נכנס בו רוח שטו' והנ' בשובו אל הש"י מגרש רוח שטות וקונ' דעת והוה מעשה דאישתני גופי' והודוי הוא דיבור והדבור עם מעש' בודאי מבטלין מעשה גרידא עכ"ד עיי"ש ובאל' הדברים יתפרש לנו גם כן פ' התשוב' שהתחלנו שובה ישראל עד י"י אלקיך כי כשלת בעוניך רצ"ל שוב' ישראל עד י"י אלקיך (החונן לאדם דעת כדכתיב וידעת היום והשבות אל לבביך כי הוי' הוא האלקים וכו' וכן אמר הנביא הוי' אלקים נתן לי לשון למודים לדע"ת) ואמר כי כשל"ת בעונך רצ"ל בודאי תהני לך תשובה ואין מיחוש לומר הלא אין דיבור מבטל מעשה. כ"י כשל"ת בעונך מכשול הוא העון ובשע' עשי העון דעת חסרת ורוח שטות שרה עמך והן היום בהסירך המכשול היינו הרוח שטות. קחו עמכם דברים ושובו וכו' ואז דיבור ומעשה בודאי מבטלי' מעש' גרידא. ויש לי לומר עוד דהנ' החוטא נק' בהמ"ה אדם ביקר ולא יבין נמשל כבהמו' וכו' והנה בשובו שב לתואר אד"ם הנה אישתני גופי' ודאי הוה מעש' (והנה הרב הנ"ל הביא מעש' באחד שקראוהו בחלום בהמ"ה ושאל לחכם ע"ז. וא"ל שהוא על שמכר ספר הזהר ותיב' בהמ"ה ר"ת ב"ערתי ה"קדש מ"ן ה"בית) והנה אנן בדידן נמי החוטא נק' בהמ"ה ע"ש ר"ת הנ"ל שהולכה הקדושה מן גופו. ונכנסת תחתיו הסט"א והנה בשובו מגרש הסט"א ומשכין בתוכיותו הקדש אין לך מעשה גדול מזה. ועם הדבור בודאי מבטל מעשה גרידא בזה ג"כ יתפרש קחו עמכם דברים ושובו אל י"י כנ"ל נ"ל:


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 4:33:1
[Bnei Yissaschar, Tishrei 4:33:1](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/4:33:1)

**הרב**הגדול מ' חיד"א הנ"ל כתב בס' הנ"ל על מה שדרשו חז"ל אין ועת"ה אלא תשוב"ה. כתב באפשר התשוב"ה הוא ליחד אשר הפריד בחטאתו. וכמ"ש תשוב"ה תשו"ב ה'. זה נרמז בתיב' ועת"ה כי ו' רומז לת"ת ע"ת רומז למלכו"ת ה' לבינה ה' עילא' והוא ייחוד גמור על התשוב"ה עכ"ד ואני בעניי אמרתי ע"ז ייחוד אחר דעל ידי התשוב"ה נעשין מוחין דגדלו' מאו"א לז"א. וניתנין לנוק'. והנה המוחין מאו"א הם הו"י' אה"יה וכלולין מעשר' ה"ה י"פ הו"יה י"פ אה"יה בגימ' ע"ת ומעתה תבין הייחוד ועת"ה מן ה"ו ז"א נמשך ע"ת אל ה' והשם הטוב יכפר בעדינו ואל יאמר פינו דבר שלא כרצונו:


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 4:33:2
[Bnei Yissaschar, Tishrei 4:33:2](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/4:33:2)

**ועוד**תבין ע"ת רומז לחסדים וגבורות כי הוא מנין יהי אור (רל"ב) ויהי אור (רח"ל) צמצום נרמז בויהי אור התפשטו' נרמז בוה"י או"ר כמבואר הדבר בדברי הינוקא ברי' דר' ספרא בזוהר תרומה. וז"ש דוד אברכה את י"י בכל ע"ת בין בחסדי"ם בין וכו' והנה ע"י התשוב"ה נעשה הייחוד בין זו"נ ומתמתקים הגבורות דנוק' ע"י החסדים דדכורא והבן וזהו ועת"ה רמוז לתשוב"ה בין הו' והה' נעשה ע"ת שלום והשם הטוב יכפר בעדינו:


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 4:34:1
[Bnei Yissaschar, Tishrei 4:34:1](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/4:34:1)

**עוד**כ' הרב הנ"ל ולפי פשוטו רמז ועת"ה לתשוב"ה כי תיכף בהרהורי תשוב"ה באותו רגע יפרד מהקליפות ויתחבר בקדושה וזהו ועת"ה כלומר עת"ה כמו רגע בהרהור תשוב"ה תיכף עביד ומהני עכ"ד. ובזה יונח לך ההלכה ערוכה במשנה שלימה המקדש את האשה ע"מ שאני צדיק גמור ונמצא רשע גמור מקודש' שמא הרהור בתשובה ובענין הזה שמעתי מדברי כבוד אדמ"ר פירש פשוט על מה שאמרו המקובלים מ"י נק' עולם התשוב"ה כי יש לשאול על הבעל תשוב"ה מי הוא תיכף נהפך לאיש אחר וכקטן שנולד:


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 4:35:1
[Bnei Yissaschar, Tishrei 4:35:1](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/4:35:1)

**עוד**כתב הרב הנ"ל במערכ' אות ת'. בעל תשובה מתנוצץ בו ניצוץ משה רבינו ע"ה והוא בספר חרדים (מש"ה רבינ"ו בגימ' תרי"ג ונחשב לו להבע"ת כאלו קיים כל התרי"ג מצות ומסייע לו ניצוץ מש"ה רבינ"ו לקיים כל התרי"ג מצות מהיום ההוא ומעל') ועפ"ז כתב עוד הרב הנ"ל במערכת אות ב' שע"כ כתבו לומר עוקבא שהי' בעל תשובה כנודע לדיינו לי' כבר בתי' ועיי"ש למה כינו למש"ה רבינ"ו בדבר הזה. בר בתי'. ול"נ לפי פשיטו דהנה הבע"ת שמתנוצץ בו ניצוץ משה רבינו ע"ה לסייעו לתורה ולעבודה הנה צריך להשתדל להחזיק אותו הניצוץ שלא יברח ממנו ע"י מעשיו ח"ו והוא כענין בתי' שהחזיקתו למשה ליתן אותו למינקת ולגדלו אח"כ הבן:


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 4:36:1
[Bnei Yissaschar, Tishrei 4:36:1](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/4:36:1)

**מרן**האריז"ל כתב. ר"ת תשוב"ה ת"ענית ש"ק ו"אפר ב"כי' ה"ספד. וכתב הרב הנ"ל להיות שבדור החלש הזה (ובפרט בגליותינו הכבד יום אחר יום) אין כל אדם יכול לקיים כ"ז לפחות צריך ליזהר בקצת דברים המקיימים התשוב"ה והם ג"כ נוטריקון תשוב"ה ת"ורה ש"בת ו"ידוי ב"ושה ה"כנעה עכ"ד. והנ' כבר כתבנו בענינו בעסקי התעניו' והסיגופים לבל יפיל לב אדם עליו לומר כיון שלא יכול לקיים כל אלה לא תקובל תשובת"ו כי תיכף בעשו' תשוב"ה כתורה עביד ומהני והדברים ארוכים אצלינו במ"א:


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 4:37:1
[Bnei Yissaschar, Tishrei 4:37:1](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/4:37:1)

**דרוש יב**
**שובה**ישראל עד י"י אלקי"ך. הנה דקדקנו וכי יש תשובה שאינה עד י"י. ויש לפרש ע"פ מ"ש הראשונים והאחרונים דמתנאי התשוב"ה. שיהי' מאמין בה היינו שיהי' מאמין שהתשובה מכפרת אפי' הרב' לפשוע אלפי אלפים רבבות פעמים עד אין מספר. ואפי' ביקש מחיל' מאת הש"י כמה פעמים ואח"כ חזר לסורו בכל פעם אעפ"כ הטוב וסלח יקבלהו בתשוב'. ואלמדך דעת בזה לקרב הענין אל הסכל. דהנה מדת ב"ו אם יש לו איזה מדה טוב'. היינו שהוא רחמני ומעביר על מדותיו לסלוח ולמחול לכל המכעיסו הנה עכ"ז כשיתמיד המכעיס יום אחר יום להכעיסו. הנה יופסק מאותו האיש הטוב המדה טוב' של רחמנות ולא ירצה שוב למחול הנה בזה יש חילוקים שונים זה האיש רחמני ביותר ויאריך אף ביותר. אבל עכ"פ לכל מדות ב"ו יש גבול כיון שהב"ו בעצמו הוא בעל גבול ותכלית. על כרחך גם לכל מדותיו יש גבול. משא"כ מדת הש"י כיון שהוא ית"ש בלי גבול ותכלית וגם מדותיו אין להם גבול. וא"כ וכיון שהוא רחום וחנון וטוב וסלח לכל אלה המדו' ג"כ אין גבול ותכלית וא"כ אל יפול לב אדם עליו האיך אשא פני לשוב אליו ית"ש בתשובה הנה זה כמה פעמים הייתי מתמרמר על חטאתי ובקשתי מחילה והבטחתי להש"י שלא אחטא עוד ולא אחזור בהם ושוב זה כמה פעמי' חזרתי לסורי ואיך שוב יקבלני הש"י בתשובה. הנה לא יאמר האדם כן. דכיון דהש"י אינו בעל גבול ותכלית גם מדותיו אין להם גבול. וזה שיש לפרש שאמר הנביא בפ' התשובה שובה ישראל (ותדע) ע"ד י"י אלקיך היינו י"י אלקיך הוא לעולמי ע"ד בלי גבול ותכלית א"כ יקבלך בודאי בתשוב"ה בכ"ז ועידן ואפי' שגית הרבה מאד הטוב וסלח ימחול ויסלח ויכפר:


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 4:38:1
[Bnei Yissaschar, Tishrei 4:38:1](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/4:38:1)

**דרוש יג**
**שובה**ישראל עד י"י אלקי"ך וכו' הנה נדקדק א' וכי יש תשוב"ה שאינה מגע' עד הש"י ב' מהו הנתינת טעם כי כשל' בעונך. ודאי אם אין עונו' א"צ לתשוב"ה ג' מהו אח"כ קחו עמכם דברים ושובו אל י"י. והנרא' ע"פ מה דידוע ד' חילוקי כפרה של ר' מתיא בן חרש. הנה תשוב"ה לבדה אינה מועל' רק לביטול מצות עשה אבל לעונות צריך לחלוקי כפרה כידוע. אבל הסגולה לזה מ"ש בזהר פ' במדבר שע"י המס"נ האמיתי בלב בשעת ק"ש איתחשיב לי' כאלו מסר נפשו בפועל על קדוש' שמו ית"ש ויחודו ואחדותו. ואמרו שם דאפי' אותן העבירות שנאמר עליהם אם יכופר העון הזה לכם עד וכו' הכל מתכפר ע"י העדו' הזה שמעיד האדם בשעת ק"ש ומקבל ע"ע מס"נ בכ"ח (והנה בק"ש אותיות ע"ד רברבין להורו' על העדו' הזה) ובזה פירשנו בפסוקי תור' ונשב בגיא מול בית פעור ועת"ה ישראל שמ"ע אל החוקים וכו' הנה יראה עין כל רואה שאינו מובן קישור הענינים. גם מהו ועתה איזה זמן בא לשלול. והנראה ע"פ מ"ש המקובלי' שכל התורה ומצוה שהאדם עוסק בעודו רשע. המה לא לרצון. ואדרבא וכו' וכמ"ש הנביא נירו לכם ניר ואל תזרעו אל הקוצים ולפ"ז מה יעשה האדם קודם שישוב וקודם שקיבל ד' חילוקי כפרה וכי ס"ד שיתבטל מן תורה ומצות. אבל הסגולה לזה תשובה גרידתא בכ"ז ועידן קודם שיעסוק באיזה מצוה ותורה וא"ת הרי תשובה גרידתא לא מהני רק לביטול מ"ע. הנה הסגולה היא הק"ש במסה"נ בצירוף התשובה כמש"ל בשם הזהר וז"ש ונשב בגיא מול בית פעור והי' בעוה"ר עון חילול השם וע"ז כתיב אם יכופר לכם העון הזה וכו' וא"כ בין דין לדין איך יעסקו בחוקים ומשפטים הלא כתיב נירו לכם ניר וכו' אבל הסגולה לזה תשובה עם ק"ש במסה"נ. וז"ש ועת"ה ישראל (כמשארז"ל אין ועת"ה אלא תשוב"ה פירשתי הענין במ"א) תעשה תשוב"ה (כיון שאתה ישראל. דלאוה"ע לא מהני תשוב"ה כמ"ש כ"פ בשם הספרי וכ"פ גדולי הפוסקים) שמ"ע (וגם תצרף לזה שמ"ע היינו שמע ישראל דק"ש במס"נ תצרף כ"ז אל החוקים ואל המשפט' הבן הדבר) לפ"ז יש לפרש דברי הנביא הושע.


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 4:38:2
[Bnei Yissaschar, Tishrei 4:38:2](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/4:38:2)

**שוב"ה**ישרא"ל עד י"י אלקיך. רצ"ל עשה תשובה וגם תצרף עד י"י אלקיך היינו אותיות ע"ד שהם רברבין בק"ש להורות על עדות שאתה מעיד על י"י אלקיך במסה"נ כידוע. ואמר הטעם למה לא תספיק התשובה לבדה. הנה אמר כי כשלת בעונך. דהתשובה אינה מועלת רק על ביטול מ"ע ואת' כשלת בעונך. ל"ת כריתות ומיתות ב"ד ועל כולם חילול השם ע"כ אתה צריך ג"כ למסה"נ בק"ש. אז. קחו עמכם דברים (בעלמא) ושובו אל י"י (ולא תצטרכו לסיגופים ויסורים הבן):


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 4:39:1
[Bnei Yissaschar, Tishrei 4:39:1](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/4:39:1)

**דרוש יד**
**ויאמר**עוד שוב' ישראל עד וכו' יש לפרש ע"פ מ"ש הרב הגדול מהר' חיד"א זלה"ה ד' חילוקי כפרה אינם רק להשב מירא'. אבל השב מאהב"ה א"צ לד' חילוקי כפר'. רק מתכפר הכל בתשוב' לבד' כתב כן בשם גדולי קדמונים (ולא נודע לי מקומו אי' וסוגיות הש"ס לא נודעו במסילות הללו אבל כיון שפסק כן רב מי בה"ק בדורו בב"ד של מטה פוסקין כן להלכה בב"ד של מעלה) והנה ענין ש"ב מאהב"ה כתב המהרש"א זלה"ה שעושה ענינים יתירים יתר על ציווי התור' והוא ויתור. הנה י"ל כיון שהוא עושה דרך ויתור עם השי"ת כביכול. הנה כתורה היא שהש"י יעשה עמו ג"כ דרך ויתור ומתכפר לו הכל בתשובה לבד':


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 4:39:2
[Bnei Yissaschar, Tishrei 4:39:2](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/4:39:2)

הג"ה ובזה יתורץ מה דאיפסק להלכ' המקדש את האשה ע"מ שאני צדיק גמור ונמצא רשע גמור (אפי' כריתות ומית' ב"ד וחה"ש) מקודשת שמא הרהר בתשוב"ה והיינ בתשובה הידועה תשוב' מאהב'. הבן):


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 4:39:3
[Bnei Yissaschar, Tishrei 4:39:3](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/4:39:3)

**ובזה**יתבאר לך שובה ישראל עד י"י אלקיך היינו הו"י' בניקוד אלקים. שהיא תשובה עילאה תשוב' מאהב' ואמר הטעם כי כשלת בעונך עבירות גמורות גדולות ותשובה תתאה לא מהני רק על ביטול מ"ע ע"כ הנך צריך לתשובה עילאה וכיון שאתה שב בבחי' תשובה עילאה: תשובה מאהבה הנה קחו עמכם דברים (בעלמא) ושובו אל י"י ותיכף יכופר הכל:


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 4:40:1
[Bnei Yissaschar, Tishrei 4:40:1](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/4:40:1)

**ויתפרש**עוד ע"ד הנ"ל ע"פ מ"ש הרב הקדו' הנ"ל דלומד תורה לשמה א"צ לד' חילוקי כפרה


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 4:40:2
[Bnei Yissaschar, Tishrei 4:40:2](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/4:40:2)

הג"ה צ"ע בזה ממעש' דדוד וגם צ"ע מסוגיית הש"ס אבל כיון שפסק כן הרב הגדול הנ"ל בודאי היה לו ראיות וקיי"ל כוותי' בב"ד של מעל': והנה כל התורה כולה שמותיו של הקב"ה אשר כולם תלויים בשם הנכבד. וא"כ תורת אמת הוי' תמימה והיא ענין לימוד תור"ה לשמ"ה שבלימודו הנה הוא נדבק כביכול בעצם כבודו ית"ש וראו כל עמי הארץ כי שם הוי' נק' עליו וזהו שיש לפרש שובה ישראל עד הוי' אלקיך עד אשר השם הוי' יהי' נקרא עליך להיות אלקיך היינו ע"י לימוד תורה הוי' תמימ'. ואמר הטעם כי כשלת בעונך עונות ממש וכנ"ל. אבל כשתלמוד תורה. הנה קחו עמכם דברים וכו':