## Bnei Yissaschar, Tishrei

###### Bnei Yissaschar, Tishrei 5:1:1
[Bnei Yissaschar, Tishrei 5:1:1](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/5:1:1)

**חינוך המקדש בו יבואר דרושים לכל חפציהם ליום ח' מיימי התשוב"ה הוא הנקרא בפי בני ישראל יום י"ג מדות ובו ביום התחילו בנ"י לחנך את בית המקדש בימי שלמה ובו התפלל שלמ' תפילתו על כל ישראל בזמן שיהי' הבית בנוי וגם על כל הזמן שיהיו ישראל בארצות אויביהם היא היום המסוגל מאד לתשוב"ה ולתפלה. ולקריא' בתורה בפ' הקרבנות כאשר יבואר בררושים הבאים לפנינו. ונקרא המאמר הזה חינוך המקד':**
**דרוש א**
**רחמנא**אדכר לן צלותי' דשלמ"ה מלכ"א בכל העשרה רחמנ"א שאנחנו נוהגים לומר אנו מבקשים שיזכיר לנו קיימ" ה או זכותיה ובשלמ"ה אנו מבקשים שיזכור לנו צלותיה וזה תמו' וכי לא החפלל כל אדם שום תפילה עד שלמה. מצינו במשה רבינו תפיל' ויחל משה. ואתפלל אל י"י ואומר ואתחנן אל י"י. ומצינו בפינחס ויעמד פינחס ויפלל. ודוד בתהילותיו אמר תפילות בעד כל ישראל לאין שיעור. ומה שנראה לומר דהנה שלמ"ה בתפילתו בשע' התחלת חינו"ך ביהמ"ק היינו ביום ח' לימי התשובה אמר כי יחטאו לך (רצ"ל כאשר עמך ישראל יחטאו לך) ושבים שוב הם אל ארץ אויביהם וכו' והשיבו אל לבם וכו' והתפללו אליך דרך ארצם וכו' ושמעת השמים וכו' להיות עיניך פתוחות אל תחנת עבדך וכו'. הנה יקשה דהל"ל להיות אזני"ך קשובות וכו' דבקבלת התפיל' תצדק לשון שמיע"ה. לא רא"י' אך הוא לדעתי דהנה חילוק יש בין חוש הרא"י' לחוש השמיע"ה דהנה חוש השמיע"ה היא התעורר' מן הדבר הנשמע אל השומע. והוא איתערותא דלתתא. ובחוש הראי' הוא להיפוך איתערותא דלעילא מן הרואה אל הנרא' והנה שלמה בתפילתו אז ביום התחלת החינו"ך ביום שהתחילו להקריב קרבנות בבית המקדש. אשר הקרבנות הן המה ריח ניחוח איתערותא דלתתא ומהיום ההוא ומעלה נאסרו הקרבנות בבמו' לעולמי עד כי עד היום הגם שלא היה באיזה זמן מקום קבוע לקרבנות היו מקריבין בבמו'. משא"כ מהיום ההוא והלאה לדורות עולם בזמן שיש ביהמ"ק מקריבין קרבנות וכאשר הביהמ"ק בחורבנו בעוה"ר הנה הקרבנות בטלי' ואין לנו כח לעשו' איתערות' דלתתא כ"כ ריח נחוח לי"י הנה באותו היום התפלל שלמ' כאשר יהיו ישראל בארץ אויביהם ויהיו הקרבנות בטילי' ואין אתערותא דלתתא אז כ"כ תועיל לישראל איתערותא דלעילא. ז"ש להיות עיניך פתוחות. כמש"ל אשר חוש הראו"ת מורה על איתערותא דלעילא וזה שאנחנו מבקשי' רחמנא אידכר לן צלותיה דשלמה מלכא הבן:


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 5:1:2
[Bnei Yissaschar, Tishrei 5:1:2](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/5:1:2)

**והנה**ביום הנבחר הלזה יום התחל' חינוך בית המקדש (הוא יום השמיני לימי התשוב"ה) אשר בו התפלל שלמה התפלה הזאת. ואז היא התחלה לחול ההבטח' שהבטיח הקב"ה לאברהם שאמר להקב"ה פן יחטאו בניי ותעשה להם וכו' תינח בזמן שביהמ"ק קיים בזמן שאין ביהמ"ק קיים מה תהא עליהם והשיב לו הקב"ה כבר תקנתי להם סדר הקרבנות וכו' והנה אין מקום להבטח' הקב"ה לאברהם עד היום ההוא כי עד היום ההיא לא היה זמן ריק מן הקרבנות או במקום קבוע או בבמה. אבל מהיום והלאה נאסרו הבמות לעולם וחלה תפיל' אברהם בזמן שאין ביהמ"ק ולא יהיה להם קרבנות מה תהא עליהם והבטיח הקב"ה כבר תקנתי להם סדר הקרבנו' וכו' והנה אמרו חז"ל במדרש אע"פ שנשלם הבית בירח בו"ל הוא מרחשון המתין הקב"ה בחינוכו עד ירח האיתני"ם ירח שנולד בו אברה"ם עיי"ש והוא לדעתי מטעם הנ"ל אשר לו הבטיח הש"י אשר קריאה סדר הקרבנות תהיה במקום הקרבנות בפועל ע"כ היום ההוא הוא מסוגל לקריא' פ' הקרבנות ולהתוודות קודם קריאתן כדרך שהיו מתוודין על הקרבנו' והקב"ה מכפר לעונותיהן של ישראל ומעביר אשמותיהם בכל שנה ושנה וירח י"י את ריח הניחוח:


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 5:2:1
[Bnei Yissaschar, Tishrei 5:2:1](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/5:2:1)

**התחלת**תפלת שלמ' ביום הזה. י"י אלקי ישראל אין כמוך אלקים בשמים ממע"ל ועל הארץ מתח' נ"ל להיות היום הזה בסוד הנסיר"ה עומ"ק רו"ם ועומ"ק תחת כידוע למשכילים ונודע מכוונת האריז"ל שבכל יום מימי התשוב"ה צריכין לכוין בתפלת הנסיר' השייכת ליום ההוא ע"כ בו ביום פתח שלמ"ה בתפלתו בלשון היה הבן:


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 5:3:1
[Bnei Yissaschar, Tishrei 5:3:1](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/5:3:1)

**אז**אמר שלמה י"י אמר לשכון בערפל להבין אומרו בלשון א"ז נ"ל דהיום ההוא שהתחיל חנוכת הבית הי' יום ח' לימי תשובה שאז הוא נסירת המלכות בבחי' נצ"ח והו"ד וידוע דכל הגאולות הגורמים השראת השכינ' (מלכות) בישראל היה עד היום כל הגאולות בבחי' הו"ד ולעתיד ב"ב תהי' גאולת נצחי"ת בבחי' נצ"ח (עיין בפרע"ח שער חנוכ') א"כ כל הגאולות הם מבחי' נצ"ח הו"ד והנה היום הזה יום ח' לימי התשוב"ה אשר בו נסירת המלכו"ת בנצ"ח הו"ד. א"ז אמר שלמה י"י אמר לשכון וכו' וי"ל עוד לשון א"ז יום ח' לימי התשובה בו עומק רום ועומק תחת חיבור עליונים ותחתונים ע"כ התחילה השרא' השכינה למטה ביום זה וזה א"ז אמר שלמה בגימ' ח' א"ז יום א' דר"ה עם ז' ימים האחרים והבן:


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 5:4:1
[Bnei Yissaschar, Tishrei 5:4:1](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/5:4:1)

**דרוש ב**
**י"י**אמר לשכון בערפל תרגם יונתן י"י איתרע"י היינו רצ"ה ופירש כזאת כי לא מצינו במקרא שאמר. ובספרי אמרו והיכן אמר כי בענן אראה וכו' ויונתן לא רצה לפרש כן דשם קאי על ענין הקטורת ע"כ פירש י"י אמ"ר הכוונ' על הרצו"ן היינו עלה ברצונ"ו כן מבראשית הגם שאינו מבואר כן בפירוש בתור' וכאשר יתבאר אי"ה להלן) והא דאפקי' בלשון אמיר"ה להיו' שבעת שנתגלה הרצון הוה כמו אמירה שמגלה הדברים שבלב ויתבאר בסמיך אי"ה:


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 5:4:2
[Bnei Yissaschar, Tishrei 5:4:2](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/5:4:2)

**י"י**אמר לשכון בערפ"ל תרגם יונתן י"י איתרעי לאשראה שכינתי' בירושלי"ם עקבותיו לא נודעו איך יכונה לירושלים ערפ"ל. ונראה עפמש"ל דהוקש' לו היכן אמר הש"י לשכון בערפל. ע"כ לקח לו ברוח קדשו דרך אחרת. והוא דהנ' ירושלים נק' כן ע"ש ב' צדיקים אברהם קראה ירא"ה ויקרא אברהם שם המקום ההוא י"י ירא"ה ע"ש השראת השכינ' במקום הזה ונק' אשת חיל יראת י"י ודא היא אתר למדחל יראת י"י לקיים מורא מלכו"ת ירא את י"י בני ומלך. ירא"ה בגימ' גבור"ה. כי בנין המלכות מן גבורו' והן אתוון יר"ו שבתיבת ירושלי"ם ש"ם בן נח קרא שם המקום של"ם ומלכי צדק מלך של"ם ובצירוף ב' השמות נקרא ירושלי"ם וניתוסף בה אות י' מורה על המחשב"ה להורות שמבראשית עלה במחשב' להשראת השכינ' ירא"ה במקום הזה והוא המתקת גבורות המלכו' (ירא"ה גבור"ת הוא ביחודא שלי"ם שם הו"י' עם שם אדנ' והנ' הייחוד השלם כשתרבע אותיות הו"י' על אותיות אדנ' כזה י' פעמים א' ה' פעמים ד'. ו' פעמים נ' ה' פעמים י' ס"ה בגימ' ש"פ (עיין במג"ע פ' נח שלש מאות אמה אורך התיבה חמשים אמה רחבה ושלשים אמה קומתה כל השיעורים בגימ' ש"פ ומרומז הדבר בזהר פ' הנ"ל) ועיין בקרנים ופי' דן ידין אשר הס' הסוכ' סוככים אותיו' הו"י' על אותיו' אדנ' זה ע"ג זה אות נגד אות ומתרבעי' זה ע"ז והם ש"פ צינורות (בסוד סוכת שלו"ם עם ד' אותיו' בגי' ש"פ) והנ' הייחוד הנ"ל סוד ש"פ בגימ' של"ם עם הוספת אות י' יחידא שלי"ם (ומבואר אצלינו אצל רות אמה של מלכו"ת שאמר לה בועז ישל"ם י"י פעלך ותהי משכורתך שלימ"ה הבן הדבר) והנ' יחודא שלי"ם בגימ' ערפ"ל ישת חשך סתרו ערפ"ל סוכת"ו. הס' ערפ"ל בשעת הייחוד הבן מאד. ומעת' הרי שלך לפניך ירושלי"ם יר"ו בסוד שם ירא"ה שקראה אברה"ם סוד הגבור"ה ובסוד שלו"ם נמתקו הדיני' ע"י החסדים ומעתה תתבונן י"י אמר לשכון בערפ"ל. י"י איתרעי לאשראה שכינתי' בירושלים. וקצרתי מפני פחד י"י ומהדר גאונו:


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 5:5:1
[Bnei Yissaschar, Tishrei 5:5:1](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/5:5:1)

**הנה**ביום הזה יום ח' לימי התשוב' התחילו חנוכת הבית בימי שלמ' ובו ירד' אש מן השמי' לבית עולמים כמו שנאמר בד"ה. נ"ל יומא קא גרים. ביום הזה הנסיר' במדת הו"ד ובמדת הרו" נאמר קול י"י חוצב להבות א"ש. (עיין מ"ש בדרושי חנוכ"ה שנותן להלל ולהודו"ת כי הוא תיקון ההו"ד ונעש' הנס במנור' בלהבת אש הבן):


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 5:6:1
[Bnei Yissaschar, Tishrei 5:6:1](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/5:6:1)

**דרוש ג**
**פסיקתא**ויזבח שלמ' את זבח השלמים לפי שנאמר קח מאתם והיו לעבוד את עבודת י"י (בחנוכת המשכן כתיב כן) ר' חמא בר חנינא אמר בבית עולמים הקריבום (לחנוכת בית עולמים. א"ר לוי טעמא דר"ח מהכא ויזבח שלמ' את זבח השלמי"ם א"ר מאיר עד עכשיו היה קיימות ולא הוממו ולא הזקינו ולא הטריפו והלא דברים ק"ו ומה העגלו' שהיו נדבקו' במלאכ' אהל מועד ניתן להם הוי' שיהיו קימו' לעד. ישראל שהם דביקים בהקב"ה עאכ"ו שנא' ואתם הדבקים בי"י אלקיכם חיים כולכם היום עכ"ל. הנה נרא' לפרש דיוק המדרש דבא לתרץ בדרשתו אומרו בשלמ"ה. ויזבח את זבח השלמי"ם בה"א הידיע' ע"כ דרש ר' חמא (ע"פ קבלתו בתור' שבע"פ) להיו' שנא' בחנוכ' המשכן ויקריב"ו הנשיאים וכו' ויביאו את קרבנ"ם לפני י"י שש עגלו' צב ושני עשר בקר וכו' הנה קרא המקרא לאלו העגלו' והבק"ר בשם קרבנו"ת משמע שהקריבום. והנ' נאמר אח"כ שהיו למשא כלי המשכן ואח"כ אמר הש"י קח מאתם והיו לעבוד את עבוד' וכו' הל"ל והיו למשא כלי המשכן. ע"כ משמע מהמקרא שהקריבום לפני י"י באיזה זמן. ולא נודע באיזה זמן. ע"כ דרש ר' חמא ע"פ קבלתו שהקריבום בבית עולמים לחנוכת בית המקדש. ע"כ כתיב בשלמה ויזבח את זבח השלמי"ם בה"א הידוע' להורו' הידועים מאז ומקדם אותן שהביאו הנשיאים לחנוכ' המשכן:


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 5:6:2
[Bnei Yissaschar, Tishrei 5:6:2](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/5:6:2)

**והנה**בא ר' מאיר לבאר לנו למה הית' כזאת. שניתן כח הקיום לבהמות הללו ת"פ שנה עד שיקריבום בבית עולמים כי היכי דנלמד מהם ק"ו. ומה אלו הבקרים שהם בהמות הואיל שנקרבו לעבוד' ניתן להם כח הקיום עד שיקרבו בבית עולמים אשר שם עבודת עולמית ממילא הוה כאלו ניתן לבהמות הללו כח הקיום עולמיי מכש"כ ישראל שהם דבקים בהקב"ה (ע"י מעש' המצות) עאכ"ו שיהיו קיימים לעולם שנא' ואתם הדבקי' וכו' ונתבונן מזה שהשאר' הנפש וההצלח' האחרונ' היא רק מעבוד' הש"י במעש' דוקא והדבר הזה יסוד מוסד לכל התור' ומצותי' לעשות' במעש' לאפוקי מדעת הפלסופים אשר בנפשם דברו וחקרו האיך תהי' השאר' הנפש וההצל"ח' אחרונה מקויימת ע"י מעש' מוגשמ' בעוה"ז הנפסד עיין בדברי הרב הגדול בעל גור ארי' אשר שחק ורגז עליהם באמרו כי אין להביט מה שהמצו' היא בעשי' מוגשמת רק אל המצוה ב"ה אשר רצונו דבוק בהמצוה וכיון שהאדם בעשותו המצו' דבוק ברצו"ן המצוה. הנה הוא דביקו' נפשו בחיי החיים ב"ה עכ"ד:


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 5:6:3
[Bnei Yissaschar, Tishrei 5:6:3](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/5:6:3)

**וכבר**קדם אצלינו בביאור מאמ' רז"ל במדרש אחרי בדרש' הפסוק ולא יזבחו עוד את זבחיהם וכו'. ר"פ פתח ויתרון ארץ בכל הוא אפילו דברי' שאת' רוא"ה אותן יתרון לתור' כגון ציצי"ת תפילי"ן ומזוז"ה. בכלל התור' הוא עכ"ל והדברים תמוהים מאד ומבואר אצלינו במ"א וכאן נבאר בקיצור דהנה המצו' הללו ציצי' ותפילין ומזוזה נראים כמו יתרון לתורה דהיינו ציצי"ת נאמר בהם טעם וראיתם אותו וזכרתם את כל מצו' י"י א"כ נרא' שאין למצוה הזא' צריכו' בפ"ע. רק עשיי' לזכרון המצו' על ידה. והנה יוכל האדם לומר שהוא בעל זכרון בלא סימן או שיעש' לעצמו סימן אחר לזכיר'. וכ"ה בתפילין ומזוזה למען תזכור את יום צאתך וכו' ופן יאמר האדם. ויצד ד צדדים ח"ו לפטור את עצמו מעשיית אותן המצו' בפועל באומרו שאין העשי' בפועל מצטרכ'. רק שיהא זכרון לתור' וא"כ הם יתרון לתור' כנ"ל חליל' לומר כן. רק מחוייבים אנחנו לעשות מצותיו בפועל ממש כאשר צוה י"י אלקינו ועשייתן היא היא ההצלח' האחרונ' והשארת נפשותינו בחיים. והנה אותן החוקרים המציאו טעם למצוה ע"פ שכל האנושי בבואם למצות הקרבנות אמר שהש"י צוה מצות הקרבנו' בכדי שלא יזבחו עוד את זבחיהם לשעירים אשר היו מורגלים בזה במצרים וראייתם מפסוק ולא יזבחו עוד את זבח הם וכו' ממילא לפ"ז מי שהוא בר דעת ואינו הולך אחר ההבלים. תפול מעליו חיוב הקרבנות. חלילה לומר כן כי ענין המצות הם דביקות בחיי החיים ואין מבוא ומעמד ומצב לשכל האנושי לבוא לתכלית שכל אלקי. ע"כ קבע רבי פינחס הנ"ל דרשתו בפסוק ולא יזבחו עוד וכו'. ופתח לה פיתחא מפסוק ויתרון ארץ וכו' אפילו דברים שאתה רואה אותן יתרון לתורה וכו' וכנ"ל להורות ג"כ על ענין הקרבנות. הגם שא"א לך לצייר בשכל. למה לי' להקב"ה לצוות על הקרבנות הלא לי"י הארץ ומלואה. ואם ארעב לא אומר לך כי לי וכו' ותרצה לומר הטעם הוא ולא יזבח עוד וכו' וכנ"ל ממילא מי שאינו עסוק בהבליהם אינו זקוק לקרבנות חלילה חלילה לומר שזה הוא תכלית הטעם רק המצו' אנו מחוייבין לעשותם בעש' ממש כי לא נביט אל גשמיו' המצו' אלא על רצון המצוה ב"ה הנדבק במצו' וז"ש ריח ניחוח נחת רוח לפניו ית"ש שאמר ונעש' רצונו וכיון שהאדם דבוק ברצון העליון ע"י עשיית המצות הנ' דביקו' נפשו בחיי' לעד ולזה קרבן ראשון שהביאו נשיאי ישראל ניתן להם כח הקיום הגם שהם בהמות מוגשמות בעוה"ז הנפסד. עכ"ז נתקיימו להיות דבוק בהם הרצו"ן. שאמר ונעש' רצונ"ו ולהורות לבני ישראל שהקרבנות הם מצות בעצם והם מוצרך צריכי לעולם ע"פ שכל אלקי. ע"כ הראה הקב"ה הפועל הנסיי הזה בבהמות הללו והבן:


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 5:6:4
[Bnei Yissaschar, Tishrei 5:6:4](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/5:6:4)

**וז"ש**ור"מ בפסיקתא הנ"ל והלא דברים ק"ו ומה העגלות וכו' ישראל שהן דבוקין בהקב"ה (בעשותן רצון יוצרם במצות מעשיות שהן הן רצונו ית"ש) עאכ"ו (שישארו קיימים לעד) כדכתיב ואתם הדבקים בי"י אלקיכם חיים כולכם היום רצ"ל וז"ש באותן הנשיאים קח מאתם והי"ו בהו"י' לעבוד את עבודת אה"מ מהווייתם וקיומם נדע לעבוד את עבודת י"י באה"מ בקרבנות וכיוצא בעשי' ממש ויכירו וידעו שאין להביט אל גשמיות המצו' אלא להיות רצון המצו' במצוה. הנה הדביקות ברצון הוא החיים לעד ואתה המעיין לטוש עיני שכלך והתבונן בדברים היקרים הללו. ויהי י"י אלקינו עמנו:


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 5:7:1
[Bnei Yissaschar, Tishrei 5:7:1](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/5:7:1)

**דרוש ד**
**תהלים**קפיטל פ' למנצח אל שושנים עדות לאסף מזמור וכו' לפני אפרי"ם ובנימין ומנשה עוררה את גבורתך ולכה ליש עתה לנו להבן למה פרט המשורר אפרי"ם ובנימי"ן ומנש"ה וגם סידר אותן שלא כסדר תולדותן ושלא כסדר חנייתן לדגליהן וגם מה שייכות לשירה זו אל שושנים. הם הבני קרח ואסף מבני קרח הי' המשורר ונרא' לפרש ע"פ מ"ש חז"ל דבית המקדש בימי שלמה נשלם במרחשון (כמ"ש מבואר במקרא בירח בו"ל ופירשו חז"ל שהוא מרחשון) ולא חינכו אותו (ע"פ רוה"ק) עד תשר"י (כמבואר ג"כ בכתוב ירח האיתנים) ואמרו חז"ל שהמתין הקב"ה עד בא החדש תשרי ירח שנולד בו אברה"ם וכן המשכן בימי משה נשלם בכסלי"ו המתין הקב"ה עד בוא החדש ניסן ירח שנולד בו יצחק נמצא נתבייש חדש כסלי"ו שילם לו הקב"ה בבית שני בימי החשמונאים וכן במקדש ראשון שנשלם במרחשון ולא חינכוהו עד תשרי עתיד הקב"ה לשלם במרחשון ב"ב בבנין ביהמ"ק שיבנה ב"ב זה הוא תוכן דברי המדרש שם. הנה נרא' לפ"ז כי חינוך הבית לעתיד יהיה במרחשון (כי בנין העתיד ב"ב יעמוד לעד לעולם ושוב אין תשלומין אחר למרחשון רק בשעת חינוכו בבנינו ב"ב:


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 5:7:2
[Bnei Yissaschar, Tishrei 5:7:2](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/5:7:2)

הג"ה וטעמא רבה אית בי' ע"פ מ"ש ובקשו את ה' אלקיהם ואת דו"ד מלכם דחילוק מלכות בית דוד היה במרחשון כשעש' ירבעם את החג בחדש השמיני החדש אשר בד"א מלב"ו וכמו ששמעתי מכבוד מר"ן אדומ"ז מהרמ"מ זצוק"ל שעל כן ע"פ רוב כל התחלות גזירת המלכות הוא במרחשון והוא על כי בחדש הזה מרדו ישראל במלכם ואמרו ראה בית"ך דוד. הנה בעבור זה בעת התיקון ב"ב יהיה חינוך הבית ג"כ במרחשון. ונ"ל שע"כ נקרא חדש בו"ל מפני שהבית אשר יתחנך בו יכון והוא נגד יעקב שקרא הבי"ת וכתיב תתן אמת ליעק"ב קושט"א קאי והנה אמת רא"ש תו"ך סו"ף. כן בו"ל הוא בתורת אמ"ת רא"ש תו"ך סו"ף אות ב' ראשית התור' ו' דגחון אמצע התור' אות ל' סוף התור' ולפ"ז תבין ג"כ מ"ש בירבעם החדש אשר בדא מלב"ו בו"ל. הבן:


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 5:7:3
[Bnei Yissaschar, Tishrei 5:7:3](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/5:7:3)

**ועפ"ז**ידוקדק לך בפסוק. ויעש שלמה בע"ת ההו"א את החג וכל ישראל עמו וכו' לפני הוי' אלקינו שבעת ימים ושבע' ימים ארבעה עשר יום. הנה בע"ת ההו"א מיותר ומה בא לשלול אבל לפי הנ"ל בא לשלול. בנין העתיד וכן אפי' בית שני אשר אין חינוכם בתשר"י והנה לפ"ז תבין תשר"י כבר היה בו חינוך הבית בימי שלמה וכסלו שילם לו הקב"ה בבית שני בימי החשמונאים שאז היא עיקר חינוך בית שני כי בימי עזרא עדיין היו עבדים לבני פרס כמ"ש שם אנשי כנה"ג כי עבדים אנחנו וכו' ומרחשו"ן הוא המקום שיהיה חינוך הבית לעתיד ב"ב הנה אלו הג' חדשים (אשר הם נרמזין בר"ת תמ"ך אשורי במעגלותיך וכו') הם מיוחסין ע"פ סדר הדגלים. תשרי לאפרים. מרחשו"ן למנש"ה. כסלי"ו לבנימין וכולם הם בני' של רח"ל נקראת עקר"ת הבי"ת ע"כ כל החינוכים של הבית הן המה רק בחדשים המיוחסים לבנים של רחל. הבן: והנה עדת קרח התנבאה חנה עליהן (בהוליד' את שמואל שהוא מבני קרח) י"י ממית ומחי' מוריד שאול ויעל שעתידין לעלות בבנין הג' שיהיה באותו בנין ג"כ זמן התחיה ורמז האריז"ל במקרא צדי"ק כתמ"ר יפר"ח ס"ת קר"ח (שתולים בבי"ת ה' היינו בי"ת הג' שקראו יעקב בי"ת לא כראשון שהוא נגד אברהם שהוא קראו הר ולא כשני נגד יצחק שקראו שדה נ"ל). והנה בבנין העתיד כבר ישתלמו כל החינוכים של הג' חדשים המיוחסים לבני' של רחל עקרת הבית ואז יעלו עדת קרח ובזה פירשנו בטוב טעם מ"ש בתור' בעד' קרח ותפתח הארץ וכו' ויהי' לנ"ס ומפרשי התור' דברו בזה הרב' עניני' מהו ויהי"ו לנ"ס. ולפי דברינו יומתק הדבר דהנה י"ב חדשי השנה נקראו ע"י י"ב אותיות פשוטות כמבואר בס' יציר' הן המה הי"ז תש"י לנ"ס עצ"ק. א"כ אותיות לנ"ס בהן נבראו הג' חדשים תשרי (ל) מרחשו"ן (נ) כסלו (ס) וזהו שמרומז בתור' ויהי"ו לנ"ס יהי' להן הוי'. בעת אשר ישתלמו בחינוך כל הג' חדשים שבהן אתוון לנ"ס וזה ישתלם לפי דברינו בחינוך האחרון ב"ב במרחשו"ן אשר הוא בחדש המיוחס ע"פ סדר הדגלים למנש':


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 5:7:4
[Bnei Yissaschar, Tishrei 5:7:4](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/5:7:4)

הג"ה עיין מ"ש במאמרי חנוכ' בענין מה שקוראין ליום האחרון דחנוכ' זא"ת חנוכ"ה שקוראין אז בתורה נשיא לבני מנש' עד זאת חנוכ"ת המזבח שהוא עיקר החינוך המקוו' ותבין לשם מ"ש יוסף כי נשני אלקי' וכו' ואת כל בי"ת אב"י עי"ש:


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 5:7:5
[Bnei Yissaschar, Tishrei 5:7:5](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/5:7:5)

**והנה**קרח רצה להגביר גבורות של הלוי"ם על החסדים של הכהני' והנ' בזמן משה אכל' פגה אבל לעתיד ב"ב יהי' כן במעל' הגבורות על החסדי' כמעלת הזהב על הכסף ע"כ אז יתעלו עדת קרח וז"ש אסף מבני קרח נבוא' אל שושנים שהן בני קרח כנודע לפני אפרים ובנימין ומנש' היינו כשישתלמו בחינוך כל השבטי' הנ"ל היינו תחיל' אפרי"ם בבית ראשון שנתחנך בתשר"י המיוחס לאפרי"ם ואח"כ בנימי"ן בבית שני בימי החשמונאים שנתחנך בכסליו המיוחס לבנימין ואח"כ מנש"ה בבנין הג' שיתחנך במרחשון המיוחס למנש'. אז עוררה את גבורת"ך היינו הגבורות שיהיו במעל' על החסדים כסברת קרח. אז ולכה לישועתה לנו שיוושעו עדת קרח מוריד שאול ויעל כנבואת חנה יהא רעוא נזכה לבנין ביהמ"ק ולזמן התחי' במהר' בימינו אמן: