## Bnei Yissaschar, Tishrei

###### Bnei Yissaschar, Tishrei 7:1:1
[Bnei Yissaschar, Tishrei 7:1:1](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/7:1:1)

**וידוי דברים בו יתבאר ענייני מצות הוידוי ביוה"כ ובעשי"ת וכן בכל הימים אשר השב נותן אל לבו לשוב רק להיות עיקר הוידוי מצותה ביום הקדוש הלזה. ע"כ יחדתי לזה כאן מאמר בפ"ע הגם שמבואר כבר כמה ענינים במאמר גדול"ה תשוב"ה עכ"ז להיות הוידוי הוא מצות היום ע"כ הצגתי כמה ענינים פה וקראתי שם המאמר וידו"י דברי"ם:**
**וכפר**בעדו וכו' דרשו חז"ל הוא הוידוי שהוא עיקר הכפרה ע"פ התורה ע' במאמר גדול"ה תשוב"ה אות כ"ו ותמצא שם דברים נחמדים בפ' התשובה ולהורות נתן שעיקר הכפרה בוידוי האמיתיית עיי"ש ותבין:


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 7:2:1
[Bnei Yissaschar, Tishrei 7:2:1](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/7:2:1)

**במדרש**ויקרא פ"ג א"ר ביבא בר אבא. כיצד אדם צריך להתוודות ערב יוה"כ. צ"ל מודה אני וכו' כל רע שעשיתי לפניך בדרך רע הייתי עומד וכל מה שעשיתי לא אעשה עוד כמוהו יהר"מ יאו"א שתמחול לי על כל עונותי ותסלח לי על כל פשעי ותכפר לי על כל חטאתי עכ"ל ומן הראוי להתבונן מהו הפירוש כל רע שעשיתי לפניך בדרך רע הייתי עומד. ומהו התנצלות הלזה. ונ"ל הפירוש ע"פ מ"ש הרב הגדול בעל גו"א על הא דקבלו חז"ל בישראל הקב"ה מצרף מחשבה טובה למעשה ורעה אינה מצטרפ' למעש' ובעכו"ם הוא להיפוך. וקשה וכי משא פנים יש בדבר ותירץ דעצם הנפש בישראל הוא טוב בעצם והרע הוא ח"ו אצלו במקרה והנה ידוע דהמקרה אינו מתמיד רק הוא מקרה לפי שעה משא"כ עצם הוא טבע קיים. והנה נפשות אוה"ע הוא בהיפוך רע בעצם ואם תמצא בהם איזה טוב הוא במקרה. ע"כ הנה ישראל אשר עצם שלו הוא טו"ב כיון שמחשב לעשות טוב הגם שלא גמר במעש' להוציא הטוב ההוא מן הכח אל הפועל אנן סהדי שהיה אנוס בדבר ואלו לא היה אנוס בודאי היה גומר מעש' הטוב ההוא דהרי היא העצם שלו ואם יחשב בר"ע ח"ו אנן סהדי שאינו רוצה בשלימות לעשות המעשה רק שהיה לו לפי שעה מחשבה ר"ע. וע"כ כ"ז שלא גמר במעשה אינו מצורף לעון ובעכו"ם הוא להיפוך. ולפ"ז תתבונן בישראל אפילו עושה מעשה רעה בפועל כיון שאין זה עצם שלו הנה הוא רק שהיה בעת ההוא במקרה רעה ואין זה בעצם כמו לאוה"ע (ונ"ל דבעבור זה לא מהני תשובה רק לישראל. ולא לאוה"ע כאשר כתבתי זה כמה פעמים וכמדומה שגם הרב הגדול חיד"א זלל"ה כתב כן ויתבאר אי"ה) ולפ"ז תתבונן שזהו פירוש הוידוי שאמרו במדרש כל רע שעשיתי בדרך רע הייתי עומד היינו אז היה מקרה לי כי אין הדבר בעצם לי. ע"כ כל מה שעשיתי לא אעשה עוד כמוהו והבן. ואגב נפקא לן המדרש דס"ל סדר הוידוי. מחיל"ה לעונו"ת סליח"ה לפשעים. כפר"ה לחטאים ואם ירצה הגוזר נאריך בזה במ"א ובירושלמי מבואר הוידוי בל' אחר ואי"ה יתבאר:


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 7:3:1
[Bnei Yissaschar, Tishrei 7:3:1](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/7:3:1)

**בתלמודא**דידן נפק' לן לשון הוידוי ביוה"כ בלש' אנ"א כדכתיב בתפילת משה (כשבאו ישראל לידי אותה מעשה) אנ"א חטא העם הזה וכו' ונפ"ל נמי משם שצריך לפרט החטא כמ"ש משה ויעשו להם וכו' וא"כ נפק' לן הלכ' הוידו"י שהו' עיקר' של תשוב"ה. מן המעש' שאירע לאבותינו במדבר ולא דבר ריק הוא ואין דבר מקריי בתור' אבל הוא המלמד לאד' דעת שלא היו ישראל ראויי' לאותה מעשה רק הוא להורות תשובה לרבים ע"כ משם יצאה הוראה לכ"י סדר הוידוי שהיא עיקרה של תשובה:


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 7:4:1
[Bnei Yissaschar, Tishrei 7:4:1](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/7:4:1)

**הנה**נוסח הוידוי שאנחנו נוהגין להתוודות המסודר לנו מאנשי כנה"ג הוא. סרנו ממצותיך וממשפטיך הטובים וכו' ואתה צדיק על כל הבא עלינו כי אמת עשית וכו' מה נאמר לפניך וכו' הנה מה שיש להעיר בנוסח הוידוי הזאת א' אומרו מה נאמר לפניך וכו' ומה נספר לפניך וכו' הלא כל הנסתרות והנגלות אתה יודע מהו הכוונה אם הכוונה לומר לפניו ית"ש אין אנחנו צריכים לפרט פרטי החטאים כי הכל גלוי לפניך אין זו טענה מספקת. דכיון שצונו הש"י במצותיו לפרט החטא ולמדוהו מאדון הנביאים באומרו אנא חטא וכו' ויעשו להם וכו' הנה מחויבים אנחנו לעשות המצוה כאשר צונו י"י אלקינו בכל המצות. שאין אנחנו מחויבים לחקרו למה צונו מצוה כזאת (הגם שמצוה בידינו להמציא טעמים למצות לפי שכלינו. אבל חלילה לבטל איזה מצוה בעבור שלא נוכל למצוא לה טעם) כי המצות הם שכל אלקי ומי יבא אחר המלך וכו' (האריכנו במ"א). וג"כ א"א לפרש כן כוונת לשון הוידוי הנ"ל דהלא כבר פורטים החטאים מקודם באמיר' אשמנו וכו' וכן אח"כ על חטא וכו' על חטאי' וכו' כידוע. ב' ק' מאמרינו אתה יודע וכו' אין דבר נעלם ממך וכו' ובכן יהר"מ שתמחול וכו' היא דבר שאינו מובן כלל האיך תלוי זה בזה לומר הואיל שאתה יודע וכו' ואין דבר נעלם ממך וכו' ע"כ תמחול וכו' ג' בסוף הוידוי דעל חט"א אנו אומר"ים פסוק הנסתרות לי"י אלקינו והנגלות וכו' לעשות את כל דברי התורה הזאת ופירוש הפסוק אינו מובן. וכברי דרשו רז"ל לענין ערבות. ומה שייכות לומר זה בכאן וגם פשט הפסוק לפי פשוטו לא נדע והנה אבאר לך את אשר עם לבבי בענין דבר הכמוסים אשר חקרו בו רבים בענין הצדקת משפטיו ית"ש עם בריותיו הנה ע"פ התורה הוא כי הבחיר"ה חפשיית בידינו ע"כ הוא ית"ש מעניש לעוברי מצותיו ומשכיר לעושי רצונו כמבואר הדבר לעין כל בתורה ובכל פסוקי הנביאה:


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 7:4:2
[Bnei Yissaschar, Tishrei 7:4:2](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/7:4:2)

**והנה**גם זאת היא ע"פ התורה ידיעת"ו ית"ש. צופ"ה ומביט עד סוף כל הדורות כל פרטיות מעשיהם כענין שגיל' לאברהם יצחק ויעקב ענין חורבן בית המקדש עבור העונות כמו שדרשו רז"ל שאמר לאברהם כשאין ביהמ"ק קיים ילמדו פרשיות הקרבנות ומעל' אני עליהם וכו' ואני מוחל להם על כל עונותיהם וכו' וכן הראה לו שיעבו"ד מלכיות בגלל העונות כמו שדרשו רז"ל בפסוק והנה אימה וכו' וכן הראה ליצחק ויעקב כמו שדרשו רז"ל ועוד מבואר הדבר של הידיע"ה בפירוש בתורה ואני ידעתי כי לא יתן אתכם מלך מצרים להלוך וכו' א"כ הידיע"ה מבוארת בתורה. והנה ע"פ שכל האנושי הדברים הללו נראים כסותרים כיון שיש ידיע"ה א"כ בהכרח הוא שיעשה האדם כפי מה שיש בידיעת"ו ית"ש א"כ אין כאן שכר ועונש. והנה תראה שכל התורה מליא' מענין שכר ועונש. א"כ ע"כ יש בחירה וכמבואר בתורה בפירוש. ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב וכו' ובחר"ת בחיים וכיון שהבחירה חפשיית א"כ אין אנחנו מבינים ענין הידיע"ה הנה על כרחך צריכין לומר הגם שיש ידיע"ה. עכ"ז אין הידיע"ה מכרחת והבחירה חפשיית בידינו וכמו שפי' פ' נכון הרב הגדול מהר"מ חאגיז זלה"ה בס' אל"ה המצו"ת בפסוק הנ"ל שהבאתי ואני ידעת"י כי לא יתן אתכם מלך מצרים להלוך ולא בי"ד חזק"ה הנה אלו התיבות ול"א בי"ד חזק"ה אין להם ביאור ופי' הוא ז"ל ואני ידעת"י כי לא יתן אתכם וכו' ואעפ"כ ולא ביד חזקה אין ידי חזקה עליו שיהיה מוכרח לעשות כזאת מחמת ידיעת"י כי אין ידיעתי מכרחת והוא בבחירת"ו יכול עשות כרצונו עכ"ד הרב הגדול הנ"ל ובזה יתכן מאד אח"כ. אומרו ושלחתי את ידי והכיתי את מצרים וכו' דכיון שאין הידיע"ה מכרחת והבחיר' חפשיית ע"כ יש שכר ועונש והנ' התאמתות הידיעה ובחיר"ה ב' הענינים ביחד אינם מובנים לשכל האנושי וילאה רעיון האדם להעמידם בהשכלת השכל כי שכל האנושי ישפוט אם יש ידיע"ה אין בחיר"ה ואם יש בחיר"ה אין ידיע"ה והנך רוא' התאמתות ב' הענינים ע"פ התורה האלקית וכבר חקרו ע"ז דורות הקודמים גם בזו"ח אמרו שהוא מהנסתרות לי"י אלקינו ואין מבו' לשכל האנושי להשיג זה אבל בהכרח הוא להאמין את שניהם ע"פ יסודי התורה בדרך אמונה. והנה החס"ד בעל חו"ה הוסיף ביאור בדברים האלה באמרו הלא אנחנו יודעים מדרך הטוב להטיב. ממילא בודאי אלו היה יודע הש"י שהוא לטובתינו שנשיג בשכלינו מאמיתיית ב' הענינים הנ"ל בודאי היה מודיע לנו אלא ע"כ כשלא הודיע לנו הש"י זה בהשגת שכלינו. רק באמונת התורה הוא כי הש"י יודע שאין זה לנו לטובה לידע הדברים האלה בהשגת שכלינו רק ע"פ אמונת התורה. והנה אנחנו בענייני חקרנו כמה ענינים להתוודע ולהגלות מהו הטובה לנו שנאמין הדברים הנ"ל ע"פ אמונת התורה דייקא ולא בהשגת השכל המשכיל:


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 7:4:3
[Bnei Yissaschar, Tishrei 7:4:3](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/7:4:3)

**ואחת**מהנה נאמר דהנ' כתי' אצל שבחי התור' בהתהלכך תנחה אותך (בעוה"ז) בשכבך (בקבר) תשמור עליך והקיצות (לזמן התחי') היא תשיחך הנה הם הג' דינים שדנים את האדם בזמנים שונים בעוה"ז בר"ה ויה"כ וכיוצא ולעוה"ב כשהאדם בקבר והנשמ' בעולם העליון ויום הדין הגדול לעתיד בזמן התחי' אלה לחיי עולם וכו' ובכל הדינים המשפטים תעמוד התור' ותמליץ טוב על עוסקים שיצאו בדימוס והנ' כל העונשים כבר כתבנו לך שהיא על היותינו בעלי בחירה כי בזולת הבחיר"ה אין עונש ואין שכר והנה הבחיר"ה אינה מושגת בשכל כיון שנתאמת לנו הידיע"ה רק מוכרחים אנו להאמין בחיר"ה וידיע"ה באמונת התורה. ונאמר דע"כ העלים הש"י השגת השכל בענין זה. רק להאמין ע"פ התורה כדי כשיבואו ישראל לדין הנה הדין והמשפט הוא ע"י בחירת"ם (כי בזולת הבחיר"ה אין דין) הנה נזכר לפניו ית"ש איכות אמונתם בידיע"ה ובחיר"ה שהוא ע"פ אמונת התורה כי השכל לא ישיג זה. רק האמינו הכל ע"פ התורה. א"כ הם בני תור"ה ע"כ התורה תמליץ טוב בעדיהם במשפ' עוה"ז ועוה"ב ולעתיד ויוצאי' בדימוס כי כן הבטיחנו הש"י בהתהלכך תנחה אותך וכו' וכנ"ל א"כ מה שהעלים הש"י את השכל הזה מאתנו הוא לטוב לנו כל הימים ולהוציא לאור משפטינו בכ"ז ועידן:


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 7:4:4
[Bnei Yissaschar, Tishrei 7:4:4](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/7:4:4)

**ואתה**הבא נבא לבאר. פי' הוידוי שהתחלנו בפתח הדרוש והוא סרנו (בבחירתנו) ממצותיך וכו'. (כי לא היינו מוכרחים בדבר כי אין ידועת"ך מוכרחת אותנו) ואתה צדיק על כל הבא עלינו כי אמת עשית (משפט אמת) ואנחנו הרשענו (בבחיר' בלא הכרח) מה נאמר לפניך וכו' הלא כל הנסתרות והנגלות אתה יוד"ע. אתה יודע רזי עולם וכו' (רצ"ל גם זאת אנו מאמינים שאתה יודע כל הנסתרות והנגלות וכל רזי עולם. וא"כ זאת היא אמונתינו ע"פ התורה אשר שני הענינים אמיתיים. הידיע"ה והבחיר"ה. הגם שהשכל אינו משיג זה) ובכן (כיון שכן הוא שאמונתינו בזה ע"פ התורה א"כ בני תורה אנחנו. ע"כ) יהר"מ שתמחול וכו' כהבטחתי' שהתורה תעמוד לנו למליץ טוב בכל המשפטים ונצא בדמוס וזה שמסיימים בוידוי בפסוק הנסתרו' לי"י אלקינו (רצ"ל דברים הנסתרי' שאינם מובנים בשכל איכות השכר ועונש המבוארים לעיל בפרשה. כי הרי אצלו ית"ש היא הידיע"ה וז"ש לעיל בפרש' והיה בשמעו את דברי האלה הזאת והתברך בלבבו לאמר שלום יהיה לי כי בשרירות לבי אלך בתוקף לבבי כי יוד"ע אלקים ולא יהיה עלי עונש כי מוכרח אני בעשייתי. והנה באמ' דברים אינם מובנים האיך למה הוא. רק הם לי"י אלקינו הוא יודע הצדקה הדין בזה) והנגלות לנו ולבנינו ע"ע (רצ"ל שכליות הנגלים הודי"ע השי"ת לנו ולבנינו ע"ע. ולמה לא הודיע לנו גם הנסתרו' הנ"ל. הוא) לעשות את כל דברי התורה הזאת הוא כדי שתעשה דברי התורה שתמליץ טוב בעדינו בשעת הדין והמשפט הבן הענין כי לא יכולתי להאריך בכתב:


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 7:4:5
[Bnei Yissaschar, Tishrei 7:4:5](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/7:4:5)

**ע"פ**הדברים הנ"ל תתבונן מה שייסד הפייטן בתפילות ר"ה חלילה לך מדבר בצדקה מעשות משפט בלא צדקה ובמקום משפט אין צדקה ובאין משפט יש צדקה ואת' במשפט תעשה צדק' לשפוט תבל במעשה הצדקה ומכון כסאך משפט וצדקה ע"כ. והנה לכאורה מ"ש ואת' במשפט תעשה צדקה הוא אינו נתפס בשכל דהאיך יהיו שני הפכיי' בנושא אחד. כאשר אמר הפייטן בעצמו במקום משפט אין צדקה ובאין משפט יש צדקה. ולפי האמור יתכן שפיר דהנה הש"י כחפץ להצדיק עם זו אפילו לא יזכו בעיניו בדין ומשפט רוצה לעשות עמהם צדקה והנה הוא נקרא מלך המשפט. ומלך במשפ"ט יעמיד ארץ הנה המגיד מראשית הרוצה בתקנת בניו העמוסים מני בטן פעל ועשה אשר יסודי הדת שני ההפכיים בנושא אחד ידיע"ה ובחיר"ה אינם מושגי' בשכל רק הודיע אותם לבניו בתור'. וישראל מאמינים בהם ע"פ התורה והנה כאשר מגיע זמן המשפט לשפוט על אשר עברו חוק בבחיר' אשר עי"ז ח"ו מגיע להם עונש במשפט הנה נזכר שישראל מאמינים בידיע"ה ובחיר"ה על פי התורה באמונה אם כן בני תור' הם ולבני תורה הנה הוא הבטחה בהתהלכך תנחה אותך וכו' וכנ"ל וסר מאתם הדין והעונש ומתנהג עמהם בצדקה והצדקה הוא במשפט אמת כיון שהם מאמינים שני הפכיים בנושא א' ע"פ התורה ידיע"ה ובחיר"ה והי' זה שכרם ב' הפכיים בנושא אחד משפט וצדקה ז"ש הפייטן במקום משפט אין צדקה וכו' ואת' במשפט תעשה צדקה הבן:


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 7:4:6
[Bnei Yissaschar, Tishrei 7:4:6](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/7:4:6)

**והנה**עוד זאת אודיעך הנלע"ד הטוב' הגדול' אשר עשה הש"י לישראל ע"ק מה שלא הודיע לשכל אנושי האיך צדקו יחדיו הידיע"ה ובחיר"ה והשכל לא ישיג זה רק מחוייבים ע"פ התורה להאמין כ"ז. ואומר הנה תשכיל ותדע בזה הים גדול ורחב ידים תלמוד שלנו תמצא בו כ"פ מלתא דאתיא בק"ל וחומ"ר טרח וכתב לה קרא ולא מצינו כן בשום מדה מהי"ג מדות לומר מלתא דאתיא בג"ש או בכלל ופרט טרח וכתב לה קרא (הגם שהר"ן ז"ל כתב באיזהו מקומן. אגב דוחק איז' קושיא מלתא דאתיא בג"ש טר' וכו' לא מצינו כן בכל הש"ס) וטעמ' בעי דמהראוי להבין במדת ק"ו למה נאמר מילתא דאתיא בק"ו טרח וכו' למה לן לקרא כיון דאתיא בק"ו ב' אם כך הוא המדה מאיזה טעם למה ישתנה בזה מדת ק"ו משארי המדות. ונ"ל דהנה כל המדות שהתור' נדרש' בהן המה מקובלים מסיני ולא ישפוט אותם השכל בזולת הקבלה. אבל מדת ק"ו (אפי' לא היה מקובל) הוא שכליי גם במילי דעלמא והנה בכדי שנדע שהתורה היא רצונו וחכמתו ית"ש למעל' מן השכל ע"כ מלתא דאתיא בק"ו (שהוא שכליי) טרח וכתב לה קרא מן התורה להורות שהתורה היא למעלה מן השכל. ולא יתערב חקירות שכל אנושי הבן כי דבר נחמד הוא למשכיל:


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 7:4:7
[Bnei Yissaschar, Tishrei 7:4:7](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/7:4:7)

הג"ה וזה שפירשתי בפסוק כ"ל המצות אשר אנכי מצוה אתכם היום תשמרון וכו' הנ' דקדקו מאי כ"ל וגם אשר אנכי מצוה אתכם אשר צויתיך מיבע"ל. ופירשתי דהנה יש בתור' מצות שמעיות. שאין השכל מחייבם רק הם בחוק וגזירה מן השי"ת. והוא ית"ש יודע טעמיהן. ויש מצות שכליות אשר השכל מחייבם ואפי' לא ניתנה התורה מחוייבים לשמרם כגון איסור גניב' וגזל ועריות וכיוצ' הנה הזהיר' התור"ה כ"ל המצו' אפי' המצות השכליי' שהשכל מחייבם לא תשמרם מפאת מה שהשכל מחייבם. רק מפאת אשר אנכי מצוה אתכם שהתורה היא למעלה מן השכל ומעתה תבין ביותר מ"ש לך בפנים בענין מדת ק"ו דטרח וכתב לה קרא. הבן:


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 7:4:8
[Bnei Yissaschar, Tishrei 7:4:8](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/7:4:8)

**והנה**די"ן ומשפט הוא ע"פ שכל שמתחייב האדם עונש כך וכך על שעבר עבירות כך וכך וכ"ה בכל המשפטים אבל צדק"ה וחס"ד הוא למעלה מן השכל. והנה תתבונן עוד מדת ק"ו שהוא שכליי נק' בכל הש"ס די"ן כמאמרם בכ"מ והלא די"ן הוא. וכן דיו לבא מן הדי"ן וכו' כי השכל לא ישפוט רק די"ן ומשפ"ט על כל דבר. ע"כ מילתא דאתיא בק"ו שהוא שכליי. והוא די"ן טרח וכתב לה קרא מן התור"ה והתור' היא למעל' מן השכל תור"ת חס"ד והחסד הוא למעלה מן השכל:


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 7:4:9
[Bnei Yissaschar, Tishrei 7:4:9](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/7:4:9)

הג"ה הרחבתי ביאור במקום אחר בפסוק פיה פתחה בחכמ"ה. היינו מדת ק"ו שהיא חכמ' ושכל ותור"ת חס"ד על לשונה היינו דטרח וכתב לה קרא מן התור' תורת חסד למעל' מן השכל בכדי להגביר החסד על הדין הבן:


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 7:4:10
[Bnei Yissaschar, Tishrei 7:4:10](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/7:4:10)

**והנה**תבין ג"כ לפ"ז מדת ק"ו נק' די"ן כמ"ש. הנה היא המד' הראשונ' בי"ג מדות שהתורה נדרשת בהן. הנה נגדו בתורה שבכתב בי"ג מדות המד' הראשונ' היא א"ל. שהיא חס"ד גמור כמד"א חסד אל כל היום וזה נרמז ג"כ מלתא דאתיא בק"ו. שהוא די"ן טרח וכתב לה קרא בתור' שבכתב נכתב שהוא חס"ד כנ"ל הבן ע"כ מי שהוא בעל תורה מקויים בו בהתהלכך וכו' ובשכבך וכו' והקיצות היא תשיחך בכל הדינים בין בעוה"ז בין בעוה"ב בין דין דלעתיד הגם שהדין נותן כך וכך והוא ע"פ השכל כמ"ש הנה התור"ה שהוא תור"ת חס"ד למעלה מן השכל. וכיון שהנפש הוא מבני תורת חסד הנ' הדין נותן שיתנהגו עמו בצדק' וחס"ד וזה שיסד הפייט ואתה במשפט תעשה צדקה:


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 7:4:11
[Bnei Yissaschar, Tishrei 7:4:11](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/7:4:11)

**והנה**ע"פ כל הדברים הנ"ל תבין ביתר שאת מש"ל הש"י ברוב רחמיו כחפץ להצדיק עם זו ולהתנהג עמהם במדת החס"ד שהוא למעלה מן השכל. שהשכל הוא משפ"ט ודין להעניש להעוברים על רצון המלך בבחירתם הנה בעסק השכר ועונש גופי' העלי' הש"י השכל הזה מן בעלי השכל איך יצדק שכר ועונש על רוע הבחיר"ה כיון שיש ידיע"ה אצלו ית"ש על כל פרטיית ענינים. מה שהי' ומה שיהי' ובני ישראל מאמינים כ"ז ע"פ התור' תורת חסד שהיא למעל' מן השכל ממילא המשפט והדין נותן למחול להם כל עונותיהם ולהושיעם בצדק' וחס"ד. ועת' תבין ג"כ. נוסח הוידוי שאנו אומרים וכמש"ל והבן:


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 7:5:1
[Bnei Yissaschar, Tishrei 7:5:1](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/7:5:1)

**התבונן**עוד כתיב באברהם אבינו והאמ"ן בי"י ייחשב' לו צדקה נמסר והאמ"ן חסר י' גם ויחשב' לו צדק"ה אינו מובן לפי פשוטו והנה כבר דברנו בזה באריכו' שהש"י הבטיח לאברהם דבר שלא ישיגנו בשכל. והוא ב' הפכיים דהנה אמר אברהם י"י אלקים מה תתן לי ואנכי הולך וכו' והנה בן ביתי יורש אותי והנה דבר י"י אליו לאמר לא יירשך זה כ"א אשר יצא ממעיך הוא יירשך דהנה במקומו דברנו באריכות וכאן לקצר באתי. א' קשה מהיכן שפט אברהם אשר בן ביתו אליעזר יהיה יורש שלו מה שייכות יש לו לעבד לירש את אדונו ב' קשה קראו דמש"ק אליעזר. דולה ומשק' מתורת רבו לאחרים מה לו לספר שבחו כעת ג' אומרו והנה דבר י"י אליו לאמר וכו' ולא כתיב ויאמר אליו י"י וכו' משמע הלשון והנה דבר י"י אליו לאמר על מה שאמר הוא אמר לו י"י אמת הדבר כאשר אמרת. אבל לא יירשך זה כ"א אשר יצא ממעיך וכו' והאיך יצדקו הדברים. ד' למה אמר אשר יצא ממעיך ולא אמר. בנך הוא יירשך. ואודיעך בקיצור דהנ' אברהם ראה באוצטגני' שלו או ברוה"ק אשר אליעזר יהיה יורש אותו והוא כי אליעזר נתגלגל בכלב בן יפונה כידוע מכתבי מרן. ע"כ כלב הלך עד חברון אל אדונו אברהם. והנה הבטיחו הש"י וקיים אשר יתנו לו את חברון לאחוז' והנה ירש את חברון. ושם מקום כבודו של אברהם ע"כ ראה אברהם אשר אליעזר יורש אותו. וראה אשר הוא דולה ומשקה מתורת רבו לאחרים כי ויהס כלב וכו'. ואמר וכי זו בלבד עשה לנו בן עמרם. הנה מכל זה שפט אברהם שכבר ח"ו אין לו בן לירש אותו. והנה דבר י"י אליו לאמר. אמת הדבר כאשר אתה רואה אבל לא יירשך זה כ"א אשר יצא ממעיך. והנה דבר י"י אמת שבאמת אליעזר יירש את אברהם עצמו היינו מקום כבודו אבל לא אליעזר זה כ"א אותו אשר יצא ממעי אברהם. היינו כלב בן יפונ' שנתגלגל בו אליעזר. הנה בבוא דבר אלקינו הנה ידעו הכל אשר דבר י"י אמת. אבל אז כשהשיב הש"י לאברהם. הנה השיב לו. אמת הדבר כאשר ראית אשר אליעזר יירשך. רק לא יירשך זה כ"א אשר יצא ממעיך וכו'. הנה הם ב' הפכיים בנושא אחד. הנה הגם שהדבר לא היה מובן אליו כי הוא היפך השכל. ע"כ האמן בי"י והנ' כתיב האמן חסר י' כי היו"ד מור' על החכמה הנה האמן בי"י מבלי חכמה והשכלת השכל רק באמונה שהיא למעלה מן החכמ'. ע"כ האמן חסר י' המורה על חסרון והעדר החכמה והנה אמר אח"כ ויחשב' לו צדקה דהנה אדם המחזיר לחבירו פקדון אשר הפקד אתו זה לא מיקרי צדק"ה המחזיר לו את שלו. משא"כ מי שנותן לחבירו את אשר לא נתן לו רק מפריש משלו ונותן לו זה מיקרי צדק"ה. והנה מי שמאמין רק בדבר שהשכל והדעת מחייב. הנה השכל והדעת נתן לאדם בפקדון מהחונן לאדם דעת. הנה זה מיקרי דמחזיר להש"י פקדונו משא"כ מי שמאמין ע"פ דרכי התור' אפי' מה שהוא מנגד להשכל כגון ב' הפכיים בנושא א' הנה זה נחשב לצדקה מן האדם שנותן להש"י וז"ש באברהם ויחשב' לו צדק"ה כיון שהאמין בי"י דבר הוא למעלה מן החכמה והשכל. הנה חשב' לו הש"י שניתן לו אברהם צדק"ה הבן הדבר:


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 7:5:2
[Bnei Yissaschar, Tishrei 7:5:2](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/7:5:2)

הג"ה וז"ש חז"ל גדולה צדק' שמקרבת את הגאולה. ויש לפ' ע"פ מ"ש אין ישראל נגאלין אלא בזכות אמונ"ה והאמונ' הוא למעל' מן השכל והוא כביכול צדק"ה להקב"ה והוא גדול' צדק"ה שמקרבת את הגאולה. הבן:


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 7:6:1
[Bnei Yissaschar, Tishrei 7:6:1](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/7:6:1)

**והנה**לפ"ז ממילא רווחא לן שמעתתא. הוא מה שייסד הפייטן במקום משפט אין צדקה וכו' ואת"ה במשפט תעשה צדק"ה כי המשפ' והדין מחייב לעשות עמנו צדק"ה כיון שאנחנו מאמינין ע"פ התורה ידיע"ה ובחיר"ה ביחד דבר שהוא למעלה מן השכל והחכמ' א"כ כביכול אנחנו נותנין בזה צדקה להש"י כנ"ל א"כ הדי"ן והמשפט מחייב שיעשה הש"י עמנו צדקה וימחול לעונותינו ויגאלנו ב"ב גאולת עולם ומעתה תבין ג"כ נוסח הוידוי שכ' לעיל והבן:


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 7:7:1
[Bnei Yissaschar, Tishrei 7:7:1](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/7:7:1)

**התבונן**עוד בגמ' ר"ה כורש החמיץ דאשכחן במקרא דהנדבה שהתנדב לבנין ביהמ"ק אמר די ליהוי מצלין לחיי מלכא ובנוהי. ומקשינן ומאן דעביד הכי לאו מעלייתא הוא והתניא האומר סלע זו לצדקה בשביל שיחי' בני וכו' ה"ז צדיק גמור. והתירץ כאן בישראל כאן באוה"ע ופירש"י ישראל אינו קורא תגר אפי' וכו' משא"כ גוי קורא תגר. וא"כ לפ"ז זה פרי מעש' ישראל נותן להש"י במצותיו כך וכך ומתנ' שנותן בכדי שימלאו משאלותיו ויתנו לו כך וכך ואפי' לא היה כפי תנאו אינו קורא תגר א"כ זה הוה כנותן צדקה להש"י וא"כ מהראוי לישראל שיהי' זה שכרם כל הימים היינו דגם דתנאי התנה הש"י אם בחקותי תלכו וכו' ונתתי וכו' וישבתם לבטח וכו' ורדפתם את אוביכם וכו' ונתתי משכני בתוככם וכן כל היעודים הטובים הנה הם בתנאי. עכ"ז כיון שזה מנהג ישראל שנותנין להשי"ת ומתנין תנאי ואעפי"כ אם ח"ו אין ממלאין משאלותיו מקיים מוצא שפתיו ואינו קורא תגר הנה גם היוצר כל הוא אלקינו הגם שתנאי התנה בתורתו עמנו. אשר כל היעודים הטובים יתן לנו בתנאי קיום מצותיו ותורותיו עכ"ז הגם שלא קיימנו התנאי מגיע לנו כל היעודים הטובים בצדק"ה. והצדק"ה היא במשפט כי כל משפטינו כל הימים וזה שייסד הפייטן ואתה במשפט תעשה צדק' וזה שיסדו ג"כ וצדקנ"ו במשפ"ט המלך המשפט:


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 7:7:2
[Bnei Yissaschar, Tishrei 7:7:2](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/7:7:2)

**ועפ"ז**נתבונן מאמר חז"ל גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה שנאמר ציון במשפט תפדה ושבי' בצדק"ה דלכאורה יקשה דהרי נאמר ציון במשפט תפדה. ולפי כל הדברים הנ"ל אתי שפיר דהנה כתיב ספר אתה למען תצדק. הכוונה הוא המלך המשפט הנה הוא במשפ"ת יעמיד ארץ. ובהכרח הוא כביכול שיהיה הכל במשפט: ואיך יצדקו קרוצי גושיו במשפט קדוש. והנה זאת עצתו ית"ש לבניו ספר אתה למען תצד"ק מבקש השי"ת מאתם שיסדרו טענותיהם עפ"י התורה אשר להן מגיע צדקה במשפ"ט כענין כל הדברים שכתבתי לעיל שהצדק"ה הוא עפ"י משפט וזהו ציון במשפ"ט תפדה. אין מבוא לקרב הפדות והגאולה רק עפ"י המשפט כי מלך במשפט יעמיד ארץ. הנה ושבי' בצדק"ה היינו השבין אליו בזמן המשפ"ת מסדרין טענותיהן איך יתחייב להן צדק"ה ובמשפ"ט הוא וכיון שכביכול גם הן עושין צדק"ה א"כ צדק"ה מקרבת את הגאולה ב"ב אמן:


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 7:8:1
[Bnei Yissaschar, Tishrei 7:8:1](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/7:8:1)

**בנוסח**הוידוי. על חטא שחטאנו לפניך בוידוי פה אינו מובן וז"ל הרב הגדול חיד"א זלה"ה בס' דב"ש לפ"י מערכת אות ו' סימן ב' תכלית וידו"י הוא שיכיר החטא (נ"ל היינו שבכל חטא ועון שימצא בפשפוש ובמעשיו יכירוהו כמה הוא גדול כגון כל הכועס כאלו עע"ז כל המתייהר כאלו בא על כל עריות המלבין פני חבירו ברבים כאלו שו"ד וכיוצא הרי לך דברים כאלה שכיחין בכ"ז בעוה"ר ובאם האדם לא יכיר אותן מי הם ומאיז' סוג הם לא יכיר לשוב כי נראין קטנים בעיניו. וכן לה"ר שקול כג' ראשי עבירות הנ"ל. וכן המוציא ז"ל ח"ו וכן אמרו כל המשנה בדיבורו כאלו וכו' כ"ז צריך השב להכיר הבן הדברים נ"ל) ולפני מי חטא (היינו שיחשיב בגדולתו ית"ש ובשפלו' האדם כי הכל לפי המבייש והמתביי'. כנ"ל) ויתביי' מאד ויתחרט ויעיד עליו היודע תעלומות שלא יחטא עוד ואל ישוב לכסל'. הרמב"ם בה' תשוב"ה (כב' כתבנו פי' דברי הרמב"ם לדעתינו במאמרי השבתו' ובמאמרי ר"ה) ויכוין להתוודו' עליו ועל כל ב"ב על מה שחט'. בגלגול זה ובגלגולי' אחרי'. וישער בעצמו כי הוא חייב מיתה על שהכעיס למלך הכבו' ועבר על מצותיו ובחרד' ורעדה בא לבקש שימחול לו המלך. וכתבו ז"ל דזהו מה שתקנו עח"ש לפניך בוידו"י פה כלומר שהתוודה בפה מן השפה ולחוץ ולא בלב. וצריך להתוודות על הוידו"י שלא התוודה כהוגן ושיהיו פיו ולבו שוין (נ"ל שזה היה טעם קדמונינו שלא הנהיגו לומר וידו"י אשמנו וכו' בכ"י בבתי כנסיות רק בבתי מדרשות לת"ח וזקנים. אבל למרבית המון עם המתפללים בבה"כ לא היו מנהיגים אותן לומר הוידוי בכל יום דחששו להיותן טרודין על המחיה ועל הכלכלה ואינן מפנים את לבם לאיכות ומהות הוידו"י והנה כאשר יתוודו בהרצות שפתים ולבם בל עמם. הנה יוסיפו על חטאתם פשע. ויצטרכו למיתב תענית לתעניתם היינו וידוי לוידויים רק בתענית צבור אז לבם נשברה ומפנין את לבם לענין הוידוי אזי אמרו כל הקהל וידוי והנה עתה מקרוב הנהיגו לומר הוידוי בכ"י כל ההמון בכל ב"כ. הנה המשכיל ישוב אל לבו להתוודות כהוגן ואז טוב לו ודי בזה למשכיל) ויכוין שמתוודה בכ"ב אותיות לתקן מה שפגם בכ"ב אותיות (היינו כללות התורה כולה יסודה כ"ב אותיות) ועוד יכוין ששאר החטאים שאינו זוכר יוכלל בוידוי זאת כי הכל נכלל בכ"ב אותיות (עיין בר"מ בענין שאמרז"ל בבדיקת חמץ בודק עד מקום שידו מגעת והשאר מבטלו בלבו ודיו) ויכוין לקיים מ"ע להתוודות ולשוב בתשוב"ה כי מצות צריכות כונה ובפרט מ"ע דאורייתא וגם הוא מ"ע שבדיבור דגם במצות דרבנן אינו יוצא בלא כונה. ודע ע"פ חשבון הרמב"ם במנין המצות הנה מ"ע של הוידוי באה בתורה במנין שס"ה. נ"ל ע"פ משארז"ל השט"ן בגי' שס"ד לרמז דביוה"כ לית ליה רשות לאסטיני. הנה כ"ה בענין הוידוי כשהאדם מתודה שגב' מעלתו למנין שס"ה בענין יוה"כ ואז השט"ן חלף הלך לו בזמן שהחייב מודה ועוזב. הבן הדבר העתקתי לך כל הדברים האלה עם קצת תוס' דברינו אלה למראה עיניך להיותן דברים נצרכין לכל האנשים כגילי. בין והתבונן:


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 7:9:1
[Bnei Yissaschar, Tishrei 7:9:1](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/7:9:1)

**שימני**כחותם על לבך רמז הדבר מילוי ל"ב כזה מ"ד י"ת בגימ' חות"ם עיין בסוף דברי הסבא במשפטים וי"ל שזה אחד מן הטעמים שמכין על הלב בשעת הוידוי:


###### Bnei Yissaschar, Tishrei 7:10:1
[Bnei Yissaschar, Tishrei 7:10:1](https://torahapp.org/share/book/Bnei%20Yissaschar/s/Tishrei/r/7:10:1)

**ויאמר**י"י סלחת"י כדברי"ך הנה הוא בגימ' אלף ל"ז ועם הי"ט אותיות בגימ' אלף נ"ו הוא כמנין השמות שצריכין לכוין (ע"פ כונת האריז"ל) בכריעות וזקיפות דשמ"ע דהיינו באבות תחילה קס"א וגם הו"י' פשוטה ובזקיפת ע"ב. הו"י' פשוטה ובאבות לבסוף בכריעה קמ"ג הו"י' פשוטה ובזקיפ' ס"ג הו"י' פשוטה ובהודא' תחילה בכריעה קנ"א הו"י' פשוטה ובזקיפה מ"ה. הו"י' פשוטה ולבסוף בכריע' קס"א הו"י' פשוטה ובזקיפה ב"ן הו"י' פשוט' ס"ה בגימ' אלף נ"ו. רמז נכון למי שמכוין כנ"ל. הטוב וסלח יסלח לו כדבריו ודי בזה: