## Brit Moshe, Negative Commandments

###### Brit Moshe, Negative Commandments 126:1:1
[Brit Moshe, Negative Commandments 126:1:1](https://torahapp.org/share/book/Brit%20Moshe/s/Negative%20Commandments/r/126:1:1)

כל (א) הבא על הערוה מן העריות כו', כ"כ רבינו ז"ל גם בקיצור הסמ"ג שלו אלא שם השמיט את הפסוק לא תעשו מכל התועבות האלה ולא הביא רק את הפסוק לא תקרבו וגם ברמזיו השמיט את הפסוק לא תעשו והלשון שכ' רבינו כאן היא ממש לשון הרמב"ם ז"ל הל' א"ב פכ"א אלא הרמב"ם כתב שנ' לא תעשו מכל חוקות התועבות ומלת חקות באמת ט"ס דבפ' אחרי פי"ח פכ"ו ליתא וע"כ שפיר השמיטו רבינו וכיון דמה שהביא הרמב"ם גם את הפסוק לא תעשו עכצ"ל דרצה לאשמעינן בזה שנכפלה המל"ת זו כמ"ש בסה"מ מל"ת שנ"ג וכ"כ החינוך מצ' קפ"ח א"כ י"ל דגם רבינו משום כוונה זו הביא את הפסוק לא תעשו אלא בקיצור הסמ"ג שלו וגם ברמזיו כיון דרצה לקצר ע"כ השמיט ולא הביא אלא את הפסוק שהיא עיקר הלאו דבספר' שהביא רבי' לא דרש את הלאו זה אלא מהפסוק לא תקרבו ומהטעם זה י"ל דגם הרמב"ם ברמזיו דריש הרמב"ם דמדע רמז מל"ת שנ"ג לא תקרבו דז"ל שלא לקרב בעריות בדברים המביאין לידי גילוי ערוה כגון חיבוק ונישוק ורמיזה וקפיצה שנ' אל כל שאר בשרו לא תקרבו לגלות ערוה מפי השמועה למדו שזו אזהרה לקירוב המביאה לידי גילוי ערוה עכ"ל. אבל לכאורה ק"ל על מ"ש הרמב"ם ברמזיו ורמיזה וקפיצה דנראה דג"כ נכללו בלאו זה ולוקין עליה מה"ת הלא בחיבורו בהלכה ב' שם כתב וז"ל העושה דבר מחוקות אלו הרי הוא חשוד על העריות ואסור לאדם לקרוץ בידיו וברגליו או לרמוז בעיניו לאחת מן העריות או לשחוק עמה או להקל ראש ואפי' להריח בשמים שעליה או להביט ביפיה אסור ומכין למתכוין לדבר זה מכות מרדות כו' עכ"ל וכיון דסובר דעל רמיזה וקפיצה אין לוקין אלא מכות מרדות עכ"מ דסובר דאינו אסור אלא מדרבנן [ומטעם זה י"ל לא כתב בסה"מ מרמיזה וקפיצה כלום] וא"כ סותר מ"ש ברמזיו עם מ"ש בחיבורו, אבל אח"כ ראיתי שגם בפי' המשניות בסנהדרין פ"ז על המשנה הבא על הזכר כתב וז"ל וכן המשחק עם אחת מן העריות והקריצה בעין במתכוין להנאה כל זה אסור ומכין לעובר מלקות וכל אלו נכללין בשני לאוין נזכרים בתורה האחד זה שאמר הכתוב לא תקרבו לגלות ערוה כלומר הזהרו והתרחקו מן הדברים המקריבים ומביאים לגלות ערוה וכן פירשו ע"ה לא תקרבו לגלות ערוה והשני מה שנ' לבלתי עשות מחוקות התועבות אבל אין חייב כרת אלא על הביאה הנזכרת כמו שאמרי' על עצמן של תועבות ענוש כרת וכו' וכן אסור להריח בבשמים שעל הערוה וליהנות בראיית העין בצורתה במתכוין להנאה אבל אינו חייב ע"ז מלקות אע"פ שאמרו לא תנאף לא תהנה לאף לפי שאין לוקין מדרשה כו' עכ"ל נראה בפי' שגם בפי' המשניו' סובר דרמיזה וקפיצה נכללו בלאו זה ולוקין עליו מה"ת וא"כ גם מפי' המשניות איכא סתירה למ"ש בחיבורו, אעכצ"ל דבחיבורו חזר ממ"ש בפי' המשניות כדרכו כמ"ש היד מלאכי כללי הרמב"ם סי' א' א"כ י"ל דגם ברמזיו כתב כפי מה שסובר בפי' המשניות אבל בסה"מ צ"ל דסובר כמו שסובר בחיבורו וע"ר לא דיבר שם מרמיזה וקפיצה כלום, ואחר שכתבנו את זה ראיתי בהרמב"ן ז"ל בהשגותיו על הסה"מ מל"ת שנ"ג שג"כ עמד עמ"ש הרמב"ם ברמזיו מרמיזה וקפיצה אבל לא דיבר מהסתירה שכתבנו כלום וגם רבינו סובר דרמיזה וקפיצה אינו אסור אלא מדרבנן מדכ' וז"ל לפיכך אמרו חכמים שאסור לו לאדם לשחוק עם הנשים ולא לקרוץ בידיו ורגליו ולא לרמוז בעיניו כו' ורבינו לשיטתו שפיר כתב שאינו אלא מדרבנן כיון שדרכו להלוך בעקבותיו של הרמב"ם בחיבורו כמ"ש הי"מ כללי הסמ"ג:


###### Brit Moshe, Negative Commandments 126:2:1
[Brit Moshe, Negative Commandments 126:2:1](https://torahapp.org/share/book/Brit%20Moshe/s/Negative%20Commandments/r/126:2:1)

ומה שלא התחיל רבינו את המל"ת זו במלת שלא נ"ל בס"ד כיון דבמל"ת זו יש פלוגתא בין המוני מצות ז"ל רבינו והרמב"ם סברו דהדרשה דספרא שהביאו דרשה גמורה היא ולא אסמכתא דלא תקרבו לגלות ערוה אזהרה שלא לקרב לעריות בדברים המביאין לידי גילוי ערוה כגון חיבוק ונישוק וע"כ מנאו את הפסוק זה למל"ת ואחריהם נמשך החינוך ואה"מ מצ' קפ"ח העי"מ מצ' ק"צ המצה"ש ומהר"ש מצ' קפ"ט, אבל הרמב"ן בהשגותיו על הסה"מ סי' הנ"ל השיג על הרמב"ם וכתב שאין אזהרת לא תקרבו אלא בגילוי ערוה ממש והביא ראי ממה שאמר ר' פדת שבת דף י"ג ע"א לא אסרה תורה אלא קורבה של גילוי עריות בלבד ומדלא הקשה הגמ' על ר' פדת מהספרא הנ"ל הוכיח דדרשה דספרא אסמכתא בעלמא היא וגם עוד ראיות אחרות הביא על זה עי"ש וגם הזוהר הרקיע מל"ת י' אות י"א הביא ראי' ממ"ד הגמ' סוטה כ"ו ע"ב דרך איברים פריצותא היא ופריצותא מי אסר רחמנא וגם ביבמות דף ע"ו קאמר הגמ' על נשים המסוללות זו בזו פריצותא היא ומחמת ראיות הללו הסכים עם הרמב"ן עי"ש וגם עי' בהתרי"ג מצות של הבה"ג מובא במצות השם בסופו ותראה שג"כ השמיט את המל"ת זו מדלא הביא את הפסוק לא תקרבו לגלות ערוה כלל וא"כ עכצ"ל דגכ"ס כהרמב"ן ובאמת פליאה לי על הרמב"ן שדרכו להביא בהשגותיו את הבה"ג כשסובר כוותיה וא"כ מדוע לא דיבר במל"ת ז' מהבה"ג כלום וצ"ע וגם מהיראים והסמ"ק מוכח דסברו כהרמב"ן מדלא הביאו את המל"ת זו ובאמת הראיות של הרמב"ן והזוה"ר גדולים מאד.


###### Brit Moshe, Negative Commandments 126:2:2
[Brit Moshe, Negative Commandments 126:2:2](https://torahapp.org/share/book/Brit%20Moshe/s/Negative%20Commandments/r/126:2:2)

אבל המגלת אסתר שם מדחה היטב את כל הראיות של הרמב"ן והזוה"ר הנ"ל וכשתעי' היטב בדבריו תראה דלפי מה שפירשו על הא דר' פדת רש"י בשבת שם ד"ה גילוי עריות ותוס' שם ובע"ז י"ז ע"א ד"ה ופליגי באמת הראי' של הרמב"ן עדיין במקומם עומדים וא"כ י"ל דהרמב"ן ודכוותיה סברו הפשט בהא דר' פדת כרש"י ותוס' וע"כ לא מנאו את המל"ת זו אבל רבינו והרמב"ם ודכווייתו י"ל דסברו הפשט בהא דר' פדת כמ"ש המגלת אסתר וא"כ ממילא נסתרו הראיות של הרמב"ן והזוה"ר הנ"ל ע"כ מנאו שפיר את המל"ת זווגם הלב שמח שם מיישב היטב את שיטתם ועי' במעיי"ח דף ע"א ע"ב אות נ"ז מ"ש עליו. עכ"פ זה מוכח מהנ"ל דהמל"ת זו לא הוי מל"ת לכ"ע א"כ שפיר י"ל דמחמת שינוי זה לא התחיל רבינו את המל"ת זו במלת שלא כדרכו כשיש איזה שינוי כהנ"ל ריש מל"ת ע"ז כמובן, והפרטי דינים שכ' רבינו רובם מהרמב"ם הל' א"ב פכ"א וכ"ה ולהלכה עי' טוש"ע אה"ע סי' כ"א עד סי' כ"ד וגם עי' במגלת ספר מל"ת קכ"ו ונר מצוה סי' י' אות קס"ב כי כתבו דברים עתיקים במל"ת זו והטעם של המל"ת זו עי' רמב"ן ור' בחיי פ' אחרי ועיר מקלט סי' הנ"ל.