## Brit Moshe, Negative Commandments

###### Brit Moshe, Negative Commandments 20:1:1
[Brit Moshe, Negative Commandments 20:1:1](https://torahapp.org/share/book/Brit%20Moshe/s/Negative%20Commandments/r/20:1:1)

העושה (א) ע"ז לעצמו כו' לכאורה צריך להבין דמדוע לא התחיל רבינו ז"ל את המל"ת זו בלשון שלא כדרכו ברוב שאר מל"ת והשאר מוני מצות ז"ל הרמב"ם בסה"מ מל"ת ב' הסמ"ק סי' קס"א החינוך העיר מקלט האלה המצות ומצות השם מצוה כ"ז באמת התחילו גם את המל"ת זו בלשון שהתחילו את השאר מל"ת ורבינו גם בקיצור הסמ"ג שלו כתב העושה ע"ז ולא במלת שלא וזה באמת טעמא בעי, ונ"ל בס"ד ליתן טעם לשבח דבסנהדרין ס"א ע"א איתא דתניא האומר בואו ועבדוני ר"מ מחייב ור' יהודא פוטר היכא דפלחו כ"ע לא פליגי דכתיב לא תעשה לך פסל כו' עי"ש היטב רש"י ותוס' והיד רמה ז"ל כתב וז"ל היכא דפלחוה כ"ע לא פליגי דחייב דכתיב לא תעשה לך פסל לך יתירא הוא ודרשינן ביה לא תעשה עצמך פסל וכתיב לא תשתחוה להם אקשינהו רחמנא להדדי לחיובא כי פליגי בדיבורא בעלמא כו' חזינן מגמ' זו דהפסוק לא תעשה לך פסל הזהיר גם על זה שלא לעשות עצמו ע"ז וכשיעשה עצמו ע"ז ואמר בואו ועבדוני ויעבדוהו לכ"ע חייב סקילה אבל כשלא יעבדוהו לא חייב סקילה לר"י דהלכתא כוותיה כמו שפסק הרמב"ם הל' עכו"ם פ"ה הל' ה' אבל מלקות נ"ל דחייב כיון דעבר במה שעושה עצמו ע"ז על לאו דלא תעשה לך פסל וכן מורה לשון הרמב"ם שכ' ואם לא יעבדוהו כו' אינו נסקל נראה דדוקא סקילה אינו חייב אבל מלקות חייב וגם הדעת מחייב את זה דכמו כשעושה איזה דבר לע"ז חייב מלקות מלאו דלא תעשה לך פסל א"כ מהיכא תיתי נאמר דכשעושה עצמו ע"ז דג"כ נכלל בלאו זה שלא יהא חייב מלקות ואי"ל דמשום דלא עשה מעשה אלא בדבור דאמר בואו ועבדוני ע"כ אין לוקין דכבר כתבנו לעיל מל"ת א' מחודש כ"ג דמשום חומרא דע"ז לוקין אפי' כשלא עשה מעשה אלא בעקימת פיו וזה אצלי דבר ברור שכן היא וממילא מיושב בזה בס"ד מה שהקשה הבאר יהודא הל' עכו"ם פ"ג הל' ט' דהיכי למד הרמב"ם אזהרה מלעשות ע"ז מלא תעשה לך פסל הלא מגמרא דסנהדרין הנ"ל משמע דמקרא זה נלמד שלא יעשה אדם את עצמו ע"ז וגם על רבינו לכאורה קשה קושיא זו אבל בהנ"ל מיושב שפיר כיון דשלא לעשות עצמו ע"ז ג"כ משום שאסור לעשות ע"ז היא כמובן וגם מה מאד מיושב בזה מה דק"ל על רבינו והרמב"ם דסברו דהפסוק לא תעשה לך פסל דיבר מעשיית ע"ז שהוא במלקות ולא במיתה הלא מגמ' דסנהדרין הנ"ל מוכח דדיבר ממיתה מדקאמר היכא דפלחו כ"ע לא פליגי דכתיב לא תעשה לך פסל והיכא דפלחו מיתה חייב ולא מלקות וא"כ לכאורה ראי' מגמרא זו לשיטת הרמב"ן ז"ל בהשגותיו על הרמב"ם בסה"מ מל"ת ה' דאזהרה על עשיית ע"ז לא מפסוק לא תעשה לך פסל ילפינן משום דפסוק זה לא דיבר מחיוב מלקות אלא מחיוב מיתה וכ"כ בספרו עה"ת פ' יתרו עי"ש אבל בהנ"ל מיושב בס"ד שפיר די"ל דהגמ' לא הביא לא תעשה לך פסל אלא להורות דשלא לעשות עצמו ע"ז ג"כ נכלל בפסוק זה וכיון דעשיית עצמו ע"ז ג"כ נקרא פסל ממילא כשאמר בואו ועבדוני ופלחו לו חייב מיתה משום מסית כמובן וא"כ י"ל דמש"ה ל"כ רבינו שלא לעשות ע"ז כדי שלא נטעה שלא מוזהר אלא שלא לעשות איזה דבר או אדם אחר לע"ז אבל שלא לעשות עצמו ע"ז אינו מוזהר דמלת שלא לעשית מורה כן ע"כ כתב העושה ע"ז כו' דבלשון זה באמת נכלל הכל וגם לקמן במל"ת כ"א ג"כ משום כוונה זו כתב העושה ע"ז ודו"ק:


###### Brit Moshe, Negative Commandments 20:2:1
[Brit Moshe, Negative Commandments 20:2:1](https://torahapp.org/share/book/Brit%20Moshe/s/Negative%20Commandments/r/20:2:1)

**אע"פ (ב) שלא עשאה אלא לעצמו כו'.** זה נראה בעליל שיש כאן ט"ס דאי נאמר דרבינו דיבר כאן מע"ז שעשה בעצמו לעצמו א"כ היכי כתב דלוקה שנא' כו' דמשמע שלא לקה אלא אחת הלא רבינו בעצמו כתב לקמן מל"ת כ"א דכשעשה ע"ז לעצמו לוקה שתים אעכצ"ל דצריך להיות כאן אע"פ שלא עשה בעצמו כו' וכ"כ המרש"ל ז"ל בביאורו כאן וגם הדינא דחיי והמגלת ספר ז"ל דברו מזה וממילא גם ברמזיו ובקיצור הסמ"ג שלו צריך ג"כ תיקון זה וכ"כ הנתיבות עולם. ומ"ש רבינו ואע"פ שלא עבדה לוקה כו' לכאורה יש לדקדק דהיכי כתב ואע"פ שלא עבדה לוקה דנראה דלא מיבעיא אם עבדה בודאי לוקה הלא אם עבדה באמת אינו לוקה אלא חייב מיתה וגם בהרמב"ם הל' עכו"ם פ"ג הל' ט' יש לדקדק כן ונ"ל בס"ד דכוונתם להורינו דאינו חייב מלקות על עשיית ע"ז אא"כ עשה ע"מ לעבוד ועל כוונה זו כתבו ואע"פ כו' כלומר משום דעשיי' הי' ע"מ לעבוד ע"כ לוקה אע"פ שלא עבדה וממילא מיושב בזה בס"ד מה דק"ל על הרמב"ם דמסה"מ מל"ת ב' וג' נראה בפי' דסובר דאינו חייב על עשיית ע"ז אא"כ עשה ע"מ לעבוד א"כ מדוע ל"כ גם בחיבורו כן אבל בהנ"ל באמת נכלל בחיבורו במלת אע"פ וגם הרוחנו בזה דגם רבינו והרמב"ם בחיבורו סברו ככל השאר מוני מצות הנ"ל דסברו ג"כ כן מדלא שכחו מלכתוב מלת לעבוד עי"ש ותבין וכן כתבו בפי' הפרשת הכסף הל' עכו"ם פרק והלכה הנ"ל והמנ"ח מצוה כ"ז דלאו זה רק כשעושה ע"מ לעבוד, אבל לכאורה מנ"ל את זה ונ"ל בס"ד דלמדו מגמרא ע"ז מ"ג ע"ב ור"ה כ"ד ע"ב דאיתא שם ושבמדור התחתון מי שרי והתניא אשר בשמים לרבות חמה ולבנה כו' ומשני הגמ' כי תניא ההיא לעבדם כו' עי"ש וכבר ידוע פלוגתת הרמב"ם והרמב"ן בלאו זה הרמב"ם סובר דאזהרה על עשיית ע"ז לא תעשה לך פסל ואלהי מסכה לא תעשה לך וכ"ס רבינו והשאר מוני מצות הנ"ל אבל הרמב"ן סובר דאזהרה על עשיית ע"ז אל תפנו אל האלילים ואלהי מסכה לא תעשה לך אבל לא תעשה לך פסל מניעה בע"ז מלקבלו עליו לאלוה דהיינו שלא לעשות ע"ז לעבוד ועובד וראיות הרמב"ן ע"ז מגמ' דע"ז הנ"ל מדמשני הגמ' כי תניא ההיא לעבדם עי' בהשגותיו על הסה"מ מל"ת ה' ותראה דראייתו לכאו' ראי' אלימתא וצ"ל דרבינו והרמב"ם ודכוותיה באמת סברו הפשט בגמ' כי תניא ההיא לעבדם כלומר שעושה ע"מ לעבוד ואע"פ שלא עובד וכ"כ המגלת אסתר עי"ש וממילא לפי פשט זה באמת מוכח מגמ' זו דלא חייב על עשיית ע"ז אלא דוקא כשעושה ע"מ לעבוד וכ"כ התוס' ביומא דף הנ"ל ד"ה כרובים א"כ שפיר י"ל דמגמרא זו למדו רבינו והרמב"ם את זה כמובן וגם את זה י"ל דמגמ' זו למדו גם מה שכתבו דבעשיית ע"ז חייב אפילו כשאחרים עשו לו משום דהי' קשה להם דמדוע לא משני הגמרא תיכף כשהקשה ושבמדור התחתון מי שרי והתניא אשר בשמים לרבות חמה כו' שאני ר"ג דאחרים עשו לו מדוע איחר הגמרא עם תירוץ זה עד בתר שהקשה מהברייתא שלמדה מהפסוק לא תעשון אתי עי"ש ותבין אעכצ"ל דהגמ' סובר דעל הני דברים שהזהירנו מלעשות מהפסוק לא תעשה לך פסל וכל תמונה וגו' על הני דברים באמת חייב אפי' כשאחרים עשו לו וע"כ לא משני הגמ' שם שאני ר"ג דאחרים עשו לו אלא על זה משני הגמ' כי תניא ההיא לעבדם אבל אח"כ כשהקשה הגמ' מהני דברים שהזהירנו מלעשות מהפסוק לא תעשון אתי על הני דברים סובר הגמרא דבאמת לא חייב אלא כשעושה בעצמו אבל כשאחרים עושים לו אז מה"ת לא חייב אלא איסור מראית עין מדרבנן יש בצורה בולטת וע"כ משני הגמר' ע"ז שאני ר"ג דאחרים עשו לו עי' בסוגי' זו היטב ותראה שמצאנו בס"ד המקור לרבינו והרמב"ם ודכוותייהו הנ"ל על מה שכתבו דעל עשיית ע"ז חייב אפי' כשאחרים עשו לו והמנ"ח ז"ל מצוה כ"ז כתב על דין זה ה"ל וגם הכ"מ לא הראה לנו מוצא דברי רבינו הרמב"ם אכן ודאי מצא רבינו זה באיזה ברייתא ואנחנו לא נדע עכ"ל אבל אנחנו הראנו בס"ד את מקורו מגמרא דר"ה וע"ז הנ"ל ודו"ק:


###### Brit Moshe, Negative Commandments 20:3:1
[Brit Moshe, Negative Commandments 20:3:1](https://torahapp.org/share/book/Brit%20Moshe/s/Negative%20Commandments/r/20:3:1)

ועל מ"ש רבינו שלוקין על לאו דעשיית ע"ז לכאו' יש להקשות הלא לאו שבכללות הוא כיון שכולל מלעשות כל התמונות אבל באמת כבר דיבר מזה הראב"ד ז"ל בהשגותיו על הרמב"ם הל' עכו"ם פ' והלכה הנ"ל עי"ש מה שתירץ, אבל קושיא אחרת עדיין יש להקשות על רבינו דלפי הנ"ל מחודש ב' דרבינו סובר דאפילו אם מצוה לעשות לו ע"ז ע"י אחרים ג"כ לוקה ע"ז לכאורה קשה הא לאו שאין בו מעשה הוא אבל גם את זה כבר הקשה על הרמב"ם הלח"מ ז"ל הל' עכו"ם שם ותירץ וז"ל וי"ל דכיון דהאחר עושה מעשה בשליחותו הוי כאלו עשאו הוא וחייב עכ"ל אבל לכאו' צריך להבין דלפי שיטת הרהמ"ג ז"ל פי"ג מהל' שכירות הל' ב' דכל לאו דמשכחת בו מעשה אפילו לא עשה מעשה לוקה א"כ ה"נ י"ל כיון דמשכחת בלאו זה מעשה כשהוא בעצמו עושה ע"ז ע"כ שוב שפיר לוקין אפילו כשאחרים עושין לו וא"כ מה הקשה הלח"מ ואי"ל דהלח"מ באמת חולק על הרהמ"ג בזה כיון דבהל' שכירות שם נראה בפי' דמודה לו אבל לפי מה שכתבנו לעיל מל"ת א' מחודש ט' בשם הנב"י בכוונת כללו של הרהמ"ג באמת שפיר הקשה הלח"מ כיון דגם כאן בזה ע"ז שעשו לו אחרים שוב לא משכחת מעשה עי"ש ותבין, אבל עדיין ק"ל על הלח"מ דלפי שיטת החינוך מצוה רמ"א דהיכא דמשכחת שיעבור על הלאו בלא מעשה אז שוב אינו לוקין אפילו אם עושה מעשה הבאתי לעיל מל"ת י"א מחודש ג' וכפי מ"ש השה"מ הל' חמץ ומצה פ"א הל' ג' דגם הרמב"ם סובר כהחינוך א"כ קשה אמאי הקשה הלח"מ דוקא על היכא דעשו אחרי' לו אמאי לוקה אמאי לא הקשה גם על כשעושה בעצמו דאמאי לוקה אע"ג שעשה מעשה כיון דמשכחת שיהא עובר בלא מעשה אבל לפי מה שבררנו לעיל מל"ת י"א את שיטת החינוך באמת גם קושי' זו ל"ק מידי כיון דגם כאן כשעושה בעצמו י"ל דלא משכחת עשיית ע"ז זו בלא מעשה דדילמא לא מצא אדם אחר שיעשה לו וא"כ הוי דבר זה דומה להא דקונה חמץ בפסח שכתבנו שם שגם החינוך מודה בכה"ג דלוקה עי"ש היטב ותבין:


###### Brit Moshe, Negative Commandments 20:3:2
[Brit Moshe, Negative Commandments 20:3:2](https://torahapp.org/share/book/Brit%20Moshe/s/Negative%20Commandments/r/20:3:2)

ועל תירוצו של הלח"מ הנ"ל ראיתי בדינא דחיי ז"ל שהקשה דאיך חייב המשלח הא אנן קיי"ל דמשלח פטור כיון דאין שליח לדבר עבירה עי"ש שהניח בצ"ע ובאמת הקושיא זו הי' יכול הדד"ח להקשות על רבינו והרמב"ם גופא לא על תירוצו של הלח"מ דוקא והחינוך במצוה כ"ז באמת כבר עמד ע"ז וז"ל ותמיה אני על הרמב"ם ז"ל שכ' שאין הפרש בין שיעשה בידו או יצוה לעשותם שהרי מצוה משלח הוא וקיי"ל משלח פטור עכ"ל אבל לפי מה שכתבנו לעיל מל"ת א' מחודש י"ח בשם הקהלת יעקב דכשישראל פלח לע"ז הרי הוא כבן נח ואמרינן בי' דיש שליח לדבר עבירה. ממילא י"ל דכיון כשמצוה לעשות לו ע"ז לעבדה [דאי לא מצוה לעשות לעבדה באמת לא חייב כהנ"ל מחודש ב'] הו"ל כנכרי ול"ק קושיות החינוך כן עלה ברעיוני לתרץ וגם מצאתי אח"כ בנר מצוה סי' י' אות א' שג"כ מתרץ כן אבל אחר עיון קצת ראיתי שתירוץ זה צ"ע גדול כיון דהק"י ל"כ את כללו אלא דוקא כשישראל פלח לע"ז וא"כ י"ל דדוקא כשפלח לע"ז אז דינו כב"נ כיון דב"נ ג"כ מצווה בחיוב מיתה ע"ז אבל על עשיית ע"ז כיון דב"נ לא חייב מיתה עליו כמ"ש הגמרא סנהדרין נ"ו ע"ב אמר רבא ומי איכא למ"ד עכו"ם שעשה ע"ז ולא השתחוה לה חייב עי"ש ואף שהרמב"ם הל' מלכים פ"ט הל' ב' כתב שאסור לב"נ לעשות ע"ז [עי' בספרי פני משה הל' מלכים שם שהראיתי לדעת דמנ"ל להרמב"ם את זה] אפ"ה איכא למימר דכיון דב"נ לא חייב מיתה עליה ואפשר דכל האיסור לא הוי אלא מדרבנן וכמ"ש הלח"מ הל' מלכים פ"י הל' ט' [ועי' במנ"ח סוף מצוה כ"ז שהניח את זה אי אסור מדרבנן בצ"ע] וא"כ י"ל דע"י עשיית ע"ז באמת לא נעשה כעכו"ם וגם מלשון הרמב"ם הל' עכו"ם פ"ב הל' ה' שכ' וז"ל ישראל שעבד עכו"ם הרי הוא כעכו"ם לכל דבריו כו' לשון זה מורה בפי' דדוקא כשעבד עכו"ם אז דינו כעכו"ם אבל לא כשעושה ע"ז אבל לפי מ"ש המנ"ח במצוה הנ"ל וז"ל ולענין אם נעשה מומר בלאו זה כבר הזכרנו לעיל דאחרונים פלפלו בדבר כו' עי' במשנת חכמים ותב"ש יו"ד סי' ב' עכ"ל א"כ ממילא י"ל שתירוצינו הנ"ל תליא בפלוגתת האחרונים שכ' המנ"ח כמובן, ועי' במנ"ח שם מה שתירץ בשם מש"ח על קושיות החינוך הנ"ל וגם במרכבת המשנה ספרדי וביד המלך הל' עכו"ם שם ובמהר"ם שיק מצוה כ"ז, ולענין מש"פ הרמ"א יו"ד סי' קנ"ז דגם על לאו דעשיית ע"ז יהרג ואל יעבור עי' בפרשת הכסף הל' עכו"ם פ"ג שהביא תשובה ארוכה בזה: