## Brit Moshe, Negative Commandments

###### Brit Moshe, Negative Commandments 21:1:1
[Brit Moshe, Negative Commandments 21:1:1](https://torahapp.org/share/book/Brit%20Moshe/s/Negative%20Commandments/r/21:1:1)

**העושה (א) ע"ז בידו לאחרים אפילו עשאה לעכו"ם לוקה כו'.** לכאו' צריך להבין דמדוע כתב רבינו ז"ל מלת בידו וגם הרמב"ם ז"ל הל' עכו"ם פ"ג הל' ט' כתב כן אבל כבר עמד ע"ז מו"ה יוסף ז"ל מקרעמניץ בביאורו כאן וגם הדינא דחיי ז"ל דיבר קצת מזה עי"ש. ומ"ש רבינו ואלהי מסכה לא תעשו והשמיט מלת לכם וגם בקיצור הסמ"ג שלו ג"כ השמיט עי' בדד"ח מ"ש ע"ז וגם לי"נ בס"ד ליתן טעם לשבח דבספרא ריש פ' קדושים איתא וז"ל ואלהי מסכה לא תעשו יכול יעשו להם אחרים ת"ל לא לכם או לא לכם יכול הם יעשו לאחרים ת"ל לא תעשו לא לכם מכאן אמרו העושה ע"ז לעצמו עובר משום שתי אזהרות משום לא תעשו ומשום לא לכם ר' יוסי אומר משום שלש משום לא תעשו משום לא לכם ומשום לא יהי' לך ומפרש הקרבן אהרן ז"ל וז"ל יכול יעשו כו' אם נעזוב קרא כפשטו דמלת לא אינה משמשת אלא למלת תעשו יובן לנו ב' היתרים מקרא שלא אסרה תורה בזה אלא שלא יעשו להם ר"ל שלא יהי' אדם עושה לעצמו אבל אם עושה לאחרים או אחרים עושין לו מותר וזה א"א לפרשו דהרי אמר קרא אחרינא לא יהיה לך אלהים אחרים מ"מ ולזה הוכרחו ז"ל לפרש דמלת לא תשמש לשנים והו"ל כאלו אמר לא תעשו ולא לכם ירצה לא תעשו לאחרים ולא אחרים לכם ואחר הניחם זה דרשוהו יכול יעשו להם אחרים כלומר אלו אמר קרא לא תעשו ותו לא הייתי יכול לומר שלא אסרה התורה העיכוב אלא המעשה לחוד אתם לא תעשו אבל אחרים עושים לכם ת"ל לא לכם שירצה כמו שאמרנו ולא אחרים עושים לכם ואלו אמר אלהי מסכה לא לכם תשמע לא יהיה לכם ממקום אחר מאחרים עושים לכם אבל אתם עושים לאחרים ת"ל לא תעשו עכ"ל חזינן דהספרא יליף מלא תעשו דלא יעשה הוא ע"ז לאחרים וממלת לכם יליף שלא יעשו אחרים לו וא"כ לפי"ז שפיר עשה רבינו שהשמיט מלת לכם כיון דקאי כאן במל"ת זו על ע"ז שהוא עושה לאחרים כמובן:


###### Brit Moshe, Negative Commandments 21:2:1
[Brit Moshe, Negative Commandments 21:2:1](https://torahapp.org/share/book/Brit%20Moshe/s/Negative%20Commandments/r/21:2:1)

לפיכך (ב) העושה ע"ז לעצמו לוקה שתים כ"כ גם הרמב"ם הלכ' עכו"ם הלכה הנ"ל ובסה"מ מל"ת ג' ומפשטות לשונם נראה דהשני לאוין כשעושה לעצמו הם לא תעשה לך פסל ואלהי מסכה לא תעשו לכם וכ"כ בפי' המצות השם מצוה רט"ו אבל לכאורה ק"ל כיון דעכצ"ל דרבינו והרמב"ם למדו את זה דלוקה שתים מהספרא הנ"ל וכמ"ש הרמב"ם בפי' בסה"מ וגם את זה צ"ל דפסקו כהחכמים דספרא ולא כר' יוסי כיון דלר' יוסי איכא ג' לאוין והם לא סברו אלא דלוקה שתים אבל ק"ל ע"ז דלפי שיטתם דכשעושה ע"ז לעצמו חייב גם משום לאו דלא תעשה לך פסל א"כ אמאי לא יהא באמת חייב ג' מלקות שתים משום הני שאמרו החכמים דספרא משום לא תעשו ומשום לא לכם והג' משום לא תעשה לך פסל ועוד ק"ל דהיכי יכלו לסבור דכשעושה ע"ז לעצמו חייב גם משום לא תעשה לך פסל הא חזינן דהחכמים דספרא לא סברו כן מדלא אמרו דלוקה שלש ותו הא גם לר' יוסי דספרא ג"כ צ"ל דלא סובר כן דאל"כ אמאי לא אמר דלוקה ד' וא"כ כמאן סברו ועוד ק"ל אמאי לא כתבו דכשעשו לו אחרים ג"כ לוקה שתים אחת משום לא תעשה לך פסל כמ"ש רבינו במל"ת כ' ואחת משום לא לכם כמו שאיתא בספרא:


###### Brit Moshe, Negative Commandments 21:2:2
[Brit Moshe, Negative Commandments 21:2:2](https://torahapp.org/share/book/Brit%20Moshe/s/Negative%20Commandments/r/21:2:2)

אבל ראיתי בדינא דחיי שכ' בד"ה לוקה שתים וז"ל הכי איתא בת"כ וכפי השורש שהניח הרמב"ם בשורש ט' שכל שאמרו עובר משום כך וכך או כך וכך לאוין אינו לוקה שתי מלקיות אלא א"כ יאמרו בפי' לוקה שתים או שלשה וע"כ יש לפרש שמה שאמרו בת"כ עובר משום שתים הכוונה לומר שמוזהר בשביל שתים אבל לא שילקה שתים וכן משמע מדקאמר עובר משום שתים משום לא תעשו ומשום לא לכם ואי לוקה שתים קאמר איך לוקה בלאו אחד שתי מלקיות ועוד לר' יוסי דאמר שלש והשלישי משום לא יהי' לך איך לוקה שתים בשביל דבר אחד כיון שהמצוה והמוזהר ממנו הוא ענין אחד שלא יהיה לך הזהיר שלא יהיה לנו צלמים ולא תעשה לך הזהיר שלא יהיה לנו צלמים וכבר ביאר הרמב"ם בשרש הנז' שאין למנות אלא המצוה והמוזהר ממנו אבל לא נקפיד ברבוי הלאוין שלחוזק האזהרה הוכפלה וכיון דאינו נמנה אלא המצוה והמוזהר ממנו ורבוי הלאוין אינן נימנין ה"ה שאין לוקין עליהן דכפי המצות כך הם המלקיות כמו שהוא דעת הרמב"ם באותו שורש אלא ודאי מ"ש בת"כ עובר בכך לאוין הכוונה לומר שמוזהר בכך לאוין אבל אינו לוקה אלא אחת ולפי"ז מ"ש הרמב"ם והרב המחבר הסמ"ג לפיכך העושה ע"ז לעצמו בידו לוקה שתים אינו ענין לבריי' דת"כ דמה שכתבו לוקה שתים היינו משום לא תעשה לך פסל ומשום אלקי מסכה לא תעשו לכם שהם שני לאוין נפרדים ושני עניינים נפרדים וצ"ע בסה"מ להרמב"ם ז"ל גם בזוהר הרקיע ובחינוך עכ"ל הדד"ח ולפי דבריו באמת ל"ק כל הקושיות הנ"ל וגם מה מאד מיושב בדבריו מה שהקשה הגהות מהרי"ד על הספרא הנ"ל אות י"ב עי"ש ותבין: