## Brit Moshe, Negative Commandments

###### Brit Moshe, Negative Commandments 36:1:1
[Brit Moshe, Negative Commandments 36:1:1](https://torahapp.org/share/book/Brit%20Moshe/s/Negative%20Commandments/r/36:1:1)

**שלא (א) לשאול באוב כגון שאול כו'.** לכאו' יש לדקדק מדוע כתב רבינו ז"ל כגון שאול הן אמת שרש"י ז"ל סנהדרין ס"ה במתניתין שם ג"כ כתב כגון שאול וגם הברטנורה ז"ל העתיק א"ז אבל זה גופא טעמא בעי ואח"כ ראיתי שגם מו"ה יוסף מקרעמניץ ז"ל בביאורו כאן עמד ע"ז עי"ש מה שתירץ, ול"נ לתרץ בס"ד בהקדים מה שיש עוד לדקדק ברבינו דמדוע כתב באוב מדוע ל"כ בבעל אוב כלשון המשנה דסנהדרין דף הנ"ל ודף נ"ג ע"א בריש כריתות וגם בברייתות וגמרות שם אי' ג"כ בעל אוב אלא בסנהדרין ס"ז ע"ב נקט הגמרא לשון הקרא וע"כ קאמר אלא אוב וידעוני כו' וגם הרמב"ם ז"ל בסה"מ מל"ת ל"ו ובחיבורו הל' עכו"ם פי"א הלכ' י"ד נקט בעל אוב וכן נקטו ז"ל היראים סי' פ' החינוך ואלה המצות מצוה תקי"ג [עי' באלה המצות שהאריך בענין סגולת השמות והראה במל"ת זו את גודל קדושתו] וא"כ טעמא בעי דמדוע לא נקט גם רבינו כן ואף די"ל דנקט לשון הקרא דפ' שופטים ושואל אוב הא כבר כתבנו לעיל מל"ת י"ז מחודש א' שדרכו להלוך אחר שיטת הש"ס, ואפ"ל דמש"ה נקט לשון הקרא כיון דבלאו דכישוף כתיב מכשפה לא תחי' בלשון נקבה וכאן כתיב בלשון זכר ושואל אוב ובמשנה וברייתא וגמ' איתא גם מלת בעל שמורה עוד יותר על לשון זכר וא"כ יש מקום לטעות דדוקא בבעל אוב מוזהר מלשאול אבל לא בבעלת אוב ואפשר דאיכא איסור דרבנן כי גם ממעשה דשאול יש מקום לומר כן וכדי שלא נאמר כן ע"כ נקט רבינו את לשון הקרא] וכתב אח"כ כגון שאול ששאל בבעלת אוב שנאמר כו' להודיענו דאפילו בבעלת אוב ג"כ מוזהר מה"ת ומשום כוונה זו י"ל דגם רש"י נקט כגון שאול כמובן:


###### Brit Moshe, Negative Commandments 36:1:2
[Brit Moshe, Negative Commandments 36:1:2](https://torahapp.org/share/book/Brit%20Moshe/s/Negative%20Commandments/r/36:1:2)

או י"ל דמש"ה נקטו כגון שאול להורות דאפילו בעת צרה גדולה ר"ל כמו שאול ג"כ אסור לשאול באוב אע"ג דבמקום סכנה מותר אפי' לרקק ולקרות פסוק מה"ת כמו שפסק הטור יו"ד סי' קע"ט ובש"ע שם אבל לשאול באוב באמת אסור והטעם י"ל כיון שהרמב"ם הל' עכו"ם פ"ו הל' ב' כתב על אוב וידעוני שמיני עכו"ם הם ומע"ז פסקינן דאין מתרפאין אפילו במקום סכנה כמ"ש הרמב"ם הלכ' יסוה"ת פ"ה הל' ו' וטוש"ע יו"ד סי' קנ"ה ועי' בטור יו"ד סי' קע"ט שהביא את הא דאוב וידעוני בתר דכ' ואם יש בו סכ"נ הכל מותר א"כ גם מזה יש להוכיח כמו שכתבנו וכל זה כתבנו לפרש את רבינו ורש"י אבל לדינא עדיין צ"ע:


###### Brit Moshe, Negative Commandments 36:2:1
[Brit Moshe, Negative Commandments 36:2:1](https://torahapp.org/share/book/Brit%20Moshe/s/Negative%20Commandments/r/36:2:1)

**ורש"י (ב) פירש כו'.** בסנהדרין ס"ה ע"א אי' במתניתין בעל אוב כו' והנשאל בהם באזהרה [מה שהניח בצ"ע התי"ט שם דמדוע איתא והנשאל בלשון נפעל עי' במהר"ל ובתוספות חדשים שם] פירש"י וז"ל דאל תפנו אל האובות ואזהרה דמכשפות גופיה מלא ימצא בך וגו' וחובר חבר ושואל אוב וידעוני עכ"ל והתוס' ד"ה והנשאל הקשה ע"ז וז"ל וקשה דאי אל תפנו אזהרה לנשאל א"כ יהא בו כרת דכתיב בפ' קדושים והנפש אשר תפנה וגו' והכרתי אותה וי"ל איפכא דאזהרה לנשאל מלא ימצא בך דכתיב בקרא בתריה שואל אוב וידעוני עכ"ל ועי' במהר"ל שם שמפרש היטב את פלוגתתם אלמא דגם התוס' הקשה על רש"י את קושיות רבינו וגם הסמ"ק ז"ל סי' ק"כ כתב בשם יש מפרש מ"ש רש"י והקשה ג"כ את קושיות התוס' ומחמת קושיא זו לא סברו כרש"י, אבל לכאורה ק"ל עליהם מה הקשו על רש"י דילמא סובר רש"י כהיראים סי' פ' דשואל אוב באמת חייב כרת אע"ג שנראה מרש"י בפי' שחולק עמ"ש היראים שם דאל תפנו אל האובות אזהרה על תרתי על אוב וידעוני וגם על השואל בהם ורש"י סובר דלכל אחד אית להו אזהרה בפ"ע אבל בזה דגם השואל חייב כרת כיון דל"כ רש"י בפי' דלס"כ מנא להו להקשות על רש"י דילמא באמת סובר בזה כהיראים:


###### Brit Moshe, Negative Commandments 36:2:2
[Brit Moshe, Negative Commandments 36:2:2](https://torahapp.org/share/book/Brit%20Moshe/s/Negative%20Commandments/r/36:2:2)

נ"ל בס"ד בכוונת קושיתם דהגמ' שם הקשה על המתניתין מ"ש הכא דקתני בעל אוב וידעוני ומ"ש גבי כריתות דקתני בעל אוב ושייריה לידעוני ומשני ר' יוחנן הואיל ושניהן בלאו אחד נאמרו פירש"י וז"ל בלאו דאל תפנו אל האובות כו' [מה שקשה על רש"י זו דסותר את דבריו עם מ"ש במתניתין שם מזה אדבר לקמן בס"ד] ר"ל אמר ידעוני לפי שאין בו מעשה עיי"ש הסוגי' היטב, וא"כ י"ל דהכי הקשו על רש"י דאי כדבריו א"כ יהא שואל בכרת ואי"ל דאין ה"נ דרש"י סובר כהיראים כיון דאז נשאר קושיות הגמרא דאמאי לא חשיב התנא במתניתין דכריתות גם הנשאל בהם דחייב כרת דע"ז ל"ל תירוצו של ר"י דבלאו אחד נאמרו כיון דרש"י באמת סובר דלא בלאו אחד נאמרו דאזהרה לאוב וידעוני סובר מלא ימצא בך וגו' ואזהרה לנשאל בהם מואל תפנו וגו' דבשלמא היראים שפיר סובר דהנשאל בהם חייב כרת כיון דסובר דחד אזהרה לשואל עם אוב וידעוני א"כ ממילא ל"ק לדבריו קושיות הגמ' משום די"ל כמו שתי' ר' יוחנן אבל על רש"י כשנאמר דסובר כהיראים הי' קשה קושיות הגמרא אעכצ"ל דרש"י באמת סובר דהנשאל בהם אינו חייב כרת וע"כ הקשו על רש"י שפיר ודו"ק. ועוד קושיא אחת קשה על רש"י דבמשנה שם כתב דאזהרה להנשאל בהם אל תפנו וגו' ובגמ' שם על הא דר"י כתב דאל תפנו אזהרה על אוב וידעוני וכבר עמד המרש"א ז"ל שם ע"ז וכתב דרש"י גופא בגמ' חזר בו אבל בחזרה זו באמת אינו שוה לי כיון דסוף סוף קשה דמדוע כתב במשנה דבר שחזר בו תיכף בגמרא, ותו ק"ל דבמשנה דריש כריתות כתב רש"י כמ"ש בגמ' דסנהדרין וכ"כ בפרשת קדושים אל תפנו אל האובות אזהרה לבעל אוב וידעוני עי' במזרחי שם וא"כ מה הכריח את רש"י לומר במשנה דסנהדרין לא כמ"ש במשנה דכריתות ובפירושו עה"ת ומה הכריח אותו לחזור תיכף בגמ' לומר על הא דר' יוחנן כמ"ש במשנה דכריתות ובפירושו עה"ת, ועוד ק"ל דבירושלמי סנהדרין פ"ז סוף הל' י' איתא אזהרה לבעל אוב מנין אל תפנו אל האובות כרת מנין והנפש אשר תפנה אל האובות כו' והנשאל בהן באזהרה ודורש אל המתים פי' הפ"מ ודורש אל המתים סיומא דקרא דאזהרה לנשאל היא לא ימצא בך וגו', נראה בפי' מהירושלמי דלא כמ"ש רש"י במשנה דסנהדרין [ובאמת מהירושלמי זו ק"ל גם על היראים הנ"ל דנראה בפי' דלאו חד אזהרה אית להו לשואל עם אוב וידעוני וצ"ע] וגם בספרא פ' קדושים פ' י' איתא והנפש אשר תפנה אל האובות ואל הידעונים לזנות אחריהם למה נאמר לפי שהוא אומר איש או אשה כי יהי' בהם אוב או ידעוני וגו' עונש שמענו אזהרה מניין ת"ל אל תפנו אל האובות ואל הידעונים עונש ואזהרה שמענו כרת לא שמענו ת"ל והנפש אשר תפנה אל האובות ואל הידעונים עכ"ל [ועי' בתי"ט סנהדרין שם שכ' עמ"ש הכ"מ שכן הוא בת"כ וחפשתי ולא מצאתי וכפי מה שהעתקנו את הספרא נר' בפי' כמ"ש הכ"מ וגם הרמב"ם בסה"מ מל"ת ט' העתיק את לשון הספרא כן אבל אח"כ ראיתי בקובץ פ"ו מהל' עכו"ם שכ' שבת"כ ישנים לא נמצא זה וא"כ י"ל דגם להתי"ט היה ת"כ זה אבל מדוע לא חיפש מ"ש הסה"מ בשם ת"כ וצ"ע] וא"כ גם מהספרא קשה על רש"י דמשנה דסנהדרין:


###### Brit Moshe, Negative Commandments 36:3:1
[Brit Moshe, Negative Commandments 36:3:1](https://torahapp.org/share/book/Brit%20Moshe/s/Negative%20Commandments/r/36:3:1)

אבל נ"ל בס"ד ליישב את רש"י דבעירובין י"ז ע"ב איתא דתני ר' חייא לוקין על ערובי תחומין דבר תורה מתקיף לה ר' יונתן וכי לוקין על לאו שבאל [וזה ל"ק הא קיי"ל בעירובין צ"ו ע"א ובשאר דוכתין בש"ס דהשמר פן ואל אינו אלא ל"ת שכבר תירץ הכ"מ סי' י' אות ג' דהוה ס"ד דאע"ג דחשוב ל"ת מ"מ אפשר דאין לוקין עליו כמו בלאו הבא מכלל עשה וכ"כ הסד"מ הלכות עכו"ם פ"ב הלכ' ג'] מתקיף ראב"י אלא מעתה דכתיב אל תפנו אל האובות ואל הידעונים ה"נ דלא לקי ומשני הגמ' עי"ש, חזינן מגמרא זו בפי' דאל תפנו אזהרה גם על שואל אוב דאי לא הוי אזהרה אלא על אוב עצמו א"כ היכי קאמר הגמ' דלוקין הא אוב עצמו חייב סקילה אעכ"מ מגמרא זו כמ"ש רש"י במשנה דסנהדרין הנ"ל. וא"כ לכאורה ק"ל על התוס' דסנהדרין הנ"ל דמה הקשה על רש"י הלא מגמ' דעירובין מוכח כוותיה אלא על הגמ' גופא הו"ל להתוס' להקשות וגם ראיתי אח"כ במעיי"ח ז"ל דף י"ז ע"א סוף אות מ"ז בד"ה בסוגי' דעירובין שג"כ דיבר קצת מזה, ותו ק"ל על התוס' הלא מתוס' דעירובין גופא שם ד"ה אל תפנו מוכח דסובר כמ"ש רש"י במשנה דסנהדרין וא"כ אמאי לא הקשה התוס' בסנהדרין על התוס' דעירובין גופא כמו שהקשה על רש"י אלא ע"ז י"ל דעל התוס' דעירובין מש"ה לא הק' משום די"ל דסובר כהיראים הנ"ל דשואל אוב חייב כרת וגם בזה סובר כהיראים דאל תפנו הוי אזהרה על שניהם וא"כ ממילא ל"ק על תוס' דעירובין גם קושיתינו הנ"ל דמדוע לא חשב התנא דמשנה דכריתות גם שואל אוב משום די"ל כתירוצו של ר' יוחנן דסנהדרין הואיל ושניהן בלאו אחד נאמרו אלא על רש"י הקשה שפיר כיון דסובר דלשואל ואוב יש לכל אחד אזהרה בפ"ע כהנ"ל, וגם מה מאד יש ליישב בזה מה שיש לדקדק בתוס' דסנהדרין דמדוע הביא כלל א"ז דאזהרה על אוב סובר רש"י מלא ימצא בך וגו' הא מזה ליכא שום קושיא על רש"י ולא היה לו להביא רק מ"ש רש"י דאל תפנו אזהרה לשואל אוב ורבינו באמת לא הביא רק את זה אבל בהנ"ל מיושב בס"ד שפיר כיון דבאמת כל קושיות התוס' לא הי' רק משום דסובר רש"י דלאוב יש אזהרה אחרת וע"כ ל"ל דסובר כהיראים אבל על תוס' דעירובין באמת י"ל דסובר לגמרי כהיראים וע"כ לא דיבר התוס' דסנהדרין מתוס' דעירובין כלום כמובן וא"כ הקושיא השני' הנ"ל ל"ק על התוס' אבל הקושיא הראשונה הנ"ל דמהסוגי' דעירובין מוכח בפירוש כמ"ש רש"י עדיין בתקפה עומדת, וצ"ל דהתוס' דסנהדרין באמת סובר הגירסא בסוגיא דעירובין כהגירסא שכ' הרמב"ם בסה"מ מל"ת י' דראב"י הקשה מאל תפנו אל האלילים ולא מאל תפנו אל האובות וגם הזוהר הרקיע ז"ל מל"ת קפ"א אות ס"ז הסכים לגירסא זו כיון דבאל תפנו אל האובות ליכא מלקות אלא סקילה והדד"ח במל"ת י"ד כתב ליישב הגירסא שלפנינו דסובר כרש"י במשנה דסנהדרין הנ"ל דאל תפנו אזהרה לנשאל, וא"כ לפי"ז כיון דהתוס' בסנהדרין סובר דאל תפנו אזהרה לאוב ולא לנשאל עכ"מ דסובר כגירסת הסה"מ בגמ' דעירובין וע"כ הקשה על רש"י שפיר וא"כ ממילא מוכח דגם לרבינו והסמ"ק הי' הגירסא בגמ' דעירובין כן דאל"כ גם עליהם קשה קושיתינו הנ"ל דמה הקשו על רש"י כמובן. ועי' ירושלמי עירובין פ"ג הל' ד' ופסחים פ"ו הלכה א' שאיתא ג"כ הפלפול אי לוקין על לאו שבאל והקשה מאל תאכלו ממנו נא ולכאו' מדוע לא הקשה מהפסוק שהביא הגמ' דעירובין אבל בהנ"ל י"ל דהירושלמי לשיטתו דאל תפנו אזהרה על אוב וידעוני כהנ"ל מחודש ב' ע"כ לא יכול להקשות מאל תפנו כיון דחייב סקילה ולית בי' מלקות, ומהפסוק של גירסת הסה"מ אל תפנו אל האלילים לא הקשה כיון דלת"ק דספרא הפשט אל תפנו לעבדם ולא כמו שסובר ר' יהודא אל תפנו לראותם כהנ"ל מל"ת י"ד מחודש ח' וא"כ הוי לת"ק לאו הניתן למיתה ולא למלקות וכיון דהירושלמי רצה להביא פסוק במלת אל דלכ"ע לוקין עליו ע"כ הביא את הפסוק אל תאכלו ממנו נא כמובן וא"ז דמדוע לא הביא הגמ' דילן אל תאכלו וגו' באמת צ"ע, עכ"פ זה יצא לנו מהנ"ל אי אל תפנו אל האובות אזהרה לשואל אוב או אזהרה לאוב עצמו תליא בשני גירסות הגמרא דעירובין הנ"ל ודו"ק:


###### Brit Moshe, Negative Commandments 36:4:1
[Brit Moshe, Negative Commandments 36:4:1](https://torahapp.org/share/book/Brit%20Moshe/s/Negative%20Commandments/r/36:4:1)

ועוד הקדמה אחת צריך להנ"ל דלפי הגירסא שלפנינו בגמ' דעירובין אי הוה אמרינן במתניתין דסנהדרין כמ"ש התוס' דאזהרה לשואל אוב לא ימצא בך וגו' אז הוה קשה על ראב"י דעירובין ממתניתין דסנהדרין אעכצ"ל כמ"ש רש"י במשנה דסנהדרין דאזהרה לשואל אוב מאל תפנו אבל לפי גירסת הסה"מ בגמ' דעירובין באמת ל"ק ממתניתין דסנהדרין שום קושיא על הגמ' דעירובין לכל הפירושים בהא דאזהרת שואל אוב כמובן, וא"כ ממילא י"ל דרש"י במשנה דסנהדרין רצה לפרש את המשנה לפום כל הגירסות דגמ' דעירובין וע"כ כתב את פשטו אבל בגמ' דסנהדרין שם דאזיל אליבא דר"י וכיון דר' יוחנן מרא דשמעתא דירושלמי מוכח דסובר דאזהרה לאוב וידעוני אל תפנו אל האובות כהנ"ל בשם הירושלמי ע"כ כתב רש"י בגמ' שם ג"כ כן ומ"ש רש"י עה"ת ובמשנה דריש כריתות ג"כ כן ע"ז י"ל דזה כתב רש"י לפום האמת דסובר דעיקר בגמרא דעירובין כגירסת הסה"מ וכיון דלפי גירסא זו ליכא ראי' מגמ' דעירובין למימר להיפך מהירושלמי ע"כ פסק רש"י כהירושלמי וממילא לפי"ז ל"ק קושיות רבינו והתוס' והסמ"ק הנ"ל על רש"י משום די"ל דכיון דרש"י במשנה דסנהדרין ל"כ את פשטו אלא לפום הגירסא שלפנינו בגמ' דעירובין ולפי גירסא זו עכצ"ל דסובר הגמ' דעירובין כהיראים הנ"ל דשואל אוב חייב כרת דאל"כ קשה על הגמ' דעירובין גופא קושיות רבינו והתוס' והסמ"ק אעכצ"ל כמו שכתבנו וא"כ קשה אמאי לא חשיב התנא במשנה דריש כריתות גם שואל אוב אעכצ"ל דגמ' דעירובין סובר כתירוצו של ר"ל דסנהדרין שתירץ על ידעוני לפי שאין בו מעשה ועל שואל אוב ג"כ יכלינן לתרץ כן וממילא תו ל"ק קושיות רבינו והתוס' והסמ"ק על רש"י ודו"ק וגם את זה הרוחנו בס"ד בכל הנ"ל דלפי האמת גם רש"י סובר ככל השיטות הנ"ל דאזהרה על שואל אוב לא ימצא בך וגו'. ולשאול בשאר מיני כישוף עי' ש"ע יו"ד סי' קע"ט דאסור ואפילו בחוזים בכוכבים ובגורלות ג"כ אסור ולחולה שיש בו סכנה מותר ולחולה שאין בו סכנה כתב הקובץ הל' עכו"ם פי"א הל' י"ז בשם המש"ח שהביא הרבה פוסקים שחלקו על הש"ך שמתיר ריש סי' שם, ודבר תימה ראיתי בש"ע שם דמדוע לא הביא מהא דאוב וידעוני כלום והטור שם באמת הביא ואפשר דלפי מ"ש הגאון מהר"ש אלגאזי שבזמה"ז כבר נתבטלו כוחות הטומאות אלו ע"כ השמיט הש"ע את זה אלא דלפי"ז קשה להיפך דמדוע הביא הטור וצ"ע: