## Brit Moshe, Negative Commandments

###### Brit Moshe, Negative Commandments 53:1:1
[Brit Moshe, Negative Commandments 53:1:1](https://torahapp.org/share/book/Brit%20Moshe/s/Negative%20Commandments/r/53:1:1)

**שלא (א) לעונן כו'.** בספרא פ' קדושים פרשתא ג' פ"ו איתא לא תעוננו אלו אוחזים עינים ר' ישמעאל אומר זה המעביר על העינים ר"ע אומר אלו נותני עתים כגון אלו שהם אומרים למודות ערבי שביעית להיות יפות עקורות קטניות להיות רעות ומפרש הר"ש משאנ"ץ ז"ל אלו אוחזי עינים בכישוף מראים לבני אדם דבר שאינו ואוחזים מראיתם ועל המעביר על העינים כתב וז"ל בפ' ד' מיתות גרסינן המעביר שבעה מיני זכור ועושה בהשבעה במעשה שדים ורואה מה שאין בני אדם רואין. ודריש מעונן מלשון עינים עכ"ל ובגמ' סנהדרין ס"ה ע"ב איתא ת"ר מעונן ר"ש שאומר זה המעביר שבעה מיני זכור על העין וחכ"א זה האוחז את העינים ר"ע אומר זה המחשב עתים ושעות ואומר היום יפה לצאת למחר יפה כו' פירש"י ז"ל ז' מיני זכור שכבת זרע מז' בריות ומעביר על עיניו ועושה כשפים ועל אוחז את העינים כתב אוחז וסוגר עיני הבריות ומראה להם כאלו הוא עושה דברים של פלא והוא אינו עושה כלום עכ"ל לכאורה נראה דרש"י חולק עם הר"ש משאין דהר"ש משאנץ סובר דאחיזת עינים ע"י כישוף ורש"י ל"כ על אחיזת עינים כן אלא י"ל שמפרש כמו שקורין בלשון אשכנז שווארן קינצלער או אפשר דגם רש"י סובר כהר"ש אלא סמך עמ"ש על ז' מיני זכור ועושה כשפים, עכ"פ זה מוכח מהנ"ל דכל מה דאיתא בספרא איתא גם בברייתא דגמ' וא"כ לכאורה ק"ל דמדוע הביא רבינו את הא דלא תעוננו אלו אוחזי העינים מספרא דוקא מדוע לא הביא גם א"ז מגמרא דסנהדרין כמו שהביא אח"כ את הדרשה דר"ע, ותו ק"ל מדוע באמת הביא אח"כ את הדרשה דר"ע מגמ' דסנהדרין מדוע לא הביא גם א"ז מספרא:


###### Brit Moshe, Negative Commandments 53:1:2
[Brit Moshe, Negative Commandments 53:1:2](https://torahapp.org/share/book/Brit%20Moshe/s/Negative%20Commandments/r/53:1:2)

ונ"ל ליישב בס"ד בהקדים מה דק"ל עוד על רבינו שהביא דרשה דרבנן וגם דרשה דר"ע הא מפשטות לשון הספרא והגמרא נראה דפליגי כיון דאיתא ר"ע אומר וכפי הכלל שבידינו כל היכא דאיתא פלוני אומר פליג אדלעיל מיניה כהנ"ל מל"ת ב' מחודש י"ז בשם התויו"כ ומל"ת ג' מחודש ב' וא"כ היכי פסק רבינו כרבנן וכר"ע והקושיא זו גם על הרמב"ם קשה דבהל' עכו"ם פי"א הל"ח ובסה"מ מל"ת ל"ב נקט ג"כ כתרווייהו וכן נקט גם הסמ"ק ז"ל סי' קל"ו א"כ גם עליו קשה [ובלאו זה פליאה לי על הסמ"ק דהיכי כתב דאל יאמר שחרית הוא מצ"ש הוא ר"ח הוא בכלל הלאו דלא תעוננו הא בסנהדרין ס"ה ע"ב איתא בפי' דמשום לא תנחשו אסור לומר כן ועי' בחידושי הר"ן ז"ל בסנהדרין שם ד"ה וחכ"א מ"ש בשם הר' דוד ומה שמחלק בין עתים ושעות ובין הא דאל תתחיל בי ר"ח הוא שחרית הוא ותראה דגם לפי דבריו קשה על הסמ"ק וזה באמת צ"ע] וגם מר' ירוחם ז"ל נתיב י"ז ח"ה נראה דפסק כתרווייהו ורש"י ז"ל פ' קדושים פרשה י"ט פכ"ו כתב וז"ל ולא תעוננו לשון עונות ושעות שאומר יום פלוני יפה להתחיל מלאכה שעה פלונית קשה לצאת עכ"ל נראה דנקט כר"ע וגם ע"ז ק"ל דהיכי שבק החכמים הא קיימ"ל הלכה כר"ע מחבירו ולא מחביריו, ובפ' שופטים פי"ח פ"י כתב רש"י וז"ל מעונן ר"ע אומר אלו נותני עונות שאומרים עונה פלונית יפה להתחיל וחכמים אומרים אלו אוחזי העינים עכ"ל וע"ז ג"כ קשה דכיון דסתם בפ' קדושים כר"ע א"כ היכי הביא בפרש' שופטים גם את החכמים:


###### Brit Moshe, Negative Commandments 53:2:1
[Brit Moshe, Negative Commandments 53:2:1](https://torahapp.org/share/book/Brit%20Moshe/s/Negative%20Commandments/r/53:2:1)

אבל אח"כ ראיתי שכבר דיברו קצת מזה הראשונים וגם האחרונים ז"ל דהר"ן בחידושיו בסנהדרין שם כתב וז"ל ודאי אי פליגי רבנן עליה דר"ע הלכה כרבנן וחושב עתים ושעות מותר אבל איכא למימר דמר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי וכ"פ הרמב"ם ז"ל בפי"א מהל' ע"ז ונדרוש מעונן מלשון עינים ומלשון עונה עכ"ל והכ"מ מתרץ שני תירוצים ובכולהו מתרץ דלא פליגי אלא בתירוץ ראשון סובר שר"ע לאוסופי על החכמים אתא ובתירוץ שני סובר דחכמים לאוסופי על ר"ע אתו והמרכבת המשנה ספרדי בהל' עכו"ם שם תמה על תירוצו השני של הכ"מ דאיך אפשר שחכמים לאוסופי אדר"ע אתו הלא ר"ע אדברי חכמים קאי ואח"כ הביא את רש"י דפ' שופטים הנ"ל שהביא מתחלה את הא דר"ע ואח"כ את הא דחכמים וצ"ל שכך היתה גירסתו בברייתא ולפי גירסא זו שפיר י"ל תירוצו השני של הכ"מ עכת"ד וממילא לפי דבריו י"ל דמש"ה כתב הכ"מ את השני תירוצים שהי' מסופק בהרמב"ם דאיזה גירסא הי' לו בהברייתא כמובן, ובנר מצוה סי' י' אות י"ד ראיתי שהביא בשס בארות המים שג"כ תמה על תירוצו השני של הכ"מ דאיך אפשר דחכמים לאוסופי אדר"ע אתו הא החכמים אדברי ר"ש קיימו ולא אדברי ר"ע שהוא בסוף ותירץ שכ' את תירוצו השני לפום גירסת הספרי פ' שופטים שמהפך הבריי' וכתב את החכמים לבסוף עכת"ד ולפי"ז י"ל דלכ"ע היתה הגירסא בברייתא דגמ' כמו שהיא לפנינו אלא רש"י בפי' שופטים כתב לפום גירסת הספרי והכ"מ כיון שרצה לתרץ את הרמב"ם גם לפי גירסת הספרי ע"כ כתב את תירוצו השני אבל באמת לפום הברייתא דגמרא והספרא הנ"ל צריך לתרץ כתירוצו הראשון של הכ"מ. אבל לכאורה צ"ל דמדוע לא מתרץ הכ"מ כמ"ש הר"ן הנ"ל דמר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי ולמה לו לדבר מהוספה כלל וי"ל משום דקשה לו על תירוצו של הר"ן דמדוע לא נאמר דגם ר"ש או לפי גירסת הספרא ר' ישמעאל לא פליג עם החכמים אלא מר אמר חדא ומא"ח כמו שאמרינן אליבא דר"ע וחכמים ואי"ל דאה"נ דא"כ אמאי לא הביא הרמב"ם גם את הא דר"ש אבל לפי תירוצו של הכ"מ ל"ק מידי כיון די"ל דדוקא על חכמים ור"ע שייך למימר דלא פליגי אלא לאוסופי אתו כיון דחכמים דרשו מעונן מלשון עין אתא ר"ע להוסיף לדרוש מעונן מלשון עונה אבל לר"ש ל"ל כן כיון דג"כ דריש מעונן מלשון עין כהנ"ל בשם הר"ש משאנץ וכ"כ היד רמ"ה בסנהדרין שם דבין לר"ש ובין לרבנן דרשו מעונן מלשון עין אעכצ"ל דפליגי ומשום דהלכה כחכמים לא הביא הרמב"ם את הא דר"ש כמובן:


###### Brit Moshe, Negative Commandments 53:2:2
[Brit Moshe, Negative Commandments 53:2:2](https://torahapp.org/share/book/Brit%20Moshe/s/Negative%20Commandments/r/53:2:2)

וממילא לפי הנחה זו י"ל שרבינו גכ"ס כתירוצו הראשון של הכ"מ וע"כ פסק כתרווייהו אלא שלא יהא קשה דאי באמת לא פליגי מדוע ליתא בברייתא אמר ר"ע מדוע איתא ר"ע אומר הן אמת שהתי"ט בסנהדרין פ"ז מי"א כתב וז"ל ולישנא דר"ע אומר לא קשיא דטובא איכא כוותיה דלא פליגי וכמ"ש בפ"ג מ"ו ממס' ביכורים עכ"ל אבל לרבינו י"ל דלא ניחא ליה תירוץ זה אלא הי' לו תירוץ אחר דכיון דבספרא הנ"ל מובא מתחלה הא דחכמים ואח"כ הא דר"ש [או ר' ישמעאל לפי גירסת הספרא] ואח"כ הא דר"ע ולפי גירסת הספרא באמת שפיר איתא ר"ע אומר כיון דקאי על ר"ש דפליג עליה אבל על החכמים באמת י"ל דלא פליג ר"ע וכיון דבספרא איתא טעם לשבח דמדוע איתא ר"ע אומר ממילא גם בברייתא דגמר' י"ל דג"כ משום ר"ש איתא ר"ע אומר אע"ג דקאי לעילא ולעילא מיניה או י"ל דברייתא לישנא דספרא נקטה ומשום דרבינו רצה לרמז את התירוץ זה ע"כ כתב תניא בת"כ ואת הא דר"ע משו"ה הביא מברייתא דגמרא ולא מספרא כיון דרבינו דיבר מאצטגנינות שיאמרו יום פלוני רע יום פלוני טוב ולשון זה ליתא בת"כ אלא בברייתא דגמ' ע"כ הביא משם ודו"ק:


###### Brit Moshe, Negative Commandments 53:3:1
[Brit Moshe, Negative Commandments 53:3:1](https://torahapp.org/share/book/Brit%20Moshe/s/Negative%20Commandments/r/53:3:1)

או י"ל דמשו"ה הביא את הת"כ כיון דבברייתא דגמ' איתא ת"ר מעונן כו' א"כ קאי הברייתא על מעונן דפ' שופטים לא ימצא בך מעונן ומנחש ומכשף וא"כ הי' יכלינן למימר דלא משום דדרשו חכמים מעונן מלשון עין סברו דמעונן זה האוחז את העינים אלא טעמם משום דכתיב מעונן אצל מכשף והוי גם מעונן ענין כישוף ע"כ דרשו כן אבל לא תעוננו דכתיב בפ' קדושים גם לחכמים לא הוי אחיזת עינים אלא גם הם דרשו כר"ע מלשון עונה וא"כ הי' מקום לטעות דלחכמים לא תעוננו ומעונן שתי אזהרות הם לא תעוננו הזהיר שלא לחשוב עתים ושעות ומעונן הזהיר שלא לאחוז את העינים וכדי שלא נטעה לומר כן הביא רבינו את הספרא שהביא את החכמים ור"ע על לא תעוננו וה"ק רבינו תניא בת"כ לא תעוננו אלו אוחזי העינים כלומר הא דגם לא תעוננו הזהיר על אוחזי עינים את זה תניא בת"כ וגם בב"י יו"ד סי' קע"ט שהביא ג"כ את הספרא ואת הבריי' דגמ' י"ל דג"כ משום כוונה זו שכתבנו הביא כן כמובן, וממילא יש ליישב בס"ד גם את רש"י הנ"ל מחודש א' דקושיא הראשונה דהיכי סתם בפ' קדושים כר"ע ל"ק כיון דחכמים ור"ע לא פליגי כהנ"ל ועל הקושיא השניה י"ל דרש"י סובר דבפשטות הקרא גם החכמים סברו כר"ע מעונן מלשון עונה אלא הוסיפו על ר"ע אחיזת עינים כיון דכתיב מעונן אצל מכשף וע"כ בפי קדושים דקאי על פשטות הקרא מפרש כר"ע אלא משום דרצה לגלות דסובר כתירוצו השני של הכ"מ הנ"ל דחכמים הוסיפו אדר"ע וא"ז לא יכלינן למימר רק לגירסת הספרי כהנ"ל בשם בארות המים ע"כ הביא בפ' שופטים את דברי שניהם וכפי הגירסא של הספרי ודו"ק:


###### Brit Moshe, Negative Commandments 53:3:2
[Brit Moshe, Negative Commandments 53:3:2](https://torahapp.org/share/book/Brit%20Moshe/s/Negative%20Commandments/r/53:3:2)

והטור סי' הנ"ל הביא ג"כ להלכה כחכמים ור"ע אבל לכאורה ק"ל עליו דהרא"ש בסנהדרין שם הביא את הבריי' דמעונן כצורתא ובקיצור פסקי הרא"ש שם איתא וז"ל מעונן זה המעביר שבעת מיני שכבת זרע על עיניו לעשות כישוף או האוחז עינים או המדקדק בשעות לומר היום יפה לצאת מחר יפה ליקח עכ"ל ומדהביא הטור בק"פ מרא"ש גם את הא דר"ש להלכה עכצ"ל דסובר בדעת הרא"ש דר"ש וחכמים ג"כ לא פליגי וכמו שכתבנו די"ל כן לפום תירוצו של הר"ן הנ"ל מחודש ב' וגם צ"ל דלמד לומר כן בדעת הרא"ש כיון שהביא גם את הא דר"ש וא"כ לפי"ז מדוע לא הביא הטור להלכ' גם את הא דר"ש ואפשר דלהלכה סובר הטור כרבינו והרמב"ם שהם רבים ופסקו בפי' דלא כר"ש, ועי' ברי"ף ז"ל סוף פ"ז דסנהדרין שלא הביא את הא דמעונן ועלה ברעיוני די"ל דסובר דרבנן ור"ע פליגי ופסק כר"ע כיון דל"ס הפשט במשנה דסנהדרין ס"ז ע"א האוחז את העינים פטור כמו שמפרש רבינו כאן אלא סובר דפטור מה"ת לגמרי כמו גבי פטורי דשבת וכמ"ש אביי שם עמוד ב' הלכות כשפים כהלכות שבת וא"כ מוכח מסתמא דמתניתין דלא כרבנן ע"כ פסק כר"ע וגם את זה סובר דמה שאי' בברייתא שם ס"ו ע"א לא תנחשו ולא תעוננו כגון אלו המנחשים בחולדה בעופות בכוכבים פירושא דכוכבים שמחשב באצטגנינות העתים היפים או רעים לצאת וממילא לפי"ז גם מברייתא זו מוכח כר"ע וכיון שהביא סוף פ"ז דסנהדרין את הברייתא זו ע"כ לא הביא תו את הברייתא דמעונן כיון דמכוכבים דברייתא זו נשמע הדין של מעונן דר"ע, אבל אח"כ ראיתי דאאל"כ כיון דלהרי"ף לא היה הגירסא בברייתא דכוכבים גם לא תעוננו רק לא תנחשו וא"כ נשארה הקושיא על הרי"ף דמדוע השמיט מעונן וצ"ע:


###### Brit Moshe, Negative Commandments 53:4:1
[Brit Moshe, Negative Commandments 53:4:1](https://torahapp.org/share/book/Brit%20Moshe/s/Negative%20Commandments/r/53:4:1)

**ואף (ב) מן המלקות פטור כו'.** וממילא לפי"ז צ"ל דרבינו באמת סובר דאין לוקין עליו כיון שפסק במל"ת שמ"ה כמ"ד דלאו שאב"מ אין לוקין עליו וכ"כ המרש"ל בביאורו כאן והאריך לברר דליכא פלוגתא בין רבינו והרמב"ם מהל' עכו"ם בהא דאחיזת עינים אלא תרווייהו סברו דאין לוקין עליו אבל הרמ"א בתשו' סי' ס"ז מפלפל טובא על המרש"ל זה וסובר דרבינו חולק עם הרמב"ם דהרמב"ם סובר דאיכא תרי גווני אחיזת עינים כמ"ש המרי"ק שורש ע"ו ענף ב' ליישב בזה את סתירת הרמב"ם דבהלכה ט' שם כתב דלוקין על אחיזת עינים ובהלכה ט"ו כתב שמכין אותו מ"מ וגם הכ"מ ולח"מ דיברו מזה ועי' ברדב"ז ח"ה בלשונות הרמב"ם סי' רנ"ח ובב"ח סי' הנ"ל ותראה דכולם סברו דלא כהמרש"ל וגם עי' במעיי"ח דף פ"ה אות ס"ז מ"ש בזה ומ"ש רבינו וכיוצא בזה האומרים לא נתחיל דבר זה אלא בר"ח אפשר לפרש דלא קאי רק על מילי דעלמא אבל בהתחלת לימוד סובר כהסמ"ק סי' הנ"ל שמותר להמתין עד ר"ח או אפשר מדכתב סתם מוכח דקאי גם על התחלת לימוד וחולק על הסמ"ק וכ"כ הדד"ח אבל מהמרש"ל נראה דרבינו סובר כהסמ"ק וכ"פ הרמ"א יו"ד סי' קע"ט ועוד כתב המרש"ל וז"ל ומה שנהגו שאין נושאין נשים עד מלאת הלבנה באלו הארצות אין ניחוש אלא כשם שמושחים המלכים על הנהרות כדי שתמשיך מלכותו כך אותן שעושין במילוי ולא בחסירות וסי' טוב הוא עכ"ל וכ"כ הרמ"א אבה"ע סי' ס"ד: