## Brit Moshe, Negative Commandments ###### Brit Moshe, Negative Commandments 55:1:1 [Brit Moshe, Negative Commandments 55:1:1](https://torahapp.org/share/book/Brit%20Moshe/s/Negative%20Commandments/r/55:1:1) **שלא (א) לכשף כו'.** המשך לשון רבינו שכ' ז"ל והוא שעושה מעשה שנאמר מכשפה וגו' קשה ההבנה דהיאך למד ממכשפה לא תחי' דבעינן שיעשה מעשה אעכצ"ל דשנא' מכשפה לא תחיה שכ' רבינו קאי על חייב סקילה שכ' לעיל מיניה וא"כ הול"ל חייב סקילה שנא' מכשפה וגו' והוא שעושה מעשה, וגם מ"ש אח"כ דבר הכתוב בהווה וה"ה למכשף ובפד"מ דורש כו' ע"ז ג"כ קשה דתיכף בתר והמכשף חייב סקילה היה לו להביא את דרשה דר"ע אלא את זה ראיתי אח"כ בדינא דחיי ז"ל שמיישבו עי"ש אלא הקושיא הראשונה קשה. ונ"ל בס"ד בכוונת המשך לשון רבינו כך דבסנהדרין ס"ז ע"א איתא במשנה המכשף העושה מעשה חייב ולא האוחז את העינים פרש"י ז"ל העושה מעשה ממש בסקילה ולא האוחז את העינים מראה לבריות כאלו הוא עושה ואינו עושה כלום, ר"ע אומר משום ר' יהושע שנים לוקטין קישואין אחד לוקט פטור ואחד לוקט חייב העושה מעשה חייב האוחז את העינים פטור פרש"י העושה מעשה שהיה כאן שדה קשואין ולקטה ממש בכשפים חייב האוחז את העינים מראה לנו כאלו התקבצו כולם במקום אחד והקישואין לא זזין ממקומן פטור עכ"ל מוכח מכאן דאחיזת עינים בכלל מכשף דאל"כ היאך קאמרה המתניתין ולא האוחז את העינים מה שייכות יש לזה עם כישוף וכן מוכח ממ"ש אביי עמוד ב' שם הלכות כשפים כהלכות שבת יש מהן בסקילה ויש מהן פטור אבל אסור ויש מהן מותר לכתחילה העושה מעשה בסקילה האוחז את העינים פטור אבל אסור מותר לכתחלה כדרב חנינא ורב אושעיא כל מעלי שבתא הוו עסקי בהלכות יצירה ומיברי להו עיגלא תילתא ואכלי ליה ומדכלל אביי האוחז את העינים בהלכות כשפים עכ"מ כמו שכתבנו, אבל לכאורה קשה היאך כלל אביי את הא דעסקי בהלכות יצירה בהלכות כשפים הלא הא דהלכות יצירה ע"י שמות הקדושים הי' כמ"ש רש"י וזה שהיו מצרפים אותיות השם שבהם נברא עולם ואין כאן משום מכשפות דמעשה הקב"ה הן ע"י שם קדושה שלו הוא עכ"ל בשלמא לר' ירוחם ז"ל ח"ה נתיב י"ב שכ' וז"ל ויש מהן מותר כי הא דאמרינן דהוו עסקי כל מעלי שבתא בספר יצירה ועבדו להו עיגלא תילתא ואכלו ליה פי' וזהו מעשה שדים עכ"ל וכיון דמעשה שדים הי' שפיר כללה אביי בהלכות כשפים אף דמעשה כשפים לחוד ומעשה שדים לחוד כמ"ש הגמרא שם י"ל דבשם כישוף נכלל הכל כמ"ש הרמב"ן ז"ל בפ' שופטים אבל לפמ"ש הב"י יו"ד סי' קע"ט שר' ירוחם גכ"ס כרש"י אלא כוונתו לומר דמעש' שדים שרי כי היכי דשרי ע"י ספר יצירה א"כ קשה היאך כלל אביי את הא דר' חנינא ור' אושעיא בהלכות כשפים, אבל אח"כ ראיתי שהמרש"א ז"ל בח"א שם מיישב א"ז דלא קרא בכלל הלכות כשפים אלא לפי הדמיון עי"ש וממילא לפי"ז הי' מקום לומר שגם אחיזת עינים לא הוי כישוף ולא כלל אביי בהלכות כשפים אלא לפי הדמיון כמ"ש המרש"א על הא דהלכות יצירה אבל כבר כתב המרש"ל מובא בתשובת הרמ"א סי' ס"ז שרבינו והרמב"ם סברו דכל אחיזת עינים ע"י כישוף הוא וגם הרמ"א וכל הפוסקים שהביא שם מודים לזה להמרש"ל אלא חולקים עמ"ש שגם הרמב"ם סובר כרבינו דליכא אלא חד מין אחיזת עינים וסברו דלהרמב"ם יש שני מיני אחיזת עינים אבל בזה דאחיזת עינים בכלל כישוף ליכא פלוגתא ביניהם עי"ש וגם הב"ח סי' הנ"ל כתב דלרבינו כל מין אחיזת ענים ע"י כישוף אלא הרמב"ם סובר דיש גם מין שאינו ע"י כישוף אבל א"ז גם הב"ח מודה דאחיזת עינים דמתניתין הנ"ל גם להרמב"ם ע"י כישוף עי"ש: ###### Brit Moshe, Negative Commandments 55:1:2 [Brit Moshe, Negative Commandments 55:1:2](https://torahapp.org/share/book/Brit%20Moshe/s/Negative%20Commandments/r/55:1:2) וע"כ נ"ל בס"ד להעדיף על תירוצו השני של הנ"מ דלתנא דמתניתין הי' קשה כיון דאחיזת עינים ג"כ כישוף הוא ונכלל בלאו דלא ימצא בך מכשף א"כ ל"ל הלאו דלא תעוננו על אחיזת עינים כדאיתא בברייתא דסנהדרין ס"ה ע"ב אעכצ"ל כיון דכתיב מכשפה לא תחי' דגמרינן מיניה חיוב סקילה על כישוף והתורה רצ' לגלות דעל אחיזת עינים אינו חייב סקילה ע"כ כתיב לא תעוננו ללאו על אחיזת עינים לגלות דאף דאחיזת עינים נכלל בלאו דלא ימצא בך מכשף אבל בכלל מכשפה לא תחי' שיהא חייב סקילה לא הוי דא' הוי בכלל מכשפה לא תחי' א"כ ל"ל לא תעוננו ללאו תיפוק ליה דחייב מיתה אע"כ מדכתיב לא תעוננו וגם כתיב מכשפה לא תחיה מוכח מזה דהתורה מגלה לן דאף דלא בעינן במיתה מעשה גמור אבל עכ"פ מעשה זוטא כמו דיבור בעינן ומשום דאחיזת עינים לא הוי אפי' כדיבור ע"כ אינו חייב מיתה וע"כ קאמרה המתניתין שפיר המכשף העושה מעשה חייב כוונתה מעשה זוטא כמו דיבור כמ"ש הנ"מ ועל אחיזת עינים פטור כיון דלא הוי אפי' מעשה זוטא כמו דיבור, וממילא לפי"ז מוכח ממכשפה לא תחיה דבעינן בחיוב מיתה עכ"פ מעשה כמו דיבור וא"כ י"ל דלזה כיוון רבינו במ"ש והמכשף חייב סקילה והוא שעושה מעשה שנא' מכשפה לא תחיה [דא"ז עכצ"ל דמ"ש רבינו והוא שעושה מעשה כוונתו מעשה זוטא כמו דיבור כמ"ש הנ"מ בהרמב"ם דאל"כ קשה על רבינו קושיתינו הנ"ל] כוונתו דא"ז דבעינן בחיוב מיתה מעשה זוטא עכ"פ כמו דיבור ילפינן ממכשפה לא תחיה כמו שכתבנו ודו"ק. ומה מאד יש ליישב בס"ד בזה מ"ש המר"ם שיק מצוה תקי"א שמקשי' על המשנה זו דמה נ"מ בין ת"ק לר"ע וגם התי"ט במשנה שם דיבר מזה עי"ש אבל בהנ"ל י"ל דלעולם ליכא שום נ"מ ביניהם וכמו שבאמת מסיק גם התי"ט אלא המתניתין משו"ה הביאה את הא דר"ע כיון דבבריי' דדף ס"ה ע"ב שם איתא דר"ע סובר דמעונן זה המחשב עתים ושעות כו' וא"כ ה"א דר"ע חולק על הרבנן דברייתא שם ול"ס דלאו דלא תעננו קאי על אחיזת עינים וכשבאמת סובר כן אז הוה יכלינן למימר דסובר דגם על אחיזת עינים חייב סקילה כקושיתינו הנ"ל כיון דל"ל לדידי' כתירוצינו הנ"ל וכדי שלא נטעה לומר כן ע"כ הביא המתניתין את הא דר"ע לאשמעינן דר"ע גכ"ס דעל אחיזת עינים פטור ובאמת הטעם הוא משום דר"ע לא חולק על הרבנן דברייתא דלא תעוננו אלא לאוסופי אתא כהנ"ל במל"ת נ"ג מחודש ב' בשם הכ"מ וא"כ ממילא שפיר י"ל גם אליבא דר"ע בטעמא דפטור על אחיזת עינים מסקילה כתירוצינו הנ"ל וכדי לאשמעינן א"ז ע"כ הביאה המתניתין את הא דר"ע ודו"ק. ###### Brit Moshe, Negative Commandments 55:3:1 [Brit Moshe, Negative Commandments 55:3:1](https://torahapp.org/share/book/Brit%20Moshe/s/Negative%20Commandments/r/55:3:1) ובאופן ב' נ"ל בס"ד בכוונת המתניתין בהא דר"ע דהרמב"ם בסה"מ מל"ת ל"ד כתב דמכשף חייב חטאת קבועה בשוגג וכ"כ ז"ל החינוך ואלה המצות מצוה תקי"א אבל בחיבורו הל' עכו"ם פי"א הל' ט"ו ל"כ מהא דחיוב חטאת כלום וכבר תמה הדד"ח על החינוך וכתב שטעות זה נמשך לו ממה שראה בסה"מ ובאמת גם בסה"מ ט"ס מ"ש ובשוגג חטאת קבועה כיון דמכשף אינו חייב כרת וכל שאין זדונו כרת אין שגגתו חטאת עי"ש שהאריך בראיות וצוה למחוק ובשוגג חטאת קבועה שכתבו וגם המל"מ הל' שגגות פ"א הל"ב כבר הניח בצ"ע את הסה"מ, יוצא לנו מהנ"ל שיש מקום לטעות שמכשף חייב חטאת וא"כ ממילא י"ל דאי לא הביאה המתניתין אלא את הת"ק הוה יכלינן למימר הפשט במתניתין כך המכשף העושה מעשה חייב כלומר במזיד סקילה ובשוגג חטאת ומשום חטאת קאמרה המתניתין דבעינן מעשה ולא משום סקילה כיון דלחיוב מיתה לא בעינן מעשה כקושיתינו הנ"ל ואח"כ קאמרה המתניתין ולא האוחז את העינים כלומר האוחז את העינים משום דלא עשה מעשה אינו חייב חטאת אבל סקילה חייב וכדי שלא נאמר כן ע"כ הביאה המתניתין את הא דר"ע כיון דבדר"ע עכצ"ל דמ"ש העושה מעשה חייב משום חיוב סקילה נקט מעשה כיון דסובר דלחטאת ל"צ מעשה כמ"ש ר' יוחנן סנהדרין ס"ה ע"א וממילא עכצ"ל דמ"ש ר"ע האוחז את העינים פטור פירושו פטור אבל אסור כמ"ש אביי שם וממילא מדר"ע נשמע לרבנן ודו"ק: ###### Brit Moshe, Negative Commandments 55:4:1 [Brit Moshe, Negative Commandments 55:4:1](https://torahapp.org/share/book/Brit%20Moshe/s/Negative%20Commandments/r/55:4:1) ובפא"מ (ב) דורש ר"ע כו', בסנהדרין ס"ז ע"א סובר ריה"ג דמכשף בסייף ור"ע ובן עזאי ור' יהודא סברו בסקילה וכל אחד דורש דרשה לעצמו עי"ש אבל לכאורה צל"ע דלמה הביא רבינו את הא דבן עזאי ור"י כלל מדוע לא די לו במה שהביא את הא דר"ע הלא גם נגד ריה"ג הלכה כר"ע, ואפשר כיון דבירושלמי סנהדרין ג"ז הלכה י"ג הגירסא דר"ע סובר בסייף ע"כ הביא רבינו דבן עזאי ור"י סברו בסקילה לאשמעינן דאפי' לגירסת הירושלמי ג"כ הלכה כן כיון דהלכה כר"ע מחבירו אבל לא מחביריו כמובן. ומ"ש רבינו בלטיהם אלו מעשה כשפים בלהטיהם אלו מעשה שדים כו' בגמ' שלפנינו שם עמוד ב' הגירסא להיפך וכן איתא ברא"ש והדד"ח כתב שברא"ש הגירסא כמ"ש רבינו אבל ברא"ש שלפנינו הגירסא להיפך וגם היראים ז"ל סי' פ"ב הביא הגירסא כן ובאמת בעיקר הדין אין שום נ"מ דלכל הגירסות מעשה שדים לא הוי מעשה כשפים אלא לפי גירסת רבינו קשה, היכי מייתי הגמ' ראי' דבלהטיהם מעשה שדים מפסוק ואת להט החרב וגו' בשלמא לפי גירסתינו מייתי שפיר ראי' מפסוק זה דבלהטיהם מעשה כישוף כמ"ש רש"י שם אבל לפי גירסת רבינו קשה כיון דבפסוק זה מוכח להיפך דלהט החרב לא ע"י שדים מתהפכת אלא מעצמו אבל עי' ביד רמ"ה ובמהרש"א בח"א שם שמפרשו שפיר גם לפי גירסת רבינו וגם הב"ח יו"ד סי' קע"ט ד"ה מכשף הביא הגירסא כמ"ש רבינו. ומ"ש רבינו אמנם בפ' חלק כו' בהג"ה שאצל רבינו הביא שני גירסות ברבינו בזה וגם הב"ח סי' הנ"ל דיבר מזה אבל לרוב הפוסקים הגירסא בגמ' סנהדרין ק"א ע"א א"ר הונא הלכה כר' יוסי והרמ"א סי' הנ"ל כתב שומר נפשו ירחק מהם ועל מ"ש המחבר שם יש מי שמתיר לשאול בשדים על הגניבה עי' בבאר שבע סנהדרין שם ד"ה אין שואלין מה שהקשה ע"ז והניח בצ"ע וא"כ מי שרוצה לעשות זה מחויב מקודם לתרץ את הצ"ע של הב"ש, ומ"ש רבינו וצריך להתיישב במקרא זה אם לוקין על אזהרותיו כו' ע" בדד"ח שמברר א"ז היטב: