## Brit Moshe, Negative Commandments

###### Brit Moshe, Negative Commandments 60:1:1
[Brit Moshe, Negative Commandments 60:1:1](https://torahapp.org/share/book/Brit%20Moshe/s/Negative%20Commandments/r/60:1:1)

**ולא (א) ילבש גבר כו' ואומר אני שראב"י נמי מודה כו'.** כבר כתבנו במל"ת הקודמת שרבינו ז"ל פסק כראב"י וגם רמזנו שם למ"ש כאן שגם ראב"י מודה לת"ק בזה דדוקא כשלובשים בשביל ניאוף מוזהרין האיש או האשה על הלאוין שלהן אבל לא בענין אחר וא"כ יש ראי' מרבינו למ"ש הט"ז ז"ל יו"ד סי' קפ"ב ס"ק ד' וז"ל משמע דרך עידוי וקישוט אסור אבל אם עושה כן מפני החמה או צנה או גשמים אין איסור כנ"ל פשוט כו' עכ"ל ואח"כ ראיתי בב"ח ז"ל שם שג"כ פסק כהט"ז והביא באמת ראי' מרבינו, אבל לכאורה צריך להבין דהיאך יכול לדייק הט"ז מלשון לא תעדה אשה כו' שכ' המחבר לומר כמ"ש הא הרמב"ם גכ"כ כלשון המחבר ובהרמב"ם ל"ל כמ"ש הט"ז כיון דל"ס כרבינו ורש"י אלא סובר דעל לבישה גרידא ג"כ מוזהרין כהנ"ל מל"ת נ"ט וצ"ל דהט"ז באמת גם בדעת הרמב"ם ס"כ וסברא דילי' כיון דהרמב"ם סובר דטעמא דמצוה משום חוקות העכו"ם כמ"ש בסה"מ מל"ת ל"ט וטעם זה ליתא אלא כשלובשת מחמת עידוי וקישוט אבל מחמת חמה וגשמים לא וכשתעיין שפיר בסה"מ תראה בפי' שבאמת ס"כ מדכ' ושיתקשטו בתכשיטיהם וכל אשה שתתקשט באחד מתכשיטי האנשים כו' וא"כ הרווחנו בהנ"ל דפסקו של הט"ז עולה יפה גם לשי' הרמב"ם, וביד הקטנה ז"ל במל"ת זו ראיתי שהקשה על הט"ז דהיאך התיר איסור דאורייתא בשביל שאינו מכוון אבל לפמ"ש ל"ק מידי כיון דכשלובשת בשביל חמה או גשמים באמת ליכא שום איסור דאורייתא לא מיבעיא לפום שיטות רבינו ורש"י אלא אפי' לשיטת הרמב"ם ועי' במהר"ם שיק מצוה תקמ"ג מ"ש על הט"ז זה. ומה שהקשה היד הקטנה עוד שם וז"ל וביותר נפלאים ממני דעת רבינו הרמ"א או"ח סס"י תרצ"ו וז"ל מה שנהגו ללבוש פרצופים בפורי' וגבר לובש שמלת אשה ואשה כלי גבר אין איסור בדבר מאחר שאין מכוונין אלא לשמחה בעלמא עכ"ל והיא פליאה נשגבה בעיני למאד שהרי בפי' המה מכוונין לעשות מה שאסרה תורה בפי' שלא ילבש גבר שמלת אשה כ"א שהמה אינם עושי' חלילה להכעיס לשם איסור אלא שעושין זאת לשם שמחה היעלה על דעת להתיר איסור תורה בזה כו' עכ"ל לפענ"ד גם זה ל"ק כיון שהדעה ראשונה שהביא הרמ"א שם להתיר בפורים לבושי אשה לאיש ואיש לאשה היא דעת רבינו ורש"י והיש אומרים שאסור שהביא הרמ"א היא דעת היראים סי' צ"ו ועל זה קא' הרמ"א אבל המנהג כסברא הראשונה כוונתו שהמנהג כשיטות רבינו ורש"י וא"כ ל"ק קושית היד הקטנה כיון דלרבינו ורש"י באמת ליכא שום איסור בכה"ג והנח להם לישראל שיש להם על מי לסמוך על רבינו ורש"י והר"י מינץ שהביא הב"ח יו"ד סס"י קפ"ב, וכל זה כתבנו להמליץ בעד המנהג שכ' הרמ"א אבל עי' בב"ח סי' הנ"ל ובאלה המצות מצוה תקמ"ג מ"ש בזה ותראה שלי"ש צריך להרחיק מזה ויקוים בו סיומא דרמ"א דהל' מגילה טוב לב משתה תמיד כוונתו דטוב לב אפי' בשעת שתי' מקיים שיל"ת ובזה נעוץ סופו בתחילתו:


###### Brit Moshe, Negative Commandments 60:2:1
[Brit Moshe, Negative Commandments 60:2:1](https://torahapp.org/share/book/Brit%20Moshe/s/Negative%20Commandments/r/60:2:1)

**גרסינן (ב) עוד אמר רב מיקל אדם כו'.** עי' תוספות יבמות מ"ח ע"א ד"ה לא ובב"י וב"ח יו"ד סי' הנ"ל מה שמפרשו על רבינו בזה ומה שתמה הכנה"ג שם על פירושו של הב"י גם בספרו דינא דחיי כאן האריך בזה עי"ש ולהלכה מ"ש יבינו במל"ת זו עי' בש"ע שם. אבל קושיא אחת ק"ל על רבינו במל"ת זו דמדוע לא הביא את מ"ש הגמ' שבת צ"ד ע"ב ומכות כ' ע"ב ומודין חכמים לר' אליעזר במלקט לבינות מתוך שחורות אפי' אחת שהוא חייב ודבר זה אפי' בחול אסור משום שנא' לא ילבש גבר שמלת אשה פרש"י שבאחת הוא מקפיד שלא יהא נראה כזקן ובד"ה שמלת אשה כתב ודרך הנשים להקפיד על כך ולהתנאות עכ"ל וגם הרי"ף והרא"ש בשבת שם הביאו א"ז בפסקיהם וכ"פ הרמב"ם הל' עכו"ם פי"ב הל"י וגם הראב"ד בהשגותיו שם לא חולק על הרמב"ם אלא במ"ש שגם על שערה אחת לוקה אבל לא בעיקר הדין עי"ש וגם עי' במנ"ח מצוה תקמ"ג מ"ש בשם מש"ח על הראב"ד זה וא"כ מדוע השמיט רבינו א"ז. ובהשקפה ראשונה עלה ברעיוני דלפמ"ש התוס' מכות שם ד"ה במלקט וז"ל פירשב"ם דאתי דוקא כר' יהודא דאמר מלאכה שאינה צריכה לגופה חייב עליה עכ"ל א"כ י"ל הרמב"ם לשיטתו דפסק כר' יהודא בהל"ש פ"א הל"ז עי' בהרהמ"ג שם ע"כ פסק שפיר את הא דמלקט שערות לבינות כו' אבל רבינו שכ' במל"ת ס"ה במלאכת הצד בשם הרבינו יצחק דכר"ש קיימ"ל דמשאצל"ג פטור ע"כ לא הביא את הא דמלקט שערות לבנות מתוך שחורות, אבל אח"כ ראיתי דזה אא"ל כיון דנהי דלענין שבת כתב הרשב"ם שפיר דתליא הדין זה בפלוגתא דר"י ור"ש אבל מ"ש הגמ' ודבר זה אף בחול אסור משום שנ' לא ילבש גבר זה באמת לא תליא בפלוגתתם דמאי שייכות יש לדין זה עם פלוגתתם וראי' לזה דהראב"ד ג"כ פסק כר"ש כמו שנראה מהשגותיו בהל"ש שם וכ"כ משמו הרשב"א בשבת צ"ד ע"ב ד"ה ולענין מחלוקת דר"י ור"ש ואפ"ה סובר הראב"ד שלוקין על לקיטת שערות לבינות מתוך שחורות אעכ"מ כמו שכתבנו, הן אמת די"ל שהראב"ד ל"ס כהרשב"ם שדין זה תליא בפלוגתא דר"י ור"ש ואפי' כשסובר כהרשב"ם וגם סובר שהדין של חול לא תליא בזה עדיין י"ל שרבינו לס"כ אלא סובר כיון שהדין של שבת תליא בפלוגתתם ולמאן דפסק כר"ש ליתא להדין של שבת כמ"כ נמי ליתא להדין של חול כיון דגמ' הביא הני שני דינים בחדא מחתא אבל זה דבר שאין הדעת סובלתו ואין צריך שום אריכות דמה ענין זה לזה, וגם אי"ל כיון דבגמ' איתא משום שנא' לא ילבש גבר וגו' סובר רבינו דאינו אסור אלא מדרבנן כהכלל הנ"ל מל"ת י"ד מחודש ח' בשם תלמידי הרשב"א דהיכא דאיתא בגמ' משום שנ' אינו אלא דרבנן וממילא צ"ל שהרמב"ם חולק על כלל זה כיון שכ' משילקט שערה אחת לוקה וכיון שרבינו לא נחית בפלוגתא ע"כ השמיט דין זה, אבל גם זה ליתא חדא שכבר בררנו בס"ד במל"ת י"ד שם שגם רבינו ל"ס הכלל זה ועוד אדרבא היה לו להשמיענו את החידוש זה שאינו אסור אלא מדרבנן ותו דאי באמת נא' כן אז צ"ל דגמ' דשבת ומכות אזלא אליבא דרבנן דראב"י דגמרי דנזיר הנ"ל מל"ת נ"ט דסברו דלא ילבש גבר שמלת אשה כפשוטו בבגדים המיוחדים לנשים ולא בשום זיון אחר וע"כ לא אסור לקיטת שערות אלא מדרבנן דלראב"י דסובר שכל זיון הנוהג באשה אוסר הכתוב באמת גם לקיטת שערות לבינות מתוך שחורות מדאוריי' אסור וכ"כ בפי' הריטב"א במכות שם דלפום האי כללא דתלמידי הרשב"א דאינו אסור אלא מדרבנן צ"ל דגמרא דשבת ומכות אזלא אליבא דרבנן דראב"י עי"ש וא"כ ממ"נ קשה על רבינו אי סובר כהכלל הנ"ל אז צ"ל דגמ' דשבת ומכות אזלא אליבא דרבנן אבל לראב"י באמת אסור מדאוריי' וכיון דרבינו פסק כראב"י כמ"ש במל"ת זו א"כ אמאי לא הביא את הא דמלקט שערות לבנות מתוך שחורות ואי ל"ס כהכלל הנ"ל אז בודאי קשה עליו דמדוע השמיט א"ז, אבל אחר שלמדתי לחפש בנרות מצאתי שרבינו הביא א"ז לקמן מל"ת ס"ה במלאכת הגוזז ושמחתי בו כמוצא שלל רב. אבל לכאורה ק"ל קושיא אחרת על רבינו דלרשב"ם הנ"ל דהא דמלקט לבנות מתוך שחורות חייב אתיא כר"י דמשאצל"ג חייב וכ"כ הריטב"א הנ"ל א"כ לפי"ז כיון דרבינו פסק כר"ש כהנ"ל היכי הביא את הא דמלקט שערות דחייב לענין שבת והקושיא זו גם על הרי"ף קשה דכפי מ"ש הר"ן בשבת שם לעיל מיניה דההוא דינא דמודים חכמים כו' שהרי"ף פסק כר"ש דמשאצל"ג פטור וכ"כ הרהמ"ג בהל"ש פ"א הל"ז בשם הרמב"ן והרשב"א דסברו כן בדעת הרי"ף א"כ היכי הביא הרי"ף את הא דמודים חכמים וגם על הטור קשה דבאו"ח סי' רע"ח פסק כר"ש ובסי' ש"מ שם הביא את הא דמודים חכמים להלכה וצ"ע: