## Brit Moshe, Negative Commandments

###### Brit Moshe, Negative Commandments 66:1:1
[Brit Moshe, Negative Commandments 66:1:1](https://torahapp.org/share/book/Brit%20Moshe/s/Negative%20Commandments/r/66:1:1)

**שלא (א) יצא אדם חוץ לתחום כו'.** תמצית דברי רבינו ז"ל במל"ת זו דתחומין י"ב מיל דאורייתא והוכיח א"ז מהירושלמי ותחומין יתר מאלפים אמה דרבנן אבל הרמב"ם ז"ל בסה"מ מל"ת שכ"א סובר דתחומין יתר מאלפים אמה ג"כ דאורייתא וא"כ ק"ל מדוע ל"ס גם רבינו כן ועל הרמב"ם גדול אצלי התימ' דבחיבורו הל"ש פכ"ז הל"א חזר ממ"ש בסה"מ וסובר כרבינו א"כ מעיקרא מאי קסבר ולבסוף מאי קסבר, ונ"ל בס"ד ליישב דבמשנה סוטה כ"ז ע"ב אי' בו ביום דרש ר"ע ומדתם מחוץ לעיר כו' הא כיצד אלף אמה מגרש ואלפים אמה תחום השבת ר"א בנו של ריה"ג אמר אלף אמה מגרש ואלפים אמה שדות וכרמים ובדף ל' ע"ב שם איתא במאי קא מיפלגי מר סבר תחומין דאורייתא ומר סבר דרבנן וא"כ מוכח ממשנה זו דר"ע סובר דתחומין אלפים אמה דאורי' ור"א סובר דרבנן ומה דאית' בכולי תלמודא [בשבת ס"ט ע"א ושם נרשם] בתחומין ואליבא דר"ע כוונת הגמ' על ר"ע דמשנה זו וכ"כ רש"י ז"ל בשבת שם וא"כ י"ל דבסה"מ הי' סובר הרמב"ם כיון דבמשנה זו איתא בפי' דלא רבנן פליגי על ר"ע אלא ר"א וכיון דהלכה כר"ע מחבירו כדאיתא בעירובין מ"ו ע"ב ע"כ פסק כר"ע כן עלה ברעיוני בהשקפה ראשונה לומר בדעת הרמב"ם בסה"מ, אבל אח"כ ראיתי בהרא"ש ז"ל ספ"ק דעירובין שכ' בפי' דרבנן פליגי על ר"ע וכ"כ שם הבעל המאור והרמב"ן במלחמות והרשב"א והריטב"א ז"ל והרי"ף ז"ל שם הביא את דברי ר"א בשם הרבנן וכשראיתי א"ז עמדתי שתומם דהיאך כתבו כל הראשונים כן הלא ממשנה דסוטה מוכח בפי' דלא רבנן פליגי על ר"ע אלא ר"א וצ"ל דטעמם כיון דאיכא כמה משניות בש"ס דסתם רבי כר"א דתחומין דרבנן במשנה עירובין ל"ו ע"ב מתנה אדם על עירובו כו' וכתב התי"ט ז"ל שם משום דתחומין דרבנן ובדרבנן יש ברירה ע"כ מתנה תו שם במשנה דנ"ח ע"ב אפי' עבד אפי' שפח' נאמנין לומר עד כאן תחום שבת וקאמר הגמ' הטעם משום דתחומין דרבנן ובמשנה כתובות כ"ח ע"א ואילו נאמנין להעיד בגדלן כו' ועד כאן היינו באין בשבת ובגמ' שם קסבר תחומין דרבנן וכיון דסתם רבי כר"א ע"כ כינו כל הפוסקים הנ"ל את ר"א בשם רבנן וא"כ הדרא הקושי' על הרמב"ם דהיאך פסק בסה"מ כר"ע, אבל יגעתי ומצאתי בס"ד פתרה לסה"מ דבעירובין י"ז ע"ב על מה דאיתא במתניתין דבמחנה פטורין מלערב איתא בגמ' אמרי דבי ר' ינאי ל"ש אלא ע"ח אבל ע"ת חייבין דתני ר' חייא לוקין על ע"ת ד"ת כו' וא"כ י"ל דבסה"מ סובר דר' ינאי עכצ"ל דסובר כר"ע כיון דקאי ר' ינאי על תחומין דאלפי' אמה וכ"ס הרשב"א והריטב"א והרא"ש שם וא"כ מוכח מר' ינאי דמשנה דעירובין דף י"ז סותמת כר"ע וג"ז מוכח מר' ינאי דגם ר' חייא סובר כר"ע דאל"כ היאך הביא ר' ינאי ראי' לדבריו מר' חייא וכיון דקשה סתמא אסתמא ורבי חייא סובר כר"ע וגם מהמכילתא שהביא הסה"מ מוכח כר"ע ע"כ פסק בסה"מ כר"ע. אבל בחיבורו י"ל דחזר הרמב"ם מזה מחמת הירו' שהביא רבינו דכיון דמוכח מהירו' דתחומין י"ב מיל לכ"ע דאורייתא עכ"ס הרמב"ם דעם הירושלמי זה י"ל הפשט בגמ' דעירובין שלא יהא קשה סתמא אסתמא די"ל דר' ינאי ור' חייא באמת ל"ס כר"ע אלא סברו דתחומין י"ב מיל גם לרבנן דהיינו ר"א דאורייתא ועל תחום זה קאמר ר' חייא דלוקין מה"ת ור' ינאי ה"ק אבל ע"ת חייבין דתני ר' חייא לוקין כו' כוונתו כיון דאיכ' תחום דאורייתא ע"כ חייבין במחנ' אפי' על אלפים אמה דהא לוקין עליה מדרבנן [עי' ברא"ש ורשב"א וריטב"א ספ"ק דעירובין ובק"נ שם אות צ"ח שג"כ רצו לפרש את הגמ' כן מחמת הירושלמי זה אלא שחזרו עי"ש הטעם אבל להרמב"ם י"ל דמסתבר ליה טפי לומר הפשט כן מלומר בגוונא שיהא קשה סתמא אסתמא] ולפי פשט זה באמת גם הסתמא דמתני' דעירובין דף י"ז דלא כר"ע וכיון דגם הנך סתמי דלעיל דלא כר"ע וגם מוכח מגמ' דעירובין כהירושלמי ע"כ פסק הרמב"ם בחיבורו כן, ועי' ברמב"ם הל' מלכים פ"ו הלי"ג שכ' וז"ל ארבעה דברים פטרו במחנה כו' וכן פטורין מלערב ע"ח במחנה עכ"ל ומדל"כ אלא ע"ח מוכח דסובר דבע"ת חייבין ואכ"מ דפסק כר' ינאי וממילא מוכח ג"כ דעכצ"ל דסובר הפשט בר' ינאי כמו שכתבנו דאל"כ אלא סובר דר' ינאי סובר כר"ע הי' קשה סתירה בדבריו דכיון דבהל"ש פסק דלא כר"ע היאך פסק בהל' מלכים כר' ינאי אעכ"מ דסובר הפשט בר' ינאי כמ"ש ואח"כ ראיתי בשעה"מ ז"ל הל"ש פכ"ז שכ' ג"כ בדעת הרמב"ם הפשט בר' ינאי כמ"ש ונהניתי שכוונתי בס"ד לדעת קדשו [ומה שהרעיש השעה"מ על הכ"מ דהל' מלכים עי' בנר מצוה סי' י' אות קל"ח מ"ש בזה] וגם בפי' המשניו' בסוט' שם חזר ממ"ש בסה"מ וסובר כבחיבורו מדפסק שם כר"א וא"כ גם אליבא דרבינו י"ל דמשו"ה פסק כהרמב"ם בחיבורו כדי להשוות את השני לימודים וגם שלא יהא קשה סתמ' אסתמא:


###### Brit Moshe, Negative Commandments 66:1:2
[Brit Moshe, Negative Commandments 66:1:2](https://torahapp.org/share/book/Brit%20Moshe/s/Negative%20Commandments/r/66:1:2)

וגם מהרי"ף ספ"ק דעירובין נראה דסובר כרבינו והרמב"ם כ"כ הבעל המאור והרשב"א והריטב"א שם וכ"כ הרהמ"ג הלכה הנ"ל וכ"נ מהב"י או"ח סי' שצ"ז אלא שראיתי בנתיבות עולם שכ' הפשט בהרהמ"ג דמ"ש בשם הרי"ף די"ב מיל דאו' אין הכוונה דהרי"ף ס"כ אלא ר"ל דהוא הביא הירושלמי אבל המחוור בדעת הרי"ף שמ"ש והאי תירוצא לא סליק אליבא דגמר' דילן ר"ל דבגמ' דילן אין שם תחומין כלל מה"ת כו' עי"ש אבל ק"ל עליו דהיאך נעלם ממנו כל הני רבוותא הנ"ל דסברו בפי' בדעת הרי"ף דסוב' כהרמב"ם הן אמת דהרמב"ן במלחמו' בעירובין שם גכ"כ בדעת הרי"ף דל"ס כהרמב"ם וכ"כ הר' ירוחם ז"ל ני"ב חי"ח אבל מ"מ ק"ל על הנתיבות עולם נהי דבדעת עצמו הי' שפיר יכול לכתוב דסובר ג"כ בדעת הרי"ף כהרמב"ן אבל מנ"ל הכרח דגם הרהמ"ג ס"כ דלמ' באמ' סובר הרהמ"ג דלא כהרמב"ן אלא כאינך רבוותא הנ"ל וגם מהלב שמח ז"ל במל"ת שכ"א מוכ' דל"ס בהרהמ"ג כהנתיבות עולם, ומ"ש הל"ש שגם הראב"ד ז"ל סובר כהרמב"ם מדלא השיג עליו גם זה כתבו הרשב"א והריטב"א ספ"ק דעירובין בפי' בשם הראב"ד כן ואפשר דהל"ש סובר דהאי ראב"ד שהביאו הרשב"א והריטב"א אינו זה הראב"ד דהשגות יהי' איך שיהי' עכ"פ זה מוכח מהרשב"א והריטב"א שגם הראב"ד סובר כרבינו ואי באמת אין זה הראב"ד דהשגות אז מוכח דגם הראב"ד דהשגות ס"כ וכן הסכימו הגאונים ז"ל כ"כ הרהמ"ג והב"י וכ"ס הרוקח ז"ל סי' קע"ז אלא מדבריו נראה דסובר כסה"מ דתחומין דאלפים אמה דאורייתא מדכ' וז"ל ובפ' מי שהוציאוהו נלמד אלפים אמה מה"ת כוונתו עמ"ש הגמ' עירובין נ"א ע"א אל יצא איש ממקומו אלו אלפים אמה והסה"מ הביא א"ז בשם המכילתא וא"כ צ"ל גם אליבא דהרוקח כהנ"ל אליבא דסה"מ וגם בסי' קע"ח כתב הרוקח וז"ל בשבת ניתנה תורה לישראל ואמרי' במכילתא מקול הדבור חזרו לאחוריהם י"ב מיל הרי יצאו מתחומן י"ל הואיל ועננים מקיפים אותם הוי כמחיצות בני אדם כאלו לא יצאו עכ"ל וא"כ מוכח בפי' דסובר דתחומין דאוריית' וכ"פ הכלבו ז"ל ריש הל' עירובין וכן סברו ז"ל החינוך ואה"מ והעי"מ ומצה"ש מדמנאו במצוה כ"ד שלא לצאת בשבת חוץ לתחום למל"ת:


###### Brit Moshe, Negative Commandments 66:2:1
[Brit Moshe, Negative Commandments 66:2:1](https://torahapp.org/share/book/Brit%20Moshe/s/Negative%20Commandments/r/66:2:1)

אבל הרמב"ן ז"ל בהשגותיו על הסה"מ מל"ת שכ"א חולק על הרמב"ם דבתר דהביא את הירושלמי הנ"ל כתב וז"ל וגם זה אינו נכון שאינו כדרך התלמוד שלנו ולא הוזכר השיעור הזה בתלמודנו כלל אלא אלפים אמה דאורייתא לר"ע ותחומין מדבריהם לרבנן ובפי' אמרו במקומות מתלמודנו שיש לאו בתחומין אליבא דר"ע או בהבער' אליבא דר' יוסי הא לרבנן אין בשבת לאו גרידא אלא לאוין של מלאכה שיש בהן מיתת ב"ד ועוד לנו בזה ראיות להאמית הסברא ההיא וגם בירושלמי אינה עולה להם בסוף השמועה למי שמטיב בו העיון אלא שאנחנו נקצר בזה מפני שנתפרש כבר בדברי זולתנו עכ"ל מ"ש ובפי' אמרו במקומות מתלמודנו נ"ל דכוונתו עמד"ק הגמ' שבת קנ"ג ע"ב וסנהדרין ס"ו ע"א תחומין ואליבא דר"ע הבער' ואליב' דר' יוסי ומ"ש הרמב"ן ועוד לנו בזה ראיות כו' נ"ל שכיוון על הראיות שהביא במלחמות ספ"ק דעירובין כי שם האריך בראיות לאמת את דבריו, אבל לכאורה ק"ל דמדוע לא הביא בהשגותיו את ראייתו משבת דף ס"ט דקאמר הגמ' דידע בתחומין ואליבא דר"ע מדוע שבק את הגמ' זו שקודמת והביא ראי' מדף קנ"ג והרא"ש סוף פ"ק דעירובין באמת הביא ראי' מדף ס"ט וכן הביא התו' חגיגה י"ז ע"ב ד"ה דכתיב והרשב"א והריטב"א ספ"ק דעירובין הביאו שני ראיות מדף ס"ט ומדף קנ"ג ומדוע לא הביא גם הרמב"ן כן או עכ"פ מדף ס"ט שקודמת, ונ"ל בס"ד ליישב דהבעל המאור ספ"ק דעירובין גכ"ס להל' כהרמב"ן והביא שני ראיות לזה משבת דף ס"ט ומביצה ל"ו ע"ב דעל מה דאיתא במשנה שם אין רוכבין על גבי בהמה קאמר הגמ' מ"ט גזירה שמא יצא חוץ לתחום והקשה הגמ' ש"מ תחומין דאוריית' ומשני לא גזירה שמא יחתוך זמור' ומדלא משני גזירה שמא יצא חוץ לתחום די"ב מיל אלמא דרבנן לא מודים כלל בתחומין והרמב"ן במלחמו' שם כתב ע"ז וז"ל אמר הכותב איני כמשיב על דברי בעל המאור ז"ל אלא כמוסיף על דבריו הרי שהביא אלו הראיות על תחומין שהן מד"ס לעולם וכיוצא בהן עוד ראי' בפ' מי שהחשיך (שבת דף קנ"ג ע"ב) מכלל דאיכא מידי דאין חייבין לא על שגגתו חטאת ולא על זדונו סקילה ומאי ניהו מחמר לא תחומין אליבא דר"ע הבערה ואליבא דר' יוסי כו' עכ"ל אלמא דהראי' משב' דף ס"ט הביא הבעל המאור והראי' מדף קנ"ג הוסיף הרמב"ן מדעתו וא"כ י"ל דבהשגותיו לא רצ' להביא אלא את הראי' שלו וע"כ לא הביא מדף ס"ט כמובן, וגם התו' חגיגה הנ"ל סובר להלכה דאף תחומין י"ב מיל דרבנן והביא ג"כ את השני ראיות של הבעל המאור וכ"ס התו' עירובין י"ז ע"ב ד"ה לאו אלא בעירובין הביא ראיות אחרות וכ"פ הרא"ש ספ"ק דעירובין והביא ג"כ שני ראיות חדא משבת דף ס"ט ועוד מעירובין מ"ו ע"א א"ל רבא לאביי מכדי עירובין דרבנן עי' בק"נ אות ק"ב מ"ש על הראי' זו וכ"פ שם הרשב"א והריטב"א וכ"פ הא"ז ז"ל הל' עירובין אות קכ"ח וכ"נ דסובר הסמ"ק ז"ל מדכ' ס"ס רפ"א וז"ל שלא להוציא מרה"י לרה"ר דכתיב אל יצא איש ממקומו ובכלל זה תחומין ואליבא דר"ע עכ"ל ומדכ' ואליבא דר"ע מכלל דסובר דאליבא דרבנן ליכא תחומין מה"ת כלל ופסק כרבנן הגם די"ל דפסק כר"ע וסובר כשיטת הסה"מ והרוקח הנ"ל ומ"ש ואליבא דר"ע כוונתו להודיענו דדוקא אליבא דר"ע איכא תחומין אבל אליבא דרבנן ליכא אפי' תחומין די"ב מיל אבל מפשטות לשונו נראה דסובר כהרמב"ן וכ"ס הזוהר הרקיע ז"ל מל"ת רפ"ה אות קי"ז דמתחיל' כתב על שיטת הרמב"ם דמגמרא שבת דף פ"ז ע"ב נראה כן שהרי רבא ורב אחא בר יעקב לא נחלקו אל' בשבת דמרה אי איפקוד אתחומין או לא אבל בשבת דסיני נראה שהכל מודים שאף על התחומין איפקוד ואח"כ הביא את שיטת הרמב"ן עם ראיותיו ומסיים וז"ל ולפי"ז נסתלק לאו זה מהמנין אלמ' דלהל' פסק כהרמב"ן וגם ברמזיו לא הביא בחשבונו את הלאו זה:


###### Brit Moshe, Negative Commandments 66:2:2
[Brit Moshe, Negative Commandments 66:2:2](https://torahapp.org/share/book/Brit%20Moshe/s/Negative%20Commandments/r/66:2:2)

אבל לכאורה ק"ל על הזוה"ר כיון דבאמת פסק כהרמב"ן א"כ אמאי לא סתר את הראיה שהביא מתחילה להרמב"ם משבת פ"ז ע"ב ובאמת מה יענו הרמב"ן ודכוותיה על הראי' זו, ונ"ל בס"ד דסברו כהמרדכי ז"ל ספ"ק דעירובי' דפסק ג"כ דתחומין דרבנן ועל הראי' שהביא הזוה"ר כבר דיבר המרדכי וכתב דפלוגתת רבא ורב אחא קאי אליבא דר"ע, או י"ל דהרמב"ן ודכוותיה סברו כמו שכ' התו' בשבת פ"ז ע"ב ד"ה אתחומין וז"ל אין צ"ל דאתיא כר"ע דאמר תחומין דאורייתא דהא משמע לכ"ע דבסיני לכל הפחות איפקוד אתחומין דלאו דוקא נקט תחומין אלא כלומר הוצאה שהיו מוליכין עמהן כל אשר להם ומר סבר אהוצאה לא איפקוד ומ"ס איפקוד כו' עכ"ל וגם נ"ל להביא ראיה דע"כ צ"ל דפלוגתתם דדף פ"ז או כמ"ש המרדכי או כמ"ש התו' דאלת"ה אז קשה מרבא ארבא דעירובין מ"ו ע"א דאמר רבא לאביי מכדי עירובי תחומין דרבנן מוכח דסובר דאף תחומין י"ב מיל דרבנן [וזו היא הראיה הב' דלא כהירושלמי שהביא הרא"ש הנ"ל] אעכ"מ דהפשט בגמ' שבת דף פ"ז או כמ"ש המרדכי או כמ"ש התוס' וזה לפענ"ד ראי' שאין עלי' תשובה, וא"כ לכאורה ק"ל על הזוה"ר דהיאך הביא ראי' משבת דף פ"ז לשיטת הרמב"ם הא לפי הראי' שלו קשה הסתיר' מרבא אדרבא, אבל אחר עיון קצת נ"ל בס"ד דאליבא דהרמב"ם הביא שפיר ראי' דלכאורה ק"ל על הרמב"ם דסובר דתחומין די"ב מיל לד"ה דאורייתא מה יענה על הראי' הב' הנ"ל שהביא הרא"ש מעירובין מ"ו ע"א ממ"ד רבא לאביי מכדי עירובי תחומין דרבנן אעכצ"ל דהרמב"ם סובר דרבא לא קאי אלא על ע"ת דיותר מאלפים אמה [ועי' בק"נ ספ"ק דעירובין אות ק"ב שכ' על הראי' הב' של הרא"ש וז"ל איני יודע מה ראי' זו לי"ב מילין דהתם קתני יש לו אלפים אמה לכל רוח ויש ליישב בדוחק אם יש תחומין מדאורייתא לא הוה פריך מה לי יחיד מה לי יחיד במקום רבים כיון דיש לו עיקר מה"ת עכ"ל אלמא דהק"נ דחק ליישב את הראי' ב' של הרא"ש וא"כ שפיר י"ל אליבא דהרמב"ם כמו שכתבנו] וע"כ הביא הזוה"ר שפיר ראיה אליבא דהרמב"ם משבת דף פ"ז וממילא מיושב שפיר קושיתינו הנ"ל דמדוע לא סתר הזוה"ר את הראי' זו די"ל כיון דבסוף דבריו הביא הזוה"ר ג"כ את הראי' הב' שהביא הרא"ש דלא כהרמב"ם מעירובין דף מ"ו וא"כ צ"ל דהזוה"ר בסוף דבריו גכ"ס הפשט בעירובין דף מ"ו כמ"ש הק"נ הנ"ל אליבא דהרא"ש דרבא קאי גם אתחומין די"ב מיל וא"כ ממילא תו ל"צ לסתור את הראי' שהביא אליב' דהרמב"ם משבת דף פ"ו כיון דממיל' ידעינן דנסתר' כיון דצ"ל או כתירוצו של המרדכי או כתירוצו של התוספת מחמת קושיתינו מסתירה דרבא אדרבא ודו"ק:


###### Brit Moshe, Negative Commandments 66:2:3
[Brit Moshe, Negative Commandments 66:2:3](https://torahapp.org/share/book/Brit%20Moshe/s/Negative%20Commandments/r/66:2:3)

וגם מרש"י ז"ל עה"ת נרא' דסוב' כהרמב"ן דבפ' בשלח פט"ז פכ"ט כתב וז"ל אל יצא איש ממקומו אלו אלפים אמה של תחום שבת ולא במפורש שאין תחומין אלא מד"ס ועיקרו של מקרא על לוקטי המן נאמר עכ"ל וכ"כ המזרחי ז"ל בדעת רש"י אבל לכאור' ק"ל הלא מחגיגה י"ז ע"ב נראה דרש"י סוב' דתחומין דאורייתא דעמד"ק הגמ' דעולי רגלים טעונין לינה דכתיב ופנית בבקר והלכת לאהליך כתב רש"י וז"ל ופנית בבקר שהוא חול המועד דאלו ביו"ט תחומין אסור עכ"ל אלמא דרש"י סובר דגם בי"ט תחומין דאורייתא עי' בט"א ז"ל סוף אבני מלואים שהאריך דמהיכא למד רש"י כן וכיון דמוכח דסובר דתחומין דאורייתא א"כ הוי סתיר' ברש"י, ואפשר דרש"י בחגיג' כתב לרווחא דמלתא אליבא דר"ע והא ראי' דבר"ה ה' ע"א ד"ה ופנית ל"כ רש"י כן אלא ז"ל בי"ט ל"ק קרא שהרי הוא יום שחיובו ליראות בעזרה עכ"ל ובלא"ה נ"ל דעכצ"ל דבחגיגה כתב רש"י אליבא דר"ע דאלת"ה אלא נאמר דבחגיג' סובר דתחומין דאורייתא א"כ יהא סתיר' ממ"ש רש"י עירובין נ"ט ע"א ד"ה לא דאפי' תחומין די"ב מיל דרבנן אעכצ"ל דבחגיגה כתב אליב' דר"ע וע"כ שפיר כתב המזרחי דרש"י סובר כשיטת הרמב"ן ועי' במג"א סי' ש"ה ס"ק י"ח שכ' ג"כ דרש"י סובר דאפי' תחומין די"ב מיל דרבנן:


###### Brit Moshe, Negative Commandments 66:3:1
[Brit Moshe, Negative Commandments 66:3:1](https://torahapp.org/share/book/Brit%20Moshe/s/Negative%20Commandments/r/66:3:1)

וא"כ יש לפנינו מערכה מול מערכ' בהא דינא שיטת רבינו והרמב"ם ודכוותיהו דתחומין י"ב מיל דאורייתא ושיטת הרמב"ן ודכוותיה דאפילו תחומין די"ב מיל דרבנן, אבל לכאו' קשה על שיטת הרמב"ן מעירובין י"ז ע"ב דמוכח דלוקין על ע"ת דבר תורה אבל כבר מתרצו הרמב"ן במלחמות והרשב"א והריטב"א בעירובין שם דר' ינאי ור' חייא סברו כר"ע אבל הלכה כר"א דסוטה דתחומין דרבנן כהנ"ל מחודש א' וגם א"ז צ"ל דהרמב"ן ודכוותיה סברו דהמכילת' שהביא הסה"מ גכ"ס כר"ע או י"ל דסברו דדרשה דמכילת' אסמכת' בעלמא היא כמ"ש רש"י עה"ת והטור או"ח סי' שצ"ז וא"כ שיטת הרמב"ן עולה יפה, אבל על שיטת רבינו ודכוותיה עדיין נשארו כמה קושיות חדא הקושיא הא' של הבעל המאור והרא"ש הנ"ל מחודש ב' דמדוע קאמר הגמ' דידע בתחומין ואליבא דר"ע מדוע ל"ק דידע בתחומין די"ב מיל ואליבא דרבנן ועוד הקושי' הב' של הבעל המאור והתו' חגיגה הנ"ל מחודש ב' מגמ' ביצה הן אמת דעל הקושיא הב' י"ל כמו שתירץ ההגהות מרדכי פ"ק דעירובין דמשו"ה קאמר הגמ' גזירה שמא יחתוך זמורה כיון דרצה למצוא צד לאסור הרכיבה אפי' בתוך התחום וגם המגלת אסתר מל"ת שכ"א הסכים לתירוץ זה או י"ל כמו שתירץ הק"נ ספ"ק דעירובין אות ק"ב אבל הקושיא הא' של הבעל המאור והרא"ש עדיין קשה עליהם וגם כשתעיין היטב ברבינו תראה שלא דבר מקושיא אחרת רק מקושי' הא' של הבעל המאור והרא"ש הנ"ל וצ"ל דעל השאר קושיות סמך על התירוצים הנ"ל אלא הקושי' הא' הי' קשה לו מאד וע"כ הביאה ובאמת לא מתרץ אלא בדרך דחי' דה"ה דהוה מצי לתרץ הכי וכבר כתב המגלת אסתר סי' הנ"ל שלא מתיישב בעיניו דחיי' זו שא"כ למה לא תירץ הגמ' כך שהרי אי"ל בזה דעדיפא מיניה משני כיון דיותר טוב לתרץ תירוץ אחד שיהא ככ"ע ממה שיתרץ תירוץ שהוא דברי יחיד בלבד:


###### Brit Moshe, Negative Commandments 66:3:2
[Brit Moshe, Negative Commandments 66:3:2](https://torahapp.org/share/book/Brit%20Moshe/s/Negative%20Commandments/r/66:3:2)

אבל אחר עיון קצת ראיתי די"ל דכוונת רבינו לתרץ כך כיון דליתא בהדיא בגמ' דילן דגם רבנן סברו דתחומין י"ב מיל דאורייתא אע"ג דסברו כן כמו שאיתא בירושלמי אבל בהדיא בגמ' דילן ליתא כן והא דר"ע איתא בהדיא במשנה סוטה הנ"ל ע"כ משני הגמ' ואליבא דר"ע וה"ק רבינו הי' יכול לומר דידע בתחומין די"ב מיל ואפי' אליבא דרבנן כלומר כיון דהדין דין אמת ע"כ הי' יכול הגמ' לומר כן אלא הטעם שכתבנו דמדוע ל"ק הגמ' כן הניח רבינו על המבין וגם הנר מצוה סי' י' אות קל"ח האריך ליישב את דברי רבינו ואח"כ כתב בשם עץ החיים פי' טוב וגם המרש"ל ז"ל בביאורו כאן מתרץ יפה את הקושי' הא' עי"ש וא"כ עולה יפה גם שיטת רבינו ודכוותיה, ולהלכה עי' בטור או"ח סי' שצ"ז שכ' ואינו אלא מדרבנן וקרא אסמכתא ונ"ל דליכא להוכיח מזה דפסק כשיטת הרמב"ן כיון די"ל דל"כ א"ז אלא על תחומין דאלפים אמה דלעיל מיניה וגם ממ"ש אח"כ אפי' הולכי מדברות כו' חייבין בע"ת נ"ל להוכיח דפסק כשיטת רבינו דממה דכ' הב"י ע"ז מוכח דהטור פסק כר' ינאי וכיון דפסק כר' ינאי ואפ"ה סובר דתחומין אלפים אמה דרבנן עכצ"ל דל"ס כהרמב"ן דר' ינאי סובר כר"ע כהנ"ל ריש מחודש זה דאי הו' ס"כ הי' קשה היכי פסק דתחומין אלפים אמה דרבנן אעכצ"ל דהטור סובר הפשט בר' ינאי כהנ"ל מחודש א' אליבא דרבינו והרמב"ם דתחומין די"ב מיל דאורייתא אפי' לרבנן וא"כ ממילא מוכח דפסק כשיטתם וזה לכאורה דלא כשיטת הרא"ש אביו דפסק כהרמב"ן כהנ"ל וכבר עמד על הטור בזה השעה"מ הל"ש פכ"ז ולפמ"ש השעה"מ ליישבו באמת י"ל דהטור פסק כהרמב"ן עי"ש ותבין ומהרמ"א סי' ת"ד נראה שמסופק לדינא מדכתב למ"ד תחומין די"ב מיל דאוריי' עי' מג"א שם ס"ק א', ולשיטת רבינו והרמב"ם אי עובר גם על עשה דתשבות עי' מנ"ח ומהר"ש מצוה כ"ד שדברו אריכות בזה: