## Brit Moshe, Negative Commandments

###### Brit Moshe, Negative Commandments 68:1:1
[Brit Moshe, Negative Commandments 68:1:1](https://torahapp.org/share/book/Brit%20Moshe/s/Negative%20Commandments/r/68:1:1)

**כל (א) העושה מלאכה ביוה"כ כו'.** גם ברמזיו הביא רבינו ז"ל את הפסוק כל מלאכת עבודה לא תעשו וכ"כ בקיצור הסמ"ג שלו וכ"כ הרמב"ם ז"ל ברמזיו ריש הרמב"ם דמדע מל"ת שכ"ז אבל נ"ל שהוא ט"ס דה' פעמים מצינו בתורה שדברה ממלאכת יוה"כ ד' אזהרות וחד עונש בפ' אחרי פט"ז פכ"ט וכל מלאכה לא תעשו האזרח וגו' ובפ' אמור פכ"ג פכ"ח וכל מלאכ' ל"ת בעצם היום הזה ובפסוק ל' שם העונש וכל הנפש אשר תעשה כל מלאכה וגו' והאבדתי וגו' ובפסוק ל"א שם כל מלאכה ל"ת חוקת עולם ובפ' פנחס פכ"ט פ"ז ובעשור לחודש וגו' כל מלאכה לא תעשו הנך רואה דלא כתיב ביו"כ מלאכת עבודה אלא גבי מועדות כתיב כל מלאכת עבודה [והדבר המלך ז"ל שער ד' פי"ג כתב הטעם דיו"כ דאסור בכל מלאכות גם במלאכת אוכל נפש ע"כ כתיב כמו בשבת אבל ביו"ט דהותרה מלאכת אוכל נפש ע"כ כתיב כל מלאכת עבודה וכן מצאתי בפסיקתא זוטרתא פ' פנחס] וגם בנתיבות עולם ראיתי שכ' שהיא ט"ס, וא"כ מוכח דרבינו כיוון על הפסוק דפ' פנחס מדכ' שנ' ובעשור לחודש וגו' וכ"מ מהרמב"ם הלכות שביתת עשור פ"א הל"א אבל מסה"מ מל"ת שכ"ט ליכא הוכחה שכיוון על הפסוק דפ' פנחס דוקא כיון דלא הביא שם ובעשור לחדש אבל זה עכ"פ מוכח גם מסה"מ דעל הפסוק דפ' אחרי וגם על הפסוק דפ' אמור פסוק כ"ח לא כיוון כיון דבהני פסוקים כתיב וכל בוא"ו ובסה"מ הביא כל בלא וא"ו, וכיון שהוכחנו בס"ד דרבינו והרמב"ם לא כיוונו על הפסוק כ"ח דפ' אמור דכתיב ביה בעצם היום הזה א"כ ק"ל מדוע באמת לא הביאו את הפסוק זה כמו שאיתא בספרא פ' אמור פרשה י"ד וז"ל וכל מלאכה ל"ת בעצם היום הזה הר"ז אזהרה למלאכה כל הנפש אשר תעשה כל מלאכה בעצם היום הזה והאבדתי הר"ז עונש למלאכה עכ"ל וכן איתא בפסיקתא זוטרתא פ' אמור וכ"מ מגמ' יומא פ"א ע"א מדאמר ת"ל וכל מלאכה ל"ת בעצם היום הזה על עיצומו של יום הוא מוזהר ואינו מוזהר על תוספות מלאכה כו' א"כ מוכח מהספרא ופסיקתא וגמ' דהפסוק כ"ח דפ' אמור הוא אזהרה שלא לעשות מלאכה והשאר מוני מצות ז"ל באמת הביאו את הפסוק זה היראים סי' ק"כ הסמ"ק ס"ס קצ"ד החינוך ואה"מ מצ' שט"ו אבל המצה"ש מצ' שט"ז כתב שנ' כל מלאכה ל"ת והמר"ם שיק מצ' שי"ז כתב שנ' כל מלאכת עבודה ל"ת נראה שנגרר אחר רבינו או אחר הרמב"ם ברמזיו אבל כבר כתבנו שזה ט"ס ובאמת פליאה לי על המר"ש שלא הרגיש בזה [ואפשר שהמעתיק כ"כ] עכ"פ זה מוכח שגם המצה"ש ומהר"ש לא נקטו את הפסוק כ"ח דפ' אמור וצ"ל שהלכו בעקבותיהם של רבינו והרמב"ם אבל באמת גם על רבינו והרמב"ם צ"ט דמדוע לא נקטו כהספרא והגמ' ופסיקתא הנ"ל:


###### Brit Moshe, Negative Commandments 68:2:1
[Brit Moshe, Negative Commandments 68:2:1](https://torahapp.org/share/book/Brit%20Moshe/s/Negative%20Commandments/r/68:2:1)

ונ"ל בס"ד דרבינו והרמב"ם עם השאר מוני מצות הנ"ל בזה פליגי דרש"י ז"ל פ' אמור פכ"ג פל"א כתב וז"ל כל מלאכה לעבור עליו בלאוין הרבה או להזהיר על מלאכת לילה כמלאכת יום עכ"ל ולכאורה יש לדקדק דלפי' הא' דכל מלאכה כתיב לעבור עליו בלאוין הרבה מנ"ל להזהיר על מלאכת לילה וצ"ל דמצד סברא ידעינן דאין חילוק בין יום ללילה א"כ קשה על הפי' הב' דל"ל קרא על זה כיון דמצד סברא ידעינן ונ"ל ליישב דהמזרחי ז"ל כתב שם וז"ל או להזהיר על מלאכת לילה כמלאכת יום וא"ת היכן מצינו שחלק הכתוב באיסור מלאכה בין יום ללילה כו' ועוד היכי משתמע מהאי קרא איסור לילה י"ל משום דכתיב באזהרת מלאכה ובעונשה בעצם היום הזה וכל מלאכה לא תעשו בעצם היום הזה וכל הנפש אשר תעשה כל מלאכה בעצם היום הזה והאבדתי לומר בעצומו של יום מוזהר וענוש על מלאכה ולא על התוספת כדתניא בת"כ ומייתי לה בפ' בתרא דיומא סד"א דהאי בעצם היום הזה אינו אלא דומיא דבעצם היום הזה בא נח ובעצם היום הזה הוציא ד' את צבאותיכם שפירושם בהיות השמש על הארץ אף כאן בהיות השמש על הארץ לאפוקי לילה שאינו מוזהר עליו לפיכך חזר הכתוב ואמר כל מלאכה לא תעשו ולא הוזכר בו בעצם היום הזה כמו שהוזכר למעלה להורות שאזהרת המלאכה בהן בין ביום ובין בלילה כמו בשבתות ושאר המועדים שהאזהרת המלאכ' בהן אינו מוזכר בשום אחד מהם בעצם היום הזה וכולל היום והלילה ונשאר בהכרח לפרש בעצם היום זה הכתוב למעל' בעצומו של יום שכולל היום ולילה שעל עצומו של יום מוזהר וענוש עלי' ולא על התוספת כו' עכ"ל ולכאורה יש להקשות על תירוצו של המזרחי דלא לכתוב רחמנא בפסוק כ"ח בעצם היום הזה ושוב לא איצטריך כל מלאכה ל"ת דפסוק ל"א אבל כבר מתרץ א"ז יפה הג"א ז"ל עי"ש, אבל עדיין ק"ל דהיכי כתב המזרחי דאי לאו הפסוק ל"א הו"א דבעצם היום הזה פירושו בהיות השמש על הארץ ולאפוקי לילה הלא גם בלאו פסוק ל"א יש עוד שני פסוקים דפ' אחרי ופ' פנחס הנ"ל דלא כתיב בהו בעצם היום הזה וא"כ ממילא הוה ידעינן מחמת הב' פסוקים הללו דפירושא דעצם היום הזה בעצומו של יום וא"כ שוב הדרא הקושיא דל"ל כל מלאכה ל"ת דפסוק ל"א, ונ"ל בס"ד בכוונת המזרחי דהגמ' יומא פ"א ע"א קאמר חמש' קראי כתיבי במלאכה חד לאזהרה דלילה וחד לעונש דיממא וחד לעונש דלילה וחד לאפנויי למיגמר עינוי ממלאכה בין דיממא בין דלילה פרש"י וז"ל חמשה קראי כתיבי במלאכה ארבעה לאוין וכרת אחד באחרי מות ובפ' אך בעשור שבפ' אמור ובעשור שבחומש הפקודים ועל וחד לעונש דלילה כתב דאם אינו ענין לאזהרה תנהו לענין עונש עכ"ל וא"כ י"ל דאי לא הוה כתיב הפסוק ל"א אז לא הוה ידעינן עונש לילה כיון דלא ידעינן עונש לילה אלא באם אין ענין ואי לא הוה כתיב הפסוק ל"א אז הוה צריך הפסוק לאזהרה ולא הוה ידעינן עונש דלילה ודו"ק:


###### Brit Moshe, Negative Commandments 68:2:2
[Brit Moshe, Negative Commandments 68:2:2](https://torahapp.org/share/book/Brit%20Moshe/s/Negative%20Commandments/r/68:2:2)

ועם המזרחי הנ"ל מה מאד יש להבין את הירושלמי יומא פ"ח הל' ג' דאיתא שם אזהרה למלאכת היום כל מלאכה לא תעשו עונש והאבדתי את הנפש ההוא אזהרה לעינוי היום כי כל הנפש אשר לא תענה עונש ונכרתה הנפש ההיא אזהרה למלאכת הלילה לית כאן עונש לית כאן אזהרה ועונש לעינוי הלילה לית כתיב וכתב השירי קרבן וז"ל אזהרה למלאכת הלילה לית כאן וקשה למה ל"ק גבי מלאכה כדקאמר גבי עינוי אזהרה ועונש למלאכת הלילה לית כאן וע"ק הא כתיב בפ' אמור סתמא כל מלאכה לא תעשו חוקת עולם וגו' וקאי גם אלילה ע"כ נ"ל דגרסינן אזהרה למלאכת הלילה אית כאן עונש לית כאן דגבי עונש כתיב בעצם היום הזה עכ"ל ולכאורה ק"ל על השירי קרבן הלא איהו כתב בקה"ע שם עמד"ק הירושלמי אזהרה למלאכת היום כל מלאכה ל"ת וז"ל בעצם היום הזה, וכיון דהוסיף על הקרא שהביא הירושלמי בעצם היום הזה צ"ל דסובר דהירושלמי כיוון על הפסוק כ"ח דפ' אמור והא דקאמר הירושלמי כל בלא וי"ו צריך באמת להיות בוי"ו וכ"כ הפ"מ שם וכיון דסובר הקה"ע דהירושלמי הביא את הפסוק כ"ח דפ' אמור על אזהרה למלאכת היום א"כ היכי גרס בש"ק דהירושלמי קאמר אח"כ אזהרה למלאכת הלילה אית כאן הלא בהפסוק כ"ח ליכא אזהר' על מלאכת הלילה כיון דבפסוק זה כתיב בעצם היום הזה אעכצ"ל דהירושלמי סובר דבתר דגלי לן הפסוק ל"א דפירושא דבעצם היום הזה בעצומו של יום שפיר ידעינן אזהרה גם ללילה מהפסוק כ"ח וע"כ קאמר הירושלמי שפיר אזהרה למלאכת הלילה אית כאן וא"כ לפי"ז קשה היכי מפ' הש"ק עמד"ק הירושלמי עונש לית כאן דגבי עונש כתיב בעצם היום הזה הלא כיון דמגלה לן הקרא דפסוק ל"א דפירושא דבעצם היום הזה דפסוק כ"ח בעצומו של יום כמ"כ נמי צ"ל דבעצם היום הזה דכתיב בעונש ג"כ הפשט כן וא"כ היכי קאמר הירושלמי עונש לית כאן וזה אצלי קושיא גדולה על הש"ק, ולית לי פירוקא אם לא שנאמר דמד"ק הקה"ע דהירושלמי דיבר מהפסוק כ"ח ל"ק אלא להגירסא שלפנינו אזהרה למלאכת הלילה לית כאן אבל להגירסא שגרס בש"ק באמת צ"ל דלא דיבר הירו' אלא מהפסוק ל"א דפ' אמור דלא כתיב ביה בעצם היום הזה וגם צ"ל דהירושלמי סובר דפירושא דבעצם היום הזה יום ולא לילה אלא אזהרת לילה ידעינן מהפסוק ל"א וכיון דמפסוק זה ידעינן אזהרה גם ללילה ע"כ הביא הירושלמי גם על מלאכת היום את הפסוק זה וע"כ קאמר הירושלמי שפיר עונש לילה לית כאן כיון דגבי עונש כתיב בעצם היום הזה והירושלמי באמת סובר דגם בתר דכתיב הפ' ל"א ג"כ פירושא דעצם היום הזה יום ולא לילה כמובן, אבל עדיין ק"ל על הירושלמי הלא יש חד קרא על עונש לילה ג"כ כמ"ש הגמ' יומא הנ"ל וצ"ל דהירושלמי סובר דאין עונשין על אם אין ענין כמ"ש הלח"מ מובא באריכות בי"מ סי' ב' כנ"ל דצ"ל לפי הגירסא של הש"ק ודו"ק:


###### Brit Moshe, Negative Commandments 68:3:1
[Brit Moshe, Negative Commandments 68:3:1](https://torahapp.org/share/book/Brit%20Moshe/s/Negative%20Commandments/r/68:3:1)

אבל כשאני לעצמי נ"ל בס"ד לפרש את הירושלמי גם לפי הגירסא שלפנינו על דרך שפירשנו לגירסת הש"ק כיון דלפי הגירסא שלפנינו דיבר הירושלמי מהפסוק כ"ח דפ' אמור דכתיב ביה בעצם היום הזה כהנ"ל ע"כ שפיר י"ל דהירושלמי ה"ק אזהר' למלאכת הלילה לית כאן כלומר בהקרא דיליף מיניה אזהר' למלאכת היום כיון דפירושא דבעצם היום הזה יום ולא לילה כהנ"ל אליבא דהש"ק אלא אזהרה למלאכת הלילה ילפינן מהפסוק ל"א דפר' אמור וע"כ ל"ק הירושלמי לית כתיב כמ"ש אח"כ על עינוי כיון דפירושא דלית כתיב דלא כתיב בשום מקום אבל פירושא דלית כאן היינו בהפסוק שדיבר שם וכיון דאזהרה למלאכת הלילה באמת ילפינן מהפסוק ל"א אלא בהפסוק כ"ח ליתא ע"כ קאמר לית כאן אבל על אזהרה ועונש בעינוי דסובר הירושלמי דליתא בשום קרא ע"כ קאמר לית כתיב ועל עונש דמלאכת הלילה דקאמר ג"כ לית כאן י"ל כיון דהירושלמי גכ"ס כהגמ' דילן דילפינן עונש למלאכת הלילה מחד קרא באם אין ענין ע"כ קאמר שפיר לית כאן וא"כ סובר הירו' ממש כהגמ' דילן וממילא שפיר י"ל כיון דלאו מחד קרא ילפינן אזהרה ועונש דמלאכת הלילה ע"כ לא כלל הירושלמי אזהרה ועונש למלאכת הלילה בחד בבא כמו בעינוי כדי שלא נטעה דתרווייהו מחד קרא אחרינא נפקי ול"ק קושית הש"ק דו"ק ותשכח, נמצא לפי"ז עכצ"ל לפי הגירסא שלפנינו דהירושלמי יליף אזהרה למלאכת היום מוכל מלאכה ל"ת בעצם היום הזה כהנ"ל בשם הקה"ע והפ"מ דאל"כ אלא נאמר דיליף מהפסוק ל"א דפ' אמור דלא כתיב ביה בעצם היום הזה הי' קשה על הירושלמי קושיית הש"ק הנ"ל כיון דאז ל"ל כתירוצינו אבל לפי הגירסא של הש"ק צ"ל להיפך דיליף אזהרה למלאכת היום מהפסוק ל"א דפ' אמור כהנ"ל מחודש ב' ועוד נפ"מ יש בין השני גירסות דלפי הגירסא שלפנינו סובר הירושלמי כהגמ' דילן דעונש למלאכת הלילה ילפינן באם אין ענין ולפי גירסת הש"ק ל"ס כהגמ' דילן כהנ"ל סוף מחודש ב' אבל בפירושא דבעצם היום הזה ליכא שום נפ"מ בין השני גירסות דלכולהו סובר הירושלמי דפירושו בהיות השמש על הארץ ולאפוקי לילה כמ"ש המזרחי הנ"ל כמובן:


###### Brit Moshe, Negative Commandments 68:3:2
[Brit Moshe, Negative Commandments 68:3:2](https://torahapp.org/share/book/Brit%20Moshe/s/Negative%20Commandments/r/68:3:2)

אבל בהספרא הנ"ל נ"ל בס"ד דצ"ל להיפך דפירושא דבעצם היום הזה בעצומו של יום וכולל יום ולילה כמ"ש המזרחי לפי האמת דלכאורה ק"ל על הספרא דיליף אזהרה למלאכה מפסוק כ"ח דפ' אמור דכתיב ביה בעצם היום הזה מנ"ל אזהרה למלאכת לילה וא"ל מהפסוק ל"א דפ' אמור חדא הלשון של הספרא מורה דקאי גם גם על מלאכת לילה מדקאמר הר"ז אזהרה למלאכה ול"ק הר"ז אזהרה למלאכת היום כמ"ש הירוש' ועוד מדוע ל"ק דהפסוק ל"א אזהרה למלאכה דזה הי' שפיר טפי כיון דכלל גם לילה וא"כ מנ"ל אזהרה למלאכת לילה אעכ"מ דצ"ל דהספר' סובר' דפירושא דבעצם היום הזה בעצומו של יום ונכלל גם לילה בפסוק זה וכ"מ ממ"ד הספר' אח"כ כל הנפש אשר תעשה כל מלאכה בעצם היום הזה והאבדתי הר"ז עונש למלאכה דאל"כ הי' קשה על הספרא דמנ"ל עונש למלאכת לילה אעכ"מ כמו שכתבנו וא"כ לכאורה קשה על הספרא דל"ל הפסוק ל"א דפ' אמור וגם השאר פסוקים דפ' אחרי ופ' פנחס אעכצ"ל דאיצטריך לעבור עליו בלאוין הרבה, וממילא לפי"ז מיושב בס"ד שפיר קושיתינו על רש"י הנ"ל מחודש ב' די"ל דהפי' הא' כתב רש"י לפום שיטת הספרא והפי' הב' כתב לפום שיטת הירושלמי ודו"ק. נמצא לפי הנחה הנ"ל שפיר יש להבין במה פליגי רבינו והרמב"ם והשאר מוני מצות הנ"ל די"ל דלרבינו והרמב"ם הי' הגירסא בהירושלמי כגירסת הש"ק הנ"ל ואז צ"ל דנקט הירושלמי לאזהרה את הפסוק ל"א דפ' אמור כהנ"ל ע"כ נקטו גם הם את הפסוק זה אבל להשאר מוני מצות הנ"ל הי' הגירסא בירושלמי כהגירסא שלפנינו וא"כ נקט הירושלמי לאזהרה את הפסוק כ"ח דפ' אמור כמו שנקט הספרא וכ"כ נקטו גם הם את הפסוק זה כמובן אבל עדיין צריך להבין כיון דמגמ' יומא הנ"ל מוכח דחד קרא אתי לאזהרה דיממא וחד לאזהרה דלילה א"כ מדוע לא מנאו מלאכת היום ומלאכת הלילה לשתי מל"ת אבל כבר מתרץ א"ז יפה הזוהר הרקיע סי' הנ"ל עי"ש:


###### Brit Moshe, Negative Commandments 68:4:1
[Brit Moshe, Negative Commandments 68:4:1](https://torahapp.org/share/book/Brit%20Moshe/s/Negative%20Commandments/r/68:4:1)

אין (ב) בין שבת לי"ה כו', כ"כ גם הרמב"ם הל' שביתת עשור פ"א ועי' בלח"מ מ"ש ע"ז ומה שנסתפק השעה"מ הל' שמיטה ויובל פ"א אי יש חילוק מלאכות ביוה"כ כמו בשבת וגם מה שדיבר השג"א סי' ע' מהרבה דברים נחלק בין שבת ליו"כ כבר דברו אריכות בזה המנ"ח מצ' שט"ו והמהר"ש סי' הנ"ל עי"ש, ומ"ש רבינו וביומא מסיק כו' וכ"ש ליו"ט לכאו' קשה היאך כתב וכ"ש ביו"ט הא בי"ט באמת פסקינן דאין עירוב ואיסור הוצא' וכ"פ רבינו לקמן מל"ת ע"ה אבל כבר מתרץ א"ז יפה מו"ה יוסף מקרעמניץ ז"ל בביאורו כאן עי"ש, אבל עוד ק"ל מדוע שינה רבינו במל"ת זו ול"כ במלת שלא, שלא לעשות מלאכה ביוה"כ ואי משום דרצה לאשמעינן דגם ביטל מ"ע ע"כ התחיל כל העושה כו' ע"ז גופא ק"ל מדוע דיבר מהעשה כאן הלא מנאה לקמן בחלק העשין במ"ע ל"א והתירוץ לזה תמצא שם: