## Brit Moshe, Negative Commandments

###### Brit Moshe, Negative Commandments 80:1:1
[Brit Moshe, Negative Commandments 80:1:1](https://torahapp.org/share/book/Brit%20Moshe/s/Negative%20Commandments/r/80:1:1)

**לא (א) תהי' קדשה כו'.** המל"ת זו נמנית לכל המוני מצות ז"ל אלא בפירושה פליגי הרמב"ם בסה"מ מל"ת שנ"ה סובר כהפשוטו של מקרא שכ' רבינו ז"ל דלאו זה הזהיר על ביאת זנות שלא לשם קידושין וג"ז סובר שנכפלה אזהרה זו בהלאוין אל תחלל את בתך להזנותה ולא תזנה הארץ ומלאה הארץ זמה ולא נמנו כולן אלא ללאו אחד וגם בחיבורו הל' אישות פ"א הל"ד כתב ז"ל בפירושא דלא תהי' קדשה כמ"ש בסה"מ ובהלכות נערה בתולה פ"ב הל' י"ז כתב בפירושא דאל תחלל את בתך כמ"ש בסה"מ ומהראב"ד ז"ל שם נראה דבעיקר פירושא דלא תהי' קדשה ובפירוש' דאל תחלל את בתך הסכים עם הרמב"ם אלא השיג עליו דאין קדשה אלא מוזמנת ומופקרת לכל אדם דהיינו שעמדה בקובה של זונות אבל המיחדת עצמה לאיש אחד אין בה לא מלקות ולא איסור לאו והיא פלגש הכתובה בתור' ודעת הרמב"ם לענין פלגש עיין בהרהמ"ג וכ"מ ולח"מ שם וגם הלב שמח בסה"מ שורש ה' מברר היטב את שיטת הרמב"ם והראב"ד. אבל הרמב"ן ז"ל בהשגותיו על הסה"מ שם וגם בשורש ה' השיג על הרמב"ם בפירושא דלאו זה וכתב כי הלאו זה לא בא להזהיר לבועל בלא כתובה וקידושין שאין בזה איסור תורה שהכתובה אינה מה"ת אלא הזהיר שלא לבוא על האשה שהיא אסורה לבועל בענין שאין קידושין תופסין לו בה עי"ש ונ"ל דפירושו של הרמב"ן כפירושו של התרגום שהביא רבינו דגם בעבד ושפחה אין קידושין תופסין כמ"ש רש"י פ' תצא על התרגום שם ומה שנקט התרגום עבד ושפח' דוקא י"ל לדוגמא נקט אבל באמת סובר התרגום כהרמב"ן דנכלל בלאו זה כל מי שאין קידושין תופסין ואח"כ ראיתי במעיי"ח ז"ל דף קפ"ז ע"א אות נ"ו שכ' גכ"כ אלא המר"ש ז"ל מצ' תק"ע הקשה עליו עי"ש, והתירוצים על הרמב"ם מהשגותיו של הרמב"ן עי' במגלת אסתר ובל"ש שם וגם המגלת ספר הביא ראיות להרמב"ם והזוה"ר מל"ת רל"ד אות צ"א ג"כ הסכים להרמב"ם ומיישבו היטב והחינוך מצ' תק"ע הביא את השני פירושים אבל מרמזיו שם נראה שהסכים להרמב"ם וגם העי"מ ואה"מ ומצה"ש מצ' תק"ע תפסו כהרמב"ם:


###### Brit Moshe, Negative Commandments 80:1:2
[Brit Moshe, Negative Commandments 80:1:2](https://torahapp.org/share/book/Brit%20Moshe/s/Negative%20Commandments/r/80:1:2)

אבל מרבינו נראה מתחלת דבריו דסובר כהרמב"ם [ומה שהשמיט בלא כתובה י"ל משום השגת הרמב"ן הנ"ל כיון דרבינו באמת סובר דכתובה אינה מה"ת אבל הרמב"ם בסה"מ י"ל דסובר כרשב"ג בכתובות י' ע"א דכתובה דאורייתא וע"כ נקט שפיר בלא כתובה ובחיבורו הל' אישות פ"י הל"ז דפסק דכתובה דרבנן י"ל דחזר ממה דסובר בסה"מ וע"כ נזהר בפ"א הל"ד שם והשמיט בלא כתוב' ול"כ אלא בלא קידושין וממילא ל"ק עליו עיקר השגה של הרמב"ן כמובן] אבל ממה שהביא רבינו את התרגום נראה דסובר כהתרגום וכ"נ מרמזיו וגם המרש"ל ז"ל בביאורו כאן כתב דרבינו תפס לעיקר כהתרגום והוכיח גכ"כ מרמזיו וכ"ס בדעת רבינו הפ"ד ז"ל ד"מ ח"ב דף ס"ד סוף ע"ב אלא מדבריו נראה שרבינו חולק על הרמב"ם בתרתי חדא בפירושא דהלאו ועוד רבינו מונה אל תחלל בתך במל"ת פ"ה למצוה פרטית ול"ס כהרמב"ם שבא לכפול הלאו דלא תהיה קדשה והקושיא שהניח הפ"ד על רבינו בתימא באמת איני רואה שום קושיא כלל כיון דרבינו בעצמו מתרץ א"ז ברמזיו במ"ד וענין לאו אחד היא דכוונתו בזה כמ"ש המרש"ל בביאורו עי"ש ותבין וגם הנר מצוה סי' י' אות קנ"ו מתרץ את רבינו על דרך שכתבנו וגם זה נראה מהנ"מ שסובר ג"כ בדעת רבינו שתפס לעיקר כהתרגום עי"ש:


###### Brit Moshe, Negative Commandments 80:2:1
[Brit Moshe, Negative Commandments 80:2:1](https://torahapp.org/share/book/Brit%20Moshe/s/Negative%20Commandments/r/80:2:1)

אבל לכאורה ק"ל הלא רבינו כתב בקיצור הסמ"ג שלו וז"ל לא תהי' קדשה מבנות ישראל ר"ל אשה הנבעלת לשם זנות בלא קידושין ושהיא מזומנת למשכב עכ"ל מוכח בפי' דתפס שם כהרמב"ם ולא כהתרגום וכיון דמרמזיו נראה דתפס כהתרגום א"כ סותר את לימודו, וע"כ נ"ל בס"ד די"ל בדעת רבי' כמ"ש המזרחי בדעת רש"י פ' תצא פכ"ג פי"ח עי"ש שהרכיב בדעת רש"י פירושו של הרמב"ם עם פירושו של התרגום וכיון דרבינו גכ"ס כרש"י דדוק' על מופקרת לכל קאי הלאו זה כמ"ש מו"ה יוסף מקרעמניץ ז"ל בביאורו כאן וגם מקיצור הסמ"ג שלו נר' דס"כ מדכ' ושהיא מזומנת למשכב א"כ עכצ"ל גם בדעת רבינו כמ"ש המזרחי בדעת רש"י עי"ש ותבין וכיון שהרכיב רבינו את השני פירושים ע"כ נקט שפיר ברמזיו כפירושו של התרגום ובקיצור כפירושו של הרמב"ם, וגם יש להבין בזה דמדוע ל"ס רבינו גם בזה כהרמב"ם שלא מנה אל תחלל את בתך למצוה פרטית די"ל כיון דרבינו סובר גם כהתרגום א"כ נשאר על רבינו קושיית המר"ם שיק הנ"ל שהקשה על המעיי"ח עי"ש ותבין וע"כ מחמת קושיית המר"ש מנה רבינו אל תחלל את בתך למצוה פרטית אבל הרמב"ם לשיטתו דל"ק עליו קושיית המר"ש שפיר עשה שלא מנאה ודו"ק. אבל מהיראים ז"ל סי' ר"כ מוכח דל"ס אלא כהתרגום וכ"מ מהסמ"ק ז"ל סי' רצ"א וא"כ יוצא לנו מהנ"ל ד' שיטות בפירושא דמל"ת זו שיטת הרמב"ם שלא לבעול אשה בלא קידושין ושיטת הרמב"ן שלא לבעול במקום שאין קידושין תופסין ושיטת רבינו ורש"י שהרכיבו את הרמב"ם עם התרגום ושיטת היראים והסמ"ק כהתרגום גרידא, ובר' בחיי ז"ל פ' תצא ראיתי שכ' וז"ל לא תהי' קדשה לאו זה אזהרה באשה הנשכבת וכן לא יהי' קדש אזהרה לב"ד עכ"ל ולא זכיתי להבין את דבריו וד' יורנו בדרך אמת, ולענין הלכה הטור אה"ע סי' כ"ו פסק כהרמב"ם בפירושא דלאו זה וגם בדיני פלגש אבל הרמ"א שם הביא שני דעות בדיני פלגש עי' ח"מ וב"ש וגם בכסא רחמים בתו' ריש מס' כלה ד"ה והן מ"ש בשם המקנה בדיני פלגש וגם עי' בריב"ש סי' תכ"ה שכ' הרבה דינים השייכים למל"ת זו, ואחר שכתבנו את כל הנ"ל ראיתי בהרמב"ן עה"ת פ' תצא שכ' בפי' בפירושא דלאו זה כהרמב"ם אלא בעיקר הדין סובר כהראב"ד הנ"ל וג"ס דקאי על ב"ד והרכיב ג"כ פירושו של הרמב"ם עם התרגום כהמזרחי הנ"ל וזה לכאורה סתירה עם מ"ש בהשגותיו הנ"ל וצ"ע: