## Cassuto on Exodus Chapter 28

###### Cassuto on Exodus 28:1:1
[Cassuto on Exodus 28:1:1](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Exodus/r/28:1:1)

**ואתה**, משה, בשמי ובמצוותי, **הקרב אליך את אהרן אחיך ואת בניו אתו מתוך בני ישראל לכהנו לי**. ביטוי זה, **לכהנו לי**, חוזר שלוש פעמים בפיסקה זו, בסיומי שלושה פסוקים, ובוודאי יש כאן כוונה להדגישו. הרבה התלבטו בו המפרשים משום זרותו מבחינה דקדוקית, ועדיין לא זכה לפירוש מתקבל על הדעת. אולי הוא ביטוי ארכאי מאובן, ואולי הוי"ו שבו היא וי"ו נוספת לשם הפועל, כדוגמת הוי"ו שבחיתו ארץ. הוראתו ברורה: כדי שישרתו בעבודתי ובפולחני. את כולם תקריב: גם **אהרן** וגם בניו, **נדב ואביהוא**, הזוג הראשון, וכן **אלעזר ואיתמר**, הזוג השני של **בני אהרן** (ו', כ"ג).


###### Cassuto on Exodus 28:2:1
[Cassuto on Exodus 28:2:1](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Exodus/r/28:2:1)

**ועשית בגדי קדש**, בגדים שיצינו את דרגת הקדושה, **לאהרן אחיך, לכבוד ולתפארת**, בהתאם למשרתו הנשגבה.


###### Cassuto on Exodus 28:3:1
[Cassuto on Exodus 28:3:1](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Exodus/r/28:3:1)

הפקודה השלישית שייכת לבגדי הכהונה. כשם שמינוי הכהנים יבוצע על ידי משה בשם ה', כך גם בגדי הכהונה ייעשו לפי ציווי מיוחד של משה בשם ה': לפיכך גם כאן. אחר הרמז הקצר שבפס' ב' לבגדי אהרן, מודגשת המלה **ואתה**, בפעם השלישית: **ואתה תדבר אל כל חכמי לב אשר מלאתיו רוח** חכמה, אל כל האומנים במקצוע עשיית בגדים לכבוד ולתפארת אשר נתתי בלבו של כל אחד מהם חכמה במקצועו לעבוד עבודתו בהצלחה (השווה ל"א, ו', ועוד להלן כמה פעמים), **ועשו** האומנים האלה **את בגדי אהרן לקדשו לכהנו לי**, בגדים שיסמלו את הקדשתו לתפקיד האמור, לכהונתי.


###### Cassuto on Exodus 28:4:1
[Cassuto on Exodus 28:4:1](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Exodus/r/28:4:1)

**ואלה הבגדים אשר יעשו** לאהרן**: חשן ואפוד ומעיל, וכתנת תשבץ מצנפת ואבנט**, ועבודת כל אחד ואחד מבגדים אלו תתבאר במפורט בפיסקה שאחר זו**. ועשו בגדי קדש** לא רק **לאהרן אחיך**, אלא **ולבניו** גם כן, **לכהנו לי** כדי שישמשו בכהונתי.


###### Cassuto on Exodus 28:5:1
[Cassuto on Exodus 28:5:1](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Exodus/r/28:5:1)

מה הם הבגדים לבני אהרן, ייאמר להלן בכתוב. **והם**, האומנים האלה, **יקחו את הזהב ואת התכלת ואת הארגמן ואת תולעת השני ואת השש**, לעשות בהם את בגדי הקודש לאהרן ולבניו כפי שיתבאר בפרטות בכתובים הבאים.


###### Cassuto on Exodus 28:5:2
[Cassuto on Exodus 28:5:2](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Exodus/r/28:5:2)

בפיסקה זו, העוסקת בכהונת אהרן ובניו, חוזר שמו של **אהרן**, השם העיקרי בעניין, שבע פעמים.


###### Cassuto on Exodus 28:6:1
[Cassuto on Exodus 28:6:1](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Exodus/r/28:6:1)

**פיסקה אחת עשרה: בגדי כהונה** (כ"ח, ו'–מ"ג)
פיסקה זו, הפותחת, אחר ההקדמה הכללית שבפיסקה הקודמת, את התיאור המפורט של מלאכת העבודה לשירות במשכן, מתחילה במלה **ועשו**, כפיסקה הפותחת את תיאור מלאכת העבודה לעשיית המשכן עצמו (כ"ה, י'); וגם כאן נכתבה מלה זו כדי להתקשר אל מה שקדם. נאמר למעלה, בפס' ה': והם [האומנים] יקחו את הזהב וגו', וכאן ממשיך הכתוב ואומר: **ועשו**.


###### Cassuto on Exodus 28:6:2
[Cassuto on Exodus 28:6:2](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Exodus/r/28:6:2)

הבגד הבא כאן תחילה הוא **האפוד**. השם **אפוד** נגזר כנראה משורש **אפד**, כדוגמת **אזור** משורש **אזר**, וכמוהו השם **אפדה** (כ"ח, ח', ועוד). הוא נמצא גם באוגריתית, ואין מן הצורך לראות בו מלה שאולה מן האכדית. משמעותו הראשונה היתה כנראה מעין סינר פשוט המקיף את המתנים, ובמשמעות זו מדובר על אפוד בד של משרתי המקדשים (שמ"א ב', י"ח; כ"ב, י"ח; שמ"ב ו', י"ד; דה"א ט"ו, כ"ז). ממשמעות זו באות שתי משמעויות משניות: א) כלי מיוחד לפולחן, שאין אופייו ברור (שופ' י"ז, ה'; י"ח, י"ד, י"ז, י"ח, כ'; שמ"א כ"א י'); ב) אחד מבגדי הקודש המיוחדים לכהן הגדול. ובמשמעות אחרונה זו הוא בא בפיסקתנו. התיאור שבכתוב סתום במידת מה, וכמה פירושים שונים נאמרו עליו ועל פרטיו. כאן, לפי שיטתנו, לא נביא את הפירושים השונים (חוץ מפרטים אחדים כשיהיה מן הראוי לציינם מאיזו סיבה שתהיה), ונסתפק בזה, שנפרש את פשט הכתוב כפי שנראה נכון לעינינו.


###### Cassuto on Exodus 28:6:3
[Cassuto on Exodus 28:6:3](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Exodus/r/28:6:3)

ברשימה שלמעלה, פס' ד', נזכר תחילה החושן, החשוב ביותר. ואחריו האפוד. כאן, בתיאור המלאכה, מן הצורך היה להקדים את האפוד. הואיל והוא הרקע של החושן. לפיכך ידובר ראשונה על האפוד, אחריו על החושן. ואחריו על דרך חיבורו של החושן אל האפוד.


###### Cassuto on Exodus 28:6:4
[Cassuto on Exodus 28:6:4](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Exodus/r/28:6:4)

כתוב כאן **ועשו את האפוד** בה"א הידיעה, כדוגמת ה"א הידיעה אשר בכ"ז, א' (ועשית את המזבח) מכיון שהאפוד, כמזבח, היה נמצא. בצורה אחת או בצורה אחרת, בכל מקדש, ורק צורתו ותכונותיו היו מיוחדות במקדש הישראלי. הוא ייעשה, כיריעות המשכן, **זהב תכלת וארגמן תולעת שני ושש משזר, מעשה חושב**, ויהיה, כפי המשמעות המקורית של שמו, מקיף את מתני הכהן (לא את חזהו כפי שרבים סברו), ויהיה נטוי מצד פנים, ושתי קצותיו תתחברנה זו לזו מצד אחור.


###### Cassuto on Exodus 28:7:1
[Cassuto on Exodus 28:7:1](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Exodus/r/28:7:1)

כדי להדקו על גוף הכהן **שתי כתפות חוברות**, כלומר שתי רצועות עשויות להיסמך על כתפי הכהן. וקשורות אל האפוד בתפירה (השווה כ"ו, ג') **יהיה** לו לאפוד **אל שני קצותיו** (בדבר המספר **שני** עם שם נקבי עי' למעלה, על כ"ה, י"ח), כלומר שהכתפות תהיינה תפורות על שתי קצות האפוד אשר מאחורי הכהן, **וחבר** האפוד בדרך זו אל הכתפות: פועל סביל אחר צורה פעילה של אותו הפועל. כדוגמת הכתוב בירמ' ל"א, ד': עוד אבנך ונבנית, שיטה רגילה גם בעברית וגם באוגריתית. כתפות אלו תעלינה על שכמי הכהן, ומשם תיהפכנה ותרדנה על חזהו, ותתקשרנה למטה אל חשב האפוד.


###### Cassuto on Exodus 28:8:1
[Cassuto on Exodus 28:8:1](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Exodus/r/28:8:1)

**וחשב אפדתו אשר עליו**, כלומר האזור האופד את האפוד לגוף הכהן, והוא השפה העליונה של האפוד, העבה יותר והחזקה יותר משאר חלקי הבגד, והנסגרת מצד אחור על ידי קרסים או כיוצא בהם, **כמעשהו**, כמעשה האפוד כולו, **ממנו יהיה**, יהיה ארוג כחטיבה אחת אתו,**זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר**.


###### Cassuto on Exodus 28:9:1
[Cassuto on Exodus 28:9:1](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Exodus/r/28:9:1)

**ולקחת את שתי אבני שוהם**, כלומר שתים מאבני השוהם הנזכרות למעלה (כ"ה, ז') כמיוחדות לאפוד ולחושן (עוד אבן שוהם אחת תשמש בעשיית החושן) **ופתחת עליהם** (גם כאן הצורה הזכרית של הכינוי הסופי במקום הצורה הנקבית) **שמות בני ישראל** בדרך זו:


###### Cassuto on Exodus 28:10:1
[Cassuto on Exodus 28:10:1](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Exodus/r/28:10:1)

**ששה משמותם** של השבטים **על האבן האחת**, **ואת שמות הששה הנותרים על האבן השנית כתולדותם**, כפי סדר תולדותם של בני יעקב.


###### Cassuto on Exodus 28:11:1
[Cassuto on Exodus 28:11:1](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Exodus/r/28:11:1)

כדוגמת **מעשה של חרש אבן**, האומן העושה במלאכת האבנים, **פתוחי חותם**, כפי שמפתחים את שמו של בעל החותם על חותמו, כך **תפתח את שתי האבנים על שמות בני ישראל.** **מוסבות משבצות זהב**, כלומר מוקפות מסגרת של זהב, **תעשה אתם**, את האבנים (עוד פעם צורת הזכר בכינוי).


###### Cassuto on Exodus 28:12:1
[Cassuto on Exodus 28:12:1](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Exodus/r/28:12:1)

**ושמת את שתי האבנים על כתפות האפוד**, תחבר אותן אל אמצע ארכן של הכתפות, באופן שתהיינה מונחות על שתי כתפיו של הכהן, מזה אחת ומזה אחת, ותשמשנה **אבני זכרון לבני ישראל**, זכר וסמל לכך, שהכהן משרת בשם כל שבטי ישראל. זו תהיה המשרה שעל שכמו (השווה ישעי' ט', ה'), **ונשא אהרן את שמותם לפני ה' על שתי כתפיו לזכרון**.


###### Cassuto on Exodus 28:13:1
[Cassuto on Exodus 28:13:1](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Exodus/r/28:13:1)

עד כאן מדובר על האפוד, ועכשיו יש לעבור אל תיאור החושן. אבל, באמצע ניתנים שני פסוקים (י"ג־י"ד) על דבר המשבצות והשרשרות הנועדות לשמש בצירוף החושן אל האפוד. **ועשית שתי משבצות זהב**, תכשיטים של זהב ובהם נקב מפולש, עשוי להכניס לתוכו משהו. ומסביב לנקב קישוטים אמנותיים.


###### Cassuto on Exodus 28:14:1
[Cassuto on Exodus 28:14:1](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Exodus/r/28:14:1)

**ושתי שרשרות זהב טהור, מגבלות**, מעין מקלעות עשויות דרך שזירה ופיתול, **תעשה אתם** (גם כאן כינוי הזכר משמש במקום כינוי הנקבה), **מעשה עבות**, כפי שעושים את החבלים. פרטים אלו מתכוונים לציין שהשרשרות צריכות להיות חזקות, כדי שאפשר יהיה לתלות בהן משקל כבד. **ונתתה את שרשרות העבותות**, את השרשרות האלה הדומות לחבלים, **על המשבצות**, כלומר שתכניס את הקצה של כל שרשרת לתוך הנקב שבאחת המשבצות. מה ייעשה במשבצות ובשרשרות ייאמר להלן; כאן באה רק הוראה מוקדמת.


###### Cassuto on Exodus 28:15:1
[Cassuto on Exodus 28:15:1](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Exodus/r/28:15:1)

פס' ט"ו מתחיל לתת הוראות בענין החושן: **ועשית חושן משפט** וגו'. האיטימולוגיה של השם **חושן** סתומה: לא השורש הערבי حس ולא השם האוגריתי **חשן**, שאף קריאתו מוטלת בספק, עוזרים לנו לבארה. מהו תפקידו, או מה הם תפקידיו, של החושן. ומהו פירושו של השם **משפט** כאן, נשתדל לברר כשנגיע אל פס' כ"ט־ל'. החושן יהיה **מעשה חושב** (כ"ו א'); **כמעשה אפוד תעשנו, זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר העשה אתו**: אף הוא יהיה אריג, עשוי כאריגת יריעות המשכן והאפוד.


###### Cassuto on Exodus 28:16:1
[Cassuto on Exodus 28:16:1](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Exodus/r/28:16:1)

**רבוע יהיה כפול**, רבוע כשהוא כפול, **זרת ארכו וזרת רחבו** אחר כפילתו; ועל ידי כפילתו יווצר מעין כיס ובית קיבול לאורים ותומים (פס' ל').


###### Cassuto on Exodus 28:17:1
[Cassuto on Exodus 28:17:1](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Exodus/r/28:17:1)

**ומלאת בו**, על המרובע החיצוני שבו, **מלואת אבן**, מסגרת זהב עשויה גומות גומות, שבכל אחת מהן אפשר יהיה לשבץ אבן טובה: **ארבעה טורים** של **אבן**, ובכל טור וטור שלוש אבנים. האבנים האלה, המובאות בשמותן בפס' י"ז־כ', הן אותן האבנים היקרות או היקרות למחצה, שלפי המסורת המשתקפת ביחז' כ"ח, י"ג, נמצאות היו בעדן גן אלהים. אמנם התורה לא הכניסה לתוך סיפורה על גן עדן את עניין האבנים הטובות והזהב, ואדרבה התנגדה לפרט זה, ורמזה שהזהב והאבנים הטובות נמצאים דווקא מחוץ לגן עדן (ברא' ב', י"א־י"ב, ועיין פירושי שם [מאדם עד נח], עמ' 50־49, 79־78); ואולם לא נמנעה התורה מלהשתמש, לשם סמל, במסורת הרווחת בתוך העם: הכהן המכפר על עוונות בני ישראל נושא על בגדיו את הזהב ואת האבנים הטובות שיש בהם מעין סמל למצב שבגן עדן, כשהיה האדם חף מכל פשע. זהו כנראה עיקר כוונתם של אבני החושן. ואף על פי שהזיהוי המדוייק של כל אחת מן האבנים מוטל בספק. על כל פנים אין הספקות הללו מונעים מאתנו את הבנת העניין. האבנים של **טור** ראשון הן: **אודם**, אבן אדומה שקשה לזהותה); **פטדה**, אולי הטוֹפּאץ, **וברקת**, כנראה המאלאכית; אלה הן אבני **הטור האחד**.


###### Cassuto on Exodus 28:18:1
[Cassuto on Exodus 28:18:1](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Exodus/r/28:18:1)

**והטור השני: נופך, ספיר, ויהלום**, ומאלה רק הספיר ידוע: הוא האבן התכולה כתכלת השמים (כ"ד, י').


###### Cassuto on Exodus 28:19:1
[Cassuto on Exodus 28:19:1](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Exodus/r/28:19:1)

**והטור השלישי: לשם, שבו**, שניהם מוטלים בספק, **ואחלמה**, אולי האמיתיסט.


###### Cassuto on Exodus 28:20:1
[Cassuto on Exodus 28:20:1](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Exodus/r/28:20:1)

**והטור הרביעי; תרשיש ושוהם וישפה**, שלשתם מוטלים בספק (אמנם נראה שהשם **שוהם** מקביל אל השם האכדי sâmtu או sându [עי' למעלה, כ"ה, ז'], אבל מה מציין שם זה קשה לקבוע בדיוק). כולם **משבצים זהב יהיו במלואותם**: כל אבן ואבן תהיה נתונה בתוך משבצת של זהב.


###### Cassuto on Exodus 28:21:1
[Cassuto on Exodus 28:21:1](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Exodus/r/28:21:1)

**והאבנים תהיין** על פי דוגמת‏ **שמות בני ישראל: שתים עשרה** אבנים על פי מספר **שמותם** של השבטים, ובכל אחת מהן יהיה חרות שמו של שבט אחד, **פתוחי חותם** (פס' י"א), **איש על שמו**, כלומר שכל שבט ושבט יבוא לפי שמו. כך **תהיין** שתים עשרה האבנים מקבילות **לשני עשר שבט**.


###### Cassuto on Exodus 28:21:2
[Cassuto on Exodus 28:21:2](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Exodus/r/28:21:2)

כוונת הסמל שבכתיבת השמות על אבני החושן היא ככוונת הסמל שבכתיבת השמות על אבני השוהם של כתפות האפוד (פס' ט' ואילך, והשווה להלן פס' כ"ט), ואין להתפלא על הכפילות, שהרי בעניינים שכאלה אין נמנעים מן החזרות. עד היום נוהגים בבתי הכנסיות לצייר את דגמי השבטים כמה פעמים: בחלונות, במנורות, בדלתי ארון הקודש, וכאלה. ועוד שאין החזרה מיותרת: השמות החקוקים על אבני השוהם פנויים כלפי מעלה. והם רק לפני ה' (פס' י"ב). ואין קל לבן אדם העומד לפני הכהן לקרוא אותם; כדי שיוכל בן אדם לקרוא אותם בקלות, צריכים השמות להיות כתובים על שטח זקוף לנגד עיניו, כאלה שעל חזה הכהן, והם לא רק לפני ה' (פס' כ"ט), אלא גם לפני בני אדם.


###### Cassuto on Exodus 28:22:1
[Cassuto on Exodus 28:22:1](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Exodus/r/28:22:1)

ועכשיו בא הכתוב לתאר את דרך צירופו של החושן אל האפוד. **ועשית על החושן**, בעד החושן ומלבד החושן, שתי **שרשות גבלות מעשה עבות**, **זהב טהור**, והן השרשרות שכבר נזכרו למעלה, בהוראות המוקדמות שבפס' יד: כאן חוזר הכתוב עליהן (בוריאציות של צורה כרגיל) כדי לציין במפורש שהן נועדות לשמש בעד החושן.


###### Cassuto on Exodus 28:23:1
[Cassuto on Exodus 28:23:1](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Exodus/r/28:23:1)

**ועשית על החושן**, בעד החושן ומלבד החושן, **שתי טבעות זהב, ונתת את שתי הטבעות** האלה **על שני** (כ"ח, כ"ד) **קצות** העליונות של **החושן**, מימין ומשמאל.


###### Cassuto on Exodus 28:24:1
[Cassuto on Exodus 28:24:1](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Exodus/r/28:24:1)

**ונתתה** את שתי **עבותות הזהב**, כלומר את שתי השרשרות האמורות, העשויות מעשה עבות, **על שתי הטבעות** האלה הקשורות **אל קצות החושן**: תכניס את הקצה האחד של כל שרשרת באחת הטבעות.


###### Cassuto on Exodus 28:25:1
[Cassuto on Exodus 28:25:1](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Exodus/r/28:25:1)

**ואת שתי קצות שתי העבותות**, את הקצה השני של כל אחת מן השרשרות, **תתן על שתי המשבצות**, תכניס אל הנקב שבאחת המשבצות האמורות בפס' י"ג־י"ד. **ונתתה** את המשבצות האלה **על כתפות האפוד אל מול פניו**: תדביק את המשבצות אל החלק של הכתפות המונח מצד פנים, ממעל לחזהו של הכהן. אם כן אפוא, כך יהיה החושן קשור מלמעלה: משני הצדדים, גם מימין וגם משמאל, קבועים על כתפות האפוד תכשיטים של זהב, שתי המשבצות, ועל ידי שתי שרשרות חזקות של זהב נתלה החושן באותן המשבצות. מלמטה אין צורך לקשר כה חזק, ודי במועט:


###### Cassuto on Exodus 28:26:1
[Cassuto on Exodus 28:26:1](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Exodus/r/28:26:1)

**ועשית** עוד **שתי טבעות** אחרות של **זהב**, **ושמת אתם** (שוב כינוי זכרי) **על שני קצות החושן** אשר מלמטה, **על שפתו אשר אל עבר האפוד**, שפתו התחתונה הסמוכה אל האפוד, **ביתה**, כלומר שתושמנה הטבעות מבפנים, על מחציתו הפנימית של החושן הכפול, על לבו של הכהן, ולא על המחצית החיצונה.


###### Cassuto on Exodus 28:27:1
[Cassuto on Exodus 28:27:1](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Exodus/r/28:27:1)

**ועשית** עוד **שתי טבעות** אחרות, **ונתת אתם** (שוב כינוי זכרי) **על שתי כתפות האפוד מלמטה ממול פניו**, כלומר על קצה הכתפות שמצד פנים, למטה מן החושן, **לעומת מחברתו**, סמוך למקום חיבורן של הכתפות אל חשב האפוד, בדיוק **ממעל לחשב האפוד**.


###### Cassuto on Exodus 28:28:1
[Cassuto on Exodus 28:28:1](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Exodus/r/28:28:1)

**וירכסו**, כלומר ויחברו, ויקשרו, **את החשן מטבעותיו** התחתונות **אל טבעות** כתפות **האפוד בפתיל תכלת**, כי למטה אין צורך בקשר חזק כשרשרות הזהב הצריכות למעלה כדי לשאת את כובד המשקל של החושן, ופתיל פשוט מספיק כדי שיוכל החושן **להיות** קבוע **על חשב האפוד**, ממעל לחשב האפוד, **ולא יזח**, לא יזוז, **החושן מעל האפוד**. כשם שלמעלה, בפיסקה השניה, תיאר הכתוב. בתחילה את הארון, ואחריו את הכפורת אשר תינתן עליו, ולבסוף חזר אל הארון כדי למסור הוראות על דרך חיבורם, כך כאן תיאר הכתוב בתחילה את האפוד ואחריו את החושן, ולבסוף חזר אל האפוד כדי למסור הוראות על דרך חיבורם.


###### Cassuto on Exodus 28:29:1
[Cassuto on Exodus 28:29:1](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Exodus/r/28:29:1)

על ידי חיבור זה יהיה החושן קבוע על חזה אהרן, **ונשא אהרן את שמות בני ישראל בחושן המשפט על לבו בבאו אל הקדש לזכרון לפני ה' תמיד**. זהו אחד מתפקידיו של החושן: הכהן ניגש לפני ה' כנציגם של ישראל, ושמות מיוצגיו חקוקים לזכרון על החושן הניתן על לבו.


###### Cassuto on Exodus 28:30:1
[Cassuto on Exodus 28:30:1](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Exodus/r/28:30:1)

עוד תפקיד ‏אחר יהיה לו לחושן, ולשם מילוי תפקיד זה יושמו בתוכו האורים והתומים: **ונתת אל חושן המשפט**, בתוכו, בין שני חצאיו הכפולים, את **האורים ואת התמים**. מה הם האורים והתומים, אין הכתוב אומר: הוא מזכיר אותם כדבר ידוע כבר. ומכל שכן שאינו אומר כלום על שימושם; ואף בפסוק שאחר זה אין לכך רמז ברור. וכן אין ללמוד שום דבר מתוך הזכרות סתמיות אחרות, כגון ויק' ח', ח', או דבר' ל"ג, ח'. אבל יש כתובים אחדים, שמהם אפשר ללמוד דבר מה על שימושם של האורים והתומים.


###### Cassuto on Exodus 28:30:2
[Cassuto on Exodus 28:30:2](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Exodus/r/28:30:2)

בפרשת מינויו של יהושע כמנהיג העם במקומו של משה נאמר (במד' כ"ז, כ"א): ולפני אלעזר הכהן יעמד, ושאל לו במשפט האורים לפני ה'. בשמ"א י"ד, ל"ז, לאחר שנאמר שהיה שם באותו מעמד הכהן עם ארון האלהים, מסופר שהמלך שאוּל שאל באלהים: הארד אחרי פלשתים? התתנם בידי ישראל? ולא ענהו ביום ההוא. ושם, פס' ל"ח ואילך, נאמר ששאל עוד המלך שאוּל באלהים לדעת במי החטאת שגרמה למניעת התשובה, ויאמר אל כל ישראל: אתם תהיו לעבר אחד, ואני ויונתן בני נהיה לעבר אחד וגו', וילכד יונתן ושאוּל והעם יצאו, ויאמר שאוּל: הפילו ביני ובין יונתן בני, וילכד יונתן. בנוסח השבעים נזכרים במפורש בסיפור זה האורים והתומים. ובשמ"א כ"ג, ב' ואילך, כתוב: וישאל דוד בה' לאמר האלך והכיתי בפלשתים האלה וגו'… ויוסף עוד דוד לשאול בה' ויענהו ה'… ויהי בברוח אביתר בן אחימלך אל דוד קעילה אפוד ירד בידו… ויאמר דוד: ה' אלהי ישראל, שמוע שמע עבדך כי מבקש שאול לבא אל קעילה לשחת לעיר בעבורי; היסגירוני בעלי קעילה בידו? הירד שאול כאשר שמע עבדך?… ויאמר ה' ירד, ויאמר דוד היסגירו בני קעילה אותי ואת אנשי ביד שאול? ויאמר ה' יסגירו. ועוד כתוב בשמ"א ל', ז־ח: ויאמר דוד אל אביתר הכהן בן אחימלך: הגישה נא לי האפוד, ויגש אביתר את האפוד אל דוד, וישאל דוד בה' לאמור: ארדוף אחרי הגדוד הזה, האשיגנו? ויאמר לו: רדוף כי השג תשיג והצל תציל. עוד מקרים של שאילה באלהים, כנראה על ידי האורים והתומים, אף על פי שאין זכר מפורש להם ולא לאפוד. באים בשופ' א', א'־ב'; כ', י"ח, כ"ג, כ"ז־כ"ח (שם נזכר הארון); שמ"ב ב', א'; ה', י"ט. מכל הכתובים האלה אנו למדים:

א) שרשות השאילה בה' על ידי הכהן באורים ובתמים שבחושן האפוד ניתנת רק למי שעומד בראש העם (יהושע. שאוּל, דוד כראש סיעתו), ורק בענייני צרכי ציבור;

ב) שהשאילה שייכת לדברים שאי אפשר לבני אדם לדעתם, כגון דבר המסור למצפונו של איש פרטי או דבר שבעתיד;

ג) שהשאילה צריכה להיות מנוסחת ניסוח שאינו משאיר אלא שתי אפשרויות של תשובה, כגון: הן או לאו; העניין הראשון או העניין השני;

ד) שאין לשאול בבת אחת שתי שאלות או יותר; התשובה אינה באה אלא על שאלה אחת בלבד (על זה עי' במיוחד שמ"א כ"ג. י'־י"ב);

ה) שהתשובה ניתנת על ידי גורל, כפי שמוכיחות לשונות הפלה ולשונות לכידה, וזה על סמך האמונה שהגורל אינו מקרה, ובו מודיע האלהים את ה"משפט" שלו, כלומר את החלטתו, את פסק דינו (השווה את השם **דין** בהוראה מעין זו באכדית, ועי' על זה להלן. ומכאן הביטוי **משפט האורים** בכתוב הנ"ל בבמד' כ"ז, כ"א, והלשון **חושן משפט**.

מתוך כך אפשר להגיע לידי מסקנה על דבר שימושם של האורים והתומים שבחושן האפוד: משמשים היו לשאילה באלהים, כלומר להשיג מן האלהים, על ידי הכהן, תשובה על דבר סמוי מעין האדם. ואפשר גם כן להגיע לידי מסקנה על מהותם של האורים והתומים, ולהניח שהם היו שני גורלות: אחד לתשובה החיובית, ואחד לתשובה השלילית, או אחד לאפשרות הראשונה, ואחד לאפשרות השניה.

מה היתה צורתם של גורלות אלו. אי אפשר לדעת. מכיון שאין שום רמז לכך בכתובים. האיטימולוגיה של שתי המלים לא תוכל להיות לעזר לקביעת הצורה, מפני שהיא סתומה, וכל ההצעות שהוצעו, החל מן התרגומים העתיקים ועד ימינו, אינן יוצאות מגדר ההשערה, וגם מפני הסיבה שהזכרנו בעניין האיטימולוגיה של השם **כפורת** (על כ"ה, י"ז). די לנו לקבוע שהיו שגי גורלות.

ודבר חשוב בעניין זה, דבר שעדיין לא הושם לב אליו, הוא מה שכתוב בויק' ט"ז, ח', על השימוש בשני גורלות בידי אהרן בעבודת יום הכיפורים, לבחור בין שני השעירים ולקבוע איזה מהם יהיה לה' ואיזה מהם יהיה לעזאזל. החשיבות הרבה שהכתוב מייחס לטכס זה של יום הכיפורים בעד כל קהל ישראל מרשה לנו להניח שגם הגרלה זו נעשתה על ידי משפט האורים. ועל כל פנים, אף אם לא נגיע לידי הנחה זו, יש כאן לפנינו מקרה ברור של שימוש בשני גורלות בידי כהן הראש.

התשוקה לדעת מה רצונו ומה כוונתו של האלהים בעניינים חשובים טבעית היא בלבו של בן אדם, והדתות של המזרח הקדמון היו מנסות לספק תשוקה זו בדרכים שונות. במיסופוטמיה היה נפוץ מאד מנהג הניחוש והקסם, וכל מי שהיה עומד לפעול פעולה חשובה לא היה ניגש לביצועה בלי שאילת הכהן המנחש והקוסם (הכהן המכונה בשם bârû), כדי לשמוע מפיו את דעתם של האלים. אמצעי הניחוש היו שונים: ראייה בכבד, קלקול בחצים (השווה יחז' כ"א, כ"ו), התבוננות באותות השמים, עיון בתנועות הציפורים, ועוד ועוד. התורה מתנגדת לכל מיני ניחושים וקסמים, ואוסרת אותם איסור גמור. ואולם, לא רצתה התורה לנעול דלת לחלוטין בפני תשוקה טבעית זו שבלב האדם. והסתפקה בזה, שהעמידה את הדבר על המועט (השאילה באלהים מותרת רק למנהיג העם, ורק לצרכי צבור), וקבעה לו צורה שאין בה משום ניחוש ולא משום קסם. צורת הגורל הפשוט ביותר. נשמרו בישראל רק המונחים הקדומים, במשמעות חדשה ובגישה חדשה: המונח **שאילה**, הממשיך את שימושו של הפועל **שאל** הנהוג גם באכדית, והמונח **משפט**, הממשיך את שימושו של השם **דין** שהיה מציין באכדית את תשובת האלים על השאלה שנשאלה.47

אחר זמנו של דוד אין אנו מוצאים שום ידיעה נוספת על השימוש באורים ותומים, אם משום שבמקרה לא הגיעו לידינו סיפורים על כך כעין אלה שהובאו למעלה, ואם משום שלא המשיכו בני ישראל להשתמש בדרך זו של שאילה באלהים. ואולי הסיבה השניה היא עיקר. היתר השאילה במשפט האורים לא היה סוף סוף אלא מעין קונצסיה או ויתור, שויתרה התורה לפי שעה כדי לספק במידת האפשרות את דרישותיה של נפש העם. ומשום כך אינה מאריכה בדבר, ומזכירה אותו כאילו בדרך אגב, וכתפקיד שני של החושן, אחר התפקיד הראשון והעיקרי המבואר בפס' כ"ט. ולאחר זמן, כשאפשרה ההתפתחות הרוחנית של עם ישראל להימנע מלהשתמש בויתור זה, נמנעו ראשי העם ומנהיגיו מלהמשיך בשימושו, והאורים והתומים נשארו רק כזכרון נכבד ומקודש של התקופה הקדומה, בלי תפקיד מעשי. ואפשר למצוא ראיה לנטיה זו בצורתם הנוכחית של הסיפורים שהבאנו על שאוּל ועל דוד. בשמ"א י"ד, י"ט, יש פיסקה באמצע פסוק. וכן שם בפס' ל"ו. וכידוע הפיסקה באמצע פסוק היא סימן להשמטת דבר מה שהיה כתוב בתחילה ושלא הובא במהדורה שלפנינו. וכן הושמטה או נשתנתה באותו הפרק. ההזכרה המפורשת של האורים והתומים שנשתמרה בתרגום השבעים. ובפרק כ"ג יש עוד פעמיים פיסקה באמצע פסוק. בפס' ב' ובפס' י"א. וכל זה לא יוכל להיות דבר שבמקרה: בוודאי יש כוונה ברורה בכל העניין. בבית השני לא היו עוד אורים ותומים, כפי שיוצא לנו ממה שכתוב בעז' ב', ס"ג, ובנחמ' ז', ס"ה.

גם סיום הענין בפיסקתנו מנוסח בצורה זהירה, ואינו אומר אלא דברים דומים לאלה שנאמרו בפס' כ"ט על התפקיד הראשון של החושן: **והיו** שמות בני ישראל החקוקים על אבני החושן **על לב אהרן בבאו לפני ה', ונשא אהרן את משפט בני ישראל על לבו לפני ה' תמיד**.


###### Cassuto on Exodus 28:31:1
[Cassuto on Exodus 28:31:1](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Exodus/r/28:31:1)

מתחת לאפוד ילבש אהרן מעיל: ועשית את מעיל האפוד את המעיל שעליו ניתן האפוד, **כליל תכלת**, כולו עשוי צמר צבוע בצבע המפואר של תכלת, הוא צבע השמים. צבע המעיל הוא אחיד כדי להבליט את האפוד המגוון שעליו.


###### Cassuto on Exodus 28:32:1
[Cassuto on Exodus 28:32:1](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Exodus/r/28:32:1)

**והיה פי ראשו** של המעיל, הפתח העליון שבו, כלומר בית הצוואר, **בתוכו**, מוקף אריג המעיל סביב סביב, כלומר שלא יהיה המעיל פתוח מצד פנים לאורכו, אלא שהכהן יכניס את ראשו דרך בית הצוואר הגמיש. בית צוואר זה צריך אמנם להיות גמיש כדי להרשות לראשו של הכהן לעבור, אבל בו בזמן צריך הוא להיות חזק כדי שלא ייקרע כשיתרחב להעביר את הראש. לשם כך **שפה** חזקה **יהיה לפיו סביב**, ושפה זו תיעשה **מעשה אורג**, כלומר שלא תהיה נפרדת מתחילתה ומחוברת למעיל על ידי תפירה, אלא שתהיה ארוגה באריגת המעיל. **כפי תחרא יהיה לו**, למעיל (הפירוש הרגיל של **תחרא**, שריון, אינו למעלה מכל ספק), **לא יקרע**, שאינו יכול להיקרע (לא: כדי שלא ייקרע, שהרי אילו היתה זו הכוונה היה כתוב: ולא יקרע, בוי"ו החיבור).


###### Cassuto on Exodus 28:33:1
[Cassuto on Exodus 28:33:1](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Exodus/r/28:33:1)

**ועשית על שוליו** של המעיל **רמוני תכלת וארגמן ותולעת שני**, מעין קישוטים כדוריים, דומים לרמונים בצורתם, עשויים צמר צבוע, בצבעים שונים אלו, השווים לצבעי האפוד והחושן, **על שוליו סביב**. צורת הרימונים היתה לפי הנראה צורה שכיחה של קישוט, ודי להזכיר כאן שתי דוגמאות בנות התקופה: כן עגול של נחושת שנמצא באוגרית, ומתחת לשפתו תלויים בו סביב סביב קישוטים בצורת רימונים; וכן נמצא שם דפוס לעשיית תכשיטים של מתכת מקושטים בשורה של רימונים תלויים בהם לכל ארכם.48 **ופעמוני זהב** תעשה **בתוכם** של הרימונים, תלויים אף הם בשולי המעיל **סביב** בסדר אלטרנטיבי,


###### Cassuto on Exodus 28:34:1
[Cassuto on Exodus 28:34:1](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Exodus/r/28:34:1)

**פעמון זהב ורמון פעמון זהב ורמון**, וכן חלילה, **על שולי המעיל סביב**.


###### Cassuto on Exodus 28:35:1
[Cassuto on Exodus 28:35:1](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Exodus/r/28:35:1)

**והיה** המעיל **על אהרן לשרת, ונשמע קולו**, כלומר קול הפעמונים שבשולי מעילו **בבאו אל הקדש לפני ה'**, כי לא מן הנימוס להיכנס לפתע פתאום להיכל המלך, ומן הראוי שתקדם בשורה לכניסה, וייזהר הכהן שלא להיכנס אל המקדש בקלות ראש. **ובצאתו** גם כן, כשהוא משתחווה לפני יציאתו, יהיה קול הפעמונים, יחד עם ההשתחוויה. מעין ברכת פרידה מן המקדש. **ולא ימות** מפני חוסר חלוקת כבוד למקדש.


###### Cassuto on Exodus 28:36:1
[Cassuto on Exodus 28:36:1](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Exodus/r/28:36:1)

**ועשית ציץ זהב טהור**. הציץ לא נכלל ברשימת הבגדים שבפס' ד', מכיון ששם נמנים רק הבגדים הארוגים, ואילו הציץ אינו בגד ממש במובן הרגיל של המלה. הוא תכשיט, וכולו זהב, ומשום כך לא בא זכרו למעלה, אף על פי שגם הוא. כפי הנוסחה הכתובה שם, לכבוד ולתפארת.


###### Cassuto on Exodus 28:36:2
[Cassuto on Exodus 28:36:2](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Exodus/r/28:36:2)

פירושו המקורי של השורש **ציץ**, הקרוב לשורש **נצץ**, הוא מעין הזהיר, הבריק, ומכאן המשמעות של פרח, המזהיר בצבעיו בתוך הדשא או בין ענפי האילן, ומכאן גם המשמעות של זוהר עטרת זהב (השווה תהיל' קל"ב, י"ח: ועליו [על ראש המלך] יציץ נזרו). גם הציץ של כהן הראש הוא מעין נזר או עטרת, ולהלן (כ"ט, ו', ועוד) הוא מכונה דווקא בשם נזר הקודש. אבל הוא נבדל מן העטרת בזה, שאינו מקיף את כל הראש, אלא ניתן רק על מחציתו הקדמית, על המצח (פס' ל"ח).


###### Cassuto on Exodus 28:36:3
[Cassuto on Exodus 28:36:3](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Exodus/r/28:36:3)

גם על הציץ יש לפתח פיתוח של כתובת: **ופתחת עליו פתוחי חותם**. עניין הפיתוח ודימויו לפיתוחי חותמות באים כאן בפעם השלישית (עי' למעלה, פס' י"א ופס' כ"א). ואולי החזרה המשולשת אינה מקרית, אלא מתכוונת להדגיש את חשיבות הדבר הכתוב והקיים בהתמדה. הכתובות שעל כתפי הכהן ועל לבו מורות על כך, שהוא מייצג את שבטי ישראל, והכתובת הזאת שעל מצחו באה להצהיר שגם הוא וגם מיוצגיו, וגם כל מעשי שירותו ככהן, כולם **קודש לה'**. המלה הכתובה תופסת בפולחן הישראלי את המקום שבפולחן המיסופוטמי ובפולחן המצרי היה נתון למלה המדוברת, ללחש ולנוסחה המובעת מפי הכהן. בלחש ובנוסחה המדוברת יש מעין אופי מאגי, ולפיכך התורה נמנעת מלקבלם, וקובעת שיטה של פולחן המתנהל מתוך דממה.


###### Cassuto on Exodus 28:37:1
[Cassuto on Exodus 28:37:1](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Exodus/r/28:37:1)

ועכשיו באות הוראות על סדר הנחת הציץ על ראש אהרן: **ושמת אתו על פתיל תכלת**, כלומר: תקשור את הציץ בסרט או בחבל דק של תכלת, הנכנס כנראה לתוך שני נקבים בשתי קצות הציץ, מימין ומשמאל, **והיה** הציץ מונח **על המצנפת** שעל ראש הכהן (פס' ל"ט); ודווקא **אל מול פני המצנפת**, על הצד הקדמי של המצנפת, **יהיה**.


###### Cassuto on Exodus 28:38:1
[Cassuto on Exodus 28:38:1](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Exodus/r/28:38:1)

**והיה על מצח אהרן**, כלומר שיהיה נתון על שפת המצנפת ומתחתיה ויכסה את מצח אהרן. ופתיל התכלת יקיף את הראש ויתקשר מאחורי הראש, להדק יפה את הציץ על המצנפת ועל המצח. הציץ שעל מצח הכהן מקביל לטוטפות שכל בן ישראל מצוּוה להניח בין עיניו (עי' למעלה, י"ג, ט"ז), וכן יש הקבלה בין פתיל התכלת שעל **הציץ** (השווה ל"ט, ל"א) ובין פתיל התכלת שעל **ציצית** הכנף בבגדי בני ישראל (במד' ט"ו, ל"ח). כולם זכרונות וסמלי קדושה. **ונשא אהרן**, הודות לציץ שעל מצחו, **את עון הקדשים אשר יקדישו בני ישראל, לכל מתנות קדשיהם**, כלומר שיכפר על כל העבירות השייכות לסדר העבודה ולטהרת הקדשים ולשימוש במתנות הקודש, כי ההכרזה החקוקה על הציץ תוכיח שהכל התכוון להיות **קדש לה'**, ואם דבר מה נעשה שלא כהלכה, על כל פנים הכוונה היתה נכונה.


###### Cassuto on Exodus 28:38:2
[Cassuto on Exodus 28:38:2](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Exodus/r/28:38:2)

ומלבד כפרה זו על מקרים מסויימים של עוון שיוכלו לקרות כפעם בפעם, ישמש הציץ גם לתכלית מתמדת: **והיה על מצחו תמיד, לרצון להם לפני ה'**: הציץ יזכיר תמיד שעם ישראל, שהכהן מייצג אותו, הקדיש את עצמו לה', וקיבל על עצמו להיות גוי קדוש (י"ט, ו'), וזה יהיה לרצון לפני ה'.


###### Cassuto on Exodus 28:39:1
[Cassuto on Exodus 28:39:1](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Exodus/r/28:39:1)

אחר הבגדים החשובים ביותר, חושן ואפוד ומעיל, ואחר הציץ, מדובר בקצרה על יתר בגדי אהרן: **ושבצת הכתונת שש**, כלומר: תעשה את הכתונת האמורה למעלה (פס' ד') מן אריג של שש (כלומר של חוטי פשתים דקים), מעובד באופן שתיראינה בו משבצות משבצות, כעין מה שרגיל עד ימינו במפות ובמפיות; ומשום כך נקראת הכתונת בפס' ד' בשם כתונת תשבץ. כנראה היתה זו השיטה הנהוגה בעשיית כתונות לתפארת, ואולי יש להשוות את כתונת הפסים שהיתה לבושן של בנות המלך (שמ"ב י"ג, י"ח) ואת כתונת הפסים של יוסף (ברא' ל"ז, ג', כ"ג). את הכתונת ילבש הכהן מתחת למעיל (כ"ט, ה'; ויק' ח', ז').


###### Cassuto on Exodus 28:39:2
[Cassuto on Exodus 28:39:2](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Exodus/r/28:39:2)

גם ראשו של אהרן יהיה מכוסה שש: **ועשית מצנפת שש**, כיסוי הראש עשוי מטפחת ארוכה, שאפשר לעטוף ולצנוף אותה על הראש ולתת לה צורה גבוהה והדורה. ועוד דבר: **ואבנט תעשה**, חגורה על הכתונת, תחת המעיל (ויק' ח', ז'). אבנט זה יהיה **מעשה רוקם**; ולהלן (ל"ט. כ"ט) נאמר שנעשה, כאפוד וכחושן, שש משזר ותכלת וארגמן ותולעת שני: ומתוך כך היה מעשהו דומה למעשהו של מסך פתח המשכן (כ"ו, ל"ו).בגדיהם של יתר


###### Cassuto on Exodus 28:40:1
[Cassuto on Exodus 28:40:1](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Exodus/r/28:40:1)

הכהנים יהיו דומים לבגדי אהרן הנזכרים לאחרונה, בפס' ל"ט, אבל ברובם יהיו פשוטים יותר. **ולבני אהרן תעשה כתנות**, אף הן של שש לפי ל"ט, כ"ז, אבל של אריג פשוט, בלי משבצות; **ועשית להם אבנטים** לחגור אותם על הכתונת. ואלה, מכיון שאין עליהם מעיל, יהיו שווים לאבנטו של אהרן. וייעשו אף הם לשם נוי מעשה רוקם, תכלת וארגמן וכו' (ל"ט, כ"ט); **ומגבעות תעשה להם**, כיסויי ראש לא מהודרים כמצנפתו של אהרן, אבל אף הם **לכבוד ולתפארת**.


###### Cassuto on Exodus 28:41:1
[Cassuto on Exodus 28:41:1](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Exodus/r/28:41:1)

משה מצוּוה להלביש בגדים אלו את הכהנים לשם מסירת תפקיד הכהונה לידיהם **והלבשת אתם**, את הבגדים האלה, **את אהרן אחיך ואת בניו אתו**. בגדים אלו יהיו הסימן החיצוני של כהונתם, ואתה תלביש אותם לציין בזה שאתה מעניק להם בשמי את משרת הכהונה. ועוד סימן אחר תסמן בשעת הקדשתם: **ומשחת אתם**, את אהרן ואת בניו, בשמן המשחה (עי' על זה להלן, ל', ל'; מ', ט"ו), **ומלאת את ידם**, כלומר תמנה אותם (ביטוי מקביל לזה מלה במלה נהוג באכדית במשמעות של מסירת מינוי, והכוונה המקורית היתה למלאות את ידיו של מי שמתמנה בחומר העבודה הנמסרת לו ובמכשירים הדרושים לעשותה), **וקדשת אתם**, תקדיש אותם לשירותם על ידי סימנים אלו, **וכהנו לי**, ובדרך זו יזכו לשרת בעבודתי ולכהן לי. אין למצוא קושי בדבר, שכאן נאמר שכל הכהנים נמשחים, ואילו במקומות אחרים נאמר שאהרן נמשח; ואין למצוא בזה סימן מקורות שונים, שאחד מהם היה סובר שרק כהן הראש היה נמשח, והשני חושב שכל הכהנים היו נמשחים. המשיחה אינה אלא סימן למינוי, ויש משיחות שונות למינויים שונים. אהרן נמשח לכהן הראש, ובניו נמשחים לכהנים הדיוטות. כשם שאף המלך נמשח לסימן המלכתו.


###### Cassuto on Exodus 28:42:1
[Cassuto on Exodus 28:42:1](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Exodus/r/28:42:1)

עוד דבר אחר יש להכין לכהנים, מלבד בגדי הקודש: **ועשה להם**, גם לאהרן, וגם לבניו, **מכנסי בד**, מכנסי פשתים (לפי ל"ט, כ"ח: שש משזר; שש הוא שם החומר, ובד הוא שם האריג), **לכסות בשר ערוה**, דאגה שכבר ראינו דוגמתה (כ', כ"ו), וכבר עמדנו על כוונתה, להתנגד לשיטה של העירום הפולחני הנהוגה בקרב עמים אחדים. **ממתנים ועד ירכים יהיו** המכנסים, כלומר שיתחילו מן המתנים ויימשכו למטה על השוקים עד מתחת לבשר ערוה, ושוב יכסו למעלה את הירכים (כך שימושו של הביטוי **מן – ועד** בעברית; השווה מחוט ועד שרוך נעל בברא' י"ד, כ"ג, ופירושי שם לכשיתפרסם).


###### Cassuto on Exodus 28:43:1
[Cassuto on Exodus 28:43:1](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Exodus/r/28:43:1)

**והיו** מכנסי הבד **על אהרן ועל בניו בבאם אל אהל מועד או בגשתם אל המזבח** אשר בחצר **לשרת בקדש**, **ולא ישאו עון**, כי, אם יתקרבו אל הקודש בחוסר צניעות ייחשב להם לעוון **ומתו**. וזו תהיה **חקת עולם לו**, לאהרן, **ולזרעו אחריו**.