## Cassuto on Exodus Chapter 7

###### Cassuto on Exodus 7:1:1
[Cassuto on Exodus 7:1:1](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Exodus/r/7:1:1)

**פיסקה חמישית: הוראות מפורטות למשה ולאהרן** (ז', א'–ה')
תשובת ה' על פקפוקו של משה הנזכר בפסוק הקודם במלים הן אני ערל שפתים ואיך ישמע אלי פרעה, משיבה על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון. בטון אבהי היא מתחילה:


###### Cassuto on Exodus 7:1:2
[Cassuto on Exodus 7:1:2](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Exodus/r/7:1:2)

**ראה**, בני. שים לבך לדבר, ותיוכח שכל חששותיך יתורצו בקלות. אשר לחשש הראשון, שאתה ערל שפתים, אני מרגיע אותך מיד: אין לך צורך לדבר הרבה, שהרי **נתתיך אלהים לפרעה**. לא רק לגבי אהרן אחיך תהיה לאלהים (ד', ט"ז), כלומר שתלמדהו מה להגיד כמו שמלמד אלהים את נביאיו, אלא שגם לפני פרעה נתתיך אלהים. פרעה, אף על פי שהוא עצמו נחשב כאל, רגיל לשמוע את נביאי מצרים המדברים אליו בשם אלהיהם; ואתה תיראה לפניו כאחד האלים שאינם מדברים מפיהם אלא מפי נביאיהם, ואהרן אחיך יהיה נביאך, וידבר בשמך אל פרעה. בדברים אלו יש אולי מעין אירוניה מרה כלפי אלהי מצרים, אשר פה להם ולא ידברו.


###### Cassuto on Exodus 7:2:1
[Cassuto on Exodus 7:2:1](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Exodus/r/7:2:1)

אבל אתה, משה, תעלה על אלהי מצרים בזה, שלא תהיה אילם לגמרי כהם: **אתה תדבר את כל אשר אצוך**, דברים ספורים, דברים מכריעים תוכל לדבר, ותדבר אותם לפי מצוותי, **ואהרן אחיך ידבר אל פרעה**, וינאם לפניו נאומים כפי מה שיצטרך, **ושלח**, כלומר כדי שישלח, **את בני ישראל מארצו.**


###### Cassuto on Exodus 7:3:1
[Cassuto on Exodus 7:3:1](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Exodus/r/7:3:1)

ואשר לחלק השני של הפקפוק שאתה, משה, הבעת לפני, באמרך ואיך ישמע אלי פרעה, אל תדאג. בוודאי לא ישמע אליכם פרעה, אבל אין בכך כלום. אדרבה, זו אחת הנקודות של תכניתי: **ואני אקשה את לב פרעה** (על עניין זה מה שכתבתי למעלה, על ד', כ"א), וקשי לבו ישמש אמצעי להביא עליו את העונש הראוי לו בגלל שעבוד בני ישראל ורצח ילדיהם. **והרביתי** לשם עונש זה **את אותותי ואת מופתי בארץ מצרים**.


###### Cassuto on Exodus 7:4:1
[Cassuto on Exodus 7:4:1](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Exodus/r/7:4:1)

לפיכך אל תדאג אם לא תקבל מיד תשובה חיובית **ולא ישמע אלכם פרעה**, שהרי דווקא לרגלי סירובו לשמוע אליכם אני אקום **ונתתי את ידי במצרים, והוצאתי** סוף סוף **את צבאותי** (עיין על ו', כ"ו), **את עמי בני ישראל מארץ מצרים, בשפטים גדולים** (עיין על ו', ו'). אמנם אמר פרעה שלא ידע את ה' (ה', ב') אבל אז ילמדו הוא ועמו להכירני,


###### Cassuto on Exodus 7:5:1
[Cassuto on Exodus 7:5:1](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Exodus/r/7:5:1)

**וידעו מצרים כי אני ה'**, כשיראו את פעולותי, **בנטותי את ידי על מצרים** להטלת העונש על העושקים, ובהוציאי (כך לפי שיטת התחביר העברי יש להבין המלה **והוצאתי**, המשך המקור שבא לפניה) **את בני ישראל מתוכם**.


###### Cassuto on Exodus 7:6:1
[Cassuto on Exodus 7:6:1](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Exodus/r/7:6:1)

**סיום הפרשה** (ז', ו'–ז')
שני פסוקים אלו באים לסיים את הפרשה בקביעת שני דברים. ראשית כל, שהתפקיד נתמלא: **ויעש משה ואהרן כאשר צוה ה' אתם**; פרטי מעשיהם יסופרו באריכות בפרשיות שאחר זו, אבל מעכשיו מגיד הכתוב שככל מה שנצטוו **כן עשו**. ועוד, מצויין כאן מה היה גילם של משה ושל אהרן באותה השעה המכרעת לחייהם ולחיי עם ישראל:


###### Cassuto on Exodus 7:7:1
[Cassuto on Exodus 7:7:1](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Exodus/r/7:7:1)

**ומשה בן שמנים שנה, ואהרן בן שלש ושמנים שנה, בדברם אל פרעה**. זהו מנהג רגיל בסיפורי המקרא, לקבוע מה היה גילם של גיבוריהם בשעה שאירע להם מאורע רב חשיבות, ודווקא בנוסחה זו או בדומה לה, וכמה פעמים, כמו כאן, בסוף העניין. כך. למשל, בברא' ט"ז, ט"ז, בסוף הסיפור על לידת ישמעאל: ואברם בן שמנים שנה ושש שנים בלדת הגר את ישמעאל לאברם; וכן שם י"ז, כ"ד–כ"ה, בסוף פרשת המילה: ואברהם בן תשעים ותשע שנה בהמלו בשר ערלתו, וישמעאל בנו בן שלש עשרה שנה בהמלו את בשר ערלתו; וכן שם כ"ה, כו; מ"א,מו. וכאן מתעוררת שאלה. לפי המסופר למעלה (ב', י"א ואילך) היה משה צעיר לימים כשברח ממצרים, שהרי נאמר בתחילת המעשה: ויגדל משה ויצא אל אחיו, וכאן אנו מוצאים אותו זקן בן שמונים. מה עשה משה במשך כל אותו הזמן הארוך? כידוע, האגדה המאוחרת ממלאה את החלל בכל מיני סיפורי נפלאות על מסעיו ומלחמותיו ונצחונותיו של משה, ואפשר הדבר, שיש באותם הסיפורים גרעין קדום מאד, שהיה מסופר במסורת של הדורות הראשונים. ואולי היה כלול בשיר העלילה שקדם לתורה כמו שכבר שיערתי למעלה, אלא שהתורה לא הכניסה אותו לתוך פרשיותיה מפני אופיו האגדי המופרז ומפני שלא היה חשוב לעניינה. ואולי רמזה לאורך אותם הימים בביטוי ויהי בימים **הרבים** ההם (ב', כ"ג), כמו שהעירותי למעלה (ב', כ"ג).


###### Cassuto on Exodus 7:7:2
[Cassuto on Exodus 7:7:2](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Exodus/r/7:7:2)

המושג היסודי בפרשה זו הוא מושג הדיבור, מצד אחד דיבורו של ה' אל משה ואל אהרן, ומצד שני דיבוריהם של בני אדם. ובהתאם לשיטה הרגילה, באות בפרשה מלים משורש **דבר** שבע פעמים בהוראת הדיבור האלהי ועוד שבע פעמים בהוראת הדיבור של בשר ודם.


###### Cassuto on Exodus 7:8:1
[Cassuto on Exodus 7:8:1](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Exodus/r/7:8:1)

**פרשה שישית: המכות** (ז, ח' – י"א, י')
פרשה זו היא החלק המרכזי של הסיפור המקראי על השעבוד ועל השחרור; והיא מתארת אחד לאחד את מעשי האלהים שהביאו על פרעה ועל עבדיו את העונש בגלל שעבוד ישראל, והכריחום סוף סוף לשלח את ישראל חפשי מעמם.


###### Cassuto on Exodus 7:8:2
[Cassuto on Exodus 7:8:2](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Exodus/r/7:8:2)

ובפרשה זו נראים במיוחד סימני השימוש בשיר העלילה הקדום שכבר רמזתי עליו פעמים אחדות. כנראה היה אותו שיר מרבה לדבר על כל מכה ומכה באריכות ובפרטות, והסיפור המקראי בפרוזה סיכם וקיצר את העניין. ואולם, נשארו פה ושם גם בדברי המקרא, ובפרט בפיסקות שנתקצרו פחות מחברותיהן, כגון פיסקת הברד, שרידים של ביטויים שיריים או של קצב שירי או של תקבולת שירית, המוכיחים על מוצאם מתוך תיאור פיוטי. על שרידים אלו אעיר את תשומת לבו של הקורא בהמשך פירושי, וכן אעיר את תשומת לבו על כמה ביטויים הבאים בפרשה בדרך הלצה והיתול, שאף הם נבעו אולי מתוך שיר העלילה הקדום. שירת העלילה נועדה בעיקרה להיות מזומרת לפני הקהל הרחב. ושמיעת דברי הלצה והיתול חביבה מאד על לב ההמון.


###### Cassuto on Exodus 7:8:3
[Cassuto on Exodus 7:8:3](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Exodus/r/7:8:3)

מבנה הכתובים המספרים על מכות מצרים הריהו מבנה הרמוני ומשוכלל. כדי לעמוד על תכניתו ועל צורתו של מבנה זה עלינו לשים לב על שני דברים. ואלה הם:


###### Cassuto on Exodus 7:8:4
[Cassuto on Exodus 7:8:4](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Exodus/r/7:8:4)

א) תשע המכות שלפני האחרונה מתחלקות, כמו שכבר הכיר הרשב"ם בפירושו על ז', כ"ו, לשלושה מחזורים של שלוש שלוש מכות כל אחד, ובכל מחזור ומחזור המכה הראשונה והשניה באות לאחר שהתרה משה את פרעה והשלישית באה בלי התראה; ועוד, כמו שהוסיף והעיר יצחק אברבנאל בפירושו, לפני המכה הראשונה שבכל מחזור מצוּוה משה להתייצב לפני פרעה בבוקר ברשות הרבים, ואילו לפני השניה הוא מצוּוה לבוא אל פרעה, כלומר להיראות לפניו בתוך ארמונו.13 נוכל לסכם חלוקה זו של המכות בטבלה הבאה:


###### Cassuto on Exodus 7:8:6
[Cassuto on Exodus 7:8:6](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Exodus/r/7:8:6)

ב) מלבד חלוקה זו לפי צורתן הספרותית של הפיסקות שבפרשה, אפשר להכיר עוד סימני חלוקה אחרת, לפי טיבם של המכות. מבחינה זו הן מתחלקות לזוגות זוגות: הזוג הראשון (דם–צפרדע) שייך אל היאור; הזוג השני (כנים–ערוב) כולל שתי מכות דומות זו לזו, אם נפרש ערוב לפי הפירוש הנראה קרוב ביותר; גם הזוג השלישי (דבר–שחין) כולל שתי מכות דומות זו לזו, האחת בבעלי חיים בלבד, והשניה גם בבני אדם; בזוג הרביעי (ברד–ארבה) באים שני מיני קללה על יבול האדמה; האחרון (חושך–מכת בכורות) כולל שני מינים של חושך, תחילה חושך שלושת ימים על ארץ מצרים, ואחר כך חושך מוות על הבכורות.


###### Cassuto on Exodus 7:8:7
[Cassuto on Exodus 7:8:7](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Exodus/r/7:8:7)

עוד כמה פרטים אחרים מורים על הקשרים שבין פיסקה לפיסקה, על מהלך הסיפור בהדרגה מתמדת מפיסקה לפיסקה, ועל השכלול ההרמוני של הפרשה; ונעמוד עליהם במקומם. מתוך מה שציינו עכשיו, ומתוך כך שעתידים אנחנו לציין להלן, יוצא בבירור, שיש כאן לפנינו יצירה אורגנית ואחידה, ולא תוצאה מקרית של תהליך מסובך שסמך זה אל זה קטעים קטעים ממקורות שונים, כמו שחשבו כמה חוקרים, על סמך דעות מוקדמות ובדיקה שטחית בכתובים, בלי חדירה מעמיקה לתוך כוונתם ובלי הבנה נכונה בצורתם.


###### Cassuto on Exodus 7:9:1
[Cassuto on Exodus 7:9:1](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Exodus/r/7:9:1)

**פתיחה: ראיון ההאמנה** (ז', ח'–י"ג)
ח־ט משה ואהרן מתכוננים להיראות לפני פרעה, כמצוות ה' שהוטלה עליהם. ראיון זה ישמש לשם האמנתם והכרתם בעיני פרעה ובעיני עבדיו כמשולחי ה', מעין הראיון שבו מגיש השליח של מלך בשר ודם לפני מלך זר, שאליו הוא שלוח, את תעודת ההרשאה שלו. תעודת הרשאתו של משולח האלהים תהיה עשיית אות או מופת שלמעלה מכוחות בן אדם. ובוודאי ידרוש פרעה מאת משה ואהרן שיראו לו מופת ממין זה, כשם שהיה רגיל לדרוש מאת נביאי אלהיו. ולפיכך ניתנות להם, למשה ולאהרן, הוראות מפורטות על מה שיעשו למלאות את דרישתו של פרעה: **ויאמר ה' אל משה ואל אהרן לאמור: כי ידבר אלכם פרעה לאמר: תנו לכם**, לאישור דבריכם, **מופת**, אז אתה, משה, תפנה **ואמרת אל אהרן קח את מטך והשלך לפני פרעה**, ואני גוזר מעכשיו על אותו המטה: **יהי לתנין**. מטה אהרן נבדל ממטה משה. ואינו נקרא מטה האלהים (עיין על ד', י"ז), אבל מופת זה דומה מאד לאות הראשון שנמסר למשה כדי שיעשהו לפני בני ישראל, הוא הפיכת מטהו לנחש. במקום הנחש, המתאים יותר למדבר, שבו נמסר האות למשה, בא כאן התנין, כלומר התמסח, הקרוקודיל, המתאים יותר לסביבה המצרית.


###### Cassuto on Exodus 7:10:1
[Cassuto on Exodus 7:10:1](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Exodus/r/7:10:1)

וכך נעשה: **ויבא משה ואהרן אל פרעה ויעשו כן כאשר צוה ה'**, ולאחר שדרש מהם פרעה שיתנו להם מופת, מסר משה את פקודתו אל אהרן, **וישלך אהרן את מטהו לפני פרעה ולפני עבדיו**, ומיד, מבלי שיביע אהרן אף מלה או יעשה פעולה כל שהיא, **ויהי לתנין**. עבדי פרעה נזכרים כאן במפורש כדי להכין מה שייאמר מיד אחר כך:


###### Cassuto on Exodus 7:11:1
[Cassuto on Exodus 7:11:1](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Exodus/r/7:11:1)

**ויקרא גם פרעה** (גם פרעה, כמו שכבר עשה משה כלפי אהרן), **לחכמים ולמכשפים, ויעשו גם הם**, חכמים ומכשפים אלו, שהם **חרטמי מצרים** (גם הם כמו שראו במטה אהרן) **בלהטיהם כן,**


###### Cassuto on Exodus 7:12:1
[Cassuto on Exodus 7:12:1](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Exodus/r/7:12:1)

**וישליכו איש מטהו ויהיו לתנינים**. בניסוח משפטים אלו, ועוד יותר במשפט שאחריהם, **ויבלע מטה אהרן את מטותם**, ניכרת בבירור הכוונה להבליט את ההבדל שבין פעולת אהרן ובין פעולת חרטומי מצרים (על המלה חרטומים עיין בפירושי על ברא' מ"א לכשיתפרסם). הם "חכמים", חוברי חברים מחוכמים (השווה תהיל' נ"ח, ו'), הם "מכשפים", הפועלים בדרכי המאגיה, ומשיגים את מבוקשיהם ב"להטים", כלומר בלחישותם המסתוריות (משורש **לוט**, בתוספת ה"א בתוך המלה כדוגמת אמהות בעברית, אבהת בארמית, בהתם באוגריתית, ריבוי של בת [ = בית], משורש **בות**). המאגיה היתה תופסת מקום חשוב בתיי המצרים ובדתם, כמו שהיתה תופסת מקום חשוב בחייהם ובדתם של עמי כנען ושל עמי מיסופוטמיה (כנראה לשון **כשף** בעברית שאולה מן האכדית). פעולה מאגית אינה אלא נסיון להשיג מחוץ לדרכי חוק הסיבתיות הטבעית מטרה שבדרכי חוק זה אי אפשר להשיגה. המכשף חושב שיש בידו, או אחרים חושבים שיש בידו, להכריח בפעולותיו ובאמרותיו את כוחות הטבע ואת השדים, ואף את האלים, לעשות מה שהוא רוצה. ברור הדבר, שבדת ישראל אין מקום להשקפות אלו. חוקי הטבע נקבעו בידי הבורא, ואי אפשר לבן אדם לשנותם בשום אופן, ומכל שכן מן הנמנע הוא שיוכל בן אדם להכריח את האלהים לפעול דבר מה שלא כרצונו. לפיכך מתנגדת התורה התנגדות מוחלטת לכל מיני מאגיה (עיין, למשל, דבר' י"ח, ט' ואילך); ולפעמים משמשת במקרא לשון כשפים ככינוי לגנאי לעבודת האלילים, הקשורה במאגיה קשר הדוק (עיין, למשל, מל"ב ט', כ"ב). בסיפור שלפנינו רואים אנחנו מצד אחד את אהרן, שלאחר שהשליך ארצה את מטהו, אינו עושה כלום ואינו אומר כלום, אלא מחכה שה' אלהיו, השולט על הטבע כפי רצונו, יעשה מה שירצה לעשות; ומן הצד השני את החרטומים, שאינם יכולים להפוך את מטותם לתנינים אלא על ידי כישופיהם ולהטיהם. והעליונות שמצד ישראל מודגשת בפרט הסופי, שתנינו של אהרן בלע את תניניהם של החרטומים. יש כאן בוודאי קצת מן האירוניה ומן ההיתול. כבר ראינו (ד', ד') שידוע היה במצרים הסיפור על אחד החרטומים, חכם חרשים, שיצר תנין של שעווה ובמעשי כישופיו הפך אותו לתנין חי. הסיפור המקראי מתכוון להראות שכל מה שעושים חרטומי מצרים לא ייפלא מעבדי ה', אבל הם לא ישתמשו בדרך כישוף, אלא יסמכו על רצון האלהים אם הוא ירצה בכך; ואדרבה, יש בכוח פעולתו של אלהי ישראל לבטל את כל מעשיהם של המכשפים.


###### Cassuto on Exodus 7:13:1
[Cassuto on Exodus 7:13:1](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Exodus/r/7:13:1)

ואולם, לבו של פרעה לא התרכך בכל זאת. **ויחזק לב פרעה**, נשאר חזק כמו שהיה, **ולא שמע** פרעה, **אלהם**, אל משה ואל אהרן, **כאשר דבר ה'**, שכבר הגיד להם מראש (פס' ד'): ולא ישמע אלכם פרעה. ואולי דווקא כדי לחזור בדיוק על הביטוי שבפס' ד' נאמר כאן אליהם ולא נאמר אל משה ואל אהרן. לאחר שהסתיים הראיון בסירובו של פרעה, לא נשאר אלא להמשיך לפעול לפי התכנית שנקבעה מלכתחילה, ולהטיל על פרעה ועל עמו את הנגעים שיענשו אותם על שעבוד ישראל ויַביאו אותם, דרגה אחר דרגה, לידי ההחלטה לשחרר את העם המשועבד. כיצד הובאו עליהם נגעים אלו, יסופר בהמשך הפרשה.


###### Cassuto on Exodus 7:14:1
[Cassuto on Exodus 7:14:1](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Exodus/r/7:14:1)

**פיסקה ראשונה: דם** (ז', י"ד–כ"ה)
הדיבור האלהי אל משה פותח בקביעת עובדה: **כבד לב פרעה** (כנראה כבד הוא בינוני או תואר, ולא עבר). והוא **מאן לשלח העם**. הזכרת לב פרעה וכבדו בתחילת פיסקה ראשונה זו קושרת אותה בסוף פיסקת הפתיחה, הוא הפסוק הקודם (פס' י"ג), שבו כתוב: ויחזק לב פרעה. הואיל וכך היא העובדה הקיימת, שלבו של פרעה כבד והוא ממאן לשלח את העם, אין אלא להתחיל בביצוע תכנית המכות. לשם כך ניתנת למשה ההוראה:


###### Cassuto on Exodus 7:15:1
[Cassuto on Exodus 7:15:1](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Exodus/r/7:15:1)

**לך אל פרעה בבוקר**, בשעת צאתו מארמונו לטייל כדרכו על הנהר. **הנה יצא המימה** (המלה הנה בלי הכינוי **הוא** לפני בינוני רגילה בסגנון המקראי; השווה, למשל, ברא' כ"ד, ל'; ל"ז, ט"ו; ל"ח, כ"ד; מ"א, א', ועוד ועוד; ואולי היה ההיגוי הקודם הנה); **ונצבת לקראתו**, בקומה זקופה, כמי שאינו חת מאימת המלך. הביטוי המציין את מקום הפגישה, **על שפת היאור**, מזכיר את הביטוי השווה שכבר קראנו למעלה (ב', ג'); גם כאן וגם שם התחלת הגאולה. ואף הפועל ונצבת הכתוב כאן מזכיר את הפועל ותתצב אשר שם (ב', ד'). **והמטה אשר נהפך לנחש תקח בידך**: לא מטה אהרן שנהפך לתנין, אלא מטהו של משה (ד', ב'–ד').


###### Cassuto on Exodus 7:16:1
[Cassuto on Exodus 7:16:1](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Exodus/r/7:16:1)

**ואמרת אליו**, לשם התראה: **ה' אלהי העברים שלחני** כבר **אליך לאמר: שלח את עמי** (יש כאן משחק מלים: שלחני–שלח) **ויעבדוני במדבר**, יעבדו אותי, ולא אותך, כי עבדי הם, ולא עבדיך. **והנה לא שמעת עד כה** (כפי מה שכתוב בסוף פיסקת הפתיחה. פס' י"ג). לפיכך אני בא עכשיו למסור אליך הודעה נוספת בשם שולחי:


###### Cassuto on Exodus 7:17:1
[Cassuto on Exodus 7:17:1](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Exodus/r/7:17:1)

**כה אמר ה': בזאת תדע**, אתה שבתחילה אמרת לא ידעתי את ה', **כי אני ה**': **הנה אנכי**, משה (הגבולות שבין השולח ובין השליח כאילו מיטשטשים במקצת), **מכה במטה אשר בידי על המים אשר ביאור ונהפכו לדם**. היאור, הנותן לארץ מצרים את פוריותה, נחשב בעיני המצרים כמין אלהות, ואף על פי כן תראה, פרעה, כי במצוות אלהי, שהוא אל באמת ושולט על הכל, אכה את היצור האלהי הזה, ואחר ההכאה ישתנה אופיו לרעה, ומימיו יחדלו להיות מקור ברכה למצרים כרגיל. אין הכוונה שהמים ייעשו דם ממש, אלא שייעשו דומים לדם בצבעם ובמראיתם. זו תופעה המתהווה לפעמים בנילוס: מחמת רוב פטריות דקות מן הדקות ויתר צמחים אדומים או חרקים זעירים בעלי צבע אדום נעשים מימיו אדומים ובלתי ראויים לשתייה. כך גם יתר המכות אינן ממש סטיות מדרך הטבע, אלא מובאות הן מתוך שימוש בתופעות טבעיות ברגע המתאים למטרה ובממדים גדולים בהרבה מן הרגיל, עד כדי שייראה בבירור שיש בהן כוונה מיוחדת. ההכאה במטה אינה נחשבת כאן לפעולה מאגית, שהרי אין משה אומר שהוא בעצמו הופך את המים לדם, אלא רק הוא מגיד בשם ה' שהמים ייהפכו לפי רצונו של ה', שכמובן אינו תלוי בתנועות המטה. ההכאה במטה מתכוונת: א) לשמש סימן להתחלת המופת, המתרחש עכשיו לפי רצון האלהים שמשה הכריז עליו מראש; ב) לשמש סמל ל"הכאה" ממש שה' מכה בה את מצרים ואת אלהיה (השווה פס' כ"ה: אחרי הכות ה' את היאר).


###### Cassuto on Exodus 7:18:1
[Cassuto on Exodus 7:18:1](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Exodus/r/7:18:1)

עוד יש לו למשה להמשיך ולהגיד לפרעה: **והדגה אשר ביאור תמות** בגלל השינויים שבמים, **ובאש היאור, ונלא**ו, כלומר לא יוכלו (כך בפס' כ"א וכ"ד: לא יכלו) **מצרים לשתות מים מן היאור**, גם מפני שהמים שינו את טיבם וגם מפני גופות הדגה המתה שהבאישו אותם עוד יותר.


###### Cassuto on Exodus 7:19:1
[Cassuto on Exodus 7:19:1](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Exodus/r/7:19:1)

ולא זה בלבד. כשם שהכה משה את הזרם הראשי של היאור, כך יכה אהרן באופן סמלי את יתר מימי מצרים. אין כאן חזרה על העניין הקודם בצורה אחרת, כמו שחשבו רבים, אלא תוספת עניין חדש, המתכוונת להוכיח לפרעה שההודעה שניתנה לו מראש תבוצע לא רק במלוא היקפה, אלא אף למעלה ממנו. כך היא לשון הפקודה הנמסרת למשה: **אמור אל אהרן: קח מטך ונטה ידך על מימי מצרים על נהרותם על יאוריהם** (הנהרות והיאורים הם הם התעלות והזרמים המשניים של הנילוס) **ועל אגמיהם ועל כל מקוה מימיהם ויהיו דם**. כמובן לא בא הכתוב להגיד שעל אהרן לסייר בכל ארץ מצרים לשם כך, אלא שיעמוד במקומו ויטה ידו במטהו אנה ואנה, לכיוונים שונים, ובאותם הכיוונים שהוא ירמוז להם במטהו ייהפכו המים לדם. וכתוצאה מכל זה, **והיה דם בכל ארץ מצרים** (על שימוש המלה **כל** להפרזה עיין עוד להלן). הביטוי שבסוף הפסוק **ובעצים ובאבנים** פרושו: ואפילו בעצים ובאבנים, אבל אין אנו מבינים בקלות לכאורה מה הם עצים ואבנים הללו. כלי עץ וכלי אבן לא היו שכיחים במצרים באותה תקופה; פירושים אחרים שהוצעו אינם אלא פירושים דחוקים. כשאנו שמים לב על כך, שהמונח **עץ ואבן** רגיל במקרא להורות על פסילי האלים, ושהיו הכהנים המצרים נוהגים לרחוץ בכל בוקר בהשכמה את פסילי אלהיהם במים, נוכל אולי לשער שהתכוון הכתוב להגיד, שאפילו חמים שנשפכו באותו הבוקר על הפסילים נעשו לדם: שוב מעין היתול באלילי מצרים. אשר לבי"ת השימושית בהוראת **על**, השווה פס' כ"ט: ובכה ובעמך ובכל עבדיך יעלו הצפרדעים.


###### Cassuto on Exodus 7:20:1
[Cassuto on Exodus 7:20:1](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Exodus/r/7:20:1)

**ויעשו כן משה ואהרן**, כל אחד מהם, **כאשר צוה ה', וירם** משה **במטה ויך את המים אשר ביאור** וגו', **ויהפכו כל המים** וגו',


###### Cassuto on Exodus 7:21:1
[Cassuto on Exodus 7:21:1](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Exodus/r/7:21:1)

**והדגה אשר ביאור מתה** וגו', **ולא יכלו מצרים** וגו', אחר הכאתו של משה; ועוד **ויהי הדם בכל ארץ מצרים** אחר נטיית ידו של אהרן במטהו: הכל כפי דבר ה'.


###### Cassuto on Exodus 7:22:1
[Cassuto on Exodus 7:22:1](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Exodus/r/7:22:1)

ואולם ניסו אף הפעם חרטומי מצרים את כוחם, **ויעשו כן חרטמי מצרים בלטיהם**. באותם הכיוונים שלא נטה אהרן אליהם את ידו נשארו מים טהורים, ואת אלה הפכו החרטומים לדם בלטיהם (כאן באה המלה בלי אות ה"א הנוספת שבפס' י"א). גם בפרט זה יש יסוד היתולי. מה הועילו החכמים המצרים בתקנותם? רק הוסיפו מכה על מכה. אבל פרעה הסתפק בזה, שראה כי החרטומים שלו יכלו לעשות בכישופיהם דבר דומה למה שהראו לו משה ואהרן, **ויחזק לב פרעה, ולא שמע אלהם, כאשר דבר ה'** (חוזר כאן בדיוק המשפט שבסוף פיסקת הפתיחה, ועיין בפירושי שם).


###### Cassuto on Exodus 7:23:1
[Cassuto on Exodus 7:23:1](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Exodus/r/7:23:1)

**ויפן פרעה ויבא אל ביתו, ולא שת לבו גם לזאת**, ולא הכיר את ההבדל היסודי שבין מעשי החרטומים לבין מעשי משה ואהרן.


###### Cassuto on Exodus 7:24:1
[Cassuto on Exodus 7:24:1](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Exodus/r/7:24:1)

לאחר שנגמר תיאור הפגישה, מוסיף הכתוב רמו קצר למה שהוכרחו המצרים לעשות כדי לשתות מים: **ויחפרו כל מצרים** (**כל** להפרזה גם כאן) **סביבות היאור מים לשתות, כי לא יכלו** וגו'. תמונה חיונית הכוללת אף היא מעין היתול.


###### Cassuto on Exodus 7:25:1
[Cassuto on Exodus 7:25:1](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Exodus/r/7:25:1)

וכך נשאר המצב שבוע שלם: **וימלא שבעת ימים אחרי הכות ה' את היאור**.


###### Cassuto on Exodus 7:25:2
[Cassuto on Exodus 7:25:2](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Exodus/r/7:25:2)

מספר שבע, הבא במפורש בפס' כ"ד (שבעת ימים), משמש גם לשם הדגשת המלה העיקרית בפיסקה, המלה **יאור**: היא חוזרת בהמשך הפיסקה י"ד פעמים, פעמיים שבע.


###### Cassuto on Exodus 7:26:1
[Cassuto on Exodus 7:26:1](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Exodus/r/7:26:1)

**פיסקה שניה: צפרדע** (ז', כ"ו – ח', י"א)
כשנתמלא השבוע, שוב היה דבר ה' אל משה: **ויאמר ה' אל משה**: בא אל **פרעה** אל תוך ביתו (ובזה יש קשר לפיסקה הקודמת, המספרת בסופה על פרעה: ויבא אל ביתו). שם, בתוך היכלו המהודר, שבו הוא יושב כאלהות, תגיד שוב לפניו את דבריי: **שלח את עמי ויעבדוני** (עיין למעלה, על פס' ט"ז).


###### Cassuto on Exodus 7:27:1
[Cassuto on Exodus 7:27:1](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Exodus/r/7:27:1)

**ואם מאן אתה לשלח** אותם, **הנה אנכי נוגף את כל גבולך בצפרדעים**. בלשונות ההתראה על המכות רגילות לבוא המלים **הנה אנכי** ואחריהן בינוני פועל, והפועל מתחלף כפעם בפעם. על המכה הראשונה נאמר: הנה אנכי מכה (וכבר למעלה. ד', כ"ג, הנה אנכי הורג), וכאן הנה אנוכי נוגף. חילופים אחרים יבואו להלן. גם עניין הצפרדעים מתאים למציאות הרגילה במצרים. בכל שנה ושנה. אחר השטפון של מי הנילוס, רב עד מאד מספר הצפרדעים במים ההולכים ונסוגים. גם כאן אפוא הכוונה למכת מדינה, שבאה באותה השנה בממדים יוצאים מן הכלל וברגע המתאים למטרה. הפירוש הנפוץ בימי הביניים, שצפרדעים אלו הם הם התמסחים, הקרוקודילים, בוודאי אינו נכון, שהרי אין מקום לתמסחים במיטות של בני אדם ובתנורים ובמשארות (ז', כ"ח) ואינם ניתנים להצטבר בקלות חמרים חמרים (ח', י'). המצרים היו מיחסים לצפרדעים, השורצות במים לאין מספר, מעין כח אלהי, וראו בהן סמל הפוריות. אחת האלות של הפנתיאון המצרי, חקת, בת זוגו של האל ח'נם, המצויירת בצורת אשת בעלת ראש צפרדע, היתה נחשבת כנופחת נשמת חיים באפי הגלמים שבעלה היה יוצר על האבנים, עפר מן האדמה (עיין למעלה, על א', ט"ז). סיפור התורה מתכוון ללמד שרק אלהי ישראל שולט בעולם, והוא לבדו נותן כוח פוריות לנבראים כפי רצונו, וצפרדעים הללו, הנראות בעיני המצרים כסמל הפוריות, תוכלנה להיהפך, אם הוא ירצה בכך, ודווקא מחמת פוריותם המופרזת, מסימן ברכה לסימן קללה.


###### Cassuto on Exodus 7:28:1
[Cassuto on Exodus 7:28:1](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Exodus/r/7:28:1)

**ושרץ היאור צפרדעים**, לפי רצונו של מי שאמר בימי בראשית ישרצו המים שרץ נפש חיה (ברא' א', כ'), **ועלו** מתוך המים בהמוניהן, ותבואנה גם אל מקומות שאינן רגילות להימצא בהם, אפילו בארמון המלך ובחדרי חדריו, **ובאו בביתך ובחדר משכבך ועל מטתך**, על אף כל זהירותם של משרתיך. וכן תבואנה **בבית עבדיך**, ומכל שכן **בעמך**, כלומר בבתי עמך. ואף על פי שהן מחבבות את המקומות הלחים והקרים, תמצאנה – כל כך רב יהיה מספרן – אף **בתנוריך**, שמסיקים אותם לאפיית הלחם, **ובמשארותיך**, שבהם מתחמם הבצק ומחמיץ.


###### Cassuto on Exodus 7:29:1
[Cassuto on Exodus 7:29:1](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Exodus/r/7:29:1)

ולא זו בלבד: כל כך רבות וחצופות תהיינה הצפרדעים, שתעלינה ותטפסנה גם על רגלי בני אדם אף על רגלי המלך בעצמו ובכבודו: **ובכה ובעמך ובכל עבדיך יעלו הצפרדעים**. על הביטוי **עלה ב־** השווה שה"ש ד ט': אעלה בתמר. סימני הסגנון ההלצי וההיתולי ברורים. – כאן משמש השם צפרדעים כלשון זכר (וכן להלן ח', ט'־י'), אף על פי שבדרך כלל הוא משמש בלשון נקבה.