## Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham

###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:1:1
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:1:1](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:1:1)

פיסקה עשירית: ברכת האלהים לנח ולבניו


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:1:2
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:1:2](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:1:2)

**ויברך אלהים את נח ואת בניו.** בדיבור זה, ובשני הדיבורים שיבואו אחריו, מודיע אלהים אל נח ואל בניו מה שהחליט בלבו (ח׳, כ״א–כ״ב). וקודם כל, הוא מבטיח להם ברכת חיים.


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:1:3
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:1:3](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:1:3)

**ויאמר להם פרו ורבו ומלאו את הארץ.** הברכה שניתנה לאדם הראשון (א׳, כ״ח) מתאשרת ומתחדשת, מלה במלה. כך היתה לשונה של אותה הברכה: **פרו ורבו ומלאו את הארץ**, והיא תתקיים בזה, שתחול על נח ובניו, שהם בני בניו של אדם הראשון.


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:2:1
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:2:1](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:2:1)

**ומוראכם וחתכם**. מושג אחד בשני מונחים נרדפים זה לזה, כמו שמוכיח השימוש הרגיל בשני השרשים **יראו–חתת** בצורה פועל, זה בצד זה או מקבילים זה לזה, בביטויים מעין **אל תירא ואל תחת, לא תירא ואל תחת.** וכאלה (דברים א׳, כ״א; ל״א, ח׳, ועוד בכמה כתובים אחרים, י״ז פעם במקרא). והשווה **גם פחדכם ומוראכם בדברים י״א, כ״ה.**


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:2:2
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:2:2](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:2:2)

גם משפט זה, **ומוראכם וחתכם יהיה** וגו׳, מתאים למה שנאמר לאדם הראשון: ורדו בדגת הים ובעוף השמים וגו׳ (א׳, כ״ח). אבל כאן יש חידוש, והוא הרמז ליחסם הסובייקטיבי של בעלי החיים כלפי האדם. יחס זה, של יראה ופחד, תלוי אולי בעובדה, שנושעו בעלי החיים מן המבול בזכותם של בני אדם ובאמצעות פעולתם של בני אדם; מעכשיו הם ירגישו ביתר בירור את עליונותו של מין האדם. על שינוי היחסים בין האדם ובין עולם החי עיין עוד בפירושי על הפסוק שאחר זה.


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:2:3
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:2:3](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:2:3)

**על כל חית הארץ ועל כל עוף השמים** וגו׳. שוב גיוון צורה בהזכרת סוגיהם של בעלי החיים, לפי השיטה שכבר עמדנו עליה. מכיון שמדובר כאן על המורא בפני בני אדם, נזכרים תחילה, לשם רבותא, אותם הסוגים שלפי טבעם יש להם להתיירא פחות מיתר הסוגים: חית הארץ התקיפה והעזה, ועוף השמים העלול להתרומם בכנפיו ממעל לתחום חייו של האדם. נדמה כאילו יבוא הכתוב להגיד: אפילו החיות הטורפות, ואפילו העופות המרימים לעוף בשמים ייראו מכם. תרגום השבעים, בהתאם לנטייתו הרגילה להשוות פסוק לפסוק, מוסיף **ועל כל הבמה** אחר **חית הארץ**. ואין המוסיף אלא גורע.


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:2:4
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:2:4](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:2:4)

**בכל אשר תרמש האדמה** וגו׳. בי״ת השימוש פירושה כאן **עם**, כמו בשמות י׳ ט׳: **בנערינו ובזקנינו נלך** וגו׳ (דילמן): אפילו החיות והעופות, יחד עם כל רמש האדמה ועם כל דגי הים, כולם ניתנים בידכם.


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:3:1
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:3:1](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:3:1)

**כל רמש אשר הוא חי לכם יהיה לאכלה**. בא כאן חידוש לגבי מה שנאמר לאדם הראשון. לאדם הראשון התיר אלהים רק מאכל צמחוני (א׳, כ״ט); עכשיו הוא מתיר לנח ולבניו גם את בשרם של כל בעלי החיים (כל רמש אשר הוא חי, כלומר כל בריה המתנועעת אשר בה רוח חיים), מכיון שהם הצילו בתוך תיבתם את בעלי החיים ואפשרו את המשך חיי מיניהם לעתיד, וכאילו נעשו שותפים לבורא ביצירת חייהם של מינים אלו. מה ראתה התורה שהביאה בתחילה את איסור אכילת הבשר ואחר כך חזרה והתירה אותה, ניסיתי לבאר בח״א, בפירושי על א׳, כ״ט–ל׳ (עמ׳ 36–37).


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:3:2
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:3:2](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:3:2)

**לכם יהיה לאכלה.** ממש הביטוי שנאמר לאדם הראשון (א׳, כ״ט–ל׳; והשווה עוד ו׳, כ״א).


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:3:3
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:3:3](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:3:3)

**כירק עשב נתתי לכם את כל**. רמז עוד יותר ברור למה שנאמר בתחילה, בביטויים דומים לאלה (א׳, ל׳). מעכשיו מותר יהיה לבני נח לאכול בשר כמו שהותר אז לאדם הראשון ולבעלי החיים לאכול ירק עשב.


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:4:1
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:4:1](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:4:1)

**אך בשר בנפשו דמו לא תאכלו**. היתר אכילת הבשר, מכיון שאינו אלא קונציסיה כמו שכתבתי בפירושי לא׳, כ״ט–ל׳, קשור בתנאי של איסור הדם, לשם חלוקת כבוד לעקרון החיים (כי הדם הוא הנפש), וגם לשם זכר לדבר, שאמנם כל הבשר ראוי היה להיות אסור, ויש להיזהר מלאכול מקצתו כדי לזכור את האיסור הקודם.


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:4:2
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:4:2](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:4:2)

**בנפשו דמו**. בי״ת השימוש בהוראת **עם**, כמו למעלה בפס׳ ב׳: יחד **עם נפשו**, עם יסוד החיים שבו, והוא **דמו**.


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:5:1
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:5:1](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:5:1)

**ואך את דמכם** וגו׳, מיעוט אחר מיעוט. כיבוד הדם כיסוד החיים אינו רק חובה מוטלת עליהם והגבלת רשותכם בהנאת העולם; כוחו יפה גם לטובתכם.


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:5:2
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:5:2](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:5:2)

**לנפשתיכם**. כמה פירושים ניתנו למלה זו, והנכון כנראה פירושו של ראב״ע: של נפשותיכם, כלומר הדם שלכם.


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:5:3
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:5:3](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:5:3)

**אדרש**. לשון דרישה באה שלוש פעמים בפסוק, לשם הדגשה. על דרישה זו מקפיד אלהים בחומרה יתירה.


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:5:4
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:5:4](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:5:4)

**מיד כל חיה אדרשנו**. מוזר לכאורה. אבל יש לשים לב אל חוקת התורה בעניין השור הנסקל (שמות כ״א, כ״ח–ל״ב).


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:5:5
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:5:5](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:5:5)

**ומיד האדם מיד איש אחיו**. על אחת כמה וכמה אדרוש את דם האדם במקרה זה, מכיון שהנהרג הוא **אחיו** של ההורג. כל מי שהורג את הנפש הריהו כקין.


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:5:6
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:5:6](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:5:6)

**אדרש את נפש האדם**. יש בפסוקים אלו (ד׳–ה׳) מעין משחק מלים. המלה נפש חוזרת בהם בשלוש הוראות שונות: **בנפשו**, כלומר יחד עם יסוד החיים שבו; **לנפשותיכם**, כלומר שבכם, של עצמכם; את **נפש** האדם, כלומר, את חייו ממש.


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:6:1
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:6:1](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:6:1)

**שפך דם האדם באדם דמו ישפך**. קביעת חוק פלילי בסגנון לאפידארי. התקבולת הכיאסטית, החוזרת בצלע השניה על כל מלה ומלה של הראשונה בסדר הפוך כאילו משקפת את העקרון של מידה כנגד מידה.


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:6:2
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:6:2](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:6:2)

**באדם**. בידי אדם. יתר הפירושים שנאמרו על מלה זו אינם פשוטו של מקרא.


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:6:3
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:6:3](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:6:3)

**כי בצלם אלהים** וגו׳. הנימוק לעונש מוות. כל מי שהורג את הנפש מוחק צלם אלהים מן העולם. אמנם יוכל לעלות על הדעת לכאורה שעל סמך נימוק זה לא היה מן הראוי להמית את הרוצח, שהרי אף הוא נברא בצלם. ואולם, כוונת הכתוב הריהו כנראה שהרוצח כאילו הפשיט מעליו את דמות האלהים במעשה הרצח שלו.


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:6:4
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:6:4](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:6:4)

**עשה את האדם**. אין הכוונה: עשה אלהים את האדם שהרי אז היה מן הראוי לכתוב **עשיתי** (וכך תרגמו השבעים שהתכוונו כנראה לפרש את הכתוב בדרך הקלה ביותר). הכוונה לגוף השלישי בהוראה סתמית, אי־פרסונאלית, כלומר: **נעשָׂה האדם**.


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:7:1
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:7:1](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:7:1)

**ואתם** וגו׳. כדי לסיים בכי טוב, חוזר סוף הנאום על הברכה שבתחילתו, ומאַשר אותה שוב פעם. המלה **ואתם** באה כאילו לשם ניגוד לאני של המדבר: אני מצדי קבעתי בדבריי הקודמים את זכויותיכם העיקריות ואת חובותיכם העיקריות. המשמשות יסוד לחיי החברה האנושית; **ואתם** מצדכם תוכלו לחיות בבטח בצל השגחתי האבהית, לפרות ולרבות בארץ, ולשרוץ בה כדי לחדש את חיי האנושות. **אתם** תעשו את שלכם, **ואני** (פס׳ ט׳) אעשה את שלי.


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:7:2
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:7:2](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:7:2)

**ורבו** בה. בשבעים: **ורדו בה**. כמה מפרשני זמננו חושבים שזו היא הנוסחה הנכונה, מפני שלדעתם אי אפשר שתבוא מלה אחת פעמיים בתקבולת. כיוצא בזה, מתקנים רוב החוקרים את הנוסחה בפסוקים מעין תהלים ל״ח, י״ב: אוהבי ורעי מנגד נגעי **יעמודו**, וקרובי מרחוק **עמדו**, מפני שחושבים לדבר אי־אפשרי שהשתמש המשורר פעמיים בפועל אחד בשתי צלעות הכתוב. אבל הסגנון המקראי אוהב חזרות מילוליות כאלה, בשינוי מסויים בצורתה או בהוראתה של המלה החוזרת. כבר הוכחתי **בתרביץ** (ספר י״ד, עמ׳ 9–10), שהתקבולת בין ״עבר״ ו״עתיד״ של שורש אחד, כדוגמת מה שכתוב בפסוק הנ״ל של ס׳ תהילים, היתה רגילה כבר בשירה האוגריתית, והמנהג נמשך בשירה המקראית: השינוי בצורת הפעול מספיק. ואשר לשינוי בהוראה, די להזכיר פסוק כגון בראשית מ״ט ב׳: הקבצו **ושמעו** בני יעקב **ושמעו** אל ישראל אביכם. גם שם הוצעו תיקונים (פעם אחת **האזינו** או **הקשיבו** במקום **שמעו**, או **הקבצו** בלי **שמעו**), וגם שם אין צורך לתיקון: בפעם הראשונה אין המלה **שמעו** אלא חלק של הביטוי המורכב **הקבצו ושמעו**, ובו המושג העיקרי הוא ההתקבצות, האסיפה, אסיפה לשם שמיעה; ובפעם השניה בא הציווי **שמעו** לבדו, ועיקר הכוונה להקשבה. והוא הדין בפסוקנו: בפעם הראשונה בא הציווי **ורבו** בביטוי המורכב **פרו ורבו**, והכוונה להקמת זרע, לפריה ורביה, ובפעם השניה בא לבדו, ועיקר כוונתו להתרבות מספרית. המלה **ורדו** שבשבעים הועתקה הנה מתוך א׳, כ״ח, ומשמעותה זרה בהחלט לעניין פסוקנו.


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:7:3
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:7:3](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:7:3)

ניכרת בפסוק זה הכוונה לאליטיראציה, בחזרה על אות **ב** כמה פעמים (ואולי גם אות **פ** באה בחשבון): ואתם **פ**רו ור**ב**ו ושרצו **ב**ארץ ור**ב**ו **ב**ה.


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:7:4
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:7:4](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:7:4)

סיום פיסקה זו מקביל לסיום הפיסקה השמינית (ח׳, י״ז).


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:9:1
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:9:1](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:9:1)

פיסקה אחת עשרה: הבטחת קיום הברית והרחבתה


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:9:2
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:9:2](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:9:2)

דיבור זה בא להוסיף על הקודם. בתחילה אישר אלהים את הברכה שנתברך בו אדם הראשון, והבטיח את קיומה בנח ובבניו; עכשיו הוא מבטיח שברכה זו תתקיים **בכל** זרעם אחריהם, כלומר שלא יארע עוד בעתיד אסון כללי שיכרית כמעט את כל זרעם ולא ישאיר ממנו אלא משפחה אחת, כמו שקרה בימיהם.


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:9:3
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:9:3](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:9:3)

**ואני**. מלה זו מקבילה כאמור למלה **ואתם** שבפס׳ ז׳: **אתם** תפרו ותרבו בבטח, **ואני** אשמור על חייכם. השווה להלן בפרשת המילה: **אני** הנה בריתי אתך (פס׳ ד׳); ואחר כך: **ואתה** את בריתי תשמור (פס׳ ט׳).


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:9:4
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:9:4](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:9:4)

**הנני מקים את בריתי אתכם** וגו׳. על פירושו של משפט זה ועל מהות הברית עיין למעלה, בפירושי על ו׳, י״ח. לפי מה שהסקתי שם הברית היא הבטחה לפריה ורביה ולמילוי הארץ; וכאן חוזר הדיבור האלהי על ההבטחה שניתנה בדיבור הקודם, כדי להרחיבה, ולכלול בה את הדורות הבאים. הרחבה זו תצויין במלים מפורשות להלן (פס׳ י״א), ואולם כבר כאן מרומזת היא בביטוי **ואת זרעכם אחריכם**.


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:9:5
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:9:5](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:9:5)

בפסוק זה, וכן בפס׳ י״א (והקמתי את בריתי אתכם) ובפס׳ י״ז (הברית אשר הקמתי) בא הכתוב וחותם את הפרשה במלים ובמושגים מעין אלה שהושמעו בפתיחתה (ו׳, י״ח: והקמתי את בריתי אתך).


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:9:6
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:9:6](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:9:6)

**אתכם**. מלה חוזרת ארבע פעמים בפיסקה, וכל פעם בסוף המשפט או בסוף חלק מיוחד של המשפט (בפסוק זה, ואחר כך פעמיים בפס׳ י׳, ופעם אחת בפס׳ י״א); ובפס׳ ח׳ כתוב **אתו**. השווה ו׳, י״ח, וח׳, ט״ז–י״ז. אולי יש כאן גם מעין משחק מלילם עם **וחתכם** שבפס׳ ב׳.


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:10:1
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:10:1](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:10:1)

**ואת כל נפש החיה** וגו׳. הואיל ולא תבוא השחתה כללית על האנושות, ממילא לא תבוא אף על בעלי החיים כמו שאירע בימי נח. גם הבטחה זו נכללת בביטוי **הנני מקים את בריתי** שבפסוק הקודם, שהרי גם לבעלי החיים ניתנה ברכת פריה ורביה בשעת בריאתם: לדגים ולעופות במפורש (א׳, כ״ב) וליתר המינים מכלל (שם, פס׳ כ״ה: וירא אלהים כי טוב, וכל דבר טוב חזקה עליו שיתקיים).


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:10:2
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:10:2](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:10:2)

**אשר אתכם**. שהיו אתכם בתיבה והשתתפו בגורלכם; כך עתידים הם להשתתף בגורלכם להבא.


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:10:3
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:10:3](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:10:3)

**בעוף בבהמה ובכל חית הארץ.** אחר הכלל**, כל נפש החיה**, בא כאן הפרט כרגיל, ודווקא בצורה שונה מן הקודמות, אף זה כרגיל. הבי״ת משמשת כאן לביאור ולפירוט.


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:10:4
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:10:4](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:10:4)

**מכל יֹצאי התבה**. המ״ם של בכל״ם משמשת כאן בהוראת **כלומר**, כמו למעלה, ז׳ק, כ״ב, וח׳, י״ז.


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:10:5
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:10:5](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:10:5)

**לכל חית הארץ**. ביטוי זה קשה. בתרגום השבעים הוא חסר, ורבים מחוקרי זמננו מוחקים אותו, אבל שיטה זו לתירוץ הקושיות נוחה יותר מדי. הוצעו פירושים הקושרים את הלמ״ד השימושית עם המ״ם של **מכל יֹצאי התבה** (מכל בני אדם יוצאי התיבה עד כל חית הארץ; או: גם כל בני אדם יוצאי התיבה וגם כל חית הארץ), אבל אינם מתקבלים, מפני שהתחביר המקראי אינו מרשה בנייות שכאלה. הוצע גם כן לראות בביטוי הנידון מעין תוספת לשם הכללה, כמו בכ״ג, י׳: לכל באי שער עירו, ופירוש זה נראה יותר. אבל עדיין יש קושי בדבר, מפני שכבר בא בפסוק ביטוי כמעט שווה: **ובכל חית הארץ**. ואולם, אפשר לבאר חזרה זו כמו שביארנו את חזרת המלה **ורבו** בפּס׳ ז׳ (עיין שם), כלומר שהביטוי חוזר בהוראה שונה. בפעם הראשונה קשור הוא במלים **בעוף בבהמה**, ופירושו: כל יתר בעלי החיים שבארץ חוץ מן העוף ומן הבהמה, וכאן בא לבדו, ופירושו פירוש כללי: כל בעלי החיים שבארץ.


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:11:1
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:11:1](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:11:1)

**והקמתי את בריתי אתכם**. כאן, בסוף הדיבור השני, באה חזרה על התחלתו כמו בדיבור הראשון. חזרה זו היתה ראויה במיוחד, לאחר שנפסק העניין בהזכרה מפורטת של כל אלה שאתם יקים אלהים את בריתו.


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:11:2
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:11:2](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:11:2)

**ולא יכרת כל בשר עוד ממי המבול**. אין לראות במלים **ממי המבול**, כמו שרבים ראו, משלים הפועַל (complementum aqentis) אחר הפועל הסביל. בנייה זו רגילה אמנם בלשונות האירופיות, אבל זרה היא בהחלט ללשונות השמיות, החושבות את הסביל כ״פֹּעַל שלא נזכר שם פֹּעֲלוֹ״, ושימושה המופרז בעברית המודרנית (במשפטים כגון: מקצוע פלוני נלמד על ידי תלמידים רבים, במקום: תלמידים רבים לומדים מקצוע פלוני, או: התלמידים הלומדים מקצוע זה הם רבים) אינו מתאים לרוח הלשון. המלים **ממי המבול** באות לציין את הסיבה או את הגורם, כמו בפסוקים האלה, שאין בהם סביל: ומשירי אהודנו (תהלים כ״ח, ז׳); מגערתך אלהי יעקב נרדם ורכב וסוס (שם ע״ו, ז׳); מגערת פניך יאבדו (שם פ׳, י״ז); מנשמת אלוה יאבדו ומרוח אפו יכלו (איוב ד׳, ט׳); ומחזיונות תבעתני (שם, ז׳, י״ד).


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:11:3
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:11:3](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:11:3)

**כל בשר**. ביטוי זה בא כאן, בפיסקה שלפני האחרונה, ועוד כמה פעמים בפיסקה האחרונה (פס׳ ט״ו פעמיים, ט״ז, י״ז), בהקבלה לשתי הפיסקות הראשונות, שבא בהן ארבע פעמים (ו׳, י״ב, י״ג, י״ז, י״ט).


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:11:4
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:11:4](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:11:4)

**ולא יהיה עוד מבול**. לא רק שלא ייכרת כל בשר עוד ממי המבול, אלא שבכלל לא יהיה מבול בעולם.


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:11:5
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:11:5](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:11:5)

**לשחת הארץ**. בפיסקה זו ובפיסקת הסיום שאחריה חוזר השורש **שחת**, שכבר בא כמה פעמים בשתי הפיסקות הראשונות.


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:11:6
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:11:6](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:11:6)

להבטחה זו שניתנה לנח ולבניו מתכוונים כנראה דברי הנביא (ישעיהו נ״ד, ט׳): כי מי נח זאת לי אשר נשבעתי מעבור מי נח עוד על הארץ. אמנם לא בא הביטוי **מי נח** בפרשתנו, וגם שבועה איננה כאן, אבל אולי היו יסודות אלו נמצאים בשירה הישראלית הקדומה על עניין המבול (עיין בהקדמתי לפרשה זו, עמ׳ 20–21).


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:12:1
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:12:1](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:12:1)

פיסקה שתים עשרה: אות הברית


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:12:2
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:12:2](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:12:2)

לכאורה נראה שיש בפיסקה זו ייתור דברים; והחזרות הרבות על מלים וצירופי מלים מקשות בסקירה הראשונה לתפוס את מהלך הרעיונות ואת הקשר שבין הפסוקים. ואולם, אריכות ריטורית מסויימת מתאימה יפה לסיום חגיגי של הפרשה. וכשנעיין בדיוק בפרטי הכתובים נוכל להכיר את המבנה ההרמוני של הפיסקה ואת סידורם המשוכלל של הפסוקים. פס׳ י״ב מציג את הנושא של הפיסקה: קביעת אות הברית העתידה להתקיים לעולם בין אלהים ובין בני אדם ובעלי החיים שבארץ. אחר כך, מתבארים הפרטים זה אחר זה. פס׳ י״ג מגיד שלשם אות נקבעת **עכשיו** הקשת שבענן. בפס׳ י״ד–ט״ו נאמר שכך יהיה לא רק עכשיו, אלא גם **בעתיד**: גם בעתיד כשתיראה הקשת בענן, תשמש הקשת אות ומזכרת לברית. פס׳ ט״ז קובע שהקשת תשמש לשם כך לא רק בפרק זמן מסויים בעתיד, אלא **לעולם**. הפסוק האחרון, פס׳ י״ז, חוזר על עניין התחלת הפיסקה, כדוגמת הסיומים של שתי הפיסקות הקודמות, ומסיים באופן חגיגי את כל הפרשה.


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:12:3
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:12:3](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:12:3)

שלוש פעמים חוזרת המלה **קשת** בקשר למלה **ענן** (פס׳ י״ג: את קשתי נתתי בענן; פס׳ י״ד: ונראתה הקשת בענן; פס׳ ט״ז: והיתה הקשת בענן). שלוש פעמים חוזר הביטוי **כל נפש חיה** (פס׳ י״ב, ט״ו, ט״ז), וארבע פעמים, בשלושת הפסוקים האחרונים, הביטוי **כל בשר**, לציין את ההיקף הכללי של ההבטחה. ושלוש פעמים חוזר הביטוי **על הארץ** (פס׳ י״ד, ט,ז, י,ז), המסיים את הפיסקה ואת הפרשה כולה. המלה **ברית**, המשותפת לפיסקה זו ולפיסקה הקודמת, והמורה על עיקר עניינן, חוזרת בהן שבע פעמים.


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:12:4
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:12:4](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:12:4)

**זאת**. העתידה להיזכר להלן, בפס׳ י״ג. ואולי כוונת הכתוב הוא שדיבור זה נאמר בשעה שהיתה הקשת נראית בענן, והמלה **זאת** מורה עליה: זאת, שאתם רואים בשמים, יש לשים לב לכך, שבשלב זה של הסיפור נמצאים אנחנו בתחילת ימות הגשמים (ח׳, י״ד).


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:12:5
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:12:5](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:12:5)

**אות הברית**. סימן ומזכרת, כדי שלא תישכח הברית בעתיד. גם כשנכרתה ברית עם אברהם נקבעה אות ברית (י״ז, י״א), ורבים מהביטויים הכתובים כאן חוזרים שם. הברית הפרטית שבין ה׳ ובין ישראל מקבילה לברית הכללית שבינו ובין האנושות כולה.


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:12:6
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:12:6](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:12:6)

**אשר אני נֹתן** וגו׳. אפשר לפרש: **האות** אשר אני נותן (כך הבינו השבעים), או: **הברית** אשר אני נותן. הפועל **נתן** יכול לשמש בעד קביעת האות, כמו בפסוק שאחר זה, ויכול לשמש בעד קביעת הברית, ביחוד כשאין התחייבות הדדית, אלא רק הבטחה מצד אחד, כמו כאן וכמו בבמדבר כ״ה, י״ב: הנני נותן לו את בריתי שלום. נראה יותר להבין כאן: **הברית** אשר אני נותן, מכיון שהביטוי **ביני וביניכם** מתאים לברית יותר ממה שהוא מתאים לאות, ולהלן בפס׳ ט״ו שייך בוודאי לברית, ועוד שבפס׳ י״ז המקביל לזה נאמר: זאת אות הברית אשר הקמתי, והפועל **הקים** מתאים רק לברית, ולא לאות. בפועל **נתן** שבפס׳ י״ג יהיה לנו לראות מעין משחק מלים.


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:12:7
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:12:7](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:12:7)

**כל נפש חיה**. אחר כל הואריאציות השונות והמגוונות בביטויים המורים על כל סוגי בעלי החיים, בא בפיסקה אחרונה זו, כאילו לשם חתימה, הביטוי הכללי **כל נפש חיה** בפסוק זה ובפס׳ ט״ו וט״ז (גם פעם אחת בפיסקה שלפני זו, פס׳ י׳, אבל שם בצורת כלל קשור בפירוט שלאחריו, ולפיכך בה״א הידיעה).


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:12:8
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:12:8](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:12:8)

**לדֹרֹת עולם**. סמוך לסוף הפרשה חוזר הכתוב על מלה שנאמרה בפתיחתה (ו׳, ט׳**, בדֹרֹתיו**).


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:13:1
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:13:1](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:13:1)

**את קשתי**. עניין הקשת הריהו כנראה אחד מן הפרטים שהשירה הישראלית הקדומה על המבול היתה מספרת באריכות, ובפרשה שבתורה ניטשטשו ונצטמצמו עד שלא נשאר מהם אלא שריד כמעט. אולי היה מסופר באותה השירה שלאחר שהשתמש ה׳ בקשתו לירות חצים (כלומר ברקים) בסערת המבול, תלה אותה בשמים מתוך כוונה שלא להשתמש בה באופן זה להבא; והתורה לפי דרכה לא רצתה לקבל את התיאור המיתולוגי של האלהות היורה חצים מקשתה, ולפיכך לא השאירה אלא את הסמל הסופי, שאינו מתנגד להשקפותיה ולשיטתה. סימנים לתפיסה יותר חמרית של הקשר נמצאים גם באומות העולם וגם בישראל. אמנם בסיפורים השוּמריים והאכדיים על המבול, עד כמה שהם ידועים לנו, אין הקבלה לעניין זה. יָנסן שיער שאפשר לראות הקבלה מעין זו בעלילת גילגמש, המספרת שאחר המבול הרימה האלה אשתר את ענקי הספיר שבצוארה ונשבעה שכשם שלא תשכח את ענקיה, כך לא תשכח אותם הימים; אבל השערה זו מופרכת מעיקרה, שהרי שני הדברים שונים זה מזה בהחלט. ואולם, נמצאות הקבלות במקומות אחרים. בספר היצירה הבבלית מסופר (ו׳, 82–90) שלאחר נצחונו של מרדוך נקבעה בשמים הקשת ששימשה לו נשק בקרב, ונעשתה למערכת כוכבים. וכן היו הערבים האליליים מספרים על אחד האלים שלאחר ששלח חצים מקשתו נתן את קשתו בענן. אין צורך להביא הקבלות מן האגדות של העמים לא־שמיים, כגון ההודים, הרואים בקשת שבענן את קשת מלחמתו של אינדרה. וכמובן, מיותר בהחלט להביא השקפותיהם של העמים הפרימיטיביים או של המעמדות הנמוכים שבזמננו על הקשת שבענן: השקפות אלו תוכלנה אמנם להפיץ אור על הפרי־היסטוריה של המושג, אבל אינן מועילות כלל להבנת הכתוב שלפנינו. מה שחשוב ביותר הוא זה, שהנביאים והמשוררים המקראיים, הרגילים, כמו שכבר ראינו, לרמוז לשירי העלילה הקדומים של בני ישראל, משמיעים לנו כמה רמזים לקשתו ולחציו של ה׳, המשתמש בהם כשהוא נלחם באויביו. בייחוד כדאי להזכיר את תפילתו של חבקוק, המרבה ברמזים לשירי עלילה קדומים (עיין מאמרי בכנסת לזכר ח.נ. ביאליק, ספר ח׳ עמ׳ 121–142). שם נאמר (חבקוק ג׳, ט׳): עריה תעור קשתך; ואחר כך (פס׳ י״א): לאור חציך יהלכו; ולפי מפרשים אחדים הכוונה שם (פס׳ ט׳) דווקא למבול. וכן במקומות אחרים במקרא, אף אם לא נייחס חשיבות מיוחדת בנידון זה לדברי בלעם (במדבר כ״ד, ח׳: וחציו ימחץ), שאולי נכתבו מתוך כוונה לשקף את מחשבתו של הקוסם הנכרי. בשירת האזינו (פס׳ כ״ג) כתוב: חצי אכלה בם; ועוד שם (פס׳ מ״ב): אשכיר חצי מדם. ובשירת דויד (שמואל ב כ״ב, ט״ו, ותהלים י״ח, ט״ו): וישלח חצים (חציו) ויפיצם. ועוד השווה זכריה ט׳, י״ד; תהלים ל״ח, ג׳; ס״ד, ח׳; ע״ז, י״ח; קמ״ד, ו׳; איוב ו׳, ד׳; איכה ב׳, ד׳; ג׳, י״ב (בתהלים ז׳, י״ג, אין הכוונה לקשת ה׳, אלא לקשת של האיש הרשע). אמנם יש לשער שבאחדים מפסוקים אלו וביחוד במאוחרים שבהם, אין הכוונה אלא לביטוי ציורי בלבד, אבל בקדומים ביותר יש כנראה רמז למסורת ספרותית עוד יותר קדומה, שהיתה תופסת את העניין בצורה חמרית. כיוצא בזה היה כתוב, עד כמה שאפשר לשער, בשירה הקדומה על המבול; בסיפור הפרוזאי בתורה לא נשאר זכר הקשת אלא כסימן מזהיר לחן ולחסד מן השמים, וכסמל לאהבה האבהית של הבורא לנבראיו.


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:13:2
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:13:2](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:13:2)

הרעיון הקדום של קשת מלחמה נשאר, על כל פנים, בזכרון העם גם לאחר שנשתכחה מישראל השירה האֶפית הקדומה, ושוב לבש צורה ספרותית במדרשים. כך, למשל, במדרש הגדול, בראשית, הוצאת מרגליות, עמ׳ קפ״ה: הקב״ה... נפרע מן העולם בקשת, דכתיב עריה תעור קשתך וגו׳; ומדרש לקח טוב, הוצאת בובר, עמ׳ 48: את קשתי נתתי בענן: אלו ימי המבול... והית הקשת בענן וראיתיה: כי דרכתי קשתי והבאתי עליה מבול, אבל מעתה ראיתיה שלא דרוכה.


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:13:3
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:13:3](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:13:3)

**נתתי**. רבים הבינו מלה זו בהוראת הווה, כמו להלן (כ״ג, י״ג): נתתי כסף השדה קח ממני, אבל אין פירוש זה נראה נכון, שהרי בפסוק הקודם נאמר: **אשר אני נותן**, וכנראה רצה הכתוב להבחין בין **אני נותן ובין נתתי**. אין כאן הכוונה שאז נבראה הקשת לראשונה, אלא שאז ניתנה לקשת הוראה סמלית חדשה. והרי כאילו יבוא הדיבור האלהי להגיד לנח ולבניו: את הקשת, הרגילה להיראות בענן אחר הגשם אתם ראיתם בוודאי בסוף המבול, כמו שאתם רואים אותה ברגע זה; וכשם שאז סימנה לכם הקשת את סוף הנסיון הקשה, כך היא תסמן גם עכשיו וגם בעתיד את הבטחת קיום בריתי לטובתכם.


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:13:4
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:13:4](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:13:4)

**בענן**. למעשה, אין הקשת נראית תמיד בענן. כידוע, רואה אותה המסתכל כשזורחת השמש מאחוריו, כלומר בשעה שאין עוד העננים מכסים את השמש. ואם באותה השעה יש עננים על השמים לפני המסתכל, אז רואה הוא את הקשת על רקע העננים, אבל במקרה שגם מאותו הצד אין עננים, תיראה לו הקשת על תכלת השמים. כנראה, הקשר שבין המלה **קשת** ובין המלה **ענן** היה קשר מסורתי בסגנון הספרותי המקראי, כמו שאנו מוצאים גם ביחזקאל א׳, כ״ח: כנראה **הקשת** אשר יהיה **בענן** ביום הגשם. והמסורת כיון שנקבעה נקבעה, אף על פי שלא תמיד היא מתאימה להווה.


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:13:5
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:13:5](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:13:5)

**והיתה לאות ברית ביני ובין הארץ**. מעכשיו תהיה הקשת אות הברית. וכן כתוב בבריתו של אברהם אבינו (י״ז, י״א): והיה לאות ברית ביני וביניכם.


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:14:1
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:14:1](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:14:1)

**בענני ענן על הארץ ונראתה הקשת בענן**. אין לפרש, כמו שפירשו רבים: כשאביא עננים על הארץ, אז תיראה הקשת בענן שהרי לא בכל פעם שיש עננים יש קשת. אלא הכוונה, כמו שפירשו אחרים: כשאביא עננים על הארץ, ותיראה הקשת בענן, אז **וזכרתי** וגו׳ (פס׳ ט״ו).


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:15:1
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:15:1](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:15:1)

**וזכרתי** וגו׳. לפי רש״י, וכן לפי פירושם הרגיל של מפרשי זמננו, הכוונה היא: שכאאסוף עננים על הארץ כדי להביא חורבן לעולם, תזכירני הקשת את בריתי, ואמנע מלעשות מה שעלה במחשבתי. פירוש זה קשה, מכיון שהקשת אינה נראית אלא לאחר שכלה הגשם, ואילו היה תפקידה להזכיר שאין להמשיך את הגשם זמן רב כמו שנמשך בימי נח, לא תבוא אלא במאוחר. כדי להבין מה פירוש הענין, מן הראוי להשוות את הפסוק הזה ואת מה שכתוב אחריו (וזכרתי... וראיתיה לזכור ברית עולם וגו׳) אל מה שנאמר בבמדבר ט״ו, ל״ט, בקשר לאות אחרת. אות הציצית: וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה׳ ועשיתם אותם. שם אין בוודאי הכוונה שמיד לאחר שיראה האדם את הציצית יעשה את כל המצוות שבתורה, אלא הכוונה היא שהואיל והוא יראה **תמיד** את הציצית, יזכור תמיד את המצוות, ויעשה אותן כשתבוא הזדמנות לכך. וכן כאן: הואיל ויראה אלהים תמיד את הקשת בענן, הוא יזכור תמיד את הבטחתו, ולא יעלה על לבו להביא מבול לעולם. ויותר מאשר לו, תשמש האות לבני אדם. כל מטרתו של דיבור שלישי זה היא לתת בטחון לנח ולבניו לעתיד: אם מספר כאן הכתוב **שהודיע** אלהים להם את האות, זאת אומרת שהודעה זו חשובה דווקא להם. הם יראו תמיד את הקשת בענן, וראייה מתמדת זו תהיה להם אות וסימן להבטחת אלהים, זוכר הברית.


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:15:2
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:15:2](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:15:2)

לשון זכירה, הבאה בפסוק זה ובפסוק שאחריו, מקבילה ללשון זכירה שבתחילת החלק השני של הפרשה (ח׳, א׳); עיין בפירושי שם ובפירושי לפסוק שלפני זה.


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:15:3
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:15:3](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:15:3)

**ובין כל נפש חיה בכל בשר**. עיין בפירושי לפס׳ י״ב. הביטוי המתחיל בבי״ת השימוש בא לשם ביאור.


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:15:4
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:15:4](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:15:4)

**ולא יהיה עוד המים למבול**. המים, כלומר מי הגשמים ומי התהום, לא ייהפכו עוד למבול (הפועל **יהיה** ביחיד מפני שהוא קודם לנושא).


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:15:5
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:15:5](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:15:5)

**לשחת כל בשר**. באופן שכל בשר יישחת. על השורש **שחת** עיין למעלה, על פס׳ י״א.


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:16:1
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:16:1](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:16:1)

**והיתה הקשת בענן.** כן יהיה תמיד, לעולם**.**


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:16:2
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:16:2](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:16:2)

**וראיתיה לזכר ברית עולם**. על פירוש העניין עיין לפס׳ ט״ו. החידוש שבפסוק זה הוא במלה **עולם**.


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:17:1
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:17:1](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:17:1)

**זאת**. שכבר אמרתי.


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:17:2
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:17:2](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:17:2)

פסוק זה חוזר בשינויים אחדים, ובצורה מקוצרת, על התחלת הפיסקה, כדוגמת מה שראינו בשתי הפיסקות הקודמות. ויש בו סיום נאה לפרשה כולה, בחזרותיו על תחילתה (**הברית אשר הקמתי**, כמו למעלה, ו׳, י״ח, ו**הקמתי את בריתי אתך; על הארץ** בסוף הפסוק האחרון כמו בסוף הפיסקה הראשונה ), ובבשורה הטובה שהוא מאשר, הבטחת חיים לכל הנבראים **אשר על הארץ**.³

footnotes:
³ על אות הברית עיין: נ.ה. טור־סיני, אותות במקרא ובמכתבי לכיש, ספר היובל לכבוד יעקב נחום הלוי אפשטיין, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, ירושלים, תש"י. עמ' 49–57.


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:18:1
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:18:1](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:18:1)

**פרשה שניה: בני נח (ט׳, י״ח – י״א, ט׳)**


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:18:2
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:18:2](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:18:2)

**הקדמה כללית**


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:18:3
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:18:3](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:18:3)

1. **תחומיה של הפרשה**, כל מה שכתוב מן ט׳, י״ח, עד י״א, ט׳, מהווה פרשה אחת ואחידה, אף על פי שבתוך היקף זה כלולים שלושה עניינים נפרדים ונבדלים בתכנם, והם (אחר שני הפסוקים ט׳, י״ח–י״ט, המשמשים פתיחה לכל הפרשה כולה):


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:18:4
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:18:4](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:18:4)

**א)** מעשה שכרותו של נח (ט׳, כ׳–כ״ז), ובסופו פסוקי חתימה על מותו של נח (ט׳, כ״ח–כ״ט);


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:18:5
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:18:5](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:18:5)

**ב)** תולדות בני נח (פרק י׳);


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:18:6
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:18:6](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:18:6)

**ג)** מעשה דור הפלגה (י״א, א׳–ט׳).


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:18:7
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:18:7](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:18:7)

אמנם ברור הדבר, שבמסורת הקדומה היה כל אחד משלושת העניינים האלה עומד בפני עצמו, ושכל אחד מהם עבר דרך התפתחות והשתלשלות משלו, אבל בספר שלפנינו נקשרו שלשתם זה בזה, ונעשו ליחידה אחת שאינה ניתנת שוב להיפרד.


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:18:8
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:18:8](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:18:8)

הסימן המובהק לאחדות הפרשה ולקביעת תחומיה הוא המסגרת שבתוכה סידרה התורה את שלושת העניינים האמורים. בשני פסוקי הפתיחה (ט׳, י״ח–י״ט) נאמר שמבני נח היוצאים מן התיבה **נפצה כל הארץ,** ובפסוק האחרון (י״א, ט׳), נאמר: ומשם **הפיצם ה׳** על פני **כל הארץ**. הפתיחה רומזת לנושא העיקרי של כל הפרשה, שהוא תפוצתם של בני נח בכל חלקי הארץ; המשך הפרשה בא להסביר בפרטות כיצד ובאיזו דרך הלכה ואירעה תפוצה זו; והפסוק האחרון מציין אותה כתוצאה הסופית של התהליך.


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:18:9
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:18:9](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:18:9)

מזה יוצא, שאי אפשר לנו להבין את הכתובים האלה על בוריים אלא אם כן נשים לב אל הקשרים שביניהם ואל כוונת הפרשה בכללותה. ומי שמעיין, כמו שרגילים לעשות כל המפרשים, בכל אחד מן העניינים שבה כאילו הוא חטיבה בפני עצמה, סותם לפניו את הדרך להבנה מלאה בדברי הכתוב. אמנם כדאי יהיה להשתדל כדי לעמוד על מוצאו המיוחד של כל אחד מחלקי הפרשה ועל השתלשלות התוכן שלו במסורת הקדומה שלפני התהוות פרשתנו, וכך נעשה גם אנחנו בהקדמתנו לכל אחד מן החלקים, ובלי ספק נוכל להפיק ממחקר זה תועלת רבה, אבל אין לשכוח שעיקר תפקידו של המפרש הוא לבאר את הטכסט שלפניו, ושהמחקר במקורות ובשלבי ההתפתחות שקדמו לטכסט זה אינו אלא אמצעי למילוי תפקידו.


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:18:10
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:18:10](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:18:10)

מלבד המסגרת, הפותחת והמסיימת את הפרשה כאמור, יש גם סימנים אחרים לאחדותה: מהם פנימיים, שייכים לתכנה, ומהם חיצוניים, שייכים לצורתה. ננסה לעמוד על כל אחד משני סוגי הסימנים.


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:18:11
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:18:11](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:18:11)

2. עניין פילוגם של בני נח ותפוצתם בכל הארץ אינו מסומן רק בתחילה ובסוף כמו שראינו, אלא עובר כחוט השני במשך כל הפרשה, וקושר את כל חלקיה לחטיבה אורגנית אחת. לאחר שרמזה הפתיחה לכך, שמשלות בני נח נשתלשלו ונפוצו יושבי כל הארץ כולה, בא הסיפור הראשון, מעשה שכרותו של נח, לתאר את האופי המיוחד של כל אחד משלושת ענפי האנושות שיצאו משלושת בני נח; אחריו בא החלק השני, הגיניאלוגיה שבפרק י׳, לפרט מי ומי היו צאצאיהם של בני נח ולהגיד כיצד נוצרו מהם כל עמי הארץ; ולבסוף בא החלק השלישי, מעשה דור הפלגה, להסביר כיצד נשתנו זו מזו לשונותיהם של העמים.


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:18:12
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:18:12](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:18:12)

אמנם כבר העיר ולהויזן, וכבר הסכימו על כך רוב החוקרים, שיש ניגוד בין תיאור התולדות שבפרק י׳ ובין מעשה דור הפלגה: פרק י׳ מבאר את מציאות עמים שונים בארץ מתוך תהליך גיניאלוגי טבעי, בלי כל רמז למעשי פלאים ובלי התערבות ישירה של האלהים, ואילו סיפור הפלגה מבאר אותה המציאות באופן אחר, מתוך התערבות ישירה של ה׳, המשנה פתאום את מהלך העניינים בדרך נס. שני התיאורים סותרים אפוא זה את זה.


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:18:13
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:18:13](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:18:13)

אין להטיל ספק בדבר, שיש כאן שני יסודות שונים, ושמוצאם שונה. אבל עדיין אין זה מוכיח כלום נגד אחדות הפרשה בצורה שלפנינו: אפשר הדבר, שהשתמשה התורה בשתי מסורות שונות לבניינה של פרשה זו. אפשר שמצד אחד נטלה התורה חומר לבניינה מתוך המסורת של בעלי ה״חכמה״, המתבוננים ביחסים שבין משפחות העמים, והשואפים לעמוד על אחדותם המקורית על סמך ההנחה של תהליך גיניאלוגי, ושמן הצד השני נטלה שוב חומר מתוך המסורת הנפוצה בקרב החוגים הרחבים של העם, והמבארת את פילוגה של האנושות בדרך דרמטית ומפליאה. ואין סתירה בין שני חלקים אלו של הפרשה, שהרי אינם באים, כמו שחשבו ולהויזן והנגררים אחריו, לבאר תופעה **אחת** בשתי דרכים שונות ומתנגדות זו לזו. אדרבה, כל אחד מהם משלים את חבירו, ואי אפשר לאחד בלי משנהו. הגיניאלוגיה שבפרק י׳ אינה מספיקה להסביר את מציאות **הלשונות** השונות שבעולם: היא מורה על היחס הגיניאלוגי שבין העמים, אבל אין די בזה לברר את התופעה של הבדל הלשונות. להיפך, דווקא מכאן עולה שאלה רצינית. כתוב כאן שאין כל עמי הארץ אלא צאצאיהם של שלושה אנשים אחים בני איש אחד; והנה בנוהג שבעולם האחים שפה אחת משותפת לכולם. ואז, כיצד יש לבאר את העובדה, שנמצאות בעולם כמה לשונות שונות אלו מאלו? הנה מעשה דור הפלגה בא לתת תשובה על שאלה זו. מן הצד השני, לא היה די במעשה דור הפלגה לבדו, שהרי הוא בא להסביר בפני מה נמצאות בעולם לשונות שונות, אבל אינו מסביר מפני מה נמצאות דוקא אותן הלשונות המסויימות, השייכות לאותם העמים המסויימים. להסבר זה צריך פרק י׳.


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:18:14
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:18:14](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:18:14)

עוד דבר. לא רק שהשאלה האמורה, שאלת מציאותן של הלשונות השונות מתעוררת מכלל, מתוך מה שכתוב בפרק י׳. אדרבה, היא מרומזת באותו הפרק במפורש, בביטוי **איש ללשונו** או **ללשונותם**, החוזר בשביל כל אחד משלושת ענפי האנושות (פס׳ ה׳, כ׳, ל״א). ביטוי זה בא כאילו להעיר את תשומת לבו של הקורא על השאלה, ולהכין אותו להקשיב בסקרנות אל מה שיסופר בפרק הבא, הפותח דווקא ברמז ללשון: ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים. ופתיחה זו באה כאילו להגיד: באמת כך היה, שכל האישים הנזכרים בפרק הקודם, והקרובים זה לזה קרבה משפחתית, מדברים היו מעיקרם לשון אחת, אבל אירע מעשה ששינה את פני הדברים; ומעשה שהיה כך היה.


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:18:15
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:18:15](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:18:15)

בחילוף השמות **לשון ו־שפה, לשון** בפרק י׳ ו־**שפה** בפרק י״א, אין לראות, כמו שרואים מצדדי תורת התעודות, סימן להעתקה מילולית בתוך שני מקורות הנבדלים זה מזה בסגנונם ובאוצר מליהם, מקור אחד שהיה משתמש בשם **לשון** ומקור אחר שהיה משתמש בשם **שפה**. מי שחושב כך מוכיח בזה שהחוש הלשוני שלו בעברית אינו אלא לקוי. השמות **לשון** ו¬־**שפה** אינם עשויים להתחלף זה בזה בכל מקום, ובוודאי לא היה אפשר להגיד ל**שפתותם** במקום **ללשונותם**. השם **שפה** בהוראת **לשון הדיבור** אינו נהוג בעברית המקראית אלא ביחיד בלבד. ואף במקום **איש ללשונו** לא היה אפשר להגיד **איש לשפתו**, וזה לשתי סיבות: ראשית כל מפני ההקבלה לפסוקים שכתוב בהם **ללשונותם**, ועוד מפני שביטוי כגון **איש לשפתו** לא היה ברור בעברית והיה משתמע לכמה פנים. כל פעם שיש במקרא מושג מעין זה הריהו בא בשם **לשון** ולא בשם **שפה** (אסתר א׳, כ״ב: ואל עם ועם כלשונו; שם ג׳, י״ב: ועם ועם כלשונו; שם ח׳, ט׳: ועם ועם כלשונו; נחמיה י״ג, כ״ד: וכלשון עם ועם). אפשר אולי להוסיף שבדרך כלל, כשאין מן הצורך להשתמש בשני הנרדפים לשם תקבולת, כמו בישעי׳ ל״ג, י״ט, וביחזקאל ג׳, ה׳–ו׳, מעדיפה העברית המקראית את השם **שפה** אם הכוונה לשפה מסויימת כשהיא לעצמה, לא ביחס ללשונות אחרות, ואת השם **לשון** כשהכוונה ליחס ולהבדל בין הלשונות. די לשים לב אל כתובים כגון ישעיהו י״ט, י״ח: מדברות **שפת** כנען; צפניה ג׳, ט׳: כי אז אהפוך אל עמים **שפה** ברורה; דברים כ״ח, מ״ט: גוי אשר לא תשמע **לשונו**; ירמיהו ה׳, ט״ו: גוי לא תדע **לשונו**; וכן ישעיהו כח, י״א: בלעגי **שפה ובלשון אחרת**. והוא הדין אם עוברת המלה **לשונות** ממשמעות דיבורים שונים למשמעות עמים שונים, כגון בישעיהו ס״ו, י״ח, ובזכריה ח׳, כ״ג (השווה גם הביטויים הנ״ל מעין **ללשונותם, איש ללשונו, עם ועם בלשונו**). והנה בי״א א׳–ט׳ מדובר על השפה היחידה של האנושות שלפני הפלגה, כשלא היו בעולם אפני דיבור שונים ממנה. ולפיכך מן הראוי היה, לפי ההרגל של הלשון העברית המקראית, שישמש שָם השם **שפה**, גם כשנזכרת אחדותה (פס׳ א׳: שפה אחת ודברים אחדים; פס׳ ו׳; ושפה אחת לכלם), וגם כשנזכר ביטול אחדותה (פס׳ ז׳: ונבלה שם שפתם; פס׳ ט׳: כי שם בלל ה׳ שפת כל הארץ). רק במשפט האחרון של פס׳ ז׳ (אשר לא ישמעו איש שפת רעהו) יכול היה לבוא השם **לשון** במקום **שפה**, אלא שההקבלה והקשר לחלק הראשון של הפסוק גרמו להעדפת השם **שפה** גם שם.


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:18:16
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:18:16](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:18:16)

מלבד זה, יש כנראה קשר מה בין מעשי גבורתו של נמרוד ובניין הערים אשר בנה (י׳, ח׳–י״ב) ובין מה שמסופר בפרק י״א על גאוותם של בני דור הפלגה ועל הבניינים אשר בנו.


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:18:17
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:18:17](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:18:17)

כדאי לציין גם כן שבכל אחד משלושת חלקי הפרשה יש רמז לעניין **ההתחלה**: ויחל נח איש האדמה (ט׳, כ׳); הוא החל להיות גבר בארץ (י׳, ח׳); וזה החלם לעשות (י״א, ו׳).


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:18:18
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:18:18](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:18:18)

3. עוד הוכחה לקשר הפנימי שבין חלקי הפרשה יש לנו בכמה פרטים, הנראים לנו סתומים אם אנו מעיינים בכל חלק כחטיבה בפני עצמה, והמתבארים בקלות אם אין אנו מפרידים בין הדבקים.


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:18:19
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:18:19](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:18:19)

אחד מפרטים אלו הוא הביטוי **בנו הקטן** בט׳, כ״ד. כמה הצעות שונות ומשונות הוצעו כדי לפרשו, ובאמת אי אפשר לנו להבינו אם אנו מפרידים את מעשה שכרותו של נח מסביבתו. אם אנו מביטים אל הפרשה כאל המשך אחד אנו מוצאים בה ממה שיעמידנו על הפירוש הנכון, כמו שיתברר להלן.


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:18:20
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:18:20](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:18:20)

וכן, אם אנו רואים במעשה דור הפלגה חטיבה בפני עצמה, לא יהיה קל לנו להבין מיד את הקשר שבין ארץ שנער הנזכרת בתחילתו ובין השם בבל הבא פתאום בסופו. אבל אם אנו קוראים את הכל כיחידה שאינה ניתנת להיפרד, וזוכרים אנו שכבר קראנו למעלה (י׳, י׳) ש**בבל** היתה ראשית ממלכתו של נמרוד בארץ **שנער**, הכל יתבאר לנו מאליו, וכבר מתוך המלים **בארץ שנער** שבי״א, ב׳, נחכה שבהמשך הסיפור ידובר על **בבל**.


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:18:21
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:18:21](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:18:21)

כבר ראינו בסעיף הקודם שהביטויים **איש ללשונו** ו־**ללשונותם** שבפרק י׳ (פס׳ ה׳ כ׳, ל״א) רומזים לעניין הפלגה העתיד לבוא בפרק י״א, ואך מן המותר להעיר על הרמז המפורש שבפס׳ כ״ה: כי בימיו **נפלגה** הארץ.


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:18:22
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:18:22](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:18:22)

עוד דבר יותר חשוב. נאומיו של נח על עתידם של כנען ושם ויפת, ביחוד הרמז המשולש למצבו של כנען כעבד (ט׳, כ״ה–כ״ז) נראים כחידה סתומה. הוצעו עליהם כל מיני פירושים דחוקים ומוזרים, ואין אף אחד מהם מתקבל על הדעת. כל זה מפני שרצו המפרשים לבאר את הסיפור כחטיבה בפני עצמה. אבל ייראה לנו להלן בפירושנו שאם נחשוב את כל פרשתנו להמשך אחד, ואת ההמשך הזה לחלק בלתי נפרד של ספר בראשית כולו, קל יהיה לנו להבין את דבריו של נח באופן פשוט וברור, כל כך פשוט וכל כך ברור, שיש להתפלא על העובדה, שעדיין לא עמדו עליו המפרשים שקדמונו.


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:18:23
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:18:23](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:18:23)

4. נעבור עכשיו אל הסימנים החיצונים המעידים, יחד עם המסגרת, על אחדות פרשתנו.


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:18:24
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:18:24](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:18:24)

סימן שאמנם אינו מכריע, אבל ראוי הוא אולי להיזכר מבלי שנייחס לו חשיבות יתירה, הוא וי״ו החיבור שבתחילת פרק י׳ (ואלה תולדות בני נח), הקושרת את הפרק הזה למה שקדם. אינו מכריע, מפני שכידוע עשויה וי״ו החיבור לבוא אפילו בתחילת הספר. ואולם ההבדל שבין פתיחה זו עם וי״ו החיבור, ובין פתיחת הפרשה הבאה (י״א, י׳: אלה תולדת שם) בלי וי״ו החיבור, ראוי לתשומת לבנו.


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:18:25
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:18:25](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:18:25)

יותר חשובים הם הסימנים שבהרמוניה המספרית. כבר ראינו בפרשיות הקודמות, החל ממעשה בראשית (ח״א, עמ׳ 5–6), שהמלים המציינות את המושגים העיקרים שבפרשה רגילות לחזור בתוכה מספר מסויים של פעמים: שבע או כפולה של שבע. והנה כאן המלה **ארץ**, העיקרית בפרשה זו המתכוונת לתאר כיצד נפוצו בני נח על פני כל הארץ, חוזרת בפרשה י״ד פעמים, פעמיים **שבע**. יתר על כן: דווקא **שבע** פעמים היא באה בעניין פרידת בני נח ופילוגם והפצתם בארץ (ט׳, י״ט: ומאלה נפצה כל הארץ; י׳, ה׳: מאלה נפרדו איי הגוים בארצותם; י׳ כ״ה: נפלגה הארץ; י׳, ל״ב: ומאלה נפרדו הגוים בארץ; י״א, ד׳: פן נפוץ על פני כל הארץ; י״א, ח׳: ויפץ ה׳ אותם משם על פני כל הארץ; י״א, ט׳: ומשם הפיצם ה׳ על פני כל הארץ). אם נפריד את חלקי הפרשה זה מזה, הרמוניה זו תתבטל.


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:18:26
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:18:26](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:18:26)

עוד סימנים חשובים לאחדות הפרשה נמצאים בהקבלות המילוליות שבין חלקיה, ועל אלה נעמוד במשך פירושנו.


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:18:27
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:18:27](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:18:27)

5. הקדמה מיוחדת לכל אחד מחלקי הפרשה תבוא להלן במקומה.


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:18:28
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:18:28](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:18:28)

**פתיחת הפרשה**


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:18:29
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:18:29](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:18:29)

**ויהיו בני נח** וגו׳. פסוק זה לא בא לספר לנו מי היו בני נח, ואלה שפירשוהו כך ומפני זה ייחסוהו למקור שונה ממקור הפסוקים הקודמים שהזכירו כבר את שם את חם ואת יפת (ה׳, ל״ב; ו׳, י׳; ז׳, י״ג), לא הבינוהו. הוא והפסוק שאחריו באים להדגיש את הניגוד שבין המספר הקטן של בני נח שיצאו מן התיבה, כלומר ששרדו בארץ אחר המבול, ובין ההמון הרב של תושבי הארץ, ולהגיד שבכל זאת לא נוצר כל ההמון הרב הזה אלא מצאצאי צאצאיהם של אותם שלושת האנשים. כיוצא בזה מזכיר הכתוב בתחילת ס׳ שמות את בני יעקב אחד אחד, ומונה את מספרם המצומצם של בני בתיהם, כדי להדגיש שמתוך חוג מצומצם שכזה נוצר כל עם בני ישראל, **ותמלא הארץ אותם**.


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:18:30
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:18:30](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:18:30)

**היֹצאים מן התבה**. רק שלושה אלה היו בני הדור ה״צעיר״ שנושעו ממי המבול וזכו לצאת ממקום מקלטם לאחר שעבר הזעם, ורק בשלושה אלה היו תלויות כל התקוות לחיי האנושות בעתיד. מלים אלו מעלות לפנינו את זכרון המאורע הנורא שסופר בפרשה הקודמת, וכאילו מראות לעינינו את החלל הריק של כל העולם שמחוץ לתיבה. ויש בהן גם מעין הקבלה מילולית לסוף הפרשה הקודמת (ט׳, י׳: **יֹצאי התבה**).


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:18:31
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:18:31](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:18:31)

**שם וחם ויפת**. רק אלה הנקובים כאן בשם, ותו לא.


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:18:32
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:18:32](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:18:32)

**וחם הוא אבי כנען**. הודעה מוקדמת, הניתנת כאן, לפי השיטה הרגילה בסגנון הסיפורי המקראי, כדי שיוכל הקורא להבין את מה שייאמר אחר כך על כנען, במעשה שכרותו של נח. על עניין זה עיין מה שאכתוב בהקדמה לאותו המעשה, סעיף 3.


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:19:1
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:19:1](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:19:1)

**שלשה אלה בני נח**. רק שלושה היו, ולא יותר.


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:19:2
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:19:2](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:19:2)

**ומאלה נפצה כל הארץ**. ואף על פי שלא היו אלא שלושה, זכו להעמיד בנים ובני בנים במספר כל כך רב, שמהם יצאו ונפצו כל בני אדם שבארץ (זוהי משמעות הביטוי **כל הארץ** בפסוק זה, כמו בי״א, א׳), ועל ידי תפוצתם יכלו למלאות את הארץ. יש כאן קשר ענייני בין פרשה זו ובין הפרשה הקודמת, מלבד הקשר המילולי שבמלה **הארץ**.


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:20:1
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:20:1](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:20:1)

**א. מעשה שכרותו של נח**


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:20:2
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:20:2](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:20:2)

**הקדמה**


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:20:3
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:20:3](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:20:3)

1. כוונת סיפור זה בצורתו שלפנינו היא לציין, מנקודת מבט של תורת ישראל, את אופיים של שלושת ענפי האנושות שיצאו משלושת בני נח, ולהדגימו באישיות אבותיהם הראשונים. **בני שם** מיוחדים הם בסגולה זו, שנשתמרה בקרבם או לכל הפחות בידי אנשי המעלה שבתוכם, ידיעת ה׳ (פס׳ כ״ו: ברוך ה׳ אלהי שם), שהדריכה אותם בדרכי המוסר. וידיעה זו נמסרה בשלשלת דורותם לאברהם, שהכריז אותה לעולם והקדיש לה את חייו ואת חיי בניו ויורשיו הרוחניים. **בני חם**, וביחוד אלה מביניהם שבאו במגע ישיר עם בני ישראל, כלומר המצרים והכנענים, היו מתנהגים בחיי המין שלהם לפי מנהגים שהמצפון הישראלי היה רואה בהם מן הפיגול ומן התועבה. ולא לחנם פותחת פרשת העריות בדברים אלו (ויקרא י״ח, ג׳): כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו וכמעשה ארץ כנען אשר אני מביא אתכם שמה לא תעשו ובחקותיהם לא תלכו. ולא לחנם כתוב בסופה (פס׳ כ״ד ואילך): אל תטמאו בכל אלה, כי בכל אלה נטמאו הגוים אשר אני משלח מפניכם, ותטמא הארץ, ואפקוד עונה עליה, ותקיא הארץ את יושביה, ושמרתם אתם את חקותי ואת משפטי ולא תעשו מכל התועבות האלה האזרח והגר הגר בתוככם, כי את כל התועבות האל עשו אנשי הארץ אשר לפניכם ותטמא הארץ, ולא תקיא הארץ אתכם בטמאכם אותה כאשר קאה את הגוי אשר לפניכם. ואשר **לבני יפת**, שלא היו ידועים כל כך לבני ישראל, די היה לציין תכונות שליליות: מצד אחד לא זכו לידיעת ה׳ כמו בני שם, ולא הגיעו אלא לידי ידיעה כללית של האלהות (בפס׳ כ״ז, יפת אלהים ליפת, בא שם **אלהים** ולא השם המיוחד ה׳ כמו בפס׳ כ״ו לגבי שֵׁם), ומן הצד השני לא היו נוהגים במנהגים מגונים מבחינה מוסרית כבני חם, אלא דומים היו מבחינה זו לבני שם.


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:20:4
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:20:4](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:20:4)

את כל התכונות האלה של שלושת ענפי האנושות מראה לפנינו סיפור זה כאילו הם מתגשמות, ומבושרות מראש, בדמויותיהם השונות של שלושת האבות הראשונים.


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:20:5
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:20:5](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:20:5)

2. קשה אמנם לקבוע מה היתה צורתו המקורית של הסיפור על שלושת בני נח במסורת שקדמה לתורה. ואולם אפשר לשער שמתחילה היה מסופר על מעשה של חם יותר גס ויותר מכוער ממה שמסופר במקרא. מדברי פילון מגבל ידוע לנו שהיו הכנענים מספרם על אחד האלים שלהם, אֵל־קרונוס, שהתקרב אל אביו ובסכין שבידו עשה מעשה שמנע מאביו את האפשרות להוליד עוד בנים. אגדות מעין זו מצויות לרוב במיתולוגיה של עמי המזרח ושל היוונים, ואין מן הצורך להרבות בדוגמאות. אפשר הדבר, שהמסורת המקורית שממנה נבע סיפורנו היתה מספרת על מעשה מעין אלה, ואולי אף על מעשה מגונה עוד יותר. יש מי שחושב שגם הסיפור שבתורה עצמה היה כולל בתחילה עניין כזה, אלא שאחר כך קיצרוהו (עיין, למשל, בפירושו של הולצינגר, או בזה של גונקל). כך הבינוהו גם חז״ל (עיין סנהדרין ע׳ ע״א: רב ושמואל חד אמר סירסו חד אמר רבעו), ובכיוון זה כתב הראב״ע בפירושו לפס׳ כ״ד: הכתוב לא גילה מה נעשה. אפשר אמנם שזכרון סיפור קדום על מעשה גס ביותר נשאר בקרב עם ישראל במשך הדורות, ושהוא משתקף באגדות חז״ל, אבל בוודאי אין זו כוונת סיפור התורה לפי פשוטו. התורה מטשטשת את הצד המגונה של הסיפור הקדום, ומעמידה את הדבר על המועט. וזה לכמה סיבות: א) שלא היה מן הראוי לייחס למי שזכה להינצל ממי המבול מעשה כל כך מכוער; ב) שבדרך כלל לא היה מן הראוי להכניס לתוך ספר התורה סיפור מגונה במידה שכזו, הרבה יותר מגונה ממעשה בנות לוט, שסוף סוף בכוונה טובה עשו מה שעשו, ואף יותר מגונה ממעשה ער ואונן; ג) שכדאי היה להורות, שאף התנהגות כזו המתוארת בסיפור שלפנינו הריהו דבר שהמצפון הישראלי העדין סולד ממנו וחושב אותו לחטא שלא יכופר.


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:20:6
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:20:6](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:20:6)

ואין להביא ראיה מן הביטוי **וירא... את ערות אביו** (פס׳ כ״ב), הבא במקום אחר בתורה בקשר ליחס מיני ממש (ויקרא כ׳, י״ז: ואיש אשר יקח את אחותו בת אביו או בת אמו **וראה את ערותה** והיא **תראה את ערותו** חסד הוא וגו׳), שהרי על שם ויפת נאמר, בניגוד למעשהו של חם: ופניהם אחורנית **וערות אביהם לא ראו** (פס׳ כ״ג), ומכלל לאו אתה שומע הן, כלומר שחטאו של חם לא היה אלא ראייה בלבד. וגם מה שנאמר (שם): **ויכסו את ערות אביהם** מוכיח על כך: אם הכיסוי היה תיקון מספיק, יוצא מזה שהקלקול לא היה אלא ראייה. ודווקא הראייה עצמה, ההבטה, נחשבת לפי החוש העדין של ישראל לדבר מגונה, ביחוד כשהיא קשורה, כמו כאן בפגיעה בכבוד האב. וכך הדבר בפסוק הנ״ל של ס׳ ויקרא: אף הראייה, ההבטה מתוך כוונה לא נקייה, היא עצמה דבר מגונה כשהיא פוגעת ביחס המשפחתי שבין אח לאחותו. כדאי להשוות עוד, לשם הבנת ההשקפה הישראלית כלפי עניינים אלו וכלפי מנהגי האומות בעניינים אלו, את מה שכתוב בחבקוק ב׳, ט״ו, גם שם בקשר לשכרות כמו כאן: הוי משקה רעהו מספח חמתך ואף שכר למען הביט על מעוריהם. שם מדבר הנביא על בני בבל, שלפי בראשית י׳, י׳, היתה ראשית ממלכתו של נמרוד בן כוש בן חם, ואולי הוא מתכוון לרמוז למה שכתוב כאן בס׳ בראשית.


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:20:7
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:20:7](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:20:7)

וכן אין להביא ראיה מן המשפט שבפס׳ כ״ד: וידע את אשר **עשה** לו בנו הקטן, כאילו ירמוז משפט זה **למעשה** ממש. לכל היותר, אפשר יהיה לראות בו מעין שריד של דברי המסורת הקדומה. אבל גם להנחה זו אין צורך. הראייה עצמה, והשיחה שבה **הגיד** חם את העניין **לשני אחיו בחוץ**, כלומר הלעג שלעג על אביו והדיבור הפוגע בדרכי הצניעות, הם הם כבר מעשים אשר לא ייעשו, ומכיון שיש במעשים אלו משום פגיעה בכבוד האב, מסתברת גם המלה **לו** שאחר הפועל **עשה**.


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:20:8
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:20:8](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:20:8)

לפיכך, יהיה תוכן המסורת העתיקה שקדמה לתורה מה שיהיה, אין לראות בסיפור התורה יותר ממה שכתוב בו במפורש, כפשוטו וכמשמעו.


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:20:9
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:20:9](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:20:9)

עיקר עוונו של חם הוא פגיעתו במוסר המיני, והפגיעה בכבוד אביו אינה אלא תוספת עוון. בני כנען לא היו חשודים בעוונות נגד מצוות כיבוד האב. אדרבה, מתוך העלילה האוגריתית על דנאל ואקהת, המביאה רשימת המצוות המוטלות על הבן כלפי אביו, אנו רואים שהיו הכנענים כוללים בתוך מצוות אלו גם חובת החזקת ידו של האב בשעת שכרונו (״אוחז בידו כי ישכר, נושאו כי ישבע יין״). ואולם, חשודים היו הכנענים בעיני בני ישראל, כמו שראינו מתוך מה שכתוב בפרשת העריות, דווקא בעבירות נגד היחסים המשפחתיים בעניינים השייכים לחיי המין.


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:20:10
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:20:10](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:20:10)

3. מאד נתחבטו המפרשים בעניין קללתו של כנען, כי מצאו קושי בדבר, שנתקלל כנען על חטא שלא הוא חטא, אלא אביו חטא. תירוצים רבים ושונים הוצעו לקושיה זו, ואפשר לחלק אותם לשלושה סוגים:


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:20:11
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:20:11](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:20:11)

**א)** לסוג הראשון נוכל לייחס את התירוצים המנסים למצוא הצדקה להעברת העונש מעל ראש האב אל ראש הבן. כך, למשל, לפי אחת הדעות הבאות לידי ביטוי בדברי חז״ל, נתקלל כנען במקום אביו מפני שכבר זכה אביו לברכתו של אלהים (ט׳, א׳), ואין קללה במקום ברכה (בראשית רבא ל״ו, ז׳). לפי דעות אחרות חלה הקללה על כנען לפי העקרון של מידה כנגד מידה: חם מנע את אביו מלהעמיד בן רביעי, ולפיכך נתקלל בנו הרביעי (בראשית רבא, שם), או, בדרך אחרת: חם, שהיה בנו הקטן של נח, חטא נגד אביו, ולפיכך בא על ענשו בקללת הבן הקטן שלו (דליטש ואחרים).


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:20:12
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:20:12](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:20:12)

**ב)** בסוג השני נוכל לכלול את תירוציהם של אלה, החושבים שאף על פי שנזכר במפורש שמו של כנען, אין הכוונה לכנען דווקא. אלא לאביו. כך, למשל, סבר רס״ג שיש להבין **ארור כנען** כאילו היה כתוב **ארור אבי כנען.** קניג הביע את ההשערה שבתחילה היה כתוב ממש **חם**, אלא שאחר כך שינו את השם בהתאם לעובדה של שעבוד הכנענים בידי ישראל. בכיוון מעין זה הבינו כנראה את הכתובים בעלי מהדורות אחדות של תרגום השבעים, שהכניסו את שמו של חם במקום שמו של כנען.


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:20:13
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:20:13](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:20:13)

**ג)** עוד סוג שלישי: תירוצים מיוסדים על ההנחה, שלפי כוונת הכתוב, או לפי כוונת מקורו, כנען עצמו היה החטא, או שלכל הפחות השתתף כנען בעוון אביו. גם הנחה זו נמצאת כבר בספרות המסורתית היהודית. לפי אחד הפירושים שבבראשית רבא (שם, שם) כנען ראה והגיד לחם. אגדות אחרות מייחסות לכנען את המעשה המכוער הנרמז למעלה (עיין למשל פרקי דר׳ אליעזר, כ״ג, וזהר חדש, הוצ׳ ויניציה תכ״ג, דף ל״ה ע״ב; והשווה ראב״ע לפס׳ כ״ב: הכתוב לא גילה מה נעשה, והעושה היה כנען, וכן היה כי חם ראה ולא כיסהו כאשר עשו אחיו, רק גילה הדבר ושמע כנען, ולא נדע מה עשה). בכיוון זה הלכו רבים מן החוקרים בתקופה החדשה, לפי שיטתם. אילגן בשעתו הציע לגרוס בפס׳ כ״ב: **וירא חם כנען**, וחשב בתמימותו שבפירוש מלים אלו בעברית יוכל להיות שהראה חם את הדבר אל כנען. לדעת ולהויזן היתה הצורה המקורית של הסיפור מדברת על שלושה בני נח, שם ויפת **וכנען**, וכנען, הקטן שבהם, היה מי שחטא נגד אביו, אלא שאחד העורכים שינה את פס׳ י״ח והוסיף בפס׳ כ״ב את המלים **חם אבי**. רבים, למשל בודה וגונקל, הסכימו לדעה זו; אחרים הסכימו לה רק במקצת, כגון דילמן, החושב לדבר אפשרי שבסיפור המקורי היה כנען החוטא, אבל לא שהיו שם ויפת אחיו. ואחרים אחרת.


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:20:14
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:20:14](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:20:14)

קשה למצוא בתירוצים האלה מה שיניח את הדעת. אחדים מהם הם דרשות, שאינן הולמות את פשוטו של מקרא, ואחרים אינם אלא השערות שרירותיות, שאין להן על מה שתסמוכנה. ואולם, אין צורך בשום תירוץ, אם נבין את הכתובים על בוריים, השאלה אינה שאלה, והדבר פשוט מאד.


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:20:15
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:20:15](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:20:15)

דברי נח על קללת כנען ועל שעבודו בידי שם ויפת אינם מכוונים נגד האיש כנען בן חם, אלא נגד **עם** בני כנען, צאצאיו של כנען אחר דורי דורות, הרחוקים מכנען אביהם כמעט באותה מידה שהם רחוקים מחם אבי אביהם. אין כאן אפוא מקרה של בן המקבל עונש בעוון אביו: המבט רחב הרבה יותר. ואף אותם הצאצאים המאוחרים אינם נענשים על עוון אביהם הקדמון. כמו שכבר אמרנו בסעיף הקודם, אין חם כאן אלא סמל לבני כנען הידועים לבני ישראל, ואין מעשיו אלא סמל למעשיהם של בני כנען. זה, ולא אחר, פירושו של הביטוי **אבי כנען** (על הוראת המלה **אבי** נייחד עוד את הדיבור בהקדמתנו לפרק י׳). הקללה והשעבוד יחולו על בני כנען לא מפני חטאיו של חם, אלא מפני שהם עושים כמעשיו של חם, מפני חטאיהם הם, הדומים לאלה המיוחסים להם בסיפור סמלי זה. לאיזה שעבוד מתכוון הכתוב, וכיצד הוא קשור דווקא בחטאים דומים לאלה של חם, יתברר להלן בפירושנו.


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:20:16
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:20:16](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:20:16)

4. דברי נח מוסרים לנו את הדוגמה הראשונה שבתורה לנאומי ברכה וקללה מפי בן אדם לבן אדם (דברי למך בה׳, כ״ט, אינם ברכה לבנו, אלא איחול של טובה לכלל האנושות), ולפיכך כדאי יהיה להקדיש כאן שורות אחדות לבעית הערך שהתורה מייחסת לנאומים מעין אלה.


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:20:17
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:20:17](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:20:17)

במזרח הקדמון נפוצה היתה האמונה, המיוסדת על מושג הכוח המאגי של המלה האמורה, שדברי הברכה והקללה, וביחוד דברי הקללה, מאחר שנאמרו, פועלים באופן אבטומאטי, ומתגשמים כאילו מאליהם, אם לא יקום נגדם כוח אחר ויבטלם. ומתוך כך מתבאר המקום החשוב שהיה ניתן בדתות המזרח, וביחוד בדתות העמים המיסופוטמיים והחתים, לשיטת ההשבעות המאגיות של הכהונה, המתכוונות לבטל את כוח הקללות שנאמרו מפי מי שהוא מן האלים או מבני אדם. האמונה בכוח הברכה והקללה היתה נמצאת גם בישראל, לא רק בתקופת המקרא, אלא גם בתקופת התלמוד (עיין למשל מגילה ט״ו ע״א, וב״ק צ״ג ע״א), והיא נמשכת עד ימינו (די לשים לב למנהג של ״התרת קללות״). בספרי המקרא מוצאים אנחנו את עקבותיה לא רק כשמובאים דברי אנשים נכרים, כגון דברי מלך מואב המאמין בכוח המאגי של קללות בלעם (במדבר כ״ב, ו׳: כי ידעתי את אשר תברך מבורך ואשר תאור יואר), אלא גם בדברי בני אדם מישראל. למשל אמו של מיכה, שכבר קיללה את מי שגנב ממנה סכום כסף, כששמעה שהגנב היה בנה, מיד מיהרה לבטל את כוחה של הקללה על ידי ברכה: ברוך בני לה׳ (שופטים י״ז, ב׳). וכן, כדי להביא דוגמה אחרת, כשהיה יעקב מפחד מפני קללת אביו אילו יגש לפניו במקום אחיו הגדול, אמרה לו מיד רבקה אמו: עלי קללתך בני (בראשית כ״ז, י״ג), כדי להסיר את השפעת הקללה מעל ראש בנה ולהעתיקה אל ראשה היא. אבל אלה הם רק דברי יחידים בישראל, והכתוב אינו אלא מספר סיפור דברים ומשקף את האמונות הרווחות בעם, שאינן לפי טהרת האמונה הישראלית. אמונת ישראל הנשגבה אינה יכולה להשלים עם השקפה זו. לפי התפיסה של תורת ישראל אי אפשר לחשוב שיהיה בכוח דברו של בן אדם לפעול מה שהוא בלי רצונו של ה׳, כי רק מה׳ יצא הרע והטוב. הברכות של בני אדם אינן לפי התורה אלא איחולים ותפילות שיואיל ה׳ לעשות כך וכך. וכן גם הקללות של בני אדם, עד כמה שאינן מעשי עוולה, אינן סוף סוף אלא תפילות שיואיל ה׳ לעשות כך וכך. וכמובן, יוכל ה׳ לקבל או לא לקבל את דברי המברך והמקלל, ולעשות או לא לעשות כדברים האלה, הכל לפי רצונו (השווה תהלים ק״ט, כ״ח: יקללו המה ואתה תברך, קמו ויבושו ועבדך ישמח).


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:20:18
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:20:18](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:20:18)

אמנם נוטים רוב החוקרים בזמננו לייחס גם לתורה עצמה את האמונה בכוח המאגי של הברכה והקללה, אבל מי שחושב כך לא הבחין בין האמונה העממית ובין תפיסתה של התורה, ולא הבין את הכתובים על בוריים. לא רק הסתירה שבין אותה האמונה העממית ובין עקרונותיה היסודיים של התורה, אלא גם הניסוח של דברי הברכה והקללה שהתורה מייחסת להם חשיבות מעיד נגד דעה זו. ביחוד יש לשים לב אל שתי תכונות של הניסוח: א) שהפעלים באים על הרוב בצורת יוסיב (עתיד מקצר או כיוצא בו), המביע תשוקה או משאלה, בקשה או תפילה; ב) שהפעולה הטובה או הרעה מיוחסת על הרוב לאלהים עצמו (למשל, בראשית כ״ז, כ״ח, בברכתו של יצחק: ויתן לך אלהים וגו׳). ברור מתוך כך שבמקרים אלו אין המברך או המקלל אלא מבקש בקשה מאת האלהים.


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:20:19
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:20:19](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:20:19)

אין כאן המקום להרחיב את עיוננו מחוץ לתחומי פרשתנו ולדון בפרטות על יתר נאומי הברכה והקללה שבמקרא (עין עליהם מה שכתבתי במאמרי **ברכה וקללה** העומד להתפרסם באנציקלופדיה המקראית); די יהיה לעיין במיוחד במה שכתוב כאן על דברי נח, לפי הדעה הרווחת היום (עיין למשל בפירושו של גונקל) בא הכתוב להגיד שסיבת שעבודו של כנען בידי שם ויפת היתה זו, שקילל אותו נח בזמן קדום, ודברי קללתו של נח פעלו פעולה מאגית ויצרו ובראו את המאורעות. ואולם, אי אפשר שתהיה זו כוונת התורה. אי אפשר שהתורה, החדורה אמונה שלמה בשלטונו המוחלט של האלהים בעולם, תבוא להגיד שמכיון שנפלטו מלים מסויימות מפי נח בשעת כעסו, הוכרח אדון העולם לסבול שיארעו מאורעות מסויימים שלא כרצונו או אף נגד רצונו ונגד מה שעלה במחשבתו תחילה, עד להרשות שיוטל אסון על אנשים חפים מפשע, בכוחם המאגי של אותן המלים. וגם כאן, אין הניסוח מתאים לתפיסה זו. גם כאן, בפס׳ כ״ז, תלויה הפעולה ברצון האלהים: יפת אליהם ליפת. וגם כאן באים הפעלים בצורת יוסיב: יַפְתּ הוא יוסיב, וכן **יהי**, הבא פעמיים, בפס׳ כ״ו ובפס׳ כ״ז, הוא יוסיב. הצורה **ישכֹּן** (פס׳ כ״ז) כשהיא לעצמה יכולה להיות גם צורת יוסיב וגם צורת עתיד רגיל, אבל, מכיון שהיא מקבילה אל **יהי**, בוודאי גם היא באה כאן בהוראת יוסיב. ואשר לפועל **יהיה** שבפס׳ כ״ה, כך היא על הרוב צורת היוסיב בפעלים ל״ה, בלי קיצור, כשהם נמצאים בהפסק, או, כמו כאן, מיד לפני ההפסק (עיין בדקדוק של גיז׳־קויטש, §109, a, הערה 2). כוונת הכתוב אינה יכולה להיות אלא זו, שהאיש הצדיק התמים ביקש והתפלל שהאלהים יעשה משפט צדק ויתן לאיש כדרכיו וכפרי מעלליו (גם לצאצאיו של חם שידמו לאביהם במעשיהם), ומכיון שהבקשה היתה צודקת ומתאימה לרצונו של שופט כל הארץ, נתקבלה לפניו.


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:20:20
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:20:20](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:20:20)

5. על היחס שבין נטיעת הכרם בידי נח ובין הספורים המיתולוגיים של עמים שונים בדבר המצאת היין נדבר בפירושנו על פס׳ כ׳.


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:20:21
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:20:21](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:20:21)

6. **ביבליוגרפיה** מפורטת על סיפור זה תבוא להלן בסוף הכרך, בהתאם למה שכתבתי למעלה, עמ׳ 32.


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:20:22
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:20:22](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:20:22)

פיסקה ראשונה: מעשה שהיה (ט׳:כ-כ״ג)


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:20:23
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:20:23](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:20:23)

ויחל נח. שוב הקבלה לפרשה הקודמת, שבה כתוב, אמנם בהוראה אחרת, **ויחל עוד** (ח׳, י׳), ואחר כך **וייחל עוד** (שם פס׳ י״ב). ואולי הצורה **יחל** שם בפס׳ י׳ במקום **וייחל** באה דווקא כדי להבליט את ההקבלה המילולית הזאת. כאן בא **ויחל**, כמובן, בהוראת **התחיל**. ובהוראה זו חוזר הפועל, כמו שכבר רמזנו בהקדמתנו, ביתר שתי המחלקות של פרשה זו (י׳, ח׳: הוא **החל** להיות גבֹּר בארץ; י״א, ו׳: וזה **החלם** לעשות): קשר פנימי הפעם, ולא רק הקבלה מילולית חיצונית.


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:20:24
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:20:24](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:20:24)

אין כוונת הכתוב לאמור שהתחיל נח להיות איש האדמה, כמו שהבינו מפרשים אחדים. כבר העירו אחרים שאחר הפועל **החל**, או בעברית מאוחרת **התחיל**, יכול אמנם לבוא בינוני, אבל לא שם עצם, ועל כל פנים לא בה״א הידיעה כמו כאן (**איש האדמה**). הפירוש הנכון הוא: ונח, איש האדמה, התחיל לנטוע כרם (רמב״ן).


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:20:25
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:20:25](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:20:25)

**איש האדמה**. על הרוב פירשו: עובד האדמה. וזה לא ייתכן, מפני שני טעמים: א) במושג **עובד האדמה** העיקר הוא **עובד**, וכאן הוא חסר; אמנם אפשר להגיד **איש מלחמה**, מכיון שהמלה **מלחמה** מביעה את המושג בשלמותו, אבל המלה **אדמה** לבדה אינה מספקת להביע את המושג **עבודת האדמה.** ב) אמנם מורה לפעמים השם **אדמה** בייחוד על אדמה מעובדת או ראויה להיעבד, אבל אין זה הכרח; לפעמים אין פירושו אלא **ארץ** בכלל. **די** להזכיר כתובים מעין בראשית י״ב, ג׳: ונברכו בך כל משפחות האדמה, המקביל לבראשית י״ח, י״ח: ונברו בו כל גויי הארץ; ורבים כמוהו. אם כן אפוא, מן הראוי לפרש באופר אחר.


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:20:26
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:20:26](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:20:26)

לפי מדרש השם שלמעלה (ה׳, כ״ט) כשנולד נח אמר למך אביו: זה ינחמנו ממעשנו ומעצבון ידינו מן **האדמה** אשר אררה ה׳. ועלינו לחכות שיסופר על מילויו של איחול זה, שאם לא כן למה הקפיד הכתוב להזכיר את דבריו של למך? ולא די בזה, שנאמר בדרך כלל שלא יוסיף ה׳ לקלל עוד את האדמה (ח׳, כ״א); צריך עוד איזה רמז מיוחד לאישיותו של נח בקשר לאדמה ולהתרת הקללה הרובצת עליה (**זה** ינחמנו... מן **האדמה** אשר אררה ה׳). את הרמז הזה אנו מוצאים כאן. אחר המבול נעשה נח אדון על כל האדמה (רש״י: אדוני האדמה), שהרי משפחתו היתה המשפחה היחידה שנשארה מכל משפחות האדמה, והוא, כראש משפחה זו, היה ראש כל האדמה כולה. והנה קללת האדמה היתה זו (בראשית ג׳, י״ז–י״ט), שמאליה לא תצמיח אלא קוץ ודרדר, והודות לעבודתו הקשה של האדם תתן לו עשב השדה בכדי חייו, ולא יותר. עכשיו, בזכותו של נח, נתבטלה הקללה, והאדמה לא הצמיחה רק תבואה בכדי חייהם של בני אדם, אלא גם את היין המשמח את לבבם (בתהלים ק״ד, ט״ו: ויין ישמח לבב אנוש; והשווה שופטים ט׳, י״ג). והישג זה תלוי בנח, שהיה עכשיו איש האדמה, ריבון האדמה.


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:20:27
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:20:27](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:20:27)

**ויטע כרם**. אולי היתה התחלה של גידול הגפן ושל תוצרת היין תופסת מקום חשוב במסורת האפּית הקדומה, אבל אין נכון להגיד, כפי דעתם של כמה חוקרים, שהכתוב מתכוון כאן לרשום ידיעה מעניינת במקצוע תולדות התרבות. בסיפור שלפנינו אין פרט זה אלא נקודת מוצא לעיקר העניין, כלומר, לנאומיו של נח. אם יש לראות גם בנקודת מוצא זו כוונה צדדית, נוכל לחשוב שהיא כוונת התנגדות למושגים המיתולוגיים המייחסים את המצאת היין לאיזה אל או אל למחצה: הכתוב קובע שגם המצאה זו אינה אלא המצאה אנושית. והשווה מה שכתבתי על עניינים דומים לזה בח״א, עמ׳ 147–149. על כל פנים, מעניין הדבר שכפי מה שנראה היתה מולדתו הראשונה של עץ הגפן דווקא בארץ ארמניה ובסביבותיה, וזה מתאים למה שכתוב למעלה על מקום יציאתם של נח ובניו מן התיבה (עיין בפירושי על ח׳, ד׳, עמ׳ 71–73).


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:20:28
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:20:28](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:20:28)

במסורת המיסופוטמית, עד כמה שהיא ידועה לנו היום, אין המצאת היין הישג שהושג **אחר המבול.** להיפך, בעלילת גילגמש מסופר שבימי העבודה לעשיית הספינה השקה אֻתנפשתם את הפועלים יין לרוב מאד (לוח י״א, שו׳ 72–73). ואולם, הקבלה מעניינת, שעד עכשיו לא שמו לב אליה כראוי, אפשר להכיר בין מה שנאמר כאן על נטיעת כרמו של נח אחר שנושע ממי המבול ובין המסורת היוונית על דבקליון גיבור המבול ועל יחסו למיתוס של דיוניסוס ושל המצאת היין (על אגדות יווניות אלו עיין עכשיו מה שכתב W. Borgeaud ב־Museum Helveticum, כרך ד׳ [1947], עמ׳ 240–249). אולי נבעה מסורת זו מארצות המזרח. והקבלתה לסיפור המקראי תמשוך אליה את תשומת לבנו עוד יותר כשנעמוד להלן על הקבלה אחרת בין מה שמספרים היוונים על דבקליון ואמפיקטיון בנו ובין מה שכתוב על תולדות בני נח בפרק שאחר זה.


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:21:1
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:21:1](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:21:1)

**וישת מן היין וישכר ויתגל בתוך אהלה**. כל זה מסופר בקיצור נמרץ, במיעוט מלים עד כמה שאפשר, מכיון שאינו אלא אמצעי להגיע אל העניין העיקרי, ולפי אופיו אינו ראוי לתיאור מפורט.


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:21:2
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:21:2](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:21:2)

**ויתגל**. בשעת השֵּׁנה שתקפה אותו מפני השברון; השווה להלן (פס׳ כ״ד): **וייקץ נח**.


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:21:3
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:21:3](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:21:3)

**אהלה**. כתיב עתיק של הכינוי הסופי, בה״א. כתיב זה נשאר לפעמים גם בנוסח המורה, ביחוד במלים קצרות, כגון עִירה, סוּתה, נֻחֹה, לֵחֹה, קִצֹּה, וכמה פעמים כֻּלֹּה.המלה אָהֳלֹה כתובה כך גם במקומות אחרים (בראשית י״ב, ח׳; י״ג, ג׳; ל״ה, כ״א).


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:22:1
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:22:1](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:22:1)

**וירא חם** וגו׳. גם כאן, כמו בפסוק הקודם, מקצר הכתוב, מפני אותן הסיבות, ואינו מפרט במה חטא חם. קיצור זה עורר בעיה, שכבר עסקו בה גם חז״ל וגם פרשני ימי הביניים וגם פרשני זמננו: מה היה חטאו של חם? טיפלתי בפרטות בבעיה זו למעלה, בהקדמתי לסיפור זה, סעיף 2, עמ׳ 103–104. ואין מן הצורך לחזור כאן על הדבר.


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:22:2
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:22:2](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:22:2)

**אבי כנען**. כבר נאמר למעלה (פס׳ י״ח) שחם הוא אבי כנען. כאן מזכיר שוב הכתוב את הדבר פעם שניה, בשעת מעשה, מכיון שדווקא במעשה זה בולט הדמיון שבין חם ובין בני כנען, החשודים בעיני ישראל בהתנהגות לא כנה בחיי המין שלהם. ועיין על כל מה שכתבתי בהקדמה, סעיף 2, עמ׳ 103–104.


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:22:3
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:22:3](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:22:3)

**את ערות אביו**. מכיון שנתגלה והיה שוכב מגולה.


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:22:4
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:22:4](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:22:4)

**ויגד לשני אחיו בחוץ**. סיפר לאחיו בחוץ מה שראה בתוך האהל, וגם עצם הסיפור היה דבר מגונה, מפני שפגע לא רק בכבוד אביו בלעג אשר לעג עליו, אלא גם בדרכי הצניעות.


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:22:5
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:22:5](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:22:5)

**כג.** בפסוק זה מתרחב הסגנון ומתרבים הפרטים: כאן מדובר על התנהגות כנה ומכובדת, וכדאי שלא לקצר בתיאורה.


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:22:6
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:22:6](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:22:6)

**ויקח שם ויפת**. מכאן הסיקו חז״ל (בראשית רבא ל״ו, ו׳) ששם התחיל במצוה תחילה, ואפשר שזוהי כוונתו של פשט הכתוב, המקדים את שם ליפת (אבל עיין מה שאכתוב בפירושי לפס׳ כ״ד על שיטת סידור השמות). ואולם אין להסתמך לשם כך על צורת היחיד **ויקח** במקום **ויקחו**, שהרי הבאת הפועל ביחיד לפני שני נושאים היא תופעה מצויה אפילו בלי סיבה מיוחדת. די להזכיר, למשל, בראשית י״א, כ״ט: **ויקח** אברהם ונחור להם נשים.


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:22:7
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:22:7](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:22:7)

**את השמלה**. ה״א הידיעה אינה באה כאן אלא לשם ה״יידוע הכללי״ הנהוג בלשון המקרא: אותה השמלה שלקחו, כמו בבראשית י״ד, י״ג: **ויבא הפליט**: אותו הפליט שבא.


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:22:8
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:22:8](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:22:8)

**וישימו על שכם שניהם**. ברורה כאן הכוונה לאליטראציה, בחזרה על שׁין או שׂין כמה פעמים זו אחר זו: ויקח **ש**ם ויפת את ה**ש**מלה וי**ש**ימו על **ש**כם **ש**ניהם. ואולי יש כוונה זו גם בפס׳ כ״א: וי**ש**ת מן היין וי**ש**כר.


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:22:9
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:22:9](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:22:9)

**וילכו אחרנית** וגו׳, כאן לובש הסגנון צורה כמעט פיוטית, ומראה סימנים של תקבולת, כמו שיוצא ברור מסידור חלקיו שסידרתי למעלה. למשפט **וילכו אחרנית** מקביל המשפט **ופניהם אחרנית,** ולמשפט **ויכסו את ערות אביהם** מקביל המשפט **וערות אביהם לא ראו**. הביטוי **ערות אביהם** הבא כאן פעמיים, חוזר על הביטוי **ערות אביו** שבפס׳ כ״ב, והחזרה המשולשת משמשת לשם הדגשה. וכך יש להבין את פרטי הדברים: בהתקרבם אל האהל ובהיכנסם לתוכו **הלכו אחורנית**, כלומר לא בכיוון פניהם אלא בכיוון אחוריהם, וכשניגשו אל אביהם הטילו עליו את השמלה שעל שכמם, וכך **כיסו ערותו**; ואף בשעת הכיסוי הפכו את **פניהם אחורנית**, כלומר לא בכיוון פניהם אלא בכיוון אחוריהם, וכשניגשו אל אביהם הטילו עליו את השמלה שעל שכמם, וכך **כיסו את ערותו;** ואף בשעת הכיסוי הפכו את **פניהם אחורנית**, כלומר היטו את צוארם וכיוונו את מבט עיניהם לאחור כדי שלא להביט באביהם עד שגמרו לכסותו, ובדרך זו את **ערות אביהם לא ראו**.


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:22:10
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:22:10](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:22:10)

**לא ראו**. ניגוד למה שנאמר למעלה (פס׳ כ״ב): **וירא חם** וגו׳.


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:24:1
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:24:1](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:24:1)

פיסקה שניה: ברכה וקללה (ט׳:כ״ד-כ״ז)


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:24:2
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:24:2](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:24:2)

**וייקץ נח מיינו**. מן השׁנה ומן המצב של ליקוי כוחות הגוף והשכל שגרם לו היין. חזרה זו של מי שהשתכר לאיתנו משמשת דימוי בדברי המשורר (תהלים ע״ח, ס״ה): ויקץ כישן ה׳, כגבור מתרונן מיין.


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:24:3
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:24:3](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:24:3)

**וידע**. כיצד ידע לא נאמר, ואך למותר לנסות לנחש ולקבוע מה שהכתוב לא קבע, כדבר שאינו חשוב למטרתו.


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:24:4
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:24:4](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:24:4)

**את אשר עשה לו**. ניכרת הנטייה לא רק לקיצור, אלא גם לשימוש בלשון נקייה. לדברים כאלה די ברמז קל על שימושו של הפועל **עשה** בפסוק זה עיין למעלה בהקדמה, עמ׳ 102.


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:24:5
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:24:5](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:24:5)

**בנו הקטן**. מאד נתקשו המפרשים בפרט זה, שהרי מן הסתם נראה שהסדר הרגיל בכתוב, שם חם ויפת, הוא סדר גילם של שלושת האחים, ולפי זה היה חם האמצעי ביניהם; ואילו רצה הכתוב לציין סדר אחר בגיל לא היה כאן המקום הראוי לציינו אגב. הצעות שונות הוצעו כדי לתרץ את הקושיה, ואינן מתקבלות על הדעת. פירוש המלה **קטן** בהוראה יחסית, כלומר יותר צעיר משֵׁם (שבעים; וולגאטה) אינו מתאים לשימוש הלשון העברית; פירושה בהוראת פסול (בראשית רבא ל״ו, ז׳; ועי׳ רש״י) אינו לפי פשוטו של מקרא; ההשערה שכאן הכוונה לבנו הקטן של חם, כלומר לכנען (ראב״ע ואחרים) מיוסדת על תפיסה לא נכונה בעיקר הסיפור (עיין בהקדמה); ההשערה שנבע פסוק זה מתוך מקור שונה מזה שהיה קובע את הסדר שם חם ויפת (כמה מן המפרשים החדשים) אינה מתרצת את הקושיה בנוסח לפנינו. הצעות אחרות קשות עוד יותר.


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:24:6
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:24:6](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:24:6)

ואולם, אם אנו מעיינים היטב בכתובים, וביחוד אם אין אנו מפרידים את הסיפור הזה מיתר חלקי הפרשה, הקושיה אינה קושיה. ראשית כל יש לציין, שאין הסדר בהבאת שמות האחים קובע את סדר לידתם. כתוב, למשל, בבראשית כ״ה, ט׳: ויקברו אותו יצחק וישמעאל בניו, אף על פי שנולד ישמעאל לפני יצחק, וכן ברשימת בני יעקב שבתחילת ספר שמות אין האחים נזכרים לפי סדר לידתם, אלא באים תחילה בני הגבירות ואחריהם בני השפחות. ובהמשך פרשתנו, דווקא בגיניאלוגיה של בני נח, בא תחילה יפת, ואחריו חם, ולבסוף שם (מפני מה, ייראה להלן). אנו רואים אפוא שיש שיטות שונות של סידור. ואחת מהן יכולה להיות תלויה בהרגל כללי של הלשון, האוהבת להקדים את המלים הקצרות למלים הארוכות ביותר. זה כלל גדול בלשון האכדית, וגם בעברית כוחו יפה בכמה מקרים. אומרים, למשל, חן וחסד, ולא חסד וחן; אומרים חסד ורחמים, ולא רחמים וחסד; וכן חוק ומשפט, דל ואביון, יום ולילה, ורבים כאלה. ואולי מפני זה נהוג בכתוב הסדר שם חם ויפת, ואין סדר זה קובע ששם היה הבכור ויפת הקטן שבכולם. מהו סדר לידתם, מגידה התורה על ידי צירוף נתונים שונים. להלן (י׳, כ״א) מכונה שם בכינוי **אחי יפת הגדול**, וזהו, כמו שיתברר במקומו, כינוי רגיל לפי השיטה הקדומה של הפראטריארכאט או שלטון האח, שעל פיה היו האחים מכונים על שם אחיהם הבכור. אותו הפסוק קובע אפוא שיפת היה הבכור. ופסוקנו, המכנה את חם בשם **בנו הקטן** של נח, קובע שחם היה השלישי, ושלפיכך שם היה השני. אשר לטענה שכבר הזכרנו, שלא היה זה המקום הראוי להביא בדרך אגב ידיעה זו, יש להשיב שאולי המלה **הקטן**, שפירושה העיקרי הריהו בוודאי **הקטן** בשנים כוללת בתוכה גם נימה אחרת, זו שהדרש עשאה לעיקר, הרמז לשפלות המוסרי, ומן הראוי היה, דווקא בסיפור המעשה שהראה את שפלותו של חם, לרמוז לכך, שהוא היה **הקטן** בין האחים.


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:24:7
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:24:7](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:24:7)

להלן ייראה שעל סמך תפיסה זו מתבאר יפה גם פרט כרונולוגי שבלעדיה קשה להבינו, הוא התאריך **שנתים אחר המבול** (י״א, י׳).


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:25:1
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:25:1](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:25:1)

**ויאמר ארור כנען**. כאן מתעוררת בעיה חמורה: מדוע מקלל נח את **כנען** מפני החטא של **חם**? על בעיה זו, על ההצעות שהוצעו כדי לתרצה, ועל הדרך הפשוטה שנדמה לי הנכונה לבאר את העניין, עיין מה שכתבתי בהקדמתי לסיפור זה, סעיף 3, עמ׳ 104–106.


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:25:2
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:25:2](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:25:2)

**עבד עבדים יהיה לאחיו**. אין הפירוש שיהיה עבד לעבדי אחיו אלא שיהיה לאחיו עבד שפל ונבזה. הצירוף **עבד עבדים** אינו מביע אלא מושג אחד (השווה מה שכתב על צירופים מעין זה נ.ה. טור־סיני בכמה מחיבוריו, ולאחרונה בספרו **הלשון והספר**, כרך הלשון, עמ׳ 284). והראיה כאן בפועל **יהיה**, הבא להפריד, ולברר שהלמ״ד שלפני **אחיו** אינה קושרת מלה זו למלה **עבדים** בלבד, אלא לכל הצירוף **עבד עבדים** בכללותו.


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:25:3
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:25:3](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:25:3)

**לאחיו** אחים אלו אינם, כמו שחשבו רבים (למשל ב. יעקב) אחי כנען הנזכרים להלן (י׳, ו׳), ואף לא שם ויפת אחי חם (דילמן). השם **כנען** אינו מציין כאן איש מיוחד, אלא העם של בני כנען (עיין בהקדמה), ואחיו הם יתר העמים בכלל. למי מתכוון הכתוב ביחוד, יתברר להלן.


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:25:4
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:25:4](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:25:4)

בדברי נח ניכר קצב שירי (2:2:2): ארור כנען / עבד עבדים / יהיה לאחיו.


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:26:1
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:26:1](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:26:1)

**ויאמר**. פועל זה בא כאן פעם שניה, כדי להבדיל בין קללה לברכה.


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:26:2
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:26:2](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:26:2)

**ברוך ה׳ אלהי שם**. הנוסח **ברוך ה׳** בספרי המקרא פירושו הבעת תודה ושבח לה׳ שעשה מעשה לטובה (עיין למשל בראשית כ״ד, כ״ז; שמות י״ח, י׳; ועוד ועוד). וכך יש להבין כאן: תודה ושבח לה׳, שהדריך את שם בדרך טובה ולימד אותו להתנהג בצניעות וביתר המידות הטובות. התיקונים שהוצעו (גרץ: בָּרֵךְ ה׳ אהלי שם; בודה: בְּרוּךְ ה׳ שם) אינם תיקונים, אלא קלקולים. על כוונת הכתוב להבליט את ידיעת ה׳ שנשתמרה בקרב בני שם, עיין בהקדמה, סעיף 1, עמ׳ 102–103.


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:26:3
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:26:3](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:26:3)

**ויהי כנען עבד למו**. המלה **למו** יכולה להתפרש גם **לו** וגם **להם**, ואין בין פירוש לפירוש הבדל ענייני, מכיון שעל כל פנים אין הכוונה לשם בן נח במיוחד, אלא לצאצאיו של שם. והוא הדין למשפט השווה לזה החוזר בפס׳ כ״ז לגבי יפת.


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:26:4
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:26:4](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:26:4)

דעות המפרשים חלוקות מאד בנוגע לקביעת המאורע או המצב שאליו מתכוון הכתוב כשהוא מדבר על שעבוד כנען בידי שם ויפת. גונקל, הסבור שבדברי נח נשתמרו שרידים של מסורת עתיקה, רואה בשעבוד בידי שם רמז לפלישת שבטים ארמיים ועבריים אל חבלי הארץ הכנענים (בהוראה רחבה מאד של המושג) במחצית השניה של האלף השני לפני סה״נ, ובשעבוד בידי יפת רמז לאחת התנודות של עמי הצפון באותה התקופה או סמוך לה. אחרים (ולהויזן ורבים כמוהו או כדוגמתו) חושבים שהכוונה לשעבוד הכנענים בידי שבטי ישראל, בני שם (זהו גם הפירוש היהודי המסורתי, הרואה בדברי נח מעין נבואה לעתיד), ובידי פלשתים הנחשבים כאן כבני יפת. עוד אחרים הציעו הצעות אחרות שונות זו מזו, עד המאחר ביותר, ברתוליט, הסבור שברכת יפת נתוספה בתקופה ההלניסטית ושהיא רומזת לאלכסנדר מוקדון ולדיאדוכים. התסבוכת של ההשערות וההצעות היא כל כך רבה. שהביאה את ב. יעקב לידי מסקנה של יאוש: אין קללתו של נח אלא איום בעלמא, ואולי אין הכתוב מתכוון לדבר שהתקיים.


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:26:5
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:26:5](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:26:5)

ואולם, כל הדיונים המסובכים וכל הנסיונות המוזרים מיותרים הם. כל עצם הקושיה אינו אלא תוצאה של העובדה, שהפרידו את הכתובים מסביבתם והתאמצו לפרשם בפני עצמם, בלי קשר לסביבתם: בעלי הדרש לשיטתם, הדורשת כל פסוק ופסוק לחוד, והחוקרים החדשים לשיטתם, המרסקת את הכתוב איברים איברים. אם נשים לב אל פשט המקראות ולהמשכם יתבאר הדבר בלי קושי.


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:26:6
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:26:6](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:26:6)

כתוב כאן שיהיה כנען עבד לשם, כלומר שיעבדו בני כנען את בני שם. והנה להלן בפרק י׳ (פס׳ כ״ב) נאמר מי הם בני שם, והראשון שבהם הוא **עילם**. ובאותו הפרק (פס׳ י״ט) מדובר על גבול הכנעני, ונאמר שהוא מגיע באכה **סדֹמה ועמֹרה ואדמה וצבים** עד לשע, כלומר שכל הערים האלה כלולות היו בגבול הכנעני (עיין שם בפירושי). הערים האלה, סדום ועמורה ואדמה וצבוים, נזכרות שוב יחד בפרק י״ד, ושם מדובר על היחס שבין מלכי הערים **הכנעניות** האלה ובין כדרלעמר מלך **עילם**. והנה היחס היה שהם **עבדו את כדרלעמר** (י״ד, ד׳). כלומר שבני **כנען** עבדו את מי שמלך על ראשון בין עמי בני **שם. עבדו**, ממש מה שנאמר כאן: ויהי כנען **עבד** למו. אין להטיל ספק בדבר, שלכך רומז פסוקנו. יתר על כן, מסופר עוד להלן (י״ג, י״ג; י״ח, כ׳ ואילך; י,ט, א׳ ואילך) על רשעתם של אנשי סדום ועמורה, ועל חטאיהם המיוחדים (י״ט, ה׳), השייכים לאותו הסוג של חטאים שחטא בהם חם **אבי כנען**, ודווקא על אותו החטא שאולי היתה המסורת העתיקה מיחסת להם, כמו שראינו בהקדמתנו. הקשר בין הכתובים ברור.


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:26:7
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:26:7](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:26:7)

וכך יתברר מיד להלן שבדרך זו מתפרש יפת גם הפסוק הבא, על שעבוד כנען ליפת.


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:26:8
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:26:8](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:26:8)

קצב הברכה בפסוק זה הוא, 2:2 // 2:2, כמו שציינתי למעלה עמ׳ 111–112 בסידור חלקי הפסוק.


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:27:1
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:27:1](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:27:1)

**יַפְתְּ**. גם הקדמונים וגם החדשים פירשו מלה זו בהוראת **ירחיב**, על סמך הלשון הארמית (והשווה גם משלי כ׳, י״ט: **פותה** שפתיו; כתקבולת אל גולה סוד), וכנראה זהו הפירוש הנכון. אין במלה זו רמז למעשה מיוחד, אלא רק איחול כללי להצלחה (השווה בראשית כ״ו, כ״ב: כי עתה הרחיב ה׳ לנו, וכאלה), שבא לידי ביטוי בפועל **פתה** כדי ליצור משחק מלים עם השם יֶפֶת, וכנראה היתה הצורה הקדומה של השם, כדרך השמות הסגוליים, יַפְתְּ, ממש כצורתו של הפועל.


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:27:2
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:27:2](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:27:2)

**אלהים**. על שימוש שם זה כאן, במקום שם ה׳ הנמצא בפסוק הקודם, עיין בהקדמה לסיפור זה עמ׳ 102.


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:27:3
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:27:3](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:27:3)

**וישכן באהלי שם**. הפירוש המסורתי, שלפיו הנושא של הפועל **ישכן** הוא אלהים, אינו פשוטו של מקרא. לפי הפשט הנושא אינו יכול להיות אלא יפת. אבל קשה להסכים למפרשים הרואים במשפט זה הבעת תקווה לימות המשיח ולהכרת אלהי ישראל מצד בני יפת. את הפירוש הנכון יש לחפש בכיוון פירושנו על הפסוק הקודם. בין עוזריו ובעלי בריתו של כדרלעמר מלך עילם נזכר (י״ד, א׳, ט׳), תדעל מלך **גוים**. ביטוי מוזר זה אינו מתבאר אלא על סמך מה שנאמר בפרק י׳ (פס׳ ה׳) על בני **יפת**, שמהם נפרדו **איי הגוים**. השם **גוים** מורה אפוא על חלק מבני יפת. ומכיון שתדעל מלך **גוים** היה בעל בריתו של כדרלעמר מלך עילם מבני שם, ויצא אתו לעזור לו במלחמתו, אפשר להגיד עליו ועל אנשיו השייכים לבני **יפת** שכנו **באהלי שם**, ממש כמו שנאמר על אברם באותו פרק י״ד (פסוק י״ג): והוא **שוכן** באלוני ממרא האמורי אחי אשכול ואחי ענר והם **בעלי ברית** אברם, נח מברך את יפת בזה, שכשם שהוא זכה להיות שותף לשם במצוה, כך יזכו בניו להיות חברים ובעלי ברית לבני שם הראשונים בדרגה, ולשבת אתם באהליהם.


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:27:4
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:27:4](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:27:4)

**ויהי כנען עבד למו**, עיין מה שכתבתי למעלה על המשפט השווה לזה שבפסוק הקודם. לפי הסיפור שבפרק י״ד היה תדעל מלך גוים, מבני יפת, אחד המלכים שהטילו שוב את עול השעבוד על הערים הכנעניות שבככר הירדן.


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:27:5
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:27:5](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:27:5)

הקצב השירי של פסוק זה, כמו שיוצא ברור מסידור חלקיו שסידרתי למעלה, הוא 3:3 // 2:2.


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:28:1
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:28:1](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:28:1)

פסוקי חתימה: פטירתו של נח (ט׳:כ״ח-כ״ט)


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:28:2
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:28:2](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:28:2)

עד עכשיו דיבר הכתוב על נח ועל בניו כאחת; להלן ידובר רק על תולדות בני נח בלבד. לפיכך באים כאן שני פסוקים אלו להיפרד מנח, ולהגיד כיצד הוא נפטר מן העולם כיוצא בזה ידובר על פטירתו של תרח (י״א, ל״ב) לפני הסיפורים על אברהם, וכן על פטירת אברהם (כ״ה, ז׳–י״א) לפני תולדות ישמעאל ויצחק, ועל פטירת יצחק (ל״ה, כ״ח–כ״ט) לפני תולדות עשיו ויעקב.


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:28:3
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:28:3](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:28:3)

הנוסחה דומה, וכמעט שווה, לזו שבפרק ה׳. היא נבדלת ממנה בזה, שנקודת החלוקה בין שני פרקי הזמן בחיי נח איננה כמו שם, לידת בנו הבכור, אלא המבול: המבול הוא המאורע העיקרי בחיי נח, כמו בחיי האנושות הקדומה. ולא נאמר כאן **ויולד בנים ובנות** כמו שם, בהתאם למה שכתוב למעלה (פס׳ י״ט), שרק משלושת בניו שם חם וייפת נפה כל הארץ.


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:28:4
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:28:4](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:28:4)

**אחר המבול**. הרבה דנו המפרשים כדי לקבוע אם פירושו של ביטוי זה הוא אחר התחלת המבול או אחר סיומו. אמנם בדרך כלל אין אומרים **אחר** דבר מסויים אלא כשמתכוונים לזמן שאחר גמרו של אותו דבר. אבל כאן קשה, שהרי אם היו ימי חייו של נח 350 שנה לאחר שנגמר כל מהלך המבול, כלומר לאחר שנתייבשו מי המבול מעל פני הארץ, ביום כ״ז לחודש השני של שנת 601 לימי חייו, הגיע נח בסוף ימיו ל־951 שנה ולא ל־950 בלבד. מאידך גיסא, קשה להגיד ש־**אחר המבול** פירושו אחר **התחלת** המבול. כדי להבין את הדבר, יש להבחין בין שני שימושים שונים של הביטוי הנידון. כשהוא מורה על התקופה החדשה של תולדות האנושות, בניגוד למה שהיה **לפני** המבול (כמו באכדית abûbi arku, בניגוד ל־lam abûbi), פירושו בוודאי אחר סיומה של הקטסטרופה. אבל כשהוא קובע נקודת מוצא של פרק זמן קצר כמו בי״א, י׳ (שנתים אחר המבול) או קצר במובן יחסי כמו כאן, אז פירושו אחר גמר הגשם שירד ארבעים יום (כפי הוראתו הברורה של השם **מבול** בז׳, י״ז: ויהי המבול ארבעים יום על הארץ), כלומר אחר יום כ״ז לחודש השלישי של שנת 600 שנה לחיי נח. ולפי זה, הכל ברור.


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:28:5
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:28:5](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:28:5)

**שלש מאות וחמשים** שנה. כבר הראינו (ח״א, עמ׳ 174–179) שהכרונולוגיה של ס׳ בראשית בכללותה מיוסדת על שני עקרונות: א) שיטת **השישים**, הנהוגה במזרח הקדמון; ב) תוספת **שבע**, או כפולה של **שבע**, על המספרים העגולים השייכים לשיטת השישים. וכך הדבר כאן. לפני המבול הגיעו שנות חייו של נח ל־600 שנה, כלומר עשר פעמים 60, ואחר המבול נתוספו לה עוד 350 שנה, כלומר חמישים פעם 7.


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:29:1
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:29:1](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:29:1)

בפסוק זה שווה הנוסחה ממש לזו שבפרק ה׳.


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:29:2
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:29:2](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:29:2)

**ויהי**. בתורת השומרונים, וכן בכמה כתבי יד והוצאות עתיקות של המקרא העברי (בין השאר גם בכתבי יד של אהרן בן אשר ובית מדרשו) כתוב **ויהיו**. שתי הצורות אפשריות.


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:29:3
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:29:3](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:29:3)

**תשע מאות** שנה **וחמשים** שנה. כך הגיע אף הוא לגיל קרוב לזה של רוב האבות הקדמונים הרשומים בפרק ה׳.


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:29:4
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:29:4](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:29:4)

**וימת**. כשבא יומו מת אף הוא כמות כל האדם. לפי הסיפורים המיסופוטמיים העלו האלים את גיבור המבול לדרגת האלהות והעניקו לו חיי נצח. התורה מתנגדת בהחלט לרעיון שכזה.


###### Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:29:5
[Cassuto on Genesis, From Noah to Abraham 9:29:5](https://torahapp.org/share/book/Cassuto%20on%20Genesis/s/From%20Noah%20to%20Abraham/r/9:29:5)

מעכשיו, הואיל ונפטר נח מן העולם, נעלמת דמותו מתוך סיפור התורה, ואין המשך הכתוב מדבר אלא על מה שקרה לבניו ולבני בניו אחריו.