## Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, Exodus Politics

###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, Exodus Politics 1
[Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, Exodus Politics 1](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Pesah%3B%20Finding%20Freedom,_Exodus%20Politics/r/1)

החזון הפוליטי שצמח מכור המבחן של גלות מצרים היה ייחודי; אידיאל שלא מומש אף פעם במלואו, ובכל זאת ייחד תמיד את החיים היהודיים משאר צורות ההתארגנות. ביסודו, הוא ביקורת מתמדת על הכוח, לכל צורותיו: פוליטי, כלכלי, צבאי ואפילו דמוגרפי.

**Maggid Books, 2017:**
The political vision to emerge from the crucible of exile was unique, an ideal never fully realized yet never ceasing to make Jewish life different from the way other societies have structured themselves. Essentially it is a sustained critique of power at every level: political, economic, ­military, even demographic.


###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, Exodus Politics 2
[Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, Exodus Politics 2](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Pesah%3B%20Finding%20Freedom,_Exodus%20Politics/r/2)

שימוש של אדם בכוח כלפי אדם אחר הוא צורה של אלימות. הוא מנמיך את הקורבן ואת התוקף גם יחד. הכוח הוא משחק סכום אפס. אני משתמש בו כדי לקנות את החופש שלי במחיר החופש שלך. הוא כלי הגורם לך לעשות את רצוני המנוגד לרצונך. הוא הופך אותך לאמצעי להשגת מטרתי. שליטה, שימוש בכוח, ברוטליות – בין גסה כבחברות פרימיטיביות, בין מתורבתת כמו בחברות היררכיות, מעמדיות או מבוססות־קאסטות – הם מעשים של ערעור על העיקרון שהוצב בפרק א של בראשית, שכולנו, שווה בשווה, נבראנו בצלם אלוהים וכדמותו.

**Maggid Books, 2017:**
The use of power by one human over another is a form of violence. It diminishes victim and perpetrator alike. Power is a zero-sum game. I use it to buy my freedom at the cost of yours. It is a way of getting you to do my will despite your will. It turns you into a means to my end. Dominance, the use of force, brutality, whether raw as in primitive societies, or cultivated as in the case of hierarchical, class- or caste-based social orders, is an act of defiance against the principle of the first chapter of Genesis, that we are all created equally in the image and likeness of God.


###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, Exodus Politics 3
[Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, Exodus Politics 3](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Pesah%3B%20Finding%20Freedom,_Exodus%20Politics/r/3)

על כן, מבחינה אידיאלית לא אמור להתקיים בישראל מבנה־כוח מלוכני כלל. כמאמר השופט גדעון אל אנשי ישראל שביקשו להמליכו, "לֹא אֶמְשֹׁל אֲנִי בָּכֶם וְלֹא יִמְשֹׁל בְּנִי בָּכֶם. ה' יִמְשֹׁל בָּכֶם" (שופטים ח, כג). גם הגנת ישראל אינה אמורה להישען על כוח הזרוע ועל כלי מלחמה. ה' "לֹא בִגְבוּרַת הַסּוּס יֶחְפָּץ לֹא בְשׁוֹקֵי הָאִישׁ יִרְצֶה: רוֹצֶה ה' אֶת יְרֵאָיו, אֶת הַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ" (תהלים קמז, י-יא). מערכה אחר מערכה – אצל יהושע ביריחו, אצל גדעון נגד המדיינים, אצל דוד מול גוליית, אצל אלישע החוזה את סופו הפתאומי של המצור הארמי – הדגש נמצא תמיד בהיותנו מעטים נגד רבים, חלשים מול חזקים, מוח מול כוח; בניצחון בלתי צפוי באמצעים בלתי קונבנציונליים.

**Maggid Books, 2017:**
So ideally Israel would not have a power structure in the form of kings at all. As Gideon the judge said when the people sought to make him king, “I will not rule over you, nor will my son rule over you. God will rule over you” (Judges 8:23). Israel’s army will not rely on force of arms or brute strength. God “does not take delight in the strength of horses, nor pleasure in the fleetness of man” (Ps. 147:10). Whether it is Joshua against Jericho, Gideon against the Midianites, David against Goliath, or Elisha predicting the sudden end of an Aramean siege, the emphasis is always on the few against the many, the weak against the strong, intelligence against brute force, the unexpected outcome through unconventional means.


###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, Exodus Politics 4
[Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, Exodus Politics 4](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Pesah%3B%20Finding%20Freedom,_Exodus%20Politics/r/4)

העושר עלול להיות מסוכן ממש כמו העוני: "פֶּן תֹּאכַל וְשָׂבָעְתָּ וּבָתִּים טוֹבִים תִּבְנֶה וְיָשָׁבְתָּ, וּבְקָרְךָ וְצֹאנְךָ יִרְבְּיֻן וְכֶסֶף וְזָהָב יִרְבֶּה לָּךְ וְכֹל אֲשֶׁר לְךָ יִרְבֶּה, וְרָם לְבָבֶךָ וְשָׁכַחְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ הַמּוֹצִיאֲךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, מִבֵּית עֲבָדִים" (דברים ח, יב-יד). ולבסוף, למרות ההבטחות החוזרות ונשנות בספר בראשית לריבוי ככוכבי השמיים וכחול על שפת הים, גם לא על העוצמה המספרית תפארתנו: "לֹא מֵרֻבְּכֶם מִכָּל הָעַמִּים חָשַׁק ה' בָּכֶם וַיִּבְחַר בָּכֶם, כִּי אַתֶּם הַמְעַט מִכָּל הָעַמִּים" (שם ז, ז).

**Maggid Books, 2017:**
Wealth may be as much of a danger as poverty: “When you build fine houses and settle down, and when your herds and flocks grow large and your silver and gold increase and all you have is multiplied, then your heart will become proud and you will forget the Lord your God, who brought you out of Egypt, out of the land of slavery” (Deut. 8:12–14). Nor, despite the repeated promises in Genesis of as many children as the stars of the sky, the dust of the earth or the sand on the seashore, would Israel find strength in numbers: “The Lord did not set His affection on you and choose you because you were more numerous than other peoples, for you were the fewest of all peoples” (Deut. 7:7).


###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, Exodus Politics 5
[Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, Exodus Politics 5](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Pesah%3B%20Finding%20Freedom,_Exodus%20Politics/r/5)

חזונה הפוליטי של התורה נרקם מתוך התבוננות מעמיקה במתח בין חופש לסדר. זה מתחיל כבר בסיפור הבריאה. אלוהים בורא סדר, מחולל את היקום יום אחר יום באמצעות אמירה בלבד ("ויאמר אלוהים"). בשלושת הימים הראשונים הוא בורא בקפידה מתחמים נבדלים: לילה ויום, מים מעל לרקיע ומים מתחת לרקיע, ים ויבשה. בשלושת הימים הבאים הוא מאכלס את המתחמים הללו בישויות המתאימות להם: שמש וירח, עופות ודגים, חיות ובני אדם. סדר דייקני זה, ששבע פעמים נאמר עליו כי טוב, נפרע בגלל החופש שאלוהים חנן בו את האדם. החטא מוביל לרצח ומכאן ל"מצב הטבעי" ההובסיאני, מלחמת הכול בכול שהחיים בה מאוסים, אכזריים וקצרים. שתי האפשרויות המוצגות בספרי בראשית ושמות לקיום אנושי איומות. האחת היא חופש בלי סדר, כפי שהיה בעולם החמס שלפני המבול. השנייה היא סדר בלי חופש: מצרים של הפרעונים.

**Maggid Books, 2017:**
The political structure envisaged by the Torah emerges out of a profound meditation – beginning in the opening chapters of Genesis – on the tension between freedom and order. God creates order, calling the universe into being day after day by mere speech (“And God said”); for the first three days creating carefully differentiated domains: night and day, upper and lower waters, sea and dry land; then for the next three days furnishing them with the appropriate forms: sun and moon, birds and fish, animals and humans. This finely tuned order, seven times pronounced “good,” is disrupted because of the freedom God has bestowed on man, sin leading to murder and from there to a Hobbesian state of nature, a war of all against all in which life is nasty, brutish and short. The human alternatives set out in Genesis and Exodus are stark. There is freedom without order – the world before the Flood – and there is order without freedom – the Egypt of the pharaohs.


###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, Exodus Politics 6
[Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, Exodus Politics 6](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Pesah%3B%20Finding%20Freedom,_Exodus%20Politics/r/6)

האפשר אפוא לקיים חופש וסדר גם יחד? זאת הבעיה, והיא איננה פשוטה. על הפסוק "וְהָיָה כִּי יֹאמְרוּ אֲלֵיכֶם בְּנֵיכֶם, 'מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם?''' (שמות יב, כו) אומרת מסורת חז"ל, המובאת בהגדה של פסח, כי זוהי שאלתו של הבן הרשע. קריאה זו מדגישה את המילה "לכם" שבשאלה: "לכם ולא לו", כלומר הבן הזה "הוציא עצמו מן הכלל". יש המגיעים למסקנה זו דווקא על סמך הפועַל המציג את השאלה: "יאמרו" ולא "ישאלו". מי ששואל שאלה רוצה תשובה, אבל מי שאומר שאֵלָה רוצה רק להתריס.¹⁸

footnotes:
¹⁸ הרב משה סילבר בפירושו לתורה חשוקי כסף על אתר.

**Maggid Books, 2017:**
How then can there be both? This is the problem and it is not simple. The sages had a tradition that the question, “What is this ­service to you?” (Ex. 12:26), was asked by “the wicked son.” The Haggada attributes this to the phrase “to you” – implying “but not to me.” Other ­commentators¹ to Exodus 12:26. point to the verb used in the verse. Normally a question is *asked*, but here it is *said* (“And if your children should *say* to you…”). When you ask a question, you seek an answer, but when you state a question you merely seek to challenge and undermine.

footnotes:
¹ Rabbi Moshe Silber, Ĥashukei Kesef


###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, Exodus Politics 7
[Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, Exodus Politics 7](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Pesah%3B%20Finding%20Freedom,_Exodus%20Politics/r/7)

בתלמוד הירושלמי¹⁹ מופיעה פרשנות שונה למדי. היא מתמקדת במילה "העבודה" וקוראת את שאלת הבנים כך: "מה הטורח הזה שאתם מטריחין עלינו בכל שנה ושנה?". הירושלמי רומז כאן לכך ששאלת הבנים משתמשת באותה מילה המציינת את שעבודם של בני ישראל במצרים, "עבודה", לציון קיום מצוות ה' בפסח. בכך היא מדגישה שבני ישראל היו עבדים ונותרו עבדים: השתנתה רק זהותו של המשעבד. קודם פרעה, עכשיו אלוהים. חופש, לכאורה, אין פה. אולי העבודה לפרעה הייתה אכזרית ועבודת ה' לא, ועדיין עבדות היא, היפוכו של החופש. אם כן, איפה נמצאת חירותו של האדם?

footnotes:
¹⁹ ירושלמי, פסחים י, ד.

**Maggid Books, 2017:**
The Talmud Yerushalmi (*Pesaĥim* 10:4), though, has a quite ­different explanation. It focuses on the word “service,” and has the child asking, “What is the point of all this effort at which you are toiling?” What the Yerushalmi is alluding to is that the word the Torah uses for the enslavement of the Israelites to Pharaoh, *avoda*, is exactly the same as it uses for serving God. In what sense, then, were the Israelites liberated from slavery to freedom? Before the Exodus they were *avadim*. After the Exodus they were *avadim*. The only difference was to whom. Before it was to Pharaoh, thereafter it was to God. On the face of it, this looks less like freedom than a mere change of masters. One may be cruel, the other benign, but *avdut*, service or servitude, is still the opposite of freedom. Where then does liberty enter the human condition?


###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, Exodus Politics 8
[Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, Exodus Politics 8](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Pesah%3B%20Finding%20Freedom,_Exodus%20Politics/r/8)

תשובתה של התורה עומדת על שלושה דברים. ראשון הוא עקרון ההסכמה. המעיין בתורה יראה שה' מקפיד בעקביות להתנות את בריתו עם ישראל בהסכמתם. הוא אומר למשה להעלות לפני בני ישראל הצעה. ה' ייקח אותם לו לעם סגולה אם ורק אם הם יחפצו להיעשות "מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ" (שמות יט, ה-ו). העם נתן את הסכמתו לפני מעמד הר סיני ואחריו. שימו לב לבחירת המילים. לפני מתן תורה:

**Maggid Books, 2017:**
The Torah’s answer consists of three elements. First is the principle of consent. Read the Torah carefully and we see that God binds Himself to make a covenant with the Israelites only if they agree. He tells Moses to make a proposal to the people. God will take them as His *am segula*, favored people, if and only if they willingly assent to become “a kingdom of priests and a holy nation” (Ex. 19:5–6). Both before and after the revelation at Mount Sinai the people give their consent. Note the wording. Before the revelation:


###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, Exodus Politics 9
[Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, Exodus Politics 9](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Pesah%3B%20Finding%20Freedom,_Exodus%20Politics/r/9)

וַיַּעֲנוּ כָל הָעָם יַחְדָּו וַיֹּאמְרוּ, "כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה" (שם יט, ח).

**Maggid Books, 2017:**
*All the people answered as one* and said, “All that God has spoken, we will do.” (Ex. 19:8)


###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, Exodus Politics 10
[Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, Exodus Politics 10](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Pesah%3B%20Finding%20Freedom,_Exodus%20Politics/r/10)

ואחריו:

**Maggid Books, 2017:**
Afterward, we read:


###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, Exodus Politics 11
[Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, Exodus Politics 11](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Pesah%3B%20Finding%20Freedom,_Exodus%20Politics/r/11)

וַיָּבֹא מֹשֶׁה וַיְסַפֵּר לָעָם אֵת כָּל דִּבְרֵי ה' וְאֵת כָּל הַמִּשְׁפָּטִים. וַיַּעַן כָּל הָעָם קוֹל אֶחָד וַיֹּאמְרוּ, "כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה"... וַיִּקַּח סֵפֶר הַבְּרִית וַיִּקְרָא בְּאָזְנֵי הָעָם וַיֹּאמְרוּ, "כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע" (שם כד, ג, ז).

**Maggid Books, 2017:**
Moses came and told the people all of God’s words and all the laws. The people *all responded with a single voice*, “We will keep every word that God has spoken” […]. He took the book of the covenant and read it aloud to the people. They replied, “We will do and obey all that God has declared.” (Ex. 24:3, 7)


###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, Exodus Politics 12
[Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, Exodus Politics 12](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Pesah%3B%20Finding%20Freedom,_Exodus%20Politics/r/12)

להבדיל מכל הבריתות הבינלאומיות בעולם העתיק, עם ישראל לא יוצג בברית הזאת בידי שליטו. משה אינו מיופה הכוח לדבר עם ה' בשם כל בני ישראל. כולם מתבקשים לתת את הסכמתם. את כולם שואלים. לדברי מיכאל וולצר, זה אחד הדברים העושים את המבנה הפוליטי המוצע בתורה ל"כמעט דמוקרטיה".²⁰

footnotes:
²⁰ וולצר, בצלו של אלוהים, עמ' 191.

**Maggid Books, 2017:**
Unlike all other covenants in the ancient world this was not made on behalf of the people by their ruler. Moses is not empowered to speak on behalf of the Israelites. They all have to be asked; they all have to give their consent. This, argues political philosopher Michael Walzer, is part of what makes the political structure of the Torah an “almost democracy.”², 200.

footnotes:
² Walzer, In God’s Shadow


###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, Exodus Politics 13
[Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, Exodus Politics 13](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Pesah%3B%20Finding%20Freedom,_Exodus%20Politics/r/13)

התעקשותו של ה' לשאול את העם להסכמתו לברית ולתנאיה מפליאה במיוחד לאור העובדה שהוא פדה את העם הזה מעבדות, ושבשירת הים כבר קרא העם לעצמו "עַם זוּ קָנִיתָ", כלומר העם שה' קנה (שמות טו, טז). מהקפדה זו על הסכמה־מרצון משתמע העיקרון כי **אין ממשלה בלי הסכמת הנמשלים,**²¹ **גם אם המושל הוא אלוהים בכבודו ובעצמו**. ההבדל בין חופש לעבדות מצוי בדיוק כאן: בקיומה של הסכמה.²²

footnotes:
²¹ כפי שנוסח לימים בהכרזת העצמאות האמריקנית – "כדי להבטיח זכויות אלה מוקמות בקרב בני האדם ממשלות, השואבות את סמכויותיהן הצודקות מהסכמתם של הנשלטים".
²² כידוע, הגמרא (שבת פח ע"א) מערערת על חופשיות ההסכמה במתן תורה, ואומרת שה' כפה על בני ישראל "הר כגיגית". אולם היא ממשיכה ואומרת שהברית אושררה מרצון בהזדמנויות מאוחרות יותר.

**Maggid Books, 2017:**
Note also that God insists on asking the people whether they agree to the covenant and its terms, despite the fact that He has rescued them from slavery, and that they have already called themselves, in the Song at the Sea, “the people You acquired” (Ex. 15:16). Implicit in this strong insistence on voluntary agreement is the principle (stated in the American Declaration of Independence³) that *there is no government without the consent of the governed, even when the governor is God Himself*. The presence or absence of assent is what makes the difference between freedom and slavery.⁴ 88a) famously questions whether the consent given at Mount Sinai was truly free. The covenant however was subsequently renewed several times under different circumstances.

footnotes:
³ “To secure these rights, Governments are instituted among Men, deriving their just powers from the consent of the governed.”
⁴ The Talmud (Shabbat


###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, Exodus Politics 14
[Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, Exodus Politics 14](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Pesah%3B%20Finding%20Freedom,_Exodus%20Politics/r/14)

הרכיב השני בתשובתה של התורה לטענה שעבודת ה' אינה חופשית הוא מנהגה של התורה לתת למצוות טעמים – בייחוד בספר דברים, שהוא המסמך העיקרי של הברית בין ה' לישראל. המצוות מוצגות בספר דברים לא כ"צו מלך" שיש לציית לו בשל עצם סמכותיותו, אלא כהוראות שיש להן תכלית. בדרך כלל, הטעם הוא שהמצוות מזכירות לנו שהיינו עבדים במצרים. ה' מבקש לשכנע את מקבלי תורתו באופן שכלי, ובכך הוא "מזמין אותם להבין את התועלת שבמצוותיו, ועל ידי כך מאציל עליהם מכבודו ונותן להם את התחושה שהם שותפים במצוות הללו".²³, p. 14.

footnotes:
²³ Halivni, Midrash, Mishnah, Gemara

**Maggid Books, 2017:**
The second is that throughout Deuteronomy, the Torah’s key ­covenantal document, the commandments are not given as “decrees of the king” to be obeyed merely because they have been ordained. ­Reasons are constantly given, usually in terms of the phrase, “remember that you were slaves in the land of Egypt.” By this appeal to reason, God “invites the receiver of the law to join in grasping the beneficent effect of the law, thereby bestowing dignity upon him and giving him a sense that he is a partner in the law.”⁵, 14.

footnotes:
⁵ Halivni, Midrash, Mishnah, Gemara


###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, Exodus Politics 15
[Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, Exodus Politics 15](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Pesah%3B%20Finding%20Freedom,_Exodus%20Politics/r/15)

יש הבדל יסודי בין הורה המלמד ילד למה דברים מסוימים הם רעים, לבין מפקד המורה לפקודיו שלא לעשות כך וכך. המקרה הראשון הוא חינוך; השני הוא יחסים של פיקוד ושליטה. חינוך הוא הכנה לחירות; פיקוד ושליטה הם דרישה לציות מוחלט. מאלפת העובדה כי בתורה, על כל תרי"ג המצוות שבה, אין שום מילה שמובנה "לציית". העברית המודרנית סיגלה מילה זו משורש ארמי. התורה משתמשת במילה "לשמוע", שמובנה להישמע אבל גם להקשיב, להבין, להפנים ולהיענות. ה' איננו תובע ציות עיוור לרצונו. כמאמר חז"ל, "אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו".²⁴

footnotes:
²⁴ עבודה זרה ג ע"א.

**Maggid Books, 2017:**
There is a fundamental difference between a parent teaching a child why certain things are wrong, and a commander instructing those under his command not to do this or that. The one is a form of education; the other is a relationship of command-and-control. Education is an apprenticeship in liberty; command-and-control is a demand for obedience, pure and simple. One of the most striking facts about ­biblical Hebrew is that, despite the Torah containing 613 commandments, it contains no word that means “to obey.” Modern Hebrew had to adopt the Aramaic word *letzayet*. The word the Torah uses instead of “to obey” is *shema*, a word that means “to listen, to hear, to understand, to internalize, and to respond.” God does not call for blind submission to His will. As the sages said, “God does not act like a tyrant to His creatures” (*Avoda Zara* 3a).


###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, Exodus Politics 16
[Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, Exodus Politics 16](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Pesah%3B%20Finding%20Freedom,_Exodus%20Politics/r/16)

ה' רוצה שנשמור את מצוותיו בהחלטה חופשית, מרצון ומתוך הבנתן. לכן מדגישה התורה פעמים רבות את חשיבותה של השיחה המתמדת בין הדורות – החינוך. ההורים מצווים לחזור שוב ושוב על דברי התורה באוזני ילדיהם: "וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ" (דברים ו, ז).

**Maggid Books, 2017:**
God wants us to keep His laws freely and voluntarily because we understand them. Hence the unique insistence, throughout the Torah, on the importance of education as the constant conversation between the generations. Parents are to talk to their children repeatedly about them, “when you sit at home and when you travel on the way, when you lie down and when you rise” (Deut. 6:7).


###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, Exodus Politics 17
[Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, Exodus Politics 17](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Pesah%3B%20Finding%20Freedom,_Exodus%20Politics/r/17)

כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר, "מָה הָעֵדֹת וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֱלֹהֵינוּ אֶתְכֶם?", וְאָמַרְתָּ לְבִנְךָ , "עֲבָדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם, וַיּוֹצִיאֵנוּ ה' מִמִּצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה... וַיְצַוֵּנוּ ה' לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל הַחֻקִּים הָאֵלֶּה לְיִרְאָה אֶת ה' אֱלֹהֵינוּ לְטוֹב לָנוּ כָּל הַיָּמִים, לְחַיֹּתֵנוּ כְּהַיּוֹם הַזֶּה" (שם ו, כ-כד).

**Maggid Books, 2017:**
When your children ask you, “What are the testimonies, the statutes and laws that the Lord our God has commanded you?” tell them: “We were slaves of Pharaoh in Egypt, but the Lord brought us out of Egypt with a strong hand…. The Lord commanded us to obey all these decrees and to fear the Lord our God, so that we might always prosper and be kept alive, as is the case today.” (Deut. 6:20–24)


###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, Exodus Politics 18
[Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, Exodus Politics 18](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Pesah%3B%20Finding%20Freedom,_Exodus%20Politics/r/18)

ושלישית – החלופה הרדיקלית שהתורה מעמידה לחברה ההיררכית: חברה אופקית, נטולת היררכיה, שכל אחד מבניה ובנותיה הוא שותף ישיר בברית. שותפות זו מחייבת אותו לאחריות אישית לקיום החסד והצדק בחברה, וזאת באמצעות עזרה לעניים, התנהגות הוגנת, ישרה ורחומה, חינוך הילדים, אכפתיות כלפי האנשים שבשוליים ועוד ועוד. את כל זאת ניסחו לימים חז"ל במימרה "כל ישראל ערֵבים זה בזה".²⁵

footnotes:
²⁵ סנהדרין כז ע"ב; שבועות לט ע"א.

**Maggid Books, 2017:**
Third is the radical alternative to a hierarchical society: the horizontal society formed by the covenant, through which each is responsible for playing his or her part in the maintenance of a just and gracious order – by helping the poor, acting justly, honestly and compassionately, educating children, not neglecting marginal members of society and so on, the principle later formulated by the sages as “all Israel are sureties for one another” (*Sanhedrin* 27b; *Shevuot* 39a).


###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, Exodus Politics 19
[Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, Exodus Politics 19](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Pesah%3B%20Finding%20Freedom,_Exodus%20Politics/r/19)

המנהיגות מואצלת כאן על כל יחיד בחברה; לזאת מכוונת ההגדרה "מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ" (שמות יט, ו), ולכך רומז משה באומרו "וּמִי יִתֵּן כָּל עַם ה' נְבִיאִים" (במדבר יא, כט). הברית, כפי שהיא מוצגת במקרא, היא הרעיון הדרמטי בדבר עם המקבל על עצמו אחריות לגורלו, כל העם כאחד וכל יחיד בפני עצמו – וזאת באמצעות הגינות בין אדם לחברו ומתוך ביטחון שאלוהי הצדק יעשה עם עמו צדק היסטורי. לעם יש אוטונומיה; ריבונות יש רק לאלוהיו. אם העם עושה את הטוב, אלוהים מבטיח שטובה תהיה מנת חלקו. אם יעשה את הרע, רע יהיה גורלו. הכול תלוי בנאמנות לאלוהים ובהגינות כלפי בני האדם. כל היתר – ממשלות, שליטים, צבאות, בריתות, אסטרטגיה, לוחמה, כל הרפרטואר של הכוח – יתגלה בטווח הארוך כאשליה.

**Maggid Books, 2017:**
This is a radically devolved leadership that Exodus calls “a kingdom of priests and a holy nation” (Ex. 19:6), and to which Moses alludes when he says, “Would that all God’s people were prophets” (Num. 11:29). Covenant, as set forth in the Hebrew Bible, is the dramatic idea that the people, individually and together, accept responsibility for determining their fate by acting righteously with one another, relying on the God of justice to secure justice in the arena of history. They have autonomy; only God has sovereignty. If the people act well, God will ensure that they fare well. If they act badly, it will end badly. All depends on faithfulness to God and decency to people. All else – governments, rulers, armies, alliances, strategy, warfare, the entire repertoire of power – will prove illusory in the long run.


###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, Exodus Politics 20
[Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, Exodus Politics 20](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Pesah%3B%20Finding%20Freedom,_Exodus%20Politics/r/20)

תפיסתה המדינית־חברתית של התורה מתייחדת בהתעניינות בחברה ולא במדינה. עיניה נשואות אל העם עצמו, לא אל ממשלות, מלכים או שליטים; מערכת הרווחה בה היא וולונטרית, לא מערכת שהמדינה מפעילה בכספי מיסים; הסמכות בה מואצלת על הכול ואינה ריכוזית; ובמקום אכיפה כוחנית יש בה חינוך ולחץ חברתי. אידיאל זה לא התגשם במלואו בימי התנ"ך. סיומו המסויג של ספר שופטים הוא "בַּיָּמִים הָהֵם אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל; אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה" (שופטים כא, כה; וכן יז, ו). בלי ממשלה שוררת אנרכיה; למציאות זו, שהפילוסוף תומס הובס ניסחה בהרחבה, כפופים אפילו בני ישראל. חז"ל קבעו לימים, "הוֵי מתפלל בשלומה של מלכות, שאלמלא מוראה איש את רעהו חיים בלעו".²⁶ מתוך שוקת שבורה זו נולדה המלוכה העברית, על הפיתוי המשחית של הכוח הכרוך בעקבה.

footnotes:
²⁶ משנה, אבות ג, ב.

**Maggid Books, 2017:**
The politics of the Torah are unlike any other in the emphasis they place on society rather than the state; “we the people” rather than governments, monarchs or rulers; voluntary welfare rather than state-based taxation; devolved rather than centralized authority; education and social sanction rather than the coercive use of power. It never fully succeeded in biblical times. The reluctant conclusion of the book of Judges is that “in those days there was no king in Israel; everyone did what was right in his own eyes” (Judges 17:6 and 21:25). Without government there is anarchy. Even the Israelites were forced to this Hobbesian conclusion (“Pray for the welfare of the government, for were it not for fear of it, people would swallow one another alive” [*Avot* 3:2]). Thus monarchy was born and with it the corruptions of power.


###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, Exodus Politics 21
[Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, Exodus Politics 21](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Pesah%3B%20Finding%20Freedom,_Exodus%20Politics/r/21)

אך האידיאל לא אבד. הוא אף צבר כוח בעקבות הרפורמות של עזרא הסופר, צמיחתה של היהדות הרבנית וישיבותיה, והתפזרות היהודים בתפוצות אחרי כישלון מרד בר כוכבא. דגם חדש התבסס: אוסף מיוחד במינו של קהילות אוטונומיות למחצה, שלכל אחת מהן מוסדות דת, חינוך ורווחה משלה במימון עצמי. התקיימו בהן אגודות, "חברות", כמעט לכל צורך קהילתי שאפשר להעלות על הדעת: עזרה לעניים, ביקור חולים, קבורת מתים, סיוע למשפחות אבלות, וכן הלאה לאורך קטלוג התנאים לחיים של כבוד בקהילת מאמינים. מערכת החינוך, עמוד התווך של המערכת הקהילתית כולה, פעלה לאור ההנחה שמצופה מכולם להכיר את התורה: לדעת אותה, להבין אותה, לשמור אותה ולהנחילה.

**Maggid Books, 2017:**
Yet the ideal remained and gained in strength after the reforms of Ezra, the growth of rabbinic Judaism and its academies, and the dispersion of Jewry after the collapse of the Bar Kokhba rebellion. What emerged was a unique collection of semi-autonomous communities, each with its own religious, educational and welfare institutions, self-funded and self-governing, with fellowships, *ĥevrot*, for almost every conceivable communal need – supporting the poor, visiting the sick, performing last rites for the dead, helping families who had suffered bereavement, and so on through the catalogue of requirements of dignified life as a member of the community of faith. The educational structure, lynchpin of the entire system, worked on the assumption that everyone was expected to be learned in the law – to know it, understand it, keep it and ensure that it was kept by others.


###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, Exodus Politics 22
[Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, Exodus Politics 22](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Pesah%3B%20Finding%20Freedom,_Exodus%20Politics/r/22)

בין ניירותיו של פילוסוף הנאורות הצרפתי ז'אן־ז'אק רוסו, שנמצאו אצלו אחרי מותו, נמצא כתב־יד המבטא השתאות מעוצמתו של "חיזיון מדהים וייחודי" זה – עם גולה, נטול קרקע ותדיר גם נרדף, "שאף על פי כן משמר את מאפייניו, את חוקיו, את מנהגיו, את אהבתו הפטריוטית לאיחוד החברתי הקדום, שעה שכל הנתיבים אליו חסומים לכאורה". אתונה, ספרטה ורומא, הוא אומר, "גוועו ולא נותר להן ולו צאצא אחד על פני האדמה; ציון נהרסה, אך לא איבדה את בניה". והוא ממשיך:

**Maggid Books, 2017:**
In a manuscript found among his papers after his death, the French political philosopher Jean-Jacques Rousseau expressed amazement at the power of this “astonishing and truly unique spectacle,” an exiled, landless and often persecuted people, “nonetheless preserving its characteristics, its laws, its customs, its patriotic love of the early social union, when all ties with it seem broken.” Athens, Sparta and Rome, he says, “have perished and no longer have children left on earth; Zion, destroyed, has not lost its children.” He continues:


###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, Exodus Politics 23
[Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, Exodus Politics 23](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Pesah%3B%20Finding%20Freedom,_Exodus%20Politics/r/23)

במה טמון כוחה של מערכת חוקים שהצליחה לחולל פלאות כאלה, שיכלה לכיבושים, לגירושים, למהפכות, להגליות, שהצליחה לעמוד בפני החוקים והמנהגים של אימפריית כל האומות, ואשר מבטיחה להם, על ידי הניסיונות הללו, כי תוסיף לקיימם בכל תהפוכות האנושות ולשרוד עד עולם?²⁷, vol. III, London: Routledge and Kegan Paul, 1975, pp. 104–105.

footnotes:
²⁷ מצוטט אצל Leon Poliakov, The History of Anti-Semitism

**Maggid Books, 2017:**
What must be the strength of legislation capable of working such wonders, capable of braving conquests, dispersions, revolutions, exiles, capable of surviving the customs, laws, empire of all the nations, and which finally promises them, by these trials, that it is going to continue to sustain them all, to conquer the vicissitudes of things human, and to last as long as the world?⁶, vol. III (London: Routledge and Kegan Paul, 1975), 104–5.

footnotes:
⁶ Quoted in Leon Poliakov, The History of Anti-Semitism


###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, Exodus Politics 24
[Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, Exodus Politics 24](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Pesah%3B%20Finding%20Freedom,_Exodus%20Politics/r/24)

התשובה הקצרה היא שבמבנה המשטרי הייחודי של התורה, שבו הריבונות שייכת כולה לאלוהים והצד האנושי בברית אינו מלך, כוהן גדול או נביא אלא העם כולו, האחריות מתפזרת במידה מרבית והאתיקה ממלאת את התפקיד שבשיטות אחרות ממלאת הפוליטיקה. ההפך מאדם אחד המושל על אומה הוא אומה המושלת בעצמה בהשגחתו של אלוהים בכבודו ובעצמו, בהתאם למצוותיו ומתוך מחויבות כלפיו. זו בוודאי תפיסה אוטופית. אי אפשר להגשימה במלואה בעולם של מלחמות. ובכל זאת, בשאיפה שהיא מציבה ובמה שהוגשם ממנה בכל זאת, היא הניסוי הגדול ביותר שנעשה אי פעם בפוליטיקה נטולת כוח, בשלטון הצדק ולא ההדק.

**Maggid Books, 2017:**
The short answer is that in its unique political structure, in which all sovereignty belongs to God and where the other covenantal partner is not the king, High Priest or prophet but the nation as a whole, responsibility is maximally diffused and ethics does the work of what in other systems is done by politics. The opposite of one man ruling over a nation is a nation ruling over itself, under the eye of, following the laws of, and accountable to, God Himself. Utopian to be sure and never fully realizable in a world of wars, yet it remains the greatest experiment ever undertaken in the idea of politics without power, the rule of right not might.