## Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love

###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 1
[Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 1](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Pesah%3B%20Finding%20Freedom,_The%20Song%20of%20Songs%3B%20Faith%20as%20Love/r/1)

הצו המקראי "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" הוא צורה מיוחדת מאוד של אהבה, התפתחות ייחודית של דת יהודה שאינה דומה לשום תופעה שאפשר למצוא מחוץ לדת זו (הארי רדנר, החיים האתיים). 
אם לאהבה בעולם המערבי יש טקסט מכונן, טקסט זה כתוב עברית (סיימון מאי, אהבה: היסטוריה). 
צָמְאָה לְךָ נַפְשִׁי כָּמַהּ לְךָ בְשָׂרִי בְּאֶרֶץ צִיָּה וְעָיֵף בְּלִי מָיִם (תהלים סג, ב).

**Maggid Books, 2017:**
The biblical “love of one’s neighbor” is a very special form of love, a unique development of the Judaic religion and unlike any to be encountered outside it. (Harry Redner, *Ethical Life*)
If love in the Western world has a founding text, that text is Hebrew. (Simon May, *Love: A History*)
My soul thirsts for you, my body longs for you, as in a dry, parched land where there is no water. (Ps. 63:2)


###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 2
[Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 2](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Pesah%3B%20Finding%20Freedom,_The%20Song%20of%20Songs%3B%20Faith%20as%20Love/r/2)

מגילת שיר השירים היא הספר המוזר ביותר במקרא, אחד הספרים המוזרים ביותר שנכללו בקנון כלשהו של כתבי קודש. הוא כתוב כסדרה של שירים בין שני אוהבים: שירים תמימים, לוהבים, ארוטיים אפילו. זהו אחד משני הספרים היחידים בתנ"ך שאינם מזכירים במפורש את ה' (השני הוא מגילת אסתר), ואין בו תוכן דתי מוצהר. ובכל זאת ידועה אמירתו של רבי עקיבא במשנה "שאין כל העולם כלו כדאי כיום שניתן בו שיר השירים לישראל; שכל הכתובים קודש, ושיר השירים קודש קודשים".⁶⁷

footnotes:
⁶⁷ משנה, ידיים ג, ה.

**Maggid Books, 2017:**
*Shir HaShirim*, the Song of Songs, is the strangest book in the Hebrew Bible, one of the strangest ever to be included in a canon of sacred texts. It is written as a series of songs between two human lovers, candid, passionate, even erotic. It is one of only two books in Tanakh that does not explicitly contain the name of God (Esther is the other) and it has no obvious religious content. Yet Rabbi Akiva famously said: “The whole world is not as worthy as the day on which the Song of Songs was given to Israel, for all the [sacred] Writings are holy but the Song of Songs is the Holy of Holies” (*Yadayim* 3:5).


###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 3
[Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 3](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Pesah%3B%20Finding%20Freedom,_The%20Song%20of%20Songs%3B%20Faith%20as%20Love/r/3)

כי אכן, שיר השירים, דואט לצמד נאהבים־בתענוגים המתגעגעים זה על זו, הוא מן הספרים המרכזיים במקרא והמפתח הפותח את כולם. הוא מציג את האהבה כקודש הקודשים של חיי האדם. עניינו – אהבת ישראל לה' וה' לישראל; והיותו כתוב כסיפור אהבה בין בני אדם חשוב אף הוא, כי כך אנו למדים שההפרדה בין אהבה אנושית לאהבת האל, וזיווגה של הראשונה לגוף והשנייה לנשמה, הם הבחנה כוזבת. האהבה היא האנרגיה שאלוהים שתל בלב האדם. היא גואלת אותנו מהנרקיסיזם, המאוהבות העצמית, ומהסוליפּסיזם, התפיסה כי רק קיומנו העצמי הוא ודאי – שכן היא יוצקת בנו את הוודאות שהאחֵר, האחר האנושי כמו גם האחר האלוהי, מַמָּשי לנו לא פחות מכפי שאנו ממשיים לעצמנו, וכך מעגנת את הווייתנו בהוויית מה־שאינו־אנחנו. אי אפשר לאהוב את אלוהים בלי לאהוב את כל הטוב העוטף אותנו.

**Maggid Books, 2017:**
Rabbi Akiva’s insight is essential. The Song of Songs, a duet scored for two young lovers, each delighting in the other, longing for one another’s presence, is one of the central books of Tanakh and the key that unlocks the rest. It is about love as the holy of holies of human life. It is about the love of Israel for God and God for Israel, and the fact that it is written as the story of two young and human lovers is also fundamental, for it tells us that to separate human and divine love and to allocate one to the body, the other to the soul, is a false distinction. Love is the energy God has planted in the human heart, redeeming us from narcissism and solipsism, making the human or divine Other no less real to me than I am to myself, thus grounding our being in that-which-is-not-me. One cannot love God without loving all that is good in the human situation.


###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 4
[Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 4](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Pesah%3B%20Finding%20Freedom,_The%20Song%20of%20Songs%3B%20Faith%20as%20Love/r/4)

האהבה בוראת. האהבה מתגלה. האהבה גואלת. האהבה היא הקשר בין אלוהים לבינינו. בזאת מאמינה היהדות, ואם לא נבין זאת לא נבין את היהדות כלל. לא נבין, למשל, שהדרישות שה' מעמיד בפני עמו בפי הנביאים הן ביטויים של אהבה; ושבמה שאלברט איינשטיין כינה "אהבתה הקנאית־כמעט של היהדות לצדק" יש אהבה לא פחות מכפי שיש צדק, ושהמצוות כולן הן הזמנות לאהבה: "בְּכָל לִבִּי דְרַשְׁתִּיךָ; אַל תַּשְׁגֵּנִי מִמִּצְו‍ֹתֶיךָ" (תהלים קיט, י).⁶⁸

footnotes:
⁶⁸ במזמור קיט, העוסק כולו בתורה ובמצוות, השורש אה"ב מופיע תריסר פעמים.

**Maggid Books, 2017:**
Love creates. Love reveals. Love redeems. Love is the connection between God and us. That is the faith of Judaism, and if we do not understand this we will not understand it at all. We will, for example, fail to realize that the demands God makes of His people through the prophets are expressions of love, that what Einstein called Judaism’s “almost fanatical love of justice” is about love no less than justice, that the Torah is God’s marriage contract with the Jewish people, and the mitzvot are all invitations to love: “I seek You with all my heart; do not let me stray from Your commands” (Ps. 119:10).¹

footnotes:
¹ Psalm 119, which is entirely about Torah and mitzvot, contains the word “love” twelve times.


###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 5
[Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 5](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Pesah%3B%20Finding%20Freedom,_The%20Song%20of%20Songs%3B%20Faith%20as%20Love/r/5)

לצערי נקודה זו טעונה הדגשה יתרה, מפני שאויבי היהדות מדביקים לה זה דורות רבים דימוי של דת המעדיפה את המצווה על פני האהבה, את הדין על פני הסליחה, את הנקם על פני הרחמים. סיימון מאי, בספרו **אהבה: היסטוריה**, הגדיר זאת בצדק "אחת מן האי־הבנות המופלגות ביותר בהיסטוריה המערבית כולה".⁶⁹, New Haven, CT: Yale University Press, 2011, p. 20.

footnotes:
⁶⁹ Simon May, Love: A History

**Maggid Books, 2017:**
Sadly, one must emphasize this point because it has long been said by the enemies of Judaism that it is a religion of law not love, justice not forgiveness, retribution not compassion. Simon May in his *Love: A History* rightly calls this “one of the most extraordinary misunderstandings in all of Western history.”² (New Haven, CT: Yale University Press, 2011), 20.

footnotes:
² Simon May, Love: A History


###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 6
[Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 6](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Pesah%3B%20Finding%20Freedom,_The%20Song%20of%20Songs%3B%20Faith%20as%20Love/r/6)

המבקש להבין את מהותה של האהבה במקרא, כדאי לו להתחיל ביציאת מצרים. לסיפור הזה לכל אורכו, מתחילת ספר שמות עד סוף ספר במדבר, יש מאפיין ששום קורא לא יצליח להחמיץ: בני ישראל מצטיירים כלקוחות ממורמרים מאוד של הגאולה האלוהית. כמעט בכל שלב בדרך הם מתלוננים: כאשר היחלצותו של משה למענם מרעה את מצבם לרגע קט, כאשר הם נתקלים במכשול המים של ים סוף, כאשר אין להם מים, כאשר חסר להם אוכל, כאשר משה מבושש לרדת מהר סיני, וכאשר המרגלים חוזרים מהארץ היעודה ובפיהם דין וחשבון מדכדך על המקום ועל תושביו.

**Maggid Books, 2017:**
If we seek to understand the nature of biblical love, the place to begin is the Exodus itself. One feature of the narrative from the beginning of Exodus to the end of the book of Numbers is unmistakable. The Israelites are portrayed as ungrateful recipients of divine redemption. At almost every stage of the way they complain: when Moses’ first intervention makes their situation momentarily worse, when they come up against the barrier of the Sea of Reeds, when they have no water, when they lack food, when Moses delays his return from the mountain and when the spies return with a demoralizing report about the Promised Land and its inhabitants.


###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 7
[Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 7](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Pesah%3B%20Finding%20Freedom,_The%20Song%20of%20Songs%3B%20Faith%20as%20Love/r/7)

הם חוטאים. הם מורדים. הם עושים עגל זהב. הם מתבוססים בנוסטלגיה כוזבת על החיים במצרים. יותר מפעם אחת הם מבטאים את תשוקתם לשוב למקום שבאו ממנו. ה' מתרגז עליהם. משה מגיע לפעמים לסף ייאוש. דיוקנם של בני ישראל המצטייר בתורה רחוק כל כך מלהיות חביב, שהוא כמעט מעלה על הדעת את המכתם הנפוץ "זה די מדהים / שאלוהים / בחר / (מוזר!) / ביהודים".

**Maggid Books, 2017:**
They sin. They rebel. They make a golden calf. They engage in false nostalgia about Egypt. More than once they express the desire to return whence they came. God gets angry with them. At times Moses comes close to despair. So unlovely is the portrait painted of them in the Torah that it almost seems to invite the thought, “How odd / of God / to choose / the Jews.”


###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 8
[Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 8](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Pesah%3B%20Finding%20Freedom,_The%20Song%20of%20Songs%3B%20Faith%20as%20Love/r/8)

ובכל זאת, כאשר אנו ממשיכים וקוראים בתנ"ך, אנו מגלים תמונה שונה. במאה השמינית לפני הספירה אנו פוגשים את ראשון נביאי הכתב, הושע. הוא מספר לנו סיפור יוצא דופן. ה' התגלה אליו ואמר לו להתחתן עם פרוצה, אישה שתלד לו ילדים אך לא תהיה נאמנה לו. ה' רוצה שהנביא ירגיש מהו לאהוב ולהיבגד. לילדיו, שעצם אבהותו להם מוטלת אולי בספק, הוא מצטווה לקרוא לֹא־עמי ולֹא־רוחמה.

**Maggid Books, 2017:**
Yet as we proceed through Tanakh another picture emerges. We hear it in the eighth century BCE from one of the first literary prophets, Hosea. The story Hosea has to tell is extraordinary. God appears to him and tells him to marry a prostitute, a woman who will bear him children but will be unfaithful to him. God wants the prophet to know what it feels like to love and to be betrayed. The prophet, uncertain ­perhaps about whether the children are in fact his, is to call them “Unloved” and “Not my people.”


###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 9
[Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 9](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Pesah%3B%20Finding%20Freedom,_The%20Song%20of%20Songs%3B%20Faith%20as%20Love/r/9)

אבל אז הוא יגלה את כוחה של האהבה ואת עמידותה. הוא יחכה עד שכל מאהביה של אשתו יזנחו אותה, ואז ישוב אליה, למרות בגידותיה. הוא יאהב את ילדיה, למרות הספקות. הוא יחליף את שמותיהם לעמי ורוחמה. וכך, בעצם, ילמד על בשרו מה מרגיש ה' כלפי עם ישראל. זהו סיפור מדהים ונועז, המלמד בדרכו הקיצונית כי ה' אינו יכול ואינו רוצה להפסיק לאהוב את עמו. בני ישראל פגעו בו, הכאיבו לו בבוגדנותם, אבל אהבתו היא אש תמיד. ה' מספר להושע כיצד יעניש את ישראל שהלך כאותה פרוצה "אַחֲרֵי מְאַהֲבֶיהָ וְאֹתִי שָׁכְחָה", אבל גם זאת –

**Maggid Books, 2017:**
He will then discover the power and persistence of love. He will wait until his wife is abandoned by all her lovers, and he will take her back, despite her betrayal. He will love her children, whatever his doubts about their parentage. He will change their names to “My people” and “Beloved.” He will, in other words, know from his own experience what God feels about the Israelites. It is an astonishing and daring narrative, suggesting as it does that God cannot, will not, cease to love His people. He has been hurt by them, wounded by their faithlessness, but His love is inextinguishable. Hosea then hears God say this:


###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 10
[Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 10](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Pesah%3B%20Finding%20Freedom,_The%20Song%20of%20Songs%3B%20Faith%20as%20Love/r/10)

לָכֵן הִנֵּה אָנֹכִי מְפַתֶּיהָ וְהֹלַכְתִּיהָ הַמִּדְבָּר וְדִבַּרְתִּי עַל לִבָּהּ, וְנָתַתִּי לָהּ אֶת כְּרָמֶיהָ מִשָּׁם וְאֶת עֵמֶק עָכוֹר לְפֶתַח תִּקְוָה. וְעָנְתָה שָּׁמָּה כִּימֵי נְעוּרֶיהָ, וּכְיוֹם עֲלוֹתָהּ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם (הושע ב, טו-יז).

**Maggid Books, 2017:**
I will lead her into the desert and speak tenderly to her. There I will give her back her vineyards, and will make the Valley of Trouble a door of hope. There she will sing as in the days of her youth, as in the day she came up out of Egypt. (Hos. 2:16–17)


###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 11
[Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 11](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Pesah%3B%20Finding%20Freedom,_The%20Song%20of%20Songs%3B%20Faith%20as%20Love/r/11)

נבואה זו היא **סיפור חוזר של יציאת מצרים כסיפור אהבה**. יציאת מצרים היא בחזון הזה יותר מהשתחררות של עם משעבוד. עם ישראל יצא ממצרים ככלה העוזבת את בית גידולה ומתלווה לחתנה, ה', למסע אל הבית החדש שיבנו ביחד. כך היה במסע ההוא ב"ימי נעוריה", וכך יהיה זה שנית. המדבר איננו עוד רק המרחב שבין מצרים לארץ ישראל, אלא מקומו של ירח הדבש שבו התייחדו העם ואלוהיו וחגגו, הרחק מעין רואים, את ראשית האינטימיות הזוגית ביניהם.

**Maggid Books, 2017:**
This is a *retelling of the Exodus as a love story*. In Hosea’s vision, it has become something other and more than the liberation of a people from slavery. Israel left Egypt like a bride leaving the place where she has lived to accompany her new husband, God, on a journey to the new home they will build together. That is how it was “in the days of her youth” and how it will be again. The desert is now no longer simply the space between Egypt and Israel, but the setting of a honeymoon in which the people and God were alone together, celebrating their company, their intimacy.


###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 12
[Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 12](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Pesah%3B%20Finding%20Freedom,_The%20Song%20of%20Songs%3B%20Faith%20as%20Love/r/12)

כמאתיים שנה אחרי הושע נמצא העם בגלות בבל. הנביא יחזקאל שב וסיפר שם את העבר, באופן שונה אבל באותה מסורת. ה' הכיר את עם ישראל בהיותו משול לילדה קטנה, וצפה בהתבגרותה של הילדה הזו:

**Maggid Books, 2017:**
Two centuries after Hosea, the people are now in exile in Babylon. There the prophet Ezekiel retells the past in a different but related way. God had first seen Israel as a young girl, a child. He watched over her as she grew to adulthood:


###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 13
[Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 13](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Pesah%3B%20Finding%20Freedom,_The%20Song%20of%20Songs%3B%20Faith%20as%20Love/r/13)

וַתִּרְבִּי וַתִּגְדְּלִי וַתָּבֹאִי בַּעֲדִי עֲדָיִים, שָׁדַיִם נָכֹנוּ וּשְׂעָרֵךְ צִמֵּחַ, וְאַתְּ עֵרֹם וְעֶרְיָה. וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ וְהִנֵּה עִתֵּךְ עֵת דֹּדִים, וָאֶפְרֹשׂ כְּנָפִי עָלַיִךְ וָאֲכַסֶּה עֶרְוָתֵךְ וָאֶשָּׁבַע לָךְ וָאָבוֹא בִבְרִית אֹתָךְ , נְאֻם אֲדֹנָי ה', וַתִּהְיִי לִי (יחזקאל טז, ז-ח).

**Maggid Books, 2017:**
You grew and matured and came forth in all your glory, your breasts full and your hair grown, and you were naked and exposed. Later I passed by, and when I looked at you and saw that you were old enough for love, I spread the corner of My garment over you and covered your nakedness. I gave you My solemn oath and entered into a covenant with you, declares the Sovereign Lord, and you became Mine. (Ezek. 16:7–8)


###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 14
[Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 14](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Pesah%3B%20Finding%20Freedom,_The%20Song%20of%20Songs%3B%20Faith%20as%20Love/r/14)

שוב, סיפור אהבה נועז. ה' רואה את ישראל כצעירה שהגיעה לפרקה ופורש עליה את חסותו. פרישת הכנף, פינת הבגד, על נערה היא ביטוי המוכר גם ממגילת רות (ג, ט), ומשמעותו הבטחת נישואים. הנישואים עצמם לובשים דמות של שבועת אמונים, של ברית. מתן תורה בהר סיני הותמר אצל הנביא לחתונה. הושע ויחזקאל ראו שניהם את יציאת מצרים כמעין נישואי־בריחה בין ה' החתן וישראל כלתו. אולם אצל שניהם יש צד אחד פעיל, צד אחד אוהב – ה'. הם השאירו לירמיהו, המבוגר מעט מיחזקאל, להשלים את התמורה המכרעת בתפיסתה של יציאת מצרים, ולהינבא מפי ה' כך:

**Maggid Books, 2017:**
Again, a daring love story. God sees Israel as a young woman and cares for her. He “spreads the corner of His garment” over her, which as we recall from the book of Ruth (3:9) constitutes a promise to marry. The marriage itself takes the form of a solemn oath, a covenant. The Giving of the Torah at Mount Sinai has been transformed by the prophet into a marriage ceremony. Hosea and Ezekiel both envisage the Exodus as a kind of elopement between a groom – God – and His bride – Israel. However, in both cases it is God who loves and God who acts. It was left to Jeremiah, Ezekiel’s somewhat older contemporary, to deliver the decisive transformation in our picture of the Exodus, saying in the name of God:


###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 15
[Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 15](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Pesah%3B%20Finding%20Freedom,_The%20Song%20of%20Songs%3B%20Faith%20as%20Love/r/15)

זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ , אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ; לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה (ירמיהו ב, ב).

**Maggid Books, 2017:**
I remember of you the kindness of your youth, your love when you were a bride; how you walked after Me in the desert, through a land not sown. (Jer. 2:2)


###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 16
[Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 16](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Pesah%3B%20Finding%20Freedom,_The%20Song%20of%20Songs%3B%20Faith%20as%20Love/r/16)

עתה לפנינו אהבה דו־צדדית. לא רק חתן, ה', שמדבר על לב הכלה ופורש עליה חסות, אלא גם כלה פעילה, ישראל ההולך אחריו בנאמנות; כלה הנותנת בחתנה אמון מלא ומוכנה ללכת אחריו בישימון אל יעד לא ידוע. הושע, יחזקאל וירמיהו אומרים לנו שיציאת מצרים היא יותר מדרמה תיאולוגית על תבוסת אלילי הכזב בפני אלוהי האמת, ויותר מסיפור מדיני־חברתי על עבדות וחירות. היא גם סיפור אהבה: אהבה קשה ומתוחה, אין ספק, ובכל זאת סיפור של חתן וכלה הבורחים למדבר להיות שם יחד, הרחק מעיניים מציצניות ומהסחות הדעת של התרבות.

**Maggid Books, 2017:**
Now it is not just God who calls, but Israel who responds – Israel who follows her husband faithfully into the no-man’s-land of the desert as a trusting bride, willing in the name of love to take the risk of traveling to an unknown destination. The message of Hosea, Ezekiel and Jeremiah is that the Exodus was more than a theological drama about the defeat of false gods by the true One, or a political narrative about slavery and freedom. It is a love story – troubled and tense, to be sure – yet an elopement by bride and groom to the desert where they can be alone together, far out of sight of prying eyes and the distractions of civilization.


###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 17
[Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 17](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Pesah%3B%20Finding%20Freedom,_The%20Song%20of%20Songs%3B%20Faith%20as%20Love/r/17)

זהו נושאו של שיר השירים. כמו ה' שקרא לעמו־אהובתו לצאת ממצרים, האוהב בשיר קורא לנערתו "קוּמִי לָךְ, רַעְיָתִי יָפָתִי, וּלְכִי לָךְ" (שיר השירים ב, י). האהובה עצמה אומרת, "מָשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ, נָּרוּצָה!" (א, ד). ובדימוי שוקק חיים אנו צופים בשניים באים יחד מהמדבר: "מִי זֹאת עֹלָה מִן הַמִּדְבָּר, מִתְרַפֶּקֶת עַל דּוֹדָהּ" (ח, ה).

**Maggid Books, 2017:**
That is the theme of the Song of Songs. Like God summoning His people out of Egypt, the lover in the song calls on his beloved, “Come…let us leave” (2:10). The beloved herself says, “Come, draw me after you, let us run!” (1:4). Then in an image of extraordinary poignancy we see the two of them emerging together from the wilderness. Who is this, rising from the desert, leaning on her beloved? (8:5).


###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 18
[Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 18](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Pesah%3B%20Finding%20Freedom,_The%20Song%20of%20Songs%3B%20Faith%20as%20Love/r/18)

עם ישראל, מתרפק על ה', עולה מן המדבר סמוק מאהבה: זוהי יציאת מצרים בעיני הנביאים הגדולים. הם לא היו הראשונים שפיתחו את הדימוי הזה. הוא מופיע במלוא הדרו כבר בספר דברים, שהשורש אה"ב מופיע בו 23 פעמים כתיאור היחסים שבין ה' לעמו. כשאנו קוראים את שיר השירים בפסח, כפירוש ליציאת מצרים, הוא משמיענו את המסר של ירמיהו. ה' בחר בישראל משום שישראל היה מוכן לעזוב את ודאות העבדות ולהמירה, מתוך מִבְטַח־אמונה, בהליכה בישימון האי־ודאות.

**Maggid Books, 2017:**
Israel, leaning on God, emerging, flushed with love, from the wilderness: that is the Exodus as seen by the great prophets. Nor were they the first to develop this idea. It appears, fully fledged, in the book of Deuteronomy, where the word “love” appears twenty-three times as a description of the relationship between God and the people. When we read the Song of Songs on Pesaĥ as a commentary to the Exodus, it spells out Jeremiah’s message. God chose Israel because Israel was willing to follow Him into the desert, leaving Egypt and all its glory behind for the insecurity of freedom, relying instead on the security of faith.


###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 19
[Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 19](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Pesah%3B%20Finding%20Freedom,_The%20Song%20of%20Songs%3B%20Faith%20as%20Love/r/19)

**א. אלוהים אוהב**

**Maggid Books, 2017:**
*I. God Loves*


###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 20
[Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 20](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Pesah%3B%20Finding%20Freedom,_The%20Song%20of%20Songs%3B%20Faith%20as%20Love/r/20)

כל זה הוא רק אפס קצה העומק והפתוס שברעיון אהבתו של ה'. המונותיאיזם, בהופעתו החלוצית בתנ"ך, מעלה שאלת יסוד. איזו סיבה יש לאל אינסופי לברוא עולם סופי? רעיון הבריאה לא עלה בדעתם של המאמינים במיתוס. החומר בעיניהם נתפס כנצחי. האלים עצמם היו חלק מהטבע. האלים התווכחו, נלחמו זה בזה, כוננו מִדְרגי שליטה, ולכן העולם הוא כפי שהוא. ביהדות, לעומת זאת, אלוהים נשגב מן הטבע. ואם כך, למה לו לברוא את הטבע? למה לברוא ברייה בעייתית כמו האדם, היצור היחיד המסוגל לערער על רצון האל?

**Maggid Books, 2017:**
The depth and pathos of this idea goes much deeper, however. Monotheism as it appears for the first time in the Hebrew Bible raises a fundamental question. Why would an infinite God create a finite universe? The idea of creation did not arise in the world of myth. Matter was eternal. The gods themselves were part of nature. They argued, fought, established hierarchies of dominance, and that is why the world is as it is. But in Judaism, God transcends nature. Why then would He create nature? Why make a creature as troublesome as Homo sapiens, the one being capable of defying His will?


###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 21
[Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 21](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Pesah%3B%20Finding%20Freedom,_The%20Song%20of%20Songs%3B%20Faith%20as%20Love/r/21)

התורה אינה נותנת תשובה גלויה לכך, אבל משתמעת ממנה תשובה. אלוהים אוהב. האהבה זקוקה לאחֵרוּת. אהבה היא רגש המופנה כלפי חוץ. האהבה שואפת לתת, לחלוק, לברוא. לדעת הרב יעקב צבי מקלנבורג, בעל פירוש **הכתב והקבלה**, המילה "כי" בפסוק החוזר בבראשית א "וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב" פירושה לא "שֶ־" אלא "מפני שהוא". אלוהים ראה מפני שהוא טוב.⁷⁰ הטוּב בורא טוּב. האהבה בוראת חיים. אלוהים רצה לתת את מתנת ההֱיוֹת להוויות שאינן הוא עצמו. אנחנו קיימים והעולם קיים מפני שאלוהים אוהב.

footnotes:
⁷⁰ הכתב והקבלה לבראשית א, ד.

**Maggid Books, 2017:**
The Torah does not give an explicit answer, but one is implicit. God loves. Love seeks otherness. Love is emotion turned outward. Love seeks to give, to share, to create. Rabbi Yaakov Tzvi Mecklenburg translated the repeated phrase in Genesis 1 not as “God saw *that* it was good” but as “God saw *because* He is good.”³ to Gen. 1:4. Goodness creates goodness. Love creates life. God sought to bestow the gift of being on beings other than Himself. We exist and the universe exists because God loves.

footnotes:
³ Rabbi Yaakov Tzvi Mecklenburg, HaKetav VeHaKabbala


###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 22
[Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 22](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Pesah%3B%20Finding%20Freedom,_The%20Song%20of%20Songs%3B%20Faith%20as%20Love/r/22)

זהו רעיון רדיקלי מאין כמוהו ששינה את פני המחשבה האנושית. עצם העובדה שאנו יכולים לדבר על "אלוהים אוהב" מעידה כמה גדולה השפעת היהדות על המערב. בעולם העתיק, צירוף מילים זה היה נשמע מוזר, נוגד אינטואיציה ואפילו חסר פשר.

**Maggid Books, 2017:**
This is one of the most radical ideas ever to have transformed the human mind. The very fact that we can say the words “God loves” is itself a measure of the influence Judaism has had on the West. It is an idea that would have sounded strange, counterintuitive, even incomprehensible to the ancient world.


###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 23
[Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 23](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Pesah%3B%20Finding%20Freedom,_The%20Song%20of%20Songs%3B%20Faith%20as%20Love/r/23)

בעולם המיתוס, האלים אינם יכולים לאהוב בני אדם. כאשר אחד מבני האלמוות ההם, פרומתיאוס, גונב את סוד האש מהאלים למען בני האדם, זאוס גוזר עליו עונש איום: הוא נכבל לסלע ונשר מנקר את כבדו מדי יום. במקרה הטוב, האלים אדישים לבני האדם. במקרה הטוב פחות, הם עוינים אותנו באורח פעיל.

**Maggid Books, 2017:**
In the world of myth, the gods did not love human beings. When one of the immortals, Prometheus, steals for humans the secret of fire from the gods, he is punished by Zeus by being chained to a rock and having his liver pecked out by an eagle every day. At best the gods were indifferent to human beings; at worst they were actively hostile.


###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 24
[Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 24](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Pesah%3B%20Finding%20Freedom,_The%20Song%20of%20Songs%3B%20Faith%20as%20Love/r/24)

גם הפילוסופים היוונים שדחו את המיתוס לא היו מבינים את רעיון האלוהים האוהב. אפלטון סבר שאנחנו אוהבים את מה שחסר לנו. היות שאלוהים אינו חסר דבר, הוא אינו יכול לאהוב. אריסטו החזיק בעמדה דומה, אף כי מטעם שונה. כדי לאהוב כפי שאוהבים בעל ורעיה או הורים וילדיהם, חייבים להתמקד בפרטיקולרי: לאהוב אדם זה ולא אדם אחר. אך על פי אריסטו אלוהים אינו יודע ידיעה פרטית, אלא ידיעה אוניברסלית. הוא אינו מכיר את האדם הפרטי, אלא את האדם ככלל. משום כך, התפיסה המקראית בדבר אלוהים אוהב הייתה לדידו חסרת משמעות. אלוהי אריסטו עשוי לאהוב את האנושות, אבל לא בני אדם כיחידים. אפלטון ואריסטו הפליאו לכתוב על האהבה בין אנשים. אך המחשבה שיחסו של אלוהים לבני אדם עשוי להיות יחס אהבה הייתה נראית לשניהם שגיאה קטגורית, אבסורד רעיוני.

**Maggid Books, 2017:**
Equally, the idea that God loves would have been unintelligible to the Greek philosophers who rejected myth. Plato thought that we love what we lack. Since God lacks nothing, by definition He cannot love. Aristotle thought similarly, though for a different reason. To love as husband and wife or parent and child love, we must focus on the particular: this person, not that. But for Aristotle, God did not have knowledge of particulars, only universals. So the idea of a loving God in the biblical sense would have been unintelligible to him also. The God of Aristotle might love humanity but not individual humans. Plato and Aristotle wrote insightfully about interpersonal love. But that the relationship between God and humanity might be one of love – that to them would have seemed like a categorical mistake, an intellectual absurdity.


###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 25
[Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 25](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Pesah%3B%20Finding%20Freedom,_The%20Song%20of%20Songs%3B%20Faith%20as%20Love/r/25)

התפיסה היהודית הייתה שונה, וזאת כבר על יסוד המילים הראשונות בתורה, "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים". באהבתו ברא אלוהים את האנרגיה ואת החומר, את הכוכבים ואת כוכבי הלכת. באהבתו ברא את החיים, כל אותן תצורות ביולוגיות של מורכבות המתארגנת־בעצמה. באהבתו ברא את הישות היחידה המסוגלת לשאול "למה?", בהאצילו את צלמו שלו על כל אחד מאיתנו. באהבתו גָלם את האדם הראשון מעפר הארץ ונפח באפיו נשמת חיים. באהבתו, כדי שהאדם הזה לא יהיה נטול אהבה, ברא את האישה, עצם מעצמיו ובשר מבשרו.

**Maggid Books, 2017:**
What made Israel different was its belief that “in the beginning, God created….” In love God brought energy, matter, stars and planets into being. In love He created the biological forms of self-organizing complexity that constitute life. In love He created the one being capable of asking the question “Why?” – setting His own image on each of us. In love He fashioned the first human from the dust of the earth, breathing into him His own breath. In love, so that man should not be loveless, He created woman, bone of his bone, flesh of his flesh.


###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 26
[Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 26](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Pesah%3B%20Finding%20Freedom,_The%20Song%20of%20Songs%3B%20Faith%20as%20Love/r/26)

אבל אפילו אצל אלוהים האהבה כרוכה בסיכון. רעיון זה נשמע אף הוא פרדוקסלי עד לשד עצמותיו. אלוהים הוא אלוהים, עם העולם או בלעדיו, עם האדם העובד אותו או בלעדיו. אבל אפילו לגבי ישות אינסופית, לאהוב משמעו להיות פגיע. זה הסיפור שהתורה מספרת בפרקיה הראשונים. משברא אלוהים את האנושות באהבה וחנן אותה בצלמו, גילה שזו אינה משיבה לו אהבה. אדם וחוה הפֵרו את מצוותו. קין רָצח. בחלוף דורות לא רבים הארץ כבר מלאה חמס (בראשית ו, יג). "וַיִּנָּחֶם ה' כִּי עָשָׂה אֶת הָאָדָם בָּאָרֶץ וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ" (ו, ו).

**Maggid Books, 2017:**
Even for God, however, love involves risk. Again the idea sounds paradoxical in the extreme. God is God, with or without the universe, with or without the worship of man. Yet whether one is finite or infinite, to love is to make oneself vulnerable. That is the story the Torah tells in its opening chapters. Having made humanity in love, bestowing on it His own image, God finds that His love is not reciprocated. Adam and Eve disobey His command. Cain murders. Within a few chapters we find ourselves in an earth “filled with violence” (Gen. 6:13). God “regretted that He had made man on earth and He was grieved to His very core” (6:6).


###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 27
[Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 27](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Pesah%3B%20Finding%20Freedom,_The%20Song%20of%20Songs%3B%20Faith%20as%20Love/r/27)

אלוהים הביא מבול על הארץ והתחיל מחדש. הוא כרת ברית עם כל האנושות, דרך נח. אבל שוב אהבתו התגלתה כחד־סטרית. בני האדם בנו את בבל, עיר קוסמופוליטית, תרבות ילידת־אדם שבני האדם בה אינם עובדים את האלוהים אלא מנסים לגרום לאלוהים לעבוד אותם: הם יוצרים חברה היררכית שבה המלכים הם הכוהנים והם אף אלים למחצה. הדת נעשית מכשיר של עוול. אלוהים קורא: היש אדם שיסכים לעזוב את תרבות ההאדרה העצמית הזאת וללכת אחריי מתוך אהבה של הקרבה עצמית? אלוהים קורא, ואברהם שומע. במעשה האהבה הזה נולדה היהדות.

**Maggid Books, 2017:**
God brings a flood and begins again, making a covenant, through Noah, with all humanity. Still, divine love is not reciprocated. Humans build Babel, a cosmopolis, a man-made civilization in which humans do not serve God but seek to make God serve them by turning ­religion into an endorsement of a hierarchical society in which kings are priests, even demigods. Religion becomes a force for injustice. Where is there a human being willing to abandon this entire civilization of self-­aggrandizement and follow God out of self-sacrificing love? God calls. Abraham hears. That is the act of love with which Judaism begins. It is also, as we have seen, the first of several prefigurations of the Exodus.


###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 28
[Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 28](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Pesah%3B%20Finding%20Freedom,_The%20Song%20of%20Songs%3B%20Faith%20as%20Love/r/28)

כשרבי עקיבא ראה בשיר השירים שירה דתית שהיא "קודש קודשים", הוא קרא מגילה זו בהקשר של תולדות ישראל. הוא שמע בה את נכונותו של עם ישראל, ראשית אצל אברהם ובהמשך בימי משה, להפנות עורף לציוויליזציות הגדולות של הימים ההם ולחיות בארץ שאי אפשר לייסד בה אימפריה ואי אפשר לצבור בה עושר עצום כבארצות הנהרות הגדולים, ארץ הנתונה למשיסת רעב ובצורות, צבאות פולשים ומעצמות שכנות – אך ארץ שבה אהבתו לאלוהים תצדיק את אהבתו של אלוהים לאנושות. נדרש זינוק של דמיון, זינוק נועז ועדיין הגיוני ופָקוח, כדי להבין שהאוהבים בשיר השירים הם אלוהים ועַמו המבקשים זה את זה במדבר הגדול של המרחב והזמן.

**Maggid Books, 2017:**
When Rabbi Akiva called the Song of Songs the holy of holies of religious poetry, he was reading it in the context of the entire story of Israel. For it was Israel’s willingness, first in the days of Abraham, then later in the time of Moses, to leave behind the great civilizations of their time and live in a land where they could never found an empire, never grow rich like the Mesopotamians and Egyptians, where they would be vulnerable to famine, drought, invading armies and surrounding powers, but where their love for God vindicated God’s love for humanity. It was an imaginative leap but not a blind or irrational one to conclude that the lovers of the Song of Songs are God and His people, seeking one another in the wilderness of space and time.


###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 29
[Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 29](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Pesah%3B%20Finding%20Freedom,_The%20Song%20of%20Songs%3B%20Faith%20as%20Love/r/29)

**ב. אֶרוס**

**Maggid Books, 2017:**
*II. Eros*


###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 30
[Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 30](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Pesah%3B%20Finding%20Freedom,_The%20Song%20of%20Songs%3B%20Faith%20as%20Love/r/30)

זהו רובד המשמעות הראשון בשיר השירים. אבל יש רובד שני. כי שיר השירים הוא בלי ספק ספר על אֶרוֹס, על האהבה כתשוקה מינית. מסורת מערבית עתיקה, פרי סינתזה בין הנצרות לתרבות יוון הקלסית, מנגידה בין ארוס, האהבה כתאווה גופנית, לבין אָגָאפֶּה, האהבה כהתמסרות שאינה תלויה בדבר. הארוס גשמי, האגאפה רוחנית. הארוס מתמקד בגוף, האגאפה כולה בנפש. הארוס שואף לעונג אישי, האגאפה היא אכפתיות מוכללת ולא פרסונלית. הבחנה זו אפשרית בתפיסה האפלטונית המפרידה בין גוף לנפש, אך אין בה טעם רב בתפיסה כגון זו היהודית, הרואה בגוף ובנפש מכלול אחד. מהו אפוא מקומו של הארוס ביהדות?

**Maggid Books, 2017:**
That is the first level of meaning in the Song of Songs. But there is a second. For the Song of Songs is unmistakably a book about *eros*, love as sexual passion. An old Western tradition, the result of a synthesis of Christianity and the culture of ancient Greece, has contrasted *eros*, love as physical desire, with *agape*, love as selfless devotion. *Eros* is physical, *agape* spiritual. *Eros* is about the body, *agape* about the soul. *Eros* seeks personal pleasure, *agape* bestows impersonal, generalized care. This may make sense in terms of a Platonic bifurcation of body and soul, but it makes little sense in terms of the union of body and soul characteristic of the Hebrew Bible. What then is the place of *eros* in Judaism?


###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 31
[Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 31](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Pesah%3B%20Finding%20Freedom,_The%20Song%20of%20Songs%3B%20Faith%20as%20Love/r/31)

כדי לענות על כך עלינו לפנות תחילה לאחת החידות הגדולות במחשבת היהדות. היא נוגעת לספר בראשית. הנושא המרכזי במקרא כולו הוא המאבק נגד האלילוּת. אברהם, גם אם אינו המונותיאיסט הראשון, הוא הראשון שגילה את המונותיאיזם מחדש. על פי המדרש הוא ניתץ את האלילים של אביו. בספר יהושע נאמר "בְּעֵבֶר הַנָּהָר יָשְׁבוּ אֲבוֹתֵיכֶם מֵעוֹלָם, תֶּרַח אֲבִי אַבְרָהָם וַאֲבִי נָחוֹר, וַיַּעַבְדוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים" (כד, ב). הרמב"ם סבר שרוב החוקים בתורה – המצוות שטעמן אינו מובן לכאורה – נועדו להרחיק ממנהגים אליליים. ו

**Maggid Books, 2017:**
To understand this we have first to turn to one of the great theological puzzles of Judaism. It concerns the book of Genesis. The central theme of the Hebrew Bible is the battle against idolatry. Abraham, if not the first monotheist, is at least the first to rediscover mono­theism. In Jewish legend he breaks his father’s idols. According to Joshua (24:2), “Teraĥ, father of Abraham…served other gods.” Maimonides believed that the rationale of most of the *ĥukkim*, the laws of the Torah for which there is no apparent reason, is that they are barriers against idolatrous practices.


###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 32
[Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 32](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Pesah%3B%20Finding%20Freedom,_The%20Song%20of%20Songs%3B%20Faith%20as%20Love/r/32)

הינה, בספר בראשית הנושא נעדר כמעט לגמרי. גנבת התרפים בידי רחל (לא, יט) היא יוצא מהכלל המעיד על הכלל. אף כי אברהם, יצחק ויעקב ובני משפחותיהם חיו בקרב עובדי עבודה זרה – כנענים, חיתים, מצרים ועוד – אין כמעט בסיפוריהם התייחסות לנושא האלילות, קל וחומר פולמוס נגדה. האין זה מתבקש שייחודה של אמונת ישראל יעלה על הפרק בסיפורם של מייסדיה?

**Maggid Books, 2017:**
Yet, with the possible exception of the subplot of Rachel stealing her father Laban’s “images” (Gen. 31:19), there is very little mention of this theme. In Genesis we see Abraham, Isaac, Jacob and their families, evidently living among idolaters – Canaanites, Hittites, Egyptians and the rest – but we find a lack of reference to idolatry, no polemic against it. If Genesis is about monotheism as against idolatry, should it not be more present?


###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 33
[Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 33](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Pesah%3B%20Finding%20Freedom,_The%20Song%20of%20Songs%3B%20Faith%20as%20Love/r/33)

נושא עקרוני אחר מופיע בסיפוריהם שוב ושוב. ריבוי הופעותיו אינו יכול להיות מקרי. נושא זה הוא האנומיה (פריעת החוק) המינית: כוח ההרס של הארוס הפוגע בצדק וביושר ומאיים על החיים עצמם. גם אם נאמר שהארוס אינו מעורב בחטא הראשון בתורה, חטא עץ הדעת – ועל כך אפשר להתווכח – עדיין הארוס הוא מרכיב המַפתח בשישה סיפורים אחרים לפחות בספר בראשית.

**Maggid Books, 2017:**
One theme however *is* significantly present. It figures so regularly that it cannot be dismissed as mere happenstance – namely, sexual anomie: the power of *eros* to disturb law and justice, threatening life itself. Leaving aside the question of whether *eros* was involved in the first sin – Adam, Eve, the serpent and the forbidden fruit – it is certainly the key element in at least six other stories in Genesis.


###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 34
[Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 34](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Pesah%3B%20Finding%20Freedom,_The%20Song%20of%20Songs%3B%20Faith%20as%20Love/r/34)

שלושה מהם הם וריאציות על מצב עניינים דומה. אחד האבות נאלץ, בגלל רעב, לִגלוֹת עם משפחתו ולחפש מזון. אברהם יורד פעם אחת למצרים ופעם נוספת לגרר ולארץ פלשתים. יצחק, כמו אברהם, נאלץ לרדת לגרר (פרקים יב, כ, כו). בכל המקרים הללו, האב חושש שיהרגו אותו כדי שאפשר יהיה לקחת את אשתו – שרה אשת אברהם, רבקה אשת יצחק – אל הרמונו של המלך המקומי, ועל כן בני הזוג מעמידים פני אח ואחות.

**Maggid Books, 2017:**
Three are variations of the same basic situation. Famine forces the patriarchal family to leave home in search of food. Abraham is forced first to Egypt, then to Gerar and the land of the Philistines. Isaac similarly has to travel to Gerar (Gen. 12, 20, 26). In all three cases the patriarch fears that he will be killed so that his wife – Sarah, Rebecca – can be taken into the local harem. They have to pretend that they are brother and sister.


###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 35
[Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 35](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Pesah%3B%20Finding%20Freedom,_The%20Song%20of%20Songs%3B%20Faith%20as%20Love/r/35)

הסיפור הרביעי הוא סיפורה של סדום עיר הכיכר. אנשי העיר, "מִנַּעַר וְעַד זָקֵן כָּל הָעָם מִקָּצֶה" (יט, ד) מתגודדים סביב בית לוט ודורשים לאנוס את אורחיו. בניסיון לרצות אותם מציע להם לוט כתחליף את בנותיו הבתולות: "אוֹצִיאָה נָּא אֶתְהֶן אֲלֵיכֶם וַעֲשׂוּ לָהֶן כַּטּוֹב בְּעֵינֵיכֶם, רַק לָאֲנָשִׁים הָאֵל אַל תַּעֲשׂוּ דָבָר כִּי עַל כֵּן בָּאוּ בְּצֵל קֹרָתִי" (שם, ח). ההשחתה המוסרית דבקה אפוא גם בלוט; וכך גם בשתי בנותיו, שאחרי הפיכת סדום ועמורה שכבו עם אביהן בשכרותו.

**Maggid Books, 2017:**
The fourth scene is Sodom, city of the plain. There, seeing Lot’s two visitors, the members of the town – “all the men from every part of the city of Sodom, both young and old” (Gen. 19:4) – demand that they be brought out for an act of homosexual rape. In an attempt to placate them, Lot offers the mob his two daughters, “who have never known a man,” giving the townsmen permission to “do what you like with them” (ibid. 8). Lot has become corrupted, as have his two daughters, who after the destruction of Sodom both engage in an act of incest with their father.


###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 36
[Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 36](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Pesah%3B%20Finding%20Freedom,_The%20Song%20of%20Songs%3B%20Faith%20as%20Love/r/36)

החמישי הוא מקרה דינה, שיצאה "לִרְאוֹת בִּבְנוֹת הָאָרֶץ" (לד, א) בשכם. היא נחטפה, נאנסה והוחזקה כבת ערובה בידי בנו של השליט המקומי. הדבר גרר את אחיה שמעון ולוי לנקמת דמים קשה בתושבי העיר, ויעקב לא סלח להם על מעשה זה עד יום מותו.

**Maggid Books, 2017:**
The fifth episode is the story of Dina who goes out “to visit the women of the land” (Gen. 34:1) in Shekhem, where she is abducted, raped and held hostage by the son of the local king. This prompts an act of bloody vengeance on the part of her brothers Simeon and Levi, for which Jacob never forgives them.


###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 37
[Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 37](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Pesah%3B%20Finding%20Freedom,_The%20Song%20of%20Songs%3B%20Faith%20as%20Love/r/37)

וישנו, לבסוף, מקרה יוסף ואשת פוטיפר. אשת השר המצרי חמדה את יופיו של עבדו העברי וניסתה לפתותו. יוסף מיאן והסביר לה כי בעלה נותן בו אמון "וְלֹא חָשַׂךְ מִמֶּנִּי מְאוּמָה כִּי אִם אוֹתָךְ בַּאֲשֶׁר אַתְּ אִשְׁתּוֹ. וְאֵיךְ אֶעֱשֶׂה הָרָעָה הַגְּדֹלָה הַזֹּאת וְחָטָאתִי לֵאלֹהִים?" (לט, ט). היענות לה תהיה מעשה של חוסר נאמנות ושל ניאוף כאחד, חטא דתי ופשע מוסרי. אשת פוטיפר נוקמת בו בתלונת שווא על אונס, העולה לו במאסר.⁷¹

footnotes:
⁷¹ ישנו גם סיפור שביעי, סיפור יהודה ותמר (פרק לח) שיש לו רבדים מיניים ברורים. אולם סיפור זה מורכב יותר מששת האחרים. יהודה ובניו, החיים בנפרד משאר משפחות בני ישראל, חיים בתוך החברה הכנענית ומתחתנים בה, ומוסריות התנהגותם מעורפלת, ואילו תמר פועלת כיאות לכל אורך הדרך.

**Maggid Books, 2017:**
Sixth is the story of Joseph and Potiphar’s wife. Seeing that the Hebrew servant is handsome, she attempts to seduce him. He replies, “My master has withheld nothing from me except you, because you are his wife. How then could I do such a wicked thing and sin against God?” (Gen. 39:9). It would be an act of disloyalty as well as adultery, and a sin as well as an immoral deed. Potiphar’s wife takes her revenge by ­successfully accusing him of rape.⁴

footnotes:
⁴ There is a seventh story about Judah and Tamar (Gen. 38) which has many sexual under- and overtones. However, it is more complex than the other six. Here it is Judah and his sons who, having become separated from the rest of the family and married into a Canaanite environment, have become morally lax, while Tamar acts with propriety throughout.


###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 38
[Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 38](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Pesah%3B%20Finding%20Freedom,_The%20Song%20of%20Songs%3B%20Faith%20as%20Love/r/38)

אלו הן שש סצנות בסיפור־על. כאשר בן למשפחת הברית עוזב את הסביבה הביתית שלו ובא במגע עם האוכלוסייה הסובבת, הוא נכנס לעולם של מין זמין, עולם הפקר המזמין אלימות, רצח, אונס, האשמות שווא ומאסרים על לא עוול.

**Maggid Books, 2017:**
These six episodes tell a story. When a member of the covenantal family leaves his or her domestic space and enters local territory they enter a world of sexual free-for-all, with all its potential for violence, murder, rape, false accusations and unjust imprisonment.


###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 39
[Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 39](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Pesah%3B%20Finding%20Freedom,_The%20Song%20of%20Songs%3B%20Faith%20as%20Love/r/39)

מיקומן של הסצנות רב משמעות. רובן מתרחשות בערים. ובספר בראשית, ערים אינן מקום טוב. את העיר הראשונה בונה הרוצח הראשון, קין (ד, יז). העיר הגדולה, בבל, נעשית סמל להיבריס. סדום מייצגת את ההפקרות ששררה בערים הקדומות ביחס למבקרים מן החוץ. ייתכן אפילו שיש קשר בין המילה "עיר" לבין השורש עו"ר, המייצג בשיר השירים עוררות מינית. ערים הן מקומות שהנאמנות המינית מתכרסמת בהם.

**Maggid Books, 2017:**
The setting of the scenes is also significant. For the most part they take place in cities; cities are not good places in Genesis. The first city is built by Cain the first murderer (Gen. 4:17). The great city, Babel, becomes a symbol of hubris. Sodom represents the lawlessness that exists in ancient cities toward foreign visitors. There may even be a linguistic connection between the Hebrew word *ir*, city, and the verb *ur*, a keyword of the Song of Songs which means (sexual) arousal. Cities are places where sexual fidelity is compromised.


###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 40
[Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 40](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Pesah%3B%20Finding%20Freedom,_The%20Song%20of%20Songs%3B%20Faith%20as%20Love/r/40)

איננו יודעים בוודאות מה בדיוק מבקשים הסיפורים הללו שנסיק מהם, אך אפשר להציע אפשרות: ארוס המתחבר עם כוח הוא איום על הצדק, על שלטון החוק ועל כבוד האדם. כאשר שליט רואה אישה מצודדת ברור מאליו שאם היא נשואה חיי בעלה בסכנה. ההמון אינו מסתפק באונס הומוסקסואלי, ואנשים כגון לוט המנסים לעצור את ההמון נכנסים הם עצמם בצל הסכנה. נסיך עירוני יכול לחטוף נערה ולאונסה ולקבל גיבוי מאביו. השילוב בין תאווה מינית לשלטון חסר חוק מוביל לתפיסת בני אדם כאמצעים לסיפוק היצר וכחומר ביד בעל היצר. כך היה; כך גם יהיה. כך הוא בין קופי־האדם: זכר האלפא שולט בגישה אל הנקבות. מציאות זו גרמה לפרויד לתאר את תסביך אדיפוס כתסביך של קנאה מינית ולהעמידו בלב תורת הנפש שלו.

**Maggid Books, 2017:**
We cannot be sure precisely what we are meant to infer from these stories, but this seems possible: *eros* allied to power is a threat to justice, the rule of law and human dignity. When a ruler sees an attractive woman it is taken for granted that, if she is married, the life of her husband is in danger. A mob will not stop at homosexual rape and those like Lot who try to stop them are themselves in danger. A prince protected by his father can get away with abduction and rape. The combination of sexual desire and lawless power results in people being used as means to ends, with no respect for persons. So it was; so it will be. So it is among the primates: the alpha male dominates access to females. It was this that led Freud to believe that sexual envy is at the heart of the Oedipus complex.


###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 41
[Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 41](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Pesah%3B%20Finding%20Freedom,_The%20Song%20of%20Songs%3B%20Faith%20as%20Love/r/41)

הטיעון נגד האלילות בספר בראשית מוגש כמעט אך ורק בלבוש של מוסר מיני, וליתר דיוק בדמות תיאורן של חברות שאין בהן מוסר מיני. בין האלים במיתוסים שררה מתירנות מינית, תכופות בדמות גילוי עריות, לעיתים באכזריות חייתית. במקדשים אליליים רבים כיהנו קדֵשות. הרודוטוס מתעד תופעה זו במסופוטמיה, מקום מוצאו של אברהם. ההיסטוריון סטראבון אומר דבר דומה על הכוהנות המצריות במקדש נוא אמון. רעמסס השני, שעל פי סברה רווחת הוא פרעה של יציאת מצרים, התחתן עם בתו. האל הכנעני בעל הביס את אלת הים ואז נפל שדוד בפני אל המוות, אך הוא קם לתחייה מדי שנה להפרות את האדמה. ועוד ועוד. המיניות החריגה של האלים ושל עובדיהם נחשבה חיונית לפוריות האדמה ולחיים היונקים ממנה.

**Maggid Books, 2017:**
The argument against idolatry in Genesis is conducted almost entirely in terms of sexual ethics, or more precisely, the conspicuous absence of a sexual ethic. The gods in myth cohabited promiscuously, often incestuously, sometimes bestially. Pagan temples often had sacred prostitutes. Herodotus documents this in the case of Mesopotamia, from which Abraham came. Strabo says the same about Egyptian priestesses in the Temple of Amun in Thebes. Rameses II, often believed to be the Pharaoh of the Exodus, married his own daughter. Baal, the Canaanite god, having defeated the goddess of the sea is then conquered by the god of death but is resurrected each year to impregnate the earth. And so on. Outlandish sexuality by the gods and their devotees was regarded as essential to the fertility of the land and the life it sustained.


###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 42
[Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 42](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Pesah%3B%20Finding%20Freedom,_The%20Song%20of%20Songs%3B%20Faith%20as%20Love/r/42)

ספר בראשית מפגין את הזעזוע של התפיסה המונותיאיסטית מכך. הנאמנות בנישואים אינה רק נורמה מקראית: היא המקבילה המקראית הקרובה ביותר ליחסים בין אלוהים לעמו. ישנו אל אחד ויש עם אחד, ישראל, שבחרו להיקשר זה בזה בברית אמונים. על שום כך תיארו הנביאים דרך קבע את העבודה הזרה כסוג של ניאוף: זהו מעשה של אי־נאמנות, הפרה של שבועת נישואים. הברית רואה את האהבה כנאמנות ולהפך. השילוב בין ארוס לכוח יוצר אלימות ומוות. אך כאשר הארוס משולב בנאמנות, נולדים אכפתיות וחיים. ההבדל בין אהבה לתאווה הוא שהתאווה משרתת את העצמי והאהבה את הזולת. אהבת האמונים היא הגרסה המוסרית של הארוס. כמאמר ה' לעם ישראל בפי הנביא הושע:

**Maggid Books, 2017:**
All of this, Genesis testifies, is profoundly shocking to the monotheistic mind. Faithfulness in marriage is not merely a biblical norm: it is the closest human equivalent to the relationship between God and His people. There is one God and there is one people, Israel, who have chosen to bind themselves to one another in a covenant of faith. That is why the prophets consistently describe idolatry as a form of adultery: it is an act of infidelity, the betrayal of a marriage vow. The covenant is love-as-loyalty and loyalty-as-love. *Eros* plus power leads to violence and death. *Eros* plus faithfulness leads to caring and life. The difference between love and lust is that lust is the service of self, love is the service of the Other. The love that is faith is *eros* moralized. As Hosea beautifully put it in the name of God:


###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 43
[Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 43](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Pesah%3B%20Finding%20Freedom,_The%20Song%20of%20Songs%3B%20Faith%20as%20Love/r/43)

"וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי לְעוֹלָם, וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט וּבְחֶסֶד וּבְרַחֲמִים, וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה, וְיָדַעַתְּ אֶת ה'" (הושע ב, כא-כב).

**Maggid Books, 2017:**
I will betroth you to Me forever; I will betroth you to Me in righteousness and justice, loving-kindness and compassion: I will betroth you to Me in faithfulness, and you will know the Lord. (Hos. 2:21–22)


###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 44
[Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 44](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Pesah%3B%20Finding%20Freedom,_The%20Song%20of%20Songs%3B%20Faith%20as%20Love/r/44)

ביהדות אין שום ויתור על הגשמי. אין בה מנזרים, נדרי פרישות ושאר סיגופי גוף.⁷² שיר השירים הוא, בהקשר זה, הכרזה גלויה בזכות הארוס. לא התשוקה משחיתה, אלא הכוח. שני האוהבים שרים על אהבת אמונים, לא על אהבת נאפופים. שיריהם מעלים על הדעת את התום של גן עדן לפני החטא. הם שואפים לברוח מהעיר אל הגנים, אל הגבעות, אל השדה. כזו הייתה אולי כל אהבה אלמלא קלקל הנחש: אהבה שהיא עזה כמוות, אהבה שהיא כאש המזככת. שיר השירים עניינו כוח האהבה המטוהר מאהבת הכוח.

footnotes:
⁷² היוצא דופן העיקרי הוא הנזיר, המפריש את עצמו מן היין, ובקרב חז"ל חלוקות הדעות אם לראותו בחיוב. חכמים אף פירשו שביקורתם של אהרן ומרים על משה (במדבר יב, א) נסבה על כך שפרש מקיום יחסי אישות עם רעייתו (ספרי צט).

**Maggid Books, 2017:**
In Judaism there is no renunciation of the physical: no monasteries, convents, celibacy or other asceticisms of the flesh.⁵, 99). In this context, the Song of Songs is a restatement of the case for *eros*. It is not passion that corrupts, but power. The two lovers sing of a love that is faith, not faithlessness. Their songs evoke the innocence of Eden before the sin. They seek to escape from the city to the garden, the hills, the countryside. This is love as it might have been without the serpent, love that is as strong as death, love like purifying fire. The Song of Songs is about the power of love purged of the love of power.

footnotes:
⁵ The major exception was the voluntary adoption of Naziriteship, about which some of the sages were critical. The sages even interpreted Miriam and Aaron’s criticism of Moses (Num. 12:1) as condemnation of his refusal to have relations with his wife (Sifri


###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 45
[Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 45](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Pesah%3B%20Finding%20Freedom,_The%20Song%20of%20Songs%3B%20Faith%20as%20Love/r/45)

**ג. שלוש מגילות אהבה**

**Maggid Books, 2017:**
*III. Three Biblical Books About Love*


###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 46
[Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 46](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Pesah%3B%20Finding%20Freedom,_The%20Song%20of%20Songs%3B%20Faith%20as%20Love/r/46)

אולם שיר השירים אינו הספר היחיד במקרא על אהבה. האהבה היא רגש מורכב, ואי אפשר להגדירו מנקודת מבט יחידה, ואין כל ממדיו נגלים בבת אחת. בדרך מעודנת ועתירת מורכבות, כל שלוש המגילות הנקראות בשלושת הרגלים עוסקות באהבה; בשלבים שונים בה. שיר השירים, הנקרא בפסח, עוסק באהבה כתשוקה. האוהבים צעירים. אין הם מזכירים חתונה, בית, ילדים, אחריות. אין הם חושבים לא על מחר ולא על אחרים. כל דעתם נתונה זה לזו. היעדרו של האהוב ממלא את כל ישותה של האוהבת, והאוהב אחוז געגוע לאהובה. כך ראוי שהאהבה תהיה למשך זמן מה – כדי שתהיה עמוקה ומשמעותית ביתר הזמנים.

**Maggid Books, 2017:**
But the Song of Songs is not the only biblical book about love. It is a complex emotion that cannot be defined from a single perspective, nor do all its dimensions become apparent at the same time. In a way that is subtle and richly complex, the three pilgrimage festivals all have their special book, each about love but about different phases of it. The Song of Songs on Pesaĥ is about love as passion. The lovers are young. There is no mention of marriage, a home, children, responsibility. They have no thought for the morrow nor for others. They are obsessed with one another. They live conscious of the other’s absence, longing for the other’s presence. That is how love should be some of the time if it is to be deep and transforming all the time.


###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 47
[Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 47](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Pesah%3B%20Finding%20Freedom,_The%20Song%20of%20Songs%3B%20Faith%20as%20Love/r/47)

מגילת רות, הנקראת בשבועות, עוסקת באהבה כנאמנות. רות נאמנה לחמותה נעמי, ובֹעז לנעמי, לרות ולמורשת המשפחה. המגילה עומדת בסימן החסד. תחילתה במוות, באלמנוּת ובעריריות, וסופה בנישואים ובהולדת ילד – שכן עניינה הוא כוחה של האהבה לגאול את היגון ואת הגלמידוּת, לרכך את חיינו בעולם הזה. מה שחסר בשיר השירים יש בה: נישואים, המשכיות ושמירת אמונים, חסד שאינו עוזב "אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַמֵּתִים" (רות ב, כ). גם הדברים הללו הם בעיני היהדות חלק מרכזי באהבה, שכן אין אנו רק העצמי שלנו. אנחנו גם חלק משרשרת הדורות החיה.

**Maggid Books, 2017:**
The book of Ruth, the scroll we read on Shavuot, is about love as loyalty: Ruth’s loyalty to her mother-in-law Naomi, and Boaz’s to Naomi, Ruth and the family heritage. It is about “loving-kindness,” the word coined by Myles Coverdale in his Bible translation of 1535 because he could find no English word that meant *ĥesed*. Beginning as it does with death, bereavement and childlessness, and ending with marriage and the birth of a child, it is about the power of love to redeem grief and loneliness and “make gentle the life of this world.” It is about what the Song of Songs is not: about marriage, continuity and keeping faith with “the living and the dead” (Ruth 2:20). That too, in Judaism, is a significant part of love, for we are not just selves. We are part of the ­living chain of generations.


###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 48
[Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 48](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Pesah%3B%20Finding%20Freedom,_The%20Song%20of%20Songs%3B%20Faith%20as%20Love/r/48)

בסוכות אנו קוראים סיפור שלישי על אהבה: אהבה שהזדקנה והחכימה. קל לטעות במגילת קהלת ולראות בה מסה על התפכחות, אך זאת בגלל סדרה של אי־הבנות באשר למשמעות מילת המפתח בה, "הבל". היא מתפרשת בדרך כלל כ"שטויות", "חוסר טעם" או "שווא", ומכאן שקהלת סבור שהחיים חסרי תכלית. אך הבל פירושו האד הנפלט בנשיפה, וקהלת מתכוון לדבר על חלופיות החיים על פני האדמה. בתחילת המגילה מחפש המחבר את אושרו בחוכמה (פילוסופיה), בעונג, בשחוק, בצבירת העושר, בבתים וגנים יפים, בפיתויי החול הנצחיים. הוא מגלה שאף לא אחד מהם יכול לנצח את המוות. הקניינים מתמידים, אך בעליהם עוברים מן העולם. החוכמה אולי לא תמות, אך החכם כן.

**Maggid Books, 2017:**
On Sukkot we have a third story about love: love grown old and wise. Kohelet is a book easy to misread as a study in disillusionment, but that is because of sustained series of mistranslations of its key word, *hevel*. This is variously rendered as “vanity,” “vapor,” “meaningless,” “futile,” “useless,” leading readers to think that its author finds life without purpose or point. *Hevel* does not mean that; it means “a fleeting breath.” It is about the brevity of life on earth. It begins with the author seeking happiness in philosophy (*ĥokhma*), pleasure, laughter, the accumulation of wealth, fine houses and pleasure gardens, the perennial secular temptations. He discovers that none of them can defeat death. Objects last but those who own them do not. Wisdom may be eternal, but the wise still die.


###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 49
[Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 49](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Pesah%3B%20Finding%20Freedom,_The%20Song%20of%20Songs%3B%20Faith%20as%20Love/r/49)

איך מנצחים את המוות בכל זאת? לא בחיפוש אלמוות בעולם הזה, אלא בשמחה: אותה חדווה בעלת עושר רוחני ומוסרי שהמשורר ויליאם בלייק כתב עליה, "הַכּוֹבֵל אֶל עַצְמוֹ שִׂמְחָה / אֶת חַיָּיו הַכְּנֵפִים מַשְׁחִית. / הַנּוֹשֵׁק לַשִּׂמְחָה בִּמְעוּפָהּ / חַי בִּזְרִיחָה נִצְחִית".⁷³ קהלת לומד שהאושר נמצא לא במה שיש לנו (שאנו כובלים אל עצמנו) אלא במה שאנו חולקים עם הכלל. הוא קיים לא היכן שאנו משקיעים את כספנו אלא היכן שאנו נותנים מעצמנו. הוא טמון בעבודה ובאהבה: "רְאֵה חַיִּים עִם אִשָּׁה אֲשֶׁר אָהַבְתָּ כָּל יְמֵי חַיֵּי הֶבְלֶךָ אֲשֶׁר נָתַן לְךָ תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ כֹּל יְמֵי הֶבְלֶךָ, כִּי הוּא חֶלְקְךָ בַּחַיִּים וּבַעֲמָלְךָ אֲשֶׁר אַתָּה עָמֵל תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ" (ט, ט). זו אהבה שגדלה מתשוקה לאחריות ומאחריות לשמחה קיומית: השמחה שבהיותנו עם האדם אשר אהבנו.

footnotes:
⁷³ "William Blake, "Eternity. תרגומי שירה המופיעים בספר זה בלי ציון שם המתרגם נעשו בידי מתרגם הספר.

**Maggid Books, 2017:**
We defeat death not by seeking a this-worldly immortality but by *simĥa*, the spiritually and morally textured exhilaration about which William Blake wrote, “He who binds to himself a joy / Does the winged life destroy. / He who kisses the joy as it flies / Lives in eternity’s sun rise.” Kohelet learns that happiness is to be found not in what you own (bind to yourself) but in what you share. It exists not where you invest your money but where you give of yourself. It lives in work and love: “Enjoy life with the woman you love all the days of this fleeting life you have been given under the sun, all the fleeting days, for that is your portion in life and in all your labor under the sun” (Eccl. 9:9). This is love that has grown from passion to responsibility to existential joy: the joy of being with one you love.


###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 50
[Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 50](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Pesah%3B%20Finding%20Freedom,_The%20Song%20of%20Songs%3B%20Faith%20as%20Love/r/50)

המסר המהותי של היהדות כלול לא באחת מן המגילות הללו אלא בצירוף של שלושתן. הארוס הוא האש הנותנת לאהבה את איכותה הגואלת, משַנַּת־הלב, המוכוונת אל הזולת. הנישואים הם קשר הברית ההופך את האהבה לחובה של נאמנות ומביא לעולם חיים חדשים. הרעוּת, הניסיון והחיים שנחיו היטב מניבים שמחה, מילה המופיעה רק פעמיים בכל שיר השירים, ואינה מצויה כלל במגילת רות, אך במגילת קהלת היא נאמרת 17 פעם.

**Maggid Books, 2017:**
The essential message of Judaism is contained in no one of these books but in the combination of all three. *Eros* is the fire that gives love its redemptive, transforming, other-directed quality. Marriage is the covenantal bond that turns love into a pledge of loyalty and brings new life into the world. Companionship, experience and a life well lived bring *simĥa*, a word that appears only twice in the Song of Songs, not at all in Ruth but seventeen times in Kohelet.


###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 51
[Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 51](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Pesah%3B%20Finding%20Freedom,_The%20Song%20of%20Songs%3B%20Faith%20as%20Love/r/51)

האהבה כתשוקה; האהבה כנישואים, כהולדה וכהמשכיות; והאהבה כאושר שאיננו כלֶה – שלושה שלבים של אהבה, שאדם עובר בהם במהלך חייו וגם במהלך השנה ועונותיה: שיר השירים באביב, רות לעת קציר, וקהלת בסתיו, כשהימים מתקררים והלילות מתארכים. במגע פלאים של חדוות גילוי, קהלת נחתם בעצה "וּזְכֹר אֶת בּוֹרְאֶיךָ בִּימֵי בְּחוּרֹתֶיךָ, עַד אֲשֶׁר לֹא יָבֹאוּ יְמֵי הָרָעָה וְהִגִּיעוּ שָׁנִים אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵין לִי בָהֶם חֵפֶץ" (יב, א) – ובזאת מחזירנו אל תסיסת נעורינו, אל האביב ואל שיר השירים. אל ההתחלה.

**Maggid Books, 2017:**
Love as passion; love as marriage and childbirth and continuity; love as abiding happiness – three stages of love, traced out in the course of a life and the course of a year and its seasons: the Song of Songs in spring, Ruth in harvest time, Kohelet in autumn as the days grow colder and the nights longer. With a wonderful touch of serendipity, Kohelet ends with the advice, “Remember your Creator in the days of your youth, before the days of trouble come and the years approach when you will say, ‘I find no pleasure in them’” (12:1), thus leading us back to youthfulness, spring and the Song of Songs where we began.


###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 52
[Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 52](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Pesah%3B%20Finding%20Freedom,_The%20Song%20of%20Songs%3B%20Faith%20as%20Love/r/52)

**ד. אהבה וצדק**

**Maggid Books, 2017:**
*IV. Love and Justice*


###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 53
[Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 53](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Pesah%3B%20Finding%20Freedom,_The%20Song%20of%20Songs%3B%20Faith%20as%20Love/r/53)

היהדות עניינה האהבה. אבל אין היא שוגה לחשוב כווירגיליוס כי omnia vincit amor, האהבה כובשת הכול. חלק נכבד מספר בראשית מציג, למרבה ההפתעה, דווקא את הבעיות שהאהבה מחוללת.

**Maggid Books, 2017:**
Judaism is about love. But it does not make the mistake of thinking with Virgil that *omnia vincit amor*, “Love conquers all.” Much of Genesis, ­surprisingly, is about the problems love creates.


###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 54
[Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 54](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Pesah%3B%20Finding%20Freedom,_The%20Song%20of%20Songs%3B%20Faith%20as%20Love/r/54)

אברהם מביא את האהבה אל עולמנו. אבל אין זאת אהבה קלה. מפגשנו הראשון בתורה עם השורש אה"ב בא בתחילת הניסיון הנורא מכולם: עקדת יצחק. "קַח נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ, אֶת יִצְחָק" (בראשית כב, ב). לא פשוט לקבוע מה מנוסה בניסיון הזה, אך ברור שהוא קשור לאהבה. על פי הפרשנות הקונבנציונלית, אלוהים מנסה את אברהם בבקשו ממנו להקריב את האהוב עליו מכול, כדי לראות אם הוא אוהב את אלוהים יותר ממה שהוא אוהב את בנו. הפרשנות המועדפת עליי היא שניסיון העקדה נועד לדחות דחייה מוחלטת את העיקרון שרווח בעולם העתיק ואשר נודע במשפט הרומי בשם patria potestas, עיקרון שקבע שהילד הוא רכוש אביו. אלוהים לא בדק את נכונותו של אברהם להרוג את בנו; ביהדות, הקרבת ילד אינה הנַעלה מכל הסגולות כי אם השפלה מכל המידות הרעות. הדבר שבדק אלוהים הוא נכונותו של אברהם לוותר על בעלותו על בנו. אבל את הדיון הזה נשמור להזדמנות אחרת. כאן חשוב לנו טיבו המדויק של השימוש הזה, הראשון, בשורש אה"ב, דווקא בניסיון קשה. האהבה אינה פשוטה. היא מובילה לקונפליקט ולשאלה: את מי אתה אוהב יותר?

**Maggid Books, 2017:**
With Abraham, loves enters the world. But it is not an easy love. The first time in the Torah that we encounter the verb *a-h-v*, “love,” is at the start of the greatest trial of them all: the binding of Isaac. “Take your son, your only son, whom you love – Isaac” (Gen. 22:2). What the trial is about is not simple, but it is certainly about love. The conventional reading is that God is testing Abraham by asking him to sacrifice what he loves most, to show that he loves God more than he loves his son. The reading I prefer is that the trial is a definitive rejection of the principle, common in the ancient world and known in Roman law as *patria potestas*, which held that a child is the property of its parent. What God sought from Abraham at the trial was not his willingness to kill his son – in Judaism, child sacrifice is not the highest virtue but the lowest vice – but rather his willingness to renounce ownership of his son. That, though, is a subject for elsewhere. Here we merely note how precisely the note is struck in the Torah. Love is not simple. It leads to conflict and to the question: whom do you love more?


###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 55
[Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 55](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Pesah%3B%20Finding%20Freedom,_The%20Song%20of%20Songs%3B%20Faith%20as%20Love/r/55)

השורש אה"ב מופיע 15 פעם בספר בראשית, תמיד בין אנשים וכמעט תמיד כמבוא למריבה. יצחק אוהב את עשו ורבקה אוהבת את יעקב – והדבר מתניע יריבות אחים שהיא מן הבולטות במקרא. יעקב אוהב את רחל אבל מתומרן במרמה לשאת את לאה. לאה מרגישה לא אהובה ("וַיַּרְא ה' כִּי שְׂנוּאָה לֵאָה" – כט, לא), והדבר מוביל לא רק למתיחות מוחשית בין האחיות, אלא גם לקרע בין ילדיהן. אהבת יעקב ליוסף ("וְיִשְׂרָאֵל אָהַב אֶת יוֹסֵף מִכָּל בָּנָיו" – לז, ג) מובילה לקנאה מצד יתר הבנים, למזימת רצח, ולבסוף למכירת יוסף לעבדות במצרים, המעשה שגלגל את שרשרת המאורעות שהובילו ליציאה לגלוּת.

**Maggid Books, 2017:**
The verb “to love” occurs fifteen times in Genesis, always between humans and almost always as the prelude to strife. Isaac loves Esau while Rebecca loves Jacob, thus setting in motion one of the great ­sibling rivalries of the Bible. Jacob loves Rachel but is induced unwittingly to marry Leah. Leah feels unloved (“And God saw that Leah was hated” – 29:31), and this leads not only to a palpable tension between the two sisters, but also between their respective children. Jacob’s love for Joseph (“more than his other sons” – 37:3) leads to envy on the part of the other brothers, talk of murder, and eventually the sale of Joseph into slavery in Egypt, the act that begins the long sequence of events that leads to exile.


###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 56
[Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 56](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Pesah%3B%20Finding%20Freedom,_The%20Song%20of%20Songs%3B%20Faith%20as%20Love/r/56)

זו תובנה חשובה ובלתי צפויה. האהבה – ממשית, לוהבת, זו המאנישה אותנו והמוליכה אותנו למעשים גדולים של מסירות והקרבה עצמית – האהבה הזו מאחדת אך גם משסעת, ומשסעת בשעה שהיא מאחדת. היא יוצרת יריבויות על תשומת לב ועל חיבה. בלי האהבה הזאת, יסוד מהותי באנושיות שלנו חסר. אבל היא מחוללת בעיות אשר עלולות לקרוע משפחות לגזרים ולהצמיח ניכור ואף אלימות.

**Maggid Books, 2017:**
This is an important and unexpected insight. Love – real, passion­ate, the very love that humanizes us, leading us to great acts of self-sacrifice – unites and divides, divides as it unites. It creates rivalries for attention and affection. Without such love, an essential element of our humanity is missing. But it creates problems that can split families apart and lead to estrangement and violence.


###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 57
[Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 57](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Pesah%3B%20Finding%20Freedom,_The%20Song%20of%20Songs%3B%20Faith%20as%20Love/r/57)

גורם נוסף מוכרח אפוא להיכנס לזירה: **האהבה כצדק**. דבר מה גדול מהמשפחה צריך להיות הנַשָּׂא שלה. האהבה חייבת להפוך מצורה של שארוּת בשר לעבותות חברתיים. לשם כך נדרשה הגלות. משום כך צריך היה שמות לבוא אחר בראשית. הדרך אל הארץ המובטחת עוברת בחוויות מעצבות של רדיפה ושל מִדבר.

**Maggid Books, 2017:**
Something else must enter the scene: *love as justice*. Something larger than the family must be its vehicle. Love must be transformed from a form of kinship into a societal bond. It is this that makes exile necessary. That is why Genesis must be followed by Exodus. The way to the Promised Land lies through the formative experiences of persecution and the wilderness.


###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 58
[Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 58](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Pesah%3B%20Finding%20Freedom,_The%20Song%20of%20Songs%3B%20Faith%20as%20Love/r/58)

שלושה דברים חייבים לקרות לפני שתוכל האהבה להיעשות בסיס לצמיחת אומה. ראשית, אנשים צריכים להרגיש קשורים זה לזה בחוויה משותפת של סבל. הם צריכים להיות יותר ממשפחה מורחבת גרידא. משפחות מתקוטטות לפעמים, ולעיתים גם מתפרקות. בספר בראשית, צאצאיו של אברהם הם משפחה. רק בפרק הראשון בספר שמות אנו שומעים לראשונה מילה המתארת אותם בדרך חדשה: "עַם". יש קשר בין המילים "עַם" ו"עִם". עם הוא אנשים אשר, באופן מהותי מאוד, נמצאים זה **עִם** זה. הם חולקים גורל כאוב אחד, זוכרים אותה היסטוריה; הם הלכו יחד במסע. זהו הדבר הראשון שקורה להם ביחד.

**Maggid Books, 2017:**
Three things must happen before love can become the basis of a nation. First, people must feel bound to one another by the common experience of suffering. They must be more than an extended biological family. Families argue and split apart. In Genesis, Abraham’s children are a family. It is only in the first chapter of Exodus that we hear a word used to describe them that has not been used before: *am*, a people. The word *am* is related to *im*, “with.” A people is a group who are, in a strong sense, *with* one another. They suffer the same fate, recall the same history; they have been through a journey together. That is the first thing that ­happens to them.


###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 59
[Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 59](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Pesah%3B%20Finding%20Freedom,_The%20Song%20of%20Songs%3B%20Faith%20as%20Love/r/59)

הדבר השני הוא שהעם נעשה גם ל"עֵדה". עדה היא ציבור, היא קהילה, והמילים קרובות המשפחה הן "עֵד" ו"יַעד". שארות בשר ורגשות אחווה וגורל משותף אינם מספיקים. מוכרח להיות גם מעשה של עדות משותפת, וחייבת להיות מחויבות לעבודה משותפת למען טוב משותף. זהו היעד, או הייעוד, של העדה.

**Maggid Books, 2017:**
The second is that they become not just an *am* but also an *eda*, a congregation, a community, from the word *ed*, “witness,” and *y-a-d*, “to designate, specify, arrange.” There must be more than fellow-feeling and kinship. There must be an act of shared testimony and commitment to work together for the sake of the common good.


###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 60
[Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 60](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Pesah%3B%20Finding%20Freedom,_The%20Song%20of%20Songs%3B%20Faith%20as%20Love/r/60)

ושלישית, ריבונה של האומה שנוצרה בדרך זאת חייב להיות הריבון המצוי מעבר למצב האנושי: אלוהים בכבודו ובעצמו. שאם לא כן, האומה תידרדר, כמו כל אומה אחרת, לתחרות על מעמד ועל כוח, שבה החזקים יגברו, החלשים יסבלו, והעם יתפצל למעמד שליטים ומעמד נשלטים. זו חייבת להיות חברה שבה צורת הכוח הלגיטימית היחידה היא כוח מואצל, שררה על תנאי שתישלל מבעליה אם יפר את הקוד המוסרי שהוא כפוף לו. היא צריכה להיות "אומה אחת בחסות אלוהים". אחרת יהפוך הצדק שבה לאותו צדק שתיאר תרסמיאכוס באוזני סוקרטס: האינטרסים של הצד החזק. זה איננו צדק כי אם שרירות.

**Maggid Books, 2017:**
Third, the Sovereign of the nation thus formed must be someone beyond the human situation, God Himself, otherwise the nation will fall like all others into a competition for status and power, in which the strong prevail, the weak suffer and the people are divided into rulers and ruled. It must be a society in which the only legitimate form of power is delegated power, held conditionally on honoring a moral code, and always subject to moral limits. It must be “one nation under God.” ­Otherwise justice will become what Thrasymachus tells Socrates it is: the interests of the stronger party. That is not justice but its abuse.


###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 61
[Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 61](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Pesah%3B%20Finding%20Freedom,_The%20Song%20of%20Songs%3B%20Faith%20as%20Love/r/61)

זו בדיוק מהות המסע שאנו הולכים בו בספירת העומר, מפסח עד שבועות. במצרים בני ישראל נעשו עם. הם סבלו ביחד. הם פיתחו תחושה של גורל משותף. שבועיים לפני צאתם לדרך הם קיבלו את המצווה הקיבוצית הראשונה – קידוש החודש, כלומר קביעת הזמנים – ועל ידי קיומה נעשו עדה (שמות יב, א-ג). בהר סיני, בשבועות, הם באו בברית עם ה', עשוהו ריבונם היחיד, וקיבלו על עצמם, כל יחיד וכולם ביחד, אחריות לאומה כמכלול. הברית, חוזה מדיני שרָווח במזרח הקדום, נעשתה למין נישואים־בגדול, עבותות אהבה בין אל האוהב את העם הזה, את צאצאיהם של הראשונים ששמעו את קריאתו ונענו לה, לבין עם החב לאל הזה את חירותו. הברית, גילומה של האהבה־כנאמנות, קיבלה שם ביטוי נעלה כחוקתה וייעודה של אומה.

**Maggid Books, 2017:**
This is the essential journey traced out in *Sefirat HaOmer*, the counting of days between Pesaĥ and Shavuot. In Egypt the Israelites become an *am*. They suffer together. They develop a sense of shared fate. Two weeks prior to their departure, they receive their first collective command (to fix the calendar, to structure time) and become, in that act, an *eda* (Ex. 12:1–3). At Sinai, on Shavuot, they enter into a covenant with God making Him their sole Sovereign, and making each responsible for the fate of the nation as a whole. Covenant – a political form of treaty in the ancient Near East – here becomes a kind of marriage-writ-large, a bond of love between God who loves this people, descendants as they are of those who first heard and heeded His call, and the people who owe their liberty to God. At that moment, covenant – a bond of love as loyalty – received its highest expression as the code and destiny of a nation.


###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 62
[Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 62](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Pesah%3B%20Finding%20Freedom,_The%20Song%20of%20Songs%3B%20Faith%20as%20Love/r/62)

**ה. הפוליטיקה של האהבה**

**Maggid Books, 2017:**
*V. The Politics of Love*


###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 63
[Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 63](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Pesah%3B%20Finding%20Freedom,_The%20Song%20of%20Songs%3B%20Faith%20as%20Love/r/63)

לפנינו אפוא מיזם לאומי מן המרשימים בהיסטוריה כולה: כינון חברה שהמלכד אותה הוא אהבה – שלוש אהבות. "וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ" (דברים ו, ה). "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ויקרא יט, יח). "וַאֲהַבְתֶּם אֶת הַגֵּר כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם" (דברים י, יט). אין עוד מערכת מוסר כזאת.

**Maggid Books, 2017:**
So we arrive at one of the most remarkable projects ever undertaken by a nation: a society held together by love – three loves. You shall love the Lord your God with all your heart, all your soul and all your might. You shall love your neighbor as yourself. And you shall love the stranger, for you were once strangers in the land of Egypt. There is no other morality quite like it.


###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 64
[Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 64](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Pesah%3B%20Finding%20Freedom,_The%20Song%20of%20Songs%3B%20Faith%20as%20Love/r/64)

החברה נבנית על יסוד האהבה לרֵע ולגֵר. אין זה סוג מופשט של אהבה. היא מיתרגמת לצווים מעשיים. ספקו לאביון מזון מפאת השדה ומשארית הקציר. תנו לו לאכול כחפצו מיבולי השנה השביעית, והפרישו לו מעשרות בשנה השלישית ובשנה השישית. אחת לשבע שנים שמטו חובות ושחררו עבדים עברים. הקימו בתי משפט ברחבי הארץ והבטיחו לכול גישה הוגנת אליהם. ודאו כי לא שכחתם איש בחגיגות מועדיכם, ולא שללתם מאיש את כבודו. נהגו בהגינות בפועלים שלכם ובמי שלווה מכם כסף, ותנו לעבדיכם יום מנוחה שבועי. כך מתאר משה את אתיקת האהבה הזאת:

**Maggid Books, 2017:**
A society is thus formed on the basis of love of neighbor and of stranger. This is not an abstract kind of love. It is translated into practical imperatives. Provide the poor with food from the corners of the field and the leavings of the harvest. Let them eat freely of the produce of the field in the seventh year and provide them with a tithe on the third and sixth. One year in seven, release debts and Hebrew slaves. One year in fifty, return all ancestral land to its original owners. Make sure there are courts throughout the land and that everyone has access to justice. Ensure that no one is left out of the festival celebrations, and no one denied access to dignity. Treat employees and debtors ethically and give slaves rest one day in seven. Here in a magnificent passage is how Moses describes this ethic of love:


###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 65
[Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 65](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Pesah%3B%20Finding%20Freedom,_The%20Song%20of%20Songs%3B%20Faith%20as%20Love/r/65)

וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל, מָה ה' אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו, וּלְאַהֲבָה אֹתוֹ, וְלַעֲבֹד אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ ... הֵן לַה' אֱלֹהֶיךָ הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמָיִם, הָאָרֶץ וְכָל אֲשֶׁר בָּהּ – רַק בַּאֲבֹתֶיךָ חָשַׁק ה' לְאַהֲבָה אוֹתָם וַיִּבְחַר בְּזַרְעָם אַחֲרֵיהֶם בָּכֶם מִכָּל הָעַמִּים כַּיּוֹם הַזֶּה. וּמַלְתֶּם אֵת עָרְלַת לְבַבְכֶם, וְעָרְפְּכֶם לֹא תַקְשׁוּ עוֹד, כִּי ה' אֱלֹהֵיכֶם הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים, הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים וְלֹא יִקַּח שֹׁחַד, עֹשֶׂה מִשְׁפַּט יָתוֹם וְאַלְמָנָה וְאֹהֵב גֵּר לָתֶת לוֹ לֶחֶם וְשִׂמְלָה. וַאֲהַבְתֶּם אֶת הַגֵּר, כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם (דברים י, יב-יט).

**Maggid Books, 2017:**
And now, O Israel, what does the Lord your God ask of you but to fear the Lord your God, to walk in all His ways, to love Him, to serve the Lord your God with all your heart and with all your soul…. To the Lord your God belong the heavens, even the highest heavens, the earth and everything in it. Yet the Lord set His affection on your ancestors and loved them, and He chose you, their descendants, above all the nations, as it is today. Circumcise your hearts, therefore, and do not be stiff-necked any longer. For the Lord your God is God of gods and Lord of lords, the great God, mighty and awesome, who shows no partiality and accepts no bribes. He defends the cause of the fatherless and the widow, and loves the stranger, giving him food and clothing. And you shall love the stranger, for you yourselves were strangers in the land of Egypt. (Deut. 10:12–19)


###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 66
[Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 66](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Pesah%3B%20Finding%20Freedom,_The%20Song%20of%20Songs%3B%20Faith%20as%20Love/r/66)

חזון ייחודי זה עיצב את אופקיו המוסריים של המערב (ישנן דתות מזרחיות, הבולטת בהן היא הבודהיזם, המתבססות אף הן על אהבה, אך זוהי אהבה קוסמית יותר ואישית פחות). חיי המוסר, בעיני היהדות, הם שילוב של אהבה ושל צדק: חסד ורחמים, צדק ומשפט. האהבה פרטיקולרית; הצדק אוניברסלי. האהבה בין־אישית; הצדק על־אישי. האהבה מחוללת אתיקה: את חובותינו כלפי הקשורים אלינו בשארוּת בשר או מתוך הסכמה. הצדק מחולל מוסר: את חובותינו כלפי כל בני האדם, מעצם היותם בני אדם. האהבה והצדק כאחד מושתתים על אהבתנו לאלוהים ועל אהבתו לנו. היתוך זה בין המוסרי לרוחני הוא סימן הזיהוי המובהק של נביאי ישראל.

**Maggid Books, 2017:**
This is a unique vision that shaped the moral horizons of the West (there are Eastern religions, notably Buddhism, that are also based on love, but of a more cosmic, less personal form). The moral life as Judaism conceives it is a combination of love – *ĥesed* and *raĥamim* – and justice – *tzedek* and *mishpat*. Love is particular; justice is universal. Love is interpersonal; justice is impersonal. Love generates ethics: the duties we owe those to whom we are bound by kinship or consent. Justice generates morality: the duties we owe everyone because they are human. Both are ultimately based on our love for God and His for us. It is the fusion of the moral and spiritual that is the unmistakable mark of Israel’s prophets.


###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 67
[Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 67](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Pesah%3B%20Finding%20Freedom,_The%20Song%20of%20Songs%3B%20Faith%20as%20Love/r/67)

קולעים לכך דבריו של סיימון מאי ב**אהבה: היסטוריה**:

**Maggid Books, 2017:**
Simon May’s comment is very much to the point:


###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 68
[Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 68](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Pesah%3B%20Finding%20Freedom,_The%20Song%20of%20Songs%3B%20Faith%20as%20Love/r/68)

תפיסת הצדק פורצת הדרך שביסוד מצוות האהבה בספר ויקרא היא אבן דרך בהיסטוריה של האהבה במערב. לא צדק קר, הקובע סולם מכני של תגמולים קבועים, אלא צדק המכניס את הזולת, כיחיד בעל צרכים ואינטרסים, אל תוך מערכת יחסים של כבוד הדדי.⁷⁴, p. 17.

footnotes:
⁷⁴ May, Love: A History

**Maggid Books, 2017:**
What we must note here, for it is fundamental to the history of Western love, is the remarkable and radical justice that underlies the love command of Leviticus. Not a cold justice in which due deserts are mechanically handed out, but a justice that brings the other, as an individual with needs and interests, into a ­relationship of respect.⁶, 17.

footnotes:
⁶ May, Love: A History


###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 69
[Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 69](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Pesah%3B%20Finding%20Freedom,_The%20Song%20of%20Songs%3B%20Faith%20as%20Love/r/69)

האהבה מן הסוג המתקיים בתוך המשפחה משועתקת כאן אל החברה כולה. הצדקה, שהיא צדק מתוך אהבה, והחסד, שהוא נתינה מתוך אהבה, הם יסודותיה של חברה זו. בנייתה של החברה על יסודות אלה היא הניסיון הגדול הראשון בהיסטוריה להשתית חברה (להבדיל ממדינה) על אהבה שהורחבה באורח רדיקלי.

**Maggid Books, 2017:**
This is the kind of love that exists within the family transposed to society as a whole, built on *tzedaka* as loving justice and *ĥesed* as loving charity. Out of it emerges the first great attempt in history to build a society (as opposed to a state) on the basis of a radically extended love.


###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 70
[Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 70](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Pesah%3B%20Finding%20Freedom,_The%20Song%20of%20Songs%3B%20Faith%20as%20Love/r/70)

זהו אחד הקשרים שבין שיר השירים לפסח. חברה הבנויה על אהבה היא ניגודה הקוטבי של חברה המושתתת על פחד. גזרות ההריגה נגד בני ישראל במצרים החלו בדברי פרעה "הִנֵּה עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רַב וְעָצוּם מִמֶּנּוּ. הָבָה נִתְחַכְּמָה לוֹ, פֶּן יִרְבֶּה וְהָיָה כִּי תִקְרֶאנָה מִלְחָמָה וְנוֹסַף גַּם הוּא עַל שֹׂנְאֵינוּ וְנִלְחַם בָּנוּ וְעָלָה מִן הָאָרֶץ" (שמות א, ט-י). הדיכוי הוא פרייה של פוליטיקת הפחד. זהו היפוכה של פוליטיקת הצדק והאהבה, הפוליטיקה של הברית והאחריות המשותפת, המיוסדת על כיבוד אנושיותו של כל יחיד ויחיד תחת ריבונותו של האל.

**Maggid Books, 2017:**
This too is part of the relationship between the Song of Songs and Pesaĥ. It highlights the radical contrast between a society based on fear and one based on love. The persecution of the Israelites in Egypt began with the words of Pharaoh: “The Israelites have become far too numerous for us. Come, let us deal shrewdly with them or they will become even more numerous and, if war breaks out, will join our enemies, fight against us and leave the country.” Oppression is the result of the politics of fear. Its opposite is the politics of justice and love, of covenant and collective responsibility, a principled respect for the humanity of each under the sovereignty of God.


###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 71
[Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 71](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Pesah%3B%20Finding%20Freedom,_The%20Song%20of%20Songs%3B%20Faith%20as%20Love/r/71)

**ו. לאהוב ולהיאהב**

**Maggid Books, 2017:**
*VI. To Love and Be Loved*


###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 72
[Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 72](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Pesah%3B%20Finding%20Freedom,_The%20Song%20of%20Songs%3B%20Faith%20as%20Love/r/72)

בלעדי האהבה, היהדות אינה מובנת. איזה דבר מבלעדי האהבה היה מותיר את האל נאמן לעמו שנטש אותו שוב ושוב? כמה פעמים היה עם נשאר נאמן לאל שמפעם לפעם נראה כאל שנטש? יש בספרי המקרא תשוקה, עוצמה, להט שאין להסבירם באופן אחר. שפה נועזת מופיעה לכל אורכו. בדבּרו אל הושע משווה ה' את ישראל לפרוצה. בדבּרו אל בני עמו האבלים על חורבן ירושלים אומר מקונן איכה כי "הָיָה אֲדֹנָי כְּאוֹיֵב" (ב, ה). כל צד מאשים את משנהו בהיעלמות. אלוהים קורא אל האדם "אייכה?", ויש שהאדם משמיע אותה קריאה כלפי אלוהים. התנ"ך אינו מפתה אותנו ולו לרגע לחשוב שהאהבה היא קלה, רגועה, אידילית. ובכל זאת, היא תמיד לוהטת, אף פעם לא פחות מכך. המוקד הסֵיסמי של הלהט הזה נמצא בשיר השירים, והוא אשר הופך את המגילה הזו, כדברי רבי עקיבא, לקודש הקודשים של המקרא.

**Maggid Books, 2017:**
Judaism is incomprehensible without love. How else would God have stayed faithful to a people that so often abandoned Him? How often would a people have stayed loyal to a God who seemed sometimes to have abandoned them? There is a passion, an intensity, a fervor to the books of the Bible explicable in no other terms. There is daring language throughout. Speaking to Hosea, God compares Israel to a prostitute. Speaking to his fellow mourners in the ruined Jerusalem, the author of Lamentations says that God has become “like an enemy” (2:5). Each accuses the other of desertion. There are fierce arguments on either side. God calls to humanity, “Where are you?” There are times when humanity makes the same cry to God. There is not the slightest suggestion anywhere in Tanakh that love is easy, calm, idyllic. Yet it is never less than passionate. The epicenter of that passion is contained in the Song of Songs, and it is this that makes it, as Rabbi Akiva said, the holy of holies of Scripture.


###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 73
[Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 73](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Pesah%3B%20Finding%20Freedom,_The%20Song%20of%20Songs%3B%20Faith%20as%20Love/r/73)

האהבה הזאת היא, מאז ועד עתה, הלב והמעיין של החיים היהודיים. היא הייתה במאה השנייה לספירה, כשהוציאו את רבי עקיבא להורג והוא אמר לתלמידיו, "כל ימי הייתי מצטער על פסוק זה '[וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ...] וּבְכָל נַפְשְׁךָ' – אפילו נוטל את נשמתך; אמרתי, מתי יבוא לידי ואקיימנו? ועכשיו שבא לידי לא אקיימנו?".⁷⁵ היא הייתה בעת מסעות הצלב, כאשר יהודים באשכנז טרפו נפשם בכפם כדי שלא ימירו את דתם בכפייה. היא הייתה במאה השתים־עשרה, כאשר הרמב"ם הגדיר מהו לעבוד את ה' מאהבה:

footnotes:
⁷⁵ ברכות סא ע"ב.

**Maggid Books, 2017:**
That love has been the text and texture of Jewish life ever since. It was there in the second century when Rabbi Akiva prepared to die as a martyr, saying, “All my life I have been wondering when I will have the opportunity to fulfill the command, ‘Love the Lord your God…with all your soul’ [Deut. 6:5], meaning, ‘even if He takes your soul.’ Now that I have the opportunity, shall I not seize it?” (*Berakhot* 61b). It was there when the Jews of northern Europe died at their own hands during the Crusades rather than be forcibly converted to Christianity. It was there in the twelfth century when Maimonides defined what it is to serve God with love:


###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 74
[Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 74](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Pesah%3B%20Finding%20Freedom,_The%20Song%20of%20Songs%3B%20Faith%20as%20Love/r/74)

וכיצד היא האהבה הראויה? הוא שיאהב את ה' אהבה גדולה יתרה רבה עזה עד מאוד, עד שתהא נפשו קשורה באהבת ה' ונמצא שוגה בה תמיד – כאֵלוּ חולֵי האהבה שאין דעתם פנויה מאהבת אותה אישה שהוא שוגה בה תמיד, בין בשוכבו בין בקומו, בין בשעה שהוא אוכל ושותה. יתר מזה תהיה אהבת ה' בלב אוהביו, ושוגים בה תמיד. ⁷⁶

footnotes:
⁷⁶ משנה תורה, הלכות תשובה י, ג.

**Maggid Books, 2017:**
What is the love of God that is befitting? It is to love God with a great and exceeding love, so strong that one’s soul shall be knit up with the love of God such that it is continually enraptured by it, like lovesick individuals whose minds are at no time free from passion for a particular woman and are enraptured by her at all times…. Even more intense should be the love of God in the hearts of those who love Him; they should be enraptured by this love at all times. (*Laws of Repentance* 10:3)


###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 75
[Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 75](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Pesah%3B%20Finding%20Freedom,_The%20Song%20of%20Songs%3B%20Faith%20as%20Love/r/75)

היא הייתה גם במאה השש־עשרה, כאשר כתב רבי אליעזר אזכרי את שיר הערגה לה' שאנו שרים בקבלת שבת, "ידיד נפש":

**Maggid Books, 2017:**
It was there in the sixteenth century in Tzefat when Rabbi Eliezer Azikri wrote the passionate song to God we sing every Shabbat, “Beloved of the Soul”:


###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 76
[Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 76](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Pesah%3B%20Finding%20Freedom,_The%20Song%20of%20Songs%3B%20Faith%20as%20Love/r/76)

יָרוּץ עַבְדְּךָ כְּמוֹ אַיָּל,
יִשְׁתַּחֲוֶה אֶל מוּל הֲדָרְךָ .
יֶעֱרַב לוֹ יְדִידוֹתְךָ
מִנֹּפֶת צוּף וְכָל טַעַם.

**Maggid Books, 2017:**
Like a deer will Your servant run and fall prostrate before Your beauty. To him Your love is sweeter than honey from the comb, than any taste.


###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 77
[Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 77](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Pesah%3B%20Finding%20Freedom,_The%20Song%20of%20Songs%3B%20Faith%20as%20Love/r/77)

והיא נמצאת לנו בכל יום חול, בפיו של היהודי המניח תפילין "כַּחוֹתָם עַל זְרוֹעֶךָ" (שיר השירים ח, ו), אשר, תוך שהוא מלפף את רצועת התפילין סביב אצבעו כטבעת נישואים, אומר את מילותיו של הנביא הושע: "וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי לְעוֹלָם, וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט וּבְחֶסֶד וּבְרַחֲמִים, וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה, וְיָדַעַתְּ אֶת ה'" (ב, כא-כב).

**Maggid Books, 2017:**
It is there every weekday when Jewish men put on the tefillin, “like a seal on your arm,” saying, as they wrap its strap around the ­finger like a wedding ring, the words of Hosea: “I will betroth you to Me forever…. I will betroth you to Me in faithfulness, and you will know the Lord” (2:21–22).


###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 78
[Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 78](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Pesah%3B%20Finding%20Freedom,_The%20Song%20of%20Songs%3B%20Faith%20as%20Love/r/78)

היהודים היו העם שיכור־האלוהות, ולא פעם עודם כאלה. כי ביהדות ידיעת האל איננה צורה של תיאולוגיה, כי אם צורה של אהבה. הרי זה מלוא פירושה של המילה "ידיעה" במקרא. זו מילה רוויַת ארוס: "וְהָאָדָם יָדַע אֶת חַוָּה אִשְׁתּוֹ וַתַּהַר" (בראשית ד, א). זוהי ידיעתה של האינטימיות: ידיעה עמוקה, רגשית, פיזית ורוחנית בעת ובעונה אחת. האהבה, ורק היא, היא צינור השפע של ברכת אלוהים לעולם. הכוהנים העומדים לברך את הציבור מברכים תחילה את ה' שציווה אותם "לברך את עמו ישראל באהבה", כי רק כאשר אנו אוהבים אנו יכולים להיות מוליכיה של אהבת ה'.

**Maggid Books, 2017:**
Jews were and often still are the God-intoxicated people. For the knowledge of God in Judaism is not a form of theology; it is a form of love. That is what the Hebrew verb “to know” means. It is inescapably an *eros* word: “And Adam knew Eve his wife; and she conceived” (Gen. 4:1). It is the knowledge of intimacy: deep, emotive, physical and spiritual at once. Through love, and only through love, divine blessing flows into the world. Kohanim, as they prepare to bless the congregation, recite the blessing, “who has commanded us to bless His people Israel with love,” because only when we love do we become vehicles for God’s love.


###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 79
[Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Pesah; Finding Freedom, The Song of Songs; Faith as Love 79](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Pesah%3B%20Finding%20Freedom,_The%20Song%20of%20Songs%3B%20Faith%20as%20Love/r/79)

אפלטון חשב שאנחנו אוהבים את היפה. ההבדל בין עמדתו לעמדתה של היהדות דק אך עמוק: לשיטתנו, מה שאנחנו אוהבים **נעשה** יפה. היופי אינו יוצר אהבה. האהבה היא היוצרת את היופי. לכן עם ישראל לא הפנים מעולם את דימוי המצורע והמנודה שהדביקו בו מלעיזיו הרבים. "שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה, בְּנוֹת יְרוּשָׁלִָם" (שיר השירים א, ה). אם אנו יפים בעיני ה', די לנו בכך. נראה לי שזהו המקור הנכון לכבוד עצמי והסוג הנכון של אהבה. כי לאהוב את אלוהים הוא לאהוב את העולם שהוא ברא ואת האדם שהוא עשה בצלמו. לאהוב את אלוהים הוא לאהוב את עמו, על כל פגמיו. להיות אהוב על אלוהים הוא הגדולה במתנות, היחידה שאי אפשר לאבד.

**Maggid Books, 2017:**
Plato held that we love what is beautiful. Judaism believes something subtly but fundamentally different: what we love *becomes* beautiful. Beauty does not create love. Love creates beauty. That is why the Jewish people, derided by others for centuries as pariahs, never internalized that image. “I am dark yet fair, daughters of Jerusalem” (Song. 1:5). If they were beautiful in God’s eyes, that was sufficient. That seems to me to be the right source of self-respect and the right sort of love. For to love God is to love the world He made and the humanity He fashioned in His image. To love God is to love His people, despite its many faults. To be loved by God is the greatest gift, the only one we can never lose.