## Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 1 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 1](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Sukkot%3B%20Season%20of%20Joy,_The%20Strangest%20Book%20of%20the%20Bible/r/1) ואחרי כל זה – מסענו הממשי אל משמעותו של סוכות מתחיל דווקא בספר שלא רק שהוא המוזר ביותר בתנ"ך, הוא גם ספר שלא היינו מצפים בשום אופן שייכלל בקָנון של כתבי קודש כלשהם: מגילת קהלת. **Maggid Books, 2017:** Our real journey into the meaning of Sukkot, however, begins with a book that is not merely the strangest in Tanakh, but also one of the most unlikely ever to have been included in a canon of sacred texts: Kohelet, known in English through its Greek translation as Ecclesiastes, meaning “one who addresses an assembly.” ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 2 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 2](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Sukkot%3B%20Season%20of%20Joy,_The%20Strangest%20Book%20of%20the%20Bible/r/2) קהלת הוא ספר משונה ומבלבל שעורר ויכוחים רבים. הוא היה מן האחרונים שנתקדשו, אף כי שנים רבות לפני חתימת התנ"ך היה מוכר מאוד ורבים למדוהו. הוא נכלל בתרגום השבעים, תרגומו הראשון של התנ"ך ליוונית. הוא היה מוכר למחבר ספר משלי בן סירא, בן שלהי המאה השנייה לפני הספירה. קטעים ממנו נמצאו בין מגילות ים המלח. אף על פי כן, היו מן החכמים שראו בו ספר בעייתי. דעת מיעוט בקרבם גָרסה שאין לכלול אותו בתנ"ך. לדעתם, המגילה מגלמת רק את חוכמתו האנושית של שלמה, והיא לא נכתבה ברוח הקודש כנדרש מכל ספר שנתקדש ונכלל במקרא. **Maggid Books, 2017:** Kohelet is a strange, bewildering and much debated book. It was one of the last to be canonized, though it was widely known and studied long before its status was finalized. It was included in the Septuagint, the first translation of the Hebrew Bible into Greek. It is presupposed by the book known as Ben Sira (also known as Ecclesiasticus), written in the late second century BCE. Fragments of Kohelet were found among the Dead Sea Scrolls. Nonetheless, there were rabbis who found it problematic. A minority held that it was not to be included in Tanakh. For them it represented merely the human wisdom of Solomon, not a text inspired by *ruaĥ hakodesh*, the holy spirit, a precondition of being included in the Bible. ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 3 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 3](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Sukkot%3B%20Season%20of%20Joy,_The%20Strangest%20Book%20of%20the%20Bible/r/3) דרשה תלמודית מגוללת כמה מהבעיות שחכמים מצאו בספר. **Maggid Books, 2017:** A homily in the Talmud (*Shabbat* 30a) tells us some of the problems the sages had with the book. ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 4 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 4](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Sukkot%3B%20Season%20of%20Joy,_The%20Strangest%20Book%20of%20the%20Bible/r/4) שלמה, אן חכמתך, אן סוכלתנותך? לא דייך שדבריך סותרין דברי דוד אביך, אלא שדבריך סותרין זה את זה. דוד אביך אמר, "לֹא הַמֵּתִים יְהַלְלוּ יָהּ" (תהלים קטו, יז), ואת אמרת, "וְשַׁבֵּחַ אֲנִי אֶת הַמֵּתִים שֶׁכְּבָר מֵתוּ" (קהלת ד, ב), וחזרת ואמרת, "כִּי לְכֶלֶב חַי הוּא טוֹב מִן הָאַרְיֵה הַמֵּת" (שם ט, ד).¹⁷ footnotes: ¹⁷ שבת ל ע"א. **Maggid Books, 2017:** O Solomon, where is your wisdom? Where is your understanding? Not only do your words contradict those of your father David, but they also contradict themselves. Your father David said, “It is not the dead who praise the Lord” [Ps. 115:17], but you said, “I thought the dead more fortunate, who have died already, than the living who yet live” [Eccl. 4:2], and then you said, “Better to be a living dog than a dead lion” [9:4]. ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 5 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 5](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Sukkot%3B%20Season%20of%20Joy,_The%20Strangest%20Book%20of%20the%20Bible/r/5) האם טוב להיות חי מלהיות מת? קהלת עונה במקום אחד בחיוב, במקום אחר בשלילה. **Maggid Books, 2017:** Is it better to be alive than dead? Kohelet answers both yes and no. ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 6 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 6](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Sukkot%3B%20Season%20of%20Joy,_The%20Strangest%20Book%20of%20the%20Bible/r/6) חכמים אחרים הצביעו על סתירות נוספות. אבן עזרא מנה תשע, והוסיף שהמעיין ימצא עוד. קהלת משבח את השמחה (ח, טו) ומגנה אותה (ב, ב). הוא מוקיר את החוכמה (ב, יג) ומזלזל בה (ו, ח). הוא אומר שיהיה טוב ליראי האלוהים (ח, יב) ומיד אחר כך אומר שיש צדיקים המקבלים את גמולם של הרשעים ורשעים המקבלים את הגמול היאה לצדיקים (ח, יד). סתירות פנימיות כגון אלו גרמו לכמה מן החכמים לא רק להתנגד להכללת המגילה בתנ"ך, אלא אפילו לאסור על הלימוד בה.¹⁸ footnotes: ¹⁸ שם ע"ב. **Maggid Books, 2017:** Other rabbis pointed out other contradictions. Ibn Ezra counted nine of them and said that the attentive reader would find more. Kohelet praises joy (8:15) and derides it (2:2). He values wisdom (2:13) and denigrates it (6:8). He says things will go well for those who are God-fearing (8:12) and then says that there are righteous people who suffer the fate of the wicked, and wicked people who receive the reward of the righteous (8:14). Such were the internal contradictions in the book that some sages sought not merely to exclude it from the canon but to have it banned (*Shabbat* 30b). ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 7 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 7](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Sukkot%3B%20Season%20of%20Joy,_The%20Strangest%20Book%20of%20the%20Bible/r/7) נטייתו של קהלת לומר דבר והיפוכו מקשה על הבנת הספר, אך דבר זה לבדו אין בו כדי להצדיק את הדרתו מכתבי הקודש. חז"ל היו מומחים מופלגים ביישוב סתירות גלויות, שרבות כמותן בספרי התנ"ך. קהלת משתמש בסתירה באופן שסוקרטס השתמש בה בשאלות: לגרום לשומעים לחשוב מחוץ לקופסה ולהבין את המורכבות והרב־צדדיות של החיים. הוא הבין את מה שעתיד היה לבטא במימרה ידועה הפיזיקאי נילס בוהר: שההפך מאמת שטחית הוא שקר, אבל ההפך מאמת עמוקה הוא לפעמים אמת עמוקה אחרת. השימוש בסתירות נפוץ בספרות החוכמה. דוגמה נאה לכך היא צמד פסוקים רצופים בספר משלֵי: "אַל תַּעַן כְּסִיל כְּאִוַּלְתּוֹ פֶּן תִּשְׁוֶה לּוֹ גַם אָתָּה. עֲנֵה כְסִיל כְּאִוַּלְתּוֹ פֶּן יִהְיֶה חָכָם בְּעֵינָיו" (משלי כו, ד-ה). לא הסתירות הפנימיות גרמו לכמה מחכמינו להתנגד להכללת מגילת קהלת בתנ"ך – אלא עניין שהשלכותיו מרחיקות לכת הרבה יותר. **Maggid Books, 2017:** Kohelet’s tendency to say one thing and then the opposite makes the book hard to understand, but this alone would not have justified excluding it from the canon. The sages were adroit in resolving apparent contradictions, of which there are many in the Hebrew Bible. Kohelet uses contradiction the way Socrates used questions, to force his listeners to think beyond conventional wisdom, and understand the complexity and many-sidedness of life. He understood what Niels Bohr famously said, that the opposite of a superficial truth is a falsehood, but the opposite of a profound truth may well be another profound truth. The use of contradiction is common within the wisdom literature. One example comes from the book of Proverbs: “Do not answer a fool according to his folly, or you yourself will be just like him. Do answer a fool according to his folly, or he will be wise in his own eyes” (Prov. 26:4–5). It was not its internal contradictions that made some think Kohelet did not belong in the Hebrew Bible, but something far more consequential. ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 8 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 8](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Sukkot%3B%20Season%20of%20Joy,_The%20Strangest%20Book%20of%20the%20Bible/r/8) עניין זה הוא ההשקפות שבפי קהלת, שרבות מהן נראות כגובלות בכפירה.¹⁹ "מִקְרֶה אֶחָד", אומר קהלת, "לַצַּדִּיק וְלָרָשָׁע, לַטּוֹב וְלַטָּהוֹר וְלַטָּמֵא, וְלַזֹּבֵחַ וְלַאֲשֶׁר אֵינֶנּוּ זֹבֵחַ" (ט, ב). אין מתאם בין התנהגותו של אדם לתגמול שהוא מקבל, "כִּי לֹא לַקַּלִּים הַמֵּרוֹץ וְלֹא לַגִּבּוֹרִים הַמִּלְחָמָה וְגַם לֹא לַחֲכָמִים לֶחֶם וְגַם לֹא לַנְּבֹנִים עֹשֶׁר וְגַם לֹא לַיֹּדְעִים חֵן, כִּי עֵת וָפֶגַע יִקְרֶה אֶת כֻּלָּם" (שם, יא). קהלת רואה את "דִּמְעַת הָעֲשֻׁקִים – וְאֵין לָהֶם מְנַחֵם; וּמִיַּד עֹשְׁקֵיהֶם כֹּחַ וְאֵין לָהֶם מְנַחֵם" (ד, א). דומה שאין דין ואין דיין. footnotes: ¹⁹ ראו ויקרא רבה כח, א; קהלת רבה א, ד; יא, ט; מדרש משלי כה, א. **Maggid Books, 2017:** It was that many of the views expressed by Kohelet seem to verge on heresy.¹ 25:1. The same fate, he says, awaits the righteous and the wicked, the pure and impure, the good and the sinner (9:2). There is no correlation between effort and reward. The race is not to the swift, nor bread to the wise, nor grace to the learned: time and chance happen to them all (9:11). Kohelet sees “the victims’ tears and none to console them; power at the hands of their oppressors, and none to console them” (4:1). Where then is justice and the Judge? footnotes: ¹ See Leviticus Raba 28:1; Ecclesiastes Raba 1:4, 11:9; Midrash Mishlei ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 9 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 9](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Sukkot%3B%20Season%20of%20Joy,_The%20Strangest%20Book%20of%20the%20Bible/r/9) "כִּי מִקְרֶה בְנֵי הָאָדָם וּמִקְרֶה הַבְּהֵמָה וּמִקְרֶה אֶחָד לָהֶם, כְּמוֹת זֶה כֵּן מוֹת זֶה וְרוּחַ אֶחָד לַכֹּל" – ועל כן "וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָיִן כִּי הַכֹּל הָבֶל" (ג, יט). לאן נעלמה תפיסת האדם כמיוחד במינו, עשוי בצלם אלוהים? "אַל תְּהִי צַדִּיק הַרְבֵּה" וגם "אַל תִּרְשַׁע הַרְבֵּה", אומר קהלת (ז, טז-יז). אז מה כן ראוי להיות? צדיק מעט ורשע מעט? "וְהַלֵּךְ בְּדַרְכֵי לִבְּךָ וּבְמַרְאֵה עֵינֶיךָ", הוא מציע לבחור הצעיר (יא, ט); ומה באשר לפרשה השלישית בקריאת שמע, המזהירה אותנו "וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם" (במדבר טו, לט)? **Maggid Books, 2017:** “The fate of man is the fate of cattle; the same fate awaits them both,” hence “the pre-eminence of man over beast is nothing” (3:19). What then becomes of the idea of the uniqueness of the human person made in the image and likeness of God Himself? Don’t be too righteous or too wicked, says Kohelet (7:16–17). What then should we do: be a little righteous and a little wicked? “Follow your heart where it leads you, your eyes where they allure you,” he says to the young man (11:9). What then happens to the third paragraph of the Shema which tells us not to stray “after your heart and after your eyes” (Num. 15:39)? ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 10 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 10](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Sukkot%3B%20Season%20of%20Joy,_The%20Strangest%20Book%20of%20the%20Bible/r/10) אין במגילת קהלת שום סימן לכך שהיא מדברת על עם ישראל דווקא. החוקרים עמדו מזמן על הדמיון בינה לבין יצירות אחרות מספרות החוכמה של המזרח הקדום – המצרית, המסופוטמית ואפילו הכנענית. ביוון של המאה השלישית לפני הספירה, מגילה כזו לא הייתה יוצאת דופן: לא פעם היא מזכירה מאוד טקסט סטואי או אפיקורי. אלוהים נזכר בה פעמים רבות, אך לעולם אין היא משתמשת בשם ה', המבטא את ההיבט האלוהי המיוחד ליחסו לעם ישראל. קהלת מדבר רק על אלוהים, אלוהי הבריאה, הטבע והאנושות כמכלול. **Maggid Books, 2017:** Kohelet says not a word about Jewish particularity. Scholars have long noted its similarity to other wisdom literature of the ancient Near East, Egyptian, Mesopotamian, even Canaanite. It would not have been out of place in Greece in the third century BCE: in places it reads like a Stoic or Epicurean text. Though it contains many references to God, it never once uses the four-letter name we refer to as Hashem, that is, God as He relates specifically to the Jewish people. Kohelet speaks only of Elokim, that is, the God of creation, nature and humankind as a whole. ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 11 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 11](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Sukkot%3B%20Season%20of%20Joy,_The%20Strangest%20Book%20of%20the%20Bible/r/11) הבולט במאפייני המגילה הגורמים לה להיראות רחוקה כל כך מן האמונה הוא השימוש החוזר במילה "הבל". היא מופיעה לאורך הספר לא פחות מ־38 פעמים, רוב מוחלט של היקרויותיה במקרא כולו. בדרך כלל הובנה המילה כמציינת חוסר שחר, ריקנות, חוסר חשיבות ומשמעות, "אבסורד" במובנה האקזיסטנציאליסטי של המילה. **Maggid Books, 2017:** The most important feature of Kohelet that makes it seem so remote from faith is his repeated use of the word *hevel*. It occurs no fewer than thirty-eight times in the course of the book, more than half of its incidences in Tanakh as a whole. *Hevel* has traditionally been understood to mean futile, meaningless, empty, pointless, “absurd” in the existentialist sense, and most famously in the King James translation: “Vanity of vanities, saith the Preacher, vanity of vanities; all is vanity.” ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 12 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 12](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Sukkot%3B%20Season%20of%20Joy,_The%20Strangest%20Book%20of%20the%20Bible/r/12) משום כך המגילה כה מאתגרת. הדת בכלל והיהדות בפרט הן ניסיון למצוא משמעות ביקום ובחיי האדם. האמונה היא הניסיון לשמוע את המוזיקה שמתחת לרעש, לזהות את השביל שבסבך, לגלות את יעדו של המסע הגדול שחיינו הם חלק ממנו. היהדות היא הניסיון הנועז לתת מענה למה שהפסיכולוג ויקטור פראנקל כינה "חיפושו של האדם אחר משמעות". ראיית החיים כהבל, כחסרי משמעות, היא לכאורה פרידה רדיקלית מהמסורת היהודית. **Maggid Books, 2017:** This is what makes the book so challenging. Religion in general, Judaism specifically, is the attempt to find meaning in the cosmos and in human life. Faith is the attempt to hear the music beneath the noise, discern the path amidst the undergrowth, to sense the destination of the long journey of which our lives are a part. Judaism is the bold attempt to address directly what Viktor Frankl called “Man’s Search for Meaning.” To see life as meaningless – *hevel* – seems in the most profound sense to part company with Jewish tradition. ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 13 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 13](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Sukkot%3B%20Season%20of%20Joy,_The%20Strangest%20Book%20of%20the%20Bible/r/13) על כן, עם כל פניותיה אל האלוהים ולמרות סיומה המטיף לדבקות בו, מגילת קהלת נקראת, בקריאה ראשונה, כספר חתרני. אם אין בהיסטוריה שום צדק, אם כל דאלים גבר, אם אין לעשוקים תקווה, אם החכם המציל את העיר נשכח מלב ומקוֹם המשפט שם הרֶשע, על מה ולמה באנו לעולם הזה? אנחנו נולדים, סובלים ומתים. זאת כמדומה הפילוסופיה של קהלת. האדם, "אציל בִּתבונה" ו"אינסופי בְּכישרונות" ככל שיהיה, הוא לא יותר מ"אבק מזוקק".²⁰ אבל זה הַמְלֶט, זאת אינה יהדות! ואפילו אפשר למצוא צידוקים להכללת המגילה הזו בתנ"ך – מדוע, מכל הספרים והמגילות, דווקא היא נבחרה להיקרא בסוכות, "זמן שמחתנו"? הרי בכל התנ"ך כולו קשה למצוא ספר קודר ומדכא ממנו. footnotes: ²⁰ ויליאם שייקספיר, המלט, עברית: דורי פרנס, אתר "שייקספיר ושות'", מערכה שנייה, תמונה שנייה. **Maggid Books, 2017:** Thus Kohelet, despite its invocations of God and its pious ending, reads at first like a subversive book. If there is no justice in history, if the strong crush the weak, and power is in the hands of the oppressor, if the wise man who saves the city is forgotten while evil reigns in place of judgment, why are we here at all? We live, we suffer, then we die. That seems to be Kohelet’s philosophy. Homo sapiens, however “noble in reason and infinite in faculty,” is ultimately no more than the “quintessence of dust.” But this is Hamlet, not Judaism. And even if a case can be made for its inclusion in the library of sacred texts, why, of all the books, was it chosen for Sukkot, *zeman simĥateinu*, “our time of rejoicing”? Of all our holy books it seems the most bleak and depressing. ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 14 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 14](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Sukkot%3B%20Season%20of%20Joy,_The%20Strangest%20Book%20of%20the%20Bible/r/14) קהלת הוא חידה שיש לפותרה, תעלומה שעלינו לפענח. אם נעשה כך, נגלה לא רק שבפנימיותה מגילה זו היא הצהרת אמונה מן העמוקות בספרות העולם, אלא גם שהיא המפתח להבנת חג הסוכות עצמו. **Maggid Books, 2017:** Kohelet is a puzzle to be solved, a mystery to be decoded. If we do so, we will discover not only that it is a profound statement of faith, one of the deepest in literature, but also that it is the key to understanding Sukkot itself. ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 15 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 15](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Sukkot%3B%20Season%20of%20Joy,_The%20Strangest%20Book%20of%20the%20Bible/r/15) **א. מי היה קהלת?** **Maggid Books, 2017:** *I. Who Was Kohelet?* ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 16 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 16](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Sukkot%3B%20Season%20of%20Joy,_The%20Strangest%20Book%20of%20the%20Bible/r/16) לשמחתנו, מגילת קהלת מספקת לנו את הרמז לחילוץ משמעותה כבר במילה השנייה בה, שהיא גם שמה, שהיא גם שֵם מחבּרה: קהלת. מי היה קהלת? יש רק אפשרות אחת: קהלת היה שלמה. הפסוק הראשון מכריז על כך: "דִּבְרֵי קֹהֶלֶת בֶּן דָּוִד מֶלֶךְ בִּירוּשָׁלִָם". בנו היחיד של דוד שכיהן במלוכה היה שלמה. המשך המגילה מאשש זיהוי זה. שלמה היה מלך ישראל היחיד שקורות חייו הולמים את המתואר בפרק ב – אדם שצבר נחלות רבות, בנה ארמונות, נטע כרמים ופרדסים וגינות, החזיק בהמוני עבדים ומשרתים, אגר כסף וזהב, והיו לו שלל נשים ופילגשים. **Maggid Books, 2017:** Fortunately, the book gives us the clue that allows us to unpack its meaning in its second word, the one that gives it its title as well as the name of its author: Kohelet. Who was he? There is only one possible answer: Kohelet was Solomon. The opening sentence states: “The sayings of Kohelet son of David, King of Israel in Jerusalem.” The only son of David who became king was Solomon. The rest of Kohelet confirms this identification. Solomon was the only king of Israel whose life matches the description in chapter two, of a man who amassed a great estate, built palaces, planted vineyards, orchards and gardens, had vast numbers of slaves and servants, accumulated silver and gold, and had many wives and concubines. ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 17 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 17](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Sukkot%3B%20Season%20of%20Joy,_The%20Strangest%20Book%20of%20the%20Bible/r/17) אמירתו של קהלת כי הוא הוסיף חוכמה מכל אשר היה לפניו (א, טז) מקבילה למסופר על שלמה בספר מלכים: "וַיִּתֵּן אֱלֹהִים חָכְמָה לִשְׁלֹמֹה וּתְבוּנָה הַרְבֵּה מְאֹד וְרֹחַב לֵב כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם" (מלכים א' ה, ט). הקביעה בסוף המגילה כי קהלת "עוֹד לִמַּד דַּעַת אֶת הָעָם וְאִזֵּן וְחִקֵּר תִּקֵּן מְשָׁלִים הַרְבֵּה" (קהלת יב, ט) מתאימה אף היא למסופר בספר מלכים כי שלמה דיבר "שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים מָשָׁל וַיְהִי שִׁירוֹ חֲמִשָּׁה וָאָלֶף", וכי שמע חוכמתו יצא בעולם – "וַיָּבֹאוּ מִכָּל הָעַמִּים לִשְׁמֹעַ" אותה (מלכים א' ה, יב-יד). **Maggid Books, 2017:** Kohelet’s claim to have gathered more wisdom than any other king before him (1:16) parallels the description of Solomon in I Kings 5:9, in which “God gave Solomon wisdom and very great insight, and a breadth of understanding as measureless as the sand on the seashore.” The statement at the end of the book, that Kohelet “weighed and explored and assembled many wise sayings” (12:9), matches the statement in the book of Kings that Solomon “spoke three thousand proverbs,” and was so famous for his wisdom that “people from all nations came to listen” to him (5:12–14). ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 18 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 18](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Sukkot%3B%20Season%20of%20Joy,_The%20Strangest%20Book%20of%20the%20Bible/r/18) אם קהלת הוא שלמה, מדוע לא נקרא בשמו? זהו הסימן הראשון במגילה לכך שהיא אינה מסכת שיש לקרוא אלא צופן שיש לפענח. שאלתנו כאן אינה היסטורית – מי באמת כתב את מגילת קהלת; כי יהיה הכותב אשר יהיה, אין צל של ספק שמגילה זו נועדה להיקרא כהרהוריו של האיש שנודע כחכם במלכי ישראל. וכיוון שכך, מתבקש היה ששמו של שלמה יוזכר. כך הוא בשני הספרים האחרים שהמסורת מייחסת לו, שיר השירים ומשלי. בקהלת השם שלמה אינו נזכר כלל. יתרה מכך, המילה "קהלת" ייחודית למגילה זו ואינה מופיעה עוד במקרא. זהו רמז עבה כְּפיל לכך שקהלת הוא יותר משמו של המחבר; שמילה זו היא קצה חוט לפשר המגילה. **Maggid Books, 2017:** If Kohelet was Solomon, why is he not called Solomon? This is the first indication that the book is not a treatise to be read, but an encrypted text to be deciphered. Note that the question is not the historical one: who actually wrote Kohelet? Whoever wrote Kohelet, without a shadow of doubt it is meant to be read as the reflections of the man known as Israel’s wisest king. In which case, the book should mention Solomon. That is the case with the two other books traditionally ascribed to him, the Song of Songs and Proverbs. The name Solomon appears nowhere in Kohelet. What is more, the word “Kohelet” appears nowhere else in Tanakh. This strongly suggests that Kohelet is more than the name of the author. It is a clue to the interpretation of the book. ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 19 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 19](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Sukkot%3B%20Season%20of%20Joy,_The%20Strangest%20Book%20of%20the%20Bible/r/19) המילה "קהלת" באה מהשורש קה"ל, שעניינו התאספות של אנשים. רבים פירשוה ותרגמוה, משום כך, כמציינת מטיף, מורה או מכַנֵס אספה. אך נראה כי יותר ממה שהמילה הזו מציינת, חשובות האסוציאציות שהיא מעוררת; שכן ברגע שנרים את המבט אל המשפחה המורחבת של המילים משורש קה"ל, ניחשף לתמונה מרתקת. **Maggid Books, 2017:** The point is often missed in translation, because it is difficult to convey in other languages the density of associations often carried by a single Hebrew word. That is clearly the case here. The word “Kohelet” comes from the root *k-h-l*, meaning “to gather people together.” Thus it is usually translated as “preacher,” “teacher” or “convener of an assembly.” However, what matters here is not what the word means, but rather the associations it carries with it. As soon as we turn to the other key instances of the verb, a fascinating picture begins to emerge. ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 20 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 20](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Sukkot%3B%20Season%20of%20Joy,_The%20Strangest%20Book%20of%20the%20Bible/r/20) תחילה תעלה בדעתנו מצוות הקהֵל, המצווה המוטלת על המלך לאסוף את העם אחת לשבע שנים, בחג הסוכות שבמוצאי שנת השמיטה: **Maggid Books, 2017:** The first connection is with the mitzva known as *Hak’hel*: the command that the king was to assemble the people every seven years at a national assembly on Sukkot at the end of a sabbatical year. ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 21 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 21](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Sukkot%3B%20Season%20of%20Joy,_The%20Strangest%20Book%20of%20the%20Bible/r/21) מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים, בְּמֹעֵד שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה, בְּחַג הַסֻּכּוֹת, בְּבוֹא כָל יִשְׂרָאֵל לֵרָאוֹת אֶת פְּנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר, תִּקְרָא אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת נֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל בְּאָזְנֵיהֶם. הַקְהֵל אֶת הָעָם – הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ – לְמַעַן יִשְׁמְעוּ וּלְמַעַן יִלְמְדוּ וְיָרְאוּ אֶת ה' אֱלֹהֵיכֶם וְשָׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת, וּבְנֵיהֶם אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ יִשְׁמְעוּ וְלָמְדוּ לְיִרְאָה אֶת ה' אֱלֹהֵיכֶם כָּל הַיָּמִים אֲשֶׁר אַתֶּם חַיִּים עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ (דברים לא, י-יג). **Maggid Books, 2017:** Every seventh year, in the scheduled year of release, during the festival of Sukkot, when all Israel comes to appear before the Lord your God at the place that He will choose, you shall read this law before all Israel in their hearing. Assemble the people – men, women and children, as well as the aliens residing in your towns – so that they may hear and learn to fear the Lord your God and to observe diligently all the words of this law, and so that their children, who have not known it, may hear and learn to fear the Lord your God, as long as you live in the land that you are crossing over the Jordan to possess. (Deut. 31:10–13) ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 22 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 22](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Sukkot%3B%20Season%20of%20Joy,_The%20Strangest%20Book%20of%20the%20Bible/r/22) הרי לנו אפוא קשר ישיר בין סוכות, מלך, אספה, לימוד בציבור, והפועל "הקהֵל" בן משפחתו של השם "קהלת". קשר זה לא נעלם מעיניהם של חז"ל, והם הסבירו כי שלמה כונה קהלת בשל מצווה זו שקיים כמלך, ואף הציעו שמגילת קהלת מתעדת את אשר לימד שלמה במעמדי הקהל שניהל.²¹ שמץ מזה אכן נרמז בחתימת המגילה: "וְיֹתֵר שֶׁהָיָה קֹהֶלֶת חָכָם עוֹד לִמַּד דַּעַת אֶת הָעָם וְאִזֵּן וְחִקֵּר תִּקֵּן מְשָׁלִים הַרְבֵּה" (יב, ט). המקרא איננו מספר על שלמה שלימד את העם – ולכן הגיוני להניח שהוא עשה זאת במועדים שבהם הוא היה מצווה על כך, הלוא הן אותן התכנסויות שבע־שנתיות בסוכות. footnotes: ²¹ קהלת רבה א, ב. **Maggid Books, 2017:** Here then is an immediate connection between Sukkot, a king, an assembly, an act of teaching, and the verb *hak’hel*, from the same root as the word “Kohelet.” This connection was not lost on the sages, who explained that Solomon was called Kohelet precisely because of this role, and suggested that the book is based on what Solomon taught at these gatherings (Ecclesiastes Raba 1:2). Something of this is hinted at the very end of the book: “Kohelet’s wisdom went further than this; he taught the people understanding always, and weighed and explored and assembled many wise sayings” (12:9). We do not find in the story of Solomon that he “taught the people.” Hence it was not absurd to suggest that this happened at the septennial gathering of the nation on Sukkot. ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 23 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 23](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Sukkot%3B%20Season%20of%20Joy,_The%20Strangest%20Book%20of%20the%20Bible/r/23) יש קשר נוסף בין שלמה המלך לחג הסוכות, שכבר הזכרנוהו בתחילת פרק זה: חנוכת המקדש, שהתקיימה בשבוע של סוכות ובשבוע שלפניו. המעיין בפרק ח בספר מלכים א', המתאר את המאורע, יגלה שהשורש קה"ל מככב בו. הוא מופיע בפרק שבע פעמים, כדרכן של מילים מנחות במקרא. כך, למשל, מתחיל הפרק: "אָז יַקְהֵל שְׁלֹמֹה אֶת זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת כָּל רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת נְשִׂיאֵי הָאָבוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה יְרוּשָׁלִָם לְהַעֲלוֹת אֶת אֲרוֹן בְּרִית ה' מֵעִיר דָּוִד הִיא צִיּוֹן. וַיִּקָּהֲלוּ אֶל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל בְּיֶרַח הָאֵתָנִים בֶּחָג הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי" (מלכים א' ח, א-ב). הינה לנו שוב בכפיפה אחת הקהלה של ישראל, שלמה המלך וחג הסוכות. **Maggid Books, 2017:** There is, as we noted in the first section, another connection between Solomon and Sukkot, namely the dedication of the Temple, which took place over a fourteen-day period, the last seven of which coincided with Sukkot. If we turn to I Kings 8, the chapter that describes the consecration of the Temple, we find that the verb *k-h-l* plays a key role in the text. It appears seven times, and a seven-fold repetition is often used in biblical prose to indicate a key word. The chapter tells how Solomon assembled the elders of Israel and all the heads of the tribes to bring up the Ark of the Covenant of the Lord out of the city of David, which is Zion. Again we find a connection between a national assembly, the king and Sukkot. ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 24 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 24](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Sukkot%3B%20Season%20of%20Joy,_The%20Strangest%20Book%20of%20the%20Bible/r/24) יש קשר שלישי, ישיר פחות אך הרה־השלכות. למקדש קדם כידוע המִשכָּן שבני ישראל בנו במדבר סיני. בנייתו החלה לאחר שמשה ירד מהר סיני ובידו הלוחות השניים, אלה שעשה במקום הלוחות ששבר לנוכח חטא העגל. גם כאן ההקהלה היא מילת מפתח. סיפור העגל מתחיל במילים "וַיַּרְא הָעָם כִּי בֹשֵׁשׁ מֹשֶׁה לָרֶדֶת מִן הָהָר וַיִּקָּהֵל הָעָם עַל אַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו קוּם עֲשֵׂה לָנוּ אֱלֹהִים אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ..." (שמות לב, א). משהבטיח משה את כפרת ה' לעם על החטא, הורה לעם לבנות את המשכן – והסיפור על כך נפתח בפסוק "וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (שם לה, א). לבניית העגל העם נקהל – ולבניית המשכן משה הקהיל אותו. **Maggid Books, 2017:** There is a third connection, more oblique, but one that will eventually prove highly consequential. The Temple was the successor to the *Mishkan*, the Tabernacle or Sanctuary that the Israelites made in the desert, their first collective house of worship. Construction began immediately after Moses descended from Mount Sinai with the second set of tablets, having broken the first after the sin of the golden calf. In this narrative, too, the key word is *k-h-l*. At the making of the calf we read that “when the people saw that Moses delayed to come down from the mountain, the people gathered themselves together [*vayikahel*] around Aaron, and said to him, ‘Come, make gods for us, who shall go before us…’” (Ex. 32:1). After securing atonement for the people, Moses commanded them to build the Sanctuary. The narrative begins, “Moses assembled [*vayak’hel*] all the congregation of the Israelites…” (35:1). Again the key word is *k-h-l*. ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 25 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 25](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Sukkot%3B%20Season%20of%20Joy,_The%20Strangest%20Book%20of%20the%20Bible/r/25) הקהלת העם בידי משה לבניית המשכן הייתה תיקון להתקהלותו של העם על אהרן בחטא העגל. על פי המסורת, משה ירד מן ההר ובידו הלוחות השניים – אות כי ה' מחל לבני ישראל וכי הברית בינו לבינם שרירה וקיימת – בי' בתשרי, ועל כן נבחר יום זה להיות יום סליחה וכפרה לדורות. בניית המשכן החלה למחרת היום²² – ועד היום נהוג להתחיל בבניית הסוכה במוצאי יום כיפור. footnotes: ²² ראו רש"י לשמות לה, א. **Maggid Books, 2017:** The assembly Moses convened to set in motion the building of the Sanctuary was a *tikkun*, a setting-right, of the assembly that had committed the sin in the first place. According to tradition, Moses descended the mountain with the second tablets – the sign that the people had been forgiven and the covenant between them and God was still in place – on Yom Kippur. That is why the anniversary of that day became, throughout the generations, the day of forgiveness and atonement. The next day, work on the Sanctuary began (see Rashi to Ex. 35:1). Still today the custom is to begin making the sukka immediately after Yom Kippur. ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 26 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 26](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Sukkot%3B%20Season%20of%20Joy,_The%20Strangest%20Book%20of%20the%20Bible/r/26) אם כן, ישנה סדרה שלמה של זיקות בין השורש קה"ל, שורש השם קהלת, לבין המלך, מצוות הקהל, המשכן, המקדש וחג הסוכות. הנביא עמוס אף קורא למקדש "סֻכַּת דָּוִיד" (עמוס ט, יא). הדהודים ואזכורים אלה חזקים מכדי שאפשר יהיה להתעלם מהם. המפתח להבנת קהלת הוא סוכות, והמפתח להבנת סוכות הוא קהלת. והשורש קה"ל אינו החוליה המקשרת היחידה ביניהם. **Maggid Books, 2017:** So there is a whole series of connections between the word ­“Kohelet,” from the root *k-h-l*, and a king, a national assembly, the Sanctuary in the wilderness, the Temple in Jerusalem, and Sukkot. Indeed the prophet Amos calls the Temple *Sukkat David*, “David’s Tabernacle” (Amos 9:11). These echoes and evocations are too strong to be coincidental. The key to understanding Kohelet is Sukkot, and the key to understanding Sukkot is Kohelet. Nor is the root *k-h-l* the only link between the book and the festival. ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 27 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 27](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Sukkot%3B%20Season%20of%20Joy,_The%20Strangest%20Book%20of%20the%20Bible/r/27) **ב. החוכמה: המורשת האוניברסלית** **Maggid Books, 2017:** *II. Wisdom, the Universal Heritage* ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 28 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 28](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Sukkot%3B%20Season%20of%20Joy,_The%20Strangest%20Book%20of%20the%20Bible/r/28) הזכרנו את נבואת זכריה על הימים שכל אומות העולם יחגגו את חג הסוכות, ואת תפיסתם של חז"ל כי שבעים הפרים המוקרבים בסוכות מוקרבים בשם שבעים האומות, כלומר בשמה של האנושות כולה. סוכות הוא האוניברסלי בחגים, וקהלת היא, באופן בולט מאוד, האוניברסלית בחמש המגילות. מגילות רות, אסתר ואיכה עניינן המובהק הוא מאורעות בתולדות ישראל. שיר השירים עניינו הפרטיקולריות של האהבה: מה שמייחד את בן הזוג האחד בעיני השני. רק קהלת הוא אוניברסלי באורח עקבי ואף מפתיע. המילה "ישראל" מופיעה בו רק פעם אחת (א, יב). שם ה', המבטא את יחסי האני־אתה שלו עם ישראל, אינו מופיע בו כלל – ואילו "אלוהים", השם המבטא את יחסיו עם כלל האנושות, מופיע בו 42 פעמים. **Maggid Books, 2017:** Recall Zechariah’s prophecy that one day Sukkot would be celebrated by all the nations on earth, and the sages’ understanding that the ­seventy bullocks offered during the festival were on behalf of the seventy nations, that is, on behalf of humanity as a whole. Sukkot is the most universalist of the festivals, and Kohelet is by far the most universalist of the five “scrolls” – the Megillot. Ruth, Esther and Lamentations tell highly particularist narratives about characters and events in Jewish history. The Song of Songs is about the particularity of love: what makes this lover and this beloved unique. But Kohelet is consistently, even surprisingly, universal. The word “Israel” only appears twice, and then in the form of an editorial aside, “I Kohelet was king of Israel in Jerusalem” (1:12, and compare 1:1). The four-letter name of God, Hashem, indicating His specific I-Thou relationship with the people Israel, never appears in the book. Instead, forty-two times the word “Elokim” is used: that is, God in His relationship with humanity as a whole. ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 29 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 29](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Sukkot%3B%20Season%20of%20Joy,_The%20Strangest%20Book%20of%20the%20Bible/r/29) הסיבה לכך היא שמגילת קהלת היא דוגמה מובהקת לקול החוכמה. התנ"ך מדבר בשלושה קולות עיקריים. כל קול מייצג היבט שונה של היחס בין אלוהים לבין העולם – בריאה, התגלות וגאולה – ומְגולָם בטיפוס אחר של מנהיג: המלך, הכוהן והנביא, בהתאמה. **Maggid Books, 2017:** The reason for this is that Kohelet is supremely written in the ­wisdom voice. There are three primary voices in Tanakh. Each corresponds to a different way in which we encounter God, and each is embodied in a different kind of leadership role. Respectively, they are the king, the priest and the prophet, and they correspond to the three modes of God’s relationship with the world: creation, revelation and redemption. ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 30 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 30](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Sukkot%3B%20Season%20of%20Joy,_The%20Strangest%20Book%20of%20the%20Bible/r/30) הכוהן מדבר בשפת ההתגלות – כלומר בדברי האל הבאים בצורת חוק. תפקידיו העיקריים הם "להבדיל" ו"להורות". הכוהן מזהה בעולם הבחנות שאינן נראות לעין. הן אינן חלק מהעולם הפיזי, אלא חלק מתורת־יש מקודשת, מהסדר האלוהי שבתשתית ההוויה. מילות המפתח בעולמו הן "טהור" ו"טמא", "קודש" ו"חול". הוא (הכוהנים בישראל תמיד גברים) חי בתוך מבנה־זמן המוגדר כולו על פי עבודת האלוהים: במקור, עבודת הקורבנות במקדש. הכוהן מייצג בחיים היהודיים את הקודש. ההלכה שייכת לקול הכוהני. **Maggid Books, 2017:** The priest speaks the language of revelation, that is, God’s word in the form of law. The priest’s key roles are *lehavdil*, “to distinguish,” “to separate,” and *lehorot*, “to instruct,” “to give a legal ruling.” The priest sees distinctions in the world invisible to the naked eye. They are not part of the physical world as such; they are, rather, part of the sacred ontology, the underlying divine order, of the universe. The key words in the priest’s vocabulary are *tahor* and *tameh*, pure and impure, and *kodesh* and *ĥol*, holy and profane. He (priests in Judaism were always male) lives within a structure of time wholly determined by divine service: originally the sacrificial service of the Temple. The priest represents the holy in ­Jewish life. Halakha, Jewish law, belongs to the priestly voice. ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 31 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 31](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Sukkot%3B%20Season%20of%20Joy,_The%20Strangest%20Book%20of%20the%20Bible/r/31) הנביא שומע את דבר ה' ומשמיע אותו – לא באוזני הנצח אלא על דעת הזמן והמקום: כאן, עכשיו, בהקשר הזה, בנסיבות הללו, ביום הזה השונה מאתמולו וממחרו. הוא או היא (בישראל היו נביאים ונביאות) חש את נוכחות האל בהיסטוריה, וחווה היסטוריה זו כמסע אל הגאולה, קרי אל תקומתה של חברה המכבדת את האל מתוך כיבוד העשויים בצלמו, בני האדם. בעוד הכוהן מתמקד בעצמים ובמקומם במערכת ההבדלים המקודשת, הנביא עסוק באנשים וביחסים ביניהם לבין זולתם וביניהם לבין אלוהים. מילות המפתח שלו הן "צדק", "משפט", "חסד" ו"רחמים". עולמו של הכוהן אינו משתנה אף פעם – ואילו עולמו של הנביא משתנה בלי הרף, בהתאם למצבם של הבריות ולמגמת פניה של החברה. בחיים היהודיים, הנביא מייצג את האמונה והאֱמוּנים: את הנאמנוּת, הכּנוּת וההוגנוּת שבין אדם לאדם ובין אדם לאלוהים. **Maggid Books, 2017:** The prophet hears and speaks God’s word, not for all time but for this time: this place, this context, this circumstance, the today that is different from yesterday and tomorrow. He or she (prophets could be either) senses the presence of God in history, specifically history as a journey toward redemption, that is to say, a society that honors God by honoring His image, humankind. While the priest looks at the sacred nature of things, the prophet is concerned with relationships between persons, and between the individual and God. His or her key words are *tzedek*, fairness, *mishpat*, retributive justice, *ĥesed*, covenant love, and *raĥamim*, compassion. While the world of the priest never changes, the prophet’s world is constantly changing, depending on where the people are and in which direction society is moving. The prophet is concerned with faithfulness in Jewish life: loyalty, integrity and honesty between the people and God and between one another. ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 32 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 32](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Sukkot%3B%20Season%20of%20Joy,_The%20Strangest%20Book%20of%20the%20Bible/r/32) החוכמה במקרא שונה מאוד מעולמותיהם של הכוהן והנביא. היא מקושרת כמעט תמיד למלכים ולחצרותיהם, והיא אוניברסלית, לא מיוחדת ליהדות. היא חלק מהמורשת האנושית; ממה שכרוך בהיותנו ברואים בצלם אלוהים וכדמותו. כך לימדונו חז"ל: "אם יאמר לך אדם 'יש חוכמה בגויים', תאמין... 'יש תורה בגויים', אל תאמין".²³ חז"ל גם טָבעו נוסח ברכה שאומר אדם "הרואה מחכמי אומות העולם".²⁴ ספרות החוכמה בתנ"ך – קהלת, משלי, איוב וחלק ממזמורי תהלים – דומה דמיון ניכר לספרויות חוכמה אחרות מן המזרח הקדום, כמו גם לכתביהם של פילוסופים ואנשי מוסר ביוון וברומא העתיקות. התודעה הכוהנית והתודעה הנבואית חיות במרחב הלאומי־דתי הפרטיקולרי שלנו – ואילו החוכמה היא במהותה אוניברסלית. footnotes: ²³ איכה רבה ב, ג. ²⁴ ברכות נח ע"א. **Maggid Books, 2017:** Wisdom in the Hebrew Bible is very different from the worlds of the priest and the prophet. It is almost always associated with kings and royal courts, and it is universal, not specific to Judaism. It is part of the human heritage: it is part of what it means to be created in the image and likeness of God. Thus the sages said: “If you are told that there is wisdom among the nations, believe it. If you are told there is Torah among the nations, do not believe it” (Lamentations Raba 2:13). The sages coined a blessing on seeing “a great sage from the [other] nations” (*Berakhot* 58a). The wisdom literature of Tanakh – Kohelet, Proverbs, Job and some Psalms – is recognizably similar to the wisdom literature of the ancient Near East as well as the philosophers and moralists of ancient Greece and Rome. Whereas priestly and prophetic consciousness lives in particularity, the essence of wisdom is universality. ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 33 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 33](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Sukkot%3B%20Season%20of%20Joy,_The%20Strangest%20Book%20of%20the%20Bible/r/33) אם הקול הכוהני עניינו התגלות והקול הנבואי גאולה, הינה החוכמה עניינה הבּריאה. היא עוסקת במה שהיינו מכנים כיום מדעי הטבע והחברה. החוכמה והתורה שונות זו מזו עד מאוד. החוכמה עניינה עובדות, והתורה – חוקים. החוכמה עוסקת במה שיש, והתורה במה שראוי כי יהיה. החוכמה מתארת, התורה מצווה. החוכמה נקנית בהתבוננות ובמחשבה ואילו התורה – על ידי התגלות ומסורת. החוכמה מתעניינת באמיתותו של היגד, לא במקורו. מכאן מימרתו הידועה של הרמב"ם, "ושמע האמת ממי שאמרהּ".²⁵ לדידה של התורה, לעומת זאת, המקור מכתיב את עצם מהותו של ההיגד. האם הוא מדאורייתא או מדרבנן? האם הוא התקבל בהתגלות או במסורת? מכאן הכלל שטבעו חז"ל על דברי תורה, "כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם".²⁶ footnotes: ²⁵ במבוא לפירושו למסכת אבות במשנה. ²⁶ משנה, אבות ו, ו. **Maggid Books, 2017:** If the priestly voice is about revelation and the prophetic about redemption, wisdom belongs to the realm of creation. It is about what we would nowadays call the natural and social sciences. Wisdom and Torah are very different. Wisdom is about facts, Torah is about laws. Wisdom is about what is, Torah about what ought to be. Wisdom is descriptive while Torah is prescriptive. Wisdom is acquired through observation and reflection. Torah is acquired through revelation and tradition. In relation to wisdom, what matters is the truth of a proposition, not its source. Hence Maimonides’ famous axiom: “Accept the truth, whoever says it” (Introduction to *Pirkei Avot*). In the case of Torah, however, source is of the essence. Does it come from the revelation at Sinai, or from the Oral Law, faithfully transmitted? Hence the rabbinic rule: “Whoever reports a saying in the name of the one who said it brings deliverance to the world” (*Avot* 6:6). ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 34 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 34](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Sukkot%3B%20Season%20of%20Joy,_The%20Strangest%20Book%20of%20the%20Bible/r/34) המילים "חכם" ו"חוכמה" מופיעות במגילת קהלת 53 פעמים – לעומת 33 פעמים בכל התורה כולה (הארוכה עשרות מונים ממגילת קהלת), ובארבעת החומשים הראשונים הן נוגעות כמעט כולן לחצר מלכותו של פרעה או לחוכמת המלאכה במשכן. **Maggid Books, 2017:** The words *ĥakham*, a wise person, and *ĥokhma*, wisdom, appear fifty-three times in Kohelet, as against a mere thirty-three times in the entire Mosaic books, where (with the exception of Deuteronomy) they are almost entirely used in connection with the royal court in Egypt – Pharaoh and his advisers – or the Sanctuary, where *ĥokhma* is used in the sense of craftsmanship. ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 35 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 35](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Sukkot%3B%20Season%20of%20Joy,_The%20Strangest%20Book%20of%20the%20Bible/r/35) לא מקרה הוא אפוא שהאוניברסלי בספרי המקרא, קהלת, נקרא באוניברסלי שברגלים, סוכות. החוכמה, הכרת האל בבריאה שברא, שייכת לחודש השביעי, חודש הבריאה (ראש השנה הוא כזכור יום השנה לבריאת העולם והאדם). ולצד נבואת זכריה על הימים שבהם הגויים יבואו "מִדֵּי שָׁנָה בְשָׁנָה לְהִשְׁתַּחֲו‍ֹת לְמֶלֶךְ ה' צְבָאוֹת וְלָחֹג אֶת חַג הַסֻּכּוֹת" (יד, טז), מצוי לפנינו גם המסופר בספר מלכים על בואם של "כָּל מַלְכֵי הָאָרֶץ" לירושלים "לִשְׁמֹעַ אֵת חָכְמַת שְׁלֹמֹה" (שם ה, יד). זהו הקשר השני בין קהלת לסוכות. אך המפתיע מכולם הוא הקשר השלישי. **Maggid Books, 2017:** It is therefore no accident that the most universal of books, Kohelet, is read on the most universal of pilgrimage festivals, Sukkot. Wisdom, the knowledge of God in creation, belongs to the seventh month, the month of creation (Rosh HaShana as the anniversary of the birth of the world and humankind). And just as Zechariah said that there would come a time when “those remaining from all the nations…will go up year upon year to bow down to the King, the Lord of hosts, and to celebrate the festival of Sukkot” (Zech. 14:16), so the book of Kings says, “From all nations people came to listen to Solomon’s wisdom, sent by all the kings of the world, who had heard of his wisdom” (I Kings 5:14). That is the second connection between Kohelet and Sukkot. But it is the third that is the most surprising. ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 36 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 36](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Sukkot%3B%20Season%20of%20Joy,_The%20Strangest%20Book%20of%20the%20Bible/r/36) **ג. המבנה של השמחה** **Maggid Books, 2017:** *III. The Structure of Joy* ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 37 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 37](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Sukkot%3B%20Season%20of%20Joy,_The%20Strangest%20Book%20of%20the%20Bible/r/37) מגילת קהלת נתפסת תדיר כמדכאת, מייאשת וכמעט ניהיליסטית. המחבר הוא איש זקן, מפוכח, מפקפק ביכולתו של האדם לשנות את העולם או לכונן צדק בין הבריות, מתקשה למצוא ממד גואל כלשהו בחיים. מי עוד כמוה בתנ"ך כולו רחוק אפוא מחג הסוכות, "זמן שמחתנו"? אך מבט מעמיק יותר יגלה, במפתיע, כי השמחה היא־היא נושאה של המגילה הזו. **Maggid Books, 2017:** Kohelet is often seen as a depressing, despairing, almost nihilistic book. The author is old, disillusioned, skeptical about the ability of humans to change the world or institute justice in the affairs of men, disinclined to find any redemptive quality in life itself. So, of all biblical books, it seems the least appropriate to read on Sukkot, “the season of our joy.” Yet, counterintuitively, it turns out that this is precisely what Kohelet is about. ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 38 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 38](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Sukkot%3B%20Season%20of%20Joy,_The%20Strangest%20Book%20of%20the%20Bible/r/38) השורש שמ"ח מופיע בה לא פחות מ־17 פעמים. לשם השוואה, בכל התורה כולה הוא מופיע רק 16 פעמים: תריסר בחומש דברים, ועוד אחת בכל אחד מיתר החומשים. **Maggid Books, 2017:** The root *s-m-ĥ*, meaning joy or rejoicing, appears no fewer than seventeen times in the course of the book. To put this in context, the same root appears only once in each of the first four Mosaic books, Genesis, Exodus, Leviticus and Numbers, and twelve times in ­Deuteronomy. There are more references to joy in Kohelet than in all the Mosaic books combined. ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 39 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 39](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Sukkot%3B%20Season%20of%20Joy,_The%20Strangest%20Book%20of%20the%20Bible/r/39) ואין זה הכול. אזכורי השמחה בקהלת בנויים בקפידה. מבנה סָדור איננו ממאפייניה של מגילת קהלת, אך מבחינה אחת היא דייקנית כשעון: שבע פעמים בא בה אזכור לשמחה בתום רצף של הגיגים מדכדכים: **Maggid Books, 2017:** Nor is this all. The references to joy are carefully structured. The overall development of the book is not clear, but one thing is: seven times, after a sequence of dispiriting reflections, Kohelet interrupts his theme with a reference to joy: ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 40 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 40](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Sukkot%3B%20Season%20of%20Joy,_The%20Strangest%20Book%20of%20the%20Bible/r/40) 1. אֵין טוֹב בָּאָדָם שֶׁיֹּאכַל וְשָׁתָה וְהֶרְאָה אֶת נַפְשׁוֹ טוֹב בַּעֲמָלוֹ; גַּם זֹה רָאִיתִי אָנִי כִּי מִיַּד הָאֱלֹהִים הִיא... כִּי לְאָדָם שֶׁטּוֹב לְפָנָיו נָתַן חָכְמָה וְדַעַת וְשִׂמְחָה (ב, כד-כו). **Maggid Books, 2017:** 1. There is no good for man to find, but that he eat and drink and show himself some good of all his labor; this I saw to be a gift from God…. He gave wisdom and insight and joy to those who are satisfied with what they have. (2:24–26) ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 41 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 41](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Sukkot%3B%20Season%20of%20Joy,_The%20Strangest%20Book%20of%20the%20Bible/r/41) 2. מַה יִּתְרוֹן הָעוֹשֶׂה בַּאֲשֶׁר הוּא עָמֵל? רָאִיתִי אֶת הָעִנְיָן אֲשֶׁר נָתַן אֱלֹהִים לִבְנֵי הָאָדָם לַעֲנוֹת בּוֹ... יָדַעְתִּי כִּי אֵין טוֹב בָּם כִּי אִם לִשְׂמוֹחַ וְלַעֲשׂוֹת טוֹב בְּחַיָּיו. וְגַם כָּל הָאָדָם שֶׁיֹּאכַל וְשָׁתָה וְרָאָה טוֹב בְּכָל עֲמָלוֹ – מַתַּת אֱלֹהִים הִיא (ג, ט-יג). **Maggid Books, 2017:** 2. And so I know that there is no good for them but to be happy and to do what is good in their lifetime. And if any man eats and drinks and sees some good of all his labor – that is a gift from God. (3:12–13) ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 42 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 42](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Sukkot%3B%20Season%20of%20Joy,_The%20Strangest%20Book%20of%20the%20Bible/r/42) 3. הַכֹּל הוֹלֵךְ אֶל מָקוֹם אֶחָד. הַכֹּל הָיָה מִן הֶעָפָר וְהַכֹּל שָׁב אֶל הֶעָפָר. מִי יוֹדֵעַ רוּחַ בְּנֵי הָאָדָם הָעֹלָה הִיא לְמָעְלָה וְרוּחַ הַבְּהֵמָה הַיֹּרֶדֶת הִיא לְמַטָּה לָאָרֶץ? וְרָאִיתִי כִּי אֵין טוֹב מֵאֲשֶׁר יִשְׂמַח הָאָדָם בְּמַעֲשָׂיו כִּי הוּא חֶלְקוֹ (ג, כ-כב). **Maggid Books, 2017:** 3. I saw that there is no good at all but for man to take pleasure in his works; for that is his share. (3:22) ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 43 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 43](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Sukkot%3B%20Season%20of%20Joy,_The%20Strangest%20Book%20of%20the%20Bible/r/43) 4. הִנֵּה אֲשֶׁר רָאִיתִי אָנִי טוֹב: אֲשֶׁר יָפֶה לֶאֶכוֹל וְלִשְׁתּוֹת וְלִרְאוֹת טוֹבָה בְּכָל עֲמָלוֹ שֶׁיַּעֲמֹל תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ מִסְפַּר יְמֵי חַיָּיו אֲשֶׁר נָתַן לוֹ הָאֱלֹהִים, כִּי הוּא חֶלְקוֹ. גַּם כָּל הָאָדָם אֲשֶׁר נָתַן לוֹ הָאֱלֹהִים עֹשֶׁר וּנְכָסִים וְהִשְׁלִיטוֹ לֶאֱכֹל מִמֶּנּוּ וְלָשֵׂאת אֶת חֶלְקוֹ וְלִשְׂמֹחַ בַּעֲמָלוֹ – זֹה מַתַּת אֱלֹהִים הִיא. כִּי לֹא הַרְבֵּה יִזְכֹּר אֶת יְמֵי חַיָּיו; כִּי הָאֱלֹהִים מַעֲנֶה בְּשִׂמְחַת לִבּוֹ (ה, יז-יט). **Maggid Books, 2017:** 4. This is what I have seen that is good: the beauty of eating and drinking and seeing some good of all the labor one toils over beneath the sun, all the days of the life God has given one – for this is one’s share. For if God gives any man wealth and belongings, and grants him the power to eat of them, to take hold of what is his, to take pleasure in his labors – that is a gift from God. For he will not think too much about the days of his life; for God has given him the joy of his heart to be occupied with. (5:17–19) ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 44 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 44](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Sukkot%3B%20Season%20of%20Joy,_The%20Strangest%20Book%20of%20the%20Bible/r/44) 5. יֶשׁ הֶבֶל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יֵשׁ צַדִּיקִים אֲשֶׁר מַגִּיעַ אֲלֵהֶם כְּמַעֲשֵׂה הָרְשָׁעִים וְיֵשׁ רְשָׁעִים שֶׁמַּגִּיעַ אֲלֵהֶם כְּמַעֲשֵׂה הַצַּדִּיקִים; אָמַרְתִּי שֶׁגַּם זֶה הָבֶל. וְשִׁבַּחְתִּי אֲנִי אֶת הַשִּׂמְחָה, אֲשֶׁר אֵין טוֹב לָאָדָם תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ כִּי אִם לֶאֱכוֹל וְלִשְׁתּוֹת וְלִשְׂמוֹחַ. וְהוּא יִלְוֶנּוּ בַעֲמָלוֹ יְמֵי חַיָּיו אֲשֶׁר נָתַן לוֹ הָאֱלֹהִים תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ (ח, יד-טו). **Maggid Books, 2017:** 5. And so I praise joy – for there is no good for man beneath the sun, but to eat and drink and be happy. This is what he has to accompany him in his labors, through that life that God has given him beneath the sun. (8:15) ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 45 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 45](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Sukkot%3B%20Season%20of%20Joy,_The%20Strangest%20Book%20of%20the%20Bible/r/45) 6. כִּי הַחַיִּים יוֹדְעִים שֶׁיָּמֻתוּ וְהַמֵּתִים אֵינָם יוֹדְעִים מְאוּמָה וְאֵין עוֹד לָהֶם שָׂכָר כִּי נִשְׁכַּח זִכְרָם... לֵךְ אֱכֹל בְּשִׂמְחָה לַחְמֶךָ וּשֲׁתֵה בְלֶב טוֹב יֵינֶךָ כִּי כְבָר רָצָה הָאֱלֹהִים אֶת מַעֲשֶׂיךָ... רְאֵה חַיִּים עִם אִשָּׁה אֲשֶׁר אָהַבְתָּ כָּל יְמֵי חַיֵּי הֶבְלֶךָ אֲשֶׁר נָתַן לְךָ תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ (ט, ה-ט). **Maggid Books, 2017:** 6. Go, eat your bread in joy, and drink your wine with a joyful heart, for God has accepted your deeds…. Live well, with the woman you love, all the days of the shallow breath He has given you here beneath the sun. (9:7–9) ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 46 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 46](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Sukkot%3B%20Season%20of%20Joy,_The%20Strangest%20Book%20of%20the%20Bible/r/46) 7. בַּבֹּקֶר זְרַע אֶת זַרְעֶךָ וְלָעֶרֶב אַל תַּנַּח יָדֶךָ כִּי אֵינְךָ יוֹדֵע אֵי זֶה יִכְשָׁר הֲזֶה אוֹ זֶה וְאִם שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד טוֹבִים. וּמָתוֹק הָאוֹר וְטוֹב לַעֵינַיִם לִרְאוֹת אֶת הַשָּׁמֶשׁ. כִּי אִם שָׁנִים הַרְבֵּה יִחְיֶה הָאָדָם בְּכֻלָּם יִשְׂמָח וְיִזְכֹּר אֶת יְמֵי הַחֹשֶׁךְ כִּי הַרְבֵּה יִהְיוּ כָּל שֶׁבָּא הָבֶל (יא, ו-ח). **Maggid Books, 2017:** 7. There is a sweetness in the light; it is good for the eyes to see the sun. And should a man live many years he should rejoice in all of them, remembering, too, the days of darkness, for there will be many. All that comes is but a breath. (11:7–8) ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 47 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 47](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Sukkot%3B%20Season%20of%20Joy,_The%20Strangest%20Book%20of%20the%20Bible/r/47) מיד לאחר מכן מגיעה קודה בת עשרה פסוקים, סימטרית בדיוק למבוא בן עשרת הפסוקים שבתחילת המגילה. פרק סיום זה, אדאג'ו ארוך המתחיל במילים "שְׂמַח בָּחוּר בְּיַלְדוּתֶיךָ" (יא, ט), הוא מן התיאורים המרגשים ביותר בספרות העולם להזדקנות ולשקיעת הגוף. הוא מדמה את התהליך להיחשכות השמש, להתרפטותו של בית ישן, לבאר שמֵימיה חדלים, לכד נשבר ולעפר השב על הארץ כשהיה, עד שהוא חותם בפזמונו הנושן, "הֲבֵל הֲבָלִים, אָמַר הַקּוֹהֶלֶת, הַכֹּל הָבֶל" (יב, ח). המבוא למגילה מתחיל באותן מילים עצמן, "הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הָבֶל" (א, ב) – ואז מתאר את המחזורים הנצחיים של הטבע שבו "דּוֹר הֹלֵךְ וְדוֹר בָּא וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמָדֶת" (א, ד). בין ההתחלה לסוף אנו מיטלטלים בין מופשט למוחשי, בין הצהרות כלליות על מצבו של האדם לבין אמירות אישיות מאוד של אדם בערוב ימיו לבחוּר צעיר לשמוח כל עוד הוא יכול. **Maggid Books, 2017:** Then comes the ten-line coda, precisely symmetrical with the ten-line introduction to the book. The closing movement, a long adagio beginning with the words, “Young man, rejoice now in your youth” (11:9), is one of the most moving descriptions of age and physical decline in all literature, comparing it to the darkening of the sun, the slow decay of an old house, a well that no longer yields water, a shattered lamp, a broken pitcher, and dust returning to the earth as it was, ending with the words, “‘Shallowest breath,’ said Kohelet, ‘It is all but shallow breath’” (12:8). The introduction begins with almost identical words, “‘­Shallowest breath,’ said Kohelet, ‘The shallowest breath, it is all but breath’” (1:2), and then describes the endless cycles of nature in which “one age departs, another comes” (1:4). Between the beginning and the end, we have moved from abstract to concrete, from a general statement about the human condition to the intensely personal pattern as the dying author urges the young man to rejoice while he can. ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 48 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 48](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Sukkot%3B%20Season%20of%20Joy,_The%20Strangest%20Book%20of%20the%20Bible/r/48) אנו עדים למחזה מרתק. הטקסט העיקרי של המגילה נראה כמעט כדו־שיח בין הפרסונה התשושה של המחבר לבין קולו האחר המתעקש לומר "שְֹמַח". הישנות הדבר שבע פעמים מדגישה את חשיבותו. המספר שבע מאפיין את שלמה. בניית המקדש ארכה שבע שנים (מלכים א' ו, לח). חגיגות חנוכתו היו בחודש השביעי (שם ח, ב). הן ארכו "שִׁבְעַת יָמִים וְשִׁבְעַת יָמִים" (שם, סה). בתפילתו בחנוכת המקדש פנה שלמה לה' שבע פעמים (שם, ל-נג). שבע פריצות השמחה בקהלת אינן אקראיות אפוא. זהו מאפיין של הטקסט, שמחבר המגילה מצפה מהקורא הרגיש להבחין בו. שבע הקריאות לשמחה תואמות את שבעת ימי חג השמחה. **Maggid Books, 2017:** We see here something fascinating. The main text reads almost like a dialogue between the author’s jaded persona and his other voice that keeps saying, “Rejoice.” It is no accident that this happens seven times. The number seven is a key figure in relation to Solomon. The building of the Temple took seven years (I Kings 6:38). The celebrations were in the seventh month (I Kings 8:2). They lasted for “seven days and another seven days” (I Kings 8:65). In his prayer at the dedication, ­Solomon made seven petitions to God (I Kings 8:30–53). So the sevenfold interruption of joy in Kohelet is not random. It is a feature of the text that the author expects sensitive readers to notice. These seven injunctions to joy coincide with the seven days of the festival of joy. ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 49 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 49](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Sukkot%3B%20Season%20of%20Joy,_The%20Strangest%20Book%20of%20the%20Bible/r/49) הקודה, עשרת פסוקי ה"זנב" על אחרית ימיו של האדם, מתאימה ליום השמחה השמיני ששלמה הוסיף לעם לאחר שבעת הימים השניים של החגיגות, שהיו ימי חג הסוכות: "בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי שִׁלַּח אֶת הָעָם, וַיְבָרְכוּ אֶת הַמֶּלֶךְ וַיֵּלְכוּ לְאָהֳלֵיהֶם שְׂמֵחִים וְטוֹבֵי לֵב עַל כָּל הַטּוֹבָה אֲשֶׁר עָשָׂה ה' לְדָוִד עַבְדּוֹ וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ" (שם, סו). יום זה היה כמובן שמיני עצרת. הינה כי כן, לא רק שקהלת הוא הספר היחיד בתנ"ך ההוגה בַשִּׂמחה – אפילו מבנהו עשוי במתכונת סוכות ושמיני עצרת, שבעה ימי שמחה ועוד אחד. **Maggid Books, 2017:** The coda corresponds to the eighth day, on which Solomon took his leave of the people: “On the eighth day he let the people go. They blessed the king and returned home, joyous and glad of heart for all the good which God had shown His servant David and His people Israel” (I Kings 8:66). That day was, of course, Shemini Atzeret. Not only, then, is Kohelet the only book of the Hebrew Bible that is a treatise on joy. Even its structure precisely parallels that of Sukkot and Shemini Atzeret, seven days of joy plus one. ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 50 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 50](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Sukkot%3B%20Season%20of%20Joy,_The%20Strangest%20Book%20of%20the%20Bible/r/50) זיהינו שלוש מערכות של קשר בין קהלת לסוכות. האחת היא השם קהלת, על שלל קישוריו למלכים, למקדש, למשכן ולסוכות. השנייה נוגעת לחוכמה, לאוניברסליות שלה ולזיקתה אל הבריאה. השלישית עניינה השמחה, נושאם של החג ושל המגילה גם יחד. עתה אנו רשאים להסתכן בהשערה: זהו המפתח הפרשני למגילה ולמשנתה. **Maggid Books, 2017:** We have now established three sets of connection between Kohelet and Sukkot. One is the name Kohelet itself, with its multiple associations with kings, the Temple, the Tabernacle and Sukkot. A second relates to *ĥokhma*, wisdom, its universality and its connection to creation. The third has to do with *simĥa*, joy, the theme both of the festival and the book. We can now hazard a hypothesis: this is the interpretive key that unlocks the book and its teachings. ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 51 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 51](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Sukkot%3B%20Season%20of%20Joy,_The%20Strangest%20Book%20of%20the%20Bible/r/51) חוקריה של המגילה ניתחו אותה כטקסט מבודד. כל עוד היא כזו, אין לנו שמץ של אפשרות לומר מה כוונתה, בגלל הסתירות הפנימיות בה ומשום שאיננו יודעים מתי בדיוק נכתבה ולמה. לאיזה קהל נועדה? מה היה מצופה שקהל זה יסיק ממנה? מיהו קהלת האמיתי, קול הייאוש או קול־הנגד של השמחה? כשהיא לעצמה, כשהיא לבדה, אין המגילה יכולה ליצור כמעט שום משמעות. **Maggid Books, 2017:** Kohelet has been analyzed by scholars as an isolated text. As such, we cannot begin to say what it means because of its internal contradictions and because we do not know precisely when it was written and why. Who was the intended audience? What were they expected to draw from the book? Which is the real Kohelet, the voice of despair or the counter-voice of joy? Considered in and of itself, the book could mean almost anything. ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 52 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 52](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Sukkot%3B%20Season%20of%20Joy,_The%20Strangest%20Book%20of%20the%20Bible/r/52) ואולם כאשר קוראים אותה במקום שהיא נטועה בו, במקומה בתנ"ך ובמקומה בלוח השנה, כאשר מבינים את הקשר שלה לסוכות שכפי שראינו אינו מקרי כלל, היא חדלה להיות יצירה בודדה־במועדה. היא חלק מתבנית גדולה יותר. אטען זאת בהמשך, בפרק על פסח, גם לגבי יצירה מתעתעת אחרת, שיר השירים. כשהיא לעצמה היא נקראת כסדרה של שירי אהבה, שירי חול. אך בהתחשב בהקשרה בתנ"ך ובלוח השנה, היא פותרת אחת משאלות היסוד ביהדות: איך נענה עם ישראל לאהבה שאלוהים מרעיף עליו חינם? פסוק אחד בספר ירמיהו יוצר את החיבור בין האהבה ליציאת מצרים: "זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ, אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ; לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר, בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה" (ב, ב). שיר השירים הוא תיעודה של אהבה זו. **Maggid Books, 2017:** But placing it within the canon and the calendar, and associating it with Sukkot – an association, we have argued, that is anything but ­random – it ceases to be a work in and of itself. It is part of a larger pattern. That is what we will argue in the chapter on Pesaĥ about another perplexing work, *Shir HaShirim*, the Song of Songs. Considered in itself, it reads like a series of secular love songs. But considered in its calendrical and canonical context, it resolves one of the most fundamental questions in Judaism: Where is the answering response on the part of the Israelites to God’s freely given love? A single verse from Jeremiah makes the connection: “I remember of you the kindness of your youth, your love when you were a bride; how you walked after Me in the desert, through a land not sown” (Jer. 2:2). The Song of Songs is the record of that love. ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 53 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 53](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Sukkot%3B%20Season%20of%20Joy,_The%20Strangest%20Book%20of%20the%20Bible/r/53) קהלת ממלאת בתנ"ך תפקיד דומה. מהי אפוא השאלה שמגילה זו היא התשובה לה? **Maggid Books, 2017:** Kohelet has a similar function within the Hebrew Bible. What, though, is the question to which it is an answer? ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 54 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 54](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Sukkot%3B%20Season%20of%20Joy,_The%20Strangest%20Book%20of%20the%20Bible/r/54) **ד. הבל** **Maggid Books, 2017:** *IV. Breath* ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 55 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 55](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Sukkot%3B%20Season%20of%20Joy,_The%20Strangest%20Book%20of%20the%20Bible/r/55) פשר קהלת סובב על צירה של מילה אחת: הבל. כאמור, היא מופיעה במגילה 38 פעמים, יותר ממחצית היקרויותיה במקרא כולו. אין עוד כקהלת ספר המדגיש את הנושא שלו בהבלטה כזו, באמצעות הצבתה חמש פעמים במשפט יחיד, המשפט השני בו. "הֲבֵל הֲבָלִים, אָמַר קֹהֶלֶת, הֲבֵל הֲבָלִים, הַכֹּל הָבֶל". **Maggid Books, 2017:** The meaning of Kohelet hinges on one word: *hevel*. As we saw, it occurs thirty-eight times, more than half of all its occurrences in Tanakh. No other book announces its theme more emphatically, by using one word five times in a single sentence, the second in the book. “‘*Hevel* of *hevels*,’ says Kohelet, ‘*Hevel* of *hevels*, all is *hevel*.’” ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 56 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 56](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Sukkot%3B%20Season%20of%20Joy,_The%20Strangest%20Book%20of%20the%20Bible/r/56) המילה פורשה ותורגמה בדרכים רבות: חסר שחר, חסר פשר, עקר, ריק, אד, עשן, קלוש, אבסורד, שטות. יש משהו בפירושים הללו, אבל הם מחמיצים את הוראתה העיקרית של המילה. הבל הוא נשימה. כל המילים העבריות הקדומות המציינות את הנפש – כגון נפש, רוח ונשמה – קשורות לפעולת הנשימה. כך הוא גם בלשונות עתיקות אחרות. "פסיכֶה" היוונית נגזרת מהמילה המציינת נשימה. "הבל" מציין במיוחד נשימה שטוחה. **Maggid Books, 2017:** The word has been translated many ways: “pointless,” “meaningless,” “futile,” “empty,” “vapor,” “smoke,” “insubstantial,” “absurd,” “vanity.” There is something to these translations, but they do not represent the word’s primary meaning. It means “breath.” The Hebrew words for soul – among them *nefesh*, *ruaĥ* and *neshama* – all have to do with the act of breathing. The same is true in other ancient languages. “Psyche,” as in psychology, also derives from the Greek word for breath. *Hevel* specifically means a shallow breath. ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 57 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 57](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Sukkot%3B%20Season%20of%20Joy,_The%20Strangest%20Book%20of%20the%20Bible/r/57) קהלת מוטרד מכך שבין החיים למוות ניצבת בסך הכול נשימה שטוחה. הוא מוטרד משבריריות החיים ומארעיותם, העומדות בניגוד לקיומו הנצחי לכאורה של היקום. העולם, כמדומה, קיים תמיד: מעולם ועד עולם. אבל אנחנו, כמאמרנו בתפילות ראש השנה ויום כיפור, משולים "כחרס הנשבר, כחציר יבש, כציץ נובל, כצל עובר, כענן כלה וכרוח נושבת, כאבק פורח וכחלום יעוף". עפר אנחנו ואל עפר נשוב. טלו מן הגוף החי את הנשימה, והוא יהיה רק גופה. למקרא קהלת יהיו שייזכרו בסצנה מ**המלך ליר** של שייקספיר, עת המלך הזקן מחזיק בידיו את גופה המת של בתו קורדליה, היחידה שאהבה אותו באמת, ואשר את נאמנותה לו הוא איחר לגלות, ואומר, "מַדּוּעַ יֵשׁ / לְכֶלֶב, סוּס אוֹ עַכְבְּרוֹשׁ חַיִּים, / וְלָךְ אַף נְשִׁימָה?".²⁷ האמונים על הספרות העברית ייזכרו בשורותיו המפצירות של נתן אלתרמן, "אַל תִּשְׁכַּח, אַל תִּשְׁכַּח־נָא, עֲפַר הָעוֹלָם, / אֶת רַגְלֵי הָאָדָם שֶׁדָּרְכוּ עָלֶיךָ".²⁸ footnotes: ²⁷ ויליאם שייקספיר, המלך ליר, עברית: דורי פרנס, אתר "שייקספיר ושות'", מערכה חמישית, תמונה שלישית. ²⁸ מתוך "הלילה הזה" בספרו של אלתרמן "כוכבים בחוץ", בתוך אלתרמן, שירים שמכבר, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 1972, עמ' 31. **Maggid Books, 2017:** What obsesses Kohelet is that all that separates life from death is a shallow breath. He is obsessed by the fragility and brevity of life, as contrasted with the seeming eternity of the universe. The world endures forever. But we are, as we say in our prayers on Rosh HaShana and Yom Kippur, “like a broken shard, like grass dried up, like a faded flower, like a fleeting shadow, like a passing cloud, like a breath of wind, like whirling dust, like a dream that slips away.” Dust we are and to dust we return. Take breath away and a living body becomes a mere corpse. Reading Kohelet reminds us of the scene in Shakespeare’s *King Lear*, when the aged king holds in his arms the dead body of his daughter Cordelia, the only one who truly loved him, and whose faithfulness he discovered too late, and says, “Why should a dog, a horse, a rat have breath, and thou no breath at all?” Or it recalls the verse of T.S. Eliot: “I will show you something different from either / Your shadow at morning striding behind you / Or your shadow at evening rising to meet you; / I will show you fear in a handful of dust.” ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 58 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 58](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Sukkot%3B%20Season%20of%20Joy,_The%20Strangest%20Book%20of%20the%20Bible/r/58) מגילת קהלת היא הרהור מתמשך על הסופיות שלנו – מן העמוקים בספרות העולם. קהלת מבועת מ"הקלות הבלתי נסבלת של הקיום", מן העובדה שהחיים הם מרוץ אל קו המוות, מכך שימינו ספורים, מכך שכמו משה לכל אחד מאיתנו יש ירדן שהוא לא יעבור, התגשמות שהוא לא יזכה לראות בחייו. איננו יכולים לדעת כמה זמן נחיה, אבל אנחנו יודעים שנחיה פחות מדי. **Maggid Books, 2017:** Kohelet is a sustained meditation on mortality, one of the most profound in all literature. He is traumatized by the “unbearable lightness of being,” the fact that life is lived toward death, that our days are numbered, that like Moses, for each of us there will be a Jordan we will not cross, a fulfillment we will not live to see. We do not, cannot, know how long we will live, but life will always seem too short. ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 59 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 59](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Sukkot%3B%20Season%20of%20Joy,_The%20Strangest%20Book%20of%20the%20Bible/r/59) עובדה יחידה זו מאפילה, לדידו של קהלת, על הקיום האנושי כולו. היא שמה ללעג כל הישג וכל שאיפה. אנו יכולים לצבור הון, אך מי יודע מה יעשו בו הבאים אחרינו. אנחנו יכולים להשיג כוח, אבל לאחר לכתנו הוא יעבור לידי אחרים – כפי שממלכת שלֹמה נפלה בידי בנו רחבעם, שסירובו לשמוע לעצתם של יועצי אביו הזקנים גרם לממלכה להתפצל ולא להתאחות עוד ולהישגי אביו וסבו לרדת לטמיון. **Maggid Books, 2017:** This single fact, for Kohelet, overshadows all human existence. It mocks all achievement and aspiration. We may accumulate wealth, but who knows what those who come after us will do with it? We may achieve power, but it will pass, on our demise, to other people – as ­Solomon’s kingdom fell to his son Rehoboam, whose failure to heed his father’s advisers caused the kingdom to split into two, a division from which it never fully recovered, and which undid all that his father and grandfather had striven to do. ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 60 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 60](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Sukkot%3B%20Season%20of%20Joy,_The%20Strangest%20Book%20of%20the%20Bible/r/60) מי יודע איך ישפטו אותנו הדורות הבאים? מי יודע אם הם יזכרונו בכלל? ואם נישכח, מה היו חיינו? רק שרטוט על החול שיישטף בגל. כל מה שנשיג בחיינו לא יצילנו מן הנשייה. עירומים באנו לעולם ועירומים נשוב לעפרנו. **Maggid Books, 2017:** Who knows how posterity will judge us? Who knows if we will be remembered at all? And if we are not remembered, of what consequence is our life? It is a mere pattern drawn in sand that will be dissolved by the next high tide. Whatever we achieve in this life will not save us from oblivion. Naked we came into the world and naked we will return. ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 61 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 61](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Sukkot%3B%20Season%20of%20Joy,_The%20Strangest%20Book%20of%20the%20Bible/r/61) לקהלת, עובדה זו היא החשובה שבעובדות. בגללה הוא אומר שאין, בסופו של דבר, הבדל בין צדיק לרשע, ומותר האדם מן הבהמה אָין. כולנו נמות, וזו העובדה החשובה ביותר בחיינו. **Maggid Books, 2017:** That is the overwhelming fact for Kohelet. That is why he says that there is no ultimate difference between the righteous and the wicked, or between man and the animals. We will all die in the end, and that is the most important fact about us. ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 62 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 62](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Sukkot%3B%20Season%20of%20Joy,_The%20Strangest%20Book%20of%20the%20Bible/r/62) הרי לנו, בפשטות בוטה, הקשר בין קהלת לסוכות. סוכה היא דירת עראי. גם הגוף, אומר קהלת, הוא דירת עראי. החיים הם סוכה. אנחנו תושבי עראי על פני האדמה. כמאמר המשורר רילקה בראשונה מ"אלגיות דואינו" שלו, "הַחַיּוֹת פְּקוּחוֹת־הַחוּשִׁים כְּבָר הִרְגִּישׁוּ כִּי אֵין בִּטְחָה בְּגוּרֵנוּ כָּאן, בָּעוֹלָם הַנִּגְלֶה".²⁹ אנו מחפשים את בִּטחתו של בית, ומגלים שאין מה לחפש. אין שום דרך להפר את סופיות חייו של האדם. אין מפלט מן הסיכון והאי־ודאות. הזמן הוא מִדְבָּר, ובמסענו בו יש לנו רק בקתה, סככה או אוהל. מגילת קהלת היא הצהרה פילוסופית בדבר תפיסת החיים כסוכה. footnotes: ²⁹ ריינר מריה רילקה, איליות דוּינו, עברית: פנינה נוה, תל אביב: עקד, תשכ"ח, עמ' 10. **Maggid Books, 2017:** We can now state, simply and boldly, the connection between Kohelet and Sukkot. A sukka is a *dirat arai*, a temporary dwelling. Kohelet is about the fact that the human body is a temporary dwelling. Life is a sukka. We are strangers and temporary residents on earth. As Rilke said, “even the noticing beasts are aware that we don’t feel very securely at home in this interpreted world” (*Duino Elegies*, 1). We seek the security of a house, a home, and find there is none to be had. There is no way of making human life everlasting. We cannot banish risk and uncertainty. Time is a desert, a wilderness, and all we have as we journey is a hut, a booth, a tent. Kohelet is a philosophical statement of life seen as a sukka. ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 63 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 63](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Sukkot%3B%20Season%20of%20Joy,_The%20Strangest%20Book%20of%20the%20Bible/r/63) מבחינה זו, קולה של קהלת איננו יחיד במינו במקרא. דברים דומים נמצאים בספר תהלים: **Maggid Books, 2017:** As such it is not a unique voice in Tanakh. We find something similar in the book of Psalms: ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 64 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 64](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Sukkot%3B%20Season%20of%20Joy,_The%20Strangest%20Book%20of%20the%20Bible/r/64) הִנֵּה טְפָחוֹת נָתַתָּה יָמַי, וְחֶלְדִּי כְאַיִן נֶגְדֶּךָ . אַךְ כָּל הֶבֶל כָּל אָדָם נִצָּב, סֶלָה. אַךְ בְּצֶלֶם יִתְהַלֶּךְ אִישׁ, אַךְ הֶבֶל יֶהֱמָיוּן, יִצְבֹּר וְלֹא יֵדַע מִי אֹסְפָם... אַךְ הֶבֶל כָּל אָדָם סֶלָה... כִּי גֵר אָנֹכִי עִמָּךְ , תּוֹשָׁב כְּכָל אֲבוֹתָי (תהלים לט, ו-יג). **Maggid Books, 2017:** You have made my days mere handbreadths; the span of my years is as nothing before You. Mere breath is each man standing… Man walks like a shadow, He goes as a breath, Storing without knowing who will gather… Surely everyone is but a breath… I dwell with You as a stranger, a temporary resident, like all my fathers. (Ps. 39:6–13) ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 65 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 65](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Sukkot%3B%20Season%20of%20Joy,_The%20Strangest%20Book%20of%20the%20Bible/r/65) ובאורח דומה בספר איוב: **Maggid Books, 2017:** Likewise in the book of Job: ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 66 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 66](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Sukkot%3B%20Season%20of%20Joy,_The%20Strangest%20Book%20of%20the%20Bible/r/66) זְכֹר כִּי רוּחַ חַיָּי; לֹא תָשׁוּב עֵינִי לִרְאוֹת טוֹב... מָאַסְתִּי; לֹא לְעֹלָם אֶחְיֶה. חֲדַל מִמֶּנִּי, כִּי הֶבֶל יָמָי (איוב ז, ז, טז). **Maggid Books, 2017:** Remember, O God, that my life is but a breath; Not again will my eyes see good… I despise my life; I will not live forever. Let me alone, for my days are mere breath. (Job 7:7, 16) ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 67 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 67](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Sukkot%3B%20Season%20of%20Joy,_The%20Strangest%20Book%20of%20the%20Bible/r/67) קהלת לא היה אפוא הראשון שהרגיש כי המוות מטיל צל על כל החיים. הוא גם לא היה האחרון. ב־1879, והוא כבן חמישים ואחת, היה לב טולסטוי סופר עטור תהילה. הוא כבר פרסם שניים מן הרומנים החשובים ביותר שנכתבו אי פעם, **מלחמה ושלום** ו**אנה קרנינה**. הייתה לו אחוזה גדולה, הוא היה נשוי, והיו לו ארבעה־עשר ילדים. ובכל זאת אכלו בו אותן מחשבות עצמן שהביאו את קהלת לייאוש. **Maggid Books, 2017:** Kohelet was thus not the first to feel that death cast its shadow over the whole of life. Nor was he the last. In 1879, having reached his fiftieth birthday, Leo Tolstoy had achieved success and acclaim. He had published two of the greatest novels ever written, *War and Peace* and *Anna Karenina*. He owned a vast estate, was married, and had fourteen children. Yet he succumbed to precisely the thoughts that had driven Kohelet to despair. ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 68 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 68](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Sukkot%3B%20Season%20of%20Joy,_The%20Strangest%20Book%20of%20the%20Bible/r/68) את המשבר תיאר בסיפור. אדם הולך בערבה, ולפתע רואה שחיית טרף קרבה אליו. בחפשו מקלט הוא נכנס לבאר יבֵשה, אך בהביטו אל קרקעיתה הוא נחרד לראות שם דרקון נורא מחכה במלתעות פעורות. הוא איננו מעז לטפס חזרה אל שפת הבאר, מאימת חיית הטרף שבחוץ, וגם לא לרדת עוד. לכן הוא נאחז בשיח בר הצומח מתוך סדק בדופן. בין המוות האורב לו מלמטה למוות הממתין לו מעל, השיח הוא תקוותו היחידה לחיות. אך ידיו תשו. הוא מרגיש שתכף ייפול. ואז הוא רואה שני עכברים, אחד לבן שני שחור, מכרסמים את שורשי השיח. תכף, הוא יודע, ייקרע השיח משורשיו, וגם אם ידיו עוד יחזיקו בו בכוחותיהן האחרונים הוא ייפול איתו אל פיו של הדרקון. באותו רגע הוא רואה כמה טיפות דבש על עלי השיח, ומלקק אותן בלשונו. **Maggid Books, 2017:** He recounts his crisis by way of a story. A traveler is crossing the steppes when he encounters a ferocious wild animal. To escape, he hides in an empty well. But at the bottom of the well he sees a dragon, its jaws open, ready to eat him. He cannot leave the well for fear of the beast. He cannot drop to the bottom because of the dragon. He seizes hold of the branch of a bush growing in a crevice in the well’s wall. It is all that is saving him from death. His arms are growing weak, but still he holds on. Then he sees two mice, one black, the other white, gnawing at the branch. Soon they will eat through it, and he will fall into the dragon’s mouth. He sees some drops of honey on the leaves of the bush and stretches out his tongue to lick them. ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 69 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 69](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Sukkot%3B%20Season%20of%20Joy,_The%20Strangest%20Book%20of%20the%20Bible/r/69) אלה החיים, אמר טולסטוי. החיים כפי שהוא מרגיש אותם. כוחו הולך ודל, הוא עומד ליפול, העכבר השחור והעכבר הלבן – הימים והלילות – מכרסמים את חוט תקוותו, ואפילו טיפות הדבש יחדלו את מתקן בקרוב. השאלה שרדפה אותו הייתה שאלה פשוטה זו: "האם בחיי יש משמעות שהמוות האורב לי אינו מחסל?".³⁰, trans. Jane Kentish, London: Penguin, 2008, pp. 29-31. footnotes: ³⁰ Leo Tolstoy, A Confession **Maggid Books, 2017:** That, says Tolstoy, is how his life feels to him. He has almost no strength left, he is about to fall, the black and white mice – nights and days – are gnawing away at his future and even the drops of honey no longer give him pleasure. The question that haunted him was simply this: “Is there any meaning in my life that the inevitable death awaiting me does not destroy?” (Tolstoy, *A Confession*). ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 70 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 70](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Sukkot%3B%20Season%20of%20Joy,_The%20Strangest%20Book%20of%20the%20Bible/r/70) כמו קהלת גם טולסטוי חיפש תשובה בחוכמה – הלוא היא, בזמנו, המדע והפילוסופיה – וכמו קהלת הוא לא מצא. המדע אינו יכול להבין את השאלה, והפילוסופיה יכולה רק להדהד אותה. בעיני טולסטוי, כמו בעיני קהלת, השאלה האנושית היסודית פשוטה: למה לחיות? **Maggid Books, 2017:** Like Kohelet, Tolstoy searched for an answer in wisdom, that is, in science and philosophy, and like Kohelet he found none. Science could not understand the question, and philosophy could only repeat it. For Tolstoy, like Kohelet, the fundamental human question is simply: Why live? ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 71 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 71](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Sukkot%3B%20Season%20of%20Joy,_The%20Strangest%20Book%20of%20the%20Bible/r/71) עכשיו אנחנו יכולים לראות את עומק הדרמה של סוכות מעיניו של קהלת. עשרה ימים, מראש השנה עד השיא של יום כיפור, התפללנו "זוכרנו לחיים, מלך חפץ בחיים, וכותבנו בספר החיים – למענך, אלוהים חיים". עתה, משנזכרנו לחיים, אנו עומדים בפני השאלה העמוקה מכולן. מהם החיים? מהי המתנה הזו שקיבלנו? מה מטעין את החיים במשמעות, בתכלית, במהות? מה יפדה אותנו מצל המוות? **Maggid Books, 2017:** We now sense the depth of the drama of Sukkot seen through the eyes of Kohelet. For ten days, beginning on Rosh HaShana and reaching a climax on Yom Kippur, we have prayed, “Remember us for life, O King who desires life, and write us in the book of life – for Your sake, O God of life.” Now, having survived the trial, we are faced with the deepest question of all. What is life? What is this gift we have been granted? What gives life meaning, purpose, substance? What will redeem us from the shadow of death? ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 72 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 72](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Sukkot%3B%20Season%20of%20Joy,_The%20Strangest%20Book%20of%20the%20Bible/r/72) **ה. ביקורת האושר הטהור** **Maggid Books, 2017:** *V. A Critique of Pure Happiness* ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 73 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 73](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Sukkot%3B%20Season%20of%20Joy,_The%20Strangest%20Book%20of%20the%20Bible/r/73) תשובתו של קהלת היא, במילה אחת, שמחה. ראינו שזהו הפזמון החוזר של קול־הנגד במגילה. אומנם, גם האלטר־אגו של קהלת יודע כי החיים קצרים, הדעת מכאיבה וכוח השלטון משחית. הצדיקים מתים לעיתים צעירים, ויש רשעים המאריכים ימים. אדם העושה צדק – צדק נראה, גלוי, כאן על פני האדמה, צדק שהוא היסוד לחיים שהם ברכה – מחכה שנים רבות לראות בטוב ולא פעם מת מאוכזב. קהלת מטיח בנו אמיתות אלו בכנות אכזרית. אבל הוא הזדקן והחכים. הוא הלך בגיא ההתפכחות וכבר יצא אל עברו האחר. **Maggid Books, 2017:** Kohelet’s answer, in a word, is joy. That, as we have seen, is the repeated refrain of the counter-voice within the book. Kohelet’s alter ego knows that, yes, life is short, knowledge painful and the ruling powers corrupt. The righteous sometimes die young, and evildoers sometimes reach old age. If you make justice – visible, manifest justice, down here on earth – your precondition for making a blessing over life, you will wait a long time, and you will die disappointed. Kohelet tells us these truths with brutal honesty. But he has grown older, wiser. He has passed through the valley of disillusion and emerged on the other side. ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 74 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 74](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Sukkot%3B%20Season%20of%20Joy,_The%20Strangest%20Book%20of%20the%20Bible/r/74) הדבר הגואל את החיים, השוזר בהם את חוט הזהב של החסד, הוא השמחה: שמחה בעבודה ("מְתוּקָה שְׁנַת הָעֹבֵד" – ה, יא), שמחה בחיי הנישואים ("רְאֵה חַיִּים עִם אִשָּׁה אֲשֶׁר אָהַבְתָּ" – ט, ט), ושמחה בתענוגות הפשוטים של החיים. שמחו בכל יום ויום, אומר לנו קהלת. ומעל לכול, שמחו כל עוד אתם צעירים. קהלת הוא איש זקן. תיאור התעמעמות אור החיים בגיל הזקנה המופיע בפרק האחרון במגילה אמין ומרגש מאין כמוהו. אך המסקנה שלו איננה מובילה לציניות ולא לייאוש. כדי לשמוח אין צורך להיות עיוור לפגמיו של העולם האנושי או לנזקי הזקנה המתרחבים לאיטם. אפשר להכיר את החיים על כל ליקוייהם ועדיין לשמוח. **Maggid Books, 2017:** What redeems life and etches it with the charisma of grace is joy: joy in your work (“The sleep of a worker is sweet” – 5:11), joy in your marriage (“See life with the woman you love” – 9:9), and joy in the simple pleasures of life. Take joy in each day. Above all, rejoice when you are young. Kohelet is an old man. No one has written a more moving description of the dying of the light in old age than does Kohelet in the last chapter of the book. Yet his conclusion yields to neither cynicism nor despair. You do not need to be blind to the imperfections of the human world or the slow ravages of age in order to rejoice. You can know life with all its flaws and still have joy. ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 75 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 75](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Sukkot%3B%20Season%20of%20Joy,_The%20Strangest%20Book%20of%20the%20Bible/r/75) אריסטו כתב ב**האתיקה הניקומאכית** כי האושר הוא הדבר שכל האנשים שואפים אליו. הוא הדבר האחד הטוב־לעצמו שאינו אמצעי למטרה אחרת. היהדות, וקהלת במיוחד, אינם מסכימים. אומנם, האושר הוא ערך ביהדות. "אשרי", כלומר "מאושר הוא", היא המילה הראשונה בתהלים. שלוש פעמים ביום אנו פותחים אמירת מזמור תהלים נוסף במילה זו. אבל אין זה ערך עליון. השמחה, לעומת זאת, כן. כבר אמרנו שהיא מופיעה תריסר פעמים בספר דברים ו־17 פעם בקהלת. מה ההבדל בין אושר לשמחה? **Maggid Books, 2017:** Aristotle in the *Nicomachean Ethics* said that happiness is that at which all people aim. It is the one thing good in itself and not as a means to some other end. Judaism in general, and Kohelet specifically, disagree. Yes, happiness – *osher* in Hebrew – is a value in Judaism. Its derivative *ashrei* is the first word in the book of Psalms. We say the prayer we call ­*Ashrei* three times each day. Yet it is not the supreme value. *Simĥa*, joy, is. As we noted, it appears twelve times in Deuteronomy, seventeen times in Kohelet. What is the difference? ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 76 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 76](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Sukkot%3B%20Season%20of%20Joy,_The%20Strangest%20Book%20of%20the%20Bible/r/76) האושר במובנו הקלסי – אֶאוּדֵמוֹניה ביוונית, פֶלִיסִיטַס בלטינית – פירושו עשיית הטוב וקבלת יחס טוב. האדם הטוב פועל בצורה מוסרית והאחרים מכבדים אותו על כך. אם לא הִכוהו תאונות ומקרי ביש, הוא או היא מתברכים בנישואים מוצלחים, בילדים ובשם טוב כאנשים הגונים ("כתר שם טוב", כלשונה של מסכת אבות במשנה),³¹ במעמד מכובד בקהילה ובהרגשה שחייהם טובים ונחיים כראוי. האדם המאושר ישן היטב בלילה ויודע שלא עשה שום דבר שהוא צריך להתבייש בו. זהו האיש המאושר במזמור א בתהלים. הוא מדומה לעץ שתול על פלגי מים הנותן פריו בעיתו ועליו אינם נובלים. מזמור צב, מזמור שיר ליום השבת, מעמיק את הדימוי. הרשעים דומים לעשב: צומחים מהר אבל ממהרים גם להתייבש או להיעקר. הצדיקים כמוהם כעץ, נותנים פרי וצל כתמר, שגיאים כארזי הלבנון. האושר הוא תוצר של חיים מוסריים. footnotes: ³¹ משנה, אבות ד, יז. **Maggid Books, 2017:** Happiness in the classic sense, *eudaemonia* in Greek, *felicitas* in Latin, and *ashrei* in Hebrew, means doing well and faring well. The good person acts morally and is respected by others for doing so. ­Barring accidents or misfortune, he or she is blessed with a good marriage, children, a reputation for integrity (“the crown of a good name” – *Avot* 4:17), an honored place within the community and the feeling of a life well lived. He sleeps well at night, knowing he has done nothing of which to be ashamed. That is the happy individual of Psalm 1. He is like a tree planted by streams of water that gives forth fruit in its due season and whose leaves do not wither. Psalm 92, the Psalm of the Sabbath day, deepens the imagery. The wicked are like grass: they grow fast but are soon cut down. The righteous are like a tree, giving fruit and shade like a palm, growing tall like a cedar in Lebanon. Happiness is the outcome of a moral life. ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 77 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 77](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Sukkot%3B%20Season%20of%20Joy,_The%20Strangest%20Book%20of%20the%20Bible/r/77) אלא שהאושר תלוי בנסיבות חיצוניות רבות. מה עם העניים, המנוצלים, המובטלים? מה, שואלת התורה שוב ושוב, עם היתום, האלמנה והגר אשר בשערים? מה, שואל קהלת, עם דמעת הנִדְכֶּה שאין לו מנחם? מה עם האיש החכם שהציל עיר אך איש אינו מודה לו והוא נותר שכוח וזנוח? מה, אנו יכולים לשאול בימינו, עם קורבנות הטרור, או עם אלה החיים תחת משטרי עריצות? דיבור על אושר בנסיבות כאלו הוא כמעט לעג לרש. **Maggid Books, 2017:** But happiness depends on many external circumstances. What of the poor, the exploited, the unemployed? What, asks the Torah repeatedly, of the orphan, the widow and the stranger within the gates? What, asks Kohelet, of the tears of the oppressed who have no comforter? What of the wise man who saved the city only to be unthanked, ignored, forgotten? What, we might ask nowadays, of the victims of terror, or those who live under tyranny? To speak of happiness under such circumstances is almost to mock the afflicted. ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 78 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 78](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Sukkot%3B%20Season%20of%20Joy,_The%20Strangest%20Book%20of%20the%20Bible/r/78) כאשר העולם במצב של סדר, כאשר יש שלום וממשל טוב ואחריות של השליט כלפי הנשלט, כאשר יש בחברה ערכים משותפים, ואלה שגורלם שפר עליהם חולקים את פרי ברכתם עם החלשים והבודדים, כאשר גדולי האומה הם באמת גדולים וטובי העיר טובים הם – כאשר אלה מתקיימים אפשר לדבר על אושר כערך מרכזי. אך מה קורה כאשר אף לא אחד מהם מתקיים? מה נשאר כשהעולם שאנו חיים בו דומה לסוכה יותר מכפי שהוא דומה לבית, פרוץ לרוחות, לגשם ולקור? מה, לבד מן הפחד, נותר במצב של אובדן הוודאות? **Maggid Books, 2017:** When the world is in a state of order, when there is peace and good governance and accountability, when there are shared values within a society, and those who are blessed share their blessings with the vulnerable and the destitute, when the great and the good are indeed great and good, yes, one can speak of happiness as a central value. What, though, survives when none of these preconditions are met? What is left when the world we live in looks less like a house than a sukka, open to the wind, the rain and the cold? What remains, other than fear, in a state of radical insecurity? ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 79 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 79](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Sukkot%3B%20Season%20of%20Joy,_The%20Strangest%20Book%20of%20the%20Bible/r/79) התשובה היא שמחה. כי השמחה, להבדיל מן האושר, אינה כרוכה בשיפוט באשר לחיים כמכלול. השמחה חיה בָּרגע. היא אינה שואלת מה יהיה מחר. היא חוגגת את כוחו של העכשיו. בגמרא מסופר ששמאי היה מתחיל את ההכנות לשבת כבר ביום ראשון, ואילו בן זוגו להנהגה הרוחנית, הלל הזקן, חי על פי עיקרון אחר: "ברוך ה' יום יום".³² השמחה מברכת את ה' בכל יום ויום. היא משתבחת בעצם עובדת ההיות כאן ועכשיו, בעצם הקיום בזמן שהיינו עלולים גם שלא להתקיים בו. היא נושמת לרווחה את מלוא היום הזה, השעה הזו, הנצח־שברגע שלא היה קודם ולא יהיה שוב. השמחה מחבקת את התְלִיּוּת של החיים. היא יודעת שהאתמול אבוד והמחר עלוּם. אין היא שואלת מה היה או מה יהיה. אין היא עושה חישובים. השמחה היא מצב של הודיה מוחלטת על מתנת ההֱיוֹת. גם בתקופות שהאושר אינו אפשרי בהן יכולה לשרור שמחה. footnotes: ³² ביצה טז ע"א. **Maggid Books, 2017:** The answer is *simĥa*, joy. For joy does not involve, as does happiness, a judgment about life as a whole. Joy lives in the moment. It asks no questions about tomorrow. It celebrates the power of now. The ­Talmud says that each Sunday, Shammai, the great sage of the late ­Second Temple period, was already preparing for Shabbat. Hillel, however, lived by a different principle: “Blessed be God day by day” (*Beitza* 16a). Joy blesses God day by day. It celebrates the mere fact of being here, now, existing when we might not have existed, inhaling to the full this day, this hour, this eternity-in-a-moment that was not before and will not be again. Joy embraces the contingency of life. It knows that yesterday has gone and tomorrow is unknown. It does not ask what was or will be. It makes no calculations. It is a state of radical thankfulness for the gift of being. Even in an age too fraught for happiness, there can still be joy. ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 80 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 80](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Sukkot%3B%20Season%20of%20Joy,_The%20Strangest%20Book%20of%20the%20Bible/r/80) ריינר מריה רילקה כתב באחד ממכתביו: "מציאותה של השמחה בעולם היא בל תתואר; רק בשמחה יכולה הבריאה להתקיים (אושר, לעומת זאת, הוא רק הבטחה, קונסטלציה ברורה של דברים שכבר ישנם); השמחה היא הגברה נפלאה של הקיים, תוספת של יש מזוקק מאין". והוא הוסיף, "באיזו שטחיות מעסיק אותנו האושר, אם הוא יכול להותיר לנו זמן לחשוב ולדאוג באשר למשך קיומו". את קהלת הצילה הבנתו המאוחרת כי השמחה, לא האושר, היא הפודה את החיים מצל המוות. השמחה אינה שואלת כמה זמן היא תימשך. היא מזהה את ההתגלות שבָּכּאן ובָעכשיו. **Maggid Books, 2017:** Rainer Maria Rilke wrote in one of his letters, “The reality of joy in the world is indescribable; only in joy does creation take place (happiness, on the contrary, is only a promising, intelligible constellation of things already there); joy is a marvelous increasing of what exists, a pure addition out of nothingness.” He added, “How superficially must happiness engage us, after all, if it can leave us time to think and worry about how long it will last.” What saved Kohelet was his belated realization that joy, not happiness, is what redeems life from the shadow of death. Joy does not ask how long it will last. It discovers epiphany in the here and now. ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 81 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 81](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Sukkot%3B%20Season%20of%20Joy,_The%20Strangest%20Book%20of%20the%20Bible/r/81) השמחה היא הנוגדן לחולי המצטייר מן הקטע האוטוביוגרפי הגדול שבפרק ב בקהלת. אין עוד פסקה כמוה במקרא. קהלת מספר איך קנה בתים, יקבים, פרדסים, עבדים, שפחות, כסף, זהב, נשים ופילגשים. היה לו הכול. חוץ ממשמעות. חוץ מתכלית. חוץ משמחה. המייחד את הטקסט הוא שימושו המכפיל בגוף ראשון יחיד. "בָּנִיתִי לִי... נָטַעְתִּי לִי... עָשִׂיתִי לִי... כָּנַסְתִּי לִי..." (קהלת ב, ד-ח). על טעותו של קהלת עמד, כעבור מאות שנים, הלל: "אם אין אני לי, מי לי? וכשאני לעצמי, מה אני?".³³ footnotes: ³³ משנה, אבות א, יד. **Maggid Books, 2017:** Joy is the antidote to the sickness we sense in the great ­autobiographical section of Kohelet chapter two. There is no passage like it anywhere else in Tanakh. Kohelet is speaking about how he acquired houses, vineyards, orchards, male and female servants, silver, gold, wives and concubines. He had everything. Except meaning. Except purpose. Except joy. What makes the text unique is its double use of the first person singular. “I built for myself…I planted for myself…I collected for myself…I acquired for myself…” (Eccl. 2:4–8). Kohelet’s error was spelled out in the Mishna centuries later by Hillel: “If I am not for myself, who will be for me? And if I am only for myself, what am I?” (*Avot* 1:14). ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 82 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 82](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Sukkot%3B%20Season%20of%20Joy,_The%20Strangest%20Book%20of%20the%20Bible/r/82) אושר יכול לפקוד גם את היחיד. אבל השמחה בתורה היא שיתופית במהותה. הבעל מחויב לשמח את אשתו (דברים כד, ה). המועדים נועדו לשמחה משותפת, "אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בְּקִרְבֶּךָ" (שם טז, יא). הבאת הביכורים למקדש הייתה כרוכה אף היא בחגיגה קיבוצית: "וְשָׂמַחְתָּ בְכָל הַטּוֹב אֲשֶׁר נָתַן לְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ וּלְבֵיתֶךָ אַתָּה וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר אֲשֶׁר בְּקִרְבֶּךָ" (שם כו, יא). שלא כאושר, השמחה קיימת רק על מנת שתשותף. השמחה היא רגש חברתי. **Maggid Books, 2017:** Happiness is something I can feel on my own. But joy in the Torah is essentially shared. A husband must make his wife rejoice (Deut. 24:5). Festivals were to be occasions of collective rejoicing, “you and your sons and daughters, your male and female slaves, and the Levite, the stranger and orphan and widow that dwell within your gates” (Deut. 16:11). Bringing first fruits to the Temple involved collective celebration: “You and the Levites and the strangers in your midst shall rejoice in all the good things the Lord your God has given to you and your household” (Deut. 26:11). Unlike happiness, *simĥa* only exists in virtue of being shared. It is a form of social emotion. ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 83 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 83](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Sukkot%3B%20Season%20of%20Joy,_The%20Strangest%20Book%20of%20the%20Bible/r/83) היא גם רגש דתי. קירקגור כתב פעם: "כדי להתאבל צריך אומץ מוסרי; כדי לשמוח צריך אומץ דתי".³⁴, vol. 2, Bloomington: Indiana University Press, 1967, p. 493. השמחה היא סוג של הודיה. היא דרך של הכרה בחיים כמתנה – ואם הם מתנה, מוכרח להיות להם נותן. השמחה היא דוד המלך המכרכר בכל עוז לפני ארון ה' בעת העלאתו לירושלים. היא "חסידים ואנשי מעשה" העושים מעשי לוליינות ומלהטטים בלפידים בוערים בחצר המקדש בשמחת בית השואבה. השמחה היא חתונה יהודית. היא ריקוד לפני השכינה. אין בה שמץ של גאווה ולא קורטוב של שביעות רצון עצמית. היא מביסה את אימת המוות בהפנותה את מבטנו החוצה. לרגע אחד דומֵם ה"אני" שלנו ואנו נעשים חלק מה"אנחנו" החוגג. קולנו מתמזג עם קולם של האחרים בשיר שהבריאה שרה לבוראה, שהאומה מזמרת לריבונה האלוהי, שכולנו מרננים לה' על שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. השכינה, אמרו חז"ל, אינה שורה מתוך עצבות ודכדוך, אלא מתוך שמחה של מצווה. footnotes: ³⁴ Søren Kierkegaard, Journals and Papers **Maggid Books, 2017:** It is also a religious one. Kierkegaard once wrote, “It is moral to grieve; it is religious to rejoice.” Joy is a form of thanksgiving. It is a way of acknowledging life as a gift – and if it is a gift, there must be a Giver. Joy is King David dancing before God the day the Ark was brought to Jerusalem. It is the “righteous and men of good deeds” doing somersaults and juggling with flaming torches in the Temple courtyard during *Simĥat Beit HaSho’eva*. Joy is a Jewish wedding. It is dancing in the presence of the Divine. There is nothing in it of pride or self-satisfaction. It defeats the fear of death by turning our attention outward. For a moment the “I” is silent and we become part of the celebrating “We,” our voice merging with others in the song creation sings to its Creator, the nation to its sovereign God, and we to God for “keeping us alive and sustaining us and bringing us to this day.” The *Shekhina*, said the sages, does not live in sadness or depression, but in the joy of fulfilling God’s command (*simĥa shel mitzva*). ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 84 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 84](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Sukkot%3B%20Season%20of%20Joy,_The%20Strangest%20Book%20of%20the%20Bible/r/84) שלא כאושר, השמחה אינה תלויה בהצלחה ובשלווה. היטיב לבטא זאת הנביא חבקוק, במילים מרגשות במיוחד: **Maggid Books, 2017:** Unlike happiness, joy is not conditional on things going well. No one put this better than the prophet Habakkuk, in one of the most moving passages in the prophetic literature: ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 85 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 85](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Sukkot%3B%20Season%20of%20Joy,_The%20Strangest%20Book%20of%20the%20Bible/r/85) כִּי תְאֵנָה לֹא תִפְרָח וְאֵין יְבוּל בַּגְּפָנִים, כִּחֵשׁ מַעֲשֵׂה זַיִת וּשְׁדֵמוֹת לֹא עָשָׂה אֹכֶל, גָּזַר מִמִּכְלָה צֹאן וְאֵין בָּקָר בָּרְפָתִים – וַאֲנִי בַה' אֶעְלוֹזָה, אָגִילָה בֵּאלֹהֵי יִשְׁעִי (חבקוק ג, יז-יח). **Maggid Books, 2017:** Though the fig tree does not blossom, and no fruit is on the vines; though the produce of the olive fails and the fields yield no food; though the flock is cut off from the fold and there is no herd in the stalls, yet I will rejoice in the Lord; I will exult in the God of my salvation. (Hab. 3:17–18) ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 86 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 86](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Sukkot%3B%20Season%20of%20Joy,_The%20Strangest%20Book%20of%20the%20Bible/r/86) בערוב ימיו הארוכים הבין קהלת כי רק לשמחה כוח להביס את הייאוש. השמחה אינה מדברת בלשון התבונה. היא איננה עונה על שאלותיו הקיומיות של המלך־הפילוסוף המפוכח. היא שייכת לחלק אחר של המוח, קדום יותר, עמוק יותר. כמו המוזיקה, היא נותנת ביטוי למה שאי אפשר לבטא. היא אומרת – כן, לפעמים החיים לא הוגנים והעולם אינו צודק, אבל עצם היותם של החיים קצרים הופכת כל רגע בהם ליקר. היא אומרת – הפסיקו לחשוב על מחר. עלזו, גילו, שירו, הצטרפו לריקוד גם אם אין הדבר הולם את כבודכם. השמחה רוחצת את החיים באור. היא משחררת את הנפש מכלא העצמי. השמחה היא ירושלים בסוכות. השמחה איננה פותרת בעיות, אבל היא נוסכת בנו את הכוח להמשיך לחפש את הפתרון. היא מתַחזקת את האמונה שאנו זקוקים לה אם רצוננו, בשנה שאך זה התחילה, להביט בעתידנו בלי אימה ולרפא משהו משבריו של עולמנו הפצוע. **Maggid Books, 2017:** Joy alone, Kohelet realized at the end of a long life, has the power to defeat despair. It does not speak the language of reason. It does not answer the existential questions of a disillusioned philosopher-king. Joy belongs to an older, deeper part of the brain. Like music, it gives expression to the inexpressible. It says, yes, life is sometimes unfair and the world unjust, but the very brevity of life makes each moment precious. It says: stop thinking of tomorrow. Celebrate, sing, join the dance however undignified it makes you look. Joy bathes life with light. It liberates the soul from the prison of the self. Joy is Jerusalem on Sukkot. Joy solves no problems but it gives us the strength to keep searching. It sustains the faith we need if we are, in the year ahead, to face the future without fear and heal some of the fractures of our injured world. ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 87 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 87](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Sukkot%3B%20Season%20of%20Joy,_The%20Strangest%20Book%20of%20the%20Bible/r/87) **ו. גבולות החוכמה** **Maggid Books, 2017:** *VI. The Limits of Wisdom* ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 88 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 88](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Sukkot%3B%20Season%20of%20Joy,_The%20Strangest%20Book%20of%20the%20Bible/r/88) מגילת קהלת מסתיימת באפילוג הנראה כאילו כתבוֹ מחבּר אחר. זו לשונו: "סוֹף דָּבָר: הַכֹּל נִשְׁמָע. אֶת הָאֱלֹהִים יְרָא וְאֶת מִצְוֹתָיו שְׁמוֹר, כִּי זֶה כָּל הָאָדָם" (יב, יג). המשפט הזה הבטיח את הכללתה של המגילה בתנ"ך. היו מקרב חז"ל שפקפקו במקומה של קהלת בכתבי הקודש. הם סברו שיש לגנוז אותה משום שאמירותיה עלולות לעודד כפירה. הטוענים בזכות הכנסת המגילה לתנ"ך אמרו שהיא מתחילה ונגמרת בדברי תורה. משפט החתימה של המגילה עשוי אפוא להיראות מאולץ, מודבק לאחר מעשה, מקבילתה הספרותית של תעודת הכּשרוּת. אלא שזוהי הבנה שגויה של המגילה כמכלול. **Maggid Books, 2017:** Kohelet ends with an epilogue, written as if by another hand. It says: “The final word: it has all been said. Hold God in awe, and heed His commands, for that is all man has.” It was this sentence that warranted the book’s inclusion in Tanakh. Some of the sages questioned Kohelet’s place among the sacred scriptures. They held it should be banned (“hidden”) because its teachings could lead to heresy. Those who argued for its inclusion said that it began and ended with words of Torah. So this penultimate sentence of the book can look contrived, as if it were added as an afterthought, the intellectual equivalent of a *kashrut* certification. But this is to misjudge the book as a whole. ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 89 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 89](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Sukkot%3B%20Season%20of%20Joy,_The%20Strangest%20Book%20of%20the%20Bible/r/89) על פני השטח, קהלת נקראת כיצירה חתרנית. היא מאתגרת בעניינים רבים את האמונה הדתית המקובלת. היא תוהה אם יש צדק בעולם, אם יש הבדל של ממש בין צדיק לרשע או אפילו בין אדם לבהמה. היא רומזת שלחופש שלנו יש גבולות: "מְעֻוָּת לֹא יוּכַל לִתְקֹן" (א, טו; מכאן גזר עמנואל קאנט את מימרתו הידועה "מִבּוּל העץ המעוות של האנושות לא ייצרו אף פעם דבר ישר"). שום דבר איננו באמת חדש, "מַה שֶּׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה וּמַה שֶׁנַּעֲשָׂה הוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה וְאֵין כָּל חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ" (א, ט). ואין טעם לנסות לשנות את העולם כי הוא נשאר תמיד כפי שהיה. **Maggid Books, 2017:** On the surface it reads like a subversive book. It challenges conventional religious faith at many points. It questions whether there is justice in the world, whether there is a real difference between the righteous and the wicked, or even between Homo sapiens and the animals. It hints that there are limits to our freedom: what is crooked can never be straightened (1:15; the source of Kant’s famous remark that “out of the crooked timber of humanity no straight thing was ever made”). Nothing is really new, “that which is to be is what has been already” (1:9), and try as we might to change the world, it stays as it always was. ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 90 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 90](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Sukkot%3B%20Season%20of%20Joy,_The%20Strangest%20Book%20of%20the%20Bible/r/90) אלוהים קיים – קהלת משתמש במילה זו יותר מ־40 פעם – אבל במגילה הזו נדמה שהוא שומר מרחק. הוא בשמיים, אנחנו בארץ, ואין סימן למגע כלשהו בינינו. אך זאת, כאמור, רק על פני השטח. למעשה מגילת קהלת היא חתרנות מסֵדר שני. היא מערערת על המערערים, מבקרת את המבקרים, חותרת תחת החתרנים ומראה איך הסתמכות יתר על השכל ועל החוכמה עלולה להוביל לניהיליזם. **Maggid Books, 2017:** God exists – Kohelet uses the word more than forty times – but in the book He seems a long way away. He is in heaven, we are on earth, and there seems to be no contact between us. But this, to repeat, is on the surface. Kohelet is really subversion of a second order. It undermines those who undermine, critiques the critics, subverts the subversion and shows how too much reliance on intellect and wisdom can lead to nihilism. ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 91 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 91](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Sukkot%3B%20Season%20of%20Joy,_The%20Strangest%20Book%20of%20the%20Bible/r/91) זהו אחד מאותם ספרים נדירים המפריכים את עצמם. **ספר הכוזרי** לרבי יהודה הלוי הוא ביקורת על הפילוסופיה הכתובה בשפה פילוסופית. לודוויג ויטגנשטיין עשה דבר דומה ב**מאמר לוגי־פילוסופי** שלו. הוא הראה כי האמיתות היסודיות של הפילוסופיה אינן ניתנות לביטוי פילוסופי. "מה שאי אפשר לדבר עליו, עליו אנו חייבים לשתוק". הפילוסופיה היא כמו סולם שאפשר לטפס בו אל מישור אחר – ואז לגלות שאנו חייבים להשליך את הסולם. מגילת קהלת היא הביקורת החריפה ביותר של המקרא על החוכמה – והיא אמורה בקולה של החוכמה עצמה. **Maggid Books, 2017:** It is one of those rare books that refutes itself. Yehuda HaLevi in the *Kuzari* wrote a critique of philosophy in the language of philo­sophy. Ludwig Wittgenstein did something similar in his *Tractatus Logico-­Philosophicus*. He showed that the ultimate truths of philosophy were inexpressible in philosophy. “Of what we cannot speak, thereof we must be silent.” Philosophy is like a ladder on which we climb to a higher plane and then find that we must throw the ladder away. Kohelet is Tanakh’s most powerful critique of wisdom spoken in the voice of wisdom itself. ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 92 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 92](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Sukkot%3B%20Season%20of%20Joy,_The%20Strangest%20Book%20of%20the%20Bible/r/92) קהלת אינו שולל את החוכמה. הוא אומר שיתרון החוכמה על הכסילות הוא כיתרון האור מן החושך (ב, יג). היא נחלה וצל מגן (ז, יא-יב). היא "תָּעֹז לֶחָכָם מֵעֲשָׂרָה שַׁלִּיטִים אֲשֶׁר הָיוּ בָּעִיר" (ז, יט). חוכמתו של אדם מאירה את פניו (ח, א). אלא שאין בה כדי לגלות משמעות בחיים. היא אומרת לנו איך, לא למה. היא נותנת לנו זהירות ומעשיות, לא להט מוסרי. אם אתה רוצה א, עשה ב. אם אתה רוצה שלא יהיה ג, הישמר מפני ד. היא שואלת תמיד על היתרון, על שורת היתרה. היא טובה להנבת תשואה, לא למשא נבואה. היא אומרת לנו מאילו מלכודות להתרחק, אבל לא מי אנחנו ולמה אנחנו כאן. **Maggid Books, 2017:** Kohelet is not negative about it. He says that wisdom stands to folly as does light to darkness (2:13). It is a shelter, an estate (7:11–12). It “gives the wise man more power than ten rulers in a city” (7:19). It lights up a person’s face (8:1). But it fails to uncover meaning in life. It tells us how but not why. It gives us prudence and pragmatism, not moral passion. If you want this, do that. If you want to avoid this, guard yourself from that. It constantly asks, “What is the *yitaron*, the advantage, the return on investment, the cost-benefit ratio?” It speaks of profits, not prophets. It tells us which pitfalls to stay clear of, but not who we are or why we are here. ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 93 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 93](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Sukkot%3B%20Season%20of%20Joy,_The%20Strangest%20Book%20of%20the%20Bible/r/93) ניזכר באשר אמרנו על החוכמה במקרא. היא רואה את אלוהים לא בהתגלות ולא בגאולה אלא בבריאה. היא משמיעה את האמיתות האוניברסליות, לא את אלו הפרטיקולריות. היא מתייחסת לאלוהים, לא לה', או בניסוחו של רבי יהודה הלוי: לאלוהי אריסטו, לא לאלוהי אברהם.³⁵ היא שייכת לא לכוהן במקדש ולא לנביא בשער העיר אלא לחצרו של המלך וליועציו. היא מדברת בשפת הריאל־פוליטיק. אל תמתחו ביקורת על מלך. אל תקללו איש עשיר. גוונו את השקעותיכם. כשהרע שורר מעבר לים, הישארו בארצכם. אך היא אינה עונה על השאלה הבסיסית מכולן: למה לחיות? התשובה הטובה ביותר שהיא מצליחה לתת היא שהחיים הבל. הם ריקים, חסרי משמעות, עקרים, חסרי תוחלת כרדיפה אחר הרוח. מזל שהם קצרים. footnotes: ³⁵ ספר הכוזרי לרבי יהודה הלוי, מאמר רביעי, טז, תרגם יהודה אבן שמואל, תל אביב: דביר, תשל"ג, עמ' קעד. **Maggid Books, 2017:** Recall what we said about wisdom in Tanakh. It sees God not in revelation or redemption, but in creation. It speaks the truths that are universal, not those that are particular. It relates to Elokim, not Hashem, or as Yehuda HaLevi put it, the God of Aristotle, not the God of Abraham (*Kuzari* IV:16). It belongs not to the priest in the Temple nor the prophet in the town square, but to the court and advisers of the king. It speaks the language of realpolitik. Don’t criticize a king. Don’t curse a rich man. Diversify your investments. When evil is abroad, stay at home. But it fails to give an answer to the most basic of questions: Why live? The best answer it can come up with is that life is *hevel*. It is empty, meaningless, futile, as pointless as trying to chase and hold the wind, but at least it is short. ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 94 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 94](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Sukkot%3B%20Season%20of%20Joy,_The%20Strangest%20Book%20of%20the%20Bible/r/94) אם ננסה לפגוש את אלוהים רק דרך העולם שברא, נגלה את האמת הנוקבת הגלומה בקרבת הלשון בין "עולם" ל"נעלם". הטבע איננו שיקוף גלוי של התכליות האלוהיות ושל שכינת האל. אפשר לומר בהכללה, אף כי יש חריגים בולטים, שהזרם המרכזי ביהדות לא הלך בעקבות הנצרות בהעמדת האמונה בקיום האלוהים על התיאולוגיה הטבעית – זו המקבלת את הנחת העבודה של אריסטו כי תכליתן של ישויות בטבע גלומה בהן. במקרא הטבע אינו משמש הוכחה לקיום האל. הטבע שר את תהילת האל – וזה דבר שונה לגמרי. אם כל מה שיש לנו הם חוקים אוניברסליים ובחירות אישיות – כגרסתה של התרבות החילונית, המדעית והאינדיבידואליסטית של זמננו – אין לנו אפשרות לגלות בעולם משמעות. אנו נוחתים באותה ארץ גזרה שקהלת מצא בה את עצמו אחר שצבר קניין, שררה ואלף נשים: מרגישים שהחיים הם הבל, נשימה שטוחה של אוויר קלוש. **Maggid Books, 2017:** If the only way we seek to encounter God is through creation, we will discover the deep truth embedded in biblical Hebrew, that *olam*, meaning “universe,” comes from the same root as *ne’elam*, “hidden.” Nature is not transparent to the purposes and presence of God. By and large, and with some notable exceptions, mainstream Judaism did not follow Christianity in predicating faith in the existence of God on natural theology, itself built on the Aristotelian premise that purposes are inherent in nature. In the Hebrew Bible nature does not prove the existence of God. It sings the praises of God, and that is something else altogether. If all we have are universal laws and personal choices – as we have today in our secular, scientific, individualistic culture – we will not discover meaning. We will land up where Kohelet found himself after pursuing possessions, power and a thousand women: pronouncing life *hevel*, a mere shallow, fleeting, insubstantial breath. ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 95 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 95](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Sukkot%3B%20Season%20of%20Joy,_The%20Strangest%20Book%20of%20the%20Bible/r/95) יש לכך סיבה. משמעותה של מערכת נמצאת מחוצה לה. משמעותו של השחמט איננה מוכלת בחוקי המשחק. אפשר לדעת את כל החוקים הללו בעל פה ועדיין לא להבין מדוע אנשים משחקים שחמט בהתלהבות. משמעותו של היקום נמצאת מחוץ ליקום. זו הסיבה שהמונותיאיזם של אברהם היה חדשני כל כך – לא מפני שהוא הפחית את מספר האלים לאחד, אלא מפני שהוא דיבר על אלוהים הנמצא מחוץ לטבע ואשר ברא אותו, בורא עולם המצוי מעבר לעולם. וכך, לראשונה, הוא הראה שיש לחיים משמעות, לא משמעות שאנו ממציאים אלא משמעות שאנו מגלים. כך ניצל האדם מתחושת החיים הטרגית. **Maggid Books, 2017:** There is a reason for this. The meaning of a system lies outside the system. The meaning of chess is not contained in the rules of chess. You can know all the rules by heart and still have no idea why people play it and are so absorbed by it. The meaning of the universe lies ­outside the universe. That is why Abrahamic monotheism was so transformative – not because it reduced the many gods of paganism to one, but because it spoke about a God outside nature who created nature, a God beyond the universe who made the universe. For the first time it showed that there is meaning to life, not one we invent but one we discover. It was this that rescued the human condition from the tragic sense of life. ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 96 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 96](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Sukkot%3B%20Season%20of%20Joy,_The%20Strangest%20Book%20of%20the%20Bible/r/96) אי אפשר להגיע אל המשמעות דרך התבונה הטהורה, "החוכמה", מפני שכפי שקהלת חוזר ואומר לא פחות מ־32 פעמים, החוכמה מספרת לנו מה יש "תחת השמיים" או "תחת השמש". החוכמה, ולימים המדע, מבססת זיקות בין תופעות אמפיריות שונות. אם א אז ב. אך היא איננה חורגת מהעולם החומרי אל מה שנמצא מעבר לו, ואיננה מסוגלת לכך. החוכמה איננה ההתגלות שהחוקים שנמסרו בה מדריכים את הכוהן, ואיננה ה"דבר" שבפי הנביא. החוכמה יכולה לומר לנו איפה, מתי ואיך, אבל לא למה. שאלות של משמעות חומקות ממנה בשיטתיות. החוכמה תמיד תסיק – כפי שניסח זאת סר ברנרד ויליאמס המנוח, שהיה מגדולי החכמים בדורו – "שהעולם לא נוצר בשבילנו, ולא אנו נוצרנו בשבילו, שההיסטוריה שלנו אינה מספרת לנו שום סיפור בעל תכלית, ושאין שום נקודה מחוץ לעולם או מחוץ להיסטוריה שאפשר לקוות כי תקנה תוקף למעשינו". בקיצור, הכול הבל. **Maggid Books, 2017:** But meaning cannot be accessed by pure reason, by “wisdom.” That is because, as Kohelet says no fewer than thirty-two times, wisdom tells us what exists “under the heavens,” or “under the sun.” Like science, it establishes connections between different empirical phenomena. If X then Y. It does not, cannot, reach beyond the physical universe to that which lies beyond. Wisdom is neither the revelation of the priest nor the word of the prophet. Wisdom can tell us where, when and how, but not why. Questions of meaning will systematically elude it. Wisdom will always conclude, in the words of the late Sir Bernard Williams, one of the wisest of his generation, “that the world was not made for us, or we for the world, that our history tells no purposive story, and that there is no position outside the world or outside history from which we might hope to authenticate our activities.” In short, all is *hevel*. ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 97 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 97](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Sukkot%3B%20Season%20of%20Joy,_The%20Strangest%20Book%20of%20the%20Bible/r/97) המשמעות איננה חקוקה בטבע. היא אינה כתובה בגלקסיות על מיליארדי כוכביהן, וגם אינה מוצפנת ב־3.1 מיליארדי האותיות של הגנום האנושי. המשמעות אינה אוניברסלית, כי אם פרטיקולרית. היא חיה בסיפורים, בזיכרונות, בטקסים, בשירים, במעשי פולחן משותפים, ובקהילות שבניהן מחוברים יחדיו בהיסטוריה משותפת ובקשרים של אחריות קיבוצית. היא דבר שאנו יורשים מהורינו ומנחילים, אם זכינו, לילדינו. **Maggid Books, 2017:** Meaning is not engraved in nature. It is not written in the galaxies with their billions of stars, nor is it inscribed in the 3.1 billion letters of the human genome. Meaning is not universal but particular. It lives in stories, memories, rituals, songs, in collective acts of worship, and in communities bound together by shared history and the bonds of collective responsibility. It is something we inherit from our parents and hand on, if we are blessed, to our children. ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 98 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 98](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Sukkot%3B%20Season%20of%20Joy,_The%20Strangest%20Book%20of%20the%20Bible/r/98) המשמעות דומה למוזיקה יותר מכפי שהיא דומה למילים. לשירה יותר מלפרוזה. לבית יותר מאשר למלון. היא שוכנת בסיפורים, לא בנוסחאות מדעיות. החוכמה יכולה לתת לנו השלמה סטואית או עונג אפיקורי, אבל לא משמעות. בשביל משמעות אנו צריכים את הכוהן ואת הנביא. אנו צריכים את ההתגלות ואת הגאולה. אנו צריכים את המילים שאינן מן העולם הזה, המילים שבראו את העולם הזה, המילים שבכוחן להניענו לשנות את העולם הזה. אנו צריכים חוש לקדושה והרגשה, אם גם התחלתית, של תכליות אלוהיות בהיסטוריה. מן הטעם הזה לא היה בישראל הקדומה רק סוג אחד של מנהיג, אלא שלושה; ומן הטעם הזה התנ"ך כתוב בריבוי קולות, שלכל אחד מהם נקודת מבט משלו ורגישויות משלו. **Maggid Books, 2017:** Meaning is more like music than words, more like poetry than prose, more like home than a hotel. It lives in stories, not scientific ­formulae. Wisdom can give us stoic acceptance or epicurean pleasure, but not meaning. For meaning, we need the priest and the prophet. We need revelation and redemption. We need the word from beyond the universe that created the universe and is capable of inspiring us to change the universe. We need a sense of the sacred and a feeling, however inchoate, for God’s purposes in history. That is why, in ancient Israel, there was not one kind of leader but three, and why Tanakh is written in a multiplicity of voices, each with its own perspective and sensibility. ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 99 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 99](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Sukkot%3B%20Season%20of%20Joy,_The%20Strangest%20Book%20of%20the%20Bible/r/99) טולסטוי הצליח להתאושש ממשבר הייאוש שלו לא בעזרת הפילוסופיה או המדע אלא בעזרת אמונתם של הפועלים החקלאיים שלו, אנשים פשוטים שניהלו חיים פשוטים ונשאו במעמסות החיים בלי שהדבר יגרום להם לאבד את המשמעות בחייהם. "אם אדם חי, הוא מאמין במשהו... אם הוא מבין את מהותו האשלייתית של הסוֹפי, הוא מוכרח להאמין באינסופי. בלי אמונה אין הוא יכול לחיות". **Maggid Books, 2017:** After Tolstoy had experienced his own dark night of the soul, what restored him was neither philosophy nor science but the faith of the workers on his estate, simple people leading ordinary lives, who suffered without life losing its meaning for them. Tolstoy eventually came to the conclusion that what they had was faith. “If a man lives, he believes in something…. If he understands the illusory nature of the finite, he must believe in the infinite. Without faith he cannot live.” ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 100 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 100](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Sukkot%3B%20Season%20of%20Joy,_The%20Strangest%20Book%20of%20the%20Bible/r/100) זו משמעות המשפט החותם את קהלת. שימו לב שעל החוכמה מדברים כמעט תמיד במטפורה של ראייה. אנו מדברים על חזון, על השקפה, על נקודת מבט, על צפיית פני עתיד; והמילים תובנה, תבונה, הבנה והתבוננות גזורות מאותו שורש. קהלת משתמש במילה "ראיתי" 18 פעמים. אבל ההתגלות, מקורה של המשמעות, איננה דבר שאנחנו רואים. היא דבר שאנחנו שומעים. על כן "שמע" היא מילת המפתח בספר דברים, המופיעה בו 92 פעמים. על מעמד הר סיני אמר משה, "קוֹל דְּבָרִים אַתֶּם שֹׁמְעִים וּתְמוּנָה אֵינְכֶם רֹאִים זוּלָתִי קוֹל" (דברים ד, יב). וזו גם לשונו של משפט החתימה של קהלת: "סוֹף דָּבָר: הַכֹּל נִשְׁמָע. אֶת הָאֱלֹהִים יְרָא וְאֶת מִצְוֹתָיו שְׁמוֹר, כִּי זֶה כָּל הָאָדָם". המשמעות נמצאת במה שאנחנו שומעים, לא במה שאנחנו רואים. לא במקרה היא נקראת מ**שמע**ות. **Maggid Books, 2017:** That is the meaning of the penultimate sentence of Kohelet. Note that wisdom almost invariably uses the metaphor of seeing. We speak of insight, foresight, hindsight, vision. We make an observation. We adopt a perspective. When we understand, we say, “I see.” Kohelet uses the word *ra’iti*, “I saw,” eighteen times. But revelation, the source of meaning, is not something we see. It is something we hear. That is why *shema* is the key word of Deuteronomy, where it occurs ninety-two times. As Moses said about the revelation at Mount Sinai, “You heard the sound of words but saw no form; there was only a voice” (Deut. 4:12). That is what the penultimate sentence is saying: “The final word: it has all been said. Hold God in awe, and heed His commands, for that is all man has.” Meaning is what we hear, not see. ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 101 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 101](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Sukkot%3B%20Season%20of%20Joy,_The%20Strangest%20Book%20of%20the%20Bible/r/101) דבר האלוהים הוא המקשר את הסופי, אותנו, אל האינסופי, אלוהים. ההתחלה הייתה במילים: "ויאמר אלוהים יהי..."; וגם הסוף, מסיק קהלת בסוף דבריו, הוא "סוף דבר", סוף במילים. הראייה מחכימה אותנו, אבל השמיעה היא הממשמעת את חיינו. **Maggid Books, 2017:** The divine word is what links the finite – us – to the Infinite, God. In the beginning was the word: “And God said, ‘Let there be….’” And, concludes Kohelet, “*Sof davar*,” “In the end is the word.” Seeing makes us wise, but it is listening that gives life meaning. ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 102 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 102](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Sukkot%3B%20Season%20of%20Joy,_The%20Strangest%20Book%20of%20the%20Bible/r/102) **ז. החופש לאי־ודאות** **Maggid Books, 2017:** *VII. The Freedom of Insecurity* ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 103 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 103](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Sukkot%3B%20Season%20of%20Joy,_The%20Strangest%20Book%20of%20the%20Bible/r/103) מגילת קהלת היא פירוש לחיי המלך שלמה. פירוש בעקיפין, פירוש מרומז, אבל פירוש. היא תשובה לשאלות שצריך לשאול כל מי שקורא את סיפורו של שלמה בספר מלכים. מה השתבש? איך קרה שהחכם מכל האדם שירך כך את דרכיו? כיצד נעשה האיש שבנה את המקדש לאיש אשר, דרך הרמונו הרב־לאומי, הכניס את עבודת האלילים אל חייו הלאומיים של עם ישראל? איך קרה שהמלך שהשלום הוא שמו ושימי שלטונו היו שלווים היה לדמות שחוללה מתחים רבים בחיי האומה, עד כדי כך שסמוך לאחר מותו היא התפצלה לשתיים ומאז ואילך לא חזרה למלוא גדולתה? **Maggid Books, 2017:** Kohelet is a commentary, oblique and subtle to be sure, to the life of Solomon. It is an answer to the questions that anyone who reads Solomon’s story in the book of Kings must ask. What went wrong? How did the wisest man on earth go so far astray? How did the man who built the Temple become the one who, through his myriad wives from many nations, admitted idolatry into the national life of Israel? How did the king whose name means “peace” and whose reign was marked by peace, become the figure who generated so many tensions within the nation that, shortly after his death, it split into two and never in all the subsequent centuries recovered the greatness it once had? ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 104 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 104](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Sukkot%3B%20Season%20of%20Joy,_The%20Strangest%20Book%20of%20the%20Bible/r/104) סיפורו של שלמה הוא המתעתע ביותר במקרא. הוא מתחיל בהבטחה מזהירה. ה' אמר לדוד, בפי נתן הנביא, כי לא הוא יבנה את המקדש אלא בנו. לבן זה יהיה מה שחסר לדוד: שלום. את הבן הזה, אמר ה', הוא יאמץ כבנו: "אֲנִי אֶהְיֶה לּוֹ לְאָב וְהוּא יִהְיֶה לִּי לְבֵן" (שמואל ב' ז, יד). היש התחלה מבשרת טוב מזו? **Maggid Books, 2017:** The story of Solomon is the most perplexing in Tanakh. It starts with immense promise. God, through the prophet Nathan, had told David that he would not build the Temple, but his son would. He would have what David lacked: peace. God said that He would adopt David’s son as His own: “I will be to him a Father, and he shall be to Me a son” (II Sam. 7:14). It is a uniquely auspicious beginning. ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 105 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 105](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Sukkot%3B%20Season%20of%20Joy,_The%20Strangest%20Book%20of%20the%20Bible/r/105) הלך רוח זה מוסיף לשרור כאשר דוד מת ושלמה יורש את כיסאו. ה' מתגלה לשלמה בחלום הלילה ומציע לו כל שיבקש. שלמה מבקש רק דבר אחד: "לֵב שֹׁמֵעַ לִשְׁפֹּט אֶת עַמְּךָ לְהָבִין בֵּין טוֹב לְרָע" (מלכים א' ג, ט). ה' שמח בתשובה זו ואומר לשלמה שהוא ייתן לו חוכמה כפי שהוא מבקש, ועליה יוסיף את אשר לא שאל: "גַּם עֹשֶׁר גַּם כָּבוֹד אֲשֶׁר לֹא הָיָה כָמוֹךָ אִישׁ בַּמְּלָכִים כָּל יָמֶיךָ" (שם, יג). **Maggid Books, 2017:** That mood is maintained when David dies and Solomon inherits his throne. God appears to Solomon in a dream and offers him anything he wishes. Solomon asks for only one thing: “an understanding heart, to judge Your people and discern between good and evil” (I Kings 3:9). Pleased with this reply, God says that He will indeed give him wisdom, but also in addition, “riches and honor, so that no other king shall compare with you, all your days” (ibid. 13). ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 106 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 106](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Sukkot%3B%20Season%20of%20Joy,_The%20Strangest%20Book%20of%20the%20Bible/r/106) וכך היה. ה' נתן "חָכְמָה לִשְׁלֹמֹה וּתְבוּנָה הַרְבֵּה מְאֹד וְרֹחַב לֵב כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם". חוכמתו רבתה "מֵחָכְמַת כָּל בְּנֵי קֶדֶם וּמִכֹּל חָכְמַת מִצְרָיִם, וַיֶּחְכַּם מִכָּל הָאָדָם". הוא חיבר שלושת אלפים משלים. שמו יצא לתהילה ברחבי תבל, "וַיָּבֹאוּ מִכָּל הָעַמִּים לִשְׁמֹעַ אֵת חָכְמַת שְׁלֹמֹה מֵאֵת כָּל מַלְכֵי הָאָרֶץ אֲשֶׁר שָׁמְעוּ אֶת חָכְמָתוֹ" (ה, ט-יד). אין בכל המקרא עוד דמות שגדולות כאלו מדוברות בה. **Maggid Books, 2017:** So it was. Solomon had, says Kings, “wisdom and understanding beyond measure, and breadth of mind like the sand on the seashore.” His acumen surpassed that of “all the people of the East and all the ­wisdom of Egypt.” He composed three thousand proverbs. His fame spread throughout the region and “people of all nations came to hear” his ­wisdom (5:9–14). No other figure in Tanakh is spoken of in these terms. ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 107 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 107](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Sukkot%3B%20Season%20of%20Joy,_The%20Strangest%20Book%20of%20the%20Bible/r/107) ועל כן, כאשר באה הנפילה היא הייתה קשה ומפתיעה. בספר דברים מוטלות על המלך שלוש מגבלות. אסור לו להרבות סוסים לעצמו, או לגרום לעם לשוב מצרימה "לְמַעַן הַרְבּוֹת סוּס". אסור לו להרבות לו נשים. וגם כסף וזהב "לֹא יַרְבֶּה לּוֹ מְאֹד" (דברים יז, טז-יז). **Maggid Books, 2017:** When the fall came, therefore, it was serious and surprising. ­Deuteronomy contains three commands about a king of Israel. He should not “acquire many horses for himself or cause the people to return to Egypt” to buy them. He should not have many wives, nor should he accumulate “much silver and gold” (Deut. 17:16–17). ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 108 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 108](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Sukkot%3B%20Season%20of%20Joy,_The%20Strangest%20Book%20of%20the%20Bible/r/108) שלמה הפר את כל השלוש. היו לו שנים־עשר אלף סוסים (מלכים א' י, כו). הוא גדל "מִכֹּל מַלְכֵי הָאָרֶץ לְעֹשֶׁר" (שם, כג). היו לו שבע מאות נשים ושלוש מאות פילגשים, אומר הכתוב, רבות מהן "מִן הַגּוֹיִם אֲשֶׁר אָמַר ה' אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל 'לֹא תָבֹאוּ בָהֶם וְהֵם לֹא יָבֹאוּ בָכֶם, אָכֵן יַטּוּ אֶת לְבַבְכֶם אַחֲרֵי אֱלֹהֵיהֶם'" (שם יא, א-ח). לבב שלמה אכן נטה, ועבודת האלילים חדרה לישראל – ודווקא בבית המלוכה. **Maggid Books, 2017:** Solomon broke all three. He had twelve thousand horses (I Kings 10:26). He “exceeded all the kings of the earth in riches” (10:23). He had seven hundred wives and three hundred concubines including, says the text, many from “the nations concerning which the Lord had said to the people of Israel, ‘You shall not enter into marriage with them, neither shall they with you, for surely they will turn away your heart after their gods’” (I Kings 11:1–8). The result was that idolatry was introduced into Israel at the highest level. ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 109 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 109](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Sukkot%3B%20Season%20of%20Joy,_The%20Strangest%20Book%20of%20the%20Bible/r/109) הגמרא אינה נושאת פנים לשלמה. היא אומרת שהוא נכשל מפני שהתורה עצמה נותנת טעמים לאיסורים שהיא מטילה על המלך. אסור לו להרבות סוסים כי הדבר יגרום לו לחזור למצרים כדי לקנות אותם. אסור לו להרבות נשים "וְלֹא יָסוּר לְבָבוֹ". שלמה חשב שבחוכמתו יוכל להפר את הכללים בלי לספוג את התוצאות: הוא ירבה סוסים בלי לשוב למצרים, הוא ירבה נשים אך לבבו לא יסור מה'. הוא טעה בשני המקרים. המקרא אינו מותיר מקום לספק: "וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה הָרַע בְּעֵינֵי ה'" (מלכים א' יא, ו). **Maggid Books, 2017:** The Talmud (*Sanhedrin* 21b) is candid. It says that Solomon fell because these commands were given a reason by the Torah itself. The king should not own too many horses because that will cause him to return to Egypt to buy them. He should not have too many wives “lest his heart turn away.” Solomon thought he was clever enough to break the law without suffering the consequences: buying horses from Egypt or being led astray by his wives. He was wrong in both cases. Tanakh leaves us in no doubt as to his epitaph: “Solomon did evil in the sight of the Lord” (I Kings 11:6). ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 110 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 110](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Sukkot%3B%20Season%20of%20Joy,_The%20Strangest%20Book%20of%20the%20Bible/r/110) גורם נוסף להידרדרות מתואר בכתוב בהרחבה אך אינו מוכרז ככזה במפורש: בניית בית המקדש. בפסוק המתברר רק בדיעבד כאירוני מאוד אומר הכתוב: "וַיְהִי בִשְׁמוֹנִים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית בְּחֹדֶשׁ זִו הוּא הַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי לִמְלֹךְ שְׁלֹמֹה עַל יִשְׂרָאֵל, וַיִּבֶן הַבַּיִת לַה'" (ו, א); כלומר, נסגר מעגל בהיסטוריה של עם ישראל, המסע הגיע ליעדו. **Maggid Books, 2017:** Much though the narrative tries to skirt around it, one of the precipitating factors was the building of the Temple itself. In a sentence that proved retrospectively to be deeply ironic, the text says that “in the four hundred and eightieth year after the people of Israel came out of the land of Egypt,” Solomon “began to build the House of the Lord” (I Kings 6:1). It was a way of saying that the act of Temple-building was about to bring the long Jewish journey to closure. ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 111 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 111](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Sukkot%3B%20Season%20of%20Joy,_The%20Strangest%20Book%20of%20the%20Bible/r/111) החזון בדבר מקדש מרכזי בארץ ישראל מועלה לראשונה בשירת הים: "תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ – מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ ה', מִקְּדָשׁ אֲדֹנָי כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ" (שמות טו, יז). לאורך מאות השנים שעברו מאז הארץ נורשה ונושבה, השבטים התאחדו תחת מלך אחד, וירושלים הייתה לבירה. עתה נותר רק לבנות את המקדש. **Maggid Books, 2017:** The idea that there would one day be a central sanctuary in the Promised Land goes back to the song at the Reed Sea: “You will bring them and plant them on the mountain of Your inheritance – the place, Lord, You made for Your dwelling, the Sanctuary, Lord, Your hands established” (Ex. 15:17). It had taken centuries for the land to be ­conquered and settled, the tribes united under a single king and Jeru­salem made the capital city. Building the House of God was now all that remained to be done. ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 112 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 112](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Sukkot%3B%20Season%20of%20Joy,_The%20Strangest%20Book%20of%20the%20Bible/r/112) אלא שלאורך הסיפור מופיעים אותות מבשרי רע. לצורך הבנייה נכרת חוזה עם הצידונים לאספקת כמות גדולה של עצי ארז. גויס כוח עבודה עצום: שלושים אלף איש עבדו במשמרות חודשיות בכריתת העצים, ולצידם עוד שמונים אלף חוצבים, שבעים אלף סבלים, ו־3,300 משגיחים שרָדו בפועלים (מלכים א' ה, טו-כה). **Maggid Books, 2017:** But there are ominous notes throughout the narrative. The building involved a treaty with Lebanon in exchange for the large amount of cedar wood involved in the construction. A labor force was drafted of thirty thousand men working in monthly shifts for the wood alone, together with eighty thousand stone-cutters, seventy thousand men employed to transport the stone and 3,300 officers to supervise the work (I Kings 5:15–25). ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 113 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 113](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Sukkot%3B%20Season%20of%20Joy,_The%20Strangest%20Book%20of%20the%20Bible/r/113) יושבי הארץ שאינם מבני ישראל – הנשארים מן האמורי והחיתי, הפריזי והחיווי והיבוסי – נלקחו לעבדים. הכתוב מוסיף, "וּמִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא נָתַן שְׁלֹמֹה עָבֶד" (שם ט, כב). עצם הצורך לציין זאת מבהיל. הסיפור כולו מהדהד את זכר שעבוד בני ישראל במצרים, ואף משתמש בכמה ביטויים מסיפור השעבוד הזה שבספר שמות. עתה מובנת חשיבותה של עובדה שצוינה ממש בתחילתו של סיפור תולדות מלכות שלמה, "וַיִּתְחַתֵּן שְׁלֹמֹה אֶת פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם וַיִּקַּח אֶת בַּת פַּרְעֹה" (שם ג, א). מלכות שלמה החלה בנישואים דיפלומטיים, שכמוהם ככריתת ברית, עם המעצמה האימפריאלית שלקחה את אבות אבותיו לעבדים – והינה, כעבור זמן קצר, שלמה הופך את בני עמו לעובדי כפייה, אומנם לא עבדים אך עובדי חובה בלא שכר, ומלכותו נעשית להם כמצרים שנייה. **Maggid Books, 2017:** The local non-Israelite population – the remaining Amorites, ­Hittites, Perizzites, Hivites and Jebusites – were taken as slaves. The text adds that “of the people of Israel, Solomon made no slaves” (I Kings 9:22). That this needed to be said is alarming. The entire narrative echoes the experience of the Israelites in Egypt, sometimes using the same words. We now realize the significance of a fact told at the very beginning of the story, that “Solomon made an alliance with Pharaoh king of Egypt and married his daughter” (I Kings 3:1). What was a king of Israel doing by forging an alliance, in the form of a marriage, with the imperial power that had once turned his ancestors into slaves? By turning his own people into a corvée, an unpaid, conscripted labor force, Solomon had in effect transformed Israel into a second Egypt. ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 114 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 114](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Sukkot%3B%20Season%20of%20Joy,_The%20Strangest%20Book%20of%20the%20Bible/r/114) ההשלכות היו מרחיקות לכת. אחרי מות שלמה פנו נציגי העם לבנו ויורשו רחבעם וביקשו, "אָבִיךָ הִקְשָׁה אֶת עֻלֵּנוּ וְאַתָּה עַתָּה הָקֵל מֵעֲבֹדַת אָבִיךָ הַקָּשָׁה וּמֵעֻלּוֹ הַכָּבֵד אֲשֶׁר נָתַן עָלֵינוּ וְנַעַבְדֶךָּ" (שם יב, ד). רחבעם שאל בעצת יועצי אביו, והם אמרו לו בעצם: אם תשרת את העם, העם ישרת אותך. הוא לא שמע בקולם והעדיף את עצתם של חבריו שאמרו לו לקבע את סמכותו באמצעות הכבדה נוספת של העול. בנו של שלמה לא היה להוט לשרת את העם, אך ציפה שהעם יעבוד אותו. רגע זה חרץ את גורלה של ההיסטוריה היהודית. העם מרד, הממלכה שוסעה, והקרע לא התאחה מאז לעולם. **Maggid Books, 2017:** The consequences were far-reaching. After Solomon’s death the people came to his son and successor Rehoboam, complaining, “Your father put a heavy yoke on us, but now lighten the harsh labor and the heavy yoke he put on us and we will serve you” (I Kings 12:4). Rehoboam consulted his father’s advisers, who told him in effect: if you serve the people, they will serve you. He did not listen, preferring instead the advice of his own friends who told him to assert his authority by making the burden heavier still. Instead of serving the people, Solomon’s son expected them to serve him. This was the single most fateful moment in Israel’s history. The people rebelled, the kingdom divided and the nation never fully recovered. ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 115 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 115](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Sukkot%3B%20Season%20of%20Joy,_The%20Strangest%20Book%20of%20the%20Bible/r/115) מה השתבש? זוהי שאלתו של קהלת. כדי להבין את תשובתו נפנה למבריק בתלמידיו של זיגמונד פרויד, אוטו ראנק. תרומתו המקורית ביותר של ראנק לחקר טבע האדם היא תובנתו כי האדם קרוע בין שני פחדים: הפחד לחיות והפחד למות. **Maggid Books, 2017:** What went wrong? That is Kohelet’s question. To understand his answer we must turn to Sigmund Freud’s most brilliant disciple, Otto Rank. Rank’s most original contribution to the study of human nature was his insight that we are torn between two fears: the fear of living and the fear of dying. ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 116 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 116](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Sukkot%3B%20Season%20of%20Joy,_The%20Strangest%20Book%20of%20the%20Bible/r/116) הפחד לחיות הוא מה שאנו חווים בקטנותנו: חרדת הפרידה. הפעוט יודע כמה הוא פגיע ותלותי, תלותי בייחוד באימו. אנו מפחדים להיות לבד. אנו זקוקים למגעם המגונן של בני אדם אחרים. מן הטעם הזה אנו מנסים להזדהות עם קבוצה, עם צוות, עם קהילה או עם לאום. אנו ממזגים את זהותנו בזו של יתר חברי הקבוצה. לחרדה הזו לבל נהיה יחידים, שונים, בעלי אישיות נבדלת, קרא ראנק הפחד לחיות. **Maggid Books, 2017:** The fear of living is what we experience in early childhood, namely separation anxiety. The young child knows how vulnerable and dependent he or she is, especially in relation to the mother. We fear being alone. We need the protective embrace of human others. It is for this reason that we seek to identify with a group, a team, a community or a nation. We merge our identity with theirs. It is the anxiety about being singular, different, individuated, that Rank called the fear of living. ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 117 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 117](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Sukkot%3B%20Season%20of%20Joy,_The%20Strangest%20Book%20of%20the%20Bible/r/117) אלא שברגע שאנו מזדהים עם קבוצה עולה בנו הפחד הנגדי: הפחד מפני אובדן האינדיבידואליות שלנו. כאשר ה"אני" משועבד כולו ל"אנחנו", האדם מרגיש חנוק, רמוס ומונמך. לזאת קרא ראנק הפחד למות. לתפיסתו, פחד זה הוא הגורם לאנשים בעלי תחושת עצמי חזקה לחפש להם אלמוות – אם במעשים אמיצים של התגרות במוות, אם דרך יצירות אומנות שיחיו לנצח (כמאמר שייקספיר: "לֹא שַׁיִשׁ, לֹא מַצֶּבֶת־הַזָּהָב / שֶׁל מְלָכִים יִחְיוּ כְּזֶה הַשִּׁיר").³⁶ בימי קדם חתרו שליטים אל האלמוות בבנייה של מונומנטים בל יימחו – מקדשים, פירמידות וארמונות שנועדו לעמוד עד עולם. כמידת חוזקו של ה"אני" ועוצמת סירובו להתמזג ב"אנחנו" כן עומק הפחד למות ותוקף הפיתוי להביסו בעזרת מיזם אלמוות אישי שבזכותו יינון שמו של האדם לעד. footnotes: ³⁶ תחילת סונטה 55, בתוך ויליאם שקספיר, סונטות, עברית: ש' שלום, ירושלים: מוסד ביאליק, תש"ן. **Maggid Books, 2017:** No sooner do we identify with a group, however, than we fear the opposite: losing our individuality. When the “I” is wholly subordinated to the “We,” we feel stifled, submerged, suffocated. This is what Rank called the fear of dying. Rank’s view was that it was this second fear that led people with a strong sense of self to seek immortality through heroic acts of death-defying courage, or by creating works of art that will live forever (Shakespeare’s “Not marble, nor the gilded monuments / of princes, shall outlive this powerful rhyme”). In ancient times rulers sought immortality by building imperishable monuments – temples, ­pyramids and palaces that would stand forever. The stronger the “I” and the greater the refusal to merge into the “We,” the deeper becomes the fear of death, and the more powerful the temptation to defeat it by a personal immortality project, something that will allow my name to live forever. ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 118 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 118](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Sukkot%3B%20Season%20of%20Joy,_The%20Strangest%20Book%20of%20the%20Bible/r/118) וזה הדבר שמגילת קהלת אומרת לנו על שלמה. כפי שכבר ראינו, אין עוד ספר בתנ"ך המשתמש באורח נמרץ כל כך בגוף הראשון: "בָּנִיתִי לִי... נָטַעְתִּי לִי... עָשִׂיתִי לִי... כָּנַסְתִּי לִי..." (קהלת ב, ד-ח). זהו דיבור של אדם המתבוסס באני־לי־שלי. וכהבחנתו של ראנק, אצל אדם בעל תחושת עצמי הפחד למות חזק במיוחד. כזה הוא קהלת, המשמיענו 38 פעם כמה טורדת אותו ההבנה כי החיים הם הבל, וכי ביום מן הימים הם יחדלו ואנו נחזור לעפרנו עירומים מכול. קהלת אינו מדבר על המקדש, או על שלוש־עשרה השנים שבילה שלמה בבניית ארמון לעצמו – כמעט כפליים משבע השנים שהקדיש לבניין המקדש (מלכים א' ז, א-יב). אך העובדות הללו רוחשות ברקע והֶמייתן נשמעת בבירור. **Maggid Books, 2017:** That is what Kohelet is telling us about Solomon. As we have already seen, no other book in Tanakh uses the first person singular as often as does Kohelet: “I built for myself…I made for myself…I gathered for myself…I acquired for myself” (Eccl. 2:4–9). These are the words of someone obsessed with I-me-mine. And, as Rank said, one with an exaggerated sense of self supremely fears death. That is Kohelet, telling us thirty-eight times how haunted he is by the realization that life is *hevel*, a mere breath that will one day cease, returning us naked to the grave, and turning our bodies to dust. Kohelet does not speak about the Temple, or how Solomon spent thirteen years – almost twice as long as the seven years it took to build the Temple – building a palace for himself (I Kings 7:1–12). But these facts hover in the background, unmistakably there. ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 119 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 119](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Sukkot%3B%20Season%20of%20Joy,_The%20Strangest%20Book%20of%20the%20Bible/r/119) חז"ל אמרו על מקדש שלמה דבר חריף מאוד. להבנתם, מזמור תהלים כד – "מִי יַעֲלֶה בְהַר ה' וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ?" – עוסק בטקס חנוכת המקדש. המזמור מסתיים בחזרה תמוהה: **Maggid Books, 2017:** The rabbis said something very acute about Solomon’s Temple. They understood Psalm 24 – “Who may ascend the mountain of the Lord? Who may stand in His holy place?” – as referring to the Temple dedication ceremony. The psalm ends with an odd repetition: ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 120 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 120](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Sukkot%3B%20Season%20of%20Joy,_The%20Strangest%20Book%20of%20the%20Bible/r/120) שְׂאוּ, שְׁעָרִים, רָאשֵׁיכֶם, וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם, וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד. מִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד? ה' עִזּוּז וְגִבּוֹר, ה' גִּבּוֹר מִלְחָמָה. שְׂאוּ, שְׁעָרִים, רָאשֵׁיכֶם, וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם, וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד. מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד? ה' צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, סֶלָה (ז-י). **Maggid Books, 2017:** Lift up your heads, O gates; be uplifted, eternal doors, so that the King of glory may enter. Who is the King of glory? It is the Lord, strong and mighty, the Lord mighty in battle. Lift up your heads, O gates; be uplifted, eternal doors, so that the King of glory may enter. Who is He, the King of glory? The Lord of hosts, He is the King of glory, Selah. (Ps. 24:7–10) ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 121 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 121](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Sukkot%3B%20Season%20of%20Joy,_The%20Strangest%20Book%20of%20the%20Bible/r/121) וכך הסבירו חכמים את הכפילות: כאשר ניסה שלמה להכניס את ארון הברית אל קודש הקודשים, השערים סירבו להיפתח. לכן הורה להם "שְׂאוּ, שְׁעָרִים, רָאשֵׁיכֶם". מלך הכבוד רוצה לעבור בכם. השערים שאלו אותו מיהו אותו מלך הכבוד, ושלמה השיב שזה ה', ובכל זאת השערים עמדו בסירובם. לכן נאלץ שלמה לבקש מהם שנית, וגם אז לא נפתחו.³⁷ המדרש מייחס אפוא לשערים חשד כבד בשלמה: שבליבו פנימה הוא חושב ש"מלך הכבוד" הינו הוא עצמו ולא אלוהים. אדם המקדיש לבניין ביתו פרק זמן כפול מזה שהוא מקדיש לבניין בית ה' מזמין את החשד כי בנה את בית ה' כמונומנט אלמוות לעצמו, כבניין שהוא מאמין שינציח את שמו. footnotes: ³⁷ שבת ל ע"א. **Maggid Books, 2017:** This is how they interpreted these lines: When Solomon tried to take the Ark into the Holy of Holies, the doors refused to open. Hence his command, “Lift up your heads, O gates.” The gates then asked him, “Who is the King of glory?” Solomon replied, “The Lord.” Yet the doors still refused to open. So Solomon had to ask again, and still they did not open (*Shabbat* 30a). In other words, the sages attributed to gates the suspicion that Solomon regarded himself, not God, as “the king of glory.” A man who spends almost twice as long building a palace for himself as building a house for God lays himself open to the suspicion that the Temple was Solomon’s own immortality project, the building he believed would make his name live forever. ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 122 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 122](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Sukkot%3B%20Season%20of%20Joy,_The%20Strangest%20Book%20of%20the%20Bible/r/122) המפחדים למות מבלים את חייהם בחיפוש עקר אחר ודאות, אחר דבר מה בן אלמוות שהם יכולים להסתפח אליו. כזה הוא, על פי מזמור תהלים קטו, פיתוי האלילים: "פֶּה לָהֶם וְלֹא יְדַבֵּרוּ, עֵינַיִם לָהֶם וְלֹא יִרְאוּ, אָזְנַיִם לָהֶם וְלֹא יִשְׁמָעוּ, אַף לָהֶם וְלֹא יְרִיחוּן" (ה-ו). כשיש לכם אליל, אתם יודעים מה יש לכם ביד. הוא איננו נע. הוא איננו נושם. הוא איננו משתנה. זה טעמו של חטא העגל. כזכור, הוא נולד מתוך בהלתו של העם שראה כי משה בושש לבוא. העם היה זקוק למנהיג. למה הוא לא עשה את המתבקש ופנה לאהרן, אחיו של משה, שותפו, דוברו, עמיתו ובן לווייתו? למה חפץ עשוי זהב? כי בני ישראל רצו דבר מה ניתן לחיזוי, כזה שאינו מתרגז עליהם, אינו מעמיד להם אתגרים, אינו מדרבן אותם להגיע לפסגות חדשות. חמר, מלט, אבן, שיש, עץ, כסף, זהב: אלה הם דברים שאפשר לסגוד להם בבטחה, כי הם אינם דורשים דבר. הם נמצאים תמיד, ובמתכונת קבועה. **Maggid Books, 2017:** Those who fear death spend their lives in a futile quest for security, for something they can attach themselves to that will not die. That, suggests the psalm, is the allure of idols: “They have mouths but ­cannot speak, eyes but cannot see. They have ears but cannot hear” (Ps. 115:5–6). You know where you are with an idol. It does not move. It does not breathe. It does not change. Hence the sin of the golden calf. Recall that it began with the people panicking because of the absence of Moses. They needed a leader. Why did they not do the obvious and turn to Aaron, Moses’ brother, his partner, spokesman, colleague and companion? Why an object made of gold? Because they wanted something predictable, something that did not get angry with them, challenge them, urge them to ever-greater heights. Bricks, mortar, stone, marble, cedar, silver, gold: these are things you can safely worship because they make no demands. They are there, unchanging, forever. ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 123 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 123](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Sukkot%3B%20Season%20of%20Joy,_The%20Strangest%20Book%20of%20the%20Bible/r/123) חייו של שלמה, עולה מהמסופר בקהלת, הם חיים של חיפוש ודאות העשויה קניין, רכוש ושררה. זהו פיתוי שהטה את ליבם של כמה מן המוכשרים שבמנהיגים בהיסטוריה. אך זהו מקסם שווא. חג הסוכות אומר לנו מדוע: אפשר לגור בבקתה אשר גגה עשוי עלים וענפים, להיות חשופים לרוח, לקור ולגשם, ועדיין לשמוח. **Maggid Books, 2017:** Implicit in Kohelet is a story about Solomon’s life as a search for security in terms of what we have, what we own and what we can control. That is a temptation that has led astray some of the most gifted leaders of all times. But it is a false quest. Sukkot tells us why: you can live in a hut with only leaves for a roof, exposed to the wind, the cold and the rain, and still rejoice. ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 124 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 124](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Sukkot%3B%20Season%20of%20Joy,_The%20Strangest%20Book%20of%20the%20Bible/r/124) והשמחה, לא האדריכלות המונומנטלית, היא המנצחת את פחד המוות, מפני שהיא מרוממת אותנו אל מעל לעצמי, ל"אני" העיקש והתמידי. שמחה היא רגש שאנו חולקים עם אחרים. שמחה היא הכרת תודה על מתנת חיינו שאנו מרגישים בנוכחות נותנה. אנו נעשים נצחיים לא בבניית בניינים אלא בפתיחת הגג שמעלינו, בהיחשפות אל הגבוה, אל הנצחי, אל אלוהים. **Maggid Books, 2017:** And it is joy, not monumental architecture, that defeats the fear of death, because it lifts us beyond the self, the insistent, interminable “I.” Joy is something we share with others. Joy is gratitude for the gift of life that we feel in the presence of the Giver of life. We become eternal not by constructing buildings, but by opening ourselves up, making ourselves vulnerable, to the Eternal, to God Himself. ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 125 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 125](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Sukkot%3B%20Season%20of%20Joy,_The%20Strangest%20Book%20of%20the%20Bible/r/125) ה' הוציא את בני ישראל משעבוד לחופש. אבל החופש דורש מאיתנו יכולת לחיות עם אי־ודאות. בחופש עלינו לפנות מקום לאנשים אחרים המבטאים את החופש שלהם בדרכים אחרות ובלתי צפויות. עלינו לשחרר חבל לילדינו, כפי שעשה אלוהים לאברהם באומרו לו "הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי" (בראשית יז, א). הוא מחייב אותנו שלא לנסות להפוך את האנשים סביבנו לשיבוטים שלנו או לעושי רצוננו. חופש, ביהדות, הוא חיים עם אל בלתי ניתן לחיזוי, האל שכאשר משה שאל אותו לשמו השיב, "אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה" (שמות ג, יד). החופש הוא חיים עם אל שעשה את כל בני האדם בצלמו – אבל אין לו צלם. באין אומץ לחיות עם אי־ודאות, אפילו החכם באדם, המלך שלמה, עלול לשרך את דרכיו. **Maggid Books, 2017:** God brought the Israelites from slavery to freedom. But freedom requires the ability to live with insecurity. It means making space for other people to express their freedom in different, unpredictable ways. It means empowering your children, as God empowered Abraham, saying “Walk on ahead of Me” (Gen. 17:1). It means not seeking to turn those around you into clones of yourself or servants of your will. It means, in Judaism, living with an unpredictable God who, when asked by Moses for His name, said, “I will be what I will be” (Ex. 3:14). It means living with God who made every human being in His image, yet who does not have an image. Without the courage to live with insecurity, even the wisest of men, King Solomon, can go astray. ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 126 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 126](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Sukkot%3B%20Season%20of%20Joy,_The%20Strangest%20Book%20of%20the%20Bible/r/126) סוכות הוא חג האי־ודאות. הוא חגו של עם היודע שלעולם לא יזכה לביטחון גמור, המוקף תמיד באומות גדולות וחזקות ממנו, המותקף תדיר משום שיש לו האומץ להיות שונה. בסוכה אנו יושבים בצל האמונה, "בצלא דמהימנותא" כלשון הזוהר,³⁸ ודי לנו בביטחון הזה. ה', כדברי דוד בתהלים, "יִצְפְּנֵנִי בְּסֻכֹּה בְּיוֹם רָעָה" (כז, ה). אם ה' הוא מפלטנו, ממי נפחד? איננו זקוקים למה ששלמה עשה לעצמו, ארמון ארזים. הסוכה היא הקוטב ההפוך. היא ביטחון רוחני בליבה של פגיעות גשמית. גם המונומנטלי שבמבנים, גם המקדש עצמו, אינו ערובה לביטחוננו הלאומי אם חשוב לנו המבנה ולא בוניו, ואם אנו חושבים שאנחנו עצמנו "מלך הכבוד". footnotes: ³⁸ זוהר, אמור קג, א. **Maggid Books, 2017:** Sukkot is the festival of insecurity. It is the festival of a people who know they will never be entirely safe, surrounded as they are by larger, stronger nations, assaulted as they have so often been for having the courage to be different. Sitting in the sukka, *betzila demehemnuta*, “under the shadow of faith” (*Zohar*, *Emor* 103a), is all the security we need. As David said in Psalm 27:5, “He will keep me safe in His pavilion [lit. sukka] on the day of trouble.” If God is our refuge, who then shall we fear? We do not need what Solomon made for himself: a palace of cedar. A sukka is the polar opposite. It is spiritual security in the midst of physical vulnerability. The most monumental building, even the ­Temple itself, will not guarantee the safety of the nation, if what matters is the building, not the builders, and if we think we are “the king of glory.” ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 127 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Sukkot; Season of Joy, The Strangest Book of the Bible 127](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Sukkot%3B%20Season%20of%20Joy,_The%20Strangest%20Book%20of%20the%20Bible/r/127) מקדש שלמה, מפעל נאצל שנבנה בדרך הלא נכונה ומן הטעם הלא נכון, לא הקנה למלך אלמוות ולא שריין את העם מפני כל פגע. ממלכות שלמה הוא השאיר הספד מריר, ואת העם הוא חילק לשתי ממלכות פגיעות עד מאוד. **Maggid Books, 2017:** Solomon’s Temple, the noblest of projects executed in the wrong way for the wrong reason, did not make the king immortal, or the nation invulnerable. It left Solomon with a terrible epitaph, and divided the nation, leaving it very vulnerable indeed.