## Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 1 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 1](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Yom%20Kippur%3B%20Seeking%20Forgiveness,_New%20Insights%20into%20Ancient%20Texts/r/1) שלושה קטעים בתפילות יום כיפור עוררו ספקולציות רבות. בפרק זה אציע פרשנות חדשה לכל אחד מהם. הראשון הוא "כל נדרי", התפילה־שאינה־תפילה הפותחת את יום כיפור. השני הוא עבודת הכוהן הגדול במשכן ולימים במקדש, ובייחוד טקס שליחת השעיר לעזאזל. מה פשר ההליך המשונה הזה? ולבסוף אדוּן בפיוט המושר בליל יום כיפור, "כי הנה כחומר ביד היוצר", שמפרשים ומתרגמים רבים הבינו שלא כשורה. **Maggid Books, 2017:** Three passages in the Yom Kippur prayers have occasioned much speculation, and in this section I offer a new interpretation of each. First is *Kol Nidrei*, the prayer-that-is-not-a-prayer with which Yom Kippur begins. Second is the service of the High Priest, in the Tabernacle and later the Temple, especially the rite of the goat sent to Azazel, the original “scapegoat.” What was the meaning of this strange procedure? Third is the poem said on *Kol Nidrei* night, “Like clay in the potter’s hands,” misunderstood by many commentators and translators. ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 2 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 2](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Yom%20Kippur%3B%20Seeking%20Forgiveness,_New%20Insights%20into%20Ancient%20Texts/r/2) **א. כל נדרי** **Maggid Books, 2017:** *I. Kol Nidrei* ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 3 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 3](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Yom%20Kippur%3B%20Seeking%20Forgiveness,_New%20Insights%20into%20Ancient%20Texts/r/3) אין כ"כל נדרי" לעורר את הלבבות – ואין מועמד מוזר יותר ממנו לעשות זאת. ראשית, אין זו תפילה בכלל. אפילו לא וידוי. זהו נוסח משפטי יבש להתרת נדרים. הוא כתוב ארמית. אין הוא מזכיר את אלוהים כלל. הוא איננו חלק מהתפילה. אין צורך לאומרו בבית הכנסת דווקא. ודורות של פוסקי הלכה דחו אותו או לפחות תמהו עליו. **Maggid Books, 2017:** *Kol Nidrei* is the strangest prayer ever to capture the religious imagination. First, it is not a prayer at all. It is not even a confession. It is a dry legal formula for the annulment of vows. It is written in Aramaic. It does not mention God. It is not part of the service. It does not require a synagogue. And it was disapproved of, or at least questioned, by generations of ­halakhic authorities. ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 4 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 4](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Yom%20Kippur%3B%20Seeking%20Forgiveness,_New%20Insights%20into%20Ancient%20Texts/r/4) לראשונה הוא נזכר בספרות ההלכתית במאה התשיעית לספירה, וכבר אז זהו אזכור המתנגד לו: רב נטרונאי גאון הוא ראשון בשורה ארוכה של חכמים שסברו שהוא בעייתי.²⁰ לדעתם, אדם אחד אינו יכול להתיר כך את נדריה של קהילה שלמה. וגם אם הדבר אפשרי הוא אינו רצוי, שכן הוא עלול לגרום לאנשים לזלזל בנדרים ובשבועות שלהם. נוסף על כך, הרי כבר בערב ראש השנה, בתפילת שחרית, עורכים התרת נדרים. דבר זה נזכר במפורש בתלמוד.²¹ אין שם אזכור להתרת נדרים ביום כיפור. footnotes: ²⁰ שו"ת רב נטרונאי גאון, חלק א, סימן קפה. ²¹ נדרים כג ע"ב. **Maggid Books, 2017:** The first time we hear of *Kol Nidrei*, in the ninth century, it is already being opposed by Rav Natronai Gaon (Responsa 1:185), the first of many sages through the centuries who found it problematic. In their view, one cannot annul the vows of an entire congregation this way. Even if one could, one should not, since it may lead people to treat vows lightly. Besides which, there has already been an annulment of vows ten days earlier, on the morning before Rosh HaShana. This is mentioned explicitly in the Talmud (*Nedarim* 23b). There is no mention of an annulment on Yom Kippur. ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 5 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 5](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Yom%20Kippur%3B%20Seeking%20Forgiveness,_New%20Insights%20into%20Ancient%20Texts/r/5) רבנו תם, נכדו של רש"י, בלט בעמידתו על כך שהתרת נדרים מהסוג שישנו ב"כל נדרי" אינה יכולה להיות רטרואקטיבית. היא אינה יכולה לחול על נדרים שכבר נעשו. היא יכולה לשמש רק סיוג מניעתי לנדרים עתידיים. לכן תבע לשנות את נוסח "כל נדרי" כך שיתייחס לשנה הבאה ולא לשנה שחלפה.²² ובכל זאת התפתח המנהג לכלול בנוסח את זו וגם את זו – פשרה הבאה על חשבון העקביות. דבר אחד הוא לבטל נדרים שכבר נעשו, דבר אחר לגמרי הוא לנטרל מראש נדרים עתידיים. footnotes: ²² ספר הישר, ק. **Maggid Books, 2017:** Rabbeinu Tam, Rashi’s grandson, was particularly insistent in arguing that the kind of annulment *Kol Nidrei* represents cannot be retroactive. It cannot apply to vows already taken. It can only be a preemptive qualification of vows in the future. Accordingly, he insisted on changing its wording so that *Kol Nidrei* refers not to vows from last year to this, but from this year to next (*Sefer HaYashar* 100). However, the custom developed to say both – a compromise at the cost of coherence. It is one thing to seek to undo vows we have already made, quite another to preclude vows we might make in the future. ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 6 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 6](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Yom%20Kippur%3B%20Seeking%20Forgiveness,_New%20Insights%20into%20Ancient%20Texts/r/6) "כל נדרי" אף עורר עוינות מצידם של גויים שטענו שהוא מוכיח כי היהודים אינם רואים את עצמם מחויבים לכבד את ההבטחות שלהם, שהרי בלילה הקדוש בשנה היהודית הם מבטלים אותן. לשווא הודגש שוב ושוב כי "כל נדרי" חל רק על נדרים שבין אדם לאלוהיו, לא על התחייבויות בין־אישיות. לאורך ימי הביניים, ובכמה מקומות עד המאה השמונה־עשרה, הוכרחו יהודים להישבע משום כך בדיונים משפטיים שבועה מיוחדת, "שבועת היהודים". **Maggid Books, 2017:** Disturbingly, *Kol Nidrei* created hostility on the part of non-Jews, who said it showed that Jews did not feel bound to honor their promises since they vitiated them on the holiest night of the year. In vain it was repeatedly emphasized that *Kol Nidrei* applies only to vows between us and God, not those between us and our fellow humans. Throughout the Middle Ages, and in some places until the eighteenth century, in lawsuits with non-Jews, Jews were forced to take a special *Oath More Judaico*, because of this concern. ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 7 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 7](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Yom%20Kippur%3B%20Seeking%20Forgiveness,_New%20Insights%20into%20Ancient%20Texts/r/7) היו אפוא טעמים הלכתיים וקהילתיים כאחד שלא לומר "כל נדרי" – אך למרות כל הדאגות והספקות הוא שרד. הוא אף נחשב, כאז כן עתה, לביטוי העילאי ליראה ולחומרה של היום. עוצמתו שלא קהתה חזקה מכל ההסברים המתבקשים לה. דומה שהיא מסמלת דבר מה גדול ממנה עצמה; אולי בהיסטוריה היהודית ואולי בדופק הסמוי של הלב היהודי. **Maggid Books, 2017:** So there were communal and halakhic reasons not to say *Kol Nidrei*, yet it survived all the doubts and misgivings. It remains the quintessential expression of the awe and solemnity of the day. Its undiminished power defies all obvious explanations. Somehow it seems to point to something larger than itself, whether in Jewish history or the inner heartbeat of the Jewish soul. ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 8 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 8](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Yom%20Kippur%3B%20Seeking%20Forgiveness,_New%20Insights%20into%20Ancient%20Texts/r/8) היו מן ההיסטוריונים שטענו ש"כל נדרי" זכה למעמדו הרגשי בימי השמד, המרת הדת הכפויה, לנצרות ולאסלאם, בימי הביניים – ובייחוד בספרד ובפורטוגל במאות הארבע־עשרה והחמש־עשרה. בכמה וכמה מקומות וזמנים הועמדה בפני היהודים הברירה: המירו את דתכם או שתהיו נתונים לרדיפות. לפעמים הברירה הייתה: השתמדו או שתגורשו. ולפעמים: השתמדו או שתושמדו. היו מן היהודים שהמירו את דתם. הם ידועים בשם אנוסים. בספרד הם כונו "קונברסוס" (מומרים), או בשם הגנאי "מראנוס" (חזירים). **Maggid Books, 2017:** Several historians have argued that it acquired its pathos from the phenomenon of forced conversions, whether to Christianity or Islam, that occurred in several places in the Middle Ages, most notably Spain and Portugal in the fourteenth and fifteenth century. Jews would be offered the choice: convert or suffer persecution. Sometimes it was: convert or be expelled. At times it was even: convert or die. Some Jews did convert. They were known in Hebrew as *anusim* (people who acted under coercion). In Spanish they were known as *conversos*, or contemptuously as *marranos* (swine). ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 9 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 9](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Yom%20Kippur%3B%20Seeking%20Forgiveness,_New%20Insights%20into%20Ancient%20Texts/r/9) רבים מהם נשארו יהודים בחשאי, ואחת בשנה, בליל יום כיפור, היו מתגנבים אל בית הכנסת, להתיר את הנדרים שנדרו בקבלם על עצמם את הדת האחרת, באשר עשו זאת בכפייה. הגעה זו לבית הכנסת הייתה בשבילם תשובה במלוא מובן המילה, גם במובנה המקורי: שיבה הביתה. **Maggid Books, 2017:** Many of them remained Jews in secret, and once a year on the night of Yom Kippur they would make their way in secret to the synagogue to seek release from the vows they had taken to adopt another faith, on the compelling grounds that they had no other choice. For them, coming to the synagogue was like *coming home*, the root meaning of *teshuva.* ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 10 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 10](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Yom%20Kippur%3B%20Seeking%20Forgiveness,_New%20Insights%20into%20Ancient%20Texts/r/10) על השערה זו יש כמה קושיות מתבקשות. ראשית, "כל נדרי" היה קיים מאות שנים לפני תקופות השמד. ההיסטוריון יוסף בלוך שיער, משום כך, ששורשי המנהג ברדיפות היהודים בידי הנוצרים בספרד הוויזיגותית: בשנת 613, כמעט 900 שנה לפני גירוש ספרד הידוע, הוציא המלך הוויזיגותי סיסבוט צו דומה מאוד, שדרש מהיהודים לבחור בין התנצרות לגירוש. אך בכל מקרה, לא סביר שהקונברסוס הסתכנו בהגעה לבית הכנסת בתאריך קבוע בשנות האינקוויזיציה, שכן לכידתם שם בידי הרשויות הייתה עולה להם בעינויים, במשפט ובמוות. **Maggid Books, 2017:** There are obvious problems with this hypothesis. Firstly, *Kol Nidrei* was in existence several centuries *before* the era of forced conversions. So historian Joseph S. Bloch suggested that *Kol Nidrei* may have originated in the much-earlier Christian persecution of Jews in Visigoth Spain, when in 613 Sisebur issued a decree that all Jews should either convert or be expelled, anticipating the Spanish expulsion of 1492. Even so, it is unlikely that *conversos* would have taken the risk of being discovered practicing Judaism. Had they done so during the centuries in which the Inquisition was in force, they would have risked torture, trial and death. ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 11 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 11](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Yom%20Kippur%3B%20Seeking%20Forgiveness,_New%20Insights%20into%20Ancient%20Texts/r/11) ובכל זאת, קשה להתעלם מהזיקה בין "כל נדרי" לבין היהודים שיצאו מהקהילה; ואולי זיקה זו היא ההסבר לנוסחת המבוא ל"כל נדרי" שיצר המהר"ם מרוטנבורג במאה השלוש־עשרה: "על דעת המקום ועל דעת הקהל, בישיבה של מעלה ובישיבה של מטה, אנו מתירים להתפלל עם העבריינים". זוהי הסרה פורמלית של חרם, והיא הייתה דרך לקדם בברכה את פניהם של אלה שפרשו מהקהילה. אך עם כל זאת, בנוסח "כל נדרי" אין שום אזכור להמרת דת, וגם לא לתשובה, לשינוי זהות או לכפרה. "כל נדרי" הוא מה שהוא: התרת נדרים כפשוטה. **Maggid Books, 2017:** Yet the connection between *Kol Nidrei* and Jews estranged from the community continues to tantalize, and may be the explanation for the preceding passage introduced by Rabbi Meir of Rothenburg in the thirteenth century: “By the authority of the heavenly and earthly court we grant permission to pray with the transgressors.” This constitutes the formal lifting of a ban of excommunication and was a way of welcoming outcasts back into the community. The fact remains, though, that the text of *Kol Nidrei* makes no reference to conversion, return, identity or atonement. It is what it is: simply an annulment of vows. ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 12 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 12](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Yom%20Kippur%3B%20Seeking%20Forgiveness,_New%20Insights%20into%20Ancient%20Texts/r/12) הסבר אחר שניתן נעוץ לא במילים של התרת הנדרים אלא במנגינה: אותה נעימה נושנה ומרטיטה המטילה בקהל אימה דרוכה עם פתיחת תפילות החג. נעימת "כל נדרי" היא מאותן נעימות תפילה שאומרים עליהן שהן איתנו עוד "מסינַי", אף כי קרוב לוודאי שהיא נוצרה בעמק הריין בימי הצלבנים. אכן, זאת מוזיקה החודרת אל מעמקי הנפש. בטהובן שיבץ את תווי הפתיחה שלה בפרק השישי ברביעיית המיתרים בדו דיאז מינור שלו (אופוס 131), מן הנשגבות ביצירותיו. ידוע לנו מן הכתובים כי עוד במאה החמש־עשרה ביקשו רבנים לתקן את נוסח "כל נדרי" אך ניסיונם נהדף משום שהשינוי קלקל את המנגינה. **Maggid Books, 2017:** Others have suggested that it is not the words of *Kol Nidrei* that have ensured its survival, but the music, the ancient, moving melody that immediately evokes a mood of drama and expectancy as the leader of prayer turns toward heaven, pleading on behalf of the congregation. The tune of *Kol Nidrei* is one of those known as *miSinai*, “from Sinai,” meaning in this context, of great antiquity, though probably it was composed in Rhineland Germany in the age of the Crusades. The music is indeed uniquely soulful. Beethoven chose the same opening sequence of notes for the sixth movement of his *String Quartet in C sharp minor*, *opus 131*, one of his most sublime compositions. Already in the fifteenth century we read of rabbis who sought to rectify the text of *Kol Nidrei*, only to find their suggestions rejected on the grounds that they would interfere with the melodic phrasing. ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 13 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 13](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Yom%20Kippur%3B%20Seeking%20Forgiveness,_New%20Insights%20into%20Ancient%20Texts/r/13) יש כוח רב בנעימה זו של יהודי אשכנז, אשר בשלוש חזרותיה על נוסח "כל נדרי" עולה מדימינואנדו מהוסה לפורטיסימו רב עוצמה. עוד מיציאת מצרים, עת שוררו פדויי השעבוד את שירת הים בהכרת תודה לגואלם, המוזיקה היא שפת הנשמה המבטאת את שאין לו מילים. ועדיין, התשובה הזו אינה פותרת את הבעיה, אלא רק מעמיקה אותה. למה בכלל להצמיד נעימה, קל וחומר נעימה מרגשת כל כך, לטקסט שאיננו תפילה אלא הליך משפטי? **Maggid Books, 2017:** The Ashkenazi melody, rising from diminuendo to fortissimo in the course of its threefold repetition, has intense power. Music, since the Israelites sang a song to God at the Reed Sea, has been the language of the soul as it reaches out toward the unsayable. Yet rather than solve the problem, this suggestion only deepens it. Why chant a melody at all to a text that is not a prayer but a legal process? ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 14 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 14](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Yom%20Kippur%3B%20Seeking%20Forgiveness,_New%20Insights%20into%20Ancient%20Texts/r/14) אין די אפוא בתיאוריות הללו. **Maggid Books, 2017:** So the theories as they stand do not satisfy. ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 15 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 15](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Yom%20Kippur%3B%20Seeking%20Forgiveness,_New%20Insights%20into%20Ancient%20Texts/r/15) כדי להבין את "כל נדרי" עלינו לשוב אל תכונה ייחודית במקרא שאין לה אח ורע בדתות אחרות. שוב ושוב אנו מוצאים בתנ"ך דיאלוגים בין אלוהים לנביאיו העשויים בדמות קרב משפטי. לפעמים, בפרט בספרי הושע ומיכה, התובע הוא אלוהים והנאשמים הם בני ישראל. במקרים אחרים, כגון בוויכוחו של אברהם עם ה' על גורל סדום, או במחאותיהם של ירמיהו, חבקוק ואיוב על סבלם של החפים מחטא, התפקידים הפוכים. הנושא הוא תמיד צדק, וההקשר הוא הברית בין אלוהים לישראל. סוגה זו – הדיאלוג בין אלוהים לאדם הבנוי כדרמת בית משפט – מכונה "ריב", והיא ערך מרכזי ביהדות. **Maggid Books, 2017:** To understand *Kol Nidrei* we need to go back to a unique ­feature of Tanakh, without counterpart in any other religion. Time and again we find that the dialogue between God and the prophets takes the form of a legal challenge. Sometimes, especially in the books of Hosea and Micah, the plaintiff is God and the accused, the children of Israel. At other times, as when Abraham argues with God over the fate of Sodom, or Jeremiah or Habakkuk or Job protest the sufferings of the innocent, the roles are reversed. Always the subject is justice, and the context, the covenant between God and Israel. This genre – the ­dialogue between God and humanity structured as a courtroom drama – is known as the *riv* (“contention, dispute, accusation”) ­pattern, and it is central to Judaism. ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 16 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 16](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Yom%20Kippur%3B%20Seeking%20Forgiveness,_New%20Insights%20into%20Ancient%20Texts/r/16) הריב עם אלוהים הוא תוצר של הברית, רעיון היסוד של היהדות. ברית היא הסכם בין שני צדדים או יותר, המבטיחים זה לזה נאמנות הדדית מתוך כיבוד הנבדלות והחופש של כל צד. הנישואים הם דוגמה טובה לברית בין יחידים. בזירה הבינלאומית, ברית נכרתת בין מדינות. אבל רק ביהדות מואצל לרעיון הזה הוד דתי (הנצרות שאלה את רעיון הברית מן היהדות, אך נתנה לו פרשנות אחרת). בברית זו, ה', ששחרר את בני ישראל מעבדות במצרים, מאמץ אותם כעם סגולה, עם שהוא אוצרו היקר, ואילו בני ישראל מקבלים עליהם את ה' כריבון, את התורה כחוקתם הכתובה, ואת השליחות להיות "מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ" (שמות יט, ו), או, כניסוחו של ישעיהו, להיות עדי ה' כלפי העולם (פרקים מג-מד). **Maggid Books, 2017:** It emerges from the logic of *covenant*, Judaism’s fundamental idea. A covenant is an agreement between two or more parties who, each respecting the dignity and freedom of the other, come together to pledge their mutual loyalty. In human terms the closest analogy is a marriage. In political terms it is a treaty between two nations. Only in Judaism is the idea given religious dignity (Christianity borrowed the idea of covenant from Judaism but gave it a somewhat different interpretation). It means that God, having liberated the Israelites from slavery in Egypt, adopts them as His *am segula*, His specially cherished nation, while the Israelites accept God as their Sovereign, the Torah as their written constitution and their mission as “a kingdom of priests and a holy nation” (Ex. 19:6) or, as Isaiah puts it, God’s “witnesses” in the world (Is. 43–44). ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 17 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 17](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Yom%20Kippur%3B%20Seeking%20Forgiveness,_New%20Insights%20into%20Ancient%20Texts/r/17) הברית מאצילה על האדם הוד שאין דוגמתו. היהדות גורסת, כמוה כרוב האמונות, שאלוהים הוא אינסופי ואנו סופיים, שאלוהים נצחי ואנו בני חלוף, שאלוהים הוא הכול ואנחנו רק מעט יותר מלא־כלום. אבל היהדות גם מעלה טיעון רב רושם בכיוון ההפוך: שאנחנו "שותפים לקב"ה במעשה בראשית".²³ איננו מוכתמים בחטא קדמון. איננו מנוּעי־גדוּלה. אנחנו חלקו של ה' בעולם. התנ"ך מספר סיפור אהבה מפליא: סיפור על אהבתו של אלוהים לעם שהוא קשור עמו בברית; ברית שהוא אינו מפר, אינו מבטל ואינו משנה לעולם – יבגוד בה העם הזה כאשר יבגוד. זו ברית אהבה ואמונים – העשויה ממצוות וחוקים. footnotes: ²³ שבת י ע"א; קיט ע"ב. **Maggid Books, 2017:** The covenant bestows an unrivaled dignity on humans. Judaism acknowledges, as do most faiths, that God is infinite and we infinitesimal, God is eternal and we ephemeral, God is everything and we next to nothing. But Judaism makes the momentous claim in the opposite direction, that we are “God’s partners in the work of creation” (*Shabbat* 10a and 119b). We are not tainted by original sin; we are not incapable of greatness; we are God’s stake in the world. Tanakh tells an astonishing love story: about God’s love for a people to whom He binds Himself in covenant, a covenant He never breaks, rescinds or changes however many times we betray it and Him. The covenant is law as love and loyalty. ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 18 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 18](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Yom%20Kippur%3B%20Seeking%20Forgiveness,_New%20Insights%20into%20Ancient%20Texts/r/18) זה מקורו של מודל דרמת בית המשפט, הצץ בכל פעם שאחד השותפים בברית מרגיש שהשני לא מילא את תנאי החוזה. אל נוכח כס השופטים הבלתי מאויש, אלוהים מאשים לפעמים את ישראל על שעזבו אותו – ולפעמים התפקידים מתהפכים והנביאים מוכיחים את אלוהים על מה שבעיניהם הוא חוסר צדק בעולם. זוהי תֵמה עקבית בתנ"ך ואף בספרות חז"ל. הייתה לה גם השפעה מעשית ניכרת על חיי בית הכנסת – במנהג "עיכוב קריאה" שרווח בקהילות ישראל. **Maggid Books, 2017:** Hence the model of the courtroom drama when either partner feels that the other has not honored the terms of the agreement. Before the impersonal bar of justice, God may accuse Israel of abandoning Him, or sometimes the roles are reversed and the prophets challenge God on what they perceive as a lack of justice in the world. This is a consistent theme in both Tanakh and the rabbinic literature. It also had a major practical influence on synagogue life. ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 19 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 19](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Yom%20Kippur%3B%20Seeking%20Forgiveness,_New%20Insights%20into%20Ancient%20Texts/r/19) כל יהודי שהרגיש כי נעשה לו עוול רשאי היה לקטוע את קריאת התורה ולהעלות את עניינו באוזני הקהל. המתלונן היה עולה אל הבימה, חובט בה שלוש פעמים ומכריז על "עיכוב קריאה". הוא הסביר מדוע בחר לדבר ישירות אל הציבור ולא אל בית הדין, ולבסוף היה אומר למתפללים כי רק בעזרתם יזכה לאמת וצדק. **Maggid Books, 2017:** Any Jew who felt he or she had suffered an injustice could interrupt the reading of the Torah in synagogue (*ikuv keria*) and present their case before the congregation. The plaintiff would mount the *bima*, bang three times on the table and say, “I am delaying the Torah reading.” He would explain why he had chosen to present his case directly to the community instead of a court or Beit Din. He would then tell the members of the community that he was depending on them for truth and justice, and one of the leaders of the congregation would accept the responsibility. ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 20 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 20](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Yom%20Kippur%3B%20Seeking%20Forgiveness,_New%20Insights%20into%20Ancient%20Texts/r/20) הגבאי היה מזמן שלושה בוררים שישמעו את הצדדים, ומכריז על מועד ליישוב המחלוקת. בדרך כלל היה הדבר מתקבל על דעתו של מעכב־הקריאה, אך אם סבר שעדיין לא קיבל יחס הוגן היה יכול להמשיך בעיכוב. יפה אליאך, שתיארה את ההליך הזה בספרה **היֹה היה עולם** על חיי עיירה יהודית בפולין בין מלחמות העולם, כותבת שם כי ההליך "התגלה כנשק חברתי רב כוח, שפעמים רבות סיפק לקהילה פתרונות מהירים ומשביעי רצון לבעיות סבוכות ביותר".²⁴, New York: Little, Brown and Company, 1998, pp. 84–87. footnotes: ²⁴ Yaffa Eliach, There Once Was a World **Maggid Books, 2017:** The case would be discussed, the *gabbai* would mount the *bima* and announce the names of three arbitrators (*borerim*) who had been chosen to hear the case, and the deadline for settling the disagreement. Usually this was accepted, but if the plaintiff still felt unfairly treated, he could continue to delay the Torah reading. Yaffa Eliach, who describes how this worked in Poland in the interwar years, says that it “proved a potent social weapon, quite often providing the community with a ­satisfactory and speedy resolution to extremely knotty problems.”¹ (New York: Little, Brown and Company, 1998), 84–87. footnotes: ¹ Yaffa Eliach, There Once Was a World ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 21 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 21](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Yom%20Kippur%3B%20Seeking%20Forgiveness,_New%20Insights%20into%20Ancient%20Texts/r/21) **בית הכנסת עשוי היה אפוא להפוך לבית משפט**. וזהו תפקידו של "כל נדרי". דווקא מפני שאיננו תפילה אלא הליך משפטי, הוא מאותת על כך שב־25 השעות הבאות עומד להתחולל בבית הכנסת דבר שהוא יותר מתפילה במובן המקובל של המילה, ואחֵר ממנה. **Maggid Books, 2017:** *The synagogue, in other words, could be turned into a court of law*. That is the function of *Kol Nidrei*. Precisely because it is not a prayer but a legal process, it signals that what is about to happen in the next twenty-five hours is something more and other than prayer in the conventional sense. ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 22 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 22](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Yom%20Kippur%3B%20Seeking%20Forgiveness,_New%20Insights%20into%20Ancient%20Texts/r/22) תפילות יום כיפור שונות מהתפילות של יתר המועדים. יש בהן פעולה משפטית, וידוי, הודאה באשמה שמקומה בדרך כלל בבית המשפט. בית הכנסת נראה כפי שהוא נראה תמיד, אבל מבחינה תפקודית הוא משתנה. הוא הופך לבית דין. אל כס המשפט יושב הקב"ה בכבודו ובעצמו, ואנו יושבים בדוכן הנאשמים. המשפט שהחל בראש השנה הגיע ליומו האחרון. אנחנו הנאשמים, ואנו עומדים להישפט; חומר הראיות: חיינו. "כל נדרי", התפילה שאינה תפילה, הופך אפוא את בית התפילה לבית משפט, ומכין את הקרקע ואת האווירה לדרמה הייחודית שתגיע לשיאה בתפילת נעילה – כאשר הכול יקומו על רגליהם, השופט יהיה מוכן לעזוב, ופסק הדין הכתוב יהיה על סף חתימה. **Maggid Books, 2017:** The prayers of Yom Kippur are different from those of any other festival. They include a legal act, confession, a plea of guilt that rightly belongs in a court of law. Physically, the synagogue looks like it does the rest of the year, but functionally it has changed. The Beit Knesset has become a Beit Din. The synagogue is now a court of law. Sitting on the Throne of Justice is God Himself and we are the prisoners at the bar. The trial that began on Rosh HaShana has reached its last day. We are the accused, and we are about to be judged on the evidence of our lives. So *Kol Nidrei*, the prayer-that-is-not-a-prayer, transforms the house of prayer into a law court, providing the setting and mood for the unique drama that will reach its climax at Ne’ila when the court rises, the Judge is ready to leave and the verdict, written, is about to be sealed. ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 23 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 23](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Yom%20Kippur%3B%20Seeking%20Forgiveness,_New%20Insights%20into%20Ancient%20Texts/r/23) זהו הממד הראשון של "כל נדרי". אבל אפשר גם לדבר עליו ברובד עמוק יותר. **Maggid Books, 2017:** That is the first dimension of *Kol Nidrei*, but we can go a level deeper. ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 24 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 24](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Yom%20Kippur%3B%20Seeking%20Forgiveness,_New%20Insights%20into%20Ancient%20Texts/r/24) איך, בעצם, פועלת התשובה? אנחנו מתוודים על חטאינו, מביעים חרטה וגומרים בדעתנו שלא לחזור על המעשה – אבל איך אנחנו יכולים לבטל את העבר? הרי מה שהיה היה. הזמן הוא א־סימטרי: אנחנו יכולים להשפיע על העתיד, לא על העבר. אך מתברר שאין זה מדויק. **התרת הנדרים ב"כל נדרי" היא תקדים משפטי – התקדים היחיד – למה שאנחנו שואפים שיקרה לחטאינו באמצעות התשובה.** הבסיס להתרת הנדרים הוא החרטה. העובדה שעכשיו אנחנו מתחרטים על כך שנדרנו היא המאפשרת לחכמינו לומר שמלכתחילה חסרה הייתה בנדר כוונה מלאה, שהיא רכיב מהותי בנדר בעל תוקף. **Maggid Books, 2017:** How, after all, does *teshuva* work? We confess our wrongs, express remorse and resolve not to repeat, but how can we undo the past? Surely, what’s done is done. The asymmetry of time means that we can affect the future but not the past. However, it is not quite so. *The release of vows that takes place through* Kol Nidrei *constitutes a legal precedent* – *the only one* – *for what we seek, through* teshuva*, to achieve for our sins.* The ground on which we seek annulment of vows is *ĥarata*, “remorse.” The fact that we now regret having taken the vow is the reason the sages were able to say that full intent – an essential element of a valid vow – was lacking from the outset. ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 25 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 25](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Yom%20Kippur%3B%20Seeking%20Forgiveness,_New%20Insights%20into%20Ancient%20Texts/r/25) **אך זהו בדיוק הדבר שאנו עושים כשאנו מתוודים על חטאינו ומביעים את חרטתנו עליהם**. במעשה זה אנו מאותתים בדיעבד שחטאינו נעדרו כוונה מלאה. אילו ידענו אז מה שאנחנו יודעים עכשיו, לא היינו עושים מה שעשינו. ואם כן, לא באמת התכוונו למה שעשינו. לכך התכוון ריש לקיש כשאמר שהתשובה הופכת זדונות לשגגות²⁵ – והשגגות יכולות להימחל. וזהו גם הטעם לכך שמיד לאחר "כל נדרי" אומרים החזן והקהל: "וְנִסְלַח לְכָל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם כִּי לְכָל הָעָם בִּשְׁגָגָה" (במדבר טו, כו). התרת הנדרים והתשובה נסמכות אפוא שתיהן על כוחה של החרטה לשנות את העבר או להמתיקו ולשחרר אותנו מכבלינו. footnotes: ²⁵ יומא פו ע"ב. **Maggid Books, 2017:** *But this is precisely what we do when we confess our sins and express our remorse for them*. We thereby signal retroactively that full intent was lacking from our sins. Had we known then what we know now, we would not have acted as we did. Therefore we did not really mean to do what we did. This is what Resh Lakish meant when he said that *teshuva* has the power retroactively to turn deliberate sins into inadvertent ones (*Yoma* 86b), and inadvertent sins can be forgiven. In fact this is why, immediately after *Kol Nidrei*, we recite the biblical verse that says: “All the congregation of Israel will be forgiven…for they sinned without intent [*bishgaga*]” (Num. 15:26). So both the annulment of vows and *teshuva* share the power of remorse to change or mitigate the past and liberate us from its bonds. ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 26 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 26](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Yom%20Kippur%3B%20Seeking%20Forgiveness,_New%20Insights%20into%20Ancient%20Texts/r/26) זה הרובד השני של הבנת "כל נדרי"; וישנו רובד שלישי, עמוק אף יותר. כזכור, יום כיפור קיים רק בזכות העובדה שביום הזה, ביורדו מהר סיני עם הלוחות השניים, הבטיח משה את מחילתו של ה' לבני ישראל על חטא העגל. **Maggid Books, 2017:** But there is a third level of significance to *Kol Nidrei* that is deeper still. Recall that Yom Kippur only exists in virtue of the fact that Moses secured God’s forgiveness of the Israelites after the sin of the golden calf, descending from the mountain on the tenth of Tishrei with a new set of tablets to replace those he had smashed in anger at their sin. ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 27 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 27](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Yom%20Kippur%3B%20Seeking%20Forgiveness,_New%20Insights%20into%20Ancient%20Texts/r/27) איך עשה זאת משה? לתחינתו זו של משה מקדימה התורה את המילים "וַיְחַל מֹשֶׁה אֶת פְּנֵי ה' אֱלֹהָיו וַיֹּאמֶר" (שמות לב, יא). הפועל "וַיְחַל", צורת העתיד המהופך של "לְחַלּוֹת", מבואר בדרך כלל כ"הפציר", "התחנן", "ניסה לפייס". אך מדרש חז"ל **מזהה אותו עם "יַחֵל" שמובנו בתורה הוא הפרת נדר**: "אִישׁ כִּי יִדֹּר נֶדֶר לה' אוֹ הִשָּׁבַע שְׁבֻעָה לֶאְסֹר אִסָּר עַל נַפְשׁוֹ לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ, כְּכָל הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה" (במדבר ל, ג). על סמך זאת יוצר המדרש פרשנות מפליאה: **Maggid Books, 2017:** How did Moses secure God’s forgiveness of the people? The text introducing Moses’ prayer begins with the Hebrew words, *Vayeĥal Moshe*. Normally these are translated as “Moses besought, implored, entreated, pleaded or attempted to pacify” God (Ex. 32:11). However, *the same verb is used in the context of annulling or breaking a vow* (Num. 30:3). On this basis the sages advanced a truly remarkable interpretation: ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 28 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 28](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Yom%20Kippur%3B%20Seeking%20Forgiveness,_New%20Insights%20into%20Ancient%20Texts/r/28) "וַיְחַל מֹשֶׁה" – מהו כן? אמר ר' ברכיה בשם ר' חלבו בשם ר' יצחק: שהתיר נדרו של יוצרו. כיצד? אלא, בשעה שעשו ישראל העגל, עמד משה מפייס האלוהים שימחול להם. אמר האלוהים, "משה! כבר נשבעתי 'זֹבֵחַ לָאֱלֹהִים יָחֳרָם' (שמות כב, יט) [כלומר, זובח לאלוהים אחרים ייענש], ודבר שבועה שיצא מפי איני מחזירו!" אמר משה, "ריבון העולם! ולא נתת לי הפרה של נדרים? ואמרת, 'אִישׁ כִּי יִדֹּר נֶדֶר לַה' אוֹ הִשָּׁבַע שְׁבֻעָה לֶאְסֹר אִסָּר עַל נַפְשׁוֹ לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ': הוא אינו מוחל, אבל חכם מוחל את נדרו בעת שישאל עליו, וכל זקן שמורה הוראה, אם ירצה שיקבלו אחרים הוראתו, צריך הוא לקיימה תחילה, ואתה ציוויתני על הפרת נדרים: דין הוא שתתיר את נדרך, כאשר ציוויתני להתיר לאחרים!" מיד נתעטף [משה] בטליתו וישב לו כזקן, והקב"ה עומד כשואל נדרו.²⁶ footnotes: ²⁶ שמות רבה מג, ד. **Maggid Books, 2017:** [*Vayeĥal Moshe* means] “Moses *absolved God of His vow*.” When the Israelites made the golden calf, Moses sought to persuade God to forgive them, but God said, “I have already taken an oath that *whoever sacrifices to any god other than the Lord must be punished* [Ex. 22:19]. I cannot retract what I have said.” Moses replied, “Lord of the universe, You have given me the power to annul oaths, for You taught me that one who takes an oath cannot break his word but a scholar can absolve him. I hereby absolve You of Your vow.” (Abridged from Exodus Raba 43:4) ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 29 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 29](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Yom%20Kippur%3B%20Seeking%20Forgiveness,_New%20Insights%20into%20Ancient%20Texts/r/29) על פי המדרש, הפעולה הראשונית של הסליחה מאת ה', שיום כיפור מיוסד עליה, נולדה מהתרת נדר – כאשר משה התיר את נדרו של ה'. **Maggid Books, 2017:** According to the sages, *the original act of divine forgiveness on which Yom Kippur is based came about through the annulment of a vow*, when Moses annulled the vow of God. ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 30 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 30](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Yom%20Kippur%3B%20Seeking%20Forgiveness,_New%20Insights%20into%20Ancient%20Texts/r/30) ואם כך הוא, מובן לנו היטב מדוע נבחר "כל נדרי" לפתוח את תפילות יום כיפור: **Maggid Books, 2017:** If this is so, we understand precisely why *Kol Nidrei* was chosen to introduce the prayers of Yom Kippur: ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 31 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 31](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Yom%20Kippur%3B%20Seeking%20Forgiveness,_New%20Insights%20into%20Ancient%20Texts/r/31) 1. הוא הופך את בית הכנסת לבית דין ואת התפילה למשפט. 2. הוא מבסס את הגיונה של התשובה על כוחה של החרטה לבטל בדיעבד את הכוונה שמאחורי המעשה, וכך להפוך זדונות לשגגות הניתנות למחילה. 3. על פי מדרש חז"ל, מעשה של התרת נדר (של משה לה') הוא שיצר את התקדים ההיסטורי של יום כיפור. **Maggid Books, 2017:** 1. It transforms the synagogue into a courtroom, and prayer into a trial. 2. It establishes the logic of atonement through the power of *ĥarata*, “remorse,” retroactively to vitiate the intention behind the deed, thus rendering our sins unwitting (*beshogeg*) and hence forgivable. 3. An act of annulment of a vow – the sages’ interpretation of Moses’ daring plea to God after the sin of the golden calf – constitutes the historical precedent for Yom Kippur. ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 32 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 32](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Yom%20Kippur%3B%20Seeking%20Forgiveness,_New%20Insights%20into%20Ancient%20Texts/r/32) לאורך ההיסטוריה הואשמה היהדות שהיא דת של דין ולא של אהבה. ההפך הגמור הוא הנכון. היהדות היא דת של דין ושל אהבה, מפני שבלי דין אין צדק, וגם כשיש דין (ובעצם: רק כשיש דין), ישנם רחמים, חמלה ומחילה. מַתת־האהבה הגדולה של אלוהים הייתה הדין: הדין המבסס את הזכויות ואת החובות של האדם, הנוהג בעשירים ובעניים באותו אופן, המאפשר לאלוהים לתבוע את האדם אך גם לאדם לתבוע את אלוהים, הדין שכל ילד יהודי לומד, הדין הכתוב באותיות של אש שחורה על אש לבנה ובוער בלבבותינו, הדין שגרם ליהודים להיות מן הנלהבים שבלוחמי הצדק בעולם. **Maggid Books, 2017:** Judaism has been accused over the centuries of being a religion of law, not love. This is precisely untrue. Judaism is a religion of law *and* love, for without law there is no justice, and even with law (indeed, *only* with law) there is still mercy, compassion and forgiveness. God’s great gift of love *was* law: the law that establishes human rights and responsibilities, that treats rich and poor alike, that allows God to challenge humans but also humans to challenge God, the law studied by every Jewish child, the law written in letters of black fire on white fire that burns in our hearts, making Jews among the most passionate fighters for justice the world has ever known. ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 33 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 33](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Yom%20Kippur%3B%20Seeking%20Forgiveness,_New%20Insights%20into%20Ancient%20Texts/r/33) דין בלי אהבה הוא נוקשה, אבל אהבה בלי דין היא אנרכיה שסופה להתגלגל לשנאה. בשמה של אהבת הדין, בשמו של דין האהבה, אנו מבקשים מאלוהים לשחרר אותנו מנדרינו ומחטאינו – מאותה סיבה: משום שאנו מתחרטים על שניהם. סוד כוחו של "כל נדרי" איננו שנות השמד וגם לא הניגון, אלא דרמת בית המשפט, הייחודית ליהדות, שבה אנו עומדים לתת דין וחשבון על חיינו ומפקידים את גורלנו בידי הצדק והרחמים של הקב"ה. **Maggid Books, 2017:** Law without love is harsh, but love without law is anarchy and eventually turns to hate. So in the name of the love-of-law and the law-of-love, we ask God to release us from our vows and from our sins for the same reason: that we regret and have remorse for both. The power of *Kol Nidrei* has less to do with forced conversions, or even music, than with the courtroom drama, unique to Judaism, in which we stand, giving an account of our lives, our fate poised between God’s justice and compassion. ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 34 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 34](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Yom%20Kippur%3B%20Seeking%20Forgiveness,_New%20Insights%20into%20Ancient%20Texts/r/34) **ב. השעיר לעזאזל** **Maggid Books, 2017:** *II. The Scapegoat* ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 35 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 35](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Yom%20Kippur%3B%20Seeking%20Forgiveness,_New%20Insights%20into%20Ancient%20Texts/r/35) הרכיב המוזר ביותר בעבודת יום כיפור במקדש היה טקס שני שעירי העיזים – האחד הועלה לקורבן, האחר נשלח "לַעֲזָאזֵל הַמִּדְבָּרָה" (ויקרא טז, י). שניהם הובאו לפני הכוהן הגדול, בלי שאפשר להבחין ביניהם ובייעודם: נבחרו שעירים דומים ככל האפשר במראה ובגודל. אך אז הוטלו הגורלות – על הגורל האחד נכתב "לה'" ועל השני "לעזאזל". השעיר שהוגרל לה' הועלה כקורבן חטאת. על השעיר השני התוודה הכוהן הגדול על חטאי העם, והוא נלקח לאי־שם במדבר יהודה ושם הופל אל מותו. על פי מסורת חז"ל, חוט אדום הוצמד אל קרניו, "לשון של זהורית", ולפני צאתו נחתכה מחציתו; אם קורבן החטאת נרצה, חוט השני הלבין. **Maggid Books, 2017:** The strangest element of the service on Yom Kippur in Temple times was the ritual of the two goats, one offered as a sacrifice, the other sent away into the desert “to Azazel.” They were brought before the High Priest, to all intents and purposes indistinguishable from one another: they were chosen to be as similar as possible to one another in size and appearance. Lots were drawn, one bearing the words “To the Lord,” the other, “To Azazel.” The one on which the lot “To the Lord” fell was offered as a sacrifice. Over the other, the High Priest confessed the sins of the nation and it was then taken away into the desert hills outside Jerusalem where it plunged to its death. Tradition tells us that a red thread would be attached to its horns, half of which was removed before the animal was sent away. If the rite had been effective, the red thread would turn to white. ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 36 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 36](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Yom%20Kippur%3B%20Seeking%20Forgiveness,_New%20Insights%20into%20Ancient%20Texts/r/36) קורבנות חטאת ואשם היו עניין שכיח, אבל הטקס הזה היה יחיד במינו. בדרך כלל, הווידוי נאמר על הבהמה המיועדת לקורבן. כאן, הוא נאמר דווקא על הבהמה השנייה. מדוע חולק הקורבן לשניים? ולמה שתי חיות שגורלותיהן השונים נקבעו בהגרלה? ומי או מה הוא העזאזל? **Maggid Books, 2017:** Sin and guilt offerings were common in ancient Israel, but this ceremony was unique. Normally confession was made over the animal to be offered as a sacrifice. In this case confession was made over the goat *not* offered as a sacrifice. Why the division of the offering into two? Why two identical animals whose fate, so different, was decided by the drawing of a lot? And who or what was Azazel? ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 37 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 37](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Yom%20Kippur%3B%20Seeking%20Forgiveness,_New%20Insights%20into%20Ancient%20Texts/r/37) המילה "עזאזל" אינה מופיעה עוד במקרא. שלוש תיאוריות מרכזיות הועלו באשר למובנה. על פי חז"ל ורש"י הכוונה ל"הר עז וקשה, צוק גבוה". על פי אבן עזרא (בלשון חידות) והרמב"ן (במפורש), עזאזל היה שמו של שד או רוח, אחד מן "הנפילים" הנזכרים בתחילת פרק ו של חומש בראשית. הפירוש השלישי גורס כי זהו הֶלחם פשוט: עז אזל, כלומר שעיר עזים ששולַח. מכאן תרגומה האנגלי המקובל של המילה, e]scapegoat] (עז בריחה), שטבע ויליאם טינדייל בתרגומו לתנ"ך משנת 1530. **Maggid Books, 2017:** The word Azazel appears nowhere else in Scripture, and three major theories emerged as to its meaning. According to the sages and Rashi it meant “a steep, rocky or hard place,” in other words a description of its destination. According to Ibn Ezra (cryptically) and Nahmanides (explicitly), Azazel was the name of a spirit or demon, one of the fallen angels referred to in Genesis 6:2. The third interpretation is that the word simply means “the goat [*ez*] that was sent away [*azal*].” Hence the English word “(e)scapegoat” coined by William Tyndale in his 1530 English translation of the Bible. ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 38 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 38](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Yom%20Kippur%3B%20Seeking%20Forgiveness,_New%20Insights%20into%20Ancient%20Texts/r/38) את ההסבר המשכנע ביותר לפשר הטקס מציע הרמב"ם ב**מורה נבוכים**. הוא רואה בו דרמה סמלית: **Maggid Books, 2017:** Maimonides offers the most compelling explanation, that the ritual was intended as a symbolic drama: ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 39 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 39](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Yom%20Kippur%3B%20Seeking%20Forgiveness,_New%20Insights%20into%20Ancient%20Texts/r/39) איש לא יטיל ספק שאין החטאים גופים המועברים על גבו של פרט אחד אל פרט אחר. אלא כל המעשים האלה משָלים לשם היווצרות צורה בנפש כדי שתיווצר ההיפעלות לתשובה, כלומר, שנקִיִּים אנו מכל מעשינו הקודמים, השלכנום אחרי גבינו והרחקנום תכלית ההרחקה.²⁷ footnotes: ²⁷ מורה נבוכים, ג, מו (מורה נבוכים לרבנו משה בן מימון, תרגם מיכאל שורץ, ערך דוד צרי, תל אביב וירושלים: אוניברסיטת תל-אביב וכתר, תשס"ג, כרך ב, עמ' 623). **Maggid Books, 2017:** There is no doubt that sins cannot be carried like a burden, and taken off the shoulder of one being to be laid on that of another being. But these ceremonies are of a symbolic character, and serve to impress men with a certain idea, and to induce them to repent; as if to say, we have freed ourselves of our previous deeds, have cast them behind our backs, and removed them from us as far as possible. (*Guide for the Perplexed*, III:46) ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 40 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 40](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Yom%20Kippur%3B%20Seeking%20Forgiveness,_New%20Insights%20into%20Ancient%20Texts/r/40) הדבר מתיישב על הדעת, אבל השאלה נשארת. מדוע נשתנה טקס זה מכל שאר קורבנות החטאת והאשם? ולמה שני שעירים ולא אחד? **Maggid Books, 2017:** This makes sense, but the question remains. Why was this ritual different from all other sin or guilt offerings? Why two goats rather than one? ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 41 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 41](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Yom%20Kippur%3B%20Seeking%20Forgiveness,_New%20Insights%20into%20Ancient%20Texts/r/41) התשובה הפשוטה ביותר היא שעבודת הכוהן הגדול ביום הכיפורים נועדה לתכלית אחרת מזו של הקורבנות הרגילים, אלו שמוקרבים בגלל חטא מסוים. התורה מציינת שתי מטרות, לא אחת: "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם; לִפְנֵי ה' תִּטְהָרוּ" (ויקרא טז, ל). בדרך כלל, כל תכליתו של הקורבן היא הכפרה. אולם יום כיפור מכוון לדבר נוסף: טהרה. הכפרה היא על מעשים. הטהרה חלה על האדם. החטא מותיר כתם על אישיותו של החוטא, ואת הכתם הזה יש למחות כדי שאפשר יהיה להזדכך ולהתחיל מחדש. **Maggid Books, 2017:** The simplest answer is that the High Priest’s service on Yom Kippur was intended to achieve something other and more than ordinary sacrifices occasioned by sin. The Torah specifies two objectives, not one: “For on this day you will be atoned and made pure; of all your sins before the Lord you shall be purified” (Lev. 16:30). Normally all that was aimed at was atonement, *kapara*. On Yom Kippur something else was aimed at: cleansing, purification, *tahara*. Atonement is for acts. Purification is for persons. Sins leave stains on the character of those who commit them, and these need to be cleansed before we can undergo catharsis and begin anew. ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 42 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 42](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Yom%20Kippur%3B%20Seeking%20Forgiveness,_New%20Insights%20into%20Ancient%20Texts/r/42) החטא מטמא. דוד המלך הרגיש מזוהם כשנתן הנביא הוכיחו על מעשהו בבת־שבע: "הֶרֶב כַּבְּסֵנִי מֵעֲו‍ֹנִי וּמֵחַטָּאתִי טַהֲרֵנִי" (תהלים נא, ד). ליידי מקבת, במחזהו של שייקספיר, אומרת לאחר הפשע שביצעה "מה, הידיים האלה לעולם לא יהיו נקיות?".²⁸ יש בתורה טקס טהרה נוסף, שגם בו חיה משולחת ואינה מוקרבת. זהו טקס טהרת המצורע: footnotes: ²⁸ ויליאם שייקספיר, מקבת, עברית: דורי פרנס, אתר "שייקספיר ושות'", מערכה חמישית, תמונה ראשונה. **Maggid Books, 2017:** Sin defiles. King David felt stained after his adultery with Bathsheba: “Wash me thoroughly of my iniquity and cleanse me of my sin” (Ps. 51:4). Shakespeare has Macbeth say, after his crime, “Will these hands ne’er be clean?” The ceremony closest to the rite of the scapegoat – where an animal was let loose rather than sacrificed – was the ritual for someone who was being cleansed of a skin disease: ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 43 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 43](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Yom%20Kippur%3B%20Seeking%20Forgiveness,_New%20Insights%20into%20Ancient%20Texts/r/43) וְצִוָּה הַכֹּהֵן וְלָקַח לַמִּטַּהֵר שְׁתֵּי צִפֳּרִים חַיּוֹת טְהֹרוֹת וְעֵץ אֶרֶז וּשְׁנִי תוֹלַעַת וְאֵזֹב. וְצִוָּה הַכֹּהֵן וְשָׁחַט אֶת הַצִּפּוֹר הָאֶחָת אֶל כְּלִי חֶרֶשׂ עַל מַיִם חַיִּים. אֶת הַצִּפֹּר הַחַיָּה יִקַּח... וְשִׁלַּח אֶת הַצִּפֹּר הַחַיָּה עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה (ויקרא יד, ד-ז). **Maggid Books, 2017:** If they have been healed of their defiling skin disease, the priest shall order that *two live clean birds* and some cedar wood, scarlet yarn and hyssop be brought for the person to be cleansed. Then the priest shall order that *one of the birds be sacrificed* over fresh water in a clay pot. He is then to take the live bird…. And he is *to release the live bird in the open fields*. (Lev. 14:4–7) ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 44 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 44](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Yom%20Kippur%3B%20Seeking%20Forgiveness,_New%20Insights%20into%20Ancient%20Texts/r/44) הציפור החיה, ממש כמו השעיר לעזאזל, שולחה ועמה הטומאה, הכתם. כמובן, זהו עניין פסיכולוגי. כתם מוסרי איננו דבר חומרי. הוא קיים בתודעה, ברגש, בנפש. אדם שעשה את הרע, קשה לו להיפטר מתחושת הטומאה גם אם נסלח לו. דרוש לו איזה מעשה סמלי. שרידתם של מנהגים כגון התשליך בראש השנה והכפרות בערב יום כיפור – מתוך שימוש בפירורים בראשון ובתרנגול בשני – היא עדות לכך. על שני המנהגים נמתחה ביקורת מפי פוסקי הלכה, ובכל זאת הם נשתמרו, מן הטעם שנתן הרמב"ם. קל יותר להרגיש שהטומאה הסתלקה אם יש להסתלקותה ייצוג נראה לעין. כשאנחנו רואים את הייצוג הזה הולך מאיתנו, נישא על גבי דבר מה, אנו מרגישים מטוהרים. זה אולי לא רציונלי, אבל גם אנחנו כאלה רוב הזמן. **Maggid Books, 2017:** The released bird, like the scapegoat, was sent away carrying the impurity, the stain. Clearly this is psychological. A moral stain is not something physical. It exists in the mind, the emotions, the soul. It is hard to rid oneself of the feeling of defilement when you have committed a wrong, even when you know it has been forgiven. Some symbolic action seems necessary. The survival of such rites as *Tashlikh*, the “casting away” of sins on Rosh HaShana, and *Kaparot*, “atonements, expiations,” on the eve of Yom Kippur – the first involving crumbs, the second a live chicken – is evidence of this. Both practices were criticized by leading halakhic authorities yet both survived for the reason Maimonides gives. It is easier to feel that defilement has gone if we have had some visible representation of its departure. We feel cleansed once we see it go somewhere, carried by something. This may not be rational, but then neither are we, much of the time. ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 45 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 45](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Yom%20Kippur%3B%20Seeking%20Forgiveness,_New%20Insights%20into%20Ancient%20Texts/r/45) זה ההסבר הפשוט. השעיר המוקרב מייצג את הכפרה, והשעיר המשתלח מסמל את הטהרה, את הסרת הכתם המוסרי. אך ישנו הסבר חלופי העולה מן המדרש, מן הזוהר ומפירושו של אברבנאל, הסבר הצולל לרובד עמוק הרבה יותר של סמליות. שלושת המקורות הללו מעלים סדרה של זיקות, מילוליות או ויזואליות, בין שני השעירים לבין יריבות האחים שבין יעקב לעשו. **Maggid Books, 2017:** That is the simplest explanation. The sacrificed goat represented *kapara*, atonement. The goat sent away symbolized *tahara*, cleansing of the moral stain. There is however an additional suggestion made by the Midrash, the *Zohar* and the fifteenth-century Spanish commentator Abrabanel that takes us to an altogether deeper level of symbolism. All three note a series of connections, verbal or visual, between the two goats and the sibling rivalry between Jacob and Esau. ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 46 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 46](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Yom%20Kippur%3B%20Seeking%20Forgiveness,_New%20Insights%20into%20Ancient%20Texts/r/46) צמד השעירים הזהים מעלה על הדעת תאומים – ויעקב ועשו הם צמד התאומים הבולט בתורה (אף כי אין הם תאומים זהים). יתרה מכך, בסיפורם מופיע צמד שעירי עיזים. כאשר רבקה שומעת שיצחק עומד לברך את עשו, היא אומרת ליעקב, "לֶךְ נָא אֶל הַצֹּאן וְקַח לִי מִשָּׁם שְׁנֵי גְּדָיֵי עִזִּים טֹבִים, וְאֶעֱשֶׂה אֹתָם מַטְעַמִּים לְאָבִיךָ כַּאֲשֶׁר אָהֵב" (בראשית כז, ט). **Maggid Books, 2017:** Two identical goats suggest twins, and Jacob and Esau are the Torah’s most notable (if non-identical) twins. Two goats also play a part in their story. When Rebecca hears that Isaac is about to bless Esau, she tells Jacob, “Go out to the flock and bring me *two choice young goats*, so I can prepare some tasty food for your father, such as he likes” (Gen. 27:9). ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 47 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 47](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Yom%20Kippur%3B%20Seeking%20Forgiveness,_New%20Insights%20into%20Ancient%20Texts/r/47) ועוד: המילה "שעיר" היא גם זו המתארת את עשו. כך בלידתו – "וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן אַדְמוֹנִי כֻּלּוֹ כְּאַדֶּרֶת שֵׂעָר" (כה, כה) – וכך בפי יעקב כשהוא עומד לגנוב ממנו את הברכה: "הֵן עֵשָׂו אָחִי אִישׁ שָׂעִר וְאָנֹכִי אִישׁ חָלָק" (כז, יא). ארצו של עשו, ארץ אדום, מכונה במקרא הַר שֵׂעִיר (בדברים, ביהושע, ביחזקאל ובדברי הימים). כך ה"שעיר", וכך גם ה"אדום", צבעו של החוט הנקשר לשעיר המשתלח. אֱדוֹם הוא שמו החלופי של עשו ושמה העיקרי של ארצו; אם מפני ששׂערו בעת הולדתו היה כאמור אדמוני, אם על שם "הָאָדֹם הָאָדֹם הַזֶּה" כפי שכינה את נזיד העדשים שקנה מיעקב במחיר בכורתו (כה, ל). **Maggid Books, 2017:** The Hebrew word used for “goat” in Leviticus 16 is *se’ir*, which also means “hairy.” This is the word used to describe Esau at birth (“His whole body was like a hairy garment” [Gen. 25:25]) and later when Jacob was about to take Esau’s blessing (“But my brother Esau is a hairy man” [Gen. 27:11]). Esau’s territory throughout the Bible is Mount Seir. The red thread attached to the goat also has Esau connections. His alternative name, Edom, means “red,” either because his hair was red at birth (Gen. 25:25) or because of the red lentil soup for which he traded his birthright (25:30). ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 48 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 48](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Yom%20Kippur%3B%20Seeking%20Forgiveness,_New%20Insights%20into%20Ancient%20Texts/r/48) הפועל "לכפר" להטיותיו הוא מילת המפתח בפרק טז בספר ויקרא, פרק עבודת יום הכיפורים. הוא מופיע בפרק 23 פעמים. בספר בראשית כולו, הפועל מופיע במובן הזה רק פעם אחת ויחידה, כאשר יעקב העומד לפגוש את עשו אחרי 22 שנות פרידה שולח לו מתנות ואומר, "אֲכַפְּרָה פָנָיו בַּמִּנְחָה הַהֹלֶכֶת לְפָנָי וְאַחֲרֵי כֵן אֶרְאֶה פָנָיו, אוּלַי יִשָּׂא פָנָי" (לב, כא). **Maggid Books, 2017:** The keyword of Leviticus 16 is *k-p-r*, “atone.” It appears twenty-three times in this one chapter. Significantly, the only time it appears in the sense of “atone” in Genesis is when Jacob, about to meet Esau after an absence of twenty-two years, sends messengers with gifts, ­saying, “I will pacify him [*akhapra panav*] with these gifts I am sending on ahead; later, when I see him, perhaps he will receive me” (32:20). ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 49 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 49](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Yom%20Kippur%3B%20Seeking%20Forgiveness,_New%20Insights%20into%20Ancient%20Texts/r/49) אם אומנם יש קשר בין השעיר לעזאזל לבין היריבות בין יעקב לעשו, מהו קשר זה? רמז לכך מוצע בחיבורו הקלסי של המלומד הצרפתי רנה ז'יראר המנתח את טקסי הקורבן, **האלימות והקדושה**.²⁹ ז'יראר טען כי (א) המעשה הדתי הראשוני הוא ההקרבה; (ב) ההקרבה היא תמיד ניסיון לרסן את האלימות שבתוך החברה; ו־(ג) המקור הראשון לאלימות הוא יריבות האחים. footnotes: ²⁹ רנא ז'יראר, האלימות והקדושה, עברית: יותם ראובני, תל אביב: נמרוד, תשס"ט. **Maggid Books, 2017:** If there *is* a connection between the scapegoat and the rivalry between Jacob and Esau, what is it? A clue is offered by the analysis of sacrificial rites by the French scholar Rene Girard in his classic work, *Violence and the Sacred*. Girard argues that (1) the primary religious act is sacrifice; (2) sacrifice is always an attempt to curb violence within society; and (3) the primary source of violence is sibling rivalry. ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 50 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 50](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Yom%20Kippur%3B%20Seeking%20Forgiveness,_New%20Insights%20into%20Ancient%20Texts/r/50) ז'יראר מתווכח עם פרויד, שטען שהאלימות נולדה מן המתח בין אבות לבנים: תסביכי אדיפוס ולאיוס. ספר בראשית הוא תנא דמסייע לז'יראר. אחד הנושאים המרכזיים בו הוא יריבות האחים – קין והבל, יצחק וישמעאל, יעקב ועשו, יוסף ואחָיו. בשלושה מן המקרים האלה לפחות רוחשת סכנת אלימות, ובאחד מהם, המקרה של קין והבל, מתרחש רצח־אח. **Maggid Books, 2017:** Girard takes issue with Freud who argued that violence is born in the tension between fathers and sons: the Oedipus and Laius complexes. Genesis supports Girard. One of its key themes is sibling rivalry – between Cain and Abel, Isaac and Ishmael, Jacob and Esau, and Joseph and his brothers. In at least three of these cases, violence is waiting in the wings and in one, Cain and Abel, there is actual fratricide. ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 51 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 51](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Yom%20Kippur%3B%20Seeking%20Forgiveness,_New%20Insights%20into%20Ancient%20Texts/r/51) ז'יראר משער שמקור האלימות הוא "התשוקה המימטית", כלומר **התשוקה להיות מישהו אחר, או להיות בעליו של מה שיש לו**. בדוגמאות הקלסיות שיש לכך בספרות, זהו בדרך כלל צמד תאומים. מחוץ לתנ"ך אלה הם, למשל, אֵטֵאוֹקְלֵס ופּוֹליניקס בני אדיפוס במיתולוגיה היוונית, ורומולוס ורמוס בפולקלור הרומי. ז'יראר קובע כי ריבוי האחים־האויבים במיתולוגיה היוונית ובעיבודים הדרמטיים שלה מלמד על נוכחותו המתמשכת של "המשבר הקורבני" – כלומר, בלי קורבן יש אלימות בין אחים, כאשר לפחות אחד מהם חושק במה שיש לשני. **Maggid Books, 2017:** Girard suggests that the origin of violence is “mimetic desire,” that is, *the desire to be someone else, to have what they have*. The classic instances of this in literature usually have to do with twins. Non-biblical examples are, in Greek myth, Oedipus’ sons Eteocles and Polynices, and in Roman folklore, Romulus and Remus. Girard states that “the proliferation of enemy brothers in Greek myth and in dramatic adaptations of myth implies the continual presence of a sacrificial crisis” – that is, without sacrifice there is violence between siblings, at least one of whom wants what the other has. ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 52 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 52](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Yom%20Kippur%3B%20Seeking%20Forgiveness,_New%20Insights%20into%20Ancient%20Texts/r/52) אכן, זהו הנושא השָלֵט בשלבי חייהם המוקדמים של יעקב ועשו. יעקב קונה את בכורתו של עשו, לוקח את הברכות שלו, וכאשר אביו העיוור שואל אותו, "מִי אַתָּה, בְּנִי", הוא עונה, "אָנֹכִי עֵשָׂו בְּכֹרֶךָ" (בראשית כז, יח-יט). עוד קודם, בעצם רגע הולדתם, כבר אחז יעקב בעקב עשו. יעקב הוא הדוגמה המובהקת בתורה לתשוקה המימטית. **Maggid Books, 2017:** Turning to Esau and Jacob, this is the dominant theme of their early life. Jacob buys Esau’s birthright, takes Esau’s blessing and when asked by his blind father Isaac, “Who are you, my son?” replies, “I am Esau your firstborn” (Gen. 27:18–19). Even when the twins were born, Jacob was clinging to Esau’s heel. Jacob is the supreme instance in the Torah of mimetic desire. ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 53 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 53](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Yom%20Kippur%3B%20Seeking%20Forgiveness,_New%20Insights%20into%20Ancient%20Texts/r/53) לנו, האמונים על מסורת חז"ל והמפרשים, קשה לקלוט היום שאי פעם לא נצטיירו יעקב ועשו בצבעי שחור ולבן. חז"ל נוטים לייחס ליעקב את כל המידות הטובות, ולעשו את כל הרעות (למעט כיבוד אב: כאן הכול מודים שהוא התנהג למופת). כבר בתנ"ך אנו מוצאים את ההנגדה הזו בדברי הנביא מלאכי כי ה' אוהב את יעקב ושונא את עשו (מלאכי א, ב-ג). אבל מלאכי היה אחרון הנביאים, ושני נביאים שקדמו לו, הושע וירמיהו, ראו את הדברים באור אחר לחלוטין. **Maggid Books, 2017:** It can be hard for us today to realize that there was once a time when Jacob and Esau were not seen in black-and-white terms. Rabbinic tradition tends to give Jacob all the virtues, Esau all the vices (except in honoring his father, where all agree that he was exemplary). Already in Tanakh we find this contrast in the statement of Malachi (1:2–3) that God loves Jacob and hates Esau. But Malachi was the last of the prophets, and two earlier prophets, Hosea and Jeremiah, saw matters in a very different light. ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 54 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 54](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Yom%20Kippur%3B%20Seeking%20Forgiveness,_New%20Insights%20into%20Ancient%20Texts/r/54) הושע אומר: "וְרִיב לַה' עִם יְהוּדָה, וְלִפְקֹד עַל יַעֲקֹב כִּדְרָכָיו, כְּמַעֲלָלָיו יָשִׁיב לוֹ. בַּבֶּטֶן עָקַב אֶת אָחִיו וּבְאוֹנוֹ שָׂרָה אֶת אֱלֹהִים" (יב, ג-ד). וירמיהו, בפסוק הרוחש רמזי צליל ומשמעות לסיפורו של יעקב: "אִישׁ מֵרֵעֵהוּ הִשָּׁמֵרוּ וְעַל כָּל אָח אַל תִּבְטָחוּ, כִּי כָל אָח עָקוֹב יַעְקֹב וְכָל רֵעַ רָכִיל יַהֲלֹךְ" (ט, ג). הושע וירמיהו מבקרים את יעקב על התנהגותו כלפי עשו. שניהם מדברים על חטא ועל צורך בתשובה. הפסוק בירמיהו כלול בהפטרת תשעה באב, העצוב בימי השנה. **Maggid Books, 2017:** Hosea says: “The Lord has a charge to bring against Judah; He will punish Jacob according to his ways and repay him according to his deeds. In the womb he grasped his brother’s heel” (Hos. 12:3–4). ­Jeremiah says, in a passage laden with echoes of the Jacob story, “Beware of your friends; do not trust your brothers, for every brother behaves like Jacob [*kol aĥ akov Yaakov*]” (Jer. 9:3). Hosea and Jeremiah are criticizing Jacob for his behavior toward Esau. Both are speaking about sin and the need for repentance. The Jeremiah passage is the Haftara for Tisha B’Av, the saddest day of the year. ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 55 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 55](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Yom%20Kippur%3B%20Seeking%20Forgiveness,_New%20Insights%20into%20Ancient%20Texts/r/55) בפרשה החידתית של המאבק הלילי עם האיש במעבר יבוק (בראשית לב, כד-לב), יעקב נפטר סוף סוף מתשוקתו המימטית להיות כעשו. האיש הזר, המסרב להיקרא בשם, זוהה בידי חז"ל כ"שָׂרוֹ של עשו".³⁰ כשביקש מיעקב לשלח אותו לדרכו ענה לו יעקב, "לֹא אֲשַׁלֵּחֲךָ כִּי אִם בֵּרַכְתָּנִי". בברכתו נתן לו הזר את שמו החדש, ישראל. שם חדש, בהקשר כזה, משמעו זהות חדשה. יעקב לא יהיה עוד יעקב האוחז בעקב עשו אחיו; הוא יהיה ישראל, האיש השורה עם אלוהים ואנשים ויכול להם. ישראל משחרר את המלאך. זוהי נקודת המפנה בחייו. footnotes: ³⁰ בראשית רבה עז, ג; עח, ג. **Maggid Books, 2017:** In the haunting passage (Gen. 32:24–32) in which Jacob wrestles, alone at night, with an unnamed adversary, he finally throws off his mimetic desire to be like Esau. The stranger, who refuses to be named, was identified by the sages as “the guardian angel of Esau” (“*saro shel Esav*,” Genesis Raba 77:3, 78:3). He asks Jacob to let him go. Jacob says, “I will not let you go until you bless me.” The stranger then gives him a new name, Israel. A new name in this context means a new identity. Jacob will no longer be *Yaakov*, the child who would not let go of his brother’s heel (Gen. 25:26). He will be content to be himself, “the man who wrestles with [or, who has become great before] man and God” (Gen. 32:28). At that point, Jacob lets go. It is the turning point in his life. ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 56 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 56](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Yom%20Kippur%3B%20Seeking%20Forgiveness,_New%20Insights%20into%20Ancient%20Texts/r/56) באותו בוקר הוא פוגש את עשו לאחר הפרידה הממושכת. הוא משתחווה לו ארצָה שבע פעמים, קורא לו "אדוני" ולעצמו "עבדך", ובהגישו לו את מנחתו מבקש: "**קַח נָא אֶת בִּרְכָתִי** אֲשֶׁר הֻבָאת לָךְ, כִּי חַנַּנִי אֱלֹהִים וְכִי יֶשׁ לִי כֹל" (שם לג, יא). זוהי רמיזה לברכה שיעקב לקח במרמה מעשו, ברכת "יַעַבְדוּךָ עַמִּים **וְיִשְׁתַּחֲווּ** לְךָ לְאֻמִּים, **הֱוֵה גְבִיר לְאַחֶיךָ וְיִשְׁתַּחֲווּ** לְךָ בְּנֵי אִמֶּךָ אֹרְרֶיךָ אָרוּר וּמְבָרְכֶיךָ בָּרוּךְ" שיצחק ייעד לעשו (בראשית כז, כט). בהשתחוו אל עשו, ובקוראו לו "אדוני", מראה יעקב שהוא אינו מבקש עוד את ברכת אחיו, ושהוא שבע רצון מברכתו שלו ("יֶשׁ לִי כֹל"). **Maggid Books, 2017:** The next morning he meets Esau after their long separation. He bows down to him seven times, calls him “my lord,” and himself “your servant,” and says about the huge gift of cattle which Esau is reluctant to accept, “Please *take my blessing* that is brought to you, for God has shown me favor and I have everything” (33:11). The reference is to the blessing Jacob took pretending to be Esau, in which Isaac said, “May nations serve you and peoples *bow down to you*. Be *lord over your brothers*, and may the sons of your mother bow down to you” (Gen. 27:29). By bowing down to Esau and calling him “my lord,” Jacob is showing that he no longer wants his brother’s blessing and is content with his own (“I have everything”). ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 57 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 57](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Yom%20Kippur%3B%20Seeking%20Forgiveness,_New%20Insights%20into%20Ancient%20Texts/r/57) צירופם של כל אלה מוביל אותנו למסקנה דרמטית. (א) החטא החמור ביותר – שהרי הוא גרם למבול – הוא אלימות; (ב) מקור האלימות המרכזי בספר בראשית הוא יריבות האחים, כאשר האחר רוצה לעצמו את הברכה השייכת בדין למשנהו; (ג) הנוגדן לאלימות הוא הוויתור על הרצון להיות מישהו אחר והיכולת לשמוח בחלקנו. יעקב ועשו היו מסוגלים להיפגש, להתחבר ולהיפרד לשלום מרגע שיעקב שמח בחלקו ולא רצה עוד את ברכותיו של עשו. כך גם אנו. אנחנו יכולים לחיות עם העולם בשלום כאשר אנחנו חיים בשלום עם עצמנו. אם אנו רוצים להתרפא מהרצון לחטוא, עלינו להשתחרר מחמדת ברכותיו של הזולת. **Maggid Books, 2017:** Putting all this together we arrive at a dramatic conclusion. (1) *The worst sin* – *it caused the Flood* – *is violence*; (2) *the greatest source of violence in Genesis is sibling rivalry, one person wanting the blessing that rightly belongs to another*; (3) *the antidote to violence is to stop wanting to be someone else and to be content to be yourself*. Jacob and Esau were able to meet, embrace and peaceably go their separate ways as soon as Jacob was content to be himself and no longer wanted Esau’s blessings. So it is with us. We can live at peace with the world when we are at peace with ourselves. If we seek to cure ourselves of the will to sin, we must let go of the desire to have someone else’s blessings. ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 58 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 58](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Yom%20Kippur%3B%20Seeking%20Forgiveness,_New%20Insights%20into%20Ancient%20Texts/r/58) אפשר להבין את טקס שני השעירים, שהאחד מהם נושא את חטאינו ומשולח החוצה, כמסמל את שתי הזהויות השוכנות בכל לב נסער: העצמי והלא־עצמי. **כאשר אני לומד לשלח ממני והלאה את ה"לא־עצמי", כפי שמשלחים את השעיר לעזאזל ביום כיפור, אני מוצא שלווה פנימית ויכול לחיות עם העולם בשלום.** השעיר המשתלח הוא העשו החי בתודעתו של יעקב עד שלילה אחד, בהיאבקו עם איש זר, לומד יעקב לשחרר – והופך לישראל, אביו של עם ישראל, השמח בחלקו ואינו לוטש עוד את עיניו אל זהותו של זולתו ואל ברכותיו. **Maggid Books, 2017:** The ritual of the two identical goats, one of which was sent away bearing with it our sins, can then be seen to symbolize the two identities that live in every troubled heart: the one that is myself and the one that is not-myself. *When I learn to let the “not-myself” go, as the goat was let go on Yom Kippur, I find inner peace and can live at peace with the world.* The goat sent away is the Esau that lived in Jacob’s mind until, one night wrestling with a stranger, Jacob learned to let go, and in that act became Israel, the father of the Jewish people, content to be itself, no longer seeking the identity or the blessings of others. ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 59 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 59](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Yom%20Kippur%3B%20Seeking%20Forgiveness,_New%20Insights%20into%20Ancient%20Texts/r/59) **ג. על יוצרים וחומרים** **Maggid Books, 2017:** *III. Of Potters and Clay* ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 60 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 60](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Yom%20Kippur%3B%20Seeking%20Forgiveness,_New%20Insights%20into%20Ancient%20Texts/r/60) פיוט אחד הנאמר בליל "כל נדרי" מבלבל זה שנים רבות פרשנים ומתרגמים: הפיוט המושר המתחיל במילים "כי הנה כחומר ביד היוצר". הבלבול נוגע לפזמון החוזר, "לַבְּרִית הַבֵּט וְאַל תֵּפֶן לַיֵּצֶר". רבים הבינו ש"הברית" כאן היא שלוש־עשרה מידות של רחמים, שעליהן נאמר בתלמוד "ברית כרותה לי"ג מדות שאינן חוזרות ריקם",³¹ כלומר שה' כרת איתנו ברית שכל האומר שלוש־עשרה מידות בתפילתו – תפילתו תיענה. ה"יצר" הובן כאן כשטן המנסה ללמד קטגוריה על ישראל ביום הדין. footnotes: ³¹ ראש השנה יז ע"ב. **Maggid Books, 2017:** One poem said on *Kol Nidrei* night has long confused commentators and translators, the one beginning, “Like clay in the potter’s hands.” What has puzzled them is the refrain, “Look to the covenant and disregard our inclination.” Many have understood “the covenant” to be a reference to the Thirteen Attributes of Mercy, about which the Talmud says that God made a covenant that this prayer would not go unanswered (*Rosh HaShana* 17b). They have interpreted *Yetzer* as “the Accuser,” that is, the angel, Satan, who is prosecuting counsel on the Day of Judgment. ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 61 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 61](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Yom%20Kippur%3B%20Seeking%20Forgiveness,_New%20Insights%20into%20Ancient%20Texts/r/61) אולם לאמיתו של דבר הפיוט עוסק בברית קדומה יותר, והמילה "יצר" מציינת בפשטות את יצרנו הרע. הפזמון מבוסס על מדרש נאה השוזר יחדיו ארבעה פסוקים – שניים מסיפור המבול ושניים מנבואות ישעיהו וירמיהו – לכדי אמירה מדהימה על מצבו של האדם וכתב הגנה רב עוצמה על החוטאים. **Maggid Books, 2017:** However, the poem is in fact about an earlier covenant, and the word *yetzer* means “inclination,” not “Accuser.” The refrain is based on a remarkable midrash that weaves together four biblical verses – two from the story of Noah and the Flood, and two from the prophets Isaiah and Jeremiah – to provide a stunning account of the human condition and a powerful plea for the defense of those who sin. ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 62 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 62](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Yom%20Kippur%3B%20Seeking%20Forgiveness,_New%20Insights%20into%20Ancient%20Texts/r/62) הסיפור מתחיל בהחלטתו של אלוהים להביא מבול על העולם: **Maggid Books, 2017:** The story begins with the moment in the book of Genesis when God decided to bring a flood: ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 63 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 63](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Yom%20Kippur%3B%20Seeking%20Forgiveness,_New%20Insights%20into%20Ancient%20Texts/r/63) וַיַּרְא ה' כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ וְכָל יֵצֶר מַחְשְׁבֹת לִבּוֹ רַק רַע כָּל הַיּוֹם. וַיִּנָּחֶם ה' כִּי עָשָׂה אֶת הָאָדָם בָּאָרֶץ וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ (בראשית ו, ה-ו). **Maggid Books, 2017:** God saw that man’s wickedness on earth was increasing. Every inclination [*yetzer*] of his innermost thought was only for evil, all day long. God regretted that He had made man on earth, and He was pained to His very core. (Gen. 6:5–6) ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 64 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 64](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Yom%20Kippur%3B%20Seeking%20Forgiveness,_New%20Insights%20into%20Ancient%20Texts/r/64) המבול מחה את כל הבריות שברא ה', לבד מנֹח ומשפחתו ומהחיות שהוא הביא איתו לתיבה. לבסוף חדל המבול והמים הלכו הלוך וחסור ונח והנלווים עמו יצאו מהתיבה אל הארץ החרבה, חרבה תרתי משמע, להתחיל את הסיפור מחדש. נח הקריב עולות לה', וה' שהריח את ריח הניחוח גמר אומר שלא להעניש עוד לעולם את האנושות בהיקף כזה: **Maggid Books, 2017:** God then brought a flood that wiped out everything He had made other than Noah, his family and the animals he brought with him into the ark. Eventually the flood ended, the waters receded, and Noah and his entourage set foot on dry land to begin the story again. Noah made an offering to God, which moved God to vow that never again would He punish humanity in this wholesale way: ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 65 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 65](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Yom%20Kippur%3B%20Seeking%20Forgiveness,_New%20Insights%20into%20Ancient%20Texts/r/65) וַיֹּאמֶר ה' אֶל לִבּוֹ, "לֹא אֹסִף לְקַלֵּל עוֹד אֶת הָאֲדָמָה בַּעֲבוּר הָאָדָם, כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו, וְלֹא אֹסִף עוֹד לְהַכּוֹת אֶת כָּל חַי כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי" (ח, כא). **Maggid Books, 2017:** God said to Himself, “Never again will I curse the soil because of man, for the inclination [*yetzer*] of man’s heart is evil from his youth. I will never again strike down all life as I have just done.” (Gen. 8:21) ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 66 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 66](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Yom%20Kippur%3B%20Seeking%20Forgiveness,_New%20Insights%20into%20Ancient%20Texts/r/66) הסתירה בין שני הקטעים זועקת. בפרק ו, יצרו הרע של האדם היה בעיני ה' סיבה להוריד מבול. בפרק ח, אותו יצר רע עצמו הוא בעיני ה' סיבה **שלא** להוריד שוב מבול. איך אפשר להבין זאת? **Maggid Books, 2017:** The contradiction between the two passages is glaring. In Genesis 6, man’s inclination was a reason for God to bring a flood. In Genesis 8, it has become a reason for God *not* to bring another flood. How are we to understand this? ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 67 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 67](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Yom%20Kippur%3B%20Seeking%20Forgiveness,_New%20Insights%20into%20Ancient%20Texts/r/67) חז"ל יצרו קשר אינטואיטיבי בין המילה "יֵצֶר" למילה "יוצר". השורש המשותף להן, יצ"ר, הוא המשמש בפרק ב של בראשית לתיאור בריאת האדם הראשון: "וַיִּיצֶר ה' אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה" (ב, ז). בעברית המקראית, כאשר המילה "יוצר" מציינת מקצוע, הכוונה היא לקַדָּר. הדבר הוביל את חכמינו לשני פסוקים נוספים. האחד מופיע בספר ירמיהו. ה' אמר לנביא ללכת לביתו של יוצר מקומי ולצפות בו בעבודתו על האובניים: "קוּם וְיָרַדְתָּ בֵּית הַיּוֹצֵר וְשָׁמָּה אַשְׁמִיעֲךָ אֶת דְּבָרָי". ירמיהו צפה ביוצר, וראה כיצד כאשר נשחת הכלי שהיוצר עושה בחומר, "וְשָׁב וַיַּעֲשֵׂהוּ כְּלִי אַחֵר כַּאֲשֶׁר יָשַׁר בְּעֵינֵי הַיּוֹצֵר לַעֲשׂוֹת". על כך אומר לו ה': **Maggid Books, 2017:** The sages made an intuitive connection between the word *yetzer*, “inclination,” and *yotzer*, “creator,” “former,” “molder,” “shaper.” The verb *y-tz-r* is the one used in Genesis 2:7 to describe the creation of the first man: “Then the Lord God formed [*vayitzer*] the man from the dust of the earth and breathed into his nostrils the breath of life.” More specifically, *yotzer* also means “potter,” and this led the sages to two other biblical verses. One appears in the book of Jeremiah. The prophet has been told by God to go the house of the local potter and watch him as he shapes the clay. Then Jeremiah hears God saying: ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 68 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 68](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Yom%20Kippur%3B%20Seeking%20Forgiveness,_New%20Insights%20into%20Ancient%20Texts/r/68) הֲכַיּוֹצֵר הַזֶּה לֹא אוּכַל לַעֲשׂוֹת לָכֶם, בֵּית יִשְׂרָאֵל, נְאֻם ה'? הִנֵּה כַחֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר כֵּן אַתֶּם בְּיָדִי בֵּית יִשְׂרָאֵל (ירמיהו יח, ב-ו). **Maggid Books, 2017:** “Can I not do with you, Israel, as this potter does?” declares the Lord. “Like clay in the hand of the potter [*yotzer*], so are you in My hand, Israel.” (Jer. 18:6) ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 69 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 69](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Yom%20Kippur%3B%20Seeking%20Forgiveness,_New%20Insights%20into%20Ancient%20Texts/r/69) הדברים נאמרו לירמיהו כאזהרה מפני אסון הממשמש לבוא. העם הולך בדרך רעה, והוא עומד להיענש בידי הבבלים בחורבן ובגלות. כדי להפר את רוע הגזרה יכול העם לעשות רק דבר אחד: לחזור בתשובה. בלי ה' לא יועיל שום ניסיון לנצח את האויב. בית ישראל נתון בידי ה' כחומר שעל האובניים של היוצר. **Maggid Books, 2017:** Jeremiah heard this as a warning of imminent catastrophe. The people were sinning and they were about to suffer defeat and exile at the hands of the Babylonians. Israel could do nothing to avoid this fate except to repent. Without God, all attempts to defeat their enemy would fail. They were in God’s hands, like the clay on the potter’s wheel. ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 70 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 70](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Yom%20Kippur%3B%20Seeking%20Forgiveness,_New%20Insights%20into%20Ancient%20Texts/r/70) בנבואת ישעיהו מופיע אותו דימוי ומגמת פניו אחרת: **Maggid Books, 2017:** Isaiah, however, took the same image and gave it a quite different slant: ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 71 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 71](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Yom%20Kippur%3B%20Seeking%20Forgiveness,_New%20Insights%20into%20Ancient%20Texts/r/71) וְעַתָּה ה', אָבִינוּ אָתָּה. אֲנַחְנוּ הַחֹמֶר וְאַתָּה יֹצְרֵנוּ וּמַעֲשֵׂה יָדְךָ כֻּלָּנוּ. אַל תִּקְצֹף ה' עַד מְאֹד, וְאַל לָעַד תִּזְכֹּר עָו‍ֹן; הֵן הַבֶּט נָא עַמְּךָ כֻלָּנוּ (ישעיהו סד, ז-ח). **Maggid Books, 2017:** Yet You, Lord, are our Father. We are the clay, You are our Potter [*Yotzreinu*]; we are all the work of Your hand. Do not be angry beyond measure, Lord; do not remember our sins forever. (Is. 64:7–8) ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 72 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 72](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Yom%20Kippur%3B%20Seeking%20Forgiveness,_New%20Insights%20into%20Ancient%20Texts/r/72) סלח לנו, אומר ישעיהו, כי אנחנו פרי יצירתך. אם עשינו את הרע, זה מפני שאתה נתת לנו את החופש לעשות את הרע. אם אכזבנו אותך, זכור שאתה הוא שצרת את צורתנו, שעשית אותנו למה שאנחנו. אתה היוצר, ואנחנו רק חומר בידיך. **Maggid Books, 2017:** Forgive us, says Isaiah, for we are what You made us. If we do wrong, it is because You gave us the freedom to do wrong. If we dis­appoint You, remember it is You who shaped us, formed us, made us what we are. You are the Potter, we merely the clay in Your hands. ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 73 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 73](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Yom%20Kippur%3B%20Seeking%20Forgiveness,_New%20Insights%20into%20Ancient%20Texts/r/73) על יסוד מערך זה של פסוקים, שמאות שנים מפרידות ביניהם, ומתוך פריטה על הנימים הקושרות יצר ליוצר, בנו חז"ל את המדרש המאלף שלפנינו: **Maggid Books, 2017:** Out of this array of verses spanning the centuries, and playing on the connection between *yetzer* and *yotzer*, “inclination” and “potter,” the sages constructed the following remarkable midrash: ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 74 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 74](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Yom%20Kippur%3B%20Seeking%20Forgiveness,_New%20Insights%20into%20Ancient%20Texts/r/74) מהו "אנחנו החומר ואתה יוצרנו"? אמרו ישראל: "רִבּון העולם! אתה הכתבת לנו 'הִנֵּה כַחֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר כֵּן אַתֶּם בְּיָדִי בֵּית יִשְׂרָאֵל', לכך אף על פי שאנו חוטאים ומכעיסים לפניך, אל תסתלק מעלינו. למה? שאנחנו החומר ואתה יוצרנו". בֹּא וראה: היוצר הזה, אם יעשה חבית ויניח בה צרור, כיוָן [=בשעה] שיוצאה מן הכבשן, אם יתן אדם בה משקה מנטפת היא ממקום הצרור ומאבדת את המשקה שבתוכה. מי גרם לחבית לנטף ולאבד מה שבתוכה? היוצר, שהניח בו את הצרור. כך אמרו ישראל לפני הקב"ה: "רבון העולם! בראת בנו יצר הרע מנעורינו, שנאמר 'כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו', והוא גורם לחטוא לפניך, ואין אתה מסלק ממנו את החטייא? אלא בבקשה ממך, העבירהו ממנו, כדי שנהא עושים רצונך".³² footnotes: ³² שמות רבה מו, ד. **Maggid Books, 2017:** What is the meaning of “*We are the clay, You are our Potter*”? Israel said: “Master of the universe, You have caused it to be written about us, ‘*Like clay in the hand of the potter*, *so are you in My hand, Israel.*’ Therefore do not leave us even though we sin and provoke You, for we are merely the clay and You are the Potter. Consider: If a potter makes a jar and leaves a pebble in it, when it comes out of the furnace it will leak from the hole left by the pebble and lose the liquid poured into it. Who caused the jar to leak and lose its liquid? The potter who left the pebble in the jar as it was being made.” This is how Israel pleaded before God: “Master of the universe, You created in us an evil inclination from our youth, as it says, *for the inclination of man’s heart is evil from his youth*, and it is this that has caused us to sin, since You have not removed from us the inclination that instigates us to sin.” (Exodus Raba 46:4) ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 75 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 75](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Yom%20Kippur%3B%20Seeking%20Forgiveness,_New%20Insights%20into%20Ancient%20Texts/r/75) מדרש זה מלמדנו כיצד הבינו חכמים את התמורה שחלה לאחר המבול ביחסו של אלוהים לעולם. לפני המבול, אלוהים זעם לנוכח היצר הרע. אבל אחרי המבול, לנוכח מסירותו של נח, הוא "הבין" שהמיוחד איננו יצר הרע, אלא יצר הטוב. אנחנו עושים את הרע כי אנחנו בשר ודם. אנחנו גופניים. יש לנו דחפים אינסטינקטיביים. אנחנו חומר, לא אש; בני תמותה ולא מלאכים. אלוהים יצר אותנו מעפר הארץ. עפר אנחנו ואל עפר נשוב. **Maggid Books, 2017:** We now see how the sages understood the change in God’s relation to the world before and after the Flood. Before the Flood, God was exasperated at the human capacity for evil, the *yetzer*. After the Flood, however, seeing Noah’s devotion, God realizes that it is not the human capacity for evil that is remarkable. It is our capacity for good. We do evil because we are flesh and blood. We are physical. We have instinctual drives. We are clay, not fire; mortals, not angels. God formed us from the dust of the earth. Dust we are, and to dust we return. ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 76 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 76](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Yom%20Kippur%3B%20Seeking%20Forgiveness,_New%20Insights%20into%20Ancient%20Texts/r/76) "איך אני יכול להעניש אותם על יצרם אם אני יוצרם?" – זו הייתה מחשבתו של אלוהים אחרי המבול. בשלה כרת את הברית עם נח, שבה התחייב שלא להשמיד שוב את האנושות. כעבור מאות רבות התחולל אותו תהליך דיאלקטי בנבואות ישעיהו וירמיהו. ה' מזכיר לירמיהו כי יש לו שליטה מוחלטת בגורלם של עמים. אבל אותו חוסר אונים של האדם לפני האל משמש את ישעיהו כטיעון להגנת האנושות: איך אתה יכול להאשים אותנו על מה שאנחנו, אם אנחנו כאלה כי כך יצרת אותנו? **Maggid Books, 2017:** “How then can I punish them for their *yetzer* if I am their *Yotzer*?” That is the thought God had after the Flood. It was then that He made a covenant with Noah that He would never again destroy humanity. Many centuries later the same dialectic occurs in the prophecies of Jeremiah and Isaiah. He reminds Jeremiah of His total power over the fate of nations. But the powerlessness of humanity in the face of God serves Isaiah as the great plea for the defense: How can You blame us for what we are if You made us what we are? ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 77 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 77](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Yom%20Kippur%3B%20Seeking%20Forgiveness,_New%20Insights%20into%20Ancient%20Texts/r/77) תפילתו של ישעיהו היא הבסיס לדבריו של הפייטן כי אנו "כחומר ביד היוצר... לברית הבט ואל תפן ליצר". יש לנו יצר מפני שהקב"ה הוא היוצר. יש לנו דחפים אינסטינקטיביים הגורמים לנו לחטוא מפני שכך נוצרנו, ברואים מעפר הארץ בעלי תשוקות ארציות, ישויות גופניות הכלואות בגופניותן. אנחנו, אמר המלט, "אבק מזוקק".³³ הפייטן מבקש את רחמיו של ה', אלה המבוטאים בדברי ה' לקראת כריתת הברית עם נח: "לֹא אֹסִף לְקַלֵּל עוֹד אֶת הָאֲדָמָה בַּעֲבוּר הָאָדָם כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו" (בראשית ח, כא). footnotes: ³³ ויליאם שייקספיר, המלט, עברית: דורי פרנס, אתר "שייקספיר ושות'", מערכה שנייה, תמונה שנייה. **Maggid Books, 2017:** Isaiah’s prayer serves as the basis for the poet to say we are “like clay in the potter’s hands…look to the covenant and disregard our inclination.” We have a *yetzer* because God is the *Yotzer*. We have instinctual drives that lead us to sin because that is how we were made, creatures of earth with earthly passions, physical beings imprisoned in our physicality. We are, said Hamlet, the “quintessence of dust.” The poet throws himself on the mercy of God expressed in the covenant He made with Noah after the Flood when He said, “Never again will I curse the soil because of man, for the inclination of man’s heart is evil from his youth.” ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 78 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 78](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Yom%20Kippur%3B%20Seeking%20Forgiveness,_New%20Insights%20into%20Ancient%20Texts/r/78) האם קו ההגנה הזה ראוי? האם אנו יכולים להטיל את אשמת חטאינו על בוראנו? ברמה העקרונית, לא. הרי ה' נתן לנו גם את הכוח להתגבר על היצר. כבר בראשית היות האדם אמר כך לקין: "לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ וְאֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתוֹ וְאַתָּה תִּמְשָׁל בּוֹ" (שם ד, ז). **Maggid Books, 2017:** Is this, considered impartially, an adequate defense? Can we blame our sins on God who made us? In general terms, no. For God gave us the power to defeat the inclination. That is what He said to Cain at the dawn of the human story: “Sin is crouching at your door; it desires to have you, but you can master it” (Gen. 4:7). ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 79 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 79](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Yom%20Kippur%3B%20Seeking%20Forgiveness,_New%20Insights%20into%20Ancient%20Texts/r/79) אף על פי כן, בלילה הזה אנחנו עומדים למשפט, ולַפייטן חשוב פחות לבטא אמת מטפיזית מכפי שחשוב לו לבקש את רחמיו של השופט, להזכיר לו את ברית החמלה וההבלגה שכרת עם האנושות אי אז בימים. זהו, בקיצור, נאום הגנה ברוח מסורת העוז של התפילה היהודית, זו שחז"ל אמרו עליה "חוצפא אפילו כלפי שמיא מהני": החוצפה מועילה, אפילו חוצפה כלפי הקב"ה.³⁴ footnotes: ³⁴ סנהדרין קה ע"ב. **Maggid Books, 2017:** Nonetheless, tonight we are on trial, and the poet is concerned less to state a metaphysical truth than to throw himself on the mercy of the Judge, reminding Him of the time when He first made a covenant of compassion and forbearance with humankind. This is, in short, a plea in the great Judaic tradition of audacity in prayer, about which the Talmud says, “*Ĥutzpa*, even toward Heaven, helps” (*Sanhedrin* 105a). ###### Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 80 [Ceremony and Celebration; Introduction to the Holidays, Yom Kippur; Seeking Forgiveness, New Insights into Ancient Texts 80](https://torahapp.org/share/book/Ceremony%20and%20Celebration%3B%20Introduction%20to%20the%20Holidays/s/Yom%20Kippur%3B%20Seeking%20Forgiveness,_New%20Insights%20into%20Ancient%20Texts/r/80) "כי הנה כחומר" דומה אפוא ל"כל נדרי": גם הוא, יותר ממה שהוא תפילה קונבנציונלית הרי הוא נאום סנגוריה במשפט. הנאשם המדבר בעד עצמו משתמש בנאומיו בערב הזה בכל טיעון העומד לרשותו – הודאה, השפלה עצמית, התרת נדרים, ותזכורת לשופט על רגע הרחמים הגדול שלו, אחרי המבול, שבו סלח לאנושות על שהיא בסך הכול אנושית. אמת מוחלטת? לא. זו תפילה הנאמרת מתוך ביטחון באהבתו של אלוהים כלפינו, ילדיו בני האנוש, יצירי כפיו. **Maggid Books, 2017:** As with *Kol Nidrei* so with “Like clay in the potter’s hands,” this is less a conventional prayer than a judicial hearing in which counsel for the defense pleads with every argument at his disposal, from confession to self-abasement, to the annulment of vows, to a reminder of the great moment of divine compassion after the Flood when God ­forgave humanity for merely being human. An ultimate truth? No. Rather a prayer said in the confidence borne of the love God has for us, His human children, the work of His hands.