## Chafetz Chaim on Sifra, Emor, Chapter 2

###### Chafetz Chaim on Sifra, Emor, Chapter 2 8:1
[Chafetz Chaim on Sifra, Emor, Chapter 2 8:1](https://torahapp.org/share/book/Chafetz%20Chaim%20on%20Sifra/s/Emor,_Chapter%202/r/8:1)

(ח) **תאמר באשה שהיא מתחללת בכל מקום.** כדאמרינן ביבמות (דף סח.) על הפסוק כי תהיה לאיש זר כיון שנבעלה לפסול (דהיינו גר עמוני מצרי ואדומי) פסלה. ואם תאמר מההוא קרא תיפוק לן גם הכא שהרי נבעלה לפסול לה. יש לומר דזה הפסול הוא רק משום זרות והכא איירינן לענין שילקה עליה משום חללה:


###### Chafetz Chaim on Sifra, Emor, Chapter 2 8:2
[Chafetz Chaim on Sifra, Emor, Chapter 2 8:2](https://torahapp.org/share/book/Chafetz%20Chaim%20on%20Sifra/s/Emor,_Chapter%202/r/8:2)

**ואם נפשך לומר.** מפרש (בקידושין דף ע"ז) מאי אם נפשך לומר משום דאיכא למיפרך מהיכן קמייתת לה מזרעה מה לזרעה שכן יצירתו בעבירה:


###### Chafetz Chaim on Sifra, Emor, Chapter 2 8:3
[Chafetz Chaim on Sifra, Emor, Chapter 2 8:3](https://torahapp.org/share/book/Chafetz%20Chaim%20on%20Sifra/s/Emor,_Chapter%202/r/8:3)

**ת"ל לא יחלל ולא יחלל.** משמע דמריבויא דוי"ו קדריש, וכן הגירסא בקידושין דף ע"ז. אבל בראב"ד ובר"ש הגירסא "תלמוד לומר לא יחל ולא יחלל", משמע דכפל הלמ"ד יורה על שני חילולין: