## Chafetz Chaim on Sifra, Emor, Chapter 6

###### Chafetz Chaim on Sifra, Emor, Chapter 6 7:1
[Chafetz Chaim on Sifra, Emor, Chapter 6 7:1](https://torahapp.org/share/book/Chafetz%20Chaim%20on%20Sifra/s/Emor,_Chapter%206/r/7:1)

(ז) **יכול תהא הפרשתו וכו'.** היינו שמשעה שהפריש הזר התבואה להתשלומין עבור התרומה שאכל יהיה חייב על זה קרן וחומש כשאוכלה:


###### Chafetz Chaim on Sifra, Emor, Chapter 6 7:2
[Chafetz Chaim on Sifra, Emor, Chapter 6 7:2](https://torahapp.org/share/book/Chafetz%20Chaim%20on%20Sifra/s/Emor,_Chapter%206/r/7:2)

**מתנתו מקדשתו.** היינו משעה שנתן ולא קודם:


###### Chafetz Chaim on Sifra, Emor, Chapter 6 7:3
[Chafetz Chaim on Sifra, Emor, Chapter 6 7:3](https://torahapp.org/share/book/Chafetz%20Chaim%20on%20Sifra/s/Emor,_Chapter%206/r/7:3)

**אף הפרשתו מקדשתו.** טעמו ד"את הקדש" כתיב, שהיה כבר קודם נתינה (ראב"ד. וכתב דבתרומה עצמה כולי עלמא לא פליגי דמשעת הפרשה חייב עליה קרן וחומש כדמוכח בפ"ו דתרומות במשנה ועוד ראיות עיי"ש):


###### Chafetz Chaim on Sifra, Emor, Chapter 6 7:4
[Chafetz Chaim on Sifra, Emor, Chapter 6 7:4](https://torahapp.org/share/book/Chafetz%20Chaim%20on%20Sifra/s/Emor,_Chapter%206/r/7:4)

**ולא יחללו להביא את הסך ואת השותה.** סך בשמן של תרומה או שותה יין של תרומה והיינו ד"ולא יחללו" יתירא הוא דכבר כתיב "ומתו בו כי יחללוהו", אלא לרבות אלו. ובגמרא (נדה לב, א) מפרש שהוא להביא את הסך כשותה, דשתיה גופא לא אצטריך לרבויא דשתיה בכלל אכילה: