## Chafetz Chaim on Sifra, Shemini, Chapter 10

###### Chafetz Chaim on Sifra, Shemini, Chapter 10 4:1
[Chafetz Chaim on Sifra, Shemini, Chapter 10 4:1](https://torahapp.org/share/book/Chafetz%20Chaim%20on%20Sifra/s/Shemini,_Chapter%2010/r/4:1)

**(ד)** הכי גרסינן **יטמא תנור** [ראב"ד והגר"א]: פירוש התנור מקבל טומאה אימתי אם הוא שלם דוקא ואם חותכו פירוש שבא מבית האומן כשהוא מחותך אינו מקבל טומאה. והגר"א גריס "ואם מחותך" והיינו הך:


###### Chafetz Chaim on Sifra, Shemini, Chapter 10 4:2
[Chafetz Chaim on Sifra, Shemini, Chapter 10 4:2](https://torahapp.org/share/book/Chafetz%20Chaim%20on%20Sifra/s/Shemini,_Chapter%2010/r/4:2)

**שבא מחותך מבית האומן.** היינו שעשאו האומן דפים דפים מתחלתו לעשות מהן תנור ולחברן יחד על ידי לימודים – הם מסגרות כדרך שעושים לחביות של עץ העשויות מנסרים:


###### Chafetz Chaim on Sifra, Shemini, Chapter 10 4:3
[Chafetz Chaim on Sifra, Shemini, Chapter 10 4:3](https://torahapp.org/share/book/Chafetz%20Chaim%20on%20Sifra/s/Shemini,_Chapter%2010/r/4:3)

נראה שצריך לגרוס **עשה לו לימודים ונתנן עליו והוא טהור נטמא** לאחר שנתן עליו הלימודים והיה התנור טהור מתחלה לפי שהיה דפים דפים ולא היה מחובר, חזר להיות מקבל טומאה על ידי הלימודים הללו שמחברים אותו:


###### Chafetz Chaim on Sifra, Shemini, Chapter 10 4:4
[Chafetz Chaim on Sifra, Shemini, Chapter 10 4:4](https://torahapp.org/share/book/Chafetz%20Chaim%20on%20Sifra/s/Shemini,_Chapter%2010/r/4:4)

**סילק את הלימודים.** ונתפרקו הדפין זה מזה – אין לך נתיצה גדולה מזו ונטהר התנור. ואף על פי שהחזיר הלימודים פעם שניה – שוב אינו מקבל טומאה שאין הלימודים מביאין לו הטומאה אלא בפעם ראשונה בלבד כשבא מחותך מבית האומן:


###### Chafetz Chaim on Sifra, Shemini, Chapter 10 4:5
[Chafetz Chaim on Sifra, Shemini, Chapter 10 4:5](https://torahapp.org/share/book/Chafetz%20Chaim%20on%20Sifra/s/Shemini,_Chapter%2010/r/4:5)

**מרחו בטיט.** תנור זה לאחר שהחזיר הלימודים – טמא על ידי מריחת הטיט ואין צריך להסיקו כשאר כל תנורים שאין מקבלין טומאה עד שיסיקם לפי שכבר הוסק בפעם ראשונה כשבא מחותך מבית האומן. [זה מפירוש הרמב"ם בפרק ה דכלים משנה ט'. והראב"ד בעיננו פירש בפנים אחרים, עיי"ש. ואופן אחד פירש על פי התוספתא וכעין זה פירש הגר"א בא"ר, עיי"ש: