## Chafetz Chaim on Sifra, Shemini, Chapter 7

###### Chafetz Chaim on Sifra, Shemini, Chapter 7 4:1
[Chafetz Chaim on Sifra, Shemini, Chapter 7 4:1](https://torahapp.org/share/book/Chafetz%20Chaim%20on%20Sifra/s/Shemini,_Chapter%207/r/4:1)

(ד) **ידות הכלים.** שאם נגעו בשרץ תטמא הכלי כולו ודריש ליה מדאמר "כל הנוגע" דהיינו כל הנוגע מהכלי – או הוא הוא ידו – יטמא הכלי:


###### Chafetz Chaim on Sifra, Shemini, Chapter 7 4:2
[Chafetz Chaim on Sifra, Shemini, Chapter 7 4:2](https://torahapp.org/share/book/Chafetz%20Chaim%20on%20Sifra/s/Shemini,_Chapter%207/r/4:2)

**יכול שאני מרבה יתר מהשיעור.** היינו שהיה היד יותר מהשיעור שצריך להכלי להשתמש בו:


###### Chafetz Chaim on Sifra, Shemini, Chapter 7 4:3
[Chafetz Chaim on Sifra, Shemini, Chapter 7 4:3](https://torahapp.org/share/book/Chafetz%20Chaim%20on%20Sifra/s/Shemini,_Chapter%207/r/4:3)

הכי גרסינן **תלמוד לומר "בהם" לכל שהוא לצרכיכם.** פירוש, נוגע שהוא היד שאתם משתמשים בהם יהיה לצרכיכם ואז חשוב כמו הכלי בעצמו ומקרי שנגע בהם השרץ. אבל מה שהוא יותר משיעור זה לא יקרא 'יד' ואם נגע שרץ בזה המקום אין הכלי נטמא:


###### Chafetz Chaim on Sifra, Shemini, Chapter 7 4:4
[Chafetz Chaim on Sifra, Shemini, Chapter 7 4:4](https://torahapp.org/share/book/Chafetz%20Chaim%20on%20Sifra/s/Shemini,_Chapter%207/r/4:4)

**הכתוב אומר במטמא.** שהוא השרץ ד"בהם" הדר לשרצים האמורין מקודם שהם המטמאין ואת דרשת אותו על הלכים המיטמאין:


###### Chafetz Chaim on Sifra, Shemini, Chapter 7 4:5
[Chafetz Chaim on Sifra, Shemini, Chapter 7 4:5](https://torahapp.org/share/book/Chafetz%20Chaim%20on%20Sifra/s/Shemini,_Chapter%207/r/4:5)

**אף אני אומר וכולי.** ר"ל גם אני מודה לדבריך דמה דכתיב "בהם" מיירי במי שנוגע בדבר המטמא דהיינו בשרץ ועל ידי זה מיעטנו להאוכל אוכלין טמאים שאינו מתטמא על ידם. ומה שאמרתי ד"בהם" אתי למעט בנגיעת השרץ ביותר מכשיעור – הוא אסמכתא בעלמא מקרא ועיקר הדין הוא מסברא דאין על זה שם 'יד':


###### Chafetz Chaim on Sifra, Shemini, Chapter 7 4:6
[Chafetz Chaim on Sifra, Shemini, Chapter 7 4:6](https://torahapp.org/share/book/Chafetz%20Chaim%20on%20Sifra/s/Shemini,_Chapter%207/r/4:6)

**אין האוכל וכולי.** קמשמע לן הכא דטומאת גויה לאו דאורייתא ומשום הכי לא בעי הערב שמש ואפילו בתרומה וקדשים [ראב"ד]. וכן איתא ביומא (דף פ:). וטומאת גויה נקרא מה דקיימא לן דהאוכל אוכלין טמאין נפסל גופו מלאכול בתרומה: