## Chafetz Chaim on Sifra, Vayikra Dibbura DeChovah, Chapter 20

###### Chafetz Chaim on Sifra, Vayikra Dibbura DeChovah, Chapter 20 7:1
[Chafetz Chaim on Sifra, Vayikra Dibbura DeChovah, Chapter 20 7:1](https://torahapp.org/share/book/Chafetz%20Chaim%20on%20Sifra/s/Vayikra%20Dibbura%20DeChovah,_Chapter%2020/r/7:1)

(ז) **לאותו הקדש** – כצ"ל. והיינו אם נהנה מקדשי בדק הבית ישלם לבדק הבית ואם מקדשי מזבח ישלם לקדשי מזבח:


###### Chafetz Chaim on Sifra, Vayikra Dibbura DeChovah, Chapter 20 7:2
[Chafetz Chaim on Sifra, Vayikra Dibbura DeChovah, Chapter 20 7:2](https://torahapp.org/share/book/Chafetz%20Chaim%20on%20Sifra/s/Vayikra%20Dibbura%20DeChovah,_Chapter%2020/r/7:2)

**שיכול הואיל ואינו חייב משום מעילה.** דכתיב "ונתן אותו לכהן" ואין נתינה בפחות משוה פרוטה:


###### Chafetz Chaim on Sifra, Vayikra Dibbura DeChovah, Chapter 20 7:3
[Chafetz Chaim on Sifra, Vayikra Dibbura DeChovah, Chapter 20 7:3](https://torahapp.org/share/book/Chafetz%20Chaim%20on%20Sifra/s/Vayikra%20Dibbura%20DeChovah,_Chapter%2020/r/7:3)

**מנין שמשלם חומש ואשם על התשלומין האלו.** ר"ל שהתשלומין נעשו קדש גמור וכל מי שנהנה מהן משלם עליהן חומש ואשם כתחלת הקדש. תלמוד לומר הקדש ישלם וחמישתו – מלמד שאף על התשלומין מוסיף חומש ומביא אשם. וכי אמרינן בעלמא "על הקדש ראשון מוסיף חומש, על הקדש שני אין מוסיף חומש" – התם בדרך חילול, אבל הכא בדרך מעילה שאם נהנה זה מן התשלומין מביא עליהם חומש ואשם (הראב"ד וכן משמע מגירסת הגר"א):