## Chatam Sofer on Shulchan Arukh, Orach Chayim Siman 473

###### Chatam Sofer on Shulchan Arukh, Orach Chayim 473:1
[Chatam Sofer on Shulchan Arukh, Orach Chayim 473:1](https://torahapp.org/share/book/Chatam%20Sofer%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/473:1)

(שם במג"א ס"ק ד') כתב המהרי"ל דנוהגים ליקח כרפס, נ"ב בלשון יוני ולטיין. אפיא. וסי' ר"ת אל פועל ישועות אתה ובל"א זעללער ועיין ח"ס או"ח סי' קל"ב:


###### Chatam Sofer on Shulchan Arukh, Orach Chayim 473:2
[Chatam Sofer on Shulchan Arukh, Orach Chayim 473:2](https://torahapp.org/share/book/Chatam%20Sofer%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/473:2)

במחבר ס"ה תמכ"א נ"ב רמז ר"ת תמיד מספרים כבוד אל ועיין תשובות או"ח סי' קל"ב [שם כתוב בזה"ל אודות מצות ומרור בפסח אמת נכון הדבר מ"ש החכם צבי (והוא בסי' קיט) ותוכן דבריו שהחזרת השנוי במשנתינו ובלשון חכמים חסא שהוא הראש והראשון השנוי במשנ' ומצוה לחזור עליו הוא הירק שקורין במדינתינו (סאלאט) והכי נהגו כל רבותי זצ"ל ואנו נוהגין אחריהם אך רגיל אני לדרוש בשבת הגדול מי שאין לו אנשים מיוחדים מסויימים בעלי יראה הבודקים ומנקים אותו מרחש תולעים קטנים הנמצאים מאד מאד בימי פסח ואינם ניכרים לחלושי ראות, ע"כ מי שאין לו בביתו מי שיבדקנו כראוי טובל יקח התכמא שקורין קרי"ן ואם הוא נמנה שלישי במשנה והחסא הוא הראשון ומצוה מן המובחר מכל מקום חלילה להכשיל בלאו או בלאוין הרבה אפי' בספק משום קיום עשה דרבנן דמרור בזמן הזה דרבנן ובפרט שאפשר לקיים שניהם ע"י תמכא] ומדיוצאים בקלחים אפילו ביבישים ובעלים נמי דעת הפר"ח שיוצאים כמושים וידוע בחוש דכמושים ויבישים לא עמר טעמו בו וריחו נמר טפי הרבה מכבושים במים מעת לעת דאוסר המג"א לקמן ס"ק י"ד והח"י דפליג דמים לא מפיג טעם רק כבוש בחומץ מכל מקום גם זה ברור דיבש גרע מכבוש בחומץ כדי שיעמוד על האור ויתחיל להרתיח וע"כ צ"ל שאני התם דטעם מרירות נפק ע"י כח אחר המעורב דהיינו כח חומץ או אפילו רק מים משא"כ כל זמן שהירק בעצמו בלי כח אחר אינו מפסיד כל זמן שקצת מרורות של עצמו נטעם בו ולאפוקי עלה כמוש להאוסרים והיינו טעמא שנהוגים למלול התמכא כדי להפיג מרירתו קצת שיוכלו לאכול ממנו כזית, וכן כשהיינו מסובין על השלחן מרנא חסיד שבכהונה כבוד מוהר"ר נתן אדלער בשנת תקמ"ה בוויען לא נמצא חסא לטי"ך מבלי תולעים וצוה למלול תמכא ואכלנום והארכתי בזה שלא כדברי הגאון בהגדה מעשה ניסים בתחלה שאוסר הש"ס ברכות דף ל"ט ע"א פרמונא פרימא זיטא למתוקי טעמא עבידא והוה ק"ו משלוקא במים ע"ש ולפמ"ש ליתא לק"ו דיליה. ועוד נראה לי דאי אפשר לאכול פסח ומצה עם לענה או אפילו תמכא דהוה שלא כדרך אכילתו כמ"ש הרמב"ם דמערב דבר מר הוה שלא כדרך אכילתו אלא ע"כ הפיגו טעמא ע"י פרימא זוטא ועיין לקמן סימן תע"ה במג"א סק"י ובאמת תמכא מפורר טבול בחומץ נאכל כך וצ"ל אם ישהנו בחומץ תו אין לברך על אכילת מרור מכל מקום אחר שמלאו כריסו לא יברך תו על אכילת מרור:


###### Chatam Sofer on Shulchan Arukh, Orach Chayim 473:3
[Chatam Sofer on Shulchan Arukh, Orach Chayim 473:3](https://torahapp.org/share/book/Chatam%20Sofer%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/473:3)

(שם במג"א ס"ק י"ד בד"ה) כ' מהרי"ו וכו' וכ"ש כשנשרש. נ"ב ולפמ"ש התוס' בר"ה י"ג ע"א דיש לגוי במה שזרע י"ל ירק שאינו מתקיים וזורע בכל השנה יש להגוי משא"כ אילן המתקיים אפשר שעודנו עומד מבעליו הראשונים ואינו נגזל וק"ל. ומיהו יש לעיין בב"מ דף ק"א ע"כ משום כיחשא דארעא ע"ש ודו"ק:


###### Chatam Sofer on Shulchan Arukh, Orach Chayim 473:4
[Chatam Sofer on Shulchan Arukh, Orach Chayim 473:4](https://torahapp.org/share/book/Chatam%20Sofer%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/473:4)

(שם) במחבר ס"ז כדי שישאלו. נ"ב לשון הרמב"ם פ"ח הלכה ב' וכאן הבן שואל ואומר הקורא מה נשתנה וכו' משמע שהקורא ההגדה יאמר מה נשתנה. ובגמרא משמע אם הבן שואל לא יאמר הקורא אלא עבדים היינו:


###### Chatam Sofer on Shulchan Arukh, Orach Chayim 473:5
[Chatam Sofer on Shulchan Arukh, Orach Chayim 473:5](https://torahapp.org/share/book/Chatam%20Sofer%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/473:5)

(שם) במג"א ס"ק כ"ט שנקרא אה"ך. נ"ב יו"ד וי"ו ה"ך והיינו אצב"ע גימטריא קס"ג במילוי יאהו"ה ובאצבע לקו י' מכות מגיע לכל מכה י"ו וג' עשיריות שהם הזיינים של י"ו והלוחות באצבע אלקים מגיע לכל דיבור י"ו היינו שאמרו חז"ל הסייף והספר ירדו כרוכים מן השמים: