## Chatam Sofer on Shulchan Arukh, Orach Chayim Siman 551

###### Chatam Sofer on Shulchan Arukh, Orach Chayim 551:1
[Chatam Sofer on Shulchan Arukh, Orach Chayim 551:1](https://torahapp.org/share/book/Chatam%20Sofer%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/551:1)

במחבר ס"א לשתמיט מיניה. נ"ב כיון דאתחזיק ג' זמנים דחמשה דברים ארעו בט"ב לית ביה משום לא תעוננו:


###### Chatam Sofer on Shulchan Arukh, Orach Chayim 551:2
[Chatam Sofer on Shulchan Arukh, Orach Chayim 551:2](https://torahapp.org/share/book/Chatam%20Sofer%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/551:2)

שם בהג"ה בגדי שבת. נ"ב אבל אסורים לספר בשבוע שחל ט"ב. וכ"כ א"ר ע"ש ס"ק כ"ח:


###### Chatam Sofer on Shulchan Arukh, Orach Chayim 551:3
[Chatam Sofer on Shulchan Arukh, Orach Chayim 551:3](https://torahapp.org/share/book/Chatam%20Sofer%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/551:3)

עוד שם נ"ב עיין בפנים בא"ר שכ' בשבת שחל ט"ב בו ונדחה לא מקרי שבוע שחל בו ט"ב לזה ע"ש [מהגאון כ"ס]:


###### Chatam Sofer on Shulchan Arukh, Orach Chayim 551:4
[Chatam Sofer on Shulchan Arukh, Orach Chayim 551:4](https://torahapp.org/share/book/Chatam%20Sofer%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/551:4)

שם במג"א סק"ב וכ"מ בגמ'. נ"ב דומיא דאדר ול"נ דאין ראיה דהתם הימים שבין פורים לפסח מוטלים בין ב' יו"ט עיין סברא זו במס' תענית דף י"ח ע"א וחגיגה דף י"ח ע"א אבל הכא כיון שעברו ימי צער עברו ומכ"ש אחר ט"ו באב דלא היה יו"ט לישראל כט"ו באב ואתיא יו"ט ואפסקיה ונסו יגון ואנחה וששון ושמחה ישיגו ובירושלמי סוף תעני' בפסקא והובקעה העיר ע"ש יעשה זה ראש לחשבונו ע"ש. נ"ל סמך מנהג שמיום ט"ב ואילך מתחיל חודש אחר ואנחנו קורין לו חודש מנחם ויותר נראה לי הא דאדר החודש כולו בשמחה הוא משום דיום ט"ו אדר הוא תחלת יום ל' ששואלים ודורשים לפני הפסח נמצא ימי פורים ופסח חבוקים זה בזה וזה לא שייך באב וזה נראה לפענ"ד אמת בעהש"י:


###### Chatam Sofer on Shulchan Arukh, Orach Chayim 551:5
[Chatam Sofer on Shulchan Arukh, Orach Chayim 551:5](https://torahapp.org/share/book/Chatam%20Sofer%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/551:5)

שם במחבר סעיף ב' עיין דגול מרבבה שם. נ"ב נראה לי בשבת שאשתו הולכת לבהכנ"ס עדיף מאב קודם חתונת בנו דבעל חיוב משא"כ האב הגם שהחתן קודם לבעל האשה לענין חיוב עיין מג"א סי' רפ"ב ואין הבעל דומה לחתן לפני החתונה כשמזמרין אותו מכל מקום גם לאב החתן אינו דומה ועדיף טובא כמובן כנ"ל. [מהגאון כ"ס]:


###### Chatam Sofer on Shulchan Arukh, Orach Chayim 551:6
[Chatam Sofer on Shulchan Arukh, Orach Chayim 551:6](https://torahapp.org/share/book/Chatam%20Sofer%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/551:6)

שם במג"א ס"ק י"ד אין רגילין לספר בכל שבוע. נ"ב ואין ניכר האבילות אם יסתפר בכל שבת דבלא"ה אין מסתפרין אלא בע"ש כנ"ל לפענ"ד. ומכל מקום נראה לי דגידול שערו' הזקן שבזה"ז שהוא ניוול גדול מאד יש לדונו כמי שתכפוהו אביליו לקמן סעיף ט"ו ואם יצרף לזה שום קולא כגון להכניס ולהוצי' התינוק שבמג"א לעיל סק"ג יש להקל שיהי' קצת מריבוי שערותיו:


###### Chatam Sofer on Shulchan Arukh, Orach Chayim 551:7
[Chatam Sofer on Shulchan Arukh, Orach Chayim 551:7](https://torahapp.org/share/book/Chatam%20Sofer%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/551:7)

שם ס"ק י"ח לכבס לו ב"פ נ"ב בגדי פשתן:


###### Chatam Sofer on Shulchan Arukh, Orach Chayim 551:8
[Chatam Sofer on Shulchan Arukh, Orach Chayim 551:8](https://torahapp.org/share/book/Chatam%20Sofer%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/551:8)

שם במחבר ס"ח דלא למשתי. נ"ב עיין בטור וב"י סימן שי"ג בירושלמי דלא למשתי חמרא ולמיכל בישרא וכמ"ש לקמן ס"ט וצ"ע מס"ס חזקת הבתים דפירי לא ניכל ומיא לא נשתי. וצ"ל דהתם ה"פ א"כ מי לא נשתי ע"כ משום דא"א להפרושים להתקיים לעולם בלא מים א"כ בשר נמי ניהו דאפשר לפרושי בלא בשר מ"מ א"א לרוב הציבור וכיון דאי אפשר לרוב הציבור אין הגזירה חל כלל משא"כ מנהגינו הוא רק זמן קצר מר"ח עד התעני' ע"כ איסור בשר ויין דאפשר לרוב הציבור למיקם ביה אסרו מים ופירות דלא אפשר לרוב הציבור למיקם ביה אפי' בזמן קצר לא נהגו בו איסור ודוחק:


###### Chatam Sofer on Shulchan Arukh, Orach Chayim 551:9
[Chatam Sofer on Shulchan Arukh, Orach Chayim 551:9](https://torahapp.org/share/book/Chatam%20Sofer%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/551:9)

שם במחבר סעיף ט"ז נ"ב ומי שתכפו שלשים של אביו ואמו כתב אאמו"ר זצ"ל בתשובה סי' קנ"ח כסבר' הנוב"י מ"ק או"ח סי' י"ד דבזקן שיעור גערה בלמ"ד יום דיש בו ניוול גדול ומכל מקום כת' שלא להקל קולת הב"ח שבט"ז ס"ק י"ד ודי להקל בתער ולא יהיה בו עוד שיעור שיגערו בו [מהגאון כ"ס]:


###### Chatam Sofer on Shulchan Arukh, Orach Chayim 551:10
[Chatam Sofer on Shulchan Arukh, Orach Chayim 551:10](https://torahapp.org/share/book/Chatam%20Sofer%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/551:10)

שם במג"א ס"ק מ"ב ולפענ"ד י"ל עפ"י סברת הט"ז לברך בכל יום שבין המצרים שמא ימות האדם קודם שיקיים המצוה וי"ל מקודם שנתיר בחול מהאי טעמא נתיר בשבת עכ"פ ושוב בזמן קצר כזה עד שבת לא חיישינן למיתה ולכן בחול לא יברך ובשבת ע"כ להתיר ועיין תשובת ח"ץ סי' קי"ו לחלק בכה"ג בין זמן קצר לזמן ארוך ועיין יערות דבש דרשה שלישית מחלק ב' דעד שבת זמן קצר הוא ע"ש וכיון דבשבת עכ"פ יותר סברא לברך מבחול לכן התרנו בשבת ואסרנו בחול. שפיר מאחר דעד שבת לא חיישינן למיתה ויברך אז כנ"ל נכון ועיין במג"א סימן תקס"ח ס"ק י"ג ובמחצית השקל שם. [מהגאון כ"ס] ועיין שו"ת כ"ס או"ח סימן ק"ג:


###### Chatam Sofer on Shulchan Arukh, Orach Chayim 551:11
[Chatam Sofer on Shulchan Arukh, Orach Chayim 551:11](https://torahapp.org/share/book/Chatam%20Sofer%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/551:11)

שם במג"א ס"ק הנ"ל שאבל אסור לברך. עיין ט"ז סימן תרע"א ס"ק ח' בשם מ"מ דנראה דאין לאבל לברך שהחיינו וצ"ע הלא שם כשלא יברך שהחיינו יפסיד הברכה ובאופן זה אפילו בין המצרים מברך כמבואר כאן. ואולי המ"מ לא כתב כך רק שבציבור לא יברך שהחיינו וצ"ע מהגאון כ"ס]: