## Chatam Sofer on Shulchan Arukh, Orach Chayim Siman 686

###### Chatam Sofer on Shulchan Arukh, Orach Chayim 686:1
[Chatam Sofer on Shulchan Arukh, Orach Chayim 686:1](https://torahapp.org/share/book/Chatam%20Sofer%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Orach%20Chayim/r/686:1)

במג"א ס"ק ה' ומי שנעשה. נ"ב ולפענ"ד לא אמרו בפ"ק דמגילה אין מעבירין על המצות אלא אאנשי כנסת הגדול' שתקנו פורים והיה להם לעשות אדר ראשון עיקר משום אין מעבירין על המצות וקאמר משום מסמך גאולה לגאולה עשו השני עיקר וממילא בלשון התורה אדר השני הוא אדר ולא הראשון כמ"ש התוספות הך סברא סוף פרק קונם יין ע"ש וא"כ ממילא שוב אין לעשות יום נס שלו כי אם בשני שהוא אדר ולא הראשון וק"ל ועיין תשובות ח"ס או"ח סי' קס"ג וסי' קצ"א [לאחר שהאריך בסי' קס"ג לבאר כל הענין סיים בזה"ל דינים היוצאים מדברים אלו. [א] דשפיר מצי ציבור או יחיד לקבוע יום מועד.... ביום שנעשה להם נס ומצוה נמי עבדי ועיין מג"א ודלא כהפר"ח במנהגי איסור אות יו"ד [ב] אם הוא באדר ויש בו קום ועשה משתה ושמחה ויו"ט א"צ להטריח אלא פ"א היינו באדר ב' למסמך גאולה לגאולה. [ג] אם הוא קום ועשה של מצוה כגון לחלק צדקה יעשה בראשון משום זריזין מקדימין ואין מעבירין על המצות. ומ"מ אין שום נער נעשה בר מצוה עד אדר ב' מטעם שכת' המג"א סי' נ"ה ס"ק י'. [ד] ואם הוא יום תענית בצער יעשה בשני דאקדומי פורענות' לא מקדמינן ועיין מלחמות ספ"ק דמגילה. [ה] אם הוא מידי דלית ביה טורח כגון שב ואל תעשה מחוייב לעשות בשני אדרים בראשון ובשני. [ו] ואמירת קדיש לעולם השני עיקר דדין שלמעלה על הנשמה הוא בשני כלשון התורה שבמגילת אסתר דכתיב השנית וכן זיי"ן אדר יא"צ של מרע"ה וכו'. [ז] בשטרות כותבין בראשון סתם ובשני תניין. ועיין תומים ס"ס מ"ג. [ח] והנודר עד אדר הוא עד הראשון דלשון בני אדם גריר בתר לשון שטרות ומכל מקום המחמיר עד אדר ב' תבוא עליו ברכה. כל זה נראה לפענ"ד להלכה ולמעשה. ]: