## Chatam Sofer on Torah, Masei

###### Chatam Sofer on Torah, Masei 1
[Chatam Sofer on Torah, Masei 1](https://torahapp.org/share/book/Chatam%20Sofer%20on%20Torah/s/Masei/r/1)

**אלה מסעי ב"י וגו' ואלה מסעיהם למוצאיהם** עפ"י ד' הרא"ע סבר דעפ"י ה' קאי אמסעי דעפ"י ה' יסעו ורמב"ן כ' דזה אין צריך לומר אלא אויכתוב משה קאי שכתב עפ"י ה' שציוה כן ולפע"ד גם זה פשיטא אבל נ"ל בישוב מ"ש מוצאיהם למסעיהם והדר מסעיהם למוצאיהם דוודאי דרך עולם היציאה ממקומן הוא המסע ע"י שיוצא ממקומו אך מ"ב מסעות במדבר הי' נגד שם של מ"ב ליודע סוד הדברים וא"כ חנו במחנה עד שיצאו ממדרגה זו והגיעו לעלות למדרגה אחרת והוצרך ליסע למקום האחר המרומז לאות אחר שבשם הקדוש ההוא וא"כ הי' מסעיהם למוצאיהם ע"י שיצאו ממדרגה למדרגה נסעו ממקומם אך כל זה באלו המ"ב מסעות אך נכתבו מ"ח מסעות היינו אותם שחזרו לאחוריהם במיתתו של אהרן והחזירום הלוים אותן המסעות הי' כדרך של עולם מוצאיהם למסעיהם ובמ"ב מסעות הי' מסעיהם למוצאיהם ע"כ אמר משה כתב עפ"י ה' אפילו אותן המסעות שהיו מוצאיהם למסעיהם מ"מ צוה שגם אותם יכתוב והיינו ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם עפ"י ה' כי הוא יתברך צוה ואלה גמטריא מ"ב הי' מסעיהם למוצאיהם כנ"ל:


###### Chatam Sofer on Torah, Masei 2
[Chatam Sofer on Torah, Masei 2](https://torahapp.org/share/book/Chatam%20Sofer%20on%20Torah/s/Masei/r/2)

**ויכתוב מוצאיהם למסעיהם** עפ"י ד' ואלה מסעיהם למוצאיהם כי בהיותם במצרים והאמינו לצאת המדברה בזכות אותה האמונה יצאו נמצא הי' מוצאיהם למסעיהם עפ"י ה' בזכות שנתנו לבם ליסע עפ"י ה' הי' מוצאיהם עפ"י אותן מסעיהם שעתידין ליסע אך בהגיעם שם לאותן מקומות במדבר התלוננו זה עשר פעמים ולא שמעו בקולו ונתחייבו שונאי ישראל כלי' ח"ו ומרע"ה התפלל למה יחרה אפך בעמך אשר הוצאת מא"מ ולמה יאמרו מצרים וכדומה נמצא הי' מסעיהם ע"י מוצאיהם כי לולא כבר הוציאם ממצרים לא זכו לכל מסעיהם הללו:


###### Chatam Sofer on Torah, Masei 3
[Chatam Sofer on Torah, Masei 3](https://torahapp.org/share/book/Chatam%20Sofer%20on%20Torah/s/Masei/r/3)

**ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם ואלה מסעיהם למוצאיהם** יש לפרש דמוצאיהם היינו היכא שחטאו ויצאו מרשות ה' ומשה רבינו שלמד זכות על ישראל יחס החטאים למקומם מלמד שהמקום גורם כעין עגל הי' במדבר שור ששלט שם סם של שור וכן כל החטאים יחס למדבר ומקום ההוא אבל באמת גם זה שהלכו והיו במדבר הי' על ידי חטאם ובדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו וזה שאמר ויכתוב משה מוצאיהם למסעיהם יחס למקום ובאמת ואלה מסעיהם למוצאיהם:


###### Chatam Sofer on Torah, Masei 4
[Chatam Sofer on Torah, Masei 4](https://torahapp.org/share/book/Chatam%20Sofer%20on%20Torah/s/Masei/r/4)

**ויסעו מקברות התאו' ויחנו בחצירות** רמז שנסעו מקברות התאוה שקברו חמדת התאוה והמותרות למדריגה יותר ויחנו בחצירות שדמו העולם הזה רק לחצר להכין עצמו בתורה ובמצות ובמעשים טובים לכנס לחיי עולם הבא וכדתנן העולם הזה דומה לפרוזדור התקן עצמך בפרוזדור כדי שתכנס לטרקלין ק"ל (מש"מ):


###### Chatam Sofer on Torah, Masei 5
[Chatam Sofer on Torah, Masei 5](https://torahapp.org/share/book/Chatam%20Sofer%20on%20Torah/s/Masei/r/5)

**ויסעו מחרדה ויחנו במקהלות ויסעו ממקהלת ויחנו בתחת** רמז על משאחז"ל בפסוק חבור עצבים אפרים הנח לו שאם יש לישראל אחדות ושלום אפילו עע"ז אין רע שולט בהם ולכן נענשו דור המבול יותר מדור הפלגה הגם שחטא דור הפלגה הי' גדול שכפרו בעיקר משום שהיו באחדות עד שבלל ה' שפתם וזה שנסעו מחרדה שלא היו צריכים להחריד על ידי שחנו במקהלתה באחדות אבל אח"כ שנסעו מקהלתה חנו בתחת בדיוטא תחתונה עד ששבו וחנו אח"כ במתקה וביטבתה מתוק וטוב וק"ל (מש"מ):

**Sefaria Community Translation:**
**"And they travelled from Charada, and they camped in Makhelot, and they travelled from Makhelot, and they camped in Tachat"** (Bamidbar 33:24-5). This is an allusion to a saying of Chaza"l regarding the verse **"Efrayim is joined to idols; let him be"** (Hoshea 4:17) - that if there is togetherness and peace to the Jews, even if they serve idolatry, no evil will rule them. And this is why the generation of the Flood was punished more than the generation of the Dispersal [i.e. tower of Babel], even though the sin of the generation of the Dispersal was great (for they denied the main principle) - since they were in togetherness until God mixed up their languages. This is **"they travelled from Charada [חרדה]"** - they had no need to be afraid [*lehachrid* להחריד], since **"they camped in Makhelot"** [can also mean "in communities"] - in togetherness. But after this, **"they travelled from Makhelot, and they camped in Tachat" [תחת]** - in the lowest [*tachtonah* תחתונה] floor, until they returned and camped - and after this, in **"Mitka" [מתקה]** (Bamidbar 33:28) and in **"Yotvata" [יטבתה]** (Bamidbar 33:34) - sweet [*matok* מתוק] and good [*tov* טוב]. And this is easy to understand. (From there it is told).


###### Chatam Sofer on Torah, Masei 6
[Chatam Sofer on Torah, Masei 6](https://torahapp.org/share/book/Chatam%20Sofer%20on%20Torah/s/Masei/r/6)

**יצאו בני ישראל ביד רמה ומצרים מקברים** יש לפרש קבורת מתים גם בגוי הוא מצוה לקבור מתיהם כמו שדרשו ז"ל על ויעש לו דוד שם שקברו מתיהם ומצוה בעידנא דעסיק בה מגינה ומצלי ואפ"ה יצאו ישראל ביד רמה אע"ג דמצרים מקברים ולא תימא שהם המצריים לא עשו אלא לשם ע"ז שלהם ולכך אמר שבאלהיהם עשה ה' אז שפטים ולא האמינו עוד אז בהם עד שטעו שוב בבעל צפון בפי החירות:


###### Chatam Sofer on Torah, Masei 7
[Chatam Sofer on Torah, Masei 7](https://torahapp.org/share/book/Chatam%20Sofer%20on%20Torah/s/Masei/r/7)

**ויסעו מהר סיני** ר"ל לרמז כי בתחלה נסעו מהר סיני כתינוק הבורח מבית הספר ומזה ירדו מדרגה שפלה ויחנו בקברות התאוה ע"י ביטול תורה מתחיל להתאוות ועדיין היתר הוא ומקברות התאוה חנו בעו"ה בחצירות בהפקירא ניחא חצר שאינה משתמרת ומחצרות לרתמה גחלים רתמים להלעיב בנביאי ה' ומלאכיו על ה' ועל משיחו כמש"כ רמב"ם סוף ה' טומאת צרעת ומרתמה לרמון פרץ מלאים פרצות כרמון פורקי עול תורה כולה ומשם ללבנה מתלבנים באש גיהנם ד' יצילנו:


###### Chatam Sofer on Torah, Masei 8
[Chatam Sofer on Torah, Masei 8](https://torahapp.org/share/book/Chatam%20Sofer%20on%20Torah/s/Masei/r/8)

**בשבט** יהודה ובנימין לא כתיב נשיא ובני אפשר משום דמעלות הנשיא הי' שהנשיא הקנה החלקים לקטני שבטו אפי' לחוב ע"מ לזכות וכדאי' רפ"ב דקדושין ובב"ב הקשו מאי זכות וחוב איכא ותי' בקורבא ורחקא ופי' רשב"ם רחוק ממקום המקדש הוא חוב וא"כ ביהודה ובנימין שהי' בירושלם חלקם וסמוכים לבית המקדש לא הי' שום מעלה לכך לא כתוב נשיא ובני:


###### Chatam Sofer on Torah, Masei 9
[Chatam Sofer on Torah, Masei 9](https://torahapp.org/share/book/Chatam%20Sofer%20on%20Torah/s/Masei/r/9)

**מיהו** לולא דברי רשב"ם הי' אפשר לומר דרחוק הי' זכות יותר דאיכא שכר פסיעות לילך למקדש וזה אפשר הפירוש בקרא שמחתי באומרים לי בית ה' נלך דאיכא שכר פסיעות אבל השתא עומדת רגלינו בשערי ירושלם ואיך כאן שכר פסיעות ובשבט שמעון ג"כ לא כתיב נשיא ופירשו המפרשים שלא הי' מתייחס בשביל זמרי בן סלוא:


###### Chatam Sofer on Torah, Masei 10
[Chatam Sofer on Torah, Masei 10](https://torahapp.org/share/book/Chatam%20Sofer%20on%20Torah/s/Masei/r/10)

**ולכל** חיתם אמרינן בנדרים לכל חיתם היינו כביסה ונראה היינו דרמז גם אנכי נתתי להם חוקים לא טובים ומשפטים לא יחיו בם וקשה הא משפטים הוא כל דבר שמהראוי להיות כן משפט יוסטיץ בלעז ומשפטים היינו אשר יעשה אותם האדם וחי בהם וכל שעושה דבר שא"א לחיות בו א"א שיהא הדבר כמשפט וא"כ איך אפשר משפטים לא יחיו בהם אבל רמז על שבוע שחל ט' באב שאסרו חכז"ל לכבס וראו שהוא משפט ראוי ונכון שלא להסיח מהאבלות והוא משפט הגון וראוי ולא יחיו בם כי הכביסה היא חיות כמו שדרשו ולכל חיתם זה כביסה והכא לא יכבסו בשבוע זו והיינו משפט ראוי ונכון לפי הזמן ולא יחיו היינו לא יכבסו בם והיינו רחיצה בחמין לא אסרו חז"ל בשבוע זו ש"מ איננו במשפט הראוי לאסור הרחיצה דאל"ה חז"ל היו אוסרין ומ"מ מנהג אבותינו תורה להחמיר שלא לרחוץ וא"כ איננו משפט אלא חק ואחז"ל במס' שבת נשיתי טובה זה חמין מע"ש לע"ש א"כ חוקים לא טובים רמז על מנהג מניעת הרחיצה שאיננו במשפט אלא כחק ולא טובים היינו מניעת רחיצה נשיתי טובה ומשפטי' לא יחיו היינו כביסה ובזכות זה יחיינו מיומים:


###### Chatam Sofer on Torah, Masei 11
[Chatam Sofer on Torah, Masei 11](https://torahapp.org/share/book/Chatam%20Sofer%20on%20Torah/s/Masei/r/11)

**לא תקחו כופר לנפש רוצח וגו'** יש לפרש ע"ד רמז כי בזמן בית שני הי' מעמידין כה"ג אשר נתן שוחד ולא הי' ממלאים שנתם כדאיתא בגמרא וממילא הי' הרוצח יכול לשוב בזמן קצר ובאמת הכה"ג שהי' ראוי מן השמים להיות כה"ג הוא חי עדיין וזה שאמר לא תקחו כופר לנפש רוצח שלא יקחו שוחד שעי"ז תגרמו לנפש רוצח לשוב שלא כדין:


###### Chatam Sofer on Torah, Masei 12
[Chatam Sofer on Torah, Masei 12](https://torahapp.org/share/book/Chatam%20Sofer%20on%20Torah/s/Masei/r/12)

**את אדוני צוה ה' ואדוני צוה בה' לתת נחלת בנות צלפחד אחינו וגו' ואם יהי' היובל וגו'** הנה לעיל כתיב כן בנות צלפחד דוברות פירש"י כך כתובה פ' זו לפני במרום מה רצה בזה שכבר כתובה הנה הם דקדקו בתוך אחי אבינו וגם הקב"ה דקדק נתון תתן להם בתוך אחי אביהם קיי"ל סוף פרק בית כור אחין שחלקו ובא להם אח ס"ל לשמואל מקמצין ביניהם פירש"י שנותנין להם מקומץ מחלקם כאשר ירצו בלי גורל ולפ"ז הכא שכבר גזר הקב"ה לחלק חלק כחלק לכל השבטים בגורל וכאילו כבר זכו בחלקם ועתה נתחדש דין בנות יורשות אשר לא הי' לפנים א"כ יקמצו ביניהם ויתנו להם חלקם בסוף המיצר באופן שאם תסוב נחלה לנחלה לא יהי' הפסד כי לא יהי' הפסק באמצע השבט אך בנות צלפחד בקשו תוך אחי אביהם לא שיקמצו להם והטעם כי כבר כתובה לפני פ' זו במרום ולא הוה כאח הבא עתה אחר הנחלה כי כבר כתובה לפני והנה בני יוסף עתה אמרו למרע"ה אדוני צוה בה' מאז ומכבר טרם ציווי ההנחלה וא"א לנו ליתן להם על סוף המיצר אלא דוקא בתוך אחי אבינו וא"כ איכא להסבת נחלה באמצע נחלתינו:


###### Chatam Sofer on Torah, Masei 13
[Chatam Sofer on Torah, Masei 13](https://torahapp.org/share/book/Chatam%20Sofer%20on%20Torah/s/Masei/r/13)

***ויאמרו את אדני צוה ה' לתת הארץ בתחלה ואדני צווה בה' לתת את נחלת צלפחד אחינו לבנותיו** לכאורה מה שתלו באמירתן שמשה נצטוה בדין זה מפי ה' וכפלו לישנא תרי זימני' וודאי לא לחנם הוא ונראה לפרש דלכאורה יש להבין טענתם דאמרו ונגרעה נחלתן הלא אם הדין כך היא וגם אמת הוא שכל בת בישראל יש לה רשות ליקח הישר בעיניה ואם יקחו להם בעלים משבט אחר בדין הוא גריעת נחלה משבטים ומה תמהו ע"ז והראי' שבאמת לא נצטוו על ולא תסוב נחלה אלא אותו הדור עוד יש להתבונן למה תמהו דווקא על בנות צלפחד הלא בלתי ספק שגם בשארי שבטים היו שם ביניהם בת יורשת וגם מצינו במס' ב"ב ק"כ אר"י א"ש בנות צלפחד עצה טובה השיאן הכתוב הרי דעיקר הציוי היה על שארי בת יורשת של אותו הדור ולמה באו דווקא שבט יוסף ונראה לתרץ דאיתא שם במס' ב"ב קי"ח רשב"י אומר אפי' קטנה שבהם לא נישאת פחותה לארבעים שנה איני והתניא נישאת בת ארבעים שוב אינה יולדת אלא מתוך שצדקניות נעשה להן נס כיוכבד ולפ"ז בוודאי על שארי בת יורשת לא שייך הך טענה של ונגרעה נחלתינו הלא על פי הדין הוא הגריעה הזאת ומי יתמה על דיני של תורה אך על בנות צלפחד היו להם מקום ליטעון על ה' דווקא דידע דמצד הטבע אינם יכולין לילד עוד ותו לא שייך לומר שנגרעה נחלתן דעיקר טענתם היו מכח הבנים שיולידו והם יתיחסו אחר שבט אביהם והם לא יולידו שום זרע עוד ומכח ירושת הבעל מי ימיר שהוא דאוריי' וגם מי יודע שהנשים ימותו בתחילה אך מכח גודל צדקותיהם בלתי ספק שיעשה להם הקב"ה נס כיוכבד וע"י אותו נס יבוא לשבט יוסף גריעת נחלה לכן אמרו בלישנייהו אדני ציוה ה' שני פעמים לחזק הענין להורות שעיקר תמיהתם הוא על הקב"ה שיעשה להם נס ולגרום גרעון נחלה לשבטיהם וע"ז אמר הקב"ה כן מטה בני יוסף דוברים שיש להם טענה עלי זה הדבר אשר ציוה ה' לבנות צלפחד לאמר לטוב בעיניהם תהיין לנשים שיש להם רשות ליקח מאיזה שבט הישר בעיניהם ואם יגיע נחלת שבטן בדין הוא נגרע אך עצה טובה אתן להם למשפחת מטה אביהן תהיין לנשים כלומר דאם ינשאו לשבט אחר אז אינו אוכל לעשות להן נס להוליד לאחר ארבעים שנה בטענת ראשי שבטן דהיתכן שאני אגרום ע"י מעשה נס גריעת נחלת השבט מה שלא הי' באפשר להעשות עפ"י הטבע אבל אם ינשאו למשפחת אביהן תו ליכא גריעת נחלה אז אעלה להם נס שיולידו והיינו עצה טובה ודוק:


###### Chatam Sofer on Torah, Masei 14
[Chatam Sofer on Torah, Masei 14](https://torahapp.org/share/book/Chatam%20Sofer%20on%20Torah/s/Masei/r/14)

**לטוב בעיניהן תהיינה לנשים אך למשפחת וגו'** יש לדקדק מתחלה אמר לטוב בעיניהן תהיינה לנשים ואח"כ אמר אך למשפחת מטה אביהן יש לפרש דהרי בנות צלפחד לא היו ראויין להוליד יען שנישאו יותר לאחר ארבעים שנים כדאי' בב"ב דף קי"ט אלא שנעשה להם נס אח"כ וא"כ אי ירושת הבעל לאו דאורייתא היו מותרין לישא מכל שבט שירצו כיון דבנים לא יהי' להם ובעל אינו יורשם רק שהקב"ה נתן עצה טובה להן לישא מבני משפחתן כדי שיוכל להעשות להן נס ובזה מדוקדק הקרא היטב:

**Sefaria Community Translation:**
**"To be good in their eyes, they should be for wives. However, concerning the family..."** From the beginning, one should pay attention. It first says, "To be good in their eyes, they should be for wives," and afterwards it says, "However, concerning the family of their father's tribe..." This requires clarification. For the daughters of Zelophehad were not fit to give birth, as they married after forty years, as mentioned in Bava Batra 119a. Rather, a miracle occurred for them afterward. And if the inheritance of the husband is not from the Torah, they would be allowed to marry from any tribe they desired since they had no sons, and the husband does not inherit them. It was only because the Holy One, blessed be He, gave them good advice to marry from their own tribe so that a miracle could happen for them. Thus, the verse is meticulously clarified.


###### Chatam Sofer on Torah, Masei 15
[Chatam Sofer on Torah, Masei 15](https://torahapp.org/share/book/Chatam%20Sofer%20on%20Torah/s/Masei/r/15)

***ותהיינה מחלה וכו'** לשון רש"י ז"ל כאן מנאן לפי גדולתם בשנים ונשאו כסדר לידתן ובכל המקרא מנאן לפי חכמתן ומגיד ששקולות זו כזו ופירושו הוא תמוה ובאמת במס' ב"ב שם איתא להלן מנאן הכתוב דרך חכמתן מסייע לי' לר' אמי במחשבה הלך אחר החכמה ובמסיבה הלך אחר הזקנה אמר רב אשי והוא דמופלג בחכמה והוא דמופלג בזקנה תנא דר"י בנות צלפחד שקולין הי' שנאמר ותהיין הוי' אחת לכולם ופירש הדבר כך הוא דחזינן דלזקנה יש לה מעלה לענין מסיבה וחכמה יש לה מעלה בישיבה ובנות צלפחד מה שהי' לאחת מעלה על השני' לענין הזקנה הי' לשניי' מעלה על הראשונה לענין החכמה לא היתה חדא מופלגת יותר מחבירתה אלא מה שחסר כאן יתיר כאן ויתיר כאן חסר כאן ולכך שקולות היו ודוק:


###### Chatam Sofer on Torah, Masei 16
[Chatam Sofer on Torah, Masei 16](https://torahapp.org/share/book/Chatam%20Sofer%20on%20Torah/s/Masei/r/16)

**הפטרה** תלת דפורענותא דברי שמעו חזון מתחילה הי' דבר ה' אל נביאיו שוב שמעו בת קול ואח"כ בגלות חזון חזיון לילה בחלום אדבר כדאמר רבא ריש חגיגה:


###### Chatam Sofer on Torah, Masei 17
[Chatam Sofer on Torah, Masei 17](https://torahapp.org/share/book/Chatam%20Sofer%20on%20Torah/s/Masei/r/17)

**הנה** לא ידעתי דבר כי נער אנכי ויאמר ה' אלי אל תאמר נער אנכי כי על כל אשלחך תלך ואת כל אשר אצוך תדבר והנה צריך להבין מה השיב לו הקב"ה בזה שאמר אל תאמר נער אנכי י"ל ירמי' מרוב ענותנותו חשב ואמר נער אנכי ולא ידעתי דבר ואינני ראוי עדיין לשליחות זה עד יגדל לבוא באנשים והשיב לו הקב"ה אל תאמר נער אנכי כי על כל אשלחך תלך כי אני שולח אותך ואין חילוק אם נער או זקן כי אם אשלח אותך ואצוך תוכל לדבר ולעמוד בפניהם כי אני שם פה לאדם וחוזק ואומץ וכל טוב הצריך לשליח ונביא ה' וק"ל (מש"מ):


###### Chatam Sofer on Torah, Masei 18
[Chatam Sofer on Torah, Masei 18](https://torahapp.org/share/book/Chatam%20Sofer%20on%20Torah/s/Masei/r/18)

**במס'** מכות איתא ג' טעיות עתיד שר של אדום לטעות שאין קולט אלא בצר ולא בצרה ואדם ולא מלאך ושוגג ולא מזיד והענין כי מקלט של ישראל הוא בצר לשון התמעטות כמו בציר כל שהוא ואתם המעט ממעטים עצמיכם ועוד מסתפקים במועט עד כזית עד כביצה ע"כ נושא להם פנים וזהו בצר לשון זכר אך איכא בצרה לשון נקבה ומקמצין קצת ממתנות עניים כאשה עיניה צרה באורחין ע"כ נקרא בצרה וחושב הסם שע"י זה החטא ימלט הוא ואינן כי בזה החטא גופי' הם שוגגים והוא מזיד שמסית אותם והוא מלאך והם אדם קשה להם לעמוד נגדו אך מה שעומדים נגדו בבצר והסתפקות זהו זכות גדול להם:


###### Chatam Sofer on Torah, Masei 19
[Chatam Sofer on Torah, Masei 19](https://torahapp.org/share/book/Chatam%20Sofer%20on%20Torah/s/Masei/r/19)

**שמעו** דבר ה' בית יעקב וכל משפחות בית ישראל כי שמעו דבר ה' ר"ת שדי ששמשו בו האבות ודבר ה' ב'ית י'עקב היינו י"ב שבטים נגד י"ב צרופי הוי' ית"ש וכל משפחות בית ישראל הם ס"ה משפחות גמטריא אדני ית"ש כדאיתא ברש"י פ' פנחס והנה י"ב צרופים בי"ב חדשים כל חודש משמש צירוף אחד וצירוף של תמוז הוא יוצא מסופי תיבות זה' איננו' שוה' לי' שהוא שם הויה ב"ה וב"ש מהופך וסופי תיבות שהוא מורה מדה"ד גמור והסם שהוא המן אמר כל זה איננו שוה לי בראותי מרדכי היהודי יושב בשער מלך עליון ית"ש שנתגרה ושיבר הלוחות ובקע חומות ירושלים וצירוף של חודש אב הוא יוצא מר"ת ה'סכת ו'שמע י'שראל ה'יום היינו ו"י מפסיק בין ב' ההין וידוע כי ו"י הוא חרבו של הקב"ה כמ"ש מג"א בה' פסח והוא מפריד בין ה' עליונה לתחתונה ר"ל והחריב הבית ומ"מ מכיון ששפך חמתו על עצים ואבנים היום הזה נהיית לעם לה' אלקיך תם עונך בת ציון לא יוסיף להגלותך משו"ה ט"ב אקרי מועד וצירוף של אלול ימי רצון יוצא מס"ת וצדקה' תהיה' לנו' כ'י ב' ההין מקורבין ויונקת ה' תתאה מעילאה ו"י בחוץ על שונאי ישראל פקד עונך בת אדום ותם עוונך בת ציון לא יוסיף להגלותך רק להגאלך בגאולה שלימה במהרה בימינו אמן ואמן: