## Chelkat Mechokek Siman 4 ###### Chelkat Mechokek 4:1 [Chelkat Mechokek 4:1](https://torahapp.org/share/book/Chelkat%20Mechokek/r/4:1) **ונתינים אסורים איסור עולם**. נחלקו המפרשים אם הם אסורים מן התורה מלאו דלא תתחתן וכדרבא אבל התורה לא מנה בהן דורות ובניהן הנולדים להן בקדושה מותרין לבא בקהל ודוד המלך ע"ה גזר עליהם לעולם כמו ממזר ויש מפרשין פוסקין דלא כרבא ולא תתחתן קאי קודם שנתגיירו אבל אם נתגיירו מותרין אפילו הם עצמם מן התורה לבא בקהל ומ"מ הכל מודים דמדרבנן אסורים לעולם דורי דורות: ###### Chelkat Mechokek 4:2 [Chelkat Mechokek 4:2](https://torahapp.org/share/book/Chelkat%20Mechokek/r/4:2) **על אחת מאלו**. כלומר על אלו אומות קודם שנתגיירו הולד כמותה כמו שהדין בכל האומות שולדה כמוה: ###### Chelkat Mechokek 4:3 [Chelkat Mechokek 4:3](https://torahapp.org/share/book/Chelkat%20Mechokek/r/4:3) **אלא שפגום לכהונה**. כמו בכל כותי הבא על בת ישראל וכדלקמן סעיף י"ט וילפינן בגמ' (בהחולץ דף מ"ה ע"א) מק"ו דאלמנה דבתה פסולה לכהונה והוי חלל' ומיהו יש חולקין (בזה הרי"ף וה"ה בשם הרמב"ן פט"ו מהא"ב) דלא הוי אלא ספק ואם נשאת הבת לכהן לא תצא והולד ספק חלל: ###### Chelkat Mechokek 4:4 [Chelkat Mechokek 4:4](https://torahapp.org/share/book/Chelkat%20Mechokek/r/4:4) **הבת מותרת**. יש גורסין הבת היא מצרית והוא טעות דהא ולדה כמוה אלא מותרת גרסינן כלומר לאחר שנתגיירה והב"ח כתב לקיים הגירסא שהבת היא מצרית ודבריו תמוהין עיין בקונטרס אחרון: ###### Chelkat Mechokek 4:5 [Chelkat Mechokek 4:5](https://torahapp.org/share/book/Chelkat%20Mechokek/r/4:5) **וגר מצרי שנשא גיורת עמונית**. ה"ה שאר גיורת דהא גיורת עמונית אין בה שום פגם והוי כבת ישראל והולד הולך אחר הפגום: ###### Chelkat Mechokek 4:6 [Chelkat Mechokek 4:6](https://torahapp.org/share/book/Chelkat%20Mechokek/r/4:6) **ואעפ"כ חוששין לקדושיו**. אבל קדושי ודאי לא הוי כדברי הרמ"ה [הביאו הטי"ד סי' רס"ז] דלא הוי אלא קדושי ספק ובב"ח פסק דהוי קדושי ודאי לקולא ואין דבריו ברורים להקל באיסור א"א: ###### Chelkat Mechokek 4:7 [Chelkat Mechokek 4:7](https://torahapp.org/share/book/Chelkat%20Mechokek/r/4:7) **שאע"פ שהוא פגום אינו ממזר**. מהרש"ל כ' בתשובה דלאו פגום לכהונה קאמר אלא שהוא פגום ומקולקל וכן הוא בד"מ וכן הוא בתשובת הרא"ש כלל ל"ב סי' ט"ז: ###### Chelkat Mechokek 4:8 [Chelkat Mechokek 4:8](https://torahapp.org/share/book/Chelkat%20Mechokek/r/4:8) **שאין הולד שוהה במעי אמו יותר מי"ב חודש**. משמע דהאשה אומרת שנתעברה מבעלה קודם הליכתו והולד נשתהה בזה אנו אומרים שהולד ממזר אבל אם האשה אומרת שבעלה בא בלילה תוך י"ב חודש בין לילה היה ובין לילה עיבר' פשיטא אם הבעל מודה לדבריה נראה דאין ספק דהולד כשר דהא שמואל כשר היה (פי' דאבוה דשמואל היה במדינת הים וע"י שם בא ממדינת הים בלילה לאשתו ונזדקק לה ונתעברה ממנו ויצא ממנה שמואל עיין המעשה בהלכות גדולות סוף הלכות גיטין הביאו הרא"ש ג"כ בקיצור בקידושין פרק י' יוחסין) אלא אפי' אם אין הבעל כאן והי' טוענ' כך אפשר דנאמנת דאוקי איתתא אחזקת כשרות כל זמן שאין הבעל מכחישה ואפשר דאינה נאמנת בדבר שאינו מצוי ועוד אכתוב מזה ובקונטרוס אחרון לא כ"כ: **Sefaria Community Translation:** Because gestation is never longer than twelve months: this suggests that if the woman says that she became pregnant from her husband before he departed and the child remained [in gestation for more than twelve months] in this case we say that the child is a mamzer but if the wife said that her husband came [to her] at night within twelve months and at night was with her and that night impregnated her, obviously if her husband admits to her words then it seems that there is no doubt that the child is fit for behold Shmuel was fit (i.e. the father of Shmuel was overseas and via a [divine] name he traveled from overseas at night and came to his wife and was together with her and she became pregnant from his and Shmuel was born from her see the story in Hilchot Gedolot and the end of the laws of Gittin, the Rosh also quoted a brief [version] in Kiddushin Cap. Asarah Yuchsin [#7] however even if the husband is not present and she makes this claim maybe she is believed for we uphold a wife to be in a fit status as long as the husband does not deny her words but maybe she is not believed about something that does not happen frequently and I will yet write about this and I did not write this in the Kuntres Aharon. ###### Chelkat Mechokek 4:9 [Chelkat Mechokek 4:9](https://torahapp.org/share/book/Chelkat%20Mechokek/r/4:9) **ויש מי שאומר שאינו בחזק' ממזר**. (הדיע' הראשונה הוא דעת הרמב"ם והיש מי שאומר הם דברי בה"ג ממעשה הנ"ל) הביאו הרא"ש (בקדושין פ' י' יוחסין) ומשמע מדבריו דאף אם האשה שותקת או אינה לפנינו ס"ל לבה"ג דאנן תולין שמא בא בצנע' אבל אם האשה מודה שלא בא בעלה אף אם אין הבעל לפנינו רחוק הוא להכשירו ואף שהרא"ש סיים שם ששניהם מודים לרוחא דמילת' כ"כ אבל אם הוא טוען שבא והיא אינ' מודה נראה דהוא נאמן להכשיר והב"י בסוף סי' קע"ח במעשה שהביא שם בשם הרב דורא"ן כתב דהרמב"ם מיירי שהבעל לפנינו ומודה שלא בא ובה"ג מיירי שאין הבעל לפנינו שאז היא נאמנת להכשיר עצמה והולד ואין כאן פלוגתא (כלומר בין שני הדעות הנ"ל) וכאן כתב הרב וכיון דפלוגתא הוא ולא ביאר דבריו באיזה אופן פליגי ובקונטרס אחרון כתב דפליגי אם היא טוענת שבעל' בא בצנעה ואין הבעל כאן דלהרמב"ם אינו נאמן ואין דבריו מוכרחים: **Sefaria Community Translation:** Some say he is not definitively a mamzer. (The first opinion is the Rambam and the "some say" are the words of the Behag based on the previous story) the Rosh cited (in Kiddushun Cap. Asarh Yuchsin[#7]) and his words suggest that even if the wife is silent or not in our presence the Behag is of the opinion that we attribute it to the possibility that the husband arrived discreetly but if the wife admits that he husband did not arrive [then] even if the husband is not in our presence it is a great stretch to declare [the child] fit and although the Rosh concludes over there that when they both [husband and wife] admit [that the husband did not arrive discreetly only then do suspect mamzerut], he wrote this as something superfluous [and if the wife admits the husband did not visit and the husband can not be reached then the wife's word is enough to declare the child to be a mamzer]. However if the husband claims that he came [discreetly] and she does not admit that he visited discreetly it seems that he is believed to declare [the offspring] fit. And the Beit Yosef at the end of #178 in the story that he cited in the name of the Rav Duran [Tashbetz II:101] wrote that the Rambam is talking about a case where the husband is present before us and he admits that he did not come [discreetly to visit] and the Behag is talking about a case where the husband is not in our presence and then the wife is believed to declare herself and her offspring fit and there is no dispute (meaning between the two opinion mentioned earlier) Here the Shulhan Arukh wrote "since it is a dispute" but he did not explain his words in which way they are arguing and in the Kuntres Ahron [Bach #6] he wrote that they they're arguing in a case where she claims that her husband came discreetly but the husband is not present [to confirm or deny] according to the Rambam she is not believed [but for the Behag she is believed] yet his view is not iron-clad. ###### Chelkat Mechokek 4:10 [Chelkat Mechokek 4:10](https://torahapp.org/share/book/Chelkat%20Mechokek/r/4:10) **אבל תוך י"ב חודש אין לחוש**. התוספות בנדה (דל"ח בד"ה שפורא גרים) כתבו דלא ק"ל כרבה תוספאה (דממנו הוציא הרב דין זה) ואין הולד משתהי יותר מרע"א ימים היינו ט' חדשים שלמים כל א' ל' יום: **Sefaria Community Translation:** Rem"a: During the twelve months, however, there is no concern. Tosafot in Niddah (38a) wrote that that we don't we don't hold like Rava Tosfa'a (based on him the Rema derived this law) and a fetus does not remain more than 271 days in a womb, namely more than nine full months with each one [month] being 30 days. ###### Chelkat Mechokek 4:11 [Chelkat Mechokek 4:11](https://torahapp.org/share/book/Chelkat%20Mechokek/r/4:11) **לא אמרינן דאשתהי כל כך**. משמע דוקא כ"כ דהיינו י"ב חודש לא אמרינן היכא דאיכא עידי כיעור אבל אם ילדה בחודש העשירי אף שהוא יותר מרע"א ימים אפשר דלא חיישינן אף בעידי כיעור מאחר שרגילות הוא להוליד עתה בחודש העשירי ומיהו הכל לפי הענין: **Sefaria Community Translation:** [but if we did see something distasteful] we do not say that it was a long gestation. It sounds like it is specifically "a long gestation" namely, twelve months that we don't say [such a lengthy gestation was likely] in case where there are witnesses [who saw something] distasteful [concerning the wife's behavior] but if she gave birth in the tenth month then although it is more than 271 days, maybe we are not concerned [that the offspring is a mamzer] even when there are witnesses [who saw something] distasteful [concerning the wife's behavior] since now it is common to give birth in the tenth month however everything is [judged] according to its situation. ###### Chelkat Mechokek 4:12 [Chelkat Mechokek 4:12](https://torahapp.org/share/book/Chelkat%20Mechokek/r/4:12) **דהחדשים גורמים וה"ל בן ז'**. היינו כר"י דס"ל בנדה [דף הנ"ל] שפור' גרים אפילו ביולדת לתשעה מכ"ש ביולדת לשבעה דכ"ע ס"ל דיולדת למקוטעים, ולפי זה מה שמקשין העולם דלפי זה שהאשה יולדת לה' חדשים שלמים ושני ימים דהיינו יום א' בסוף חודש הראשון ויום א' בחודש השביעי א"כ למה אמרינן בגמרא בכתובות (דל"ט ע"א) שא"א לאשה שתלד קודם שתעשה בוגרת דאין בין נערות לבוגרת רק ששה חדשים ובששה חדשים א"א לה שתלד בן קיימא ולפי פסק הנ"ל אפשר לה שתלד בן (קיימא) בה' חדשים ושני ימים ובאמת אין זו קושיא דגם הששה חדשים כל ימי נערות שפור' גרים וד' חדשים שלימים ושני ימים משני חדשים הראשון והאחרון נקראים ו' חדשים של ימי נערות: **Sefaria Community Translation:** 14) If a rumor spreads that a married woman. The same rule applies if witness came [and testified] that she committed adultery her children remain acceptable (i.e. for let's follow the reason that most [instances of intercourse] we attribute to the husband and therefore even if there are witnesses that she committed adultery [her childdren remain acceptable] , it is only to teach the next clause that this first clause is mentioned [to teach] that even in a case of chatter and rumor there is a Torah requirement for a kohen to be concerned (see beyond in this chapter, par. #28): ###### Chelkat Mechokek 4:13 [Chelkat Mechokek 4:13](https://torahapp.org/share/book/Chelkat%20Mechokek/r/4:13) **ואפילו הפילה בתשרי**. משמע שאפשר לולד לבכות בג' חדשים שלימים ושני ימים משני חדשים ראשון ואחרון ובגוף התשובה נתן טעם דחודש ה' לבן ז' כמו חודש ח' לבן ט' שהיולדות לז' יולדת למקוטעים ובן ט' אינה יולדת למקוטעים וא"כ הנולד בתחלת חודש ח' נולד שני חדשים קודם הזמן והנולד בחודש החמישי נולד ג"כ שני חדשים קודם הזמן דהא הזמן הוא תחלת חודש שביעי וא"כ כשם שהתם אפשר לבכות בחודש השמיני שני חדשים קודם הזמן ה"ה הכא בחודש החמישי ובאמת אם לדין יש תשובה דמאחר דשפור' גרים א"כ אין חסר לולד רק שופר א' של תחלת חודש התשיעי וגם יש לו לפחות ז' חדשים שלימים ויום א' בחודש ח' ע"כ אפשר לו לבכות אבל בג' חדשים שלימים ושני ימים רחוק מן השכל שיבכה ויחיה זמן מועט (וגם חסר שני שפורא דהיינו תחלת חודש ששי ותחלת חודש ז') וגם שם אין חסר מן השני שני חדשים שלימים (ר"ל דהא נולד בחודש ח' וא"כ הוי חודש ח' פחות יום א' וחודש התשיעי שלם) וכאן חסר שני חדשים שלימים (ר"ל דהא נולד בחודש תשרי דהיא חודש ה' לעיבור' וא"כ הוה תשרי חודש פחות יום א' וחשבון חודש שלם הוא חודש הששי ותחלת כסלו הוא חודש ז' לפחות נולד יום א' בחודש וא"כ הוי שני חדשים שלמים) וגם הראיה שהביא בתשובה הנ"ל וכתב שנדון זה (ר"ל המעשה שהביא שם עליה התשובה ההיא) הוא ק"ו, ובאמת הוא ק"ו פריכא וגם גוף המעש' בתשוב' הי' שנתעברה בחדש כסליו ובסוף אדר שני הפיל' דהוי כמעט ה' חדשים (ואעפ"י שכתוב שם סתם ובסוף אדר הפילה אך הלשון מורה בהכרח שהוא אדר שני דהא סיים בלשונו פחות מה' חדשים שלימים ואם הוי אדר ראשון אין כאן אף ד' שלימים וק"ל): **Sefaria Community Translation:** 15) If her husband is a kohen, we are concerned that her children are disgraced from the priesthood. Here it does not help to follow the reason that most [instances of intercourse] we attribute to the husband for if she committed adultery before becoming pregnant she is prohibited to her husband (who is a kohen) and when her husband returns to copulate with her, she becomes disgraced [from the priesthood] and her child, even though he is her husband's [child] is disgraced from the priesthood. However, it is so if it is known that her husband did not return to copulate with her after the chatter that she committed adultery. For example if her husband was overseas and as soon as her husband left her there were rumors that she committed adultery and then there is a doubt if she became pregnant from her husband before he left and before the rumors and then certainly just as the child is not a Mamzer by dint of us attributing it to the husband [who copulated with her] before leaving the same is true that he has not been disgraced from the priesthood for the two are interdependent. ###### Chelkat Mechokek 4:14 [Chelkat Mechokek 4:14](https://torahapp.org/share/book/Chelkat%20Mechokek/r/4:14) **אשת איש שיצא עליה קול**. ה"ה אם באו עדים שזינתה גם כן בניה כשרים (פי' דזיל בתר טעמא דרוב בעילות תולין בבעל ואם כן אף שיש עדים שזינתה רק לרבותא דסיפא נקטיה שאף על רינון וקול כהן חושש לה מדין תורה) (ועיין לקמן סי' זה ס"ק כ"ח): **Sefaria Community Translation:** 16) She is believed if she says here children are legitimate. The reason is that she is always believed to certify her children as we say regarding a betrothed woman who become pregnant. (see below in this chapter par. 27). ###### Chelkat Mechokek 4:15 [Chelkat Mechokek 4:15](https://torahapp.org/share/book/Chelkat%20Mechokek/r/4:15) **ואם בעלה כהן חוששין על בניה משום חללים**. ולא מהני הכא דרוב בעילות תולין בבעל דאם זינתה קודם שנתעברה אסורה לבעלה (כהן) וכשחזר ובא עליה בעלה נעשית חללה והולד אף שבא מבעלה הוי חלל ואה"נ אם ידוע שלא בא עליה בעלה אחר הקול שזינתה כגון שהיה בעלה במדינת הים ותיכף שהלך בעלה ממנה יצא קול שזינתה ואז ספק אם נתעברה מבעלה קודם הליכתו קודם הקול ואז ודאי דכשם שאין הולד ממזר מכח דתולין בבעל קודם הליכתו ה"ה לאו חלל הוא והא בהא תליא: ###### Chelkat Mechokek 4:16 [Chelkat Mechokek 4:16](https://torahapp.org/share/book/Chelkat%20Mechokek/r/4:16) **היא נאמנת לומר על בניה שהם כשרים**. הטעם דלעולם היא נאמנת להכשיר כדאמרינן גבי ארוסה שנתעבר' (כדלק' סי' זה סעיף כ"ז): ###### Chelkat Mechokek 4:17 [Chelkat Mechokek 4:17](https://torahapp.org/share/book/Chelkat%20Mechokek/r/4:17) **קודם שגירשה**. הא לאחר שגירשה השני נתעברה מן הראשון לא הוי ממזר לדעת הרמב"ם דאפילו מחזיר גרושתו לא הוי ממזר דאינה רק חייבי לאוין מכ"ש גרושה מאיש אחר אבל אם בא עליה השני אחר שגירשה הראשון אפ"ה הוי ממזר מדרבנן כ"כ הטור לקמן סוף סי' י"ז מיהו משמעו' ל' התוספות ר"פ האשה רבה (רפ"ז ע"ב בד"ה הולד ממזר מזה ומזה אור"י דאפילו לאחר שנתן הראשון גט הולד ממזר מן השני מידי דהוה אראשון שהולד ממזר ממנו עכ"ל) מל' זה משמע דמראשון לעולם הוי ממזר (פי' אפילו אחר שגירשה השני) דאל"כ דיו לבא מן הדין דאיך ילפי התוספות שני מראשון הא מראשון לא הוי ממזר אלא כל זמן שהיא תחת השני דנראית כאשת השני אבל לאחר גט מהשני לא הוי ממזר מהראשון ה"ה משני לאחר שנתגרשה מהראשון דמה לי בעל מה לי בועל (אלא ודאי כוונתם דלעולם הוי ממזר בין שבא עליה בעלה קודם שגירשה השני ובין שבא עליה אחר שגירשה השני) כן משמע מדברי התוספות (ביבמות דמ"ט ע"ב בד"ה סוטה נמי וכו') והרא"ש סוף פרק החולץ שהביאו דברי ר"ח דכתב דמסוטה (פי' שבא בעלה עליה אחר שזנתה) הוי ממזר מדרבנן ומביא ראיה מידי דהוה אאשה שהלך בעלה למ"ה ואמרו לה מת בעלך ונשאת ואח"כ בא עליה בעלה הולד ממזר ותצא מזה ומזה ומאי ראייה הא התם לא הוי ממזר רק קודם שנתגרשה מהשני דמחזי כא"א ואדרבא מדלא הוי ממזר מן הראשון לאחר גירושי השני אף על גב דמ"מ סוטה היא ש"מ דפשוט להם לבעלי התוספות שהוא ממזר לעולם מן הראשון ע"כ הוצרכו לחלק (מחמת טעם אחר) דהתם הטעם משום קנס (ר"ל דהתוספות חולקים על ר"ח ומה שמביא ר"ח ראיה מידי דהוה ממזר מן הראשון שבא עליה אחר שנשא' לשני מתרצים התוספות דשאני התם גבי בעל משום קנס הוא דהוה ממזר כי היכא דתידוק ותנסב' אבל גבי סוטה לא שייך לקונסה כי היכא דלא תזנה תחת בעלה וע' בתשובות הרלב"ח סי' מ"ב כתב שדעת הרמב"ם שאפילו בביאת השני אחר שגירשה הראשון לא הוי ממזר מדרבנן הפך דעת ר"י ועוד יתבארו דינים אלו לקמן סי' י"ז סעיף נ"ו: ###### Chelkat Mechokek 4:18 [Chelkat Mechokek 4:18](https://torahapp.org/share/book/Chelkat%20Mechokek/r/4:18) **אבל אם זינתה ואח"כ בא בעלה עליה**. דין זה מוזכר בתוספות (ביבמו' דמ"ט בד"ה סוטה הנ"ל והרא"ש סוף פרק החולץ דלא כר"ח שפסק בסוטה דהוי ממזר מדרבנן ולא ידעתי למה הביא הרב דין זה בשם המרדכי לבדו: ###### Chelkat Mechokek 4:19 [Chelkat Mechokek 4:19](https://torahapp.org/share/book/Chelkat%20Mechokek/r/4:19) **הולד אין לו תקנה**. עיין מ"ש הרב רמ"ע בתשובותיו סי' קכ"ה שלדעת רש"י יש לו תקנה דממזר גמור הוא ומותר בשפחה ודברי רש"י יותר מוסכמים מדברי הרמב"ם: ###### Chelkat Mechokek 4:20 [Chelkat Mechokek 4:20](https://torahapp.org/share/book/Chelkat%20Mechokek/r/4:20) **לפיכך ממזר נושא לכתחילה שפחה**. אבל ממזרת לעבד הולד הולך אחריה ואין תקנה לולד וא"כ אפשר דאסורה לו לדעת הרמב"ם דלא התירו איסור שפחה לממזר רק מפני תקון הולד (כמו שמבואר בהדיא בפט"ו מהא"ב): ###### Chelkat Mechokek 4:21 [Chelkat Mechokek 4:21](https://torahapp.org/share/book/Chelkat%20Mechokek/r/4:21) **ונתגייר אותו הבן מותר לבא בקהל**. נראה דה"ה אם לא נתגייר (אותו הבן) ובא על בת ישראל דהולד כשר דלא גרע משאר כותי: ###### Chelkat Mechokek 4:22 [Chelkat Mechokek 4:22](https://torahapp.org/share/book/Chelkat%20Mechokek/r/4:22) **גר ועבד משוחרר מותרים בממזרת**. בגמרא בקדושין דף ע"ד ע"ב אמרו אפי' למאן דאוסר גר בממזרת ה"מ גר דראוי לבא בקהל אבל גר עמוני מותר לכ"ע בממזרת ויש להסתפק אם גר עמוני דחייב בכל המצות אם מותר בשפחה כממזר (דפסק לעיל סעיף כ' דממזר נושא לכתחלה שפחה) או עדיף מממזר ואסור לישא שפחה ואם נושא ממזרת הולד הולך אחר פגום שבשניהם והוי ממזר עמוני ומ"מ (הממזר עמוני) מותר בשפחה דלא עדיף משאר ממזר: ###### Chelkat Mechokek 4:23 [Chelkat Mechokek 4:23](https://torahapp.org/share/book/Chelkat%20Mechokek/r/4:23) **ואסור בממזרת**. הר"ן הקשה דלמה לא נא' דהולד הולך אחר הזכר והוי גר ויהיה מותר בממזרת וכן מצאתי בתוס' בקידושין דף ע"ד ע"ב בד"ה והרי גר דמותר בכהנת וכו' וע' בגמ' שם דס"ז משמע קצת כדברי הרמב"ם (ר"ל דהולד אסור בממזרת) מדלא מקשה שם מגר שנשא בת ישראל דהולד הולך אחר הזכר (כלו' דבמתני' תנא כל מקום שיש קדושין ואין עבירה הולד הולך אחר הזכר ואיזו זו כהנת ולויה וישראלי' שנשאו לכהן לוי וישראל ופרש"י כגון כהן או לוי שנשאו ישראלית או ישראל שנשא לויה או כהנת הולד הולך תמיד אחר הזכר ומפרש בגמ' שאיזו זו דקתני במתני' למעוטי אתא דדוקא הני דחשיב במתני' הולד הולך אחר הזכר ותו לא ופריך בגמ' ותו לא והרי חלל שנשא בת ישראל דיש קדושין ואין עבירה והולד הולך אחר הזכר והרי ישראל שנשא חלל דיש קדושין וכו' והולד הולך אחר הזכר ומדלא מקשה והרי גר שנשא בת ישראל דהולד הולך אחר הזכר ש"מ דהולד הולך אחר הפגום וא"כ אסור בממזרת): ###### Chelkat Mechokek 4:24 [Chelkat Mechokek 4:24](https://torahapp.org/share/book/Chelkat%20Mechokek/r/4:24) **אבל אם הא' ודאי וכו'**. ומדאורייתא מותר ממזר בשתוקי דממזר בקהל ודאי הוא דלא יבא אבל בקהל ספק יבא (רק מדרבנן עשו מעלה ביוחסין ב"י) (קדושין דע"ג ע"א): ###### Chelkat Mechokek 4:25 [Chelkat Mechokek 4:25](https://torahapp.org/share/book/Chelkat%20Mechokek/r/4:25) **אפי' אם מודה אותו פלוני שנבעלה לו**. זה לשון הרמב"ם (פט"ו מהא"ב) ולא חילק הרב בין אם דיימא מעלמא או לא (דיימא מעלמא חשודה מאחרים דליכא לאכשורי כשאר בני דומה שהם כשרים רש"י ביבמות ס"ט ע"ב) ומשמע דאפי' פנויה שלא יצא עלי' קול זנות מעלמא רק פתאום נמצא' כריסה בין שיניה ואומרת לאיש הזה אני הרה והוא מודה שבא עליה אפ"ה (אין זה) הולד (אלא ספק ואפשר לומר (הטעם) הואיל (על מי שאומר' שבא עליה) הוא ממזר לא חיישינן לדבריה הואיל והוא נגד החזקה דאמרי' דאשה בודקת ומזנה דוקא עם כשר אף על גב דבגמ' בכתובות די"ד ע"א קאמר לה דרך תימא (הכי השתא התם אשה נשאת בודקת ונשאת הכא אשה מזנה בודקת ומזנה פרש"י בתמיה) ועיין בתשובת הרא"ש כלל פ"ב, ומ"מ קשה בסיפא כתב ואפי' אם היתה מיוחדת לו כלומר שהיא פלגשו ובודאי בא עליה הרבה פעמים אפ"ה הוא ספק ובגמרא (ביבמות ס"ט ע"ב) מסיק דכל היכא דלא דיימא מעלמא וא' מודה שבא עליה הוא בנו ודאי ואוכל בתרומה ומשמש על המזבח ואף על גב דדיימא מעלמא מ"מ (בתר' דידיה שדינן) הואיל והוא מודה שבא עליה מכ"ש במיוחדת לו שבא עליה הרבה פעמים תלינן ברוב ביאות דידיה וכבר האריך הרא"ש בתשובה כלל פ"ב והרשב"א סי' תר"י גם המגיד משנה פ"ג מהלכות יבום דפשיטא היכא דלא דיימא מעלמא בתר דידיה שדינן ליה וא"כ יש לתמוה על הרב שהשמיט דברי האחרונים אלו אשר דבריהם מיוסדים על סוגיית התלמוד וגם דברי הרמב"ם (דפסק דלא שדינן בתר דידיה על מי שהוא מודה עליו ואף שהוא ממזר אין הולד אלא ספק) אפשר לפרש דוקא בדדיימ' מעלמא (וכלישנא קמא דיבמות) כלומר דאיתא התם ארוס הבא על ארוסתו בבית חמיו רב אמר הולד ממזר ושמואל אמר הולד שתוקי ומפרש רבא מילתא דרב בדדיימא מעלמא אבל לא דיימא מעלמא בתר דידיה שדינן (פי' והולד כשר) ואביי פליג ומפרש דברי רב כל היכא דדיימ' מיניה אפי' לא דיימא מעלמא אפ"ה הולד ממזר מ"ט מדאפקר' נפשה לגבי ארוס אפקר' נפשה לעלמא זה הוא לישנא קמא וללישנא בתרא מפרש רבא דברי רב דלא דיימא מיניה ודיימא מעלמא אבל דיימא מיניה אף על גב דדיימא מעלמא בתר' דידיה שדינן ואביי פליג וס"ל כל היכא דדיימא מעלמא אף על גב דדיימא מיניה הולד ממזר וא"כ מבואר דללישנא קמא דוקא דכי דיימא מעלמא לאו בתר דידיה שדינן וללישנא בתרא אף על גב דדיימא מעלמא כיון דדיימא גם מיניה בתר דידיה שדינן וק"ל) ועוד דדברי הרב בהג"ה כאן שכותב ואפי' היתה מיוחדת לו אינה נאמנת עליו הוא סותר למ"ש הרב סוף סי' ג' בשם תשובת הרא"ש (דכהן הבא על הפנויה ומודה שהוא בנו הבן כהן לכל דבר) ולא חיישינן שמא הפקירה עצמה לאחרים והתם בפנויה סתם מיירי ומכ"ש במיוחדת וכמבואר בארוכה בתשובת הרא"ש כלל פ"ב ולקמן סעיף כ"ח הזכיר הרב חילוק זה וכאן לא זכר אותו (וע' בס"ק שאחר זה): ###### Chelkat Mechokek 4:26 [Chelkat Mechokek 4:26](https://torahapp.org/share/book/Chelkat%20Mechokek/r/4:26) **אם אינו מודה שהוא בנו**. אין זה לשון הרמב"ם רק הרב בב"י כ' דמיירי שאין אותו פלוני מודה שהוא בנו אף על פי שמודה שנבעלה לו וכבר כתבתי בשם האחרונים (בס"ק שלפני זה) שכל שמודה שנבעלה לו ולא דיימא מעלמא פשיטא שהוא בנו לכל דבר ואף בדדיימא אין הלכה כאביי: ###### Chelkat Mechokek 4:27 [Chelkat Mechokek 4:27](https://torahapp.org/share/book/Chelkat%20Mechokek/r/4:27) **אבל אם זנתה תחת הבעל**. דין זה הזכיר לקמן סעיף כ"ט שאשת איש אינה נאמנת לפסול העובר רק הרב הוסיף בכאן שאפי' יש עדים שזנתה והיא אומרת שברי לה שנתעברה מאחר אפ"ה תולין ברוב (עיין לעיל ס"ק ט"ז): ###### Chelkat Mechokek 4:28 [Chelkat Mechokek 4:28](https://torahapp.org/share/book/Chelkat%20Mechokek/r/4:28) **והוי בנו ליורשו**. ואף על גב דהוא ספק אין אחיו יכולים לו' אייתי ראיה דאחונ' את דמאחר דהיא טוענת ברי ואין אדם מכחישה ויש לה חזקת כשרות גם הבן בחזקת כשרות ויורש אביו דאם לא היה יורש א"כ יש עליו לעז ממזר וכעין שכתב הר"ן (הביאו הב"י סי' זה ס"ק כ"ג) דאם אתה פוסל העובר לכתחילה אז הוא פורש מארוסתו וא"כ הכל מקרי דיעבד וראיתי בב"ח שכתב בשם חכם א' (וז"ל כ' חכם א' על מ"ש הטור אם היא אומרת שמהארוס נתעברה אם הוא מודה או שאינו הולד בפנינו כשר פי' אף הולד כשר וכ"ש היא עצמה דכשירה לכהונה אפילו לכתחילה דלגבי דידה כדיעבד דמי) מיהו נראה דוקא היכא דהוא מודה ומת שריא לכהן אפילו לכתחלה אבל היכא דלא הוה בפנינו ומת אסורה לכהן לכתחלה עכ"ל ולדעתי אין דבריו ברורים ומכ"ש שאין מוכרחים דמאחר דהולד נושא ישראלית וחולק עם אחיו א"כ לגבי דידה נמי כדיעבד דמי וכשירה לכהונה אף לאחר מיתת בעלה הואיל והותרה הותרה דמאחר דהלכה כר"ג (כלומר דאיתא במתני' בכתובות דף י' ע"א היתה מעוברת מה טיבו של עובר זה מאיש פלוני וכהן הוא רבן גמליאל ור"א אומרים נאמנת ואמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כר"ג ואמרינן עלה בגמ' והאמר שמואל לרב יהודה שיננא הלכה כר"ג ואת לא תעביד עובד') ורק דרך חומרא בעלמא אמר ואת לא תעביד עובד' להשיאה לכהן והואיל וכבר הותרה לארוס אף אם הוא כהן והבן יורש את אביו ועובד עבודה במקדש אין לך דיעבד גדול מזה ומותרת לכהן לעולם ובפרט אם לא דיימא מעלמ' וכן הוא פשט הגמ' ביבמות דס"ט וד"ע עיין שם: ###### Chelkat Mechokek 4:29 [Chelkat Mechokek 4:29](https://torahapp.org/share/book/Chelkat%20Mechokek/r/4:29) **הולד ספק ממזר**. כבר כתב המגיד דהרמב"ם פסק לחומר' כלישנ' קמא דיבמות (הבאתי לעיל ס"ק כ"ה) אבל הרא"ש פסק בתשובה כלל פ"ב בשם ראבי"ה כלישנ' בתרא וכן נוטה דעת המגיד פ"ג מהלכות יבום: ###### Chelkat Mechokek 4:30 [Chelkat Mechokek 4:30](https://torahapp.org/share/book/Chelkat%20Mechokek/r/4:30) **י"א דהבן הוי ספק ממזר**. כבר הכריע הריטב"א דלא כסברא זו (הביאו הב"י ס"ק ל"א) דלאו כל הימנה לפסלו אפי' אם טוענת ששגגה מכ"ש אם אומרת שזינתה במזיד ואין נאמנות לאשה נגד האיש וכן הוא בת"ה סי' רס"ז: ###### Chelkat Mechokek 4:31 [Chelkat Mechokek 4:31](https://torahapp.org/share/book/Chelkat%20Mechokek/r/4:31) **כשאר אסופים הנמצאים בערי ישראל**. הראב"ד כתב להכשירו בבת ישראל אם נתגייר והמ"מ הסכים על ידו עיין עליו ומהתימה שלא הביאו דעתו: ###### Chelkat Mechokek 4:32 [Chelkat Mechokek 4:32](https://torahapp.org/share/book/Chelkat%20Mechokek/r/4:32) **והרי הוא לענין נזקין**. ובכל ספק ממון המוציא מחבירו עליו הראיה אבל ברוב כותים חשבינן ליה כודאי כותי ואם נגח תורא דידיה לדידן משלם נזק שלם אף בתם כדין שור של נכרי שנגח לשל ישראל אעפ"י שהוא מוחזק בממונו מ"מ מאחר שהספ' בעצמותו אם הוא כותי או ישראל אז הולכין אף בממון אחר הרוב וכן ברוב ישראל מחזירין לו אבידה אעפ"י דאין הולכין בממון אחר הרוב היינו להוצי' ממון מיד המוחזק בהית' אבל אביד' זו אין המוחזק בה מוחזק בהיתר מדעת בעל האבידה וכן ברוב ישראל לענין נזקין אם נגח שור ישראל את שורו אין חייב הישראל נזק כלל דאמ' ליה אייתי ראי' דישראל אתה ואין הולכין בממון אחר הרוב להוצי' הממון מיד המוחזק כן הוא בטור וכ"כ המ"מ (בפט"ו מהא"ב) אליבי' דהרמב"ם וכן בהג"ה כאן לא הביא (דעת הטור) שחולק על הרמב"ם רק בשני דברים לא בג' דברים כמו שעלה על דעת הב"ח (והוא דמפרש הב"ח בדברי הרמב"ם עוד חלוקה שלישית דהיכ' דנגח תורא דידן לתורא דידיה ברוב ישראל דחייבים לשלם לו דישראל גמור הוא לכל מילי ודלא כהטור ובאמת גם הרמב"ם ס"ל כדעת הטור דאין הולכים בממון אחר הרוב וכי הזיק שור ישראל לשורו אין הישראל חייב בנזק כלל וע"כ הביא הרב מהרמ"א בהג"ה דעת הטור בב' דברים ולא בחלוק' שלישית כי גם הרב מהרמ"א ס"ל דהרמב"ם כהטור ס"ל בחלוקה השלישית כדעת המגיד וק"ל) דהא באמת אין כאן רוב גמור דהא הוי קבוע וע"כ מי שהרגו אין נהרגין עליו בין ברוב ישראל ובין ברוב כותים וכמו שכתב הב"ח בעצמו: ###### Chelkat Mechokek 4:33 [Chelkat Mechokek 4:33](https://torahapp.org/share/book/Chelkat%20Mechokek/r/4:33) **והרי הבת בחזקת כשר ואין לו יחוס**. יש לדקדק מאחר שדר בבית ממזר א"כ הוי ליה קבוע ולמה לא יהי' הדין כעיר שרובה ישראל (דפסק לעיל סעיף ל"ג דהוי ספק עכו"ם לענין יוחסין יהיה ג"כ ספק ממזר לענין יוחסין): ###### Chelkat Mechokek 4:34 [Chelkat Mechokek 4:34](https://torahapp.org/share/book/Chelkat%20Mechokek/r/4:34) **כגון שתוקי ואסופי**. בטור הוסיף כותי וכאן נמשך אחר דעת הרמב"ם וכבר הסכים בב"י עם דעת הטור דלהקל (להכשיר פיסולם) לא עשאום כעכו"ם: ###### Chelkat Mechokek 4:35 [Chelkat Mechokek 4:35](https://torahapp.org/share/book/Chelkat%20Mechokek/r/4:35) **אלא שישאו מהגרים**. הרמב"ם בפט"ו מהא"ב כתב דמותרים אף בנתינים ואזיל לטעמי' דנתינים גרים גמורים הן מן התורה (ואינם אסורים אלא מדבריהם כ"פ בפי"ב מהא"ב) אבל רש"י בקדושין (דע"ד ע"א במתניתין) אוסר שתוקי בנתין שהוא אסור מן התורה כמו ממזר וכן הוא דעת הטור ולא ידעתי למה השמיט כאן שממזר ודאי מותר בנתין לכ"ע: ###### Chelkat Mechokek 4:36 [Chelkat Mechokek 4:36](https://torahapp.org/share/book/Chelkat%20Mechokek/r/4:36) **כשיש' גיורת הרי זו ספק א"א**. היינו בלא טבל ולא הטבילוהו ב"ד ונשא גיורת שלא כדין דהא הוא ספק כותי ואסור בגיורת: ###### Chelkat Mechokek 4:37 [Chelkat Mechokek 4:37](https://torahapp.org/share/book/Chelkat%20Mechokek/r/4:37) **וכן השתוקי שנשא אשה**. כלומר אם בת ישראל היא ונשא אותה באיסור או בגיורת מיירי או בשתוקי שהוא כשר דהיינו שבודקין אמו ואמרה לכשר נבעלתי: ###### Chelkat Mechokek 4:38 [Chelkat Mechokek 4:38](https://torahapp.org/share/book/Chelkat%20Mechokek/r/4:38) **הקראים אסור להתחתן**. עיין בתשובת ר' בצלאל סי' ג: