## Chesed LeAvraham, Even Shetiya

###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:1:1
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:1:1](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:1:1)

נהר א - בסוד אשר האדם הוא עולם קטן:

**chat gpt:**
River 1 - The Secret of Man Being a Microcosm:...


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:1:2
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:1:2](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:1:2)

הענין כי כל העולם בכללו הוא במציאת האדם ממש דומה בדומה, כמו שיש לאדם גוף כן לעולם גוף, הוא החלק הגשמי העכור הניכר הנראה לעינים, שאין אדם משיג מן העולם הזה אלא חלק זה הגשמי, כמו שאינו רואה בחבירו אלא חלק הגשמי שבו. וכמו שיש באדם יצר הרע שהוא מן הקליפות הטמאות, כן העולם הזה הגשמי מתלבש בתוכו אויר טמא בו משכן החיצונים הטמאים, וחלק זה הוא כניסת המכשפים שהיו מזככים ראייתם ומשיגים ראיית השדים, ולפעמים פתאום לבני אדם ישיגו אותם יסתלקו מראות עולם הגשמי ויעלו לראות חלק האויר הרע הזה, ולא יראו מעולם הגשמי כלל מפני שיצאו מן הגשם ונכנסים בחלק הזה הנזכר. וכמו שיש באדם על יצר הרע נפש טוב קדוש, כן לעולם הזה חלק [לבוש קדוש] יתלבש בו הוא סוד נפש דעשייה ובו משכן נפשות הצדיקים, והוא נקרא חצר מות בגמרא, שנתפשט שמואל מהחלק הגשמי ונכנס בחלק הזה, וכן מעשה דר' אילעי וכיוצא בזה. וכמו שיש באדם חלק הרוח, כן לעולם הזה רוח הקדש והוא סוד גן עדן ארציי. וכמו שיש באדם חלק נשמה, כן לעולם הזה מתלבש בו חלק נשמה:

**chat gpt:**
The idea is that the entire world, as a whole, mirrors the existence of man in a strikingly similar way. Just as man has a body, so too does the world have a body, which is the tangible, physical part that is visible to our eyes. Man perceives only this physical part of the world, just as he only sees the physical aspect of another person. Just as man has an evil inclination derived from impure shells, the physical world is also enveloped in impure air, which is the dwelling place of impure external forces. This aspect is accessible to magicians who refine their vision to perceive demons. Occasionally, ordinary people may suddenly perceive these demons, shifting from viewing the physical world to seeing this impure air, losing sight of the physical realm entirely because they have transitioned from the physical to this mentioned part. Similarly, just as man has a good and holy soul that counters the evil inclination, the world also has a holy covering, which is the secret of the soul of Assiyah. This is the dwelling place of the souls of the righteous, and it is referred to in the Talmud as the "courtyard of death." This is the realm into which Samuel entered after detaching from the physical part, as did Rabbi Ila'i and others. Just as man has a spirit, the world has the Holy Spirit, which is the secret of the earthly Garden of Eden. And just as man has a part that is the soul, the world also has a part that is clothed with the soul.


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:1:3
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:1:3](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:1:3)

והנה חלק נפש שבארץ ישראל הוא יפה מחלק הנפש שבחו"ל, וזהו טעם מיתת ארץ ישראל היותה משובחת כנ"ל בעין הארץ. והענין כי המלכות שהיא נפש בה בחינת רבות, ובחינה האמצעית שבה סוד עיקר היחוד ששם מתגלה אור הת"ת ומתגלה בארץ ישראל, אמנם שאר בחינותיה שהם נפש לשאר מציאות העולם אין הת"ת מגלה שם אורו בעצם, וכתב האלהי האר"י זלה"ה כי האדם בצלם האלהים וכמו שכל העליונים הם תלויים ונאחזים בשיעור קומתו יתברך, גם כל הנבראים התחתונים הם נאחזים בשיעור קומתו של האדם התחתון ועל ידו מתברכים כולם, וזמש"ל:

**chat gpt:**
The soul aspect in the land of Israel is more beautiful than the soul aspect outside of Israel, which is why dying in Israel is considered praiseworthy, as previously mentioned in "The Eye of the Land." The reason is that the Malchut (Kingship), which represents the soul, has many aspects. The central aspect within it is the main point of unification, where the light of Tiferet (Beauty) is revealed, and this occurs in the land of Israel. However, the other aspects of Malchut, which are the soul for the other parts of the world, do not have the light of Tiferet revealed in its essence. The divine Ari, of blessed memory, wrote that humanity is created in the image of God. Just as all the heavenly beings are dependent on and cling to His divine form, so too all the lower creations are dependent on and cling to the form of the human being, and through him, all are blessed. This is the deeper meaning of the text.


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:2:1
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:2:1](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:2:1)

נהר ב - בסוד ד' יסודות שהם מרכבה לקדושה ולקליפה:

**chat gpt:**
The River 2 - On the Secret of the Four Elements Serving as Chariots for Holiness and Impurity:


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:2:2
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:2:2](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:2:2)

הענין כי האדם או יהיה מרכבה ליצר טוב או ליצר הרע, ולכך יש בגוף האדם אברים ידועים שהם מרכבה לכל בחינה ובחינה מבחינות הקליפות הד' יסודות שבאבר ההוא שוכן הקליפה ההיא ומשם מתפשטין בכל הגוף, והענין כי בגוף האדם ד' יסודות שהם מים, אש, רוח, עפר, והם מרכבה לד' מלאכים שהם ד' החיות, מיכאל, גבריאל, רפאל, אוריאל, והם שולטים בגוף האדם באברים ידועים, והם ד' מרות לבנה, אדומה, ירוקה, שחורה, ולהם ד' אברים ומשם מתפשטים בכל הגוף, לבנה בריאה, דם בכבד, ירוקה במרה, שחורה בטחול, והם גם כן מרכבה לד' קליפות, עון בלבנה מים, משחית באדומה רוח, אף במרה אש, חימה בשחורה עפר, והם ממש נגדיים למלאכים הנזכרים:

**chat gpt:**
The idea is that a person can either be a chariot for the good inclination or for the evil inclination. Therefore, within the human body, there are specific organs that serve as chariots for each aspect of the four elements of the klipot (impurities). The klipa of each element dwells in the corresponding organ and spreads throughout the body from there. The human body consists of four elements: water, fire, air, and earth. These elements serve as chariots for the four angels, who are the four chayot (living beings): Michael, Gabriel, Raphael, and Uriel. These angels govern the human body through specific organs, corresponding to the four bodily humors: white, red, green, and black. Each humor is associated with a particular organ and spreads its influence throughout the body. The white humor is in the lungs, the red humor in the liver, the green humor in the gallbladder, and the black humor in the spleen. These humors are also chariots for the four klipot: Avon (sin) in the white humor (water), Mashchit (destruction) in the red humor (air), Af (wrath) in the green humor (fire), and Cheima (fury) in the black humor (earth). They directly oppose the mentioned angels.


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:2:3
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:2:3](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:2:3)

והענין כי האברים הנזכרים או יפעלו להרע או להטיב, להרע כגון לקרר עצמו בעצלות במעשה המצות, ולחמם עצמו ולשמוח בעבירה, ולכעוס נגד אוהבי י"י, ולהראות עצבות בדברי הקדושה, הרי שולטים בו, עון, משחית, אף, חימה. אמנם אם יקרר עצמו מעבירות ויראה רחמים ורכות לבב לעניים לגמול חסד, ויחמם עצמו לדברי קדושה בזריזות במצוה לשמרה בהם, ויתקוטט באויבי י"י ויכעוס עליהם, או יזרוק מרה בתלמידים ללמדם ספר, ויראה עצבות ודאגה בעוונותיו ויבכה לקשה יום, הרי ביער מעליו עון, משחית, אף, וחימה, וישלטו עליו ד' חיות הקדש שהם מיכאל, גבריאל, אוריאל, רפאל, ומשם ולמעלה עד האצילות, וזמש"ל:

**chat gpt:**
The concept is that these organs can act either for evil or for good. For evil, such as cooling oneself with laziness in performing mitzvot, heating oneself with joy in committing a sin, expressing anger against the lovers of God, or showing sadness in matters of holiness. In these cases, Avon, Mashchit, Af, and Cheima rule over the person. However, if one cools oneself from sins and shows mercy and a soft heart towards the poor by performing acts of kindness, heats oneself with zeal for holy matters, rushes to perform a mitzvah with alacrity, contends with the enemies of God, becomes angry at them, disciplines students harshly to teach them Torah, or shows sadness and concern over one's sins and weeps over them, then one expels Avon, Mashchit, Af, and Cheima from oneself. Instead, the four holy chayot, Michael, Gabriel, Uriel, and Raphael, will rule over the person, connecting them to higher realms until the level of Atzilut (Emanation). This is the deeper meaning.


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:3:1
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:3:1](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:3:1)

נהר ג - במעלת האדם על כל הנבראים:

**chat gpt:**
River 3 - On the Superiority of Humans Over All Creatures:


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:3:2
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:3:2](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:3:2)

הענין בזולת שהאדם חביב משאר הנבראים שנברא בצלם אלדים כדפי' במתני', וירצה בזה שסוד שיעור קומה אשר לו דומה ממש לשיעור קומה עליונה כדפירשנו, וכמו שידעת כי בצלם אלדים עשה את האדם, וכמו שכל העליונים הם תלויים ונאחזים בשיעור קומתו יתברך, גם כל הנבראים התחתונים הם נאחזים בשעור קומת האדם התחתון, ועל ידו מתברכין כולם, ולכן האדם האומר פרק שירה ויודע לכוון כל אלו הנבראים התחתונים היכן רמוזים בו, ויאמר אותן השירות הוא גורם שפע אל כל הנבראים התלויים בו, וזה שאמרו רז"ל בפרק שירה שכל האומרה בכל יום יזכה לכל כך מעלות. נוסף על זה שכל העולמות כולם לא נבראו אלא בשביל האדם, ולא מבעיא אלו העולמות הגשמיים אלא אפילו הרוחניים דהיינו שרפים חיות ואופנים כולם לא נבראו אלא לעזור האדם, ועזרתו הוא שכאשר הוא עובד עבודת תפלתו הם משועבדים לקבל קולות והבלים ודיבורים אשר לו בתפלתו ולהעלותם למעלה עד הספירות לגרום הייחוד, וכן פי' בתיקונים בפרשת בראשית, והיינו דכתיב כי עוף השמים יוליך את הקול ובעל כנפים יגיד דבר, קול דקריאת שמע ודבור התפלה כך פירשו במקום אחר בתיקונים, וזמש"ל:

**chat gpt:**
The idea is that humans are cherished more than other creatures because they were created in the image of God, as explained in the Mishnah. This means that the human form is similar to the Divine form, as we have elaborated. It is known that God made humans in His image. Just as all the higher beings are connected and sustained by God's form, so too all the lower creatures are connected and sustained by the form of the human. Through humans, all creatures receive their blessings.


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:4:1
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:4:1](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:4:1)

נהר ד - בתועלת ירידת הנשמה לזה העולם:

**chat gpt:**
River 4 - On the Benefit of the Soul Descending to This World:


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:4:2
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:4:2](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:4:2)

הקשו הקדמונים על ענין הנשמה מה תועלת ברדתה, [אל הגוף] מפני שהיא קרובה אל ההפסד בחטא וזהמת החומר המזוהם ופיתויי היצר הרע הטמא, ורחוקה מן השכר כי אחרי צאתה מחומר הזה מי ומי אשר תזכה למסור נשמתו לקונו בטהרה כמו שנתנה לו, ואם תעלה לא תעלה יותר מהמקום אשר ממנה חוצבה, אם כן מה כוונת בריאתה ומה תועלתה, והתשובה בזה כי הנשמה בהיותה שם קודם רדתה היא אצורה באוצר ידוע לנשמות שעדיין לא באו לעולם, ואין הנשמה נהנת שם מהסתכלותה באור וחיי עליון אלא היא בת מלך צנועה, יש לה מאכל קצוב מאת המלך אביה, אמנם פניו לא יראה עוד מיום הולדה מפני שהיא ערומה שלולה [ממצות ומעשים טובים ] שאי אפשר להתלבש להראות את פני המלך אביה אם לא בלבוש מעשה המצות והתורה. ויש בין נשמה קודם באה לעולם ואחר שבאה ועלתה כגבוה שמים על הארץ, וזהו שאמר בזוהר פקודי עמוד תי"ב ובהאי לבושא דלביש שהוא לבושא דמצות כנזכר שם אתהני וחמי גו אספקלריא וכו', והענין כי על ידי שירדה לעולם הזה הגשמי ויכלל בה רוח ונפש וגוף ויעשה בו מצות ומעשים טובים, ויסתלק ויתלבש בהם לעולם הבא, ונמצאת כלולה בכל העולמות, ואז נראית היא למעלה את פני המלך אביה, ואלמלא כללותה בכל העולמות כנזכר לא היה נראית שם, והיינו אמרו אך צדיקים יודו לשמך בעולם הזה, הם אותם שישבו ישרים את פניך בעולם הבא, ואכין מעוטין וממעט אותם צדיקים שלא ירדו לעולם הזה שלא ישבו את פניו לעולם הבא כנזכר:

**chat gpt:**
The ancients questioned the purpose of the soul's descent [into the body], considering that it becomes vulnerable to sin, the defilement of the impure material, and the temptations of the evil inclination. They argued that the soul is far from its reward, for once it departs from this material world, who can ensure it will return to its Creator as pure as it was given? If it ascends, it will not rise above the place from which it was hewn. Therefore, what is the purpose of its creation and descent? The answer to this is that the soul, before its descent, is stored in a specific treasury for souls that have not yet come into the world. There, the soul does not enjoy the vision of the Divine light and life; it is like a modest princess who receives a fixed portion from her father, the king, but does not see his face from the day of her birth because she is naked, devoid of commandments and good deeds. It is impossible for her to be clothed to appear before the king, her father, without the garment of mitzvot and Torah. There is a vast difference between a soul before it comes into the world and after it has come, performed mitzvot, and ascended. This is what is said in the Zohar, Pekudei, page 412: "And in this garment that it wears, which is the garment of mitzvot mentioned there, it will benefit and see in the heavenly mirror," etc. The idea is that by descending into this physical world, being integrated with spirit, soul, and body, performing mitzvot and good deeds, and then ascending and being clothed in them in the World to Come, the soul is then integrated into all worlds. Only then can it appear before the king, its father. If it were not integrated into all worlds, as mentioned, it would not be able to appear there. This is what is meant by "But the righteous shall give thanks to Your name" in this world; these are the ones who "will sit in uprightness before Your face" in the World to Come. Therefore, only a few, the righteous who did not descend into this world, will not sit before His face in the World to Come, as mentioned.


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:4:3
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:4:3](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:4:3)

והטעם העקרי שהנשמה מכסא מבינה, והרוח מת"ת ממלאך , ונפש ממלכות מאופן, ואם לא ירד לעולם הזה לא תקשור נפש ברוח ורוח בנשמה, והוא פירוד למעלה שאין בינה מאירה בת"ת ואין ת"ת מאיר במלכות, כי מעשה הענפים יעשו השרשים, אמנם ברדת האדם לעולם תתקשר הנשמה ברוח ותאיר בו ושניהם מאירות בנפש ושלשתם בגוף, ודומה להם יתקשרו למעלה שלשתם להאיר בעולם הזה, ולזה נהנה כעין יחוד זה לעולם הבא, והיינו לחזות בנועם י"י ולבקר בהיכלו, וזמש"ל:

**chat gpt:**
The main reason is that the soul originates from the throne of Binah, the spirit from Tiferet by an angel, and the nefesh from Malchut by an ofan. If one does not descend to this world, the nefesh will not bind with the spirit, and the spirit with the soul. This separation above means that Binah does not illuminate Tiferet, and Tiferet does not illuminate Malchut, for the actions of the branches affect the roots.


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:5:1
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:5:1](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:5:1)

נהר ה - במציאות גופו של אדם מכח האותיות ומד' יסודות:


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:5:2
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:5:2](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:5:2)

הענין ד' מורכבים נבראו בעולם שהם הדומם, והצומח, והחי, והמדבר, מפני שנברא העולם מכח ד' אותיות השם ידו"ד, ונודע שסוד ד' אותיות הוי"ה הם ד' הנהגות, א' היא דומם שהיא ה' אחרונה היושבת ודוממת, ועליה נאמר נאלמתי דומיה החשיתי מטוב, והיא סוד אלמות, וכרחל לפני גוזזיה נאלמה, והיא האבן והארץ כנודע, ולזה הדומם בה וודאי. והב' היא הצומח מכח ו' שבשם דהיינו עץ וכל מיני צמחים יתלוו אליו, דהיינו שהם חיים וצומחים מכח השפעתו, ולכן בשלישי שהוא הת"ת אות ו' נבראו מיני צמחים כנודע, דהיינו צמח צדיק. והג' הוא החי שהוא הה' הראשונה מן השם שהוא מצד הבינה, שהוא סוד אם כל חי, דהיינו סוד הבהמה והחיה וכל הדומה כעוף וכל אשר ירמשו וישרצו המים, שסוד החיים מתפשטים בהם מצד ארץ החיים הזאת, ומצד אלהים חיים. והד' הוא המדבר שהוא י' מן השם שהוא האדם הנברא מצד החכמה שהיא נקראת אד"ם מ"ה חכמ"ה ודאי, והיינו המדבר שהמאמרות ממנה והדיבור בה, כי שם יסוד הדיבור מהחי"ך מ"ה ודאי, והשכל ממנה שהיא שכל מקור השכליים כנודע, שהם ל"ב שכליים, ל"ב נתיבות ממנה ומשם הוא השכל לאדם:

**chat gpt:**
River 5 - On the Existence of the Human Body from the Power of the Letters and the Four Elements:The concept is that four types of compositions were created in the world: inanimate, vegetative, animal, and speaking (human). This is because the world was created by the power of the four letters of the Divine Name, Yud-Heh-Vav-Heh (יהוה). It is known that the secret of these four letters of the Divine Name corresponds to four modes of governance: The inanimate, which is represented by the last "Heh" (ה) of the Divine Name, signifies silence and stillness. About this, it is said, "I was dumb with silence; I held my peace even from good." This corresponds to the stone and the earth, as known, thus the inanimate is certainly represented by this. The vegetative, which derives from the "Vav" (ו) of the Name, refers to trees and all types of plants that grow and live due to its influence. Hence, in the third, which is Tiferet (the "Vav"), various plants were created, as known, referring to the "plant of the righteous." The animal, represented by the first "Heh" (ה) of the Name, comes from Binah, which is the secret of the "Mother of all living," referring to beasts, animals, birds, and all creeping and swarming things. The essence of life extends within them from the Land of Life and the Living God. The speaking, represented by the "Yud" (י) of the Name, signifies the human being created from Chochmah (wisdom), which is called Adam (אדם) and Mah (מה) Chochmah (חכמה) indeed. This refers to the speaker, as the words and speech emanate from it, and the foundation of speech lies in Chochmah, from which comes wisdom, the source of intellectual capacities, known as the 32 paths of wisdom. Hence, from there, human intellect is derived.


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:5:3
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:5:3](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:5:3)

הרי ד' דברים בד' מיני המורכבים וכולם באדם, שהרי הדומם אינו [משיג] אלא בה' אחרונה, ויש בו גבולי הגוף והדמות אל הדומם. ויותר ממנו הצומח דהיינו שהוא מתעלה ואוחז בה' ו'. והחי מתעלה על שניהם שהרי יש לו גבולי הגוף כדומם והצומח כצומח דהיינו הגידול. ויותר ממנו החיים המתנועעים, והיינו שהוא נכלל בהוי"ה ועולה עד ה' עליונה, [ו]האדם נכלל [ב]כל השם ונשלם מכל הנבראים שכולם חסרים שאינם כוללים השם כולו אלא האדם, שיש לו גבולי הגוף, והגידול, והצומח, והחיים המתנועעים, והשכל הדברני, והיינו כולל כל השם וזהו מעלת האדם על כל נברא, זולת עוד מעלות אחרות, והשכל הדברני. ונודע שכל מי שאוחז קצת השם אינו אוחז כלל מהשם, מפני שהשם לא יפרד ולא יחלק והבא להפריד יסתלק כולו ממנו, ולזה אין שאר הנבראים נאחזים בשם ממש מפני היותם אוחזים חלק מהשם, אמנם האדם כולל כל השם יחד בייחוד ונאחז בו, וזה מעלת האדם על כל בעלי החיים ושאר כל הנבראים:

**chat gpt:**
There are four things in the four types of compositions, and all of them are in the human being. The inanimate is only perceived through the last "Heh" (ה) and has the boundaries of the body, resembling the inanimate. Beyond this is the vegetative, which ascends and grasps the "Vav" (ו). The animal surpasses both, having the boundaries of the body like the inanimate and the growth like the vegetative. Beyond both is the living, moving being, which is included in the Divine Name and ascends to the upper "Heh" (ה). The human being encompasses the entire Name, being the most complete of all creations. All other creations are lacking because they do not include the entire Name, but the human includes the boundaries of the body, growth, movement, and rational speech. Thus, the human being includes the whole Name, which is the greatness of humans over all other creations, in addition to other qualities, and rational speech. It is known that anyone who holds only part of the Name does not hold any of it, because the Name is indivisible and cannot be separated. Whoever attempts to divide it loses it entirely. Therefore, other creations do not truly grasp the Name since they hold only part of it. However, the human encompasses the entire Name together in unity and is held by it. This is the human's superiority over all living beings and other creations.


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:5:4
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:5:4](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:5:4)

והנה הגוף הזה נבנה מפרטים ועניינים, שאין הגוף יוצא פשוט אלא מורכב, ולכך ברא הקדוש ברוך הוא תחלה ד' יסודות שהם האש, והרוח, והמים, והעפר, והם היו [בדמות] אבנים שמהם נברא כל בנין הגוף או צומח או חי או מדבר כדפי'. ואלו הד' יסודות תחילתם מסוד הכתר, אמנם אינם שם מתהוות בגילוי מפני שהיסודות האלו הם מתפשטין ממציאות אל מציאות עד בואם אל סוד מים חסד, אש גבורה, רוח ת"ת, עפר מלכות, ונודע שאלו היסודות ראשונים לכל הנמצאים הם בד' מדות אלו [באצילות] ומהם יתפשטו בבריאה, ואחר כך ביצירה, ואחר כך בעשייה, עד העשייה הגשמית הזאת, אמנם למעלה יתחילו מציאותם בהעלם מן הכתר והם אין, ואל החכמה ושם תחלת היישות, ואל הבינה ושם תחילת מציאותם להפרד בהעלם גדול, באו אל מקומם ונתגלו בעצם בסוד יסודות אצולים, אמנם נתפשטו אחר כך ממציאות אל מציאות עד שנתהוו יסודות עפריות אלו הגשמיות הגסים והעבים, ואחר כך התחילו (להתקרב) [להתרכב] אלו באלו בענין שהם נקשרים שם למעלה, שהמציאות העליון הנאצל נבנה מארבעתם בהתאחדם אלו באלו, כולם נקשרים במים, כולם נקשרים ברוח, כולם נקשרים באש, כולם נקשרים בעפר:

**chat gpt:**
And behold, this body is constructed from particulars and elements; the body does not emerge as simple but rather as composite. Therefore, the Holy One, blessed be He, first created the four elements: fire, wind, water, and earth. These were like the building stones from which the entire body, whether vegetative, animal, or human, was created, as previously explained. These four elements originate from the secret of Keter, though they do not manifest there because these elements extend from one state to another until they reach the secret of water (Chesed), fire (Gevurah), wind (Tiferet), and earth (Malchut). It is known that these primary elements are rooted in these four attributes in Atzilut, and from there, they expand into Beriah, then Yetzirah, and finally Asiyah, until reaching this physical world. However, their existence begins hidden within Keter, where they are in a state of "nothingness," then extend to Chochmah where their entity begins, and to Binah where they start to separate in a hidden manner. They then reach their place and are revealed in the essence as emanated elements. From there, they continue to spread from one state to another until they become these earthly, physical, dense, and thick elements. Afterwards, they begin to combine with each other in such a way that they are bound together above, where the higher emanated existence is constructed from their unification. All of them are connected in water, all are connected in wind, all are connected in fire, and all are connected in earth.


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:5:5
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:5:5](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:5:5)

אמנם סדרן בעולם התחתון הם אש עליונה, נודע שהגבורה מסתלקת למעלה כדי שלא יאבד העולם ברגע, שאלו היתה הגבורה מתפשט אל התחתונים יספו ויתמו כנזכר בפרשת תרומה, אם כן אין הגבורה אלא לעליונים והתחתונים אינם מתקיימין אלא בחסד, לכך יתעלה האש למעלה אל סוד שטח קערורית גלגל הלבנה, להראות שעיקר הגבורה לשרת אל העליונים והחסד תתפשט למטה לקיום התחתונים, דהיינו שהחסד נקשר בארץ, דהיינו הימין הפשוטה לקבל הארץ העליונה בין שתי אלו הזרועות, ולכך המים קרובים לעפר ללחלח יבושתה, והרוח סוד הגוף בין שתי אלו הזרועות דהיינו הרוח בין האש העליון והמים התחתונים, מפני שיש יסוד חסד מיוסד למעלה מן הכל, לכך מים מעל השמים כדכתיב כי גדול מעל שמים חסדך, ועתה מד' יסודות אלו יהיו כל מציאות ההוי"ות נבנית בהתקשרם כולם יחד, ולא ימצא מהם חלק נפרד מחבירו אלא הכל לעולם ארבעה שאין שום הוי"ה במציאות או חלק ממנו שאינו ארבעה מתקשרות ומתאחדות, והיינו יסוד כל נמצא למטה, והעליונים גם כן מורכבים מהם אלא [שהם] בסוד היסודות ארבעה רוחניים כעין השמים, וכן למעלה ארבעה, בענין שלא נמצא יסודות בתחתונים לבד, אלא גם כן בעליונים, גם בחיצונים, הכל מיוסד על ד' יסודות אלו שהם יסודות להתייסד כל מתהווה, וזמש"ל:

**chat gpt:**
However, their order in the lower world is such that the upper fire, known to be Gevurah, ascends above so that the world does not perish instantly. For if Gevurah were to extend to the lower realms, they would be consumed and destroyed, as mentioned in Parashat Terumah. Thus, Gevurah pertains only to the upper realms, while the lower realms exist through Chesed. Therefore, fire ascends upward to the level of the concave surface of the lunar sphere, indicating that the primary role of Gevurah is to serve the upper realms, while Chesed extends downward to sustain the lower realms. This means that Chesed is connected to the earth, represented by the outstretched right arm receiving the upper earth between these two arms.


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:6:1
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:6:1](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:6:1)

נהר ו - לבאר בריאות גוף ונשמה:

**chat gpt:**
Nahar 6 – Regarding the Well of Health for Body and Soul:


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:6:2
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:6:2](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:6:2)

דע שאין לך גוף או נפש או רוח או נשמה שלא נבראו על ידי כ"ב אותיות התורה, וכל אחד מהם יש לה כ"ב אותיות התורה, והם עומדים בפנים ועור האדם סוכך עליהם דוגמת הרקיע ומסך, ואמנם הצדיק יש בנפשו יכולת להאיר ולעבור דרך מסך ומתגלם בחוץ אותיות הנפש, אך הרשע אין בו אותיות ניכרות לחוץ, כי הקליפות סוככים על נפשו ואינה מאירה, וזה סוד האותיות המתגלות בעור מצח האדם מאותיות הפנימיות, והם מגלים כל העבירות במצח האדם, מהררי"א זלה"ה:

**chat gpt:**
Know that there is no body, soul, spirit, or soul-life that was not created by the 22 letters of the Torah. Each of these entities possesses the 22 letters of the Torah, and they reside within, while the skin of a person acts as a covering, akin to the sky or a veil. However, the righteous have within their soul the ability to shine through this veil, and the letters of the soul manifest externally. But the wicked do not have discernible letters visible externally, as the "husks" (klipot) obscure their soul, preventing it from illuminating. This is the secret of the letters that are revealed on a person's forehead, reflecting the inner letters of the soul. These letters expose all of a person's transgressions upon their forehead, as explained by Rabbi Yitzchak Isaac of Komarno (the holy Harayra"Y of blessed memory).


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:7:1
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:7:1](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:7:1)

נהר ז - בענין אדם הראשון בעת בריאותו:

**chat gpt:**
Nahar 7 – Concerning Adam in His Original Creation:


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:7:2
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:7:2](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:7:2)

הענין כי בעת בריאת אדם הראשון היה בגן עדן, אמנם שאר העולם לא לחנם נברא אלא היה אדם הראשון יוצא מהגן לצורך תשמיש הגוף וכל צרכיו, והיה הגן אליו כבית המקדש וכבית הכנסת להתפלל בו וכיוצא, וכבית המדרש לעסוק בתורה ולקיום המצות ולהתנבאות בשם י"י, ושאר העולם [היה שייך] לכל רכושו ולכל חייתו הגשמי, אלא שלא האריך בשלוותו כדפירשו רבותינו ז"ל. וזמש"ל:

**chat gpt:**
At the time of Adam's creation, he was in the Garden of Eden, but the rest of the world was not created without purpose. Adam was meant to leave the Garden for the needs of his body and all his physical requirements. The Garden served him like a temple or synagogue for prayer, a house of study for engaging in Torah and fulfilling the commandments, and a place for prophecy in the name of God. The rest of the world was designated for his physical possessions and all his material needs. However, his tranquility did not last long, as our sages have explained. And as was stated above.


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:8:1
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:8:1](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:8:1)

הענין כי כפי כשרון האדם כן תלוי סוד חייו, כי נפש האדם היא נמשכת לו מבחינת דקה אשר בין החיצונים לקדושים, והיא קליפת האגוז הנאכלת עם האגוז, ולזה פעמים תדבק בקדושה ותטהר ופעמים תדבק אחר החוצה ותטמא, והנפש החצובה משם תלוי בהכרעת ובבחירת האדם, אם תתנהג ביושר תדבק נפשו בקדושה ויזכה לאור הנצחיי, ואם תתנהג בעקלתון תדבק נפשו בטומאה (ויזכה) [ויבא] למיתה התמידית והיינו הכרת. ואם יזכה האדם במעשיו ישאב עליו נפש יותר זכה ופנימית, ואם יזכה יותר נותנים לו רוח שהוא קדושה אחרת והוא כפי שיעור דקות המלאך בקרוב, ואם יזכה יותר נותנים לו נשמה, וכן יעלה בנפש ורוח נשמה דאצילות. הנה תוספת החיים תלויים כפי כשרון המעשה ור"ל חיי הנפש ולא חיי הגוף, והענין כי אור הא"ס שופע ומשתלשל בשלשלת המדריגות עד הגיע אל אפס החיים שהוא המות, והיינו אור הא"ס שאינו מתפשט בחיצונים [שהם המות] כי המות אין בו חיים כלל:

**chat gpt:**
The idea is that a person's spiritual potential (their merit and righteousness) is directly connected to the secret of their life. The soul of a person comes from a fine realm that lies between the forces of impurity and holiness. It is like the shell of a nut that is eaten along with the nut itself. At times, the soul attaches itself to holiness and becomes purified, while at other times, it clings to the external forces and becomes impure. The soul, hewn from that place, is subject to a person's free will and choices. If a person conducts themselves righteously, their soul will cleave to holiness, and they will merit eternal light. If they act perversely, their soul will cleave to impurity, leading to eternal death, which is the punishment of *karet* (spiritual excision).


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:8:2
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:8:2](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:8:2)

והנה להיות ענין זה כך כאשר יעלה המצות וכשרון המעשה ממעשה בני אדם למעלה, הנה המצוה גשמית כי כל מצות מעשיות הם גשמיות, אמנם יש להם חיות והיינו שכמו שהגוף פועל גוף מצוה, כן החיים אשר באדם פועלים בה חיים, והחיים האלו הם למצוה כפי שיעור חיות האדם, אם האדם רשע ונפשו הכרתית וחיות הא"ס המתפשט בנפשו מועט, מפני קורבתו אל אפסת החיים שהוא המות כדפי', הנה מצותו יהיה בה מעט אור וחיות עד שכמעט אינו עולה למעלה לעולם השכר האמיתי, ופורעים לו למטה בעולם הזה בסוד ומשלם אל שונאיו וגו'. ואם נפשו חיה ואור הא"ס שופע בה ומאיר בה, וכ"ש אם יש בו רוח, וכ"ש אם יהיה בו נשמה, וכ"ש אם זכה למדריגת האצילות, הנה חיות המצוה יהיה גדול בתכלית, וכאשר תעלה מעשה המצות ההיא ויתעטר בה הספירה ההיא בסוד נשמת הצדיק, הנה הספירה נכללת בחיים תתאין והם ממש אור אין סוף השופע בנשמה, וזה על ידי כשרון התורה והמצות הנפעלות על ידו. וזמש"ל:

**chat gpt:**
If a person merits through their deeds, they will receive a purer, more internal soul. If they merit further, they are granted *ruach* (spirit), which is another level of holiness, akin to the subtlety of an angel. If they merit even more, they are granted a *neshama* (soul), and they can ascend through the levels of *nefesh*, *ruach*, and *neshama* from the world of Atzilut (the highest spiritual realm). The increase in life depends on a person’s righteousness in their actions, meaning the life of the soul, not the body.


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:9:1
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:9:1](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:9:1)

נהר ט - ברוח החיוני שבאדם:

**chat gpt:**
...**Nahar 9 – On the Vital Spirit in Man:**


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:9:2
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:9:2](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:9:2)

יש באדם רוח חיוני והוא נאצל מן השמים וסיבוב הגלגלים, דהיינו הגוף והרכבתו מן היסודות הארבעה, והחיות שבו מן החיים אשר בשמים. והענין כי כמו שאלו היסודות גופים מתים ויתרכבו אלו באלו באמצעות סיבוב הגלגלים, ואחר כך יופח ביסודות החיים שהם מכח חיות השמים, וגם החיות הזה מורכב מד' יסודות רוחניות, שהכל הנמצא מחסד ולמטה מורכב מארבעה יסודות רוחניות, ויתעלה המציאות זה על גבי זה, ועל היסודות האלו יש מציאות שני והיינו חיות האדם, והוא כעין חיות המנהיג העולם וד' יסודות שבו, והיינו סוד כח נברא בשמים מתפשט על הארץ שממנו נאצל על בעלי חיים חיותם, והמשובח ממנו נאצל על האדם מפני מעלת גופו ובנינו בצלם ודמות. אמנם סוד רוח חיוני הזה שבאדם דבר רוכב על האברים האלו, ופועל בו סוד חמשה חושים שהם הראייה והשמיעה והטעם והריח מיוסדים בראש, והמישוש מיוסד בכל הגוף. וזמש"ל:

**chat gpt:**
There is within a person a vital spirit, which emanates from the heavens and the rotation of the celestial spheres. This refers to the body, which is composed of the four elements, and the life-force within it, which comes from the life in the heavens. The concept is that, just as these elements are lifeless bodies and combine with one another through the rotation of the spheres, life is then breathed into the elements from the life-force of the heavens. This life-force is also composed of four spiritual elements, as everything that exists from the level of Chesed and below is composed of four spiritual elements, each ascending level by level.


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:10:1
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:10:1](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:10:1)

דע כי אות האל"ף כדמות המוח, וצורת הא' היא יו"ד למעלה כדמות תפוח וכן למטה, והו' שבאמצע כדמות ב' תפוחים אדוקים ודבוקים זה בזה, באופן שצריך שיהיה צורת הוא"ו שבאות א' עבה מב' צדדים ודקה וחדה באמצע כצורת המוח, וכל אלו הד' מוחין כל אחד ואחד ממונה ומוכן לפעולתו, הא' על המחשבה, הב' על הזכירה, הג' על הדמיון, והד' על טיפת זרעית. וכל אחד מאלו הד' מוחין יש לו ד' זוויות לד' רוחות העולם, המוח הממונה על המחשבה יש לו ד' רוחות לד' מיני מחשבות, כשהאדם חושב בדברי תורה אותה המחשבה באה מרוח דרומי, וכשחושב בחכמת ספרים חיצונים אותו המחשבה באה מרוח צפוני, וכשחושב בדברי מצוה מרוח מזרחי, וכשחושב בדבר עבירה בא מרוח מערבי. וכן במוח הממונה על הזכירה רוח דרומי לזכור דברי תורה, והצפוני ספרים חיצונים, והמזרחי לדבר מצוה, והמערבי לדבר עבירה. וכן במוח הממונה על הדמיון דרומי לצייר ציורי חכמת התורה, צפוני לציורי התכונה וההנדסה, ומזרחי לצייר כלים ובניינים של מצוה כגון בית הכנסת ותיק ספר תורה ותפילין וסוכה וכדומה, ורוח מערבי לצייר כלים ובניינים של ע"ז ובנייני הרשות וכדומה. ומוח הממונה על הזרע יש לו ארבע רוחות מרוח דרומי ומזרחי באה טפת זכרים, מהדרומי טיפה של ז' חדשים, ומזרחי טיפה של ט' חדשים, ומהמערבי והצפוני טיפה של נקבות של שבעה וט' כנזכר. וזמש"ל. מסכ"י:

**chat gpt:**
Know that the letter Aleph (א) resembles the brain, and its shape consists of a Yud (י) above, resembling a small round shape, and another Yud below, with a Vav (ו) in the middle connecting them. The Vav represents two spheres attached to each other. The Vav in the letter Aleph should be thicker on both ends and thinner in the middle, resembling the shape of the brain.


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:11:1
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:11:1](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:11:1)

נהר יא - ביצירת הולד והצלם:

**chat gpt:**
**Nahar 11 – On the Creation of the Embryo and the Soul:**


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:11:2
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:11:2](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:11:2)

דע כשהאדם פוקד את אשתו ומתעברת, המלאך גבריאל שולח אחד משלוחיו ליטול הטיפה, וכל טיפה וטיפה שולח לו מלאך כראוי לו. והענין שתחת גבריאל יש לו עשרה מחנות כנגד עשרה יוחסין שבישראל, והיינו אמרו רז"ל מלאך הממונה על הריון לילה שמו, וליל"ה במ"ק י"ב וגם גבריאל במ"ק י"ב כנגד י"ב שבטי ישראל, שאין גבריאל מזומן אלא לישראל ולא לאומות:

**chat gpt:**
Know that when a man has relations with his wife and she conceives, the angel Gabriel sends one of his messengers to take the drop (of seed), and for each drop, an angel is sent that is appropriate for it. The idea is that under Gabriel, there are ten camps, corresponding to the ten lineages among Israel. As our sages said, the angel appointed over pregnancy is named "Lailah," and the numerical value of *Lailah* (ליל"ה) in small gematria is 12, just like Gabriel, whose value in small gematria is also 12, corresponding to the twelve tribes of Israel. Gabriel is only assigned to Israel, not to the nations.


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:11:3
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:11:3](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:11:3)

והקדוש ברוך הוא שולח מלאך אחד ממונה על הנפשות ומביא שם נפש אחת, ואומר לה הקדוש ברוך הוא הכנסי בטיפה זו כי מטיפה זו עתיד להיות בנין גופך:

**chat gpt:**
The Holy One, blessed be He, sends an angel in charge of souls, who brings one specific soul, and God tells that soul, "Enter this drop, for from this drop your body will be built."


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:11:4
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:11:4](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:11:4)

ומצוה למלאך הממונה על אוצר הצלמים להוליך שם אותה הנפש שיבחר לו הצלם כרצונה, ארוך או קצר, שלם או בעל מום, חלש או גבור, יפה או מכוער, וכיוצא בו, ואומר לה דע שהעולם שאת הולכת בה נקרא חיי שעה, ואחר התחייה נקרא חיי עולם, וכל מי שהוא ארוך מבני דורו יהיה היותר קצר מבני דורו אחר התחייה, וכן בענין עני ועשיר, חלש או גבור, יפה ומכוער, וכל כיוצא בזה, והבחירה נתונה בידו, ויש מי שבוחר במוקדם ולא במאוחר, ויש מי שבוחר במאוחר שהוא זמן ארוך, ויש מי שאין דעתו לבחור אלא להיות בינוני במוקדם ובמאוחר, וכפי זה אין שום אדם יכול להתרעם מבוראו למה חבירו יפה והוא מכוער וכיוצא כי הכל תלוי בבחירתו, והיינו ארז"ל מאי וכל צבאם מלמד שכל מעשה בראשית בקומתן נבראו בצביונם נבראו, שאמר הקדוש ברוך הוא לשר הממונה על הבהמות טמאות ולנפשם, רצונכם להבראות על מנת שתהיו משועבדים תחת בני אדם לרכיבה ולמשא, ואמרו הן, וכן אמר לשר בהמות הטהורות ולנפשם, רצונכם להבראות על מנת שתהיו מזומנים להנאת בני אדם ואכילתן, ואמרו הן, ואם לבעלי חיים כך שלא נבראו אלא לצביונם, בני אדם על אחת כמה וכמה:

**chat gpt:**
He commands the angel in charge of the treasury of forms (images) to bring that soul so it can choose its form according to its desire: tall or short, complete or blemished, weak or strong, beautiful or ugly, and so on. He says to the soul, "Know that the world you are going to is called *Life of the Moment* (the temporary life), and after the resurrection, it will be called *Life of Eternity*. Whoever is tall in this generation will be the shortest in the generation after the resurrection. The same applies to being rich or poor, weak or strong, beautiful or ugly, and other such characteristics. The choice is in your hands. Some choose what is close (the present life) and not what is far (eternal life). Others choose what is far, which is the long-term. Some prefer to be average in both the near and far. Accordingly, no one can complain to their Creator, asking why their fellow is beautiful and they are not, or similar questions, since everything depends on their own choice."


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:11:5
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:11:5](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:11:5)

וכשמורידין הנפש מאור עולם העליון לעולם השפל החשוך מדריגה אחר מדריגה כדי שתוכל לסבול, בתחלה מטיילין אותה בגנות ופרדסים, ואחר כך בשדות וכרמים, ואחר כך מכניסין אותה לעיר, ואחר כך מוליכין אותה למבוי, ומשם לחצר, ומחצר לבית, ומשם מכניסין אותה במעי האשה בנקבי חוטמה, הזכר בנקב הימיני והנקבה בנקב השמאלי, ומפני שאין נוחה לרדת ברצונה שלא הורגלה בזה ולזה מורידין אותה בעל כרחה ולטובתה והיינו על כרחך אתה נוצר וכיוצא:

**chat gpt:**
This is the meaning of what our sages said: "What does 'and all their hosts' mean? It teaches that everything in creation was made in its full stature and its unique form." The Holy One, blessed be He, said to the angel in charge of the unclean animals and their souls, "Do you want to be created with the understanding that you will be subservient to humans for riding and carrying burdens?" They replied, "Yes." He said similarly to the angel in charge of the pure animals and their souls, "Do you want to be created with the understanding that you will serve humans for their enjoyment and food?" They replied, "Yes." If this applies to animals, who were only created in their specific forms, how much more so does it apply to humans....And when the soul is lowered from the light of the upper world to the dark and lowly world, it descends step by step to gradually adjust and endure the transition. At first, the soul is taken through gardens and orchards, then through fields and vineyards, after that into a city, from there to an alley, then to a courtyard, from the courtyard into a house, and finally, it is placed into the womb of a woman through the nostrils. The male soul enters through the right nostril and the female soul through the left nostril. Since the soul is not accustomed to this and does not want to descend by its own will, it is brought down against its will but for its own good, which is the meaning of "against your will you are formed," as the sages have said.


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:11:6
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:11:6](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:11:6)

ודע כי הכל תלוי בבחירתו של אדם אם חלש ואם גבור, אם עשיר ואם עני, אם קצר ואם ארוך, אם מכוער ואם נאה, אם בזוי ואם נכבד, ואם גס ואם חריף, אמנם זכר ונקבה חכם או טפש אינו תלוי בבחירתו, כי זכר ונקבה הוא דבר הכרחי כי נפש הזכר אי אפשר להתלבש בגוף הנקבה, וכן בהיפך כנזכר בזוהר וילך, דכל רוחין דנפקין מלעילא כולהו דכר ונוקבין נפקין ובתר מתפרשים וגו', ולא שייך בנפש לבחור ולהתלבש בזכר בעולם הזה כדי שיתלבש בנקבה בעולם הבא, כי נפש הזכר אי אפשר להתלבש בגוף הנקבה. וכן בענין טפש וחכם אין שום אדם מואס בחכמה ובוחר בטפשות, כי מי שהוא חכם בעולם הזה בודאי לא יתהפך לטפש אחר התחייה, וכן דרשו רבותינו ז"ל על פסוק ומורה גם הוא יורה, כל הזוכה להיות מורה הוראה בזמן הזה יזכה להיות מורה הוראה לעולם הבא, אמנם גזירת טפש וחכם אף על גב שאינה כפי בחירתו עם כל זה נגזרה מפי הקדוש ברוך הוא כפי מעשה אביו ואמו, שאם הויית הטיפה ההיא על ידי אכילה גסה, ובתחילת הלילה קודם עיכול האכילה, לא יתלבש בו נפש חכמה, ואם הייתה אחר חצות ומאכילה דקה אז יתלבש בה נפש חכמה:

**chat gpt:**
Know that everything depends on a person's choice: whether they will be weak or strong, rich or poor, short or tall, ugly or beautiful, despised or honored, coarse or sharp. However, being male or female, wise or foolish, does not depend on one's choice. Being male or female is determined necessarily, as a male soul cannot be embodied in a female body, and vice versa, as mentioned in the Zohar (Parashat Vayelech). All the spirits that emerge from above are created male and female, and afterward, they separate, and so on. The soul does not have the option of choosing to be male in this world and female in the next, as a male soul cannot be embodied in a female body.


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:11:7
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:11:7](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:11:7)

ודע שאחר שבחרה לה הנפש צלם כרצונה ומתלבשת בתוכה ויורדת לעולם השפל, פושטת מעליה אותה הצלם ונכנסת ערומה במעי האשה, ואותו הצלם עולה ועומד על ראש המעוברת עד שתלד, ואחר כך עומד על ראש הולד, והיינו סוד בבואה דבבואה שיש לאדם דהיינו צל דק סביב צל העב, ע"כ מסכ"י:

**chat gpt:**
Regarding wisdom and foolishness, no person would willingly reject wisdom and choose foolishness. Whoever is wise in this world will certainly not become foolish after the resurrection. Our sages have expounded on the verse "And a teacher, he too shall teach" (Isaiah 30:20), explaining that anyone who merits to be a teacher of Torah in this world will also merit to be a teacher in the world to come. However, the decree of being wise or foolish is not based on one's choice; it is determined by the Holy One, blessed be He, based on the actions of the person's parents. If the conception occurred after eating heavy food and early at night, before the food was properly digested, the soul of a wise person will not enter. But if the conception occurred after midnight and following the consumption of light food, then a wise soul will enter.


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:11:8
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:11:8](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:11:8)

וכתב האלקי כהרי"א זלה"ה כשאדם מזדווג עם אשתו אם יכוונו שניהם לטובה ולשם מצוה אז יצא אותו הולד צדיק גמור באור מקיף ופנימי, וההיפך בהיפך, אמנם אם האב כיון לטובה ואמו לרעה אז יהיה לו אור מקיף טוב והפנימי רע, ובהמשך הזמן יכוף המקיף אל הפנימי ויעשהו כמוהו ויהיה טוב, ואם הוא להיפך יכוף המקיף הרע את הפנימי הטוב ויהיה רשע, לפי שהמקיף כולל את הפנימי בתוכו ומהפכו למה שהוא רוצה:

**chat gpt:**
The divine Rabbi Yeshaya Horowitz, of blessed memory, wrote: When a man is intimate with his wife, if both intend for good and for the sake of the mitzvah, then the child born from that union will be a complete tzaddik (righteous person), with an encompassing and internal light. The opposite is also true: if both have negative intentions, the child will be the opposite. However, if the father has a positive intention and the mother has a negative intention, the child will have a good encompassing light and a negative internal light. Over time, the encompassing light will overpower the internal one, transforming it to become good. Conversely, if the encompassing light is bad and the internal light is good, the bad will overpower the good, making the child wicked. This is because the encompassing light surrounds the internal light and transforms it according to its nature.


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:11:9
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:11:9](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:11:9)

והנה אם תראה אדם שהוא קל כנשר ורץ כצבי בכל מעשיו והוא מהיר במלאכתו, זה גורם לו תגבורת כח האב בו, ואם הוא כבד ועצל גבר עליו כח האם הפנימי, והכל לפי מה שהוא, אם האב כוון אז לטובה יהיה הבן ההוא מהיר במלאכת שמים ויהיה אדם גדול מאד, ואם היה בהבלי עולם יצא מהיר במלאכת העולם, וזהו סוד עשאל שהיה קל ברגליו עד קצה האחרון, כמו שאמרו רבותינו ז"ל שהיה רץ על ראשי שיבלים ולא היו נשברים וזה היה כך כפשוטו ממש, וסוד הענין כי רובו או כולו נמשך מכוונת האב בו ולא כח האם כלל, ולכן גדל בו אור המקיף עד קצה האחרון, וכל כח הקלות נמשך מאור המקיף ומוליך את האדם ומניעו בקלות, ולכן תמצא קטנים שאינם זזים ממקומם, ויש אחרים שאינם יכולים להיות שקטים אפילו רגע אחד והכל נמשך כפי מה שזכרנו, וזה מה שרציתי לבאר:

**chat gpt:**
If you see a person who is as swift as an eagle or as quick as a deer in all his actions, being swift in his work, this indicates the dominance of the father's energy in him. On the other hand, if the person is heavy and lazy, it is the mother's internal energy that is dominant. Everything depends on the situation: if the father had a positive intention, the child will be swift in spiritual matters and become a great person. But if the father's focus was on worldly matters, the child will be quick in worldly tasks. This is the secret of Asahel, who was extremely light on his feet, as our sages said, able to run on the tops of stalks of grain without breaking them, which was true in the literal sense. The secret of this is that most or all of Asahel's nature came from his father's intention, without influence from his mother, and thus his encompassing light grew to its fullest extent. The power of agility comes from the encompassing light, which moves and propels the person effortlessly.


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:12:1
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:12:1](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:12:1)

נהר יב - לבאר סוד מדריגות עם ישראל:

**chat gpt:**
River 12 - To explain the secret of the levels within the people of Israel:


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:12:2
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:12:2](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:12:2)

דע שיש ששה מדרגות בזרע יעקב וזהו סדרן מלמטה למעלה, המדריגה הא' מי שאין בידו לא תורה ולא דרך ארץ, ודרך ארץ הנאמר הוא אומנות, ואם אין לו אומנות הוא מזומן ללסטם את הבריות כי אין לו במה שיתפרנס, ונמשלו לצאן מצד שאין להם מלאכה, וכת זו קראם הכתוב בני נבל:

**chat gpt:**
Know that there are six levels among the descendants of Jacob, and this is their order from lowest to highest.


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:12:3
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:12:3](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:12:3)

המדריגה הב' הוא מי שאין לו תורה אבל יש בו דרך ארץ, והכת הזאת נמשלים לבקר, מצד אחד שיש להם מלאכת חרישה והדישה ואוכלין מדישתן, כדכתיב לא תחסום שור בדישו כן הכת הזאת ממש, ולזו הכת קראם הכתוב בלי שם, כי בעבור שאין בהם תורה אין אות משם המיוחד זקוק לשלוח לו מלאך כדי לשמרו:

**chat gpt:**
The first level is someone who possesses neither Torah nor a profession (referred to as *derech eretz*, or the way of the world). Without a profession, such a person is inclined toward stealing from others because they lack a means of sustenance. They are likened to sheep, which have no craft. Scripture refers to this group as "worthless people" (*bnei naval*).


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:12:4
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:12:4](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:12:4)

המדריגה הג' מי שיש בידו תורה אבל לא נתעסק אלא במקרא בלבד, ואחרי שיש בו מקרא יש לו נפש המשכלת, ובשביל שאין לו משנה נקרא בור קרקע, כי תורה שבכתב נמשלת לשדה, והמשנה נמשלת לצמחים הצומחים ממנה, והשדה שאין לו צמח נקרא שדה בור, ולפיכך מי שיש בו מקרא ואין בו משנה נקרא בור קרקע, וזאת הכת הואיל ובידם מקרא זקוק אות ה' אחרונה של שם המיוחד לשלוח לו מלאך לשמרו:

**chat gpt:**
The second level is someone who does not possess Torah but does have a profession. This group is compared to cattle, for they have the craft of plowing and threshing, and they eat from their work, as it is written, "Do not muzzle an ox while it is threshing." This group is similarly compared to oxen. Scripture calls them "without a name," because, without Torah, they do not merit a divine connection to have an angel sent to protect them.


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:12:5
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:12:5](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:12:5)

המדריגה הד' מי שיש בידו מקרא ומשנה ותלמוד ואין בידו [מדרש] אגדה וסתרי תורה, וזאת הכת נקרא עם הארץ מדאורייתא, דכתיב בזוהר בפרשת ויקרא ואם נפש אחת כי תחטא בשגגה מעם הארץ וגו', והכת הזאת יש לה נפש המשכלת ממדת המלכות גם רוח השכלי ממדת הת"ת, ולכן זקוקין ב' אותיות אחרונות משם המיוחד לשלוח לו שני מלאכים לשמרו, שנאמר כי מלאכיו יצוה לך:

**chat gpt:**
The third level is someone who possesses Torah but has only studied the Written Torah (*Mikra*) without engaging in the study of Mishnah. Since they have the Written Torah, they possess an intelligent soul. However, because they lack knowledge of the Mishnah, they are called "barren land," as the Written Torah is likened to a field, and the Mishnah is likened to the plants that grow from it. A field without plants is called a "barren field," and so someone who has only studied the Written Torah without the Mishnah is called "barren land." Nonetheless, since they possess the Written Torah, they are deserving of the final letter "Hey" of the Divine Name (*Hashem*) to be sent to them as protection.


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:12:6
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:12:6](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:12:6)

המדריגה הה' מי שיש בידו מקרא משנה ותלמוד וגם מדרש אגדה וסתרי תורה וספר יצירה, ועדיין אינו שלם בחכמת הקבלה שלא העמיק בה כראוי, זה נקרא חכם ונבון אבל אינו נקרא משכיל וגו', וכל השם המיוחד רובו ככולו הש"י זקוק לו לשמרו לעולם שנאמר ה' שומרך ה' צלך וגו':


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:12:7
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:12:7](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:12:7)

המדריגה הו' הוא השלם בכל הדברים הנזכרים בתכלית השלימות, הש"י זקוק לו לשמרו שנאמר י"י ישמור צאתך ובואך מעתה ועד עולם. וכל הג' מדריגות העליונות עשן קרבנם והעשן היוצא מחוטמם ביום התענית המתמעט מדמם ולבם נקרא קרבן לה', וגם ההבל היוצא מפיהם בשעת תפלתם עולה קרבן לה':

**chat gpt:**
The fourth level is someone who possesses knowledge of the Written Torah (*Mikra*), the Mishnah, and the Talmud but lacks knowledge of *Midrash*, Agadah, and the secrets of the Torah. This group is referred to as the *am ha’aretz* (people of the land) in the Torah, as it is written in the Zohar on Parashat Vayikra, "If a soul sins unintentionally from among the people of the land..." This group has an intellectual soul from the attribute of *Malchut* (kingship) and an intellectual spirit from the attribute of *Tiferet* (beauty). Therefore, they merit the two final letters of the Divine Name (*Hashem*), and two angels are sent to protect them, as it is said, "He will command His angels concerning you."


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:13:1
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:13:1](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:13:1)

נהר יג - לבאר סגולת המיוחדת בכל שבט ושבט:


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:13:2
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:13:2](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:13:2)

דע כי י"ב סגולות נבראו בעולם וכל אחד מהם ניתן לשבט אחד, ואלו הן, הא' סגולת הדבור ליהודה, שהיה לו יתרון בכח הדבור על כל האדם. הב' סגולת ההרהור והעיון בתורה ליששכר, והיה לו יתרון על כל האדם. הג' סגולת ההליכה בין בים ובין ביבשה לזבולון, והיה לו יתרון על כל האדם. הד' סגולת הראיה לראובן, ויש לו יתרון על כל האדם. הה' סגולת השמיעה לשמעון ולשבטו, ויש לו יתרון על כל האדם. הו' סגולת המעשה לשבט גד במלחמה וכל הפעולות, ויש לו יתרון על כל האדם. הז' סגולת התשמיש לאפרים, ויש לו יתרון על כל האדם. הח' סגולת הריח למנשה, ויש לו יתרון על כל האדם. הט' סגולת השינה לבנימין, ויש לו יתרון על כל האדם. הי' סגולת הכעס לדן, ויש לו יתרון על כל האדם. הי"א סגולת החכמה לאשר, ויש לו יתרון על כל האדם. הי"ב סגולות השחוק ורצון טוב לנפתלי, ויש לו יתרון על כל האדם. וזמש"ל. מסכ"י:


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:14:1
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:14:1](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:14:1)

נהר יד - לבאר תנאי השלמות:


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:14:2
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:14:2](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:14:2)

הענין שכל המעלות כולם לא יקנו אל האדם אלא על ידי ג' ענינים, וכאשר יהיו כל שלשתן יחד אזי יהיה הטוב הגמור, וכאשר יהיו שנים או אחד יהיה טוב אבל לא תיקון גמור, ואלו הן ראשונה ירושת אבותיו בשעת הזרעה וההולדה שמשכו לו שם נשמה טובה, אמנם זה לא יועיל כלל אם לא על ידי שיעשה הוא מעשים טובים וימשיך אותה הנשמה שהורישוהו אבותיו אליו, ואם לא יעשה זה הרי גורם רעה לעצמו שפגם הירושה הטובה שהיה לו. והג' הוא אחר עמדו על המדה טובה להשתלם בה ולקיימה בידו ולא יאבד אותה, וצריך להחזיק במוסר החזקה מפני שאלו העניינים קל מאד לאבדם, והראיה אלישע וירבעם ואם ירגיל האדם בשנים אלו לבד אף אם אין לו הראשונה יספיק לו אבל בטורח, והרי ר' עקיבא אמרו עליו דלית לי' זכות אבות, עם כל זה הצליח, והרבה כמוהו. זמש"ל:


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:15:1
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:15:1](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:15:1)

נהר טו - בסוד העבודה ודביקות בהשכינה:

**chat gpt:**
Chapter 15 - On the Mystery of Service and Attachment to the Divine Presence (Shekhinah):**


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:15:2
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:15:2](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:15:2)

דע כי הענין שמשכן השכינה תלוי (בענין) בעבודת הטוב של אדם למטה, וכל זמן שהעבודה קבועה באדם נשמתו קבועה בו ושכינה קבועה בנשמתו, לפי שאין השכינה רוכבת לגבי הגוף אלא על גבי הנשמה ונשמה אינו שורה בגוף אלא בעבודה, ולזה אינה מתחזקת באדם אלא בשעת עבודה [ובתפילה], ולזה מי שעושה מציאות עבודתו עיקר ושאר מעשיו טפל נשמתו קבועה בו, מפני שזה קבוע בעבודה [ותפילה ג"כ] שאינו חסר תמיד מעבודת השם יתברך אלא מה שהכרח לגוף מפני חומרו לקיימו לעבודה, אמנם מי שאין לו העבודה עיקר אלא עסקיו קבע ועבודתו עראי אין הנשמה זו קבועה בגוף ואין שכינה קבועה עליו, אם כן נקטינן כפי שיעור העבודה כך שיעור הנשמה, וכפי שיעור הנשמה כך שיעור שכינה, והטעם לזה שדומין הנשמות לשכינה בכל עניינה, מפני שהנשמות הן לאדם בסוד ג' עולמות בי"ע, ושכינתיה שריא בבי"ע, וכלל הנשמות הם בתולות (ההולכות) אחריה, והם מתנהגות בגוף האדם כפי מנהג הגוף בעבודה כנזכר. וזהו מה שנראה לי:

**chat gpt:**
Know that the indwelling of the Divine Presence (Shekhinah) depends on the righteous actions of a person on earth. As long as one's service is steadfast, their soul remains firmly within them, and the Shekhinah dwells in their soul. This is because the Shekhinah does not dwell on the body directly, but upon the soul. The soul, in turn, only remains in the body through service [and prayer]. Therefore, the Shekhinah strengthens its presence in a person only during moments of service and prayer.


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:16:1
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:16:1](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:16:1)

נהר טז - לבאר מיני העבודה לשמה ושלא לשמה:

**chat gpt:**
**River 16 - To Explain Types of Service for Its Own Sake (Lishmah) and Not for Its Own Sake (Shelo Lishmah):**


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:16:2
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:16:2](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:16:2)

הענין שהעבודה והיראה להקדוש ברוך הוא שלא לשמה הוא העובד להקדוש ברוך הוא ומתרחק ממה שירחקהו התורה מפני שלא יחסר לו חייו וחיי אוהביו ונכסיו וכיוצא זה ודאי שלא לשמה. אמנם יש שלא לשמה אחר קרוב להיות לשמה והוא שנשמר מכל מה שישנאהו בוראו, מפני יראת עונש עולם הבא והכרת נפשו ואבודו חלילה, אבל לא מחמת עניני העולם הזה. ויש לשמה יותר פנימי מזה והוא מפני היות עונשו של חוטא לפני הקדוש ברוך הוא, ששכר עבירה עבירה בא לטמא מעט מטמאים אותו הרבה, לכך נזהר מלפרוץ אפילו פרצה מועטת כדי שלא יפתח לפניו שער גדול מהחיצונים, והנה טוב מאד, דהיינו כמעט טעם סייג לתורה. אמנם יש שלמות יותר פנימי מזה והוא כשיבא לאדם דבר איסור יתרחק ממנו בהיותו מכוון כי במעשיו תלויים העולמות הדקים והם הספירות, וכמו שהוא מכניע יצרו כן גורם למעלה להכניע סטרא דשמאלא לפני הקדושה בהכנע יצרו שהוא ענף מהטומאה לפני יצר הטוב שהוא ענף מהקדושה:

**chat gpt:**
The matter is that serving and revering the Holy One, Blessed Be He, *not for its own sake* refers to someone who serves God and distances themselves from what the Torah prohibits out of concern that they will lose their life, the lives of their loved ones, or their possessions. This is certainly considered *not for its own sake*.


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:16:3
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:16:3](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:16:3)

והענין כי כלל מצות עשה הם בחסד, ומצות לא תעשה הם בגבורה, והטעם כי בהיות האדם נשמר מזה שלא יפגום ומזה שלא ירבה הטומאה וכיוצא, הם שערים בגבורה ננעלים שלא ינקו החיצונים, והם שס"ה שערים, שבהיות האדם פורץ שער מהשערים אלו עושה פרצה לחיצונים להתאחז בדין ח"ו, ובהיות אדם עושה הטוב והחסד הוא פותח רמ"ח שערים, שהם שערי החסד להאיר בספירות, והיינו עבודה לשמה. אמנם (בשאר) [כאשר] הכוונות לטובתו אינו יכול להמשיך רק מנער מטטרו"ן שהוא עבד המקבל פרס מרבו. וכשהוא מייחד למעלה הוא פועל בספירות ממש כי כל מעשה הולך אחר הכוונה. וזמש"ל:

**chat gpt:**
However, there is another type of *not for its own sake* that is close to being *for its own sake*. This refers to someone who refrains from doing what their Creator hates, out of fear of the punishment of the World to Come, the loss of their soul, and its destruction, God forbid, but not due to worldly concerns. There is a more inner level of serving *for its own sake*, which is when a person refrains from sin because they are aware that the punishment for sinning before the Holy One, Blessed Be He, is that the reward for one sin is another sin. A small impurity leads to greater impurity. Therefore, they are cautious not to create even a small breach, lest it opens a large door for external forces. This is very good, and is almost the concept of "making a fence for the Torah."


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:17:1
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:17:1](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:17:1)

נהר יז - לבאר פגם האדם ומעלתו:

**chat gpt:**
Here is a translation of the passage from *Even Shetiya, Maayan 4, Nahar 17*:


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:17:2
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:17:2](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:17:2)

הענין כי השכינה שוכנת בתחתונים ואין לה כסא בתחתונים אלא האדם בסוד נפש רוח ונשמה, ואם יעלה בדעת ביטול המין האנושי מן המציאות יסתלק שכינה ויתבטל העולם, וזהו וכל שיח השדה וגו', ואדם אין וגו'. והכסא האמיתי הוא האדם הכשר שמעשיו הגונים, והיינו ענין ויעל אלהים מעל אברהם, והיינו נמי סוד אמרם האבות הן הן המרכבה, וענין זה לא ימצא אלא באדם שלא יפגום באבר מאבריו, כי הפגום אבר מאבריו הרי אין הכסא שלם אלא פגום באבר אחד, ובאותו אבר שריא שפחה בישא, וקדושה מסתלקת ממנו לשתי סיבות, הא' חסרון האבר ההוא כי אין כסא מחזיק השכינה השוכנת על התחתונים אלא שיהיה בעל רמ"ח אברים, וכסא זה חסר אחד, (ועוד) [והב'] ששכינה ושפחה הן צרות זו לזו, וכיון ששפחה בישא שריא על (כל) האדם בסיבת הפגם ההוא מסתלק משם שכינה והשפחה שרייא על כל רמ"ח אבריו, והיינו פגם השכינה שנתגרשה מאתרהא כי אתרהא הוא האדם שלכך נברא, והוא פגם כסאה וסלקה וגרשה, ולית ליה תקנה אם לא בהטהר מכל וכל, כי האומר אהיה כשר בכל התורה חוץ ממצוה פלונית נקרא משומד למצוה ההיא מן הטעם הנזכר. וזמש"ל:

**chat gpt:**
To clarify the flaw and the merit of man:


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:18:1
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:18:1](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:18:1)

נהר יח - לבאר חלקי הדבור וסגולתו:

**chat gpt:**
Here is a translation of the passage from *Even Shetiya, Nahar 18*:


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:18:2
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:18:2](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:18:2)

הענין שכל דבור שיהיה הן תורה הן הודאה עושה רושם, וכן הדבור הרע, ולכל דבור ודבור יש מהלך בפני עצמו, והנה הדבור הטוב כלו עלייתו בסוד רוחניות אותיות הקבועות בפה בה' מוצאות, ויעלה הבל זה בסוד הנפש שבאדם כל זה בעולם השפל, והנה עד סוף מדרגה זו עלתה בנפש ורוח ונשמה. ובהגיעה אל עולם המלאכים דהיינו לבנת הספיר עזבה הנפש ועלתה הרוח ונשמה ונשמה לנשמה, שאי אפשר לנפש העניה לעלות יותר, ונשאר מציאות נפש האותיות שם, ועלתה ברוח ונשמה ונשמה לנשמה, ונכנס מהיכל אל היכל עד הגיע אל היכל קדש הקדשים, ושם עזב רוח האותיות שאי אפשר לעלות יותר, ונכנסה הנשמה ונשמה לנשמה עד הכסא, ושם עזבה נשמה דכסא דאי אפשר לעלות יותר, ונכנסה באצילות נשמת האותיות באצילות עד ייחוד העליון, וירד התשובה אם ראוי אליה מדרגה אחר מדרגה, תשובת אצילות מתלבשת בנשמת אצילות ופוגעת בנשמת תשובת דכסא הכבוד, ושתי תשובות מזדווגות מתלבשות ויורדות בתשובת הרוח עד ההיכלות, ויורדות בתשובת הנפש עד מעשה בראשית, ובאור זה מתעטר האיש החסיד הגורם זה, ודרך זה גם כן אל המצות, ואל הקרבן, ואל כל אשר יהיה עולה דרך מדרגות הסולם הזה, בעליה ובירידה לדבור הטוב:

**chat gpt:**
--- To explain the aspects and efficacy of speech: The concept is that every word spoken—whether it is words of Torah or words of gratitude—leaves an impression, as does harmful speech. Each word has its own path. The ascent of positive speech is through the spiritual essence of the letters formed by the five articulations in the mouth. This breath rises through the soul (*nefesh*) within a person, all within the lower world. This progression continues through the levels of *nefesh*, *ruach* (spirit), and *neshamah* (soul). Upon reaching the world of angels, called "the sapphire stone," the *nefesh* remains behind, while the *ruach*, *neshamah*, and *neshamah of the neshamah* (the highest soul aspect) ascend further, as the humble *nefesh* cannot rise beyond this point. The essence of the letters in *nefesh* remains there, while *ruach* and *neshamah* continue ascending from chamber to chamber until reaching the chamber of the Holy of Holies. There, the *ruach* of the letters stays behind, unable to rise further. The *neshamah* and *neshamah of the neshamah* proceed to the Throne, where the *neshamah* of the Throne is left behind, unable to ascend further. The essence of the letters in *atzilut* (the world of emanation) ascends to the highest unity. If it is worthy, a response descends from this level, step by step: from *atzilut*, it clothes itself in the *neshamah* of *atzilut*, then meets the *neshamah* of the response from the Throne of Glory. These two responses combine and clothe each other, descending into the *ruach* level of the response, and then into the *nefesh* of the response, until reaching the realm of Creation.This light crowns the righteous person who initiated it. This is also the path for mitzvot (commandments), sacrifices, and all things that ascend via the levels of this ladder, both in ascent and descent, for positive speech.


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:18:3
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:18:3](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:18:3)

וזה ענין שמים חדשים שנעשים מחדושי התורה כנז' בזוהר בראשית ובפר' קדושים, כי ע"י עסק בתורה אותן האותיות המתהוות ומצטרפות בפיו יתהוה מהם רוחניות וענין נחמד, וזו היא ענין התפלה שאכתריא"ל מקבל וקושר קשרים לרבו, ולזה כאשר לא תהיה למצוה כוונה הרי היא כגוף בלי נשמה, וכפי שעור הכוונה כן יגדל רוחניות המצוה ותעלה מעלה מעלה, ולכן ארז"ל מצות צריכות כוונה אם כיון שלא לצאת לא יצא:

**chat gpt:**
Here is a translation of the passage:


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:18:4
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:18:4](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:18:4)

אמנם עליית הדבור הרע אינו עולה דרך הסולם אלא מדריגה א' שהוא עולם העשיה, ואח"כ יוצא הרע שהוא הקליפה ממקומו לקראתו ופוגע בו, ונוטלו, ואינו מעליהו דרך פתח היכל לבנת הספיר, שהרי החטא והעון אינו ע"י הרוח והנשמה שהרי כתיב נפש כי תחטא, ולכך מאחורי ההיכלות עולה עד כנגד היכל זכות מבחוץ במדור שההיכל בתוכו, שאין לו עליה אלא כנגד היכל שלישי במדור שלו, ומשם תובע בהיכל רביעי ששם הדין, וכבר הכניסו הדין ועיני ה' המשוטטות העדות על הדבר, ודנין בו ונוטל גזרתו ויורד הגזרה אל החצונים דרך נוקבא דתהומא רבא, ושם מתייחדים החצונים, ואוי לה לאותה הפעולה הרעה:

**chat gpt:**
---


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:18:5
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:18:5](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:18:5)

ואם הדיבור רע והוא טוב דהיינו כמו הוידוי, עולה דרך העליה הנכונה שפי' לעיל במעלות הסולם, ויורד הירידה הנזכרת לדבור הרע, מפני שמוריד הפגם העליון למטה להשליך בתוך הקליפות הכל וזהו ותשליך במצולות ים כל חטאתם, ומפני שהאדם חוטא בכ"ב אותיות שהם כ"ב אורות עליונות, לפעמים נפגמות, וזהו סוד אלפא ביתא דאיכא, שהם כ"ב אותיות פגומות, טוב להתודות בכלם להמשיך הפגם מהם למטה בקליפות, והכל דרך א'. וזמש"ל:

**chat gpt:**
This is the meaning of "new heavens" created from the innovations in Torah, as mentioned in the *Zohar* on *Bereshit* and *Kedoshim*. Through engagement in Torah, the letters formed and combined in a person's mouth generate spirituality and a delightful essence. This is also the nature of prayer, in which Akatriel (an angelic figure) receives and binds connections for his Master. Thus, if a mitzvah (commandment) is performed without intention, it is like a body without a soul. The greater the intention, the more elevated the spirituality of the mitzvah, allowing it to rise higher and higher. Therefore, the sages said that mitzvot require intention; if one does not intend to fulfill it, they do not fulfill it.


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:19:1
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:19:1](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:19:1)

נהר יט - לבאר כי הנשמות הם מעורבים טוב ורע:

**chat gpt:**
Here is a translation of the passage from *Even Shetiya, Nahar 19*:


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:19:2
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:19:2](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:19:2)

הענין שכל הנשמות הם מעורבים טוב ורע, ולפעמים החלק הטוב של האדם ניתן אל רשע אחד, ולכן יש רשעים שעושים קצת מצות כתקנם, ובשאר הם רשעים גמורים. וכן להפך כי יש צדיקים גמורים, אמנם יש בהם קצת עבירות שאינם יכולים לפרד מהם, ונכשל בהם במה שלא יכשל עם הארץ, (אלא) כי חלק הרע שבו מתאוה אל אותו הבחינה ואל עבירה ההיא, וזה כפי תערובות הנשמות. וקצת הטוב של הצדיק נתערב ברשע וקצת הרע של הרשע נתערב בצדיק, לזה האדם צריך להיות מזכה לרשע שעל ידי זה שיזכה הרשע יתערב הטוב שברשע וינתן אל הצדיק, והרע של הצדיק ינתן אל הרשע, וזה שעל ידי זה שיזכה לחייבא יתערב הטוב שבאותו רשע עם הצדיק כי חושק בו ומתחבר עמו, ואז הטוב שבאותו רשע ניתן אל הצדיק והרע של הצדיק ניתן אל הרשע, ואז נבררים, וכש"ה אם רעב שונאך וגו', כי הרשע שונא אל הצדיק כאמרו הלא משנאך י"י אשנא וז"ש אם רעב שונאך, מפני קצת טובה שבו האכילהו לחם לחמה של תורה ומימיה של תורה, כי על ידי זה נמצא כי גחלים אתה חותה על ראשו, בסוד ונשא השעיר עליו את כל עוונותם וגו', וי"י ישלם לך ר"ל שישלים לך טובה שהייתה חסר, ועל ידי זה אתה נשלם, ובזה תבין ענין הצדיק גמור, והבינוני, והרשע גמור, ושקול במעשיו הכל לפי חלקי ניצוצי הטובה שבאדם וכפי ניצוצי הרעה שבו. וזמש"ל.מהאר"י זלה"ה:

**chat gpt:**
---


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:20:1
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:20:1](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:20:1)

נהר כ - לבאר קלקול הנמצאים בחטא אדם הראשון ותיקונם:


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:20:2
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:20:2](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:20:2)

הענין כי ד' דברים כוללים בריאת העולם והם דצח"ם, והאדם המדבר נתקן בתיקון העולמות, והחי נתקן על ידי קריאת אדם הראשון להם שמות, ולכך נאסר אדם הראשון בבשר כי כבר נתקן ולא הותר אלא בדומם וצומח שעדין לא נתקנו, והנה כאשר נתקלקלו דור המבול נתקלקלו אפילו הב"ח ולזה הותרה אכילתם כדי שיתוקנו. ודע כי בזמן שהיה בית המקדש קיים היו נתקנים הכל, כי האדם על ידי הוידוי על הקרבן, ובעל חי על ידי הקרבן, הצומח על ידי עצי המערכה ומנחות, והדומם על ידי המלח, כמו שיתבאר לקמן נהר כ"ז בס"ד. וזמש"ל. מהרי"א זלה"ה:


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:21:1
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:21:1](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:21:1)

נהר כא - לבאר תיקון אדם הראשון בשאר צדיקים הבאים:

**chat gpt:**
Nahar 21 - To explain the rectification of Adam by the later righteous individuals:


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:21:2
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:21:2](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:21:2)

ודע כי בביאת כל צדיק וצדיק משתלם אדם הראשון ממה שנגרע בתחלה על ידי חטאו, כי כל צדיק וצדיק הוא אבר מאבריו, והענין כי כל הנשמות הבאות לעולם הם סוד הנשמות שנשרו מאדם הראשון, וגם באות מן הנשמות שנשארו באדם הראשון עצמו וכו'. ודע כי אחר ביאת המשיח בעז"ה אז יתוקנו כל הפגמים של אדם הראשון ויהיה שלם כבתחלה, הן מה שנשרו ממנו הן הנשמות שנשארו בו כולם יחזרו להאיר כבתחילה. וזמש"ל. מהרי"א זלה"ה:

**chat gpt:**
Know that with the arrival of each and every righteous person, Adam is gradually completed, making up for what was diminished at first due to his sin. For each righteous person is like a specific organ or part of him. The concept is that all the souls that come into the world are rooted in the souls that fell from Adam, and they also come from the souls that remained within Adam himself, etc. And know that after the coming of the Messiah, with God’s help, all of Adam’s flaws will be rectified, and he will be restored to his original wholeness. This includes both the souls that fell from him and those that remained within him, as they will all return to shine as they did initially. This is as was previously explained by our teacher, Rabbi Yitzchak Abarbanel, of blessed memory.


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:22:1
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:22:1](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:22:1)

נהר כב - לבאר סוד אכילה ושתיה וריח:

**chat gpt:**
There are three primary ways higher pleasures reach those who experience them: (1) light, (2) fragrance, and (3) eating and drinking. Understand that pleasure for humans exists across three worlds: in This World, through eating and drinking; in the lower Garden of Eden, through fragrance and the scents of the garden; and in the World of Souls, through the radiance of the Divine Presence.


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:22:2
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:22:2](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:22:2)

הנה דרך ההנאות בדברים עליונים אל הנהנים הם ג', א' הוא האור, הב' ריח, ג' אכילה ושתיה. והענין דע כי ההנאה אל בני אדם בג' עולמות, בעולם הזה באכילה ושתיה, ובגן עדן של מטה בריח בבוסמין דגנתא, ובעולם הנשמות מזיו השכינה:

**chat gpt:**
The reason that, in the World of Souls, which is at the level of the Throne of Glory, they draw from Binah is that their pleasure resembles that of Binah, as it is said about the World to Come, “there is neither eating nor drinking.” In the lower Garden of Eden, where they draw from Tiferet, they enjoy the scent of the garden of Eden. In This World, where sustenance comes from Malchut, pleasure is through eating and drinking.


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:22:3
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:22:3](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:22:3)

והטעם בעולם הנשמות שהוא בכסא הכבוד יונקים מבינה לכך הנאתם כעין הבינה, שנאמר בו בעולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתיה וכו', ובגן עדן התחתון שהם שואבים מן הת"ת נהנים בריחא דגינתא דעדן, ובעולם הזה שהם ניזונין מהמלכות הוא באכילה ושתיה. והנה יכנסו ג' אלו אל הנהנים כל אחד פתח לו בפני עצמו, האור יכנס דרך עינים ימין ושמאל חכמה ובינה, והריח דרך החוטם שהוא בסוד ו' ת"ת, והאכילה ושתיה דרך הפה מלכות. ובימים הקדמונים שכל כוונתם היה לשם שמים היו מביאים את המוגמר ומברכין עליו לקשר עולם זה עם עולם הנפשות, להנות גם מהריח בסוד הת"ת דרך החוטם, והאור דהיינו המנורה בסוד העינים, והאכילה והשתיה בפה דהיינו מלכות כנזכר, ובהיותם מתייחדים יחד בכוונה בעונג שבת היו קושרים כל העולמות ולכן נר שבת מצוה כל כך:

**chat gpt:**
These three types of pleasure enter the recipients through their own designated pathways. Light enters through the eyes, corresponding to the right and left (Chochmah and Binah). Fragrance enters through the nose, corresponding to the Vav of Tiferet. Eating and drinking enter through the mouth, representing Malchut.


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:22:4
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:22:4](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:22:4)

אמנם היות קיום העולם בריח או באור, אינו עתה אלא בעולם הנפשות או בעולם הבא כנזכר, אם לא לאותם שהקדוש ברוך הוא הטעימן מעין עולם הבא כגון ויחזו את האלקים ויאכלו וישתו, דהיינו שנהנו מזיו השכינה, או אותם שנכנסו לגן עדן כדאיתא בעבודא דינוקא בעובדא דר' אלאי, שנהנו בריחין דג"ע ז' ימים אותם תלמידי חכמים שראו את ר' אלאי, והיינו שזכו אל מעין אותם העולמות בחייהם, אמנם בעולם הזה אי אפשר אם לא על ידי שפע הנשפע לכל הנמצאים התחתונים שהוא אכילה ושתיה כנזכר, ומה שהוא גשמי לבני אדם הוא משל למדות עליונות, כי התחתונים תלויים בעליונים, וזמש"ל:

**chat gpt:**
In ancient times, when people directed all their intentions toward heaven, they would bring incense and bless it to connect This World with the World of Souls, allowing enjoyment also from fragrance, which corresponds to Tiferet via the nose, and from light (symbolized by the menorah, which corresponds to the eyes), and from eating and drinking through the mouth, which represents Malchut, as mentioned above. When they unified these with intent in the pleasure of Shabbat, they connected all the worlds. Therefore, lighting the Shabbat candle is a great mitzvah.


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:23:1
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:23:1](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:23:1)

נהר כג - לבאר ענין אותם החכמים שנכנסו לגן, או שפגעו בכמה מקומות בחלקי הזכות מושבי הנפשות, מה היה העולם הזה אליהם:

**chat gpt:**
River 23 - To explain the concept of those sages who entered the Garden or encountered various parts of the spiritual realms, places where souls dwell. What was this world to them?


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:23:2
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:23:2](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:23:2)

וכן שמואל דנחית לחצר מות, וכן הנזכר בפרשת בראשית מר' חייא דחמי לרבי שמעון וכיוצא באלו, מה היה ענין העולם אליהם, ואנה הלכו. וכבר פירשנו במקום אחר (לעיל בנהר א), כי העולם הזה נקרא חצר מות ובו מושב הנפשות, והיינו אחר שהנפש יושב בקבר, ויש לנפש הזה פנימיות והוא רוח דיצירה המתפשטת בעשייה, והרוח הזה דק מהנפש כעין דקות הנפש אל הגוף, והוא משכן לרוח הצדיקים, והוא הנקרא גן עדן התחתון, ויש לו חלק דבוק בגשם הזה והוא גן עדן הארץ שפי' רבותינו ז"ל:

**chat gpt:**
Similarly, regarding the story of Samuel who descended to the ‘Courtyard of Death,’ and likewise, in the Genesis portion where Rabbi Ḥiyya saw Rabbi Shimon, and other such cases—what was this world to them, and where did they go?


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:23:3
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:23:3](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:23:3)

וענין הנפשות בהכנסתם אל מדור הנפשות הנקרא חצר מות, שהוא מקום שנכנס שמואל וכן נכנס רבי חייא וכיוצא, הני עובדי אינם משתמשות מגשמיות העולם הזה ולא ממקריו כלל, ואין הגשם מזיק להם, ונהנים מדקות הארץ ודקות השמים שהם נפשם הדקה, שדרך אותו הדקות הוא בית יד להתקשר במשפיע. ועד"ז הם רוחות דקות בתוך דקות, ומחנות הנפשות עוסקות בתורה, ונחות במנוחות שאננות ואינם משיגות הרוחות שבגן עדן אלא דוקא בשבתות ובחדשים, ועד"ז הם הגופים אשר לנו אל הנפשות ההם, זולתי זכי הראות וחסידי עליון היו יודעים להדבק נפש אל נפש, ונכנסים בעולם הזך ההוא ויוצאים ומתפשטין מעולם העכור הזה, ואי אפשר להשיג להם שניהם יחד שיהיו רואים עניני עולם הזה הגשמי ורואים הנפשות, אם לא שינתן רשות מלמעלה אל הנפש להגלם ולבא אל עולם הזה, או להפך שיצא האדם חי מן העולם הגשמי הזה ויכנוס אל הרוחני ההוא, ושניהם כאחד ב' עולמות יחד אי אפשר, אלא או יביט בגשם או יביט בנפש:

**chat gpt:**
We have already explained elsewhere (earlier in River 1) that this world is called the 'Courtyard of Death,' and in it, souls reside. This means after the soul resides in the grave, it possesses an inner aspect, which is the Ruach (spirit) of Yetzirah, extending into Asiyah. This Ruach is subtler than the Nefesh (soul) in the way the soul is subtler than the body. It is a dwelling for the spirits of the righteous and is called the lower Garden of Eden. It has a connection to this physical realm, which our sages called the earthly Garden of Eden.


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:23:4
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:23:4](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:23:4)

ואותן החכמים שהיו משיגים העולמות ההם כעין עובדא דבעלי קבין, ועובדא דר' אילעי, כולם היו מתפשטין מענייני עולם הזה ונכנסים בדקותו ולא היו רואים מחלקי העולם הזה לא רקיע ולא ארץ כלל, ולא היו צריכין ללכת רק מעט חוץ לישוב [בא"י], עד להכין הטבע אל המראה, והיה נדמה להם כאלו נכנסים תחת הקרקע במערות, וח"ו שיהיה המנוחה תחת הקרקע, ועל דרך זה עובדא דיועזר בזוהר שירד במערה הכל דמיון לפי שעה עד הכנס הדעת אל הראוי להשיג המעלה ההיא להכנס אל אויר גן עדן. וזמש"ל:

**chat gpt:**
The nature of the souls when they enter the abode of souls known as the 'Courtyard of Death'—which Samuel entered and likewise Rabbi Ḥiyya and others—is that these souls do not engage with the physicality or occurrences of this world. Physicality does not harm them, and they derive pleasure from the subtleties of earth and heaven, which are akin to their refined souls. Through this refinement, they establish a 'grip' to connect with the Divine.


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:24:1
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:24:1](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:24:1)

נהר כד - לבאר ענין דבקות רוחא ברוחא:

**chat gpt:**
River 24 - To explain the concept of soul-to-soul connection:**


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:24:2
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:24:2](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:24:2)

הנה מאמר רבי חייא בזוהר אחרי מות תווהנא אי אית מאן דידע לאודעי וכו', וכי לבכות ולהתפלל על הקבר מה ידיעה צריך דקא מתמיה אית למנדע, אלא הכוונה שאפילו ילך האדם ויבכה בקברי הצדיקים לא מפני זה תתעורר הנפש כלל, כי הנפש אינה בקבר ח"ו, והיינו סוד נפשות הצדיקים שהיו פוגעין (ב)ר' שמעון ור' אליעזר ושאר חברים בסוד זכות נשמתם, ודבר זה לא נמסר לכל, ועם היות הענין הזה גשמי לאכאשר יחשוב השומע שיהיה הענין הזה בבית הקברות, או בבתי מדרשות, או בבתי כנסיות, או במדברות, כאשר תעלה בדעת הנשים וקלי המוח חסרי הדעת, אמנם הענין הזה תשיג ותמצא בסוד הלבוש הקודם אל האדם, ושאר מציאות העולם קודם חטא אדם הראשון בסוד כתנות אור, ואחר שחטא ונתגשם בגשם הזה נאמר לו כי עפר אתה ואל עפר תשוב, והלבוש הזה ומציאות עולם דק כזה הם נוחלים בסוד נפשם, ולא נמסר הדבר הזה אלא לזכי השכל ומגבירי נפשם הרוחניות על הגשם ומבטלים כחות הגוף, ואז יעברו המסך ופתח העולם הגשמי ויכנסו בעולם הנפשות וישיגו לפי שיעור זכותם, או לשומעם, ופעמים לראותם ממש כר' שמעון וחבריו כמבואר בכמה מקומות מהזוהר, וכר' חייא שראה את רבי שמעון אחר מותו כנזכר ריש פרשת בראשית, וכעובדוי דר' פרחיה במדרש רות, וכעובדא דר' אילעי בפרשת בלק וכיוצא רבים:

**chat gpt:**
In the Zohar (Aharei Mot), Rabbi Ḥiyya expressed wonder, asking, “Is there anyone who knows how to inform…?” It isn’t merely about crying or praying at a grave, as this doesn’t require any special knowledge. Rather, the deeper meaning is that even if a person goes and weeps at the graves of the righteous, this alone will not awaken the soul, for the soul is not truly in the grave, Heaven forbid.


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:24:3
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:24:3](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:24:3)

וזהו סוד קשר נפש בנפש ולא נמסר אלא לעומד בעולם הזה ויכול לקשור נפשו בהיותו בגשם בנפש הצדיק, וזה בהיותו שופך נפשו על קבר הצדיק ומדבק נפש בנפש ומדבר עם נפש הצדיק ומודיעו, והנפש יעורר שאר הנפשות, וענין זה נתאמת אצלנו שהיה בזמננו זה, גם העידו מגידי אמת על האר"י זלל"ה ועל תלמידיו זלל"ה. וזמש"ל:

**chat gpt:**
This is the mystery of the souls of the righteous who would encounter Rabbi Shimon, Rabbi Elazar, and other colleagues in the mystical realm of their souls. But this ability was not given to everyone. Although it may seem physical, the experience doesn’t take place in cemeteries, study houses, synagogues, or deserts as some might imagine, including those lacking understanding.


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:25:1
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:25:1](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:25:1)

נהר כה - בענין דביקות הצדיקים והשתטח על קבריהם:

**chat gpt:**
River 25 - Concerning the Connection with the Righteous and Prostration at Their Graves:


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:25:2
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:25:2](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:25:2)

לאדבקא רוחא ברוחא ונפשא בנפשא להזדכך זיכוך רב ולהתקדש קדושה נפלאה, ולהתענג עונג עצום לחזות בנועם י"י, לדעת איזה דרך ישכון אור בכל מעשיו, ויודיעוהו דברים אמיתיים ולא יחטא אל השערה, ובלבד שיתנהג בקדושה ובענוה וביראת חטא, וישים השם הנכבד והנורא לנגדו תמיד, ליחדא הקדוש ברוך הוא ושכינתיה בדחילו ורחימו, ולחברא ו' עם ה' על ידי י"ה, והנה אין ספק שלא ידמה כי הצדיקים בפטירתם והיות שוכני עפר בטלים מן העבודה ומן היחוד ח"ו, כי הם מייחדים תמיד בסוד נשמתם ורוחם ונפשם העולים למעלה ומיחדים חכמה עם בינה בסוד נשמתם, ות"ת עם מלכות בסוד רוחם, ומיין נוקבין דידה בסוד נפשם, ומה גם בחצי הלילה שהוא משתעשע בסוד רוחי הצדיקים שבגן עדן כמבואר בזוהר, ולא עוד אלא שגם הם מזדווגים תמיד בגן עדן ומולידין נפשות לגרים כמבואר בפרשת שלח לך, אלא שסוד עבודתם וייחודם בהיותם בחיים הולכים ומתחדשים ומוסיפין כח למעלה מידי יום ביום, ומאירים אור באצילות לאין ערך בכל יום נוסף על חבירו. ואחר פטירתם מייחדים כאשר כבר עשהו בהיותם בחיים, וגם הם מתפללים על החיים כמו שמצינו באבות העולם שהיו מתפללים בראש חדש כמבואר במציעא ובזוהר פרשת שמות שאלמלא תפלת המתים לא היו מתקיימין החיים:

**chat gpt:**
To connect one’s spirit to the spirit and soul of the righteous, one must purify themselves greatly, sanctify themselves to an extraordinary degree, and experience immense joy by witnessing the Divine beauty of God, gaining insight into the path where divine light dwells in all one’s actions. The righteous will then reveal true insights to them, so they do not err in their pursuits, provided they conduct themselves with holiness, humility, fear of sin, and keep God’s holy and awe-inspiring name before them always, uniting the Holy One, blessed be He, with His Presence through awe and love, connecting the letters Vav and He through Yud and He. There is no doubt that one should not think that the righteous, upon their passing and as they rest in the earth, are removed from service and union with God, Heaven forbid. Rather, they continuously unite in the secret of their soul, spirit, and nefesh (soul aspect), which ascend above and unite Wisdom with Understanding in the mystery of their soul; Tiferet with Malchut in the mystery of their spirit; and produce “feminine waters” in the mystery of their soul. Especially at midnight, God delights in the spirit of the righteous in the Garden of Eden, as explained in the Zohar. Additionally, they continually unite in the Garden of Eden, generating souls for proselytes, as discussed in the portion of Shelach Lecha. Furthermore, while the righteous were alive, their service and spiritual unifications constantly renewed and grew stronger, adding boundless light in the realm of Atzilut (the world of Emanation) each day, illuminating more than the day before. Even after their passing, they continue to make these unifications as they did in life, and they also pray for the living. As it says regarding the patriarchs of the world, they would pray on the new moon, as discussed in the Talmud (Bava Metzia) and in the Zohar on the portion of Shemot. Were it not for the prayers of the deceased, the living would not be able to endure.


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:25:3
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:25:3](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:25:3)

ואחר שהקדמתי לך שהם עובדים ומייחדים תמיד בסוד רוחם ונפשם ונשמתם למעלה בעולם העליון, הנה כאשר ייחד האדם הייחוד ויכוון לעשות כל ייחוד כנגד הנוגע לו נפש לנפש, והנוגע לרוח לרוח, והנוגע לנשמה לנשמה, ויכוון להדביק נפש ורוח ונשמה של הצדיק בשעת הייחוד, אז בלי ספק תדבק נפשו עם נפשו וכו', ויזכה לדעת כל אשר ישאל, וענין זה צריך כוונה גדולה, שיפנה כל מחשבתו, ויפשוט גופו מעל נשמתו פן יתחייב בנפשו ח"ו. ודע שאם זכה האדם אל הנפש ורוח ונשמה ונשמה לנשמה, הנה כולם יתדבקו בצדיק ההוא וישיג השגה עצומה עד להפליא, ואם לא זכה כי אם לג', או אם עד הג' לא בא תתמעט השגתו לפי ערכו, וכפי גודל חסידותו כן תגדל השגתו ודבקתו, והש"י יראנו נפלאות מתורתו ויקרבנו לעבודתו ויראתו ואהבתו אמן כן נצח סלה ועד. ודע כי אף על פי ששנינו בזוהר כי נפש הצדיק בקבר, ורוחו בגן עדן, ונשמתו בכסא הכבוד, זהו מי שלא זכה כי אם בנר"נ מבי"ע, אבל מי שזוכה לנר"נ מאצילות אין ספק כי נפשו תתעלה למלכות, ורוח לת"ת, ונשמתו לבינה, כי כל דבר הולך לשרשו כנודע. עכ"ל הר' יצחק אשכנזי זלה"ה לעניינו:

**chat gpt:**
Here's the translation of the passage:


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:26:1
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:26:1](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:26:1)

נהר כו - בידיעת הקדושים עתידות:


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:26:2
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:26:2](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:26:2)

טעם ענין הזה הוא כי הנשמה ראויה היא לדעת כל מה שיהיה במציאות, ואל תתמה על הנשמה אלא אפילו השדים יודעים הנעשה באפסי הארץ מפני שהם רוחניים במקצת, ולכך נשאלים בהם, ומה שאינם צודקים בקצת הוא מפני שהם מכזבים ומתלוצצים על האדם, מפני שהם מצד הכזב והחיצונים. וכמו שהאדם הגשמי ידע מה שבגופו כולו כאחד, כך הרוחני ידע המציאות כלו כאחד מפני שאין מונע, וכן הנשמה הרוחנית שופעת ממקור הרוחניות העליון, והיא כעין השכל העליון השופע על כל וידע כל פרטי המציאות בין קבועות בין מקריות כידיעת השכל מה שיקרא לגוף האדם, ולכך הנשמה הדבוקה ברוחניות השכלי השופע על כל יודעת כל פרטי הנמצאות כולם, וראוי היה לכל הנשמות להשיג השגה זו, אלא מפני שהם מתלבשות בחומרם יהיה החומר הזה מסך מבדיל מחשיך עיני שכלה אלא ישכיל רק את הגוף הזה בית משכנה:

**chat gpt:**
The reason for the knowledge of the holy souls regarding future events is that the soul is naturally suited to know everything that exists and will be. Do not be surprised at the soul’s capacity for knowledge, for even spirits (*shedim*) know what occurs in the farthest reaches of the earth, as they are somewhat spiritual, and for this reason, people consult them. However, they are not always accurate because they deceive and mock humans, as their nature is rooted in falsehood and external forces. Just as a physical person can sense what occurs within their entire body at once, so too a spiritual being can perceive the entire reality all at once, as nothing impedes them. Similarly, the spiritual soul, flowing from the higher source of spirituality, resembles the upper intellect that illuminates all and knows every detail of existence — both the fixed and the accidental — much like the mind knows what will happen to the body. Thus, the soul that is connected to the spiritual intellect, which illuminates all, knows all the particulars of existence. In principle, all souls are suited to attain this knowledge. However, because they are clothed in material form, this materiality becomes a dividing veil that darkens the sight of their intellect, allowing them only to perceive this body, their dwelling place.


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:26:3
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:26:3](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:26:3)

והצדיקים שנשמתם בלתי מתלבשות בחומרם אלא היא דבוקה ברוחניות העליון, תהיינה תמיד יודעות כל פרטי המציאות מצד מה שנשמתם רוחניות שואבת מהשורש העליון. והשדים שואבים מהעשיית החיצוניות הרוחניות ויודעות ברגע כל המציאות. והמלאכים שואבים מהיצירה עולם הוייתם וידעו כל מה שהוא למטה, ולזה הרשב"י ור' אלעזר וכיוצא מהקדושים, היו יודעים המציאות כולו בעיני דנשמתא, מפני שנשמתן דבקה ברוחניות העליון, ויהיה כל העולם גוף ונשמתו דבקה בשכל המנהיג הכל יודע הכל, וזמש"ל:

**chat gpt:**
The righteous, whose souls are not confined by their physical forms but are rather connected to the higher spirituality, constantly know all details of existence due to their souls’ spiritual nature, drawing from the upper source. The spirits (shedim) draw their knowledge from the external spirituality of the world of Asiyah (Action), and they know all of existence in an instant. The angels, who draw from Yetzirah (Formation), their world of being, know everything that occurs below them.


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:27:1
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:27:1](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:27:1)

נהר כז - בענין חמורו של רבי פנחס בן יאיר:

**chat gpt:**
...The matter of Rabbi Pinchas ben Yair’s donkey is indeed puzzling. Is an animal subject to punishment? From the *Zohar*, it appears that they punished the animal for standing in an impure place, as well as other behaviors mentioned there. However, this teaches us about the secret of *gilgul* (reincarnation). Due to the consequence of “being cut off,” a soul may be punished in this way by being clothed in an animal—sometimes impure, sometimes pure, sometimes a bird, and in all living beings, depending on the sin. The soul is placed there until its sin is atoned. Sometimes, this is insufficient, and it may be decreed that the soul itself dies. If it is pleasing to the Creator, it may reincarnate into an animal used for a sacrificial offering. If not, it may be placed in an animal for food; if further removed, as carrion for dogs; or otherwise, into a camel or donkey; or, in the most severe case, to die harshly, even within an animal like a donkey or dog—each according to its circumstance. This was the case with Rabbi Pinchas’s donkey, in which a soul had merited some purification and received punishments suited to it. The soul clothed within an animal perceives and experiences like a spirit (*shed*) because it is not bound to the animal's body as closely as a human soul is to a human body. This phenomenon is called *gilgul* (reincarnation) and *ibur* (temporary possession). In humans, it reincarnates fully, while in animals, it temporarily possesses (*ibur*) and remains partially detached from the material form, experiencing profound suffering beyond human understanding.


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:27:2
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:27:2](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:27:2)

הנה הענין חמריה דר' פנחס הוא ענין מתמיה, וכי הבהמה היא בת עונשין כנראה מן הזוהר שהיו מענישין אותה על שעמדה במקום בלתי טהור, וכן שאר עניינים כנזכר בזוהר. האמנם מזה יתבאר סוד הגלגול כי לסבת הכרת תכרת הנפש ההיא עונה בה, מלבישים הנפש בחיה ובבהמה, פעמים טמאה ופעמים טהורה, ובעוף, ובכל החי מכל בשר, הכל לפי העון, ותתלבש שם עד ירצה עונה. ולפעמים לא יספיק זה אלא יגזר עליה מיתת עצמה, אם ישרה בעיני בוראה תהיה בהמה לקרבן, ואם לאו לאכילה, ואם לאו נבלה לכלבים, ואם לאו בגמל וחמור, ואם לאו במיתה קשה אפילו בחמור או בכלב, הכל לפי הענין, וזה היה כח חמורו של ר' פנחס, וזכה שם להטהר קצת ומענישים הנפש ההיא כראוי לה, והנפש המתלבשת בבהמה ישיג ויראה כשד מן השדים, מפני שאין קשרה בחומר הבהמה כקשר הנפש בגוף האדם, והוא ענין גלגול ועבור, באדם תתגלגל, ובבהמה תתעבר, ויש לה פירוד מהחומר קצת ושם מצטערת צער גדול לא ישוער לאדם:

**chat gpt:**
The divine Arizal, of blessed memory, wrote the following:


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:27:3
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:27:3](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:27:3)

אמנם האלקי האר"י זלה"ה כתב, וזה לשונו, והנה אדם הראשון היה מבורר בו בחינות הנשמות עד שחטא וחזרו לרדת, גם כאשר קרא שמות לכל הבהמה ולכל החיה, ולא מצינו שקרא שמות לדומם ולצומח, והענין כי בירר והעלה כל בחינת הבהמות ותיקנם וזהו קריאת השמות, אך לדומם ולצומח לא תיקן הכל ולכן נאסר באכילת בשר, ולא הותר לו רק ירק עשב לבד, לפי שכוונת האכילה היא בירור הקדושה שיש באותו בעל חי או דומם וכו', כפי מה שהוא ומתברר ונתקן על ידי האכילה, ולפי שכבר ביררם אדם הראשון לכן נאסר באכילתם כי כבר נתקן מה שהיה מספיק להם, ועם היות כשאכל אדם הראשון מעץ הדעת גם כל בעלי חיים חטאו ואכלו ממנו ונתקלקלו, עכ"ז על ידי קרבן שהקריב אדם הראשון חזרו ונתקנו מה שאין כן בדומם:

**chat gpt:**
Behold, Adam HaRishon had within him clarified levels of souls until he sinned, at which point they fell back down. Furthermore, when he gave names to all the animals and beasts, we do not find that he assigned names to the inanimate (domem) or plant (tzomeach) kingdoms. The reason is that he refined and elevated all the aspects of the animals and rectified them, and this is the meaning of "naming" them. However, regarding the inanimate and plant kingdoms, he did not complete their rectification, and therefore, eating meat was forbidden to him. He was only permitted to eat vegetation. The rationale behind eating is to refine the sparks of holiness that exist within a living creature or inanimate substance, as they are, and these sparks are refined and elevated through eating. Since Adam HaRishon had already refined these sparks within the animals, their consumption was forbidden to him because their rectification was already achieved to the extent necessary for them.


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:27:4
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:27:4](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:27:4)

והנה מה שבירר אז אדם היה שביררם כפי מה שראוי להם במדריגותם לגמרי, אך אחר שחטא חזרו לעמקי הקליפות, ואנו צריכים לבררם כדי להעלות ניצוצי הקדושה אל מקומם. והנה אחר כך בזמן המבול נתקלקלו בסוד כי השחית כל בשר אפילו בהמה חיה ועוף נזקקו לשאינו מינן, ולכך משם ואילך הותרה אכילת הבשר לאכול לנח ולבניו כדי לתקנם. והנה בזמן שהיה בית המקדש קיים היו הכל נתקנים על ידי מה שהיה נקרב על גבי המזבח, כי האדם היה נתקן על ידי התשובה והוידו, בשעת הקרבן, ובעל חי נתקן בסוד הקרבן עצמו, והצומח על ידי הנסכים והמנחות, והדומם על ידי המלח בסוד על כל קרבנך תקריב מלח, אמנם עתה אין בנו כח לבררם ברור גמור כמו אדם הראשון וכמו זמן בית המקדש, ועם היות שאנו רואים כי חוזר להיות חלק אדם עצמו באכול אותו, עם כל זה האמת הוא כי כך הוא הענין שחוזרת אותה הבהמה להיות חלק אבר מן האדם עצמו, אך יותר מעולים היו הבהמות של ששת ימי בראשית מן האדם אשר עתה, ולכן יותר היה מה שברר אדם הראשון בהיותם בהמות ממה שאנו מבררים עתה, אף על פי שנעשים חלק אדם ממש, וזה סוד חמורו של ר' פנחס בן יאיר, כי היה במדריגת הבהמות של ששת ימי בראשית, ולכן היו אפילו האמוראים אומרים אנו כחמורים ולא כחמורו של ר' פנחס בן יאיר:

**chat gpt:**
Even though when Adam HaRishon ate from the Tree of Knowledge, all living beings also sinned by eating from it and became corrupted, nevertheless, through the offering Adam sacrificed, they were rectified again — something that did not occur for the inanimate kingdom.


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:27:5
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:27:5](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:27:5)

ודע כי הבהמות טמאות אין כח באדם לברר קדושה מהם כלל ולכן נאסרו באכילה, אך הטהורים אנו יכולים לבררם, ואדרבה האוכל בהמה טמאה או עוף וכיוצא אדרבה תתאחז הטומאה ההיא באדם עצמו ויאבד הקדושה אשר בו. אך חמורו של רבי בן יאיר לא נתברר על ידי אכילה רק נתקן מעצמו על ידי המשך הזמן, גם נתקן על ידי ר' פנחס שלא על ידי אכילה ועלה לאותו מדריגה. ואמנם אין כח לברר רק תלמיד חכם ולכן עם הארץ אסור לאכול בשר, כי אדרבא יסתלק ממנו אותו מעט הקדושה אשר בו וימשך אחר הבהמה כי אין בו כח לברר, ואמנם נשארו עדיין מששת ימי בראשית מציאות בהמות בהררי אלף כי אלו לא יוכלו אז להתברר לגמרי כמו השאר, רק נשארו בבחינות מה שאנו מבררין עתה על ידי האכילה, ולכן אלו מזומנים לאכילת הצדיקים לעתיד לבא ואז על ידי אכילה ההיא יתבררו לגמרי, וכל זה הוא בירור הבהמות עצמן. אך יש בחינה אחרת והיא נשמת האדם עצמו המתגלגלים בבהמות או בדומם או בצומח לפי רשעתם, ולכן תהיה כוונת אדם בעת אכילתו לברר הקדושה אשר באכילה ההיא, ע"ד שבארנו בס"ד בספר מעשה חושב ע"ש. וזמש"ל:


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:28:1
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:28:1](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:28:1)

נהר כח - בענין התבודדות הצדיקים בדרכים ובמדברות:


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:28:2
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:28:2](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:28:2)

צריך שנדע ענין גירושי הצדיקים כגון ר' שמעון וחבריו שרוב דבריהם היו על הדרכים, ואין ספק שלא היה הדבר במקרה רק על צד הכוונה שכל משאם ומתנם בתורה היה בדרכים. והענין כי אחר שחרב בית המקדש נתגרשה השכינה מהיכל מלכו של עולם ואין לה ייחוד עמו, והיא אזלא ומנדדה מדוך לדוך ומאתר לאתר כנזכר בתיקונים, ושם אמרו דיו לעבד להיות כרבו, וגזר על בתי הצדיקים שיחרבו, והעוסקים בפשט ההלכות והתלמוד אין להם כח להיותם נודדים עמה ממש, והם נקראים אפרוחים שאינם יכולים לפרוח אחר האם, אמנם הצדיקים שהם מארי קבלה יש להם כח להיותם נודדים מאתר לאתר ומדוך לדוך, לכן בעלי הקבלה רבי שמעון ע"ה וחבריו היו עוסקים בחכמת הקבלה נטרדים ממקום למקום ומגורשים מבתיהם להיותם מרכבה למלכות בסוד גלותה, ועל ידי נדנוד וגרוש זה היו זוכים לה והיא היתה שוכנת עליהם. וענין זה לאו דוקא אל הצדיקים שהם בחיים חייתם, אמנם גם אל נשמות הצדיקים שהם למעלה במנוחה כדפי' בתיקונים, שגם נשמתין אזלין מדוך לדוך מתתרכין בתר הקדוש ברוך הוא ושכינתיה, והנה רב המנונא סבא מכללם והיה דרכו להתגלם ולהתלבש בסוד לבוש הנפש שהוא נראה לזכי הראות השכלי, בסוד מראות גילוי עינים, והיה נשלח לחברים בשליחות מלמעלה מעלה. וזמש"ל:


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:29:1
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:29:1](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:29:1)

נהר כט - במעלת הצדיק:


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:29:2
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:29:2](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:29:2)

דע כי כל העולמות יחד העליונים ותחתונים וכל מה שכללו מים עליונים ותחתונים הוא נמצא מזיווג אחד, וטיפה א' מורכבת מים זכרים ונקבות, וכן הוא ממש נשמת הצדיק ונקבתו מזיווג אחד, הרי שהם שקולים, ולזה אין שלימות הצדיק אלא בנקבתו זכר ונקבה, וזמש"ל:


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:30:1
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:30:1](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:30:1)

נהר ל - במעלת הצדיק יותר מן המלאך:

**chat gpt:**
River 30 – On the superiority of the righteous over angels


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:30:2
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:30:2](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:30:2)

ולהבין הדבר צריך לדעת איך כל הנמצאים בשמים ובארץ נאצלים ממקום גבוה, ולכך אסור לספר בגנות כל דבר, והענין הוא כי למעלה יהיה שרשי ארבע יסודות, והם גדולה יסוד המים, גבורה יסוד האש, ת"ת יסוד הרוח, מלכות יסוד העפר, והם יהיו מיוחדים ייחוד אמיתי. והיסודות העליונים והדקים האלו נשתלשלו ממקומן מדריגה אחר מדריגה מעילה לעלול, מאצילות אל בריאה, ומבריאה אל יצירה, ומיצירה אל עשייה, ובכל א' מד' מדריגות אלו בעצמן יהיו מדריגות אבי"ע, כי באצילות יהיו אבי"ע וכולם יהיו אצילות, ובבריאה יהיו אבי"ע וכולם בריאה, וכן לכל המדריגות, משל לצורף הכסף שיבדיל אותו לד' מיני כסף, נקי לגמרי, וכסף נקי אבל לא לגמרי כראשון, וכסף שחציו סיגים, וכסף שרובו סיגים, שלא ימלט שיהיה בכל מין בהם איזה תערובת דומה לשאר מינים, וכן יהיה ענין מדריגת אבי"ע. ועשיה שבאצילות דק מאצילות שבבריאה, ועשיה שבבריאה דק מאצילות שביצירה, ועשיה שביצירה דק מאצילות שבעשיה, ועל ידי השתלשלות הד' יסודות ד' מדריגות אלו נשתלשלו כל העולמות, מהספירות לכסאות, ומכסאות להיכלות, ומהיכלות לקליפות, ומקליפות לרקיעים ומזלות, ומהם אל אלו היסודות העבים והגסים אשר הם לעינינו:

**chat gpt:**
...To understand this, one must know how all existences, in the heavens and on earth, are emanated from a lofty source. For this reason, it is forbidden to speak negatively about anything. The matter is as follows: Above, there exist the roots of the four elements, which are: Chesed (Kindness), corresponding to the element of water; Gevurah (Might), corresponding to the element of fire; Tiferet (Beauty), corresponding to the element of air; and Malchut (Kingship), corresponding to the element of earth. These roots are united in true unity. These upper, subtle elements descended from their place, step by step, from cause to effect: from Atzilut (Emanation) to Beriah (Creation), from Beriah to Yetzirah (Formation), and from Yetzirah to Asiyah (Action). Within each of these four levels, there are also subdivisions of the four worlds (ABiYA: Atzilut, Beriah, Yetzirah, and Asiyah). For example, in Atzilut, there are levels of ABiYA, but all remain within Atzilut. In Beriah, there are levels of ABiYA, but all remain within Beriah, and so on across all levels. An analogy can be drawn to a silversmith who divides silver into four types: perfectly pure silver, silver that is pure but not as refined as the first, silver that is half impure, and silver that is mostly impure. Inevitably, each type contains some mixture resembling the others. This is how the levels of ABiYA function. The Asiyah within Atzilut is subtler than the Atzilut within Beriah, and the Asiyah within Beriah is subtler than the Atzilut within Yetzirah, and so on. Through the descent of the four elements across these four levels, all worlds were drawn forth—from the Sefirot to the Thrones, from the Thrones to the Heichalot (sanctuaries), from the Heichalot to the Klipot (husks), from the Klipot to the heavens and constellations, and from there to the coarse, dense elements visible to us.


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:30:3
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:30:3](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:30:3)

נמצא כי האצילות שורש לבריאה, והבריאה אל היצירה, והיצירה תהיה שורש אל העשייה, נמצא שהעולם הזה שואב מן הקליפות שבהם נכללים ע' שרים חצונים הממוצעים בין המזלות ובין המלאכים הקדושים, והשרים הנזכרים שואבים מן המלאכים הקדושים שהם במדרגות ההיכלות שביצירה, וההיכלות שואבים מן הכסאות, והכסאות מן הספירות, והספירות מן עצמות הא"ס המתפשט ומאיר אותם. נמצא לפי זה כי ד' יסודות עצמם שברקיעים עם היותם ספיריים הם ד' יסודות עצמן שביצירה, וכן עד העליונים, אמנם מפני ההשתלשלות נתעבו כפי רחקם ממקורם כן נתגלו ונתעבו. ולפי זה אין דבר בעולם שלא יושפעו עליו מלמעלה שפע ואור, אלא שהשפע ההוא כפי רדתו מהאחוריים ההם פנים אל שאר המדריגות התחתונות, כן יתגלה ויתעבה ויתגשם ממדרגה למדרגה עד שלא תמצא בעולם הזה דבר שלא יהיה בו רוחניות כפי ערך חומרו וכפי רחקו ממקומו:

**chat gpt:**
Thus, Atzilut serves as the root for Beriah, Beriah serves as the root for Yetzirah, and Yetzirah serves as the root for Asiyah. Consequently, this world draws from the Klipot, which include the seventy external ministering forces that mediate between the constellations and the holy angels. These ministers draw from the holy angels, who are at the level of the Heichalot in Yetzirah. The Heichalot draw from the Thrones, the Thrones from the Sefirot, and the Sefirot from the infinite essence of the Divine (Ein Sof) that extends and illuminates them. From this, we see that the four elements present in the heavens, though spiritual, are fundamentally the same four elements found in Yetzirah, and so on up to the highest realms. However, due to the chain-like descent, they become denser as they grow more distant from their source. As they descend, they reveal themselves and become coarser and more tangible. Therefore, nothing in the world is devoid of spiritual influence from above. However, the influence becomes denser and more materialized as it descends from its lofty origins to the lower levels. Consequently, there is nothing in this world that does not contain a spiritual essence corresponding to its material form and the degree of its distance from its source.


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:30:4
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:30:4](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:30:4)

והנה כשיתעלה חומר מחומרים העבים אל מציאות קרבת החומר הדק שעליו, הנה יאיר בו שיעור חומר המעולה ההוא, משל אל עששית הדולקת באמצע הבירה הגדולה, שהדברים העומדים במקצועת הבירה לא יאירו כאותם הסמוכים אל העששית, ואם יקריבו אותם אל העששית כל אשר יוסיפו להקריבם אליה יוסיפו להאיר יותר, ועל דרך זה יהיה ענין נפש הצמחים, כי כאשר נתקבצו הד' יסודות ויתערבו על ידי המזריע זרע למינהו יצטייר החומר ההוא ויתהוה ממנו העשב או האילן, כי על ידי שנצטיירו היסודות ההם בצורה יותר נכבדת על הראשונה במדריגה עליונה נתקרבו אל אור עליון, ואז מה שהיה קודם תחת המלאכים הממונים על היסודות, יצאו מרשותם וחזרו לשאוב משפע ואור יותר עליון על ידי מלאך הממונה על עשב ההוא, כאומרם אין לך כל עשב ועשב בארץ שלא יהיה לו מלאך מלמעלה מכה בו ואומר לו גדל. וענין ההכאה תהיה הכוונה אל הארת והכאת האור העליון בעשב ההוא על ידי המלאך אשר הוא כדמיון צינור אל האור הנעלם בסוד היצירה ועולם המלאכים, ולזה המלאך יהיה מאיר בעשב על ידי הככב המיוחד לו, כי הככבים הם בעולם העשייה והם שמשים ועבדים לכחות היצירה, ולזה ייחסו לפעמים גידול הצמחים למלאך, ופעמים לככב, והכל לכוונה אחת עולה:

**chat gpt:**
When coarse matter is elevated to the proximity of more refined matter, the superior quality of the refined matter illuminates within it. This can be compared to a lamp burning in the middle of a large palace: objects located at the corners of the palace do not receive the same illumination as those near the lamp. The closer an object is brought to the lamp, the brighter it becomes. In the same way, this applies to the vegetative soul. When the four elements combine and mix through the planting of a seed of its kind, the material takes on a specific form, producing grass or a tree. By assuming this superior form, the elements ascend to a higher level and draw closer to the supernal light. What was previously under the dominion of angels overseeing the elements now exits their domain and begins to draw from a higher light through the angel appointed over that particular plant. As the sages said: "There is no blade of grass on earth without an angel above it striking it and saying, 'Grow!'" The "striking" refers to the illumination and impact of the supernal light on the plant through the angel, which serves as a conduit for the concealed light within the mystery of the world of Formation (Yetzirah) and the angelic realm. The angel illuminates the plant through the specific star associated with it, as stars belong to the world of Action (Asiyah) and act as servants to the forces of Formation.


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:30:5
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:30:5](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:30:5)

וכן עד"ז יהיה ענין נפש הבעלי חיים, כי כאשר יתקבצו הד' יסודות ויצטיירו בצורת הבעל חי על ידי שיצטיירו היסודות משם בצורה יותר נכבדת על הראשונה במדריגה עליונה נקרבת אל אור עליון, ואז מה שהיה מקודם תחת המלאכים הממונים על הצמחים, יצא מרשותם וחזרו לשאוב משפע ואור יותר עליון על ידי מלאך הממונה על הב"ח ההוא, ואותו האור השופע בו יהיה נפש אליה, ולא תהיה בו רוח ונשמה אחרת זולת הנפש החיונית, ועל האמת לא תהיה בו נפש כל עיקר, כי במות הב"ח ובהפסדו, יתפרדו יסודותיו ויתרחק מאור עליון שקנה בצורתו, ולא תמצא לו רוח ונשמה שתעלה או שתרד, כי לא היה אלא כדמיון הזבוב הפורח באויר, כי בהיותו מתקרב אל העששית יאיר בה האור, והאור ההוא יקרא חיותו, ובהתרחקו לירכתי הבירה יכבה האור מעליה מפני ריחוקה, וזו היא מיתתו ולא תשאר לו נפש שתחזור למעלה אל מקורה, וז"ש ונפש הבהמה היורדת היא למטה לארץ, כלומר שתחזור לעיקר יסודה יסוד העפר, (והשאר) [ונשאר] כאשר היתה בתחלה:

**chat gpt:**
Thus, sometimes the growth of plants is attributed to the angel and sometimes to the star, but both explanations refer to the same process. Similarly, this process applies to the animal soul. When the four elements combine and take on the form of a living being, their composition becomes more refined than before, ascending to a higher level closer to the supernal light. What was previously under the dominion of the angels overseeing plants now exits their domain and begins to draw from a higher light through the angel appointed over that particular living being. The light flowing into it becomes its soul, but it possesses no additional spirit or soul beyond its vital, animating force. In truth, this is not a soul in the fullest sense. Upon the death and destruction of the animal, its elements separate, and it becomes distanced from the supernal light it had acquired through its form. It has no spirit or soul that ascends or descends, as it existed merely like a fly flying through the air. When it approaches the lamp, the light illuminates it, and this light is called its vitality. When it moves away to the far corners of the palace, the light is extinguished due to the distance, signifying its death. It has no soul that returns upward to its source. This is the meaning of the verse, "And the soul of the beast descends downward to the earth," meaning it returns to its original source—the element of earth—and remains as it was at the beginning.


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:30:6
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:30:6](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:30:6)

ועל דרך זה היא צורת האדם הנברא על ידי צירופי אלפא ביתא דספר יצירה, כי לא תהיה בו רוח ונשמה אלא חיות בעלמא כחיות הבהמה והרכבתה, עם היות שהוא מעולה מחיות הבהמה, זה יהיה מפני תכונת צורתו שהיא משובחת מצורת הבהמה, וקרובה יותר אל מקור האור העליון, לא שתהיה בו רוח ונשמה, ולזה כאשר יגוע ויאסף לא יהיה הענין אלא שישובו חלקי גופו אל היסודות, כמיתת הבהמה שיתפרדו חלקיה וישוב העפר על הארץ כשהיה, ולכן אין בהריגת הבהמה ולא בהריגת אדם כזה שום איסור והקפדה, כי לא יש בהם הפסד רוח ונשמה כי אם החזרת חלקי היסודות אל מקורם:

**chat gpt:**
In a similar manner is the form of a person created through the combinations of the letters of the alphabet in Sefer Yetzirah. Such a person would not possess a spirit (ruach) or soul (neshama), only basic vitality akin to the life-force of an animal. However, its vitality is superior to that of an animal due to the refinement of its form, which is more elevated than the form of an animal and closer to the source of the supernal light. Yet, it would not have a ruach or neshama. Therefore, when such a being perishes and is gathered back, its components simply return to the elements, much like the death of an animal, whose parts disintegrate, and its dust returns to the earth as it was. Thus, there is no prohibition or concern regarding the killing of an animal or such a human, as there is no harm to any ruach or neshama, only the return of the elemental parts to their source.


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:30:7
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:30:7](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:30:7)

וכן על דרך זה יהיה חיות האדם כי כאשר יתקבצו ד' יסודות על ידי כח טיפת הזרע, ויצטיירו בצורת אדם על ידי שיצטיירו הד' יסודות ההם בצורה מעולה ונכבדת, כאשר הוא מתקרב אל אור עליון במאד מאד, ותחזור לשאוב השפע והאור מרום המדריגות, ואותו האור יהיה בו לנפש חיה, ועל ידי החיות הזה יתלבש בו אחר כך רוח ונשמה עליונה, ומפני כך אסור להפסיד צורתו:

**chat gpt:**
Similarly, regarding the vitality of a human born naturally: when the four elements are combined through the power of the seed and take on the form of a person, the refinement and elevated nature of this form bring it very close to the supernal light. As a result, it begins to draw sustenance and light from the highest levels. This light serves as its living soul (nefesh chayah). Through this vitality, the person can later be imbued with a higher ruach and neshama. For this reason, it is prohibited to destroy the form of a human being.


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:30:8
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:30:8](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:30:8)

וכן על דרך זה תהיה תכונת המלאך, כי כאשר יתקבצו חלקי הד' יסודות הספיריים אשר למעלה בהיכלות מדריגת היצירה, ויצטיירו בצורה רוחניות יותר נכבדת ומעולה יותר מן האדם, הנה על ידי שיצטיירו בצורה נכבדת ההיא, יתקרב אל אור ושפע יותר עליון מאותו שהיה שואב מקודם, ואותו האור יהיה חיותו ונשמתו ולא יתלוה לו דבר אחר בו:


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:30:9
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:30:9](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:30:9)

והנה עם מה שנתבאר בבחינת היסודות תהיה מעלת המלאך גדולה ממעלת האדם, כי האדם יהיה מקובץ מהרכבת חלקי היסודות הגסים והחשוכים, והמלאכים הם מקובצים מהרכבת חלקי היסודות הדקים והרוחניים המזהירים, עד שמפני זה תהיה תכונת המלאך יותר מעולה מתכונת אדם. אמנם בבחינת שהמלאך לא תהיה פנייתו אלא אור סתם כדרך שאר מעברי אור השופע אל כל הנמצאות, והאדם לא כך הוא אלא מלבד האור המאיר על ידי קיבוץ חלקי היסודות, יתלבש בו רוח ונשמה עליונה וטהורה חלק אלוה ממעל. נמצא כפי זאת הבחינה שמעלת האדם גדולה ממעלת המלאך, כי כאשר יגביר האדם נשמתו על חלקי חומרו יאיר ויזהיר ויתוסף בו אור עליון מלמעלה מרום המעלות משובח ומעולה יותר מהאור השופע ומאיר על המלאך, מפני כי נשמת אדם כלולה מאבי"ע, ולא יצטרך לקבל ע"י שום א' מהמדריגות, אלא על ידי עצמה תאיר ותקבל משפע מקור נשמתו, ולא עוד אלא שאף המלאכים ושאר העולמות ישאבו אור ושפע ברכה על ידי הצדיק, ולא עוד אלא שעל ידי האדם יתעלו כל הדברים לאור באור החיים ולשאוב שפע ואור מאור השכינה, ולזה כל זמן שהצדיק יהיה שומר נשמתו האצולה או הברואה עליו לא יהיה תחת שולטנות המלאכים, מפני שמדריגת נשמתו תהיה למעלה מהם וממנו יהיה מקור השפע להם, עד שיש בידו לשנות המערכות והטבעיים. אמנם כאשר יטה האדם עצמו מדרכי התורה, יסתלקו ממנו הנשמה והאור העליון ואז יהיה תחת שולטנות המלאכים בעלי היצירה וידונו ויענישו ויכריזו:

**chat gpt:**
Similarly, the nature of the angel is as follows: When the four elements of the spiritual worlds above in the heichalot (palaces) of the level of Yetzirah are gathered, they are shaped into a more refined and exalted form than that of a human being. By taking on this exalted form, the angel draws closer to a more elevated light and flow of divine energy than what it previously received. This light will serve as its vitality and soul, with nothing else attached to it.Now, from the perspective of the elements, the angel's level is higher than that of a human. This is because the human being is composed of a mixture of the coarser, darker elements, while angels are composed of the finer, more spiritual, and radiant elements. Therefore, the nature of the angel is more exalted than that of the human. However, in the regard that the angel's function is only to channel pure light, as it does with all created beings, the human being is different. In addition to the light shining through the combination of the elements, the human also receives a higher and purer ruach and neshama, a portion of the divine above. Thus, in this respect, the human's level is higher than that of the angel. When a person elevates his soul above his physical elements, his soul will shine with an even more exalted light than the angel’s light. The soul of the human is composed of the four worlds (Atzilut, Beriah, Yetzirah, and Assiyah), and it does not need to receive its light through any intermediary level; rather, it shines and draws its light directly from the source of its soul. Moreover, even the angels and all the worlds will draw light and blessing through the righteous person. Additionally, through the human being, all things are uplifted to the light of life and can draw energy and light from the divine presence. Therefore, as long as the righteous person maintains his soul in its pure and elevated state, it will not be under the dominion of the angels, because the level of his soul is above them, and from him will be the source of the flow to them. He has the ability to change the natural order and the celestial spheres. However, if a person strays from the path of the Torah, his soul and the light from above will withdraw from him, and he will fall under the dominion of the angels of the world of Yetzirah, who will judge, punish, and decree upon him.


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:30:10
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:30:10](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:30:10)

ועם מה שביארנו יש להסתפק מה הרויחו חנוך ואליהו במה שחזרו להיות מלאכים, כי כפי מה שזכרנו ירדו ממעלתם שאם היו במעלת הצדיקים היו למעלה למעלה מעולם היצירה מקום המלאכים, וי"ל כי נשמת חנוך עלתה אל מקום הנשמות אשר בסוד גן עדן העליון כשאר כל הצדיקים ולא גרע ממעלתו כלום, אלא שרוחו שהיה לו לעמוד בגן עדן של מטה כשאר כל רוחות הצדיקים העומדים שם שלא יעלו יותר, הוא שזכה חנוך לעלות רוחו ולהיות מלאך ושר הפנים, להיות בריכה לקבל השפע היורד מהכסא להשפיע ולחלקו על ידו לכל שאר המלאכים ולכל שאר העולמות התחתונים, ועוד הוסיף כי גופו הגשמי ממש הוא שנהפך ללפידי אש כנזכר בספר היכלות, מה שאין כן בשאר הצדיקים שגופם כלה בעפר, ורוחם מתלבשת בלבוש אחר כדמות גופו, ובאותו לבוש ישתמש בגן עדן של מטה, וחנוך גופו ורוחו נהפך רוחני ועלה למעלה להיות מלאך קיים לעד, ונשמתו עלתה למעלה אל מקומה. וכענין זה גם כן באליהו אלא שלא היה עניינו כשל חנוך ממש, כי חנוך רוחו וגופו החומרי כאחד עלו למעלה, כי נהפך גופו ללפידי אש כנזכר. אמנם אליהו נתפשט רוחו מגופו ונתלבש בלבוש אחר ועלה למעלה, וגופו הראשון נשאר גנוז בסערה, וכשהוא יורד למטה לעשות שליחות יהיה מתלבש בו ובו יהיה מתראה לבני אדם, כנזכר בזוהר פרשת ויקהל בפסוק מי עלה שמים וירד:


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:30:11
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:30:11](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:30:11)

ואחר שנתבאר היות מעלת חנוך ואליהו גדולה משאר הצדיקים כנזכר, הנה יש להסתפק למה לא זכו אבות העולם אליה, וי"ל שמעלת האבות היה יותר גדולה שהיו מרכבה לשכינה ולעצמי הספירות כנזכר בזוהר, והיא יותר גדולה ממעלת המלאכים והיא מעלת המרכבה, כי נשמתם היתה מרכבה ונעשה היכל לשכינה עם עצם מעצמי הספירות, עד שתעשה בריכה ומקור לשפע המשתלשל מהספירה ההיא, עד שעל ידם ישאבו ויקבלו מהשפע ההוא כל המלאכים וכל העולמות התחתונים, עד שנשמתם תעשה צינור אל השתלשלות השפע השופע מן השכינה לכל העולמות, וכל זמן שהשכינה תמצא צדיק זכאי כזה בארץ לא תתלבש במטטר"ון באופן שנראה שהוא יותר רצוי ממרכבת מטט"רון, ומעלה זו ימצא לזוכה בה בין בעודו בחיים בין לאחר מותו והיא מעלה שאין למעלה ממנה, והיא מעלת האבות:

**chat gpt:**
And with what we have explained, there is room for doubt as to what Chanoch and Eliyahu gained by becoming angels. As we have mentioned, they descended from their elevated status, for if they had remained at the level of the righteous, they would be above the world of Yetzirah, the realm of the angels. It can be explained that the soul of Chanoch ascended to the place of souls, in the secret of the Gan Eden above, just like all the other righteous ones, and his status did not diminish at all. Rather, his spirit, which had been standing in the lower Gan Eden like the other righteous souls who do not ascend further, was granted the merit to elevate his spirit and become an angel, the chief of the angels, to become a vessel for receiving the flow of energy descending from the Divine Throne, in order to distribute and share it with all the other angels and worlds below. Moreover, his physical body was transformed into fiery flames, as mentioned in the Heichalot books, which is not the case for the other righteous, whose bodies decay into dust, and their souls are clothed in another garment that resembles their physical form. In that garment, they remain in the lower Gan Eden. However, Chanoch’s body and soul were both transformed into a spiritual form and ascended to become a permanent angel, and his soul ascended to its place. A similar process also occurred with Eliyahu, although his case was not exactly the same as Chanoch's. While Chanoch's spirit and physical body both ascended, his body transformed into fiery flames, as described. In contrast, Eliyahu's spirit expanded from his body and clothed itself in a different garment before ascending. His original body was concealed in the storm, and when he descends again for missions, he is clothed in that garment and appears to people in that form, as mentioned in the Zohar in the parsha of Vayakhel, in the verse "Who has ascended to heaven and descended."


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:30:12
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:30:12](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:30:12)

נמצאו עתה בענין הזה ד' בחינות, בחינה א' קטנה מכולם היא בחינת המלאכים, שהם צינורות שאור העליון מתלבש בהם ומאיר דרך בם אור רחוק ממקורו. בחינה ב' גדולה מהראשונה היא בחינת הצדיקים, שהם צינורות אור עליון עם הת"ת מתפשט בהם שהנשמות הם עצם הת"ת המתפשט. בחינה הג' היא בחי' חנוך ואליהו כנזכר. בחינה הד' היא בחי' האבות וכיוצא בהם, אותם שהיו מרכבה אל הספירות על דרך הנזכר. וזמש"ל:

**chat gpt:**
...And after it has been explained that the virtue of Chanoch (Enoch) and Eliyahu (Elijah) is greater than that of other righteous individuals, as mentioned, there arises a question as to why the Patriarchs of the world did not merit this level. One could answer that the virtue of the Patriarchs was even greater, for they were a chariot (Merkavah) to the Divine Presence (Shechinah) and to the essence of the Sefirot, as mentioned in the Zohar. This is a higher level than that of the angels and is known as the "virtue of the chariot." Their souls were a chariot and a sanctuary for the Divine Presence, united with an essence of the Sefirot itself, such that it became a pool and source of the abundance that flows from that Sefirah. Through them, this abundance was drawn and transmitted to all the angels and lower worlds, as their souls served as a conduit for the outflow of Divine abundance from the Shechinah to all worlds. As long as such a righteous individual exists on earth, the Shechinah does not manifest through Metatron in the same way. It appears that this is preferable to the chariot of Metatron. This level is attainable by someone worthy, whether during their lifetime or after their death, and it is the highest possible level—the level of the Patriarchs.


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:31:1
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:31:1](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:31:1)

נהר לא - לבאר דמיון עם הארץ ותלמיד חכם:

**chat gpt:**
**River 31 - To Explain the Analogy Between an Ignorant Person and a Torah Scholar:**


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:31:2
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:31:2](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:31:2)

הענין שיש בני אדם שהם כלי חרש, שהם בעוונות מגבירים יסוד העפר ומטמאים באויר מתוכם, שיצר הרע שבתוכם מטמאים מאוירם והם קלים לקבל טומאה, והיינו עם הארץ. ויש שאינם מקבלים טומאה אלא מבחוץ, והם תלמידי חכמים שקרבם קדוש לגבוה וחוטאים קצת ותשובתם תקנתם. אמנם בעמי הארץ נאמר אין בור ירא חטא ולא עם הארץ חסיד, ושבירתן דהיינו מיתתן טהרתן. וכתב האלקי הרי"א זל"הה דע כי יש תרי"ג ניצוצות וכולם הם תלמידי חכמים, ויש אחר כך כמה וכמה שהמה עם הארץ, דוגמת האילן המוציא פירות וסביבותיהם כמה עצים וענפים, וזמש"ל:

**chat gpt:**
The matter is as follows: There are people who are like earthenware vessels, who, due to their sins, intensify the element of earth within them and contaminate the air within themselves. The evil inclination inside them pollutes their inner atmosphere, making them susceptible to impurity—these are the "ignorant people" (*amei ha'aretz*).


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:32:1
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:32:1](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:32:1)

נהר לב - לבאר סוד שורש נשמת תלמיד חכם ועם הארץ, וסוד גלגול נשמת משה רבינו ע"ה בגלות:

**chat gpt:**
**River 32 - To Explain the Mystical Roots of the Souls of Torah Scholars and the Ignorant, and the Secret of the Reincarnation of Moses' Soul in Exile:**


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:32:2
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:32:2](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:32:2)

הענין שרשב"י ע"ה נכנס לעולם הנפשות אל הדקות ההוא בחסידותו, ושם עסק בתורה עם נפש רעיא מהימנא, וחיבר שם הרעיא מהימנא לצורך הדור כנזכר בתיקונים. וגם עתה רעיא מהימנא מתנוצץ בס' רבוא ממש נשמתו סובלת צער קדושי בני ישראל שאינם יכולים לפרות ולרבות בתורתם, בהתנוצצות נשמתו בת"ח מפני צער עניים בגלות, והיינו והוא מחולל מפשעינו וגו', מפני שע"י חטאי ת"ח הקדוש ,ברוך הוא גוזר עליהם גזירות עוני בגלות, נמצאת נשמת משה רבינו ע"ה מצטערת בצער עונש עוונינו ופשעינו, הנה כשירי ישראל הם מקום גלגולו ועיבורו והתנוצצותו, אמנם שאר עמי הארץ הקשים והעזים הם ניצוצות חיצונים שפזרה לילית הרשעה בישראל, והם הם עזי פנים בעלי זרוע המצערים תלמידי חכמים ומתאכזרים כנגדם, ועל זה רמז משה רבינו ע"ה ויתן את רשעים קברו, ירצה הוא מתנוצץ בצדיקים, והצדיקים הם בין שאר הרשעים עזי פנים, שבדור כאלו משה רבינו ע"ה קבור בין הרשעים. וזמש"ל:

**chat gpt:**
Rabbi Shimon bar Yochai (may peace be upon him) entered the realm of souls, reaching that refined spiritual level through his piety. There, he studied Torah with the soul of the *Ra'aya Meheimna* (the Faithful Shepherd, referring to Moses). In that realm, the *Ra'aya Meheimna* composed teachings for the needs of the generation, as mentioned in the *Tikkunim*.


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:33:1
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:33:1](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:33:1)

נהר לג - לבאר שהאדם בחיים נטוע ובמיתה עקור, וענין הזיווג:

**chat gpt:**
**Nahar 33 - To Explain That a Living Person Is Planted, and in Death Uprooted, and the Concept of Union:**


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:33:2
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:33:2](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:33:2)

הענין שהאדם כל עוד שלא יהיה נטוע בעפר הזה לא יעשה פירות, כי הוא אילן ששרשו נטועים בטיט הזה, וענפיו יעשו פירות למעלה, והיינו סוד דיוקנאות אשר לו בספירות עליונות כדי לייחד שם במעשיו, והיינו מעשיו פירות בספירות וייחודם הגורמים האורות וענינים. והענין שהאדם כל עוד שלא יהיה נטוע בעפר הזה לא יעשה פירות, אף אם יעשה כל טובות שבעולם אין אותם הטובות עושים פירות אלא דוקא בהיותו נטוע בעפר הזה, ולזה הנשמות בין קודם התלבשם בעפר, בין אותם שהיו בעפר ונסתלקו, כלם עובדים עבודה תמיד בגן עדן, אמנם לא יהיה להם שכר טוב בזה, אדרבא אותו הטוב הוא גמול מעשה ידיהם ממה שעשו בעולם הזה, ואין להם שכר כי אם על מה שעמלו בעולם הזה:

**chat gpt:**
The idea is that as long as a person is not planted in this earth, they cannot produce fruits. For a person is like a tree, whose roots are planted in this material soil, and its branches produce fruits above. This is the secret of the representations they have in the higher *sefirot*, so that their deeds create unifications above. These deeds are the fruits borne in the *sefirot*, and their unifications bring forth lights and spiritual influences. Thus, as long as a person is not planted in this earth, they cannot produce fruits. Even if they perform all the good deeds in the world, these acts will not yield fruits unless they are planted in this material realm. Therefore, the souls—whether before they are clothed in earthly bodies, or those that were in the earth and have departed from it—all continuously perform service in Gan Eden. However, they do not receive their true reward from this. On the contrary, the good they experience is the result of the efforts they made in this world. Their actual reward exists solely for the toil they exerted while in this world.


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:33:3
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:33:3](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:33:3)

והטעם כי כל השכר הוא על טעם היצר הרע המפתה אותו בעולם הזה ואינו שומע לו, ועוד כי בהיות האדם בגוף עפר ד' יסודות חומריות עפריות אז הוא יכלול כל המדריגות כולם ממעלה למטה, לפי שכל המדריגות כלולים באדם כסדרן עד התחתונה, והנה לא יכלול האדם כל המדריגות כולם ממעלה למטה אלא בהיותו נטוע בעפר הזה. והנה הוא אילן ששרשיו נטועים בטיט הזה וענפיו יעשו פירות בספירות, והנה נטיעתו בעפר [ב' פעמים הא'] בסוד ד"ו פרצופים, דהיינו כשיקח האדם את אשתו וזו היא השתילה האמיתית, ופירותיו מצליחים, והוא עושה ייחוד, ולכך טוב לאדם שיקח אשה בהיותו בן י"ג שנה שאז פירותיו מתחילים ומיד הם שלמים, שפירות מי שאין לו אשה כמעט אין להם ממש , והנטיעה הזאת היא עושה פירות שאינם הגונים ושלימים ומבושלים, אלא הם נובלות, כי כל זמן שלא הגיע לזכר ונקבה לא השלים מינו לעשות פירות, וענין זה פי' בפרשת ויקרא. וזמש"ל:

**chat gpt:**
The reason is that all reward is based on resisting the temptations of the evil inclination, which entices a person in this world, and not succumbing to it. Furthermore, when a person is clothed in a physical body made of the four material, earthly elements, they encompass all levels of existence, from the highest to the lowest. For all levels are included within a person, arranged in order, down to the lowest level. A person can only encompass all these levels, from top to bottom, when they are planted in this earthly realm. A person is like a tree whose roots are planted in this soil, and its branches bear fruits in the *sefirot*. This planting in the earth (referenced twice with "this earth") aligns with the secret of "two faces" (*du partzufim*), meaning when a person takes a wife. This is the true planting, and their fruits succeed, creating a spiritual unification. Therefore, it is good for a person to marry at the age of thirteen, as that is when their fruits begin and are immediately complete. For the fruits of one who has no wife are almost insubstantial. The planting without a wife produces fruits that are neither proper, nor complete, nor mature; instead, they are like unripe, fallen fruit (*novlot*). As long as one has not reached the state of male and female together, they have not completed their nature to bear proper fruits. This concept is explained in the portion of *Vayikra*. And this is what was previously discussed.


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:34:1
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:34:1](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:34:1)

נהר לד - לבאר מה שאמרו רבותינו ז"ל המורה חטא בנשמה קודם בואה לעולם:

**chat gpt:**
**River 34 – To Explain What Our Sages Meant by "A Soul that Sins Before Entering the World":**


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:34:2
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:34:2](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:34:2)

ענין זה המורה חטא בנשמה קודם בואה לעולם כדפי' בזוהר אחרי מות ובזוהר שיר השירים, הוא מן הדברים הקשים, שכיון שאין שם יצר הרע היאך יצדק שם חטא ועון, ומה גם בהתרחקות מאת פני השכינה והיותם נמשכים אחר הקליפה הסובבסת סביב גן עדן כאמרו סביב רשעים יתהלכון, והיינו ממש כל חטאינו בעולם הזה השפל, כי יעזוב אדם את אביו ואמו הקדושים ודבק באשת זנונים. ויש לומר כי כל הנשמות אחר אצילתם אינו יורדת תיכף לעולם התחתון עד היותם לפני הקדוש ברוך הוא, עומדות ועוסקות בתורה ולומדות, ולפי שיעורן בעולם ההוא, ואינם רשאות לרדת לעולם הזה השפל עד שינתן להם רשות מלפני בוראם, ואלו הנשמות נוטות אחר החיצון היינו שמורדת בקונם ורוצות לבא קודם שעתן ודוחקין את השעה, והיינו שאותם המורדים החיצונים מבקשין להטעותה לומר שימשכו למטה ויאכילהו אותה מעץ הדעת טוב ורע, דהיינו שהיא תמשך אחר הקליפות וענייני החומר והעולם הזה הגשמי והיא תתאוה לזה, וכל עוונם שם הוא דחיקת השעה לבא לעולם הזה הגשמי קודם בישולם קודם גמר תנאם וקצב עבודתם ותורתם למעלה, ובבואם כמנהגם למעלה כן מנהגם למטה, ולכן אינם באות אלא על ידי מעשה זנות וכיוצא מפני שהם בתוך הקליפה, ואין להם מקום לתת נשמה אלא בחלקם במקום הרשע ממזרים או בני נדה שיש בו צד הטומאה, ואלו רובם לרעה והיינו ברשות הבורא להפיע שם נשמה כענין ויעש י"י אלדים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם, דהיינו עור הנחש גוף זה העכור הטמא כנזכר. וזמש"ל:

**chat gpt:**
This concept, described in the Zohar (Parashat Acharei Mot and Shir HaShirim), refers to the idea that a soul can err even before descending into the physical world. It is a difficult notion to grasp since there is no evil inclination (yetzer hara) in the spiritual realm, so how can sin or transgression be possible? Moreover, how can there be distancing from the Shechinah (Divine Presence) or attraction to the forces of impurity (klipot) surrounding Gan Eden, as it is written: *“The wicked walk in circles”* (Psalms 12:9)? This is analogous to sins committed in this lower world, where a person leaves their holy "Father and Mother" (Divine origins) and cleaves to a "wife of harlotry."


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:35:1
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:35:1](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:35:1)

נהר לה - לבאר סוד הפגם:

**chat gpt:**
**River 35 – To Explain the Mystery of Spiritual Damage (Pgam):**


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:35:2
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:35:2](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:35:2)

הענין כמו שיש מטעמים טובים שעשה יעקב לאביו, כן יש מטעמים רעים אשר שנא י"י שעשה עשו לאביו, והיינו העבירות והמעשים המקולקלים שעושים דרי מטה, ואינם עולים דרך הכחות הטוחנות והוושט והאסטומכא שהם כחות קדושים, אמנם יש כחות אחרים שהם סמא"ל וחייליו שהם מבשלים ומכינים ונהנים מהמעשים הרעים ונקשרים על ידם, והיינו אומרינו בווידוי טפלנו שקר ומרמה, דהיינו מרמה לילית, ושקר סמא"ל, והם נטפלים ונקשרים על ידי מעשה הרע הנעשה למטה, ואחר כך הם עושים עשן לעינים העליונים, כאומרו ותהיינה מורת רוח ליצחק ולרבקה וכתיב ותכהנה עיניו מראות, הפך ריח ניחוח, אשר המה מורת רוח מטעמים מרים המעוררים מרירות לרוח, ומרירת זה הוא סוד הדין הקשה המתעורר להשפיע לתחתונים החיצונים, ולפעול הדין, עולה ונוטל רשות ויורד ונוטל נשמה, והיינו אומרו הן עלה עשן באפי אש יוקדת כל היום, המעוררים סוד ויחר אף ה', והיינו ממש הפך נחת רוח. וכמו שבצד ימין הקדושה, מתעורר הטוב ויורד ומתגשם עד התחתונים ברכות ורב טוב בנים ועושר וקנין ודעת וחכמה וחיים וכבוד וכל מאורעות הטוב. כן ממש לשמאל מתעורר הדין ויורד ומתגשם עד אשר נעשים חלאים רעים ונאמנים ומאורעות רעות ומקרים קשים ומרים ממות. סוף דבר זה לעמת זה וזה תמורת זה:

**chat gpt:**
The matter is as follows: just as there are "delicacies" that Jacob prepared for his father (Isaac), representing good deeds and righteous actions that ascend to the Divine, there are also "bitter delicacies" that God abhors—these are the sins and corrupted deeds performed by those dwelling below. Such actions do not ascend through the holy "forces of grinding, swallowing, and digestion" (symbolized by the esophagus, stomach, and digestive system, which correspond to sacred processes of refining deeds). Instead, they pass through unholy forces, namely Samael and his legions. These unholy forces "cook," "prepare," and derive pleasure from the sinful deeds committed below, becoming bound to those actions. This is the meaning of what we say in the confessional prayer (*viduy*): "We have clung to falsehood and deceit." "Deceit" refers to Lilith, while "falsehood" refers to Samael. Through sinful actions, these forces attach themselves and bind to the sinner. After binding to a sin, these forces produce a "smoke" that rises and obscures the "eyes of the upper realms." This is akin to the bitterness that Esau brought to Isaac and Rebecca, as it is written: *"And they were a source of bitterness to Isaac and Rebecca"* (Genesis 26:35), and further: *"His eyes grew dim, so he could not see"* (Genesis 27:1). These bitter "delicacies" create a spiritual "smoke" that clouds the higher realms, the exact opposite of the "pleasing aroma" of righteous deeds, which brings satisfaction to the Divine spirit. This bitterness corresponds to harsh judgment (*din kasheh*) awakened by sinful actions. Judgment then flows downward to the external forces (*chitzonim*) to empower them. This harsh judgment grants permission to act in the lower world, resulting in harm and punishment, as described: *"Behold, smoke has risen in My nostrils, a fire burning all day"* (Isaiah 65:5). This is what stirs the anger of God, the antithesis of spiritual rest and satisfaction.# Just as the right side of holiness awakens goodness, descending to the lower realms as blessings, abundance, wisdom, children, wealth, knowledge, honor, life, and all other good occurrences, so too does the left side awaken judgment. This judgment descends into the lower realms as illnesses, suffering, harsh occurrences, and bitterness worse than death. Ultimately, *“this corresponds to that”* (Ecclesiastes 7:14): the forces of holiness and impurity are parallel opposites. Each action awakens its corresponding spiritual reality, for better or worse. This duality defines the spiritual interplay between righteousness and sin.


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:35:3
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:35:3](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:35:3)

והנה לבאר הענין יותר, דע כי כאשר יחטא האדם ויטבע בבור זוהמת מעשיו אז תכרת ותאבד הנפש שלו, אמנם רוחו ונשמתו לעולם לא יאבדו ולא יכרתו מכל וכל, אמנם גם הנשמה נפגמת ונטמאת, אמנם ענין טומאתה הוא לפי שהנשמה בהיותה מתאצלת כפי המעלות שירדה כך תשאיר מציאותה במקום מסעותיה מדריגה אחר מדריגה, עד הגיעה אל הגוף אשר בעולם הזה, עד שתהיה שלשלת המשתלשלת סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה, ולזה עם היות שהנשמה תסתלק מן הגוף החוטא עם כל זה תתמשכנה אל הנשמה דרך שלשלת השתלשלותם ותתפגם בהכרח, והפגם יהיה מצד כי כאשר המדריגות מושכות שפע טהור בקדושה כן תהיינה המדריגות מושכת את הטומאה מצד הטומאה, וכמו שהמקדש עצמו ומיישר דרכיו מושך שפע קדוש מלמעלה על נשמתו, כן המעוות דרכיו ומטמא עצמו מלמטה מטמא נשמתו מלמעלה עד שמתדבק בקליפות, וכפי ערך העוונות כן שיעור הטומאה, ומשם יושפע אל הגוף למטה, והטומאה ההיא תהיה הכתם והפגם שבנשמה ולא יוסר ממנה אלא על ידי התשובה כמו שיתבאר, כי כאשר ישוב ויכניע עצמו עד כדי מה שנדבק בקליפה ישבור הקליפות שנכנס בהם ותחזור נשמתו למקום קדוש:

**chat gpt:**
Know that when a person sins and becomes entrenched in the mire of their corrupted deeds, their *nefesh* (soul on the level of vitality and basic life force) is severed and lost. However, their *ruach* (spirit) and *neshamah* (higher soul) are never utterly destroyed or completely severed. Nevertheless, even the *neshamah* becomes tainted and damaged. The impurity of the *neshamah* arises because, as it is emanated through the divine levels and descends, it leaves traces of its existence at each stage of its journey, step by step, until it reaches the physical body in this world. This process creates a chain-like descent, resembling a ladder standing on the ground with its head reaching the heavens. Thus, even though the *neshamah* withdraws from the sinful body, it remains connected to it through the chain of descent and is inevitably damaged. This damage occurs because just as the spiritual levels draw pure and holy influence downward, they also draw impurity from sin when connected to defilement. Just as one who sanctifies themselves and straightens their ways draws holy influence upon their *neshamah* from above, one who corrupts their ways and defiles themselves from below brings impurity to their *neshamah* from above. This leads to a connection with the *klipot* (spiritual husks or shells of impurity). The severity of the sin determines the degree of impurity that attaches to the *neshamah*, and this impurity then flows back into the physical body. This defilement becomes a stain and blemish upon the *neshamah*, which cannot be removed except through *teshuvah* (repentance), as will be explained. When a person repents and humbles themselves to the same degree that they had been immersed in the *klipot*, they break the hold of those *klipot* and their *neshamah* returns to its holy place.


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:35:4
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:35:4](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:35:4)

אמנם ענין פגמה למעלה הוא להיות הנשמה מציאותה מלמעלה כנזכר, לזה על ידי פעולותיה יהיה הפגם למעלה, ושיעור הפגם כפי שיעור החטא, וכפי שיעור הטומאה שימשיך עליו כן תפגום למעלה, כי ישלוט הקליפה במקום המצוה שעבר עליה, כי המצות תלוית במדות וכאשר יעבור על א' מהם ישליט על אותו מקום שהמצוה תלויה בה כח הקליפה מצד מציאות נשמתו העליונה שבמקום ההוא, כי על ידי שימשיך על עצמו הקליפה למטה ימשיך אותה למעלה גם כן. ואין הכוונה שתכנוס הקליפה במקום הקדושה ח"ו, אלא שהיא אז תובעת דין ואומרת זאת הנשמה היא משלי, ויוכרח שתתפגם הנשמה ההיא ומקומה העליון,ותכנס בקליפות, ואין הכוונה שתהיה נעקרת ממקומה ונכנכסת בקליפות ח"ו, אלא שתהיה יונקת מצד השמאל כדי להשפיע לקליפה על ידי צינור נשמתו, ועל ידה יהיה נשפע למקום אחיזת נשמתו ולכל המדריגות הקדושות שהיא נכללת בהם ממרירות הצינור השמאלי ומשפיע המר ההוא הנמשך ממנו, ואין פגם גדול ממנו כי יזקיק מדריגות הקדושה לינק מצד שמאל ולהשפיע לקליפה על ידי צינור נשמתו:

**chat gpt:**
The intention here is not that the **klipah** literally enters the realm of holiness, God forbid, but rather that it makes a legal claim, declaring: "This soul belongs to me." As a result, the **neshamah** and its corresponding place in the higher realms are damaged, and the **neshamah** becomes entangled with the **klipah**. However, this does not mean the **neshamah** is uprooted from its place and wholly immersed in the **klipah**, God forbid. Instead, it means the **neshamah** becomes a conduit for the flow of influence from the side of **gevurah** (strict judgment, associated with the left side) to the **klipah**. Through the **neshamah**, influence is drawn downward, feeding the **klipah** and sustaining it through the holy source connected to the person's soul. This influence extends from the person's spiritual source in the higher realms to all the sacred levels in which the **neshamah** is rooted. The bitterness of the left-side flow affects these levels and brings negative influence to the corresponding places of the **neshamah**. There is no greater blemish than this, for it forces the holy attributes to draw sustenance from the left side and channel it to the **klipah** via the person’s soul.


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:35:5
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:35:5](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:35:5)

וכמו שבזמן שישפיע האדם במעשיו הטובים שפע לעולם ישאר מאור השפע ההיא חלקו להתלבש בו, וממנו יתהווה לבוש נקי אל הנשמה, כן השפע המר שישפיע החוטא לקליפות ישאר לו חלקו, וממנו יתהווה לבוש טמא לאותה הנשמה להתלבש בו בעת שתסתלק מן העולם. ועם זה יובן ענין ולרשע אמר אלהים מה לך לספר חקי, כי מאחר שהרשע נמצא בתוך הקליפות כנזכר, הנה כשהוא עוסק בתורה הוא משפיע אל הקליפות בהכרח, וקליפה תובעת ואומרת תפלתו של פלוני משלנו היא ונוטלת השפע הבא מחמתו, וזהו סוד ושפחה כי תירש גבירתה. ועכ"ז על ידי כח התשובה יתקן הכל כשהיה בראשונה ויותר, כי יכניע וישבר כח הקליפה ויחזור ויקח כל השפע שנטלו מחמתו ויעלו לריח ניחוח לה', ויחשבו לו העוונות לזכיות כמ"ש בס"ד, וזמש"ל:

**chat gpt:**
Just as when a person performs good deeds, they bring positive influence (shefa) into the world, leaving a portion of this influence for themselves as a "garment" of light to clothe their neshamah (soul), so too, the negative influence produced by a sinner who empowers the klipot (husks of impurity) remains with them. From this, a defiled garment is formed for the neshamah to wear upon its departure from the world. Explanation of the Verse: “But to the wicked, God says: What right have you to recount My statutes?” Since the wicked person is entangled within the realm of the klipot, when they study Torah, the energy they generate flows into the klipot. The klipah then makes a claim, saying, “This person’s prayer is from our domain,” and it takes the influence derived from their actions. This is the secret of the verse, “A maidservant who inherits her mistress”—an inversion where impurity usurps holiness. The Power of Teshuvah (Repentance): Nevertheless, through the power of teshuvah (repentance), all damage can be repaired, restoring things to an even better state than before. Through repentance, a person subdues and shatters the power of the klipah, reclaiming all the influence that had been taken due to their sins. This reclaimed influence ascends as a reiach nichoach (pleasing fragrance) to God, and even their sins are transformed into merits, as explained elsewhere with Divine assistance. And so it is written. Zeh me’she’amru l’ma’alah. ("This is what was explained above.")


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:36:1
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:36:1](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:36:1)

נהר לו - לבאר איך יובן ויוכר הפגם והעון מצד הדפק:

**chat gpt:**
River 36 – To Explain How the Sin and Its Damage Can Be Perceived and Recognized Through the Pulse:


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:36:2
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:36:2](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:36:2)

הענין הוא כי סוד הדפק הוא סוד התפשטות חיות הא"ס ב"ה, בתוך כל זעיר אנפין והתלבשותו בתוך החכמה בסוד כולם בחכמה עשית, והענין כי הכח החיוני שדופק בתוך הורידין הוא רוח הא"ס, והדפק בעצמו הוא חכמה שהוא כלי אל חיות הא"ס, ולפי שאין מתפשט בכל הגוף כי אם האחוריים לזה נקרא דפק שהוא אחוריים של ע"ב שהוא קפ"ד. ודע כי כפי מה שיש עבירה או עון כן נחסר האור משם, אמנם יודע העון והפגם כפי המדה היותר גוברת בדפק בה הוא הפגם, וזה ע"ד תוסף רוחם יגועון:

**chat gpt:**
The matter is as follows: The secret of the pulse (דפק) lies in the extension of the life-force of the Infinite One, Blessed Be He (Ein Sof), within all of Ze’ir Anpin (the partzuf representing divine emotions) and its manifestation within wisdom (chochmah), as expressed in the verse, "You made them all with wisdom" (Psalms 104:24). This means that the vital force that beats within the veins is the spirit of the Infinite, and the pulse itself represents wisdom, which serves as a vessel for the life-force of Ein Sof. Since this energy spreads through the body only in a diminished, "backward-facing" manner, it is called *dafeq* (pulse), corresponding to the back (achorayim) of the Name of 72 (Shem Ayin-Bet), which has a numerical value of 184 (קפ"ד). Know that the degree to which there is sin or transgression determines the extent to which the divine light is diminished from that place. The specific sin or damage is recognized according to the dominant characteristic of the pulse, as this reflects the area where the blemish lies. This relates to the verse: "You gather their spirit, and they expire" (Psalms 104:29).


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:36:3
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:36:3](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:36:3)

והענין שיש עשרה מיני דפיקו כנזכר בתיקונים, והם צירי סגו"ל וגו', והנה כשתשים ידך בדפק לפעמים תראה שדופק נקודה אחת ואח"כ נקודה שנית כצירי וזה סוד צירי, ולפעמים זו למעלה מזו ונקרא שב"א, ולפעמים הראשונה ארוכה והשניה נקודה לבד וזהו קמץ, וכן כיוצא בזה, וזה מורה כפי מציאות החיות הנמשך לו אז מאיזו בחינה שבחכמה, כי אם נקודה דפיקתה כקמץ אז היא מורה על התגברות בחינת הכתר שבחכמה אשר משם שולח הארה וחיות אל האברים כולם, ואם הוא פתח הוא מן החכמה שבחכמה, וכן כיוצא בזה בכל הנקודת, ולפעמים הם שני נקודין יחד שבא צירי וכיוצא. ודע כי בזה יוכר החטא והפגם של האדם, כי כשתהיה הדפיקה בקמץ זה יורה שחטא בכתר ומראה כחו כדי שלא יסתלק, כי כאשר תהיה בחינה א' גוברת יורה על חסרון אותה הבחינה הנז', ולפעמים זה מורה בהיפך על שעשה מצוה בבחינה ההיא, ואין אתנו יודע עד מה. מהרי"א זלה"ה:

**chat gpt:**
The concept refers to the ten types of pulsations (d'fika) mentioned in the Tikkunim (Kabbalistic texts), corresponding to different vowel points: Tzeirei, Segol, etc. For example:


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:37:1
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:37:1](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:37:1)

נהר לז - לבאר סוד הוידוי:

**chat gpt:**
**River 37 – To explain the secret of confession (Viduy):**


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:37:2
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:37:2](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:37:2)

הענין הוא כי החוטא פוגם למעלה פגם הדין והחושך, והפגם הזה הוא נאחז במקום העון כפי המדה שפגם החוטא וכפי שיעור עוונו, והמתודה חטאתו וחטאת כל ישראל גורם לטהר המדות העליונות ולנקותם מאותו הפגם, וחלק הפגם ההוא יורד שפע ידוע מלמעלה ומעבירו ומטהרו, והיינו נושא עון ועובר על פשע, והוא מימי הטהרה לרחוץ חלאת הפגם, והיינו אומרם אם רחץ י"י את צואת בנות ציון ואת דמי ירושלים ידיח מקרבה וגו', ואותן השופכין הם מזון והחלק הניתן לחיצונים ולזה צריך להתודות בתפלתו בברכת שומע תפלה, ויכוון לעורר המים הטהורים העליונים, וירחץ כל פגם עון שבמדות העליונות וישפיע למטה, וידיח לחוץ ויטהר כל הפגם, ולזה הוידוי באותיות אלפ"א בית"א לטהר כל הכ"ב אותיות התורה הפגומין, וז"ש בפרשת פקודי בזוהר היכל ז' ומההוא צלותא חולקא דסטרא אחרא שנבדל לה להתפרנס ממנו, הוא כל אינון חובין וחטאן דאודי עלייהו ונטיל לון לחולקיה, מפני שהם חלק שמרים לפרנסתו כאמרו ותשליך במצולות ים שהם החצונים כל חטאתם:

**chat gpt:**
The concept is that when a person sins, they cause damage above, creating a blemish of judgment and darkness. This blemish attaches itself to the location of the transgression, according to the measure of the sinner's misdeed and its intensity. However, when the sinner confesses their sin, along with the sins of all of Israel, they bring about a purification of the higher attributes, cleansing them of this blemish.Through this act of confession, a specific flow descends from above, removing and cleansing the blemish. This is the meaning of "bearing iniquity and passing over transgression"—a reference to the purifying waters washing away the defilement. As it is written, *"When the Lord shall have washed away the filth of the daughters of Zion, and cleansed the blood of Jerusalem from within her midst..."* (Isaiah 4:4). These discarded impurities become sustenance for the external forces (the *klipot*) Thus, it is necessary to confess during prayer, particularly in the blessing of *Shomea Tefilah* ("He who hears prayers"). One should direct their intention to arouse the purifying waters from above, to cleanse all the sins and blemishes affecting the higher attributes and to cause the resulting energy to flow downward. This process will cast out and purify all imperfections. The confession is structured using the *Aleph-Bet* (the 22 letters of the Hebrew alphabet) to purify each of the 22 letters of the Torah that have been blemished. The Zohar (in *Parashat Pekudei*, Heichal 7) explains this concept: Through this prayer and confession, a portion is allocated to the *other side* (*sitra achra*) to sustain it. This refers to all the sins and transgressions confessed, which are handed over to the *klipot* as sustenance, as in the verse, *"You will cast all their sins into the depths of the sea"* (Micah 7:19). These are the external forces that receive the remnants and waste as their portion.


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:37:3
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:37:3](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:37:3)

ואומר אני כי אחר שהאדם מתודה ואומר בסוף ואתה צדיק על כל הבא עלי, הרי קבל יסורין והצדיק עליו דין שמים. ויש עבירות שהתשובה תולה ויסורין ממרקין, ולזה בהיות השעיר נושאת את כל עוונותם אל ארץ גזרה, היינו שאומרים הפרע ממנו בכך וכך יסורים והם שמחים בכח הדין הנשפע עליהם ליסרו כדי רשעתו בבית דין העליון. ואם לא התודה לא שעבד עצמו אלא אל הב"ד העליון ולא גזרו עליו עונש שאין יסורים לכפרה אלא עם הוידוי, כענין הבא לטהר מסייעין לו, הוא נטהר בודוי ותשובה, מסייעין אותו ביסורים ומקרבין אותו. וזמש"ל:

**chat gpt:**
And I say that when a person confesses and concludes with the words, *"But You are righteous concerning all that has come upon me" (Nehemiah 9:33)*, they thereby accept their suffering and acknowledge the justice of Heaven's decrees.


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:38:1
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:38:1](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:38:1)

נהר לח - בסוד הוידוי:

**chat gpt:**
...**River 38 – The Mystery of Confession**


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:38:2
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:38:2](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:38:2)

דע כי החטא נמשל לחבל של שני חוטין, והעון לחבל של שמונה חוטין, והפשע נמשל לחבל של עשרים חוטין, בסוד בוש"ה, וחרפ"ה, וכלימ"ה, ר"ת כח"ב, ודע כי הכפרה לחטאת, מחילה לעוונות, וסליחה לפשעים. וסדר הוידוי כך הוא, מתבייש אני מחטאתי, ונחפר מעוונותי, ומוכלם מפשעי, אנא השם כפר לחטאתי, ומחול לעוונותי, וסלח לכל פשעי, שחטאתי, ושעויתי, ושפשעתי, אני, ובני ביתי, עם חטאת ועוונות ופשעים שחטאו ושעוו ושפשעו עמך ישראל. ודע שמי שעבר עבירה אחת בשגגה ד' פעמים זו אחר זו נעשה עון, וצריכה מחילה. ואם עשאה עשר פעמים נעשה פשע, וצריכה סליחה. וכן מי שעבר עבירה במזיד שהוא עון, צריכה מחילה. ואם עבר אותה ג"פ צריכה סליחה, שהיא פשע בשם מושאל. וזמש"ל. מסכ"י:

**chat gpt:**
Know that sin is compared to a rope of two threads, transgression to a rope of eight threads, and rebellion to a rope of twenty threads. This is in the secret of *bosha* (shame), *cherpa* (disgrace), and *kelima* (humiliation), whose initials correspond to *Keter*, *Chokhmah*, and *Binah* (the upper sefirot).


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:39:1
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:39:1](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:39:1)

נהר לט - בסוד התשובה:


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:39:2
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:39:2](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:39:2)

הענין מצות תשובה היא עולה על כל המצות, מפני שכל תרי"ג מצות הם בסוד ו' קצוות דהיינו ת"ר י"ב. כל אחד ואחד כלולה מעשר, ועשר מעשר עולות ת"ר, מהם עשה מצד החסד, ומהם ל"ת מצד הדין. וי"ב הם ששה קצוות מלמעלה למטה, וששה מלמטה למעלה, והא' נקודה הכוללת כולם המתקנת כולם, הנקודה אמצעית היא מצוה התשובה, שיש לה זמן, והיא בכל זמן, יש לה זמן מר"ה עד יה"כ דהיינו עשרת ימי תשובה, נקודה א' שהיא יו"ד בתוך כל ימי השנה ועם העשרה עולים שס"ה. והיא בכל זמן שהנקודה האמצעית מאירה בכל הימים ונמצאת עם כולם. אמנם דרשו י"י בהמצאו דהיינו גילוי עצם הנקודה ומראה כחותיה הוא דוקא ביום הכפורים הקודש, וימי החול אשר לו ז' ימים מר"ה עד י"כ, כולם חולו של מועד התשובה:


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:39:3
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:39:3](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:39:3)

והנה הצדיקים פעלו המצות עשה בקום עשה ומאירים אותם ומתקרבים אליהם ומתקנים אותם, ומצות לא תעשה בהתרחקם מהם בענין שאינם מאירים אותם הכחות, אלא מכבין אותם ומשברין דינם בהתרחקם מהם ודועכים אורם של הדינים. אבל מי שבא מעשה לידו ועמד בנסיון הרי כבש הדין ההוא וכללו בכלל הימין והגביר הימין והעשה על ל"ת. ויש יותר חשוב מזה והוא החוטא השב מאהבה שהרי מתודה ומתחרט ובוכה ושב אל י"י בכל לבבו, ומגביר התשובה שהיא הנקודה הטבעית על כל אותם הענפים, הרי העונות נעשו לו כזכיות מפני שבהיותו מגביר אור התשובה על אותו מקום הפגום מאירו ומזכך אותו, ואינו משבית אותו וכובשו כמו הצדיק כנזכר אלא מתקנו ומאירו מהתשובה, ולזה זדונות נעשה לו כזכיות שממש מזכך אור נקודות התשובה באותם המאורות השמאלית שחטא בהם, ולזה אין לך אור חשוב בספירות מאור הנקודה האמצעית שהיא תוספת מסוד ר"ה בסוד המלכות בגבורה ועולה ונקשרת עד יה"כ סוד הבינה העולה ונקשרת עד הכתר, ולזה במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד שם, כי סוד מקומם בנקודה האמצעית הקושרת תשובה תחתונה מלכות בתשובה עליונה בינה כנזכר, אין הצדיקים גמורים יכולים לעמוד שם כנזכר. וזמש"ל:


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:40:1
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:40:1](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:40:1)

נהר מ - בסוד התשובה:


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:40:2
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:40:2](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:40:2)

יש להקשות קושיא עצומה איך יתכן הרשע שהלך כל ימיו אחרי שרירות לבו, ולבסוף נתחרט ואומר חטאתי וגו' שיהיו נמחלים לו כל עונותיו בדבור חטאתי וכו'. ויש לומר כי כל שעה שהישראלי חוטא ועובר על מאמר יוצרו, הקדוש ברוך הוא מתמלא כעס וחימה, וסמא"ל שמח, והכל לפי שיעור החטא ומדריגת החוטא. וכשישראל מתחרט על מעשיו ואומר חטאתי, סמא"ל מצטער לרוב, והקדוש ברוך הוא שמח שמחה גדולה, כי השמחה שמקבל הקדוש ברוך הוא בעת החרטה היא כפל כפלים מן הכעס שכעס בשעת העבירה, וה"ה הדאגה שקיבל סמא"ל בעת החרטה הוא כפל כפלים מהשמחה ששמח בשעת העבירה, בעבור שנחשב לפני המקום כאלו החוטא בעת החטא כאלו השוה את סמא"ל למקום, ובעת החרטה כאילו הפילו עד תהום רבה, וזה כאשר תהיה החרטה בלבב שלם. וזמש"ל. מסכ"י:


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:41:1
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:41:1](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:41:1)

נהר מא - בסוד התשובה:


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:41:2
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:41:2](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:41:2)

דע כי האדם כלול מכל העולמות, ואף על פי שלא זכה רק אל נפש דעשייה עם כל זה מוכן הוא לקבל את כולם, ודע כי הנפש מרמ"ח אברים ושס"ה גידים וזה כלל גדול, וכשהוא חוטא הוא פוגם כפי האברים שחטא בו מן הרמ"ח והשס"ה מן הנפש עצמה. והנה כשיש לו נפש מיצירה או בריאה או אצילות כפי גדולת נפשו כן גם כן פגימת חטאו, ולכן חטא אדם הראשון פגם למעלה מאד כי כפי גודל נשמתו שהיה כולל כל העולמות, וכן כל צדיק וחסיד כפי גודל מעלתו כן תוקף יצרו. ודע כי מי שיש לו נפש דעשייה פוגם בעשייה, וכן כששב בתשובה מתקן בעשייה. ודע כי כל הפגמים הם בשם, וז"ס האנשים הפושעים בי כי יו"ד של השם הוא סוד אצילות, וה' ראשונה סוד הבריאה, ו' סוד היצירה, ה' סוד העשייה, וכפי גודל העבירה שיעבור האדם כן הפגם שמוריד השכינה בתוך הקליפות. וזהו סוד גלות השכינה:


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:41:3
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:41:3](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:41:3)

ודע כי אם חטא במצות עשה ופגם בעשייה ועשה תשובה, ישיב המלכות למקומה עם הת"ת, וזהו תשוב ה'. גם אם חטא במצות לא תעשה אז פגם ביצירה ות"ת,והפריד ת"ת מבינה באופן שירדה הקדושה עד ג' אמצעיות דקליפה, לכן כשעושה תשובה תשוב ה' תתאה מלכות עד ה' עילאה בינה, ואז יעלה גם הת"ת עמה. גם באופן ג', לפעמים יהיה החטא בבריאה אם עבר בחייבי כריתות ויש פירוד ותרד תשובה שהיא הבינה למלכות, ואז יחזור מלכות ות"ת, כי הבינה על ידי ירידתה גורמת חיבורם, וזהו תשוב ה'. גם כן באופן רביעי כי חטא גם כן בחכמה והפריד בינו ובין הכתר, אם עבר על חילול השם פגם באצילות וגרם במקום החיים הנצחיים, ואז תשובה היא תשוב ה' עילאה בינה אל הכתר ואז גם החכמה יעלה עמה. ודע כי העובר להכעיס שיודע את רבו ומכוון למרוד בו, גורם שהקליפות יקחו כל השפע, כי זה נקרא פש"ע אותיות שפ"ע, אך עון שהוא כמו האוכל נבלות לתאבון, גורם שהקליפות יקחו השפע ולא כולו, כי אחר שהם לוקחים אותו אז מידם בא אלינו השפע בסוד הגלות:


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:41:4
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:41:4](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:41:4)

ודע כי מי שלא רצה פשט המקרא פגם בת"ת דעשייה, ומי שלא רצה להביא ראיה לדבר פגם ביצירה בת"ת שבו, ומי שלא רצה בדרש התורה פגם בת"ת דבריאה, ומי שלא רצה בסוד התורה פגם בת"ת דאצילות, וסימנך פרד"ס. והזוכה לירד לעומק כולם זוכה לסוף המעלות. וזמש"ל. מהרי"א ז"לה"ה:

**chat gpt:**
Know that one who does not adhere to the simple meaning (*Peshat*) of Scripture damages the *Tiferet* of *Asiyah* (Action). One who does not bring evidence to support their understanding damages the *Tiferet* of *Yetzirah* (Formation). One who disregards the *Drash* (homiletic interpretation) of the Torah damages the *Tiferet* of *Beriah* (Creation). And one who neglects the *Sod* (mystical teachings) of the Torah damages the *Tiferet* of *Atzilut* (Emanation).


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:42:1
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:42:1](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:42:1)

נהר מב - בסוד לבישת השק:


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:42:2
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:42:2](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:42:2)

דע כי הלובש שק ומתפלל לפני הש"י ושואל ממנו שאלתו, קורעין ומבטלין כל גזר דין שבעולם בכח סגולת לבישת השק, ואין תפלתו חוזרת ריקם, וכדי לאמת זה דע כי שק עולה בגי' ד' מאות, וזהו סוד הארבע מאות כתות הטומאה שנבראו בעולם, וכולם היו עם עשו, כי עשו היה כסא לכל אחד ואחד מד' מאות כתות הטומאה שנבראו בעולם, ולזה וירא יעקב מאד וגו', ולא נעלם מן יעקב סוד לבישת השק אבל ידע שאינו דומה לבישת השק שהוא חוץ מגופו, לשקו של עשו שהוא עורו וגו', וזהו סוד השקיפה ר"ל הש"ק יפה וגו'. וזמש"ל:


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:43:1
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:43:1](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:43:1)

נהר מג - בסוד היראה ומעלתה:


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:43:2
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:43:2](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:43:2)

הענין דע שבעוד שאין באדם יראת ה' שולטים עליו הקליפות, וכל מה שעבד וכל מה שישמור הוא עבודה אל החוץ לתשלום ולתגמול, והרי לא נכנס כלל בכל ענייניו בקדושה, ואמנם כאשר יהיה ירא כראוי יהיה שורה עליו השכינה, כדי שיהיו כל שאר עבודותיו להקדוש ברוך הוא, אם כן ראוי שיראת ה' יהיה ראשית ליכנס אדם לכל הקדושה, שאין עבודה לפנים אלא על ידי היראה הקודמת לו והיא פתח כניסה לכל, וז"ש בזוהר בראשית בפיקודין מאי דנטיר יראה נטיר כולא, שהרי הכל בתוך הקדושה, לא נטיר יראה לא נטיר פיקודין, שכולה חוצה לחיצונים כנזכר. והנה המצוה הזאת כוללת כל התורה כולה כדכתיב אם לא תשמור לעשות את כל דברי התורה הזאת וגו', כי באמרו אם לא תשמור אלו מצות לא תעשה, לעשות אלו מצות עשה, והיינו את כל דברי התורה הזאת הכתובים בספר הזה ליראה השם וגו'. ונודע כי סוד שס"ה מצות לא תעשה הם במלכות, ורמ"ח מצות עשה בת"ת, וזה פשוט, ולכך ביאר הכתוב ואמר את כל דברי התורה הזאת הרי היא המלכות, הכתובים בספר הזה הרי הת"ת, וקיומם יהיה ליראה את השם יאהדונ"הי שהוא נכבד מצד המלכות כבוד ודאי, והנורא מצד הת"ת, והיינו את ה' אלהיך תירא ת"ת ומלכות, כנודע בענין שהיראה לפי זה יכלול היחוד הגמור:


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:43:3
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:43:3](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:43:3)

וענין היראה עצמה נאמר כי הוא אינו יראת העונש כי זה קרא רבי שמעון יראת הרע וזהו בחיצונים בקליפות כדפי' בפרשת בראשית, אמנם יהיה היראה לבלתי הכעיס האדם את קונו, ויאמר אוי לי איך אחטא ונמצאתי מכעיס קוני, ומהפך מדותיו מרחמים לדין, ולא יכבד בעיני עונשי המגיעני מזה, כנגד כבידת הכעס אשר הכעסתיו כי רבה היא מאד. ואם יודע יותר יאמר איך אכניס הקליפה פנימה לקודש בחטאתי, ונמצאתי מפגל בקדשים ומכניס צלם בהיכל, וזה יהיה רעה הרבה לפני בוראי, לא אעשה זאת. ואם יודע יותר יאמר אוי לי כי תלויים ייחוד עליונים ותחתונים, וייחוד המדות העליונות, ואבטל ח"ו ייחודם, לא אעשה זאת. וכל אלו הבחינות נקראות יראת חטא שפירשו רבותינו ז"ל כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו וגו', וכל בחינות אלו הם בערך לא תעשה:


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:43:4
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:43:4](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:43:4)

האמנם בערך מצות עשה הוא להיות האדם ירא ומצטער איך אעשה לייחד המדות האלו כדי שלא יהיה קצף הדין גובר צריך אני להיות עושה מצוה, כדי שעל ידי המצוה ההיא יתמיד ייחודם, ולא תמצא המלכות לבדה, ואפחד שמא יפגע הדין במעט הצאן צאן קדשים, והיה פרצה גדולה בקדושה מרוב הדין, ולזה צריך שלא יגבר הדין על ידי התפלה והתורה והמצוה, להיות הייחוד מתמיד, וז"ס ר' אליעזר בר' צדוק שהיה מתענה על ירושלים, ור' אליעזר המודעי שהיה מתענה על ביתר, וזהו גם כן אמרו רשב"י ע"ה כל יומא אצטערנא דלא יוקיד עלמא בדינא דצדק וכדפי' שם בפסוק ויש נספה בלא משפט כאשר אין משפט בצדק, וזאת היתה מעלת אברהם כאומר כי ירא אלהים אתה, וזה רצה בסוד העקידה לעקוד הדין להיות המדה ההיא תמיד נקשרת בימין ובייחוד וזהו ויראת מאלהיך. וזמש"ל:


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:44:1
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:44:1](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:44:1)

נהר מד - בסוד להסיר הגאוה:


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:44:2
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:44:2](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:44:2)

תכוון בשם י"ה במילוי ההי"ן, כי גאוה בגי' י"ה, גם מילוי י"ה בההי"ן כזה יו"ד ה"ה אותיות המילוי דו"ה הם בגי' גאו"ה. והענין שהקליפות אין להם אחיזה רק בו' קצוות שהם ו"ה מן הוי"ה כנודע, ועל ידי גאות האדם מתגאים גם כן הקליפות ח"ו ויונקים מן ב' אותיות ראשונות י"ה, ותכוון להחזירה אל הש"י בעל הגאוה. וזמש"ל. מהרי"א זלה"ה:


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:45:1
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:45:1](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:45:1)

נהר מה - בסוד התענית ארבעים רצופים ובלתי רצופים, וסוד השינה, וסוד השיתין נשמי של דוד המלך ע"ה:


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:45:2
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:45:2](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:45:2)

אמרו רבותינו ז"ל כי הישן בלילה טועם א' מס' מטעם מיתה, ודע כי עד חצי הלילה הנשמה הולכת לטייל, והרוח לתת דין אם עסק בתורה, והנפש הולכת לתת חשבון על קיום המצות, ואינו נשאר בגוף כי אם נפש הבהמית, הולך ממנו א' מס', ואותו חלק אינו יוצא כולו עד שישן יותר מס' נשמי, אבל אם ישן ס' נשמי או פחות אינו טועם באותה שינה טעם מיתה כלל, כי כל עוד שאינו יוצא חלק א' מס' ויותר הוא בטל בס'. ודע כי שיעור חלק א' מג' אלפים ות"ר מהנפש יוצא בכל נשימה ונשימה מהס' נשמי, כי השתין נשמי הם חלק א' מס' מהנפש, וס' פעמים ס' עולה ג' אלפים ות"ר:


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:45:3
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:45:3](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:45:3)

ודע כי שיעור דם הנפש הוא רביעית הלוג, שהוא ביצה וחצי מביצה ירושלמית, ומשקל הרביעית ד' סלעים וחצי, והוא משקל י"ח דינרין כמנין ח"י, ולכן נקרא בעל חי כל זמן שלא השלים נפשו, וכל דינר משקלו דרה"ם וחצי, והוא הנקרא מטקא"ל בזמננו זה, נמצא שח"י דינרים משקלם כ"ז דרה"ם כמנין ז"ך אותיות התורה, וכל דינר ודינר משקלו ו' מעין, ו' פעמים י"ח עולה ח"ק, וכל מעה משקלו ד' איסרין נמצא כי כל דם הנפש משקלו תל"ב איסרין כמנין תב"ל, וכל איסר משקלו ד' שעורות שהם אלף תשכ"ח. והנפש נערכת בערך כסף שנאמר בערכך נפשות כסף, וכסף שהוא משקל שעורה שוה ב' פרוטות, נמצא ב' פעמים אלף תשכ"ח עולים ג' אלפים תנ"ו פרוטות יש במשקל רביעית כסף:


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:45:4
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:45:4](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:45:4)

ודע כי כשהאדם ישן עד שתין נשמין יוצא מהנפש בכל נשימה ונשימה חלק א' מג' אלפים ות"ר מהנפש, נמצא שכל חלק וחלק הוא פחות מפרוטה, ולכן אינו מרגיש ומצטער, שאם היה יוצא בכל נשימה כשיעור פרוטה שלימה היה מרגיש ומצטער, וז"ס הפרוטה שיש בה ממשות ופחות משיעור פרוטה אין בה ממשות, לא בצדקה, ולא בגניבה וגזל, ולא בקידושין, ולכן הישן פחות משתין נשמי אינה שינה, בעבור שלא יצא מהנפש חלק א' מס' בשלימות, וכשישן יותר משתין נשמי הוא שינה וטעם טעם מיתה, ונפקא מינה שאפילו היה ישן כל הלילה וכל היום אינו יוצא ממנו יותר מחלק א' מס' שיוצא בשתין נשמין קדמאי, שאם היה יוצא יותר מחלק א' מס' היה ישן שינת עולם:


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:45:5
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:45:5](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:45:5)

ודע כי סוד התשובה שצריך אדם להתענות ארבעים יום רצופים זה אחר זה, והענין הוא כי כשהאדם מתענה כ"ד שעות, מתמעט באותו תענית מדם הנפש חלק א' מתל"ב שהוא שיעור איסר. והמתענה ג' ימים רצופים לילה ויום שהם ע"ב שעות כמנין חסד, מתמעטים ממנו מדם נפשו ג' איסרין כאלו התענה מ' יום רצופים ויותר, והיינו שהיה משתבח ההוא צורבא מרבנן שהתענה בכל חדש מ' יום ולא הוו ידעי מאי קאמר:


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:45:6
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:45:6](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:45:6)

ודע שהמקבל עליו להתענות מ' יום שהוא סוד התשובה, צריך שאותן מ' יום יהיו רצופים זה אחר זה שלא יפסיק בנתיים לא חודש ולא שבת, אלא יתענה אף בהם לכן צריך להזהר שלא יבא בתוך המ' יום יום א' מהג' ימים שאסור להתענות בהם, והמתענה בהם מפסיד ואינו מרויח שהסניגור נעשה לו קטיגור, ואלו הם הג' ימים הנזכרים, יום מתן תורה ו' לסיון, וערב יום הכפורים, ויום פורים, אבל בשאר כל ימות השנה בחגים ובמועדים ובשבתות ובר"ח אינו חייב להפסיק, ואם הפסיק בהם חוזר ומונה והימים הראשונים יפלו, בסוד התשובה הוא להתענות מ' יום זה אחר זה בלי הפסק שום יום בנתיים, כדי שיכה ויכניע את היצר הרע המחטיאו, ולמעט ממנו מ' יום זה אחר זה בכל יום איסר, ואף על פי שבסעודת הלילה חוזר ומשלים אותו המיעוט, ולכן המתענה ג' ימים רצופים זה אחר זה לילה ויום הוא יותר חשוב לפי שמתמעט בכל יום איסר א' ואינו ממלאו באופן שבסוף ג' ימים מיעט מדם הנפש שיעור ג' איסרין, מה שאין כן במתענה מ' יום ואוכל בלילה או אפילו אלף יום לפי שבלילה ממלא חסרונו. אבל עם כל זה המתענה מ' יום בלי הפסק מועיל לו לכפרה כמו תענית ג' ימים ולילות, לפי שמכה ומכניע את יצרו הרע וממעט ממנו איסר מדם הנפש בכל יום תמיד מ' יום זה אחר זה מבלי תת לו מנוחה בנתיים:


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:45:7
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:45:7](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:45:7)

ודע שהמתענה ז' ימים לילה ויום אפשר להתקיים, ואם יתענה יותר אי אפשר להתקיים, הואיל וכל יום תענית של כ"ד שעות מתמעט איסר א', נמצא שבז' ימים מתמעטין ז' איסרים, והם קרוב לחלק א' מס' מהתל"ב איסרין שיש בנפש, ולכן יכול להתקיים, וכשהתענה ה' שעות יותר מז' ימים או יותר אי אפשר להתקיים בשום אופן, כי כבר יצא ממנו חלק א' מס', וכבר אמרנו כשיצא ממנו חלק א' מששים ועוד כל שהוא אי אפשר להתקיים, כי ז' פעמים ס' עולה ת"ך, נשארו מתל"ב איסרין י"ב איסר, וכל איסר ח' פרוטות, וי"ב פעמים ח' עולה צ"ו, נמצא שפרוטה וחצי הוא חלק א' מס' מהצ' פרוטות, ומשש פרוטות הנשארות עשירית הפרוטה הוא א' מס', נמצא ט"ו איסרין ופרוטה וחצי ועשירית הפרוטה הוא חלק א' מס' מהתל"ב איסרין של דם הנפש, וכל פרוטה מתמעטת בג' שעות בין ותדע:


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:45:8
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:45:8](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:45:8)

ודע כי הרוצה לחזור בתשובה ואינו יכול להתענות מ' יום או ג' ימים לילה ויום, יכול לפדותם במ' איסרין כסף מזוקק לצדקה, וכן מי שהיה בדעתו להתענות יום א' בנתינת איסר כסף מזוקק לצדקה יוכל לפדות, ובלבד שלא יהיה תענית צבור:


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:45:9
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:45:9](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:45:9)

ודע הואיל וכוונת העינוי הוא כדי לצער את הגוף ולהכניע את היצר הרע למעט ממנו שיעור איסר כנז' מדם הנפש, לכן חייב להזהר האדם שלא יאכל ליל כניסת התענית יותר מכדי הרגלו, שאם הרבה בסעודתו בעבור התענית לא יועיל לו התענית, שהרי אותו המותר שמור לו ליום תעניתו. מסכ"י:


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:45:10
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:45:10](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:45:10)

ומה שאמרו רבותינו ז"ל האי צורבא מרבנן דמתעני ליכול כלבא שירותיה, היינו מי שלא חטא מימיו אינו צריך תענית, כי עסק התורה גדול מן התענית, כי מי שלא חטא יותר טוב לו לעסוק בתורה, שבזה יביא שפע לנפשו ממקום גבוה מאד מן החכמה כנזכר בזוהר בשלח, אמנם מי שחטא ראוי להתענות כדי לתקן אותו המקום, עם היות שלא יוכל להמשיך לנפשו מזון רק ממקום התחתון כי ע"י אותו התיקון יוכל לעלות למעלה:


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:45:11
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:45:11](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:45:11)

ודע שהתענית הוא דומה לקרבן, והענין הוא שעם היות שהאכילה כשהאדם מכוון בה כראוי הוא מעלה גדולה עד מאד, עם כל זה הארתה היא מתתא לעילא כדמיון תחלת הקרבן, אמנם התענית הוא כסיום ענין הקרבן מעילא לתתא, והענין הוא שהקרבן בתחלתו עולה מתתא לעילא ועולה עשן וריח הניחוח מעשייה ליצירה וכו' עד א"ס כנודע וכנזכר בעין הקורא בס"ד, וכן הוא סוד האכילה של האדם שהוא עולה הנאות האכילה ההיא ואותם הכוונות הטובות מתתא לעילא, כי מן הכבד עולה ללב, ומהלב למוח שהוא היותר עליון שבאדם, אמנם סיום הקרבן הוא אחר שעלה ריח ניחוח למעלה אז יורד שפע רב וגדול מעילא לתתא מן המוח עליון עד סוף המדריגות, וזהו סוד התענית כי ביום התענית אין האכילה עולה ממטה למעלה, רק אדרבה המוח משלח מזון מעילא לתתא אל כל האברים מאותו המזון הרוחני שהוא חלקו של מוח, משם הוא מחלק אח"כ מזון ומוריד לכל האברים, ומשם ניזונין ביום התענית, וזו היא הכוונה שצריך שיכוון המתענה. אמנם טעם התענית ב' וה' כתב האר"י זלה"ה שהטעם הוא כי בהם שולטים גבורה והוד שהם הדינים, והמתענה בהם יכוון לשתף ולמתק גבורה בחסד, והוד בנצח, ולקרא בימים אלו בסדר קדשים כאלו הקריב קרבן בזמן שבית המקדש קיים, וישמור מלשון הרע ורכילות וכיוצא בהם. וזמש"ל:


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:46:1
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:46:1](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:46:1)

נהר מו - לבאר מי הוא הנקרא צדיק:


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:46:2
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:46:2](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:46:2)

דע שמדריגת הצדיק אינו תלוי אלא בשמירת המצות ברית מילה בטהרה, ויש בזה ב' כתות הכת העליונה שבאו לידי נסיון כיוסף הצדיק וזה נקרא צדיק גמור, ומי שלא בא לידי נסיון אף על פי ששמר בריתו נקרא צדיק שאינו גמור, ומקומו במדת צדק בחסרון יו"ד של מדת צדיק, כי אותיות צדק הם אותיות צדיק חסר יו"ד, ודע כי כל מי שאינו צדיק אינו ראוי להקבר בארון, ואם נקבר בארון מדקדקין עמו עד כחוט השערה, ואם לא היה נקבר בארון לא היו נפרעין ממנו אלא על העבירות החמורות לבד, ולזה לא נמצא בתורה מי שנקבר בארון אלא יוסף שנקרא צדיק ובא לידי נסיון. וזמש"ל. מסכ"י:


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:47:1
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:47:1](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:47:1)

נהר מז - במעלת הנקראים בנים ועבדים, וענין ישראל שאינם תחת השר:


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:47:2
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:47:2](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:47:2)

הענין כי השגחת האל יתברך נמשכת עד הכסא הכבוד ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים, מיכאל גבריאל אוריאל רפאל, והיינו בעוד שאין השכינה מתלבשת בהם, אמנם כשהשכינה היא מתלבשת בהם אז ארבעתם יחד חיה א' בסוד הקשר והייחוד, וכל עצם ההשגחה אחת, ונמשך יחוד הקשר הזה וההשגחה הזאת המיוחדת עד היכל לבנת הספיר, כי עד שם מגיע ההשגחה, ומפתח היכל לבנת הספיר שאין לו אלא פתח א' תתחלק ההשגחה לע' שרים, ע' חלקים, להם צינורות, שבהם תתלבש ההשגחה להנהיגם, וביום הנועד לדון כל העולם יתועדו כולם ויושגחו על צד ההשגחה הכוללת, וינתן בהם כדי צורך כל אחד ואחד, כאמרו ויבאו בני האלהים וגו', וכתיב ועל המדינות בו יאמר וגו', והמדינות הם ההשרים, כי העולם הגשמי נחלק אליהם, והשר פועל כל השנה כפי השפע הנחלק אליו, וניצוץ ההשגחה מתלבשת בו כי לא בידו טובו:


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:47:3
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:47:3](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:47:3)

אמנם ישראל בזה אינם שוים עם שום אומה ולשון, אחר אשר נבחר אברהם לחלקו יתברך וכל זרעו הקדושים, והם מסורים תחת פתח היכל לבנת הספיר שהיא השגחה הפרטית לעולם, שכל השגחת הקדוש ברוך הוא נקשרת עם ישראל בארץ ישראל שהיא נגדית לפתח היכל לבנת הספיר, כאמרו והיה עיני ולבי שם כל הימים. ובהיות אל בארץ ישראל הרי הם נקשרים עם ההשגחה הנזכרת בלתי נחלקת לחלקים כלל בענין שאינם תחת השר ולא שליח. אמנם בהיות ישראל גולים בעת הזאת לבין האומות והשרים, הנה עיקר השכינה בארץ ישראל ועיקר השגחה בה, שמעולם לא זזה השכינה מכותל מערבי, אמנם ניצוצות שכינה מתלבשת עם ישראל בתוך השר שישראל נתונים תחת ידו, כאמורו ואני בתוך הגולה, ממש ירדה שכינה עמהם, ונטתה פתח היכל לבנת הספיר להתלבש כל כח ההשגחה בשר כשדים, וכן למדי, ולכל מקום שגלו ישראל שכינה עמהם, ולזה ישראל העומדים בח"ל עובדי ע"ז בטהרה הם, שהם משפיעים לשר ההוא שהם מתפללים על הברכה, ואין ספק שלא יושפע אליה שפע אלא על ידי השר ההוא אשר הם תחת ידו, ולכן נצטוו והתפללו אל שלום העיר, כי בשלומה יהיה לכם שלום, וכן אמר דוד כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת י"י וגו', אחר שגמר בלבו לצאת חוצה לארץ והוכרח לייחד ולהיותו משפיע על כרחו יהיה על ידי השר החיצוני, והיינו עבודת אלהים אחרים:


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:47:4
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:47:4](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:47:4)

ולכן מעולם לא נשלמה שכינה בארץ ישראל מפני שראובן וגד וחצי שבט מנשה שנשארו חוצה, ובהכרח ניצוץ שכינה חוצה עמהם, והיינו סוד מראה המזבח שבנו, ולא כן לעתיד, שי"ב שבטים כולם מיוחדים בארץ ישראל כנודע, וממשיכים עליהם שכינה בסוד נשמתם שהוא סוד היכל לבנת הספיר ולפנים, מצד האופנים נפשין, ומצד החיות רוחין, ומצד הכסא נשמתין, והם עובדים עבודת התורה שבסגולה על ידי נפש רוח ונשמה לקשור ההשגחה יחד להאירה עליהם:


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:47:5
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:47:5](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:47:5)

והנה בישראל יש חלקים, יש עובד וזוכה לנפש בלבד, וזה יזכה אל ההשגחה עליו בבחינת עולם האופנים לבד, דמתמן נפשין. ויש עובד יותר ומתדבק בתורה ובמצות בחשק גדול ומתרחק מיצר הרע יותר, וזוכה לרוח עם הנפש, וזה יזכה אל ההשגחה בבחינת החיות עם האופנים, ויש עובד יותר ומתרחק מיצר הרע שיעור רב, כי כפי ריחוק האדם מיצר הרע שהם הקליפות וקורבתו אל התורה והעבודה, כן יגדל מעלתו ויזכה אל נשמה דכסא כבוד, ויזכה אל ההשגחה עליו יותר פרטית, ויקרא עבד שלם ישתבח בו בוראו, כאמרו כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם וגו':


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:47:6
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:47:6](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:47:6)

והנה יש במדריגת בנים שהם שלמים בעבודה יותר ויותר מעבדים, והטעם שהעבד יעבוד את רבו על מנת לקבל פרס, והענין כי מי שלא למד דרך סוד כלל ויושלם בעבודה תכלית השלימות יזכה אל מדריגת עבד שלם, ומעולם לא יוכל לזכות למדריגת בן, והטעם שהוא עובד על מנת לקבל פרס, והיינו שבהיותו שמתפלל לקונו או נוטל לולבו ומקריב זבחו וכיוצא, כל כוונתו כפי הדברים היוצאים מפיו, אם יאמר ברך עלינו י"י אלהינו את השנה הזאת, וכן רפאינו י"י ונרפא, וכן כיוצא, הרי כל כוונתו לתועלת עצמו להשפיע רב טוב לעולם, וכל מה שיוסיף ויתאמץ בכוונתו בתפלתו יוסיף להיות קובע פרס רב מרבו, הברכה והרפואה והחיים והשלום כאמרנו זכרנו לחיים וכיוצא, וכן בכוונת נענוע בלולבו לעצור טללים רעים וכיוצא, הרי לעולם נוטל פרס מרבו:


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:47:7
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:47:7](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:47:7)

אמנם הבן שהוא האיש אשר חננו קונו לכנוס בפנימיות החכמה הנסתרת, וידע וישכיל כי באמרו ברך עלינו וכן רפאינו הכוונה להמשיך הברכה והשפע לספירות כנודע במקומו, הנה זה עובד הקדוש ברוך הוא ושכינתיה כבן המשמש את אביו ואת אמו, עבודה שלימה מאהבה בלי לקוות ממנו שום תועלת ולא פרס, והטעם כי הבן נשמתו מאצילות מעצם הספירות ולזה יקראו בנים ממש מיחודא דקודשא בריך הוא ושכינתיה. אמנם הקודמים יקראו עבדים בני אמה העבריה, כי הכסא והחיה והאופן שמשם סוד נשמתם ורוחם ונפשם הם עבד ואמה אל האצילות, משועבדים אל תשמיש האצילות להשפיע, והיינו אמרו דוד המלך ע"ה אני עבדך בן אמתיך מטטרו"ן וסנדלפו"ן. אמנם הבנים שהם מצד האצילות הם מעצם הספירות מזיווגא דקודשא בריך הוא ושכינתי' יקראו בנים, כאומר הבן יקיר לי אפרים אם ילד שעשועים וגו' על כן המו מעי לו, שהם פנימיות המעיים:


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:47:8
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:47:8](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:47:8)

והענין כי מי שהם במדריגת בנים כנזכר וזכו לנשמה דאצילות בסוד בינה, והם המדריגה הגדולה במדריגת בנים זה יזכה לעורר בסוד נשמתו השקידה התמידית שלא תפסיק כענין רשב"י וחבריו שהיה תורתם אומנותם ומעולם לא פסיק גרסא מפומייהו, וזה כי זכו לנשמה דאצילות מבינה שהוא סוד התעוררות הבינה עם החכמה שהוא תמידי למען יזמרך כבוד ולא ידום. אמנם מי שלא זכה אלא לרוח ונפש דאצילות, הנה התעוררותם בעבודה בלתי תמידי כי אם לעתים, ובעת ההיא ישכון עליהם סוד שכינה השוכנת בתחתונים כפי בחינתם:


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:47:9
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:47:9](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:47:9)

ודע שדרך המקבל התועלת לרדוף אחר המועילו, אמנם הנותן התועלת אין דרכו לרדוף אחר המקבל התועלת, ולכן מי שיזכה אל נפש דעשייה לא ירדוף אחר ייחודם ולא יתדבק בהם רק האופנים מפני כשרון מעשיהם, מפני ההשגחה המתלבשת באופנים ושם יגרמו השפע בכשרון מעשיהם בלבד, ואם ייטיבו מעשיהם וזכו אל הרוח דיצירה, הנה בטוב מעשיהם יגרמו להמשיך השפע בו, ולכן ירדוף אחריהם לתועלת הנמשך אליו מהם, ואם ייטיבו עוד ויזכו אל הנשמה דבריאה הנה ירדוף ויתדבק עליהם סוד הכסא לתועלת הנמשך לו מהם, ואם יזכו עוד אל נפש ורוח דאצילות הנה ירדוף אחריהם ת"ת ומלכות לתועלת הנמשך אליהם מיחודם על ידו, וזהו הטעם הכנע הטבע ופעולת הנסים וקבלת תפלת הצדיקים כפי מעלתם כנזכר. וזמש"ל:


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:48:1
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:48:1](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:48:1)

נהר מח - בסוד השתעבדות אשה לאיש:


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:48:2
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:48:2](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:48:2)

דע שספר שיר השירים מדבר בענין חתן וכלה, החתן רומז לשכינה והכלה לישראל, וידוע כי כל מדותיו יתברך מדה כנגד מדה וכפי המדה שמתנהג עם הקדוש ברוך הוא, אשתו מתנהגת עמו, וזהו שאמרו רבותינו ז"ל זכה עזר, לא זכה כנגדו, שמורדת בו כמו שהוא מורד בקונו, וזה הסוד לא שייך אלא דוקא לצדיקים. ולזה כל בן תורה שאין אשתו נשמעת לו אין ראוי להתרעם עליה כי הוא דאפסיד אנפשיה. אמנם הרשעים דרך טבע הוא שנשמעות להם שמתייראות מהם:


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:48:3
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:48:3](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:48:3)

ודע כי אין ראוי שתשב הנקבה בימין בעלה אלא בשמאל, אמנם הכלה בשעת חופה בזמן שאומרים שבע ברכות באותו שעה דווקא צריך שהכלה תהיה נצבת בימין החתן כדכתיב נצבה שגל לימינך. וידוע כי זה המזמור נהגו כל העולם לאמרו לחתנים, וטעם לזה הוא סוד גדול סגוליי שאם החתן נזהר להשים רגלו הימיני על רגל הכלה השמאלית בשעת הז' ברכות אותו השמת הרגל מסוגל שישלוט עליה כל ימיו ותהיה משועבדת ונשמעת לכל דבריו, ואם הכלה נזהרת ושמה רגלה השמאלית על רגל החתן הימנית תשלוט היא עליו כל ימיה. ודע שהיה מעשה ששם החתן רגלו הימיני על רגלה השמאלי בשעת ז' ברכות כדי שישלוט הוא עליה, וכשספרה הכלה הדברים לאביה לימד לה והזהירה שבשעת זיווג הראשון שתשאל מהחתן שיביא לה קיתון אחד של מים ועל ידי זה גרמה שתשלוט היא עליו כל ימיה, והוא דבר מסוגל לבטל סגולת השמת רגל החתן ותשלוט היא. וסוד נצבה שגל לימינך עצה טובה קא משמע לן שיזהר החתן לשום רגלו הימיני על רגלה של הכלה השמאלית כדי שתהיה נשמעת לדבריו ותתנהג הבית על פי האיש ולא על פיה, שאוי לבית שמתנהגת על פי אשה, שהאשה מסטרא דשמאלא וכאלו מתנהגת על פי מדת הדין הקשה, ולא יחסר חולי לאותו הבית ועניות גם כן ודבר אחר. ואשרי בית שמתנהגת על פי האיש שכל בית המתנהגת על פי האיש כאלו מתנהגת על פי מדת הרחמים, ואין מקרה רע ופגע רע יקרה באותו הבית מפני שהשכינה שורה בבית המתנהגת על פי מדת הרחמים:


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:48:4
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:48:4](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:48:4)

ודע כי ג' מיני גבורות הם באדם, הראשונה הכובש בגבורתו מדינות רבות, שנית גבורה גדולה מזו הכובש את אשתו, שלישית גבורה גדולה מזו הכובש את יצרו:


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:48:5
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:48:5](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:48:5)

ודע שיש ד' מיני זיווגים המין הראשון שהוא המשובח והוא בזמן שנפש הזכר בא ממדת החסד וזכה בבת זוגו, והוא שהאיש בעל שכל וכן אשתו יש לה שכל אנושי ומכרת שבעלה עיקר והיא טפל ונשמעת לדבריו. המין הב' שהאיש ממדת החסד ולא זכה לבת זוגו ולקח אשה ממדת הגבורה הנקרא מדת הנקבה ודעתה קלה. המין הג' שהאיש בא ממדת הגבורה ואשתו מצד החסד, הוא יש לו דעת נשים לפי שבא ממדת הגבורה, והיא יש לה דעת אנושי לפי שבאה ממדת החסד שהוא זכר, ולזה הוא נשמע לדבריה והיא אינה נשמעת לדבריו. המין הד' שאיש ואשתו שניהם ממדת הגבורה ושניהן דעתן קלה, שגם האיש יש לו דעת נשים, ולעולם יש ביניהם קטטה, לפי שהאשה עיקר והאיש טפל, אחר ששניהם באים מגבורה שהיא מדת הנקבה לזה הנקבה עיקר והאיש טפל. וזמש"ל. מסכ"י:


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:49:1
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:49:1](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:49:1)

נהר מט - בענין איוב ודינה:


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:49:2
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:49:2](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:49:2)

דע שדינה בת יעקב נולדה בשנת תשעים ליעקב, ויוסף אחיה בשנת צ"א, וכשהיתה דינה בת ז' שנים נתעברה משכם בן חמור וילדה את אסנת כשהיתה בת שמונה, וכשהיא היתה בת תשעה נשאת לשמעון אחיה וילדה את שאול בן הכנענית, וכשהיתה דינה בת מ' ירדה למצרים ויוסף היה בן ל"ט שנה, וכשמת יעקב היה יוסף בן נ"ו שנה ודינה בת נ"ז שנה, ולאחר ב' שנים אחר פטירת יעקב נשאת דינה לאיוב והיא היתה בת נ"ט שנים והוא היה בן י"ח שנה, נמצא כשהיתה דינה בת מ"א נולד איוב, ואותה שנה היתה שנה שניה שירדה למצרים:

**chat gpt:**
You should know that Dinah, the daughter of Jacob, was born in Jacob's ninetieth year and her brother, Joseph, was born in his ninety-first year. And when Dinah was seven years old, she become pregnant from Shekhem, the son of Chamor; and she gave birth to Osnat when she was eight. And when she was nine, she married her brother, Simeon and gave birth to Saul, the son of the Canaanite. And when Dinah was forty, she went down to Egypt, and Joseph was thirty-nine year old. And when Jacob died, Joseph was fifty-six years old and Dinah was fifty-seven years old. And two years after the death of Jacob, Dinah married Job. She was fifty-nine years old and he was eighteen years old. It comes out that Job was born when Dinah was forty-one, and that year was the second year after she had gone down to Egypt.


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:49:3
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:49:3](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:49:3)

ודע שאברהם ונחור היו אחים, ויצחק בן אברהם ועוץ בכורו של נחור היו שני בני אחים, ודינה בת יעקב בנו של יצחק נשאת לאיוב בן בנו של עוץ, ומה שכתוב איש היה בארץ עוץ, דע שעוץ בכורו של נחור בנה עיר אחת סמוך לשפת ים של טבריה לעצמו וקרא שם העיר עוץ על שמו, וזאת העיר קרא המתרגם ארמינייא והיא קושטנטינא הראשונה, ואיוב נולד בארץ עוץ היא ארמינייא הנקרא קושטנטינא. ובשנה שנייה שירדה דינה למצרים נולד איוב, וכשהיה איוב זה בן י"ח שנים היה נביא וחסיד מחסידי אומות העולם וירד למצרים ונשא את דינה קרובתו, ודינה גם כן היתה נביאה וידעה שהיא קרובה, גם ידעה שנולד מהול, ולזה נקרא תם, ולזה נתרצתה לינשא לאיוב, ועם כל זה אם היה יעקב קיים לא היתה נשאת לאיוב, אף על גב שהיה נביא וחסיד ונולד מהול, עם כל זה עדיין נקרא ערל אחר שלא הוציא טיפת דם לשם גירות, כי גם בלעם נולד מהול ונקרא ערל:

**chat gpt:**
And you should know that Abraham and Nahor were brothers, and Isaac the son of Abraham and Utz the first born of Nahor were [cousins]. And Dinah, the daughter of Jacob, who was the son of Isaac, married Job, the grandson of Utz. And [about] that which is written, *There was a man in the land of Utz* (Job 1:1), you should know that Utz, the first born of Nahor, built a city close to the shore of Tiberias for himself, and he named the city after himself. And the translator [in the Targum] called this city, Armenia, and that is the first Constantinople. And Job was born in the land of Utz, which is Armenia, which is called Constantinople. Job was born in the second year that Dinah went down to Egypt. And when Job was eighteen years old, he was a prophet, a righteous man, and from the pious men of the nations of the world. And he went down to Egypt and married Dinah, his relative. And Dinah was also a prophetess, so she also knew that he was her relative. She also knew that he was born circumcised, and that is why he was called, unblemished. And that is why she was was willing to marry Job. Yet with all of this, if Jacob had been alive, she would not have married Job, even though he was a prophet, a pious man, and born circumcised. With all of this, he was still called uncircumcised, since he did not remove a drop of blood in order to convert. For Balaam was also born circumcised and [still] called uncircumcised.


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:49:4
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:49:4](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:49:4)

ודינה ילדה ז' בנים וג' בנות, ואיוב עשיר היה וגדול הדור, והנה היו לו ז' אלפי צאן לפרנסת ז' בניו, ושלשת אלפי גמלים לפרנסת ג' בנותיו, ואלף בקר לפרנסתו, ות"ק אתונות לאשתו, שיתפרנסו כל א' מהפירות והקרן ישאר לעולם קיים. ועמד בעושר זה וכבוד זה עד סוף ע' שנותיו, ולסוף ע' שנותיו נפטר יוסף הצדיק, וכל זמן שהיה יוסף קיים זכותו היה מגן וצנה לכל הי"ב שבטים, ולא היה יכול לקטרג הקטיגור, וכשנפטר יוסף אותם י"ב חודש הראשונים אחר פטירתו שהיה משתדל לעלות לגן עדן עליון כדברי רבותינו ז"ל כל י"ב חדש נשמתו של אדם עולה ויורדת, ולסוף י"ב חדש עולה ושוב אינה יורדת:


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:49:5
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:49:5](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:49:5)

וסוד הענין הוא כי הנשמה לאחר שהורגלה בעולם השפל אחר פטירתה אינה יכולה לפרוח באויר לעלות לגן עדן, וכמו שהאפרוחי הצפרים מאחר שיצאו מקליפתן אינם יכולות לפרוח באויר, אלא מתחילין להרגיל עצמן מעט מעט, ובכל יום מוסיפין כח לפרוח יותר עד שלבסוף י"ב חודש יכולה לפרוח עד גן עדן. וכשנפטר יוסף והיתה נשמתו משתדלת לפרוח באויר ולעלות בגן עדן עליון כנזכר, ולפיכך לא היה מגין על ישראל ומצא המקטרג מקום לקטרג על ישראל, וי"י ברחמיו על ישראל גירא הקטיגור על איוב כדי להציל את ישראל, כדברי רבותינו ז"ל משל לרועה וכו'. ועוד בעבור שהש"י רצה לנסות את איוב היוכל לעמוד בנסיון כאברהם ולא עמד ובעט ביסורין, ולא נתייסר אלא י"ב חודש שעלתה נשמתו של יוסף הצדיק בגן עדן עליון והתפלל בעד ישראל והגין משם ואילך על ישראל:


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:49:6
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:49:6](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:49:6)

ובעבור שאין הקדוש ברוך הוא מקפח שכר שום בריה ואפילו הכלבים, כדברי רבותינו ז"ל ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו כתיב בתורה לכלב תשליכון אותו, ולפי שאיוב לא טבל לשם גרות ולא הטיף טפת דם ברית ולזה נקרא ערל ואין לו חלק לעולם הבא, ולזה ניתן לו שכרו בעולם הזה וכפל כל אשר היה לו למשנה בשכרו, וניתוסף לו חיים עוד ק"מ שנה כאמור ויוסף ה' את כל אשר לאיוב למשנה, וכתיב ויחי איוב אחרי זאת מאה וארבעים שנה, מכלל ששניו הראשונים היו שבעים זולתי שנת היסורין שלא נכנסה במנין, באופן שהיו שנותיו של איוב מאתים וי"א שנה, ואינם נכנסים במנין אלא מאתיים ועשר של ימי הטובה, שהשנה של היסורים הם ימי הרעה ואינם נכנסים במנין, ובשנה השנית ליציאת מצרים בזמן המרגלים מת איוב, וידוע שמושב בני ישראל במצרים היו רד"ו שנים, ואיוב נולד בשנה השניה שירדו למצרים ומת בשנה שניה שיצאו. וזמש"ל. מסכ"י:


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:50:1
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:50:1](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:50:1)

נהר נ - לבאר פגם העולם בסילוק הצדיק בר מינן:


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:50:2
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:50:2](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:50:2)

הנה סוד אור עליון המתפשט בעולם הזה התחתון הוא על ידי יחוד הגוף והנפש, והוא משל אל אור הבהיר הבא ומאיר דרך חלונות וחרכים עד הגיעו אל ספיר העומד למטה, ועל ידי היות הספיר ההוא שואב האור הנזכר האור השופע ומאיר דרך חלונות הנזכרים, ואם ידעך בהירות הספיר ויחשך אורו (ו)ישארו כל החלונות כאישון לילה ואפלה, וזה סוד קשר העולמות כולם, מהייחוד הנעלם הבורא עד היחוד הנגלה הנברא שהוא האדם אבן ספיר, והבורא שפעו הוא האור הבהיר המאיר עליו, וע"י ב' הקצוות האלו קשר כל העולמות וחיותם, כי הבורא משגיח באדם, והשגחתו היא עוברת ומחיה כל העולמות, והיינו בסוד הנשמה שבו אשר בה הוא מאיר ונעשה גזרת הספיר ויהלום, ולכן פרישת הנפש מהגוף קשה כי הוא סיבת סילוק שכינה כמעט, וזה אחד מטעמי הקריעה על אדם כשר והבכי וההספד עליו, ולכך ממש כענין המות שהוא ח"ו סילוק חיות מהעולמות כן הוא סילוק הצדיק. וזה מה שנראה לי:


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:51:1
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:51:1](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:51:1)

נהר נא - בסוד ויוסף ישית ידו וגו':


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:51:2
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:51:2](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:51:2)

הענין כי שכל האדם כולל הצורות הגשמיות מחשביות מצויירות, ופתח כניסתם בו הוא העינים, כי העינים יראו הצורה הגשמית וימסרוהו דרך צינורות ידועות לשכל, והנה ימצא על ידי היות העינים פתוחים השכל הגשמי מסתכל בצורות גשמיות, ולכן מצוה לסגור העינים בעת התפלה לסלק דעתו מהצורות הגשמיות כולם ליחד המחשבה בצורות השכליות. ועתה שהאדם מסתלק מסתלקים ממנו מה שהוא פתח כניסת הצורות דהיינו האחיזה שיש לאדם בעולם הזה, והסוגר מורה שישאר אחריו זמן רב יורש חלק ההוא, והענין כי החי נהנה מענייני הגשמיות לעבודת קונו ונשמתו שמחה בעבודת המצוה הגשמיות, ובהסתלק האדם בלי ספק יאבד מכאן ולהלאה תועלת הנמשך לנשמה מעולם הזה הגשמי, וכאשר ישאר לו בן ראוי וכשר והגון והבן עוסק בעולם הזה במצות מעטירים האב מלמעלה באור מצות הבן, ועל ידו נהנה, וזהו ויוסף ישית ידו וגו', לרמוז כי יוסף יורש אותו הענין, וממצוותיו נהנה יעקב. וזמש"ל:


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:52:1
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:52:1](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:52:1)

נהר נב - לבאר מציאת ההרגש למתים, וסוד התכריכין של פשתן:


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:52:2
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:52:2](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:52:2)

במסכת ברכות ובזוהר נמצא שיש קשר אל הנשמה עם הגוף אחר שנסתלקה ואפילו אחר ששלטה הרקב בעצמות, ימצא הקשר הזה בעצם קטן שהוא כשאור בעיסה בתחיית הגוף, והנראה שהעצם הזה הוא עצם הקטן שהוא תחת המוח בו בפנימות הגולגולת ואינו דבק אל עצם אחר והוא קטן כשעורה, האמנם אינו כמציאות שעורה אלא הוא עגול וקרוב אל המרובע ובו חוטי דם בדמות עכביש מסובכים אלו באלו, ובאותם הורידין מיוסדים ה' חושים וכמעט כל הגוף וחיותו בענין חמשה חושים בנויים על זה, והוא חוש המשותף מכולם, ולכן ממנו נבנה כל הגוף, ובכל מקום שימצא עצם זה שאין לו ביטול עולמית ימצא קשר הנשמה בו, לסבת יחס הקודם אל הנשמה עם הגוף, שעם שתסתלק ישאר קשר ובנין ורושם, כי זו בחינת הקדושה ועל זה נאמר והשימותי את מקדשכם, אף על פי שהם שוממים בקדושתם הם עומדים, ונוסף עוד שעיקר בריאת האדם לא היה למיתה, אלא להיותו הויה קיימת אלא שחטא אדם וגרם המיתה וההעדר, ועכ"ז אינו תמידי אלא מעותד אל התחייה כמו שהעידה התורה בכמה מקומות, לכן ההעדר אשר יעדר החיים מן הגוף אינו העדר החלטי אלא קצתי, אמנם בעצם זה תשאר הקשר החזק ואמיץ עד שהקשר הזה יחזיר הדבר אל קדמותו שהוא סוד התחיה:


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:52:3
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:52:3](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:52:3)

והנה אלו חמשה חושים להם בחינה גשמית מתלבשת בגוף ובחינה בעצמם, והנה בחינתם בגוף יסתלק במיתת האדם, אמנם בחינתם מצד עצמם הוא יש העומד ואינו אבד במיתת הגוף, והם תמיד קרבים אל העצם הנזכר ואין להם ביטול לעולם, ולזה אין המיתה מבטלת החושים, וענין ר' אלעזר יוכיח, וכן אמרם דובב שפתי ישנים, ומעשה דאחאי בר יאשיה יוכיח שהגוף ממש היה מדבר ושומע, אמנם ענין המיתה הפרד הקשר שיש לה' חושים שהם קשורים בדרך אחרת בזמן החיים. וכן מהדרוש הזה יובן ענין לבוש המתים, כי כמו שנכנסים בקבר כן ממש מתלבש הכח ההוא שבקבר ברוחניות הלבוש הגשמי שמוליך עמו, והיינו סוד הכח המעמיד גשמיותו שאין דבר הגשמי מעדני או מלאכותיי שאין בו כח מלמעלה ושעטנז יוכיח, שפוגם בכח טמא השורה עליו על הנפש, וכן אותו כח שהלבושים ההם מלביש הנפש הגשמיות אף אם ירקבו התכריכים, וזה טעם ר' גמליאל שאמר לא אהיה כחתן בין האבלים, ולא כאבל בין החתנים, וכן המחצלת הנזכרת במסכת ברכות בההוא עובדא, וכן העידו האנשים העסקנים שקוברים אחרים אצלם, כדפירשו רבותינו ז"ל כפי מה שהלבישום בשעת מיתתן נראים כך, אם נאים נראים נאים, ואם כעורים נראים כעורים, ודברים אלו אמיתיים:


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:52:4
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:52:4](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:52:4)

ומצאתי בסכ"י וזה לשונו, דע שיש סוד גדול בלבישת בגדי פשתן, כי הוא תועלת לחיים ולמתים לקטנים ולגדולים, שכל נפטר שמתלבש בתכריכי פשתן לבן אפילו שנפטר בחו"ל כל קטיגור מתהפך לו לסניגור, והרוצה לחקור ולדרוש ולבדוק ולנסות מופת סגולת לבישת בגדי פשתן בלא לבוש אחר, ואפילו תינוק שאביו מוחזק שמתו לו בנים הרבה ע"י לילית הרשעה, או רוח רעה, או כל רוחני מסטרא דשמאלא, תינוק זה בטוח מכל אלו הזיקות בסגולת לבישת בגדים אלו:


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:52:5
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:52:5](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:52:5)

ודע שסגולת בגדי פשתן הנזכרים, דוקא שלובש בגדי פשתן לבדו בלא מין אחר עמו, אבל אם נתערב מין אחר עמו אפילו חוט אחד פוסל בו, ופרעה השיג בחכמתו סגולת הבגדים ולכן היה מלובש כולו בבגדי פשתן לבן, ובהם היה מתגאה בפני חכמיו וגדוליו ואומר להם כי הוא אלוה, והמופת שכל חכמיו וחרטומיו לא היו יכולין לשלוט בו ברוב כשופיהם, והם לא ידעו שהיה הדבר תלוי בסגולת הבגדים, וגם יוסף השיג זה הסוד ברוח הקודש, וידע שהלובש בגדי פשתן לבן אין שולט בו לא עין הרע ולא רוח רעה ולא שום מיני כישוף, כלל הדברים שניצול מכל דבר רוחני חוץ מרשות הבורא שאין דבר עומד לפניו, אבל שולטין עליו כל מיני נזק טבעי וגשמיי כגון מים ואש וקור וחום ואבן וברזל, וכל מיני מקרה ופגע, ודע כי לא יש מסוכן בעולם כמו כהן גדול ביום כפורים שהיה נכנס לפני ולפנים במקום שאין רשות לשום מלאך ושרף לכנוס שם, כמו שאמרו רבותינו ז"ל בירושלמי מאי וכל אדם לא יהיה באהל מועד, אפילו מי שנאמר עליו ודמות פניהם פני אדם שהם חיות המרכבה, וכדי שלא יתקנאו עליו קנאה ותחרות לקטרגו, לזה צוה האל יתברך שכל מצותיו עצה טובה, שיכנוס בבגדי פשתן לבן שהם מסוגלים שהקטיגור מתהפך לו לסניגור. ולזה יוסף השיג זה הסוד כנזכר, ולזה פרעה הרשע מרוב דאגת לבו בראותו את יוסף לבוש בגדי שש לזה שם רביד הזהב על צווארו כדי לבטל סגולת לבישת הבגדים, וז"ש וישם רביד הזהב, ויוסף לא חשש לענין הרביד לפי שעה, כדי להראות לפרעה שלא השיג הסוד, אמנם כשהלך לביתו הפשיט רביד הזהב מעליו. וכל זה כדי להעלים מפרעה הרשע הענין. וזמש"ל:


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:53:1
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:53:1](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:53:1)

נהר נג - לבאר אימתי תתלבש הנשמה בלבושה הרוחני:


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:53:2
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:53:2](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:53:2)

הענין הנה יקשה על מה שאמרו בזוהר (פרשת שלח לך ע' שכא ) כי כל זמן שהגוף קיים בקבר אין הנשמה והרוח נכנסים למנוחתם, אם כן יעקב וכל מלכי בית דוד הנחנטים, וכן הצדיקים שאין רקב שולט, בבשרם, כמו אחאי בר יאשיה, וכיוצא מי שאין בו קנאה, אם כן ח"ו יצא שכרו בהפסדו שהרי לעולם אינם מתלבשים לבוש המלכות ח"ו. אמנם י"ל כי כאשר הגוף ההוא אינו ראוי והגון מפני רוע מעללי הקנאה והמעשים המכוערים וכיוצא, אז צריך לידון ולישפט על רוע מעלליו בלי ספק, ואי אפשר להתלבש הרוח בקדושה העליונה אלא עד ירצה מפעליו המכוערים, וכן רוחו סובלת צער זה שהוא ערום, וכל שכן אם יעמוד בדין הגיהנם, והיינו הנזכר בזוהר, אמנם איש אשר מעשיו הגונים וישרים מתרקב בזריזות, ואם הוא צדיק גמור ועינה (נפשו) וגופו לרצון קונו יזכה ללבוש ההוא אף בחיים, כמו מרדכי ואסתר, וכל שכן שיזכה מיד אחר המות ולא יעכבם הגוף כלל, ומטעם זה לא עיכב לרבי אלעזר בר' שמעון כל אותם השנים שעמד בלא קבורה וכיוצא. וזמש"ל:


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:54:1
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:54:1](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:54:1)

נהר נד - לבאר חטא אדם הראשון ותיקוניו:


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:54:2
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:54:2](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:54:2)

הענין שאדם הראשון באותן ק"ל שנה שהוליד שידין מטיפת הקרי שהם ניצוצות קדושה ונתלבשה בתוך הקליפה, ומה גם שהם עליונות שהטיפות שיוצאות על ידי הזכר לבד הם יותר מעולות. והנה היה בהכרח לתקנם, וזה צריך כמה גלגולים עד תום חלאתם. ודע כי אלו הנשמות ר"ל ניצוצי הקרי היו מגולגלים בדור המבול, ולכן היו כל כך מורדים מרוב הקליפה שהיה בהם, וגם היו משחיתים את דרכם על הארץ בסוד כי השחית כל בשר, וזהו אמחה את האדם אשר בראתי, כי הם בני האדם ממש יציר כפיו יתברך, וזהו אומרו וכל יצר מחשבות לבו רק רע וגו', פירוש כי להיותם מסוד הנגעי בני אדם היו גם הם מרשיעים ממקום שבאו, ואח"כ נתגלגלו פעם שנית באנשי דור הפלגה, וגם הם חטאו פעם שנית, וז"ש אשר בנו בני האדם ואמרו בזוהר בנוי דאדם קדמאה, בנוי ממש שהוליד באותן ק"ל שנים, ואחר כך נתגלגלו פעם ג' באנשי סדום וגם הם חטאו, וז"ש ואנשי סדום רעים וגו', כמ"ש לא יגרך רע, רצה לומר שבאו מאותו רע:


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:54:3
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:54:3](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:54:3)

ואחר שהרעו ג' פעמים בג' גלגולים, וראה שלא הצליחו אז נטעם פעם ד' במצרים, והן הם ישראל שבמצרים, וזהו טעם לגלות מצרים, כי הלא הם היו דור המבול, ולכן גזר עליהם פרעה כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו, כנגד העונש שנימוחו בימי מבול, גם גזר עליהם להיותם בעבודה קשה בחומר ובלבנים, כנגד גלגולם בדור הפלגה שהיו עושים לבנים וחומר לבנות המגדל, וגם ערב רב היו מאותו הגלגול רק שלא נתקנו עדיין, ולזה נקראו עמו של משה כי שחת עמך וגו', כי כולם היו מסוד הדעת שמשם יצא משה רבינו ע"ה, כי הנשמות היוצאים על ידי קרי הם יותר עליונות מן הבאות מזכר ונקבה, שהם באות משורש הדעת וכולם היו ניצוצות של משה רבינו ע"ה שנמשכו בקליפות, ואז נתקנו במצרים על ידי משה, והוצרך להעלותם מן הארץ ההיא ולזכותם על ידו, כי הוא מוכרח לתקן שרשו:


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:54:4
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:54:4](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:54:4)

ולזה יוכבד אם משה היתה גלגול חוה, ואולי גם עמרם הוא גלגול אדם, ולכן מת בעטיו של נחש, והוא פירש מן חוה אשתו יוכבד ק"ל שנים כדי שבאותם ק"ל שנים ימשכו אותם נגעי בני אדם קדמאה ויבואו לעולם, ואחר שכלו כולם מלבא לעולם, אז חזר עם אשתו והוליד למשה רבינו ע"ה לתקן אותם הניצוצות שלו, דוגמת שת שנולד אחרי שחזר אדם עם חוה אשתו, ושת הוא גלגול משה, וראה איך כל דרכי האל יתברך מכוונת ביושר:


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:54:5
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:54:5](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:54:5)

ודע כי ג' מיני קרי היו לאדם הראשון כי קודם שנולד קין והבל היה מתחילה מוציא ש"ז לבטלה, וכשבא על חוה להוליד קין והבל היה מזריע זרע לבטלה וברגע ההיא בא על חוה ונתערבו הטיפין, וגם כן אחרי שנולד קין היה מוציא ש"ז לבטלה כל הק"ל שנים, וכנגד ג' בחינות אלו הם ג' גלגולים הנזכרים, דור המבול, דור הפלגה, ואנשי סדום. ודע כי אדם הראשון היה חשוד על הגזל לזה נחתם גזר דין של דור המבול על הגזל, גם כי אדם הראשון כופר בעיקר היה וכנגדם היו דור הפלגה עובדי ע"ז, גם אדם הראשון נצטווה על הדינים וכנגדם אנשי סדום כופרים בדינים והעמידו דיינים רעים:


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:54:6
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:54:6](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:54:6)

והנה כשעמדו ישראל על הר סיני פסקה זוהמתן, ולכן תחילה צריך לתקן ג' פעמים אלו, ואמנם כנגד דור הפלגה שכפרו בעיקר ולכן שבת ודינין במרה אפקוד, כי המודה בשבת כמודה בכל התורה כולה וכן להפך, וכן המודה בע"ז ככופר בתורה כולה וכן להפך, ולכן נתנה להם תחלה השבת והדינין שלה לכפר עליהם עון ע"ז, כמשארז"ל כל המקיים שבת כהלכתו אפילו עובד ע"ז כ[דור] אנוש מוחלין לו. וכנגד דור אנשי סדום שכפרו בדינים לכן נתנה פרשת הדינים של ואתה תחזה קודם מתן תורה, ובזה נמחל להם העון של סדום. וכנגד דור המבול מענין הגזל נאמר פרשת משפטים, והתחיל בדין עבד עברי שנמכר על גניבתו וגזילתו, ובזה נמחל להם העון ופסקה זוהמתן. וזהו טעם נישנת התורה ג' פעמים, במרה, ופרשת יתרו, ומשפטים. וזמש"ל. מהרי"א זלה"ה:


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:55:1
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:55:1](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:55:1)

נהר נה - לבאר פגם אדם הראשון בעת שחטא:

**chat gpt:**
...**Translation:**


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:55:2
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:55:2](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:55:2)

דע כי אדם הראשון היה לו נפש רוח ונשמה מבי"ע, ועליהם נפש רוח ונשמה מן אצילות ממלכות ת"ת בינה, ואלו נקראים זיהרא עילאה. ובעת שחטא ועדיין לא נולד קין אז נסתלקו ממנו סוד נר"נ של האצילות, וזהו המיתה הגמורה, והיינו אומרו כי ביום אכלך ממנו מות תמות וגו'. ודע כי חנוך נטל סוד הנשמה דאדם דזיהרא עילאה דאצילות, ולכן היה מלאך בשמים הנקרא שרו של עולם לפי שהיא מן האצילות עצמה, והיא שולטת על כל העולמות. ודע כי אליהו ז"ל נטל סוד רוח של אצילות של אדם הראשון ולכן גם הוא זכה להיות מלאך ולא מת. אמנם הנפש דאדם דאצילות נטלוהו קין והבל כדי לתקן אותם שיוכלו לתקן הפגם אחר שנתערבו טוב ברע כו'. ודע כי החלק של הנשמה של אדם הראשון נמשכה אחר כך ביוסף הצדיק, ולכן היופי של אדם הראשון באה לו ליוסף מאותו זיהרא עלאה של אדם הראשון, ויוסף זכה לזאת הנשמה באותו הלילה שנגמרה שיעבודו, כדי לעלות למלוכה, ולזה למד ע' לשון לפי שזכה לאותו הנשמה שהיא של מטטרו"ן הממונה על הע' אומות, וידע לשון כולם. וזמש"ל. מהרי"א זלה"ה:

**chat gpt:**
**Nahor 55 – To Explain the Blemish of Adam HaRishon at the Time of His Sin:**


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:56:1
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:56:1](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:56:1)

נהר נו - לבאר סוד אליהו ופנחס ונשמתם:


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:56:2
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:56:2](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:56:2)

דע כי כשחטא אדם הראשון נשרו אבריו, ר"ל כי כל אותם חלקי הנשמות הכלולות בו קודם החטא כולם נסתלקו ונשרו ממנו ונפלו אל עומקי הקליפות, זה בכה וזה בכה. אמנם חנוך נטל כל החלק הראוי לו מנר"נ דבי"ע וגם נטל חלק הנשמה דאצילות דאדם הראשון כנ"ל, אמנם חלק הנפש דאצילות נשאר באדם הראשון פורח עליו ולא נסתלק, וכאשר הוליד את קין והבל אז נטל קין והבל אותה הנפש דאצילות עם כל השאר המגיע להם מחלק בי"ע. ודע כי בנפש הזאת יש אור מקיף ופנימי, והנה נדב ואביהו הבאים משורש קין הנה הם לקחו סוד אור מקיף של נפש דאצילות. ואמנם אליהו שהוא פנחס נטל אח"כ זה וגם הפנימי וכו'. ודע כי פנחס בא מב' ניצוצות א' משורש יוסף שפטפט ביצרו, וניצוץ ב' מיתרו שפיטם עגלים. והסוד כי להיות יוסף סוד היסוד אשר כל הנשמות והחסדים והגבורות מתערבים ובאים שם, לכן יש מציאות להתערב משורש אחר עם השורש של יוסף ואין תמיה בזה. ודע כי חלק יתרו היה מחלק נפש פנימי דאצילות הרי שהיה פנחס כלול משניהם. והנה אח"כ כאשר מתו נדב ואביהו בסיבת החטא אז נתעברו בפנחס מחמת אותו החלק שלו שהיה מיתרו שהוא קין:


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:56:3
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:56:3](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:56:3)

ודע כי הנשמה הבאה מעת ההולדה אף על פי שתהיה מעורבת יחד מכמה ניצוצים, כמו זו של פנחס שבאה מבנות פוטיאל מב' טיפות, כי פוטיאל לשון טיפין ולא הוצרכה למי שמחבר אותם יחד, אך הנשמה הבאה אחר הלידה כמו נשמת נדב ואביהו שבאו בפנחס אחר שנולד, הנה אלו צריכים נשמה אחרת שתבא מלמעלה שיחברם יחד ולא תהיה אותו הנשמה מגולגלת רק ביאה הראשונה שתבא לעולם, וזו הנשמה נקראת אליהו התשבי מתושבי גלעד, והיא משורש גד, וזו באה מחדש לחבר את נשמת נדב ואביהו עם פנחס. ודע כי לחבר ג"כ זו הנשמה החדשה עם אותם הנשמות הישנות, באה נשמה אחרת חדשה והיא משורש בנימין, וזה שאמר אליהו אני מבני בניה של רחל, הרי כאן ד' נשמות, א' פנחס עצמו, ב' נדב ואביהו, ג' אליהו התשבי, ד' אליהו משבט בנימין, וז"ס אליהו בארבע, ואף על פי שהם כלולות מהאחרות כי פנחס כלול מב' טיפין כנזכר, וכן של נדב ואביהו תרי פלגא דגופא, אין אנו קוראים אלא הכללות מה שהיה נקרא נשמה אחת:


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:56:4
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:56:4](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:56:4)

ודע כי כאשר חטא אליהו כשלא רצה לילך אצל יפתח להתיר לו נדר בתו כמ"ש רבותינו ז"ל, אז נסתלקו ממנו נדב ואביהו ולא נשאר לו רק טיפת יוסף לבדו, וטפת יתרו יצא ממנו, ולהיות כי היא עיקר החטא כי הלא נדב ואביהו היו מושאלים שם כנזכר, וכן ב' מציאיות של אליהו משבט גד ומבנימין ג"כ היו מושאלים שם, גם טיפת יוסף היתה יותר רחוקה מחטא מטיפת יתרו, כי היא טיפת קין שהיתה ביתרו שהיה מפטם עגלים לע"ז ומצדו עיקר החטא, וכאשר נסתלקה נפש טיפת יתרו שהיתה בו עיקרית נתגלגלה ביחיאל בית האלי. ודע כי כאשר נפלו כל העם על פניהם ואמרו י"י הוא האלהים, אז נמחל עון נדב ואביהו ונתקנו ונסתלק להם ונפרדו בבריחתו אל המערה:


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:56:5
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:56:5](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:56:5)

ודע כי נשמת אליהו התשבי כאשר עלתה לשמים ושוב לא ירדה, והיא שהיה משבט גד, ונשמת נדב ואביהו נמסרו לאלישע, ונשמת של חלק אליהו מבנימן הוא שנתחבר אחר כך עם אליהו התשבי של מעלה, וזהו אליהו דבנימין העולה ויורד ומדבר עם החכמים ועושה הנסים. ודע כי אותו הטיפה של יתרו שנתנה ליחיאל ומת אחר כך, ואחר כך נטלה אליהו עמו ואותו הטיפה של יוסף כנ"ל היא אשר נתנה אליהו ליונה בן אמיתי, והוא עתיד להיות משיח בן אפרים ב"ב. וזמש"ל. מהרי"א זלה"ה:


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:57:1
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:57:1](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:57:1)

נהר נז - לבאר שאנו גומלים עם הצדיקים רעה תחת טובה:


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:57:2
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:57:2](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:57:2)

והענין כי הצדיקים הם גומלים עמנו חסד תמיד, שהם דרך ותעלה וצינור להורדת מי השפע לגדל פרי הצלחתינו הגשמית והרוחנית, והענין שאין דרך להורדת השפע מי הבריכה העליונה כי אם על ידי התעלות הרחבים וישרים, וכמו שבהעדר המים אי אפשר גידול הזרעים כך בהעדר התעלה וקלקולה אי אפשר גידולם גם כן, והנה לא לבד שאין אנו גומלים להם טובה חלף עבודתם עמנו, אלא בשלנו יהיה להם הצער הגדול הזה בעת סילוקם קודם זמנם במיתת משונות, כי בעוונותינו ירא ושלם לחרפה, וז"ש דניאל כי בחטאינו ובעוונות אבותינו ירושלים ועמך שהם הצדיקים הנקרא שם ה' עליהם לחרפה וגו'. והענין כי בהיות הצינורות חזקים ורחבים הוא בהכרח ימשכו המים להשקות הכרם ונטיעותיו, וכראות בעל הכרם שקווה לעשות ענבים ויעש באושים, הנה ישבר הצינורות לבל ישקה שורש פורה ראש ולענה, וז"ס סילוק הצדיקים בעון הדור, וז"ש הכתוב רוב אוכל ניר ראשים ויש נספה בלא משפט, ירצה רוב אוכל המזון יהיה לעולם על ידי ניר והכנת הצדיקים שהם ראשי העדה, ויש מהראשים הנזכרים נספה בלא משפט, ירצה בלי היות לו משפט מות, רק בעון הדור. וזמש"ל:


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:58:1
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:58:1](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:58:1)

נהר נח - לבאר סוד חיי דוד המלך ע"ה, וסוד הסוכה:


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:58:2
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:58:2](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:58:2)

דע שמדת דוד היא המלכות, ונקרא מלכות בית דוד והיא השכינה ההולכת עם ישראל בגלות ונקראת סוכת דוד, כאומר ביום ההוא אקים סוכת דוד הנופלת, וכמו שאין שכינה יורדת למטה מעשרה כך הסוכה שאינה גבוה י' טפחים אינה נקראת סוכה, וכן דוד הרמוז במדת השכינה והסוכה כנזכר, והיה ראוי שיחיה כ"ה אלף ות"ר ימים כחשבון האיסרין של י' טפחים כמו שיתבאר. והענין דע שכל כלי שחללו טפח על טפח ברום טפח, מחזיק ק"ס דר"הם בלח, שהטפח הוא ד' גודלין וכל האצבעות הנז' הם בגודל, וטפח על טפח ברום טפח הם ס"ד גודלים, וכל שיעור גודל מחזיק ב' דרה"ם וחצי, נמצא כלל שיעור ס"ד גודלים ק"ס דרה"ם, בסוד שם המפורש שם בן ד' הנקרא ע"ץ שהוא בגי' ק"ס, שבו נמתקו מי מרה כאמור ויורהו י"י עץ, וז"ס שנקרא שם המפורש שם בן ד' ע"ש מדת הטפח שהיא ד' גודלים כנזכר, שאין לומר שנקרא שם בן ד' להיותו מד' אותיות, שהרי שם אדנ"י ושם אהי"ה כל א' מהם שם בן ד' אותיות ולא נקראו שם בן ד', אמנם הוא סוד ידוע למקובלים, ואפשר שהוא הנזכר:


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:58:3
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:58:3](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:58:3)

נמצא כי כל שיעור טפח מחזיק ק"ס דרה"ם, וכל דרה"ם י"ו איסרים נמצא סכום כל האיסרין של ק"ס דרה"ם הם ב' אלפים ותק"ס איסרין, ושיעור ב' טפחים הם חמשת אלפים וק"ך איסרין, נמצא שיעור י' טפחים כ"ה אלפים ות"ר איסרין, וז"ס הנה טפחות נתת ימי, שראה דוד ברוח הקודש ששיעור מדת ימיו כ"ה אלפים ות"ר ימים לא פחות ולא יותר, כחשבון האיסרין של עשר טפחות כשיעור גובה הסוכה שהיא סוד השכינה, וכמו שהשכינה אינה יורדת למטה מי' טפחים כן דוד הרומז לשכינה לא היה הוא ראוי להפטר מן העולם עד שיחיה כ"ה אלף ות"ר ימים כנזכר:


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:58:4
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:58:4](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:58:4)

וידוע סוד מאמרם ז"ל שר"ת אדם הם אדם דוד משיח, ולפי שנקנסה מיתה על האדם כאמרו כי ביום אכלך ממנו מות תמות, ויומו של הקדוש ברוך הוא אלף שנים כאמרם ז"ל, ואדם לא חי אלא תתק"ל שנה וחסר לו ע' שנים לתשלום אלף, ונתנם אדם לדוד שהוא גלגול שני לאדם, ומיתת דוד היא מותא תניינא לאדם, ונתקיים בו גם כן ביום אכלך ממנו מות תמות, וגלגול ג' הוא משיח בסוד אדם דוד משיח, והמשיח הוא מנחם בן חזקיהו שנולד בחורבן בית ראשון ביום ט' באב בשנת ג' אלפים של"ח ליצירה, ומשיח בגי' חש"ן שהוא חושן לישראל, ונח"ש לאומות, ולזה נקרא דוד משיחא, שאין לומר שנקרא כך לפי שנמשח בשמן המשחה שהרי הרבה נמשחו, והרי אהרן נמשח גם כן ואין אנו אומרים רק אהרן כהנא ולא אהרן משיחא. אמנם הכוונה שנקרא דוד משיחא הוא שדוד הוא המשיח שעתיד לגאול את ישראל בע"ה:


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:58:5
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:58:5](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:58:5)

ונחזור לעניינינו שהאמת הוא שהיה ראוי שיחיה דוד כ"ה אלף ות"ר יום כנזכר, אמנם דוד לא חי רק ע' שנה וחצי יום יותר בסיבת השתדלותו בתורה ביום הפטירה, וידוע שימות שנה הם שס"ה יום ורביע, וכשתצטרף שס"ה יום ורביע ע' פעמים יעלו כ"ה אלף תקס"ז ימים ומחצה, ועם החצי יום שחי יותר על ע' שנה בסיבת עסקו בתורה כנזכר אז נשלמו כ"ה ותקס"ח שלמים, וסימנך כ"ה תיק"ן ח"י, ר"ל שכ"ה תיקן חי העולמים שיחיה כחשבון כ"ה תיק"ן ח"י באופן שימי דוד היו כ"ה אלף ותקס"ח יום, חסרו לו ל"ב יום לתשלום כ"ה אלף ות"ר שהוא בחשבון איסרי י' טפחים כנזכר, וז"ס ב"ל נמוטו פעמי, ר"ל ב"ל יום נמוטו פעמי שנפטר קודם זמנו ל"ב ימים, ואולי אפשר שכמו שנמעטו ע' שנה ול"ג יום לאדם בשביל דוד שהיה גלגול שני ולא חי אדם רק תתק"ל שנה חסר ל"ג יום, הע' שנה ויום א' בשביל דוד שהיה גלגול שני, ול"ב יום למנחם בן חזקיהו שהוא גלגול ג' כדאיתא באיכה רבתי. וזמש"ל. מסכ"י:


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:59:1
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:59:1](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:59:1)

נהר נט - בענין תחיית המתים:


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:59:2
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:59:2](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:59:2)

הנה תחיית המתים הם סוד הנשמות שהם בסוד המיתה ודאי בפרודא מן גופא, כי כמו שעיקר השכינה בתחתונים להתפשט ולהתקשר אצילות בבריאה, ובריאה ביצירה, ויצירה בעשייה, ועשייה בחיי הגלגלים, והגלגלים ביסודות הגשמיים, וענין זה הוא שלימות המציאות, וכאשר לא יתפשט סוד המציאות הזה ולא יתקשר אין העולם על שלימותו, שלא נאצל ונברא ונוצר ונעשה אלא על סוד הקשר הזה, כך סוד הנשמה דאצילות נקשרת בנשמה דבריאה, ודבריאה ברוח דיצירה, ורוח בנפש דעשייה, ונפש דעשייה בחיי הגלגלים שהוא חיות האדם, והחיות ביסודות שהוא הגוף, וזהו כל שלימות האדם להיותו תמונה שורה בתוכה אין סוף בתמונת כל המציאות כולו. וכל זמן שאין הענין כן יאמר גדר המיתה בכל המציאות כי הנשמה במיתה והצנע בהצנע, והרוח והנפש והגוף כולם במיתה, ומי גרם המיתה הזאת סוד החיצוני שהוא מחבת ברזל שניתן בין העולם הזה והעשייה, והבדיל המדריגות, שכל זמן שיש קדושים ואין החיצוני מבדיל כל האור מתפשט מרום המעלות ועד נקודת הארץ, ולא תאמר שיתקשרו במדריגת האלו קצתם בזולת קצתם, שאי אפשר כלל, אלא דוקא כולם כאחד יחד נקשרים, וזהו הטעם המיתה אל הגוף ממש, שהנשמה והרוח והנפש נפרדו כל א' וא' ליסודו, מפני שאחר שאינם מתקשרים ב' חלקים התחתונים שהם חיי הגלגלים וד' יסודות, יתפרדו למעלה שאר הבחינות, וכן כיון שחיים אינם נקשרים בד' יסודות יתפרדו החלקים:


###### Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:59:3
[Chesed LeAvraham, Even Shetiya 4:59:3](https://torahapp.org/share/book/Chesed%20LeAvraham/s/Even%20Shetiya/r/4:59:3)

והפרד הגוף מן החיים האלו הוא על ידי המלאך המות, והיינו סוד מלאך המות שיכנס הקליפה לעולם הזה ויתפשט בו, והוא מחבת ברזל מפריד החיים העליונים, ונשאר העולם במיתה וח"ו אין קשר לאצילות עם הבריאה, ולא הבריאה עם היצירה, ולא היצירה עם העשייה, מפני שאין העשייה בעולם השפל מפני המיתה שבו שנפרדו חיי הגלגלים מן היסודות, וענין זה ממש הוא המיתה באדם שיכנוס החיצוני בין החיים הם חיי הגוף ובין היסודות ויפרידם, ופרידתם ממש גורם פרידת הנשמה מרוח ורוח מנפש, והרי כל חלק וחלק נסתלק, ורפואתם ממש להחיותם ממש היינו טל עליון שהוא מג' ראשונות מרפא ומתקן כל פירוד ופגם שיש אל הספירות התחתונות, ומשם יתוקנו כל העולמות, כך ממש סוד התחייה שיושפע טל מרישא דמלכא למלכות שבה ויתקנו כל המדריגות המציאות, ואין תחית המתים אלא מצד טל תורה (וגו'), או המחזיקים בה כנזכר. וזמש"ל: