## Cheshbon HaNefesh Section 48

###### Cheshbon HaNefesh 48:1
[Cheshbon HaNefesh 48:1](https://torahapp.org/share/book/Cheshbon%20HaNefesh/r/48:1)

**לפי** שהמוסר בלא עצה אינו מספיק כלל דלאו בכל שעתא מתרחיש שתהא הנפש הבהמית נשמעת לעצת הנשמה המשכלת, ואפילו בשעה שהיא מבררת דבריה כשמש בחצי השמים, ד"מ מי שעומד בריחוק ח' אמות אחורי קנה השרפה (הארמאטי או קאנאנע) בשעה שרוצין להבעיר בה את הפתילה, והוא נמלך בעצת הנפש המשכלת להתרחק ממנה עוד ד' אמות למערב בעוד שהוא מדקדק לראות שפיה מכוון למזרח, אעפי"כ נטלת ממנו דעה והשכל ע"י הבהלה והוא נזדקר לאחוריו כאיש משוגע ע"י רוח בהמיותו אח"כ בשעה שהיא פוקעת:


###### Cheshbon HaNefesh 48:2
[Cheshbon HaNefesh 48:2](https://torahapp.org/share/book/Cheshbon%20HaNefesh/r/48:2)

**אפילו** תינוקות של בית רבן יודעין שסוף האדם למות שהכל בידי שמים ה' נתן וה' לקח, אלף דברי תנחומין ברורים כשמש כאלו, ומ"מ אפי' חכם ונבון אזני נפש בהמיותו אטומות ומוחו מטומטם בשעה שמתו מוטל לפניו:


###### Cheshbon HaNefesh 48:3
[Cheshbon HaNefesh 48:3](https://torahapp.org/share/book/Cheshbon%20HaNefesh/r/48:3)

**והכל** מודיעין לשיכור את קלונו וקלון משפחתו ופגם גופו ונשמתו וכו' והוא שומע ומודה לדבריהם אלא שאין יכולת בלבו עוד לשוב מדרכיו, עד שהוא מואס כל מוסר, אוטם אזנו ובורח מן התוכחות:


###### Cheshbon HaNefesh 48:4
[Cheshbon HaNefesh 48:4](https://torahapp.org/share/book/Cheshbon%20HaNefesh/r/48:4)

**לכן** היונים הקדמונים שבארץ לאקאניע, היו אונסים את עבדיהם לשתות ולהשתכר ביותר, עד שיקיאו ויתנוולו מאד לעיני בניהם, שעי"כ יתחנכו הם למאס את השכרות מנעוריהם, ואפילו ברפואות הגופניות איתא נמי דוגמאות טובא שצריך הרופא להתחכם בכל התפעלות כיצד למתק, להזיל, ולהקל סממני הרפואות היקרים והמרורים ביותר ושאר תרופות הקשות, בכדי שיוכלו החולים האיסטניסים והילדים לעמוד בהם, וכיצד להמציא אותם בדמים מועטים לחולים עניים, דאל"ה כל צרי גלעד לא יועילו ולא יצליחו דמי שאינו יכול להשתמש בהם עאכו"כ לרפואות הנפש, שצריך לבקש ולהמציא תחבולות רבות מאד, בכדי להספיק לכל מיני חולה ולכל מיני מחלה כ"כ שאפשר:


###### Cheshbon HaNefesh 48:5
[Cheshbon HaNefesh 48:5](https://torahapp.org/share/book/Cheshbon%20HaNefesh/r/48:5)

**והנה** הארכנו בהגהות מרובות שאין בכולם תועלת לכל, אלא שהמעיינים יבררו להם איש איש חלקו, אבל כדאי הם הדברים שכבודו של אדם וחייו וכו' (כ"ח):