## Chiddushei HaRadal on Vayikra Rabbah Chapter 1

###### Chiddushei HaRadal on Vayikra Rabbah 1:1:1
[Chiddushei HaRadal on Vayikra Rabbah 1:1:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20HaRadal%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/1:1:1)

(א) **נקראו הנביאים מלאכים.**עיין ב"ר פס"ח ובמ"ר ר"פ ט"ז:


###### Chiddushei HaRadal on Vayikra Rabbah 1:1:2
[Chiddushei HaRadal on Vayikra Rabbah 1:1:2](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20HaRadal%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/1:1:2)

(ב) **פנחס בשעה שהיה רוה"ק כו'.**לקמן ס"פ כ"א:


###### Chiddushei HaRadal on Vayikra Rabbah 1:1:3
[Chiddushei HaRadal on Vayikra Rabbah 1:1:3](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20HaRadal%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/1:1:3)

(ג) **מבית אב שלהן.**פי' על שם עיקר ענינם. שהוא שליחות לדבר בשם ה' נקראו מלאכים כלומר שלוחי ה' (וש"ב הרב מוהר"ר מאיר ברלין ממאהליב הגיה בית אב שלהן שנקראו הנביאים מלאכים הה"ד כו'. ופירושו בנין אב של כל הדרשות האלו שהביאו כאן הנה מקרא זה אבוהן דכולא):


###### Chiddushei HaRadal on Vayikra Rabbah 1:1:4
[Chiddushei HaRadal on Vayikra Rabbah 1:1:4](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20HaRadal%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/1:1:4)

(ד) **ביירה ויהב ארנונא.**(בסנהדרין כ"ז) אמרי' שמותר לזרוע בשביעית משום ארנונא (ובירוש' משמע חרישה מועטת וע"ש בתוס') ובערוך ע' הונא הביא הגי' אנונא ע"ש פירושו:


###### Chiddushei HaRadal on Vayikra Rabbah 1:1:5
[Chiddushei HaRadal on Vayikra Rabbah 1:1:5](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20HaRadal%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/1:1:5)

(ה) **לשמוע בקול דברו.**א"ר תנחום בר חנילאי זה משה בנוהג כו' כצ"ל. ודרש לשמוע בקול דברו קאי ג"כ על גבורי כח דרישא זה משה שהיה בכחו לשמוע כל הדבור. וכן דרש על זה להלן שויתי עזר על גבור (הר"מ ברלין):


###### Chiddushei HaRadal on Vayikra Rabbah 1:2:1
[Chiddushei HaRadal on Vayikra Rabbah 1:2:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20HaRadal%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/1:2:1)

(ו) **ר"א פתח ישובו כו'.**במ"ר רפ"ח:


###### Chiddushei HaRadal on Vayikra Rabbah 1:2:2
[Chiddushei HaRadal on Vayikra Rabbah 1:2:2](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20HaRadal%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/1:2:2)

(ז) **שבאין וחסין בצילו** ותפס לשון המקרא (רות ב) אשר באת לחסות תחת כו':


###### Chiddushei HaRadal on Vayikra Rabbah 1:2:3
[Chiddushei HaRadal on Vayikra Rabbah 1:2:3](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20HaRadal%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/1:2:3)

(ח) **נעשו עיקר כישראל**כד"א דגן בחורים כו'. כמו שהדגן עיקר המאכל שעליו יחיה האדם. כן הבחורים עיקר העם בכחם. ורמיזי ג"כ במאי דכתיב לקמיה ילכו יונקותיו כו' שדרשוהו (בברכות מג) על בחורי ישראל:


###### Chiddushei HaRadal on Vayikra Rabbah 1:2:4
[Chiddushei HaRadal on Vayikra Rabbah 1:2:4](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20HaRadal%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/1:2:4)

(ט) **תני רשב"י למה נקרא שמו לבנון.**ספרי שם:


###### Chiddushei HaRadal on Vayikra Rabbah 1:3:1
[Chiddushei HaRadal on Vayikra Rabbah 1:3:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20HaRadal%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/1:3:1)

(י) **לא ניתן ד"ה אלא להדרש.**רות רבה פ"ב (ועיין מגלה י"ג) ופירש הדין קריא ויכתבם שמעיה כו'. לפ"ז משמע שמשה כתב ותיקן כל המשמרות הכתובים בד"ה שם. אבל (בתענית כ"ז) ובירושלמי שם חולק ע"ז ע"ש:


###### Chiddushei HaRadal on Vayikra Rabbah 1:3:2
[Chiddushei HaRadal on Vayikra Rabbah 1:3:2](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20HaRadal%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/1:3:2)

(ט) **לפני המלך זה ממ"ה הקב"ה.**מפני שכתוב כאן המלך סתם. ולהלן שם במשמרות הל וים כתיב לפני דוד המלך. לכן דרש ליה על ממ"ה:


###### Chiddushei HaRadal on Vayikra Rabbah 1:3:3
[Chiddushei HaRadal on Vayikra Rabbah 1:3:3](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20HaRadal%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/1:3:3)

(י) **וצדוק זה אהרן הכהן.**אפשר דרש שהצדיק הדין עליו כמ"ש וידום אהרן:


###### Chiddushei HaRadal on Vayikra Rabbah 1:3:4
[Chiddushei HaRadal on Vayikra Rabbah 1:3:4](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20HaRadal%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/1:3:4)

(יא) **אף לוי היה שמו.**ר"ל ז"ש הסופר מן הלוי לשון יחיד ולא מן הלוים כמ"ש בכ"מ. דדרשי' ליה על לוי יחידי ששמו כן:


###### Chiddushei HaRadal on Vayikra Rabbah 1:4:1
[Chiddushei HaRadal on Vayikra Rabbah 1:4:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20HaRadal%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/1:4:1)

(יב) **י"ח כו' ה' לצורך עצמו.**נראה שזהו פרטן. א' גלית (שמואל א' י"ז). ב' מאתים ערלות (שם יח). ג' ויצא דוד וילחם בפלשתים (שם יט). ד' קעילה (שם כג). ה' גשור גזרי ועמלקי (שם כז). ו' צקלג (שם ל). ז' בעל פרצים (שמואל ב' ה'). ח' עמק רפאים (שם). ט' מתג האמה (שם ח). י' מואב (שם). י"א הדדעזר (שם). י"ב ארם דמשק (שם). י"ג ארם בגי מלח (שהיא מלחמה אחרת והוא אדום כמ"ש בתהלים). י"ד בני עמון (שם. וי"א וי"ב). ועוד ארבעה כן מלחמת ד' בני הרפה (שם כ"א) שנאמר בכ"א מהן ותהי עוד מלחמה (וכפשטי' שהן מלחמות אחרות ערד"ק. ולדרשת חז"ל דויך אלחנן את גלית הגת הוא גלית הפלשתי. אפיק חדא ועייל חדא במקומה הא דכתיב (שמואל א' י"ח) ויצאו שרי פלשתים וגו' שכל דוד מכל עבדי שאול) הרי י"ח מלחמות. וחמשה שלצורך עצמו שבהן נראה שהן. א' מאתים ערלות שהיה להתחתן במלך. ב' גשורי גזרי עמלקי שהיו לצורך עצמו לשלול מהם שלל להחיות נפשו ונפש העם אשר עמו. ג' ציקלג. שעל שהיה מתגרה תחלה בעמלק לצורך עצמו הוא שפשט עמלק בצקלג (ועוד נראה שמלחמה זו באה לעונש דוד על שאמר לאכיש שיתחבר עמו להלחם בישראל וכ"מ אח"כ בתועליות הרלב"ג שם). ד' מלחמת בני עמון. דוד הסבה בעצמו על שעבר על ד"ת ושלח לדרוש שלומם כמ"ש ז"ל שם. ה' מלחמת יושבי בנוב מילדי הרפה שכתוב שם ויאמר להכות את דוד אמרו (בסנהדרין צה) שבשביל דוד היתה ע"ש (ואי בעית לאפוקי חד מיניה ולחושבה לצורך ישראל. עייל במקומה מלחמת גלית הפלשתי שמשמעות פשט הלשון שהיה שואל דוד מה יעשה לאיש אשר יכה את הפלשתי וגו' שבשביל זה הוא שעלה ברצונו תחלה להלחם בו. לכן חשובה לצורך עצמו):


###### Chiddushei HaRadal on Vayikra Rabbah 1:5:1
[Chiddushei HaRadal on Vayikra Rabbah 1:5:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20HaRadal%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/1:5:1)

(יג) **ר"ע ואית דמתני לה בשם ר"ש בן עזאי**כצ"ל. וכן שנויה באדר"ן ס"פ כ"ה משמיה דבן עזאי:


###### Chiddushei HaRadal on Vayikra Rabbah 1:5:2
[Chiddushei HaRadal on Vayikra Rabbah 1:5:2](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20HaRadal%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/1:5:2)

(יד) **וכן הלל אומר כו'.**שמ"ר פמ"ה:


###### Chiddushei HaRadal on Vayikra Rabbah 1:5:3
[Chiddushei HaRadal on Vayikra Rabbah 1:5:3](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20HaRadal%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/1:5:3)

(טו) **ה' בסוף תיבותא עמ"כ.**ועמ"ש בס"ד בהגהותי לשמ"ר פ"ג בזה:


###### Chiddushei HaRadal on Vayikra Rabbah 1:6:1
[Chiddushei HaRadal on Vayikra Rabbah 1:6:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20HaRadal%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/1:6:1)

(טז) **מתלא אמר דעת קנית כו'.**קה"ר פ"ז [ובמ"ר] פי"ט (ונדרים מ"א):


###### Chiddushei HaRadal on Vayikra Rabbah 1:6:2
[Chiddushei HaRadal on Vayikra Rabbah 1:6:2](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20HaRadal%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/1:6:2)

(יז) **שדיבורך חביב עלי כו'.**דבריו בשפתי דעת להורות לעושי המלאכה. וגם כמ"ש להלן שהיה אומר וכותב על כל דבר שמו של מלך (שהוא היה מיחד השם עליו כפי שנצטווה ביחוד. ובכח זה הוא שהיה ביכלתו של משה לבדו להקים המשכן כמ"ש לעיל ס"פ פקודי):


###### Chiddushei HaRadal on Vayikra Rabbah 1:8:1
[Chiddushei HaRadal on Vayikra Rabbah 1:8:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20HaRadal%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/1:8:1)

(יח) **א"ר שמואל בר נחמן כו' י"ח צוויים.**ירושלמי פ"ד דברכות:


###### Chiddushei HaRadal on Vayikra Rabbah 1:8:2
[Chiddushei HaRadal on Vayikra Rabbah 1:8:2](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20HaRadal%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/1:8:2)

(יט) **ואגרנימון של מדינה** פי' במ"ע ממונה על מכירת מאכל ומשקה שבשוק:


###### Chiddushei HaRadal on Vayikra Rabbah 1:9:1
[Chiddushei HaRadal on Vayikra Rabbah 1:9:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20HaRadal%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/1:9:1)

(כ) **ברם הכא ויקרא אל משה וידבר ה' אליו.**א"ר אבין כו' כענין שנאמר אני אני כו' כצ"ל. הר"מ ברלין (וע"ל פי' שישעיה קבל נבואתו כמשה מפי הקב"ה לכן למדין ממנו למשה):


###### Chiddushei HaRadal on Vayikra Rabbah 1:11:1
[Chiddushei HaRadal on Vayikra Rabbah 1:11:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20HaRadal%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/1:11:1)

(כ) **ונתרזיה מתוך כו'.**עמ"כ והוא מרפיון מעיים מפני החלחלה כההיא (דמגילה ט"ו) על ותתחלחל (וכן כאן כתיב קול ה' יחולל כו' שנדרש על שעת מ"ת. וכתיב בסיפיה ובהיכלו כלו אומר כבוד. כשנקבע הדבור במקומו בהיכלו (במשכן ובמקדש עי' תנחומא שם) אז היה האומר כבוד כלו שכל מלכי עובדי כוכבים שכנו בכבוד ולא הזיק להם הדבור עוד כדלהלן):


###### Chiddushei HaRadal on Vayikra Rabbah 1:11:2
[Chiddushei HaRadal on Vayikra Rabbah 1:11:2](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20HaRadal%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/1:11:2)

(כא) **מתים.**אבל משהוקם אוהל מועד תני ר"ח כו' כצ"ל:


###### Chiddushei HaRadal on Vayikra Rabbah 1:11:3
[Chiddushei HaRadal on Vayikra Rabbah 1:11:3](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20HaRadal%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/1:11:3)

(כב) **תני ר' חייא כו'.**בתו"כ כאן. וכן ברוב המקומות שמובא בויקרא רבה תני ר"ח הוא בת"כ. ומכאן שר"ח סדר תו"כ. וכן סדר ומסר לרב כל כללי דאורייתא. וכן סדר עולם רבא הדר ר"ח אליביה דר' יוסי כמ"ש בס"ד בהגהות ריש שה"ר:


###### Chiddushei HaRadal on Vayikra Rabbah 1:12:1
[Chiddushei HaRadal on Vayikra Rabbah 1:12:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20HaRadal%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/1:12:1)

(כג) **היתה הנבואה מצויה כו'.**לכן היו מרגישין בקול הדבור ומתחלחלין ממנו. ומשהוקם המשכן לא היתה מצויה עוד. לכן לא הרגישו עוד:


###### Chiddushei HaRadal on Vayikra Rabbah 1:13:1
[Chiddushei HaRadal on Vayikra Rabbah 1:13:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20HaRadal%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/1:13:1)

(כד) **מה בין נביאי כו'. ב**"ר פע"ד:


###### Chiddushei HaRadal on Vayikra Rabbah 1:13:2
[Chiddushei HaRadal on Vayikra Rabbah 1:13:2](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20HaRadal%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/1:13:2)

(כה) **כאדם שבא מארץ רחוקה.**ר"ל שלכן כתיב בהם בלבן ואבימלך ובלעם לשון ויבא אל כו'. שאין זה מקומו הראוי לו ובא ממרחק אליהם. ובחנם דחק היד"מ:


###### Chiddushei HaRadal on Vayikra Rabbah 1:14:1
[Chiddushei HaRadal on Vayikra Rabbah 1:14:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20HaRadal%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/1:14:1)

(כו) **מה בין משה כו'.**עיין (יבמות מ"ט) ובחידושי הרמב"ן שם:


###### Chiddushei HaRadal on Vayikra Rabbah 1:15:1
[Chiddushei HaRadal on Vayikra Rabbah 1:15:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20HaRadal%20on%20Vayikra%20Rabbah/r/1:15:1)

(כז) **שאין בו דעת.**פירוש דרך ארץ וענוה שלא יתגאה בחכמתו וקרבתו לפני המקום. וכדרשת האדר"ן שהביא המ"כ לזה מאם נבלת בהתנשא. ועיין תדא"ר פ"ו שמשם הועתק מאמר זה לכאן: