## Chiddushei HaRim on Bava Metzia Daf 100b

###### Chiddushei HaRim on Bava Metzia 100b:1
[Chiddushei HaRim on Bava Metzia 100b:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20HaRim%20on%20Bava%20Metzia/r/100b:1)

מה שטענו כו'. ועוד הילך פירש"י אף למאן דאמר טענו חטין והודה לו בשעורין חייב והיינו ר"ג. ולכאורה למה שכתבו תוספ' דלר"ג פטור משעורין רק שבועה חייב אם כן למה יהיה חשיב הילך הא לא יתן לו כלום וי"ל דטעם תוספות הוא דהמחילה שעורין הוא אחר כך כשמודה שעורין והוא אינו חוזר ואומר גם שעורין כמו שכתב הרא"ש. ואם כן בשעה שהודה לא מחל זה עדיין וחייב שבועה. ואם כן שפיר הילך הוי בשעת הודאה ולא עדיף משאר מודה הילך כנ"ל:


###### Chiddushei HaRim on Bava Metzia 100b:2
[Chiddushei HaRim on Bava Metzia 100b:2](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20HaRim%20on%20Bava%20Metzia/r/100b:2)

שם ישבע המוכר לפי שכל הנשבעין כו' לא משלמין. תמוה מאד מה ענינו כאן. וי"ל לענ"ד דסלקא דעתך הא כיון דסבירא ליה כסומכוס דיחלוקו רק דמודה היכא דאיכא שבועה דאורייתא. ולכאורה בשלמא שרוצה חצי וגם שבועה שייך כנ"ל כיון שנשבע אינו ספק. אבל כשאינו רוצה שישבע רק ליטול מחצה לכאורה נגד הסברא בשביל שמודה מקצת ויש עוד רגלים לדבר שחייב לו יותר מכ"ה יגרע כחו שלא יטול מחצה. וצ"ל דמעצמינו אין נותנין בירור זה ע"י שבועה שיצא מכלל ספק וחולקין. אבל כשיש עליו החיוב שבועה חשיב שיתברר הדבר אם לא ישבע ישלם הכל ואם ישבע מסתמא אמת כדבריו ואין חולקין. ובזה שפיר סלקא דעתך דיכול תובע לטעון שיהיה הוא נשבע ויטול מחצה. דבשלמא שאר מ"מ או ע"א אין הרגלים לדבר כל כך להוציא אף בשבועה רק שיוטל על הנתבע בירור דשבועה ולפטור. מה שאין כן בהנ"ל דבלאו חיובו דמ"מ היו חולקין רק הבירור כנ"ל. ויותר כשישבע התובע ויטול מחצה כנ"ל. ושפיר קמשמע לן ישבע מוכר לפי שכל הנשבעין כו' שאין מן התורה שום שבועה ליטול אף דהסברא כנ"ל. ואתי שפיר.