## Chiddushei Hilkhot Niddah on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah Siman 195

###### Chiddushei Hilkhot Niddah on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 195:1
[Chiddushei Hilkhot Niddah on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 195:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Hilkhot%20Niddah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/195:1)

לא יגע בה וכו' וכן ע"י זריקה מידו לידה וכן להיפוך אסור ואני ראיתי נוהגין שזורקין דבר כלפי מעלה ולא לנוכח אשתו כמתכוין לזרוק לידה רק זורקה כלפי מעלה והיא פושטת ידה ומקבלה זו לא הוי כזריקה ונוהגין בו היתר ויש להקל דבלא"ה הכל חומר' בעלמא ומכ"ש במה ששאל במ"י להפיח נוצה מבגדי אשתו בעוד עליה דאין להחמיר בדברים כאלה וראיות הרב מ"י אין בו ממש דא"כ אף ליתן מתנה לאשתו בימי נידותה יהא אסור אלא שאין אסור שום קירוב דעת רק קירוב דעת בנגיעה דברים המביאים לידי קורבה דג"ע ולא תוסיפו פן תגרעו ח"ו:


###### Chiddushei Hilkhot Niddah on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 195:2
[Chiddushei Hilkhot Niddah on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 195:2](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Hilkhot%20Niddah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/195:2)

לא יאכל י"א שאסור לו לאכול משיורי מאכל שלה כמו שאסור לשתות וכו' והקשה הש"ך בס"ק ח' דהא כ"ש הוא משתי' דהא שתי' נלמד מאכילה ע"ש ויש לחלק דודאי אכילה יש בו חיב' כמו בשתי' רק בשלמא בשתי' זא"ז הוי חיבה ולית כאן היכר דבפעם אחת א"א לשתות משא"כ באכילה בקערה כשהיא טהורה אוכלין שניהן יחד מקערה וא"כ בעת נידתה שהיא אוכלת לבדה ומשייר' לו פאה בקערה הרי יש כאן היכר דלולי כן היו אוכלין ביחד בפ"א ויש כאן מקום להתיר בשיורי אכילה זו וקמ"ל בשם מ"כ דאעפ"כ אסור ולק"מ אח"כ מצא כן בספר יד אלי' שתי' ג"כ כזו והנאני:


###### Chiddushei Hilkhot Niddah on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 195:3
[Chiddushei Hilkhot Niddah on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 195:3](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Hilkhot%20Niddah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/195:3)

לא יסתכל וכו' עיין ט"ז סק"ז ובספרי בני אהובה לא"ה ששם פלפלתי בזה עם מ"ש הרב מ"ל אם יכולה אשה להתעבר בש"ז כזה ואם מותרת לבעלה וע"ש:


###### Chiddushei Hilkhot Niddah on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 195:4
[Chiddushei Hilkhot Niddah on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 195:4](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Hilkhot%20Niddah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/195:4)

ראוי לה כו' כדי שיהיה זוכרים תמיד שהיא נידה אפשר דוקא בימי חול אבל בגדי שבת דמחלפת מימי חול וכי יהיה לה בגדי שבת מיוחדי' לנידה ובהכי אפשר ליישב דנקט הטור ומחבר הטעם כדי שיהי' זוכרים ובכתוב' דף ס"ה קאמר הטעם שלא תתגנה לבעלה ופי' רש"י בלובשה בימי טהרתה בגדים של ימי נידת' כבר הניח זה המ"י בצ"ע וא"ל דודאי אלו הי' נימוס בישראל ללבוש תמיד הן בימי נידה והן בימי טהרה בגד א' אין כאן חשש גינוי כלל אבל מחמת שיהיה זוכרין נהגו ללבוש בגדים מיוחדים רק שם במשרה אשתו ע"י שליש דאינו אוכלה עמו רק משבת לשבת ומפרשינן מאי אוכלת תשמיש אפילו לחמר וספן כמ"ש התוס' וא"כ בשבת אינו לובשת בגדי נידה שיהא היכר ובחול בלא"ה אינו בא אצלו כי משרה ע"י שליש לא שייך שיהיה זוכרים רק כיון שכבר נימוס להיות לימי נידה בגדים מיוחדין אם היא תשנה בזו יהיה לה גינוי לבעל וא"ש או אפשר לומר אף דגם בשבת לובשת בגדים לנדתה מ"מ סברא הנ"ל ודאי אמת לולי שמנהג לשנות הבגדים לא שייך גינוי רק הא דיש ללבוש הוא אזהרה בעלמ' אבל אין בידינו לכוף לבעל ע"ז וא"כ קשה למה כופין אותו שם להניח לה בלאות לכסות בהן לימי נידותה וע"ז קאמר הגמ' כיון דמנהג כן יש כאן גינוי וכיון דיש לה גינוי כופין הבעל אף היא יכולה לכופו שיתן לה הבלאות כדי שלא תתגנה והיא בגד כתכשיטין וא"ש ולק"מ:


###### Chiddushei Hilkhot Niddah on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 195:5
[Chiddushei Hilkhot Niddah on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 195:5](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Hilkhot%20Niddah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/195:5)

כל מלאכות כו' אא"כ תעשה שום היכר וכו' יש לדקדק על סתימת הש"ע דהא רש"י מפרש לי' על מחלפ' לי' היינו בימי לבונה ופי' התוס' דודאי אין הבדל בין ימי נידה לימי ליבון רק איירי בימיהם שהם טובנים בין ימי נידה לימי ליבון וא"כ בזמנינו דליכא ב' טבילות יש לאסור אפילו בעשיות היכר ונר' דס"ל לב"י ברש"י דפי' בימי לבונה טעם אחר והוא דמשמע מתוך דברי רמב"ם בהלכות ברכות פ"ו דין י"ח גבי התירו מפה לאוכלי תרומה וכפי מ"ש הכ"מ שם משמע להדי' דשמואל ורב שהיה בא"י בני אחותו של ר"ח היו אוכלין חולין בטהרה ולכך אמר שמואל לרב עבדין כדין לאכול במפה וא"כ קשי' לי' לרש"י איך אכל שמואל ממה שהסיטה לו אשתו נידה דהוא אוכל בטהרה הי' וע"ז פי' רש"י בימי לבונה והיינו כמ"ש תוס' שכבר טבלה לנידתה רק מחמת חומרא דרבי או ר"ז צריכה עוד ז' ימים וזהו לענין איסור בעילה דהחמירו בנות ישראל על עצמן אבל לענין טהרות הדין כמקדם דכבר נטהרה ולא הי' חשש טומאה באוכלי' הללו כלל וא"ש ודברי רש"י ברורים וצדקו דברי הש"ע דלענין איסור קירוב של חיבה פשיטא דאין חילוק אפילו בימי נדותה מותר ע"י היכר:


###### Chiddushei Hilkhot Niddah on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 195:6
[Chiddushei Hilkhot Niddah on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 195:6](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Hilkhot%20Niddah%20on%20Shulchan%20Arukh%2C%20Yoreh%20De%27ah/r/195:6)

אם בעלה רופא וכו' עי' ש"ך ס"ק כ' דיפה כתב דאפילו לרמב"ם דקריבה דג"ע מהתורה אסור ה"מ כשהוא בשביל חיבה ואהבה אבל מה שעושה עסוק במלאכתו מלאכת רפואות לדעת המיחוש אין זה בכלל קורב' דג"ע שיהי' אסור מהתורה ובכלל יהרג ואל יעבור וראי' הש"ך מהא דממשמשא הרופאים בדפקי שאר נשים ואין מוחה והרב במ"י דוחה אותו ראי' דבשאר נשים מקילין יותר מבאשתו נידה כמבואר בא"ע סי' כ"א ואין דבריו נכונים דזהו ראי' של הש"ך דבשלמא באכיל' ושתי' דהוא עצמו אין איסור רק חכמים אסרהו משום קירוב ויהי' מרגילים לעבירה ח"ו בזו י"ל דוקא באשתו אסרו חז"ל דלבו גס בה כמ"ש רשב"א וגם הואיל ומותר ליחד עמה שייך יותר הרגל עבירה ח"ו וכן הדבר לענין נגיע' אם האיסור משום חיבה וקירוב לג"ע אבל אי אמרינן דאפילו אם אין כוונתו כלל לחיבה רק למלאכתו כנ"ל ומ"מ אסור ד"ת והוא בכלל ג"ע ש"מ דזה אפי' נגיעה בערוה הוי ג"ע א"כ זהו מכ"ש דאסור בא"א דהא זהו ד"ת ומה שייך לחלק בסברא כזו ובפרט אם אסור אפילו נגיעה בלי כוונת חיבה כלל ודברי הש"ך ברורים וכן נוהגין שאשה שיש לה מכה בבטנה וכל מקום תורפה שרופאים רואים אותה וזהו ודאי בגדר ג"ע כמאמר הגמ' תמות ואל תעמוד ערומה אלא ודאי הנכון כמ"ש הש"ך דזהו במלאכתו עוסק ומכל זה יצא לנו עכ"פ תוכחת מגולה על מנהג רע ומר אוי לנו על שברי ואוי לנו כי חטאנו אשר ינשק ויחבק החתן לכלה וילכו אל הנערה והיא לא טהורה מטומאתה ואבי' ואמה רואים ושמחים אוי לנו מלבד איסור קישוי לדעת וגירוי יצה"ר ועון קרי וז"ל ר"ל בעו"ה אף כי איסור חמור של תורה וניתנה להיות בכלל יהרג ואל יעבור ובעו"ה חכמי דור מחשי' וזהו היא אשר גורם אריכ' הגלות ואבדן הוד ישראל ועיני עוללה לנפשי מכל בני ישראל כי רבים חללים הפילה עון זה ועצומי' כל הרוגי' בעו"ה ואולי ירחם ה' להשיב לנו רוח חדש ולב טהור ויהי' ידינו רמות למחות אבן הטועי' הזה ולבער עון חמור כזה מישראל: 

סליק