## Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Beitzah Chapter 4

###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Beitzah 4:1:3:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Beitzah 4:1:3:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Beitzah/r/4:1:3:1)

**ר' יודן בעי מהו להוציא תבן מרה"י לרה"ר ולא מתניתא הוא המוליך את התבן וכו'.** אלמא מותר ומשני מתניתין כמ"ד לכל נפש אף נפשות בהמה בכלל מה צריכה ליה כמ"ד אין נפשות בהמה בכלל ופריך הגמ' ברם כמ"ד נפשות בהמה בכלל פשיטא ליה בתמיה דז"א דאף למ"ד נפשות בהמה בכלל נמי מיבעיא ליה משום דמתניתא במוציא להאכיל מה צריכה ליה במוציא להיסק כפי' הפ"מ ז"ל שלא לצורך אוכל נפש ומקום הספק דמיבעיא ליה צ"ב דאם למ"ד אין נפשות בהמה בכלל מאי מיבעיא ליה לכאורה פשיטא דאסור וכן הסקה שלא לצורך או"נ פשיטא נמי דאסור אלא הענין האיבעיא הוא דהירושלמי לטעמיה דגרסינן בירושלמי בפ' משילין ה"ב מהו להדליק נר של אבטלה חזקיה אמר אסור מתניתא פליגא על חזקיה לא תבערו וגו' ביום השבת בשבת אי אתה מבעיר אבל מבעיר את ביו"ט וכו' אלא כי נן קיימין בנר של אבטלה [פי' התוס' ז"ל במס' ביצה דף כ"ג ע"א דהוא משום דא"ל הבערה ללאו יצאת כמו שכתב הריב"א ז"ל במס' פסחים דף ה' ע"ב עיי"ש] א"ר אבינה ותניי תמן ב"ש אוסרין וב"ה מתירין פי' דב"ש דס"ל גבי הוצאה אין מוציאין לא את הקטן ולא את הלולב דל"ל מתוך גבי הוצאה ה"נ גבי הבערה וב"ה דמתירין דא"ל מתוך גבי הוצאה א"ל מתוך ג"כ גבי הבערה ר' נחום אחוי דר"א בעי קומי ר' יוחנן א"ל לא תיאסור ולא תשרי פי' הק"ע ז"ל משום דס"ל הא דאמרינן מתוך היא הלכה ואין מורין כן ועל הירושלמי הזה סמכו הפוסקים ז"ל דס"ל דבעינן גבי מתוך קצת צורך אוכל נפש אבל שלא לצורך לגמרי לא אמרינן מתוך ועוד סמכו על הירושלמי דלעיל פ"ק ה"ז דגרסינן שם תאני ולא את המפתח וב"ה מתירין ואמר רב הושעיא בר רב יצחק הדא דאת אמר במפתח של אוכלין אבל במפתח של כלים לא בדא והא ר' אבהו יתיב ותני ומפתחא דפלמנטרין בידיה פלפלין הי"ל בגוה ע"כ אלמא דבעינן צורך אוכל נפש קצת. והפוסקים ז"ל דסוברים דלא בעינן אוכל נפש קצת אלא אפילו שלא לצורך כלל מביאין ראיה מהאי ירושלמי דנר של אבטלה דתלי בפלוגתא דב"ש וב"ה גבי הוצאה דלב"ה דס"ל מתוך גבי הוצאה ה"נ גבי הבערה והא האי הבערה הוא נר של אבטלה דלא הוי צורך כלל ע"כ דלא בעינן שום צורך אוכל נפש אפילו קצת ומה שמסיים ר"י לא תאסור ולא תשרי סמכינן על ש"ס דילן דר' יוחנן גופיה ס"ל דשוה הבערה להוצאה עיי' בהפ"מ ז"ל פ"א ד"ה יו"ט עיי"ש והשתא לפי זה מבואר היטב הסוגיא דידן ר' יודן בעי מהו להוציא תבן מרה"י לרה"ר שלא לצורך אוכל נפש כלל משום דממתניתא דידן יש לפשוט דשרי הוצאה שלא לצורך או"נ כלל דתנינן המוליך את התבן ע"ז קמיבעיא ליה דילמא מתניתא אתיא כמ"ד אף נפשות בהמה בכלל והוי לצורך אוכל נפש אבל למ"ד דאין נפש בהמה בכלל אסור ההוצאה ולא אמרינן מתוך בשלא לצורך לגמרי או דילמא דאמרינן מתוך אפילו שלא לצורך כלל ומתניתא אתיא אף למ"ד דאין נפשות בהמה בכלל א"נ במוציא לצורך הסקה ולא לצורך או"נ של בהמה אפשר דאסור וממתניתין לא מוכח דאפשר מתניתין מיירי במוציא לאוכלין של בהמה וכמ"ד אף נפשות בהמה בכלל או דילמא מתניתין מיירי אף במוציא להסקה ואמרינן מתוך אפילו שלא לצורך לגמרי ונשאר באיבעיא ובאמת פלוגתא הוא בירושלמי בדין הזה אם בעינן קצת צורך אוכל נפש או לא לר"ה בר רב יצחק דאמר לעיל הדא דאת אמר במפתח של אוכלין ס"ל דבעינן צורך קצת ולר' אבינה דתלי בנר של אבטלה בפלוגתא דב"ש וב"ה ס"ל דלא בעינן קצת צורך אוכל נפש וע"כ בעי ר' יודן אם יש לפשוט מהך מתניתא הדין הזה או לא ונשאר בתיקו וה"נ ס"ל לר' יוחנן לא תיאסר ולא תשרי דס"ל ג"כ דהוי איבעיא וכההיא איבעיא דר' יודן ודו"ק:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Beitzah 4:1:4:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Beitzah 4:1:4:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Beitzah/r/4:1:4:1)

ר' יעקב בר אחא בשם ר' יוסי מוקצה שיבש אסור ליגע בו רבי אמר לר"ש בריה עלה והבא לנו גרוגרות מן העלייה. פי' במקום שמונחין שם התאנים להתייבש ובזמן שמייבשים אותן נקראים עדיין תאנים וענבים ובזמן שנגמר יבישותם נקראים גרוגרות וקס"ד דר"ש בריה דכ"ז שהן מונחין במקום המוקצה אף שנתייבשו כבר מ"מ אסור משום מוקצה ולמד כן ממתניתין דידן אבל לא בעצים שבמוקצה וקס"ד דגרוגרות דמיא נמי לעצים שבמוקצה ע"ז קמהדר ליה רבי ואדיין את לזו אין אסור משום מוקצה אלא תאנים וענבים בלבד בזמן שמייבשין אותן כמו שכתב הרמב"ם ז"ל בפכ"ו מה"ש הי"ד דאין לך אסור משום מוקצה אלא גרוגרות וצימוקין בזמן שמייבשין אותן אבל לאחר שנתיבשו כבר ונקראים גרוגרות אין אסורין משום מוקצה. והא דגרסינן בבבלי במס' שבת דף מ"ה ובסוף מס' ביצה אין אסור משום מוקצה אלא גרוגרות וצימוקים בלבד הכונה על זמן שמייבשין אותן וכן פירש"י ז"ל בגרוגרות וצימוקין שנשתהו שם מעט עיי"ש ע"ז קאמר ר"ז בעי קומי ר' יוסי לא מיסתברא באילין פיצולייא הוי עובדא א"ל אוף אנא סובר כן אתא ריבר"ב ר' יצחק בר ביסנא בשם ר' יוחנן באילין פיצוליא הוי עובדא ושאל רק על פיצולי תמרי ע"ז א"ל אין מוקצה לר"ש אלא תאנים וענבים בלבד ולא דשאל ליה על גרוגרות והשיבו דאין מוקצה אלא תאנים וענבים ז"א אלא דשאל ליה על תמרים והשיבו דאין מוקצה אלא תאנים וענבים בלבד אבל הנ"מ בין גרוגרות לתאנים וענבים לא שאל ליה כלל דפשיטא דלא הוי מוקצה אלא בזמן שמייבשין אותן. ושייך האי סוגיא הכא משום מתניתין דאבל לא עצים שבמוקצה כנ"ל ודו"ק:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Beitzah 4:2:2:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Beitzah 4:2:2:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Beitzah/r/4:2:2:1)

שמואל אמר בשלא נתכוין לעבותה אבל אם נתכוין לעבותה אסור בשלא התנה אבל אם התנה מותר רנב"י בעי ויש אדם מתנה לסתור אוהלין. לכאורה קשה הא שיטת הירושלמי דמהני תנאי במס' שבת בפ"ג דגרסינן שם דאם התנה על הנר לאחר שיכבה לטלטלו מותר ופריך אליבא דמאן אי אליבא דר"מ הא ס"ל כל המיוחד לאיסור אסור וא"כ מאי מהני תנאי הא לא הוי משום מוקצה דנימא דיועיל התנאי ואי לר"י הא הוי מוקצה מחמת מיאוס והאיך מהני תנאי וכי בשביל שהתנה לא הוי מיאוס ומשני דאתיא אליבא דר"ש דמודה בעששיות דאין דעתו עלה והוי מוקצה ע"כ מהני תנאי עיי"ש בדברינו שכן הוא שיטת הרמב"ן ז"ל דלדידן מהני אף לר"מ ג"כ תנאי דהא לש"ס דילן טעמא דר"מ הוא משום מוקצה ע"כ מהני תנאי עיי"ש וא"כ ע"כ לשיטת הירושלמי מהני תנאי ועיי' באו"ח סי' רע"ט סעי' ד' ובביאור הגר"א ז"ל שם וכן הרמב"ן ז"ל ס"ל דמהני תנאי בסוכה נפולה וכמו כן מהני תנאי בנר דשניהן שוין עיי' בביאור הגר"א ז"ל שם ויסודות של הרמב"ן ז"ל דמהני תנאי בנר היא מהירושלמי הנ"ל א"כ יקשה מאי פריך רנב"י על שמואל הכא הא בנר שם דמהני תנאי היא ברייתא מפורשת בירושלמי אבל באמת לא קשה מידי דהירושלמי בסוגיא דידן לא מיירי בסוכה נפולה כמו בש"ס דילן אלא בטפול לה עדיין ולא נפלה ממנה ע"כ ע"ז פריך רנב"י ויש אדם מתנה לסתור אוהלין והיינו דמסיק ואומר בפני שמואל בטפול לה עדיין מה שנתכוין לעבותה וע"ז הוה רנב"י הוי בה אבל אם נסתרה ואינו טפול לה עדיין מהני תנאי כמו בנר שכבה ומתורץ קושית הש"ק ז"ל דמקשה למה לא הביאו הפוסקים ז"ל הך דינא משום דבלא נפילה קי"ל כרנב"י דלא מהני תנאי כן נראה לפענ"ד ביאור הסוגיא הזאת ודו"ק: