## Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Berakhot Chapter 7

###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Berakhot 7:1:3:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Berakhot 7:1:3:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Berakhot/r/7:1:3:1)

**אמרה ר"ז קימי ר' יוסא א"ל אנו אין לנו.** כן הוא הגי' אמיתית וכן הוא בירושלמי דפוס אמשטארדאם וכן מוכח בסמוך דגרסינן ר"ז וחברותי' כלומר כל החבריא שלו:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Berakhot 7:1:4:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Berakhot 7:1:4:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Berakhot/r/7:1:4:1)

רב הונא אמר ג' שאכלו זה בפני עצמו וזה בפ"ע ונתערבו מזמנין והא דקתני במתניתין ג' שאכלו כאחת הוא לאו דווקא אכלו כאחת אלא אפילו כל אחד בפ"ע ע"ז פליג ר"ת וס"ל דלא מהני הא שאכלו כל אחד בפ"ע אלא צריך שיבוא כל אחד מחבורה של ג'. וסבר במקצת כרב הונא ופליג עליו במקצת דס"ל כוותי' דצרופין לזימון אע"פ שלא אכלו כאחת ופליג עליו בזה דר"ה ס"ל דאפילו האכילה הי' ביחידות נמי מצטרפין ור"ח ס"ל דהאכילה צריך להיות אצל כל אחד בג' אבל על דעתי' דר"ז וחברותי' היא ר' יוסא דלעיל דקאמר אנו אין לנו אלא משנה וכמו שנשנית המשנה דווקא ג' שאכלו כאחת אבל שנים לא ודכוותי' אם לא אכלו כאחת נמי לא. נמצא דר"ז ור' יוסא וכל רבנן דהכא פליגי וס"ל דלא כרב הונא ודלא כרב חסדא ונמצא דג' מחלוקת בדבר וכן באיזוב ג"כ ג' מחלוקת בדבר וכן הוא לפי' מהרא"פ ז"ל:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Berakhot 7:1:5:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Berakhot 7:1:5:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Berakhot/r/7:1:5:1)

**התיב רב ששת והא מתניתא פליגי שנים שלשה חייבין בברכת הזימון.** כל מה שפירש הפ"מ ז"ל הוא פי' הרב אלפס ז"ל והתוס' ז"ל. ועוד ראשונים ז"ל פי' באופן אחר עיי"ש:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Berakhot 7:1:6:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Berakhot 7:1:6:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Berakhot/r/7:1:6:1)

כתוב בתורה ברכה לפני' כו' רשב"נ בשם ר"י אתיא שם שם כו' אף שם שנאמר בתורה לאחרי' עד כדון כר"ע כר' ישמעאל פי' דר"ע ס"ל דעונשין מן הדין. ור"י ס"ל דאין עונשין מן הדין. ופליגי בזה ר"ע ור"י במס' יבמות פי"א ה"א ובפ"ק ביבמות בירושלמי ה"א. וכן מבואר בירושלמי במס' יומא פ"ח ה"ג דפליגי בזה ר"ע ור"י. א"כ לפ"ז הק"ו דקאמר בסמוך מה אם מזון שאינו טעון ברכה לפניו טעון ברכה לאחריו תורה שטעון ברכה לפניו אינו דין שטעון ברכה לאחריו והדר יליף ק"ו הזה איפכא מתורה לבהמ"ז מה תורה שאינה טעון ברכה לאחריו טעון ברכה לפניו בהמ"ז שטעון ברכה לאחריו אינו דין שטעון ברכה לפניו. ופרש"י ז"ל הק"ו הזה מה ברהמ"ז שאינו טעון ברכה לפניו ר"ל שאינו מפורש בקרא מפורש ברכה לפניו עכ"ל ז"ל דהא באמת ברהמ"ז טעון ברכה לפניו מק"ו וכן תורה טעון ברכה לאחריו מק"ו והאיך יליף אח"כ ברהמ"ז לפניו מק"ו מתורה שאין טעין ברכה לאחריו הא תורה נמי צריך ברכה לאחריו מק"ו אלא ע"כ דהק"ו הוא דברהמ"ז אינו טעון ברכה לפניו ותורה לאחריו שאינה טעון ברכה ממקרא מפורש כדפרש"י ז"ל ולכאורה מאי נ"מ בין אם מפורש בתורה או מדין ק"ו הא ק"ו גופי' מדאורייתא הוא מי"ג מדות אלא ע"כ דקיל ק"ו מגופי' דקרא דאילו גופי' דקרא עונשין עליו באומרי' לו עשה סוכה ואינו עושה לולב ואינו עושה מכין אותו עד שתצא נפשו. וכן באומרים לו ברך ברהמ"ז ברך ברה"ת ואינו מברך מכין אותו עד שתצא נפשו וזה דווקא בברהמ"ז לאחריו ובתורה לפניו. אבל בתורה לאחריו וברהמ"ז לפניו דלא הוי רק מדין ק"ו אין עונשין מן הדין ולפיכך ילפינן ברהמ"ז לפניו מתורה לאחריו דלאחריו דתורה קיל דאין עונשין עליו ומ"מ מברכין לפניו ברהמ"ז לאחריו דחמור דעונשין עליו לא כ"ש שיברך לפניו וכן ילפינן תורה לאחריו מברהמ"ז דלפניו דקיל מתורה לפניו וזהו דוקא לר' ישמעאל שייך הק"ו הזה משא"כ לר"ע דס"ל דעונשין מן הדין לא שייך הק"ו הזה ע"כ קאמר דלא צריך הגזירה שוה הזה דשם שם רק לר"ע דלא מצי למילף מק"ו משא"כ לר"י דס"ל אין עונשין מן הדין א"כ לפ"ז ילפינן מק"ו וא"צ הג"ש דהא ברהמ"ז קיל מתורה מברכה דלפניו ותורה קיל מברהמ"ז מברכה דלאחריו. והא דאיכא ק"ו כה"ג כמה פעמים בש"ס כגון אשה בחליצה יבמה בגט במס' קידושין דף י"ד ובמס' ב"ק דף כ"ו שן ורגל מקרן ובכמה דוכתי' כבר כתב התוס' ז"ל במס' חולין דף כ"ג ע"ב שהוא כעין מה מצינו עיי"ש משא"כ הכא לא שייך מה מצינו דא"כ יהא הברכות שעל כל המצות מה"ת ואנן קי"ל דהברכות כולן הוא מדרבנן ורק ברכת המזון והתורה הוא מה"ת כדגרסינן במס' ברכות דף כ"א ע"א מנין לברכת המזון לאחרי' מה"ת וכו' א"כ כל עיקר הילפותא ברכת התורה מברהמ"ז הוא רק שמה"ת הוא ולא שייך מה מצינו לענין ברכה דא"כ לימא על כל המצות שיהא מחויב לברך מה"ת מה מצינו במצות תורה מברך אף בכל המצות יברך:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Berakhot 7:1:7:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Berakhot 7:1:7:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Berakhot/r/7:1:7:1)

רבי זעירא בעי אילין ג' קרויות מה את עביד לון כג' שאכלו כאחת כו' פי' הא דתנינן בפ' הקורא עומד דהפותח והחותם בתורה מברך לפניה ולאחריה יש לפרש ב' פירושים או דהפותח והחותם כל אחד מברך לפני' ולאחרי' או דהפותח מברך לפני' והחותם לאחרי' ומפרש במס' מגילה דף כ"א ע"ב תנא הפותח מברך לפני' והחותם מברך לאחרי' ואבל בירושלמי אינו מביא האי ברייתא ע"כ מספקא לי' לר"ז אם דמי לברכת הזימון והראשון מברך לפני' והאחרון לאחרי' וממילא אמצעי אינו מברך כלל או דמי לאוכל כ"א בפ"ע ומברך כל אחד ואחד ע"ז קאמר רשב"א דפשיטא דדמי לברכת הזימון דהא כל עיקר הא דילפינן ברכת התורה מברכת הזימון הוא רק לרבים ר"ל דכל עיקר דמחויב לברך ברה"ת מדאורייתא לפני' ילפינן מכי שם ד' אקרא דקאמר משה לישראל דכשאני פותח בדברי שירה אני אברך תחלה ואתם ענו אמן אחרי כדפרש"י ז"ל במס' ברכות דף כ"א ע"א עיי"ש והוא דווקא ברבים. ואפילו מה דילפינן מן ברכת המזון הוא ג"כ ברבים וא"כ לא ידעינן רק דאחד מברך עבור כולן וכולן עונין אמן א"כ פשיטא דאמצעי לא יברך כלל ופריך הגמ' א"כ דהאמצעי לא יברך דלא הוי שום חיוב מה"ת לברך בתורה רק ברבים [ואפילו הא דילפינן מברהמ"ז הוא רק ברבים] א"כ אפילו בינו לבין עצמו לא יברך לא מיבעיא האמצעי דעונה אמן לא יברך אלא אפילו בינו לבין עצמו לא יברך כלל וע"ז משני דהוא מדרבנן דמברך בינו לבין עצמו מדרבנן כמו שאר כל המצות דברכתן הוא מדרבנן אבל מה"ת אינו מחויב לברך רק ברבים דכל עיקר דילפינן מכי שם ד' אקרא הוא ברבים ואפילו הא דילפינן מברהמ"ז בברכה לאחרי' מה"ת הוא רק ברבים:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Berakhot 7:1:8:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Berakhot 7:1:8:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Berakhot/r/7:1:8:1)

אמר ר' שמעון אחוי דר"ב בשעה שגזרו על הדמאי רוב העם מפרישין אותו לתוך בתיהן כן הגי' בפ"ב דמס' ערלה ה"א עיי"ש ושם מבואר אצלינו נכון לאמיתה ש"ת דהפי' הוא דספק הזה לא דמי לכל הספיקות כגון ספק חלה מחויב ליתן לכהן ואינו מעכב אצלו ומחויב ליתן לכהן מספק כדאיתא כ"ז במל"מ ז"ל בפ"ט מה' תרומות רק בחלות דמאי אינו מפקיע החלה מתוך ביתו אלא רק מפריש אותו ונותנו לתוך ביתו ומעכב אצלו משום דרוב ע"ה מעשרין הן ורק חומרא בעלמא הוא על כן נותן אותו לתוך ביתו אלמא דספק דמאי לא הוי ככל הספיקות דאינו ספק משום דאזלינן בתר רובא ורק חומרא בעלמא הוא:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Berakhot 7:2:2:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Berakhot 7:2:2:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Berakhot/r/7:2:2:1)

ר' סימון בשם ריב"ל ריב"ש בשם רבי קטן עושין אותו סניף לעשרה והתני אין מדקדקין בקטן ר"ל ונחשב כעיקר כמו גדול ממש א"כ למה קאמר רק סניף ומשני לשני קטנים נצרכה אחד ספק ואחד קטן עושין את הספק עיקר ואת הקטן לסניף כן גי' המד"ר ופרש"י ז"ל דבספק עושין אותו כעיקר כאחד מן הגדולים וזהו ששנה אין מדקדקין עכ"ל ז"ל. ר"ל דלעולם קטן עושין אותו סניף לגדולים והיינו דוקא בקטן אחד הוי סניף לט' גדולים אבל ב' קטנים לא מהני דלא מהני רק לסניף והיינו דוקא בקטן ודאי אבל בקטן ספק כגון שיש לו י"ג שנים אין מדקדקין עליו לדעת אם יש לו ב' שערות וע"כ חשוב כגדול ונחשב לתשיעי ולא לסניף ונמצא דאיכא ט' גדולים גמורים ונפ"מ דאז נוכל לעשות מקטן ודאי סניף. דהא כ"ז הוא הנפ"מ בין אם הוא נחשב כעיקר או לסניף. אם הוא גופי' לא הוי רק סניף לא נוכל להצטרף עוד קטן דהא הוא בעצמו נחשב רק ע"י סניף לתשעה אבל אם נחשב לעיקר אז מצטרפין לסניף עוד קטן ודאי דהא הוא נחשב לתשיעי וא"כ כל עיקר דתני הברייתא דאין מדקדקין בקטן ונחשב כמו גדול גמור ואינו סניף דאז ניכל להצטרף עוד קטן גמור לסניף לפיכך שפיר קאמר ר"ס בשם ריב"ל ריב"ש בשם רבי דקטן עושין אותו סניף ולא עיקר בקטן ממש דהא כל עיקר דתני בברייתא דאין מדקדקין בקטן ועושין אותו עיקר לא נצרכה רק להורות דיכולין להצטרף עוד קטן ודאי לסניף וכההוא דר"ס בשם ריב"ל וריב"ש בשם רבי:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Berakhot 7:2:2:2
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Berakhot 7:2:2:2](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Berakhot/r/7:2:2:2)

ר' יהודה בר פזי בשם ר' יוסי תשעה נראין כעשרה מזמנין מאי עביד מסוימין אלא אפילו קטן ביניהם כן גי' במד"ר פ' מקץ והמת"כ ז"ל כתב דגי' רש"י ז"ל מה הינון מסויימין ר"ל מי השלים המנין שלהם [ועי' בפירוש מבעל"ס חרדים ז"ל] ומשני אלא אפילו קטן ביניהם ר"ל דהכונה דאפילו דהן תשעה אלא דקטן אחד ביניהם משלים:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Berakhot 7:2:7:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Berakhot 7:2:7:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Berakhot/r/7:2:7:1)

מחלפה שיטתי' דר' ירמי' תני ג' מאות נזירין עלו בימי ר' שמעון בן שטח כו' אמר ר' יוחנן חולקין על ר' שמעון בן שטח ר' ירמי' אמר על השני' ר' אבא אמר על הראשונה מחלפה שיטתי' דר' ירמי' התם צריכה לי' וכא פשיטא לי' ר"ל דהכא מיבעיא לי' אם האוכל ירק מברך והתם פשיטא לי' דחולקין על ר"ש ב"ש דאכל ירק ובירך ומשני הן דצריכה לי' כרשב"ג והן דפשיטא לי' כרבנן ר"ל דהא דקאמר התם דחולקין על ר"ש ב"ש הוא רבנן דרשב"ג דס"ל דאוכל ירק אינו מצטרף כלל ומה דצריכה לי' הוא כרשב"ג דס"ל דאוכל ירק מצטרף ומיבעיא לי' אם זה שאוכל ירק מברך או. לא כן גי' השנו"א ז"ל ופירושו. ולפי הגי' שלפנינו נראה לפענ"ד דה"פ דיש נפ"מ בין תיבת מזמנין סתם ובין תיבת מזמנין עליו דמזמנין עליו משמע אבל הוא א"י לברך ותיבת מזמנין סתם הפי' דהוי כולן זימון אחת וכולן שוה לדוגמא בבבלי דף מ"ח ע"א דהמקשן פריך מהא דרשב"ג מלשון מצטרף וקס"ד דכולן שוין ואפילו הוא יכול לברך ומשני איצטרופי הוא דמצטרף אבל אינו יכול להוציא אחרים עיי"ש. ולפ"ז שפיר ניחא דמקשה דכאן פשיטא לי' לר' ירמי' דיכול לברך וכאן מיבעיא לי' ע"ז משני דמה דפשיטא לי' הוא לרשב"ג דקתני אע"פ שלא אכל כזית דגן מזמנין סתם דמשמע דכולן שוה אבל מיבעיא לי' אם חכמים חולקין עליו ע"ז או לא. ונהי דלענין צירוף חכמים מודים לי' אבל אם יכול להוציא את אחרים מיבעיא לי' אם חכמים מודים לי' בזה או שחולקק עליו כן הוא דעתו דר' ירמי' דלענין צירוף ליכא פלוגתא בין רשב"ג ורבנן אבל לענין להוציא אחרים צריכה לי' אם חכמים חולקין עליו או לא וכמו דס"ל בש"ס דילן דף מ"ח ע"א וע"ב דליכא פלוגתא בין רשב"ג ורבנן דלכו"ע מצטרף ולהוציא את אחרים אינו יכול ושמעון בן שטח יחיד בדבר דס"ל דיכול להוציא אחרים כמו כן ס"ל לר' ירמי' דרשב"ג ס"ל כר' שמעון ב"ש דיכול להוציא אחרים אבל מספקא לי' אם חכמים חולקין עליו בדין זה וס"ל דנהי דמצטרף אבל א"י להוציא לאחרים או דס"ל כותי' לגמרי. וע"ז קאמר סתמא דגמ' תני עלה והיסב כו' מזמנין זהו דברי רשב"ג ומסיים הגמ' דברי חכמים ר"י ב"א בשם ר' יוחנן לעולם אין מזמנין עליו עד שיאכל כזית דגן ר"ל לא מיבעיא דהוא א"י לברך אלא אפילו אחרים אין מזמנין עליו עד שיאכל כזית דגן לפיכך נקט לשון עליו ר"ל דלא מיבעיא דהוא אינו מברך אלא אפילו אין מזמנין עליו ולא כדס"ל בש"ס דילן דמזמנין עליו אבל הוא א"י להוציא את אחרים י"ח ז"א אלא דרבנן פליגי על רשב"ג לגמרי וס"ל דאין מצטרפין כלל ומסקנת הגמ' דלא כר' ירמי' דס"ל דלכו"ע מצטרפין לזימון אך מיבעיא לי' אם חכמים חולקין על רשב"ג אם הוא יכול להוציא אחרים או לא ומסקנת הגמ' דחכמים פליגי ארשב"ג לגמרי בכל עיקר הצירוף:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Berakhot 7:5:5:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Berakhot 7:5:5:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Berakhot/r/7:5:5:1)

**דר' יונה טעם כסא ומתקן לה.** התוס' והרא"ש ז"ל מפרשין שהי' טועם בלילה ולמחר מוזגו במים ושותה אותו אלמא דבלילה לא הי' מזוג דאי הי' מזוג גם בקידוש דלילה היכי הוי משהי יין מזוג בלילה ע"ז מדחה ר"י דלעולם הי' מזוג בקידוש הלילה אך היה משהי לי' בכלי מתכות: