## Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Challah Chapter 3

###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Challah 3:1:2:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Challah 3:1:2:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Challah/r/3:1:2:1)

**אמר ר' חגיי ל"ש אלא עראי אבל קבין אסורי' כן גי' הגר"א ז"ל בכי"ק ר"ל דלאכיל קבין אסור.** אר"י אין מן הדא לית ש"מ כלום שאפי' הוא נוטל ממנו שתים ושלש מקרצות מכיון שהוא עתיד להחזירו לדבר שלא נגמרה מלאכתו מותר. פי' דקבין אפילו נגמרו שנתגלגלו נמי נקרא דבר שלא נגמרה מלאכתו ודמיא ללגין שלא נטבלו מאחר שהוא עתיד להחזירו לדבר שלא נגמרה מלאכתו וכיון דקאמר אוכלין עראי מן העיסה עד שנתגלגל ונקרא דבר שלא נגמרה מלאכתו הרי ממילא יכול לאכול ממנו קבין שנתגלגלו מכיון שהשאר לא נתגלגלו ודמי ללגין שאף שהם נגמרו מ"מ הוי דבר שלא נגמרה מלאכתו מפני שמחזיר המותר לדבר שלא נגמרה מלאכתו וא"כ ממתניתין לא מוכח. ויידא אמרה דא. ואלא מנין לו שאסור לאכול קבין ממשנה אחריתי מי שאינו יכול לעשות עיסתו בטהרה יעשנה קבין וכו':


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Challah 3:1:6:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Challah 3:1:6:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Challah/r/3:1:6:1)

**ר' יוסי בשם רשב"ל דר"ע היא דתנינן תמן הנוטל חלה מן הקב ר"ע אומר חלה כו'.** פי' דס"ל דהא דקתני כיון שהיא נותנת את המים מגבהת חלתה דהו"ל שיעור חיובא דחלה בה' רבעים לאתר הגילגול וקודם הגילגול דה' רבעים אין כאן חיוב דחלה ומשתתן המים הוי קודם השיעור דחיוב. ומ"מ הוי כמו קודם הגורן בתרו"מ דמשעה שהגיעו לעונת המעשרות עד שעת גורן אם תרם תרומתו תרומה וה"נ לבתר נתינת המים עד הלישה הוי כמו דבר שלא נגמרה מלאכתו בגורן דהוי תרומתו תרומה בדיעבד וה"נ כן כדכתב השנו"א ז"ל דאחר נתינת המים קודם הלישה התחיל זמן החלה שהוא יכול להפריש אבל מ"מ יכול לאכול ארעי עד גמר מלאכתה שהוא הגילגול וכמו בתרומה לאחר הבאת שליש יכול להפריש תרומה ואוכל ארעי עד שיעש' גורן שהוא גמר מלאכה עכ"ל ז"ל וזהו כר"ע דס"ל מקב חלה דאיתא לקמן בפ"ד דטעמא דר"ע דס"ל דהוי בקב כמו פירות שלא נגמרה מלאכתן דעבר והפריש מהן תרומה הר"ז תרומה ורבנן מדמי לה לתבואה שלא הביאה שליש עבר והפריש ממנה חלה אינה חלה עיי"ש בפ"ד ה"א דמבואר שם כן מפורש. וע"כ קאמר דר"ע היא כמו דר"ע אינו מדמה שיעור דה' רבעים דחלה לתבואה שלא הביאה שליש כן נמי מתניתין דידן אינה מדמה שיעור דנתינת המים בחלה לתבואה שלא הביאה שליש אלא לקודם זמן הגורן. ע"ז מקשה כלום אמר ר"ע אלא לשעבר אבל לא לכתחלה ע"ז אמר ר"י ר"ח בשם רשב"ל דירדו להם בשיטת ר"ע ר"ל דבהא לכ"ע הוי בשיטת ר"ע התם וכדמסיק אר"י ד"ה היא כאן שהיא נותנת את המים זו היא ראשית עריסותיכם לכ"ע מותר להפריש חלה. והר"ש ז"ל כתב דזו הוי אסמכתא:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Challah 3:1:7:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Challah 3:1:7:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Challah/r/3:1:7:1)

**תני מעשר טבל שנתערב בחולין [כצ"ל וזהו התחלת הענין] כו' יקרא שם לתרו"מ שבו ויעלה בא' ומאה.** אף שקריאת השם היה לאחר הביטול כו' ממה שלימדו את הכהנת הדא אמרה אין הלכה כראב"ע מה למדו את הכהנת כו' חוץ מן הטמא שבה. ר"ל דאולו נמצא דבר מה טמא מעורב בחלה לא יתקדש לשם חלה וכן פי' מהרא"פ ז"ל ע"ז מקשה ולראב"ע מאי איכפת לן אם נקרא לה שם חלה לאחר התערובות הא יתבטל טמאה בק"א טהורה ע"ז משני שאין בו כדי להעלות וכו':


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Challah 3:1:8:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Challah 3:1:8:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Challah/r/3:1:8:1)

**א"ר יוסי נראין הדברים בע"ש שזו מביאה וזו מביאה.** פי' דהרבה נשים מביאים לה חלה וע"כ הוי עיסתה דכהנת גופה מועטת וע"כ למדו את הכהנת להתנות בלשון הזה דהוי לשון התנאי הזאת מועיל לשני דברים דהא במתניתין גרסינן ובלבד שיהא שם ה' רבעים קמח ר"ל דיגיעו המים לה' רבעים קמח וגירסא המקובלת ובלבד שלא יהיה שם ה' רבעים קמח ר"ל שלא ישאר ה' רבעים שלא נגעו בהם המים וב' הגירסות אמיתות הן וכ"כ הב"י ז"ל בסי' שכ"ז והש"ך ז"ל. וכתב הר"ש ז"ל דהתנאי דלמדו לכהנות מועיל לב' ענינים אם המים לא נגעו בה' רבעים מהני התנאי וכן כשיש ה' רבעים שלא נגעו בהם המים ע"ז קאמר ר' יוסי דמיירי בע"ש דעיסתה של הכהנת מועטת וליכא כל עיקר אלא ה' רבעים והתנאי הוא בשלא נגע לה' רבעים אבל בחול דהעיסה מרובה והתנאי הוא על ה' רבעים שלא נגעו המים אבל בה' רבעים. ראשונים כבר נגעו בהם המים א"כ כשאומר הר"ז חלה על העיסה הזאת ועל השאור המתערב בה ועל הקמח שנשתייר בה ועל הקרץ שניתן תחתיה לכשתעלה בגוש אחד תוקדש זה שבידו לשם חלה הוי נ"מ בין ב' התנאים הללו באם התנאי הוא בשלא נתערבה ה' רבעים במים ע"כ צריך גם העיסה לעלות בגוש אחד משא"כ בשהתנאי הוא על ה' רבעים שלא נתערבו במים אבל בה' רבעים ראשונים כבר נתערבו במים ונעשה עיסה א"צ העיסה לעלות בגוש אחד אלא העיקר דהקמח והקרץ והשאור צריך להעלות בגוש אחד עם העיסה ואפילו בשאמר על כולם ביחד לכשתעלה בגוש אחד מ"מ על העיסה נעשה חלה תומ"י מכיון שהוציא מפיו הר"ז חלה על העיסה הזאת נעשה תומ"י חלה ומה שמסיים ועל השאור כו' קמח כו' קרץ כו' לכשתעלה גוש אחד לא מהני אחר תוך כדי דבור להוציא מן קדושת חלה כמבואר בכמה דוכתי. והנה במפריש זיתים על זיתים ושמן מבואר מפורש במס' תרומות פ"ק דחלק הזיתים שנטל על הפרשת שמן נתקן מאיסור טבל בשעה שאמר הר"ז תרומה על הזיתים מחלק הזיתים שמפרישו תרומה על הזיתים נמצא גם הוא מתוקן ומקשה הגמ' א"כ האיך יפטור השמן הא הוי מן הפטור על החיוב. ומשני שם כאחת דנפטר החלק זיתים ונפטר השמן בב"א ואימתי הוי מן הפטור על החיוב דוקא אם נפטרו הזיתים תחלה אז לא יכול לתקן השמן אבל בב"א לא שייך מן הפטור על החיוב. וע"כ כאן בעיסה מרובה דה' רבעים ראשונים כבר נתערבו במים ונקרא עיסה והתנאי הוא על הה' רבעים האחרונים שלא נתערבו במים א"כ מכיון שנוטל מה' רבעים ראשונים דהוי עיסה על הפרשת חלה ומונה והולך על העיסה ועל השאור ועל הקמח ועל הקרץ מכיון שאמר הר"ז חלה על העיסה מחלק העיסה שבידו שמתקן העיסה כבר נפטרה חלק העיסה שבידו שבא לתקן הקמח והקרץ וכאן דאינו בב"א דהא חלק העיסה א"צ לעשות בגוש והקמח צריך לעשות בגוש א"כ האיך יפטור העיסה שבידו על הקמח לאחר שתעלה בגוש ואלולי החסרון של פטור על החיוב לא היה שייך גם החסרון של קידשו מדומעין דהא השאר שבידו יחדו ג"כ על הפרשת חלה על הקמח לאחר שתעלה בגוש א"כ אם היה מועיל הקריאת שם על השאר שבידו שפיר הי' קידשו כהלכה ולא מדומעין כדמוכח לקמן בה"ה בס"ד דבייחד להפרשה א"צ לסיים דהוי תרומת הכרי זה וזה בזה עיי"ש משא"כ בחסרון הזה שכבר נפטר מה שבידו והוו מן הפטור על החיוב ולא הוי בב"א ולזה אין שום תקנה א"ו דהתנאי דלשון זה אינו רק על ע"ש דהוי עיסתה דכהנת עיסה קטנה והתנאי הוא על ה' רבעים שלא נתערבו לגמרי במים דאז צריך גם העיסה לעלות בגוש ע"כ חלק העיסה שבידו לא נפטרה דהא אינו מתקן רק העיסה שתעלה בגוש אחד עם הקמח. והיינו דקאמר אבל בחול תיקנו באלה שתהא ניטלת מן הטהור על הטמא ר"ל דהא כל עיקר התקנה שתיקנו רבנן שמנתינת המים מגבהת חלתה הוא רק כדי שלא תטמא העיסה ע"כ תיקנו רבנן שבשעת נתינת המים דאז מוכשרה לקבל טומאה תגביה חלתה כדי שאפילו אם תטמא העיסה תהיה לכל הפחות החלה טהורה וע"כ יהיה מן הטהור על הטמא [כדאיתא בירושלמי פסחים פ"ג ובפ"ק דמס' ביצה וכן הוא בפוסקים ז"ל] ושלא מן המוקף דהא הקריאת שם לא הוי מן המוקף [כמבואר בתוס' הרי"ד] אבל שמא מן הפטור על החיוב בתמי' וע"כ הלשון הזה הוא בע"ש בעיסה קטנה דלא הוי אז מן הפטור על החיוב. אבל ר' יונה ס"ל דאדרבה דהלשון תנאי הזה על בחול על עיסה מרובה דאז העיסה א"צ לעלות בגוש וחלק העיסה שבידו על תיקון הקמח נפטרה מן חלק העיסה שמתקן העיסה. וע"כ כשהוציא החלק טמא שבידו שלא יהיה חלה לא הוי טבל אלא נתקן ע"י החלק העיסה שבידו שמתקן העיסה נתקן גם הוא דהא הוא נמי עיסה הוא ואע"פ שלא עלה בגוש עם הקמח דהא חלק העיסה א"צ לעלות בגוש אחד עם הקמח ונתקן תומ"י משא"כ בעיסה קטנה האיך מוציא חלק הטמא א"כ נשאר טבל שאינו מתוקן כי מי יתקנו הא התנה שחל התיקון על מה שיעלה בגוש אחד וחלק העיסה צריך ג"כ לעלות בגוש אחד ממילא חלק הטמא שבידו שלא עלה לגוש אחד אינו מתוקן וא"כ נשאר טבל בידו והאיך יאכל החלה הא נמצא טבל בתוכו כדמסיק דצריך לומר הוא והטמא שבו ר"ל על הטמא שבו כדפי' מהרא"פ ז"ל וצ"ל על הטמא כדמסיק למה דהא עד שלא תעלה בגוש היא רק ניטלת לשם חלה ומשתעלה בגוש אז היא קדושה לשם חלה ר"ל העיסה ג"כ אינ' מתוקנת מקדושת החלה אלא דוקא לאחר שתעלה בגוש א"כ אם אומר חוץ מן הטמא שבו נמצא טבל מעורב בחלה. וע"כ צריך בע"כ לומר בפירוש גם על הטמא אע"פ שלא יעלה בגוש אחד. א"כ ע"כ דלא מיירי בעיסה קטנה דע"כ מיירי דנתקן העיסה קודם שעלה בגוש וא"כ החסרון דהוי מן הפטור על החיוב מתקן המעלה דלא הוי טבל טמא מעורב בה וא"כ מאי מתקן ר' יוסי דמוקי על ע"ש להוציא החסרון דמפטור על החיוב ומכניס בזה חסרון יותר גדול דטבל מעורב בחלה וא"כ קשה באמת ע"ז משני רשב"א דהא למפרע קדשו דאפילו בעיסה גדולה דנתקן העיסה תומ"י קודם שתעלה בגוש מ"מ לא חשיב מן הפטור על החיוב דז"א דהא הוי ג"כ בב"א כההיא דמס' תרומות דהא לאחר שתעלה הקמח בגוש נתקן למפרע ונמצא דהוי בב"א. והמקשן סבר דאפילו בשנתקן למפרע מ"מ כיון דהעיסה נתקדשה תומ"י והקמח לאחר שתעלה בגוש נתקן למפרע לא חשיב בב"א וחשיב מן הפטור על החיוב ורשב"א ס"ל דבזה שפיר דמי ועיין בתוס' ותמצא טעם בע"ה ופי' הפ"מ אינו מובן לי. ופי' מהרא"פ ז"ל קשה לי ג"כ ואינו מובן מאי דמפרש דבעיסה שלא נתערב ה' רבעים הוי מן הפטור על החיוב ז"א כמו דמבואר בתוס' הרי"ד ד"ה למה. וגם תיבות הללו למה עד שלא תעשה גוש אחד היא ניטלת לשם חלה משתעשה בגוש אחד היא קדשה לשם חלה אין לתיבות הללו שום ביאור לפי דרכו וגם מה שפירש בע"ש שזו מביאה וזו מביאה דעי"ז הוי עיסה גדולה אינו מובן הא עי"ז לא הוי השיעור דקי"ל ב' נשים שנתנו לנחתום כו' אם אין בכל אחת מהן כשיעור פטורה מן החלה והפי' הנכון כמו שפירשנו בע"ה:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Challah 3:2:2:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Challah 3:2:2:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Challah/r/3:2:2:1)

**טבל מנינו בחולין.** פי' דמונין אצלו ראשון ושני ושלישי כמנין שמונין בחולין:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Challah 3:2:2:2
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Challah 3:2:2:2](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Challah/r/3:2:2:2)

וכל הספק הפוסל את התרומה פוסל את החולין מלעשותן תרומה דתנינן תמן נולד לה ספק עד שלא גילגלה תיעשה בטומאה ומשגילגלה תיעשה בטהרה ותני וחלתה תלוי' באיזה ספק בספק חלה כו'. כן גי' הגר"א ז"ל בכי"ק וכן מוכח בבבלי במס' נדה דף ז' עיי"ש:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Challah 3:2:2:3
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Challah 3:2:2:3](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Challah/r/3:2:2:3)

**בדין היה שיטמא אדם טבלו ד"ת כו' אין הטבל צריכה שימור ומ"ט אסור ונתתם ממנו וגו' שינתן לאהרן בכהונתו.** כן גי' הגר"א ז"ל בכי"ק:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Challah 3:3:2:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Challah 3:3:2:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Challah/r/3:3:2:1)

**אחת למירוח ואחת לשליש.** פי' הגר"א. ז"ל בשנו"א ז"ל דב' זמנים חיוב איכא מירוח דהוא הגורן ושליש לענין אכילת קבע ואם הי' בא' מהזמנים הללו ברשות הקדש פטור ורבי בא מפרש לחלה למירוח ופיאה לשליש דהא גבי פיאה אין שם גמר אחר ומיירי רק מהתחלת זמן החיוב:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Challah 3:3:3:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Challah 3:3:3:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Challah/r/3:3:3:1)

מתניתא דר"ע היא דר"ע אמר אחר שליש הראשון את מהלך דאיתפלגון שדה שהביאה שליש לפני נכרי ולקחה ישראל ר"ע אומר התוספת פטור וחכ"א התוספת חייב. וא"כ לרבנן אמאי פטור כשהביא שליש ביד הקדש הא מ"מ. התוספת יהא חייב ומשני אי כר"ע בתוספת אי כד"ה בקוצר מיד כן גי' השנו"א ז"ל:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Challah 3:4:4:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Challah 3:4:4:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Challah/r/3:4:4:1)

**ואינו מעורב ע"י גידין.** ר"ל דלא דמי לקב תרומה באמצע דהתם מסוים הוא דהקב באמצע אבל הכא מעורב הוא בכל העיסה ואפילו מעורב ע"י גידין ג"כ חייבת:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Challah 3:4:5:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Challah 3:4:5:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Challah/r/3:4:5:1)

**אמר ר' אחא איתותבית קומי ר' אמי ואמר מי יאמר לי שאינו נוטל דמיו מן השבט.** כן גי' הגר"א ז"ל בכי"ק וה"פ דגבי חלה דטובל העיסה צריך להפריש משום איסורא אבל נוטל דמים מן השבט משום המע"ה אבל גבי מתנות דאינו טובל א"צ להפריש וא"צ ליתן לו משום המע"ה וכדמסיק חלה שהיא טבל והיא בעון מיתה מפריש ולא יטול דמים מן השבט בתמי' הא ע"כ נוטל דמים משום המע"ה:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Challah 3:4:7:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Challah 3:4:7:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Challah/r/3:4:7:1)

רבי הילא בשם ר"א מודה ר"ע לחכמים בעיסת הקדש שגילגולה פוטרה כהנא אמר דברי ר"ע אין מירוח פוטר במקום הקדש א"ר יונה הדא דכהנא פליגא על ר"א דאמר אין גילגול פוטר אין המירוח פוטר ר"ל כיון דכהנא ס"ל אין מירוח פוטר לר"ע א"כ ע"כ אין גילגול פוטר ברם כר"א גילגול פוטר מירוח פוטר. כן גי' הגר"א ז"ל בכי"ק ר"ל כיון דר"א ס"ל דגילגול פוטר א"כ ע"כ דגם מירוח פוטר וקשיא על דרבנן גילגול פוטר ברשות הנכרי אין המירוח פוטר בשל נכרים פי' דהא אמרינן מעשרין משל נכרים על של ישראל ומ"ש גילגול דחלה ומשני שנייא היא דכתיב וכל מעשר הארץ פי' וכל מרבה אפילו של נכרים והכא ראשית עריסותיכם ולא של נכרים כן גי' הגר"א ז"ל בכי"ק:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Challah 3:4:7:2
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Challah 3:4:7:2](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Challah/r/3:4:7:2)

אמר ר"ח בריה דר"ה מן הדא דרבנן אנן ילפין דלית הדא דכהנא פליגא על ר"א כמה דרבנן אמרי גילגול פוטר ברשות הנכרים אין מירוח פוטר ברשות נכרים כן ר"ע אומר גילגול פוטר ברשות הקדש אין מירוח פוטר ברשות הקדש. כן גי' הגר"א ז"ל בכי"ק פי' דהרי חזינן דלא דמי מירוח לגילגול ע"כ בהקדש נימא ג"כ כן דוכל מעשר הארץ מרבה להקדש אבל ראשית עריסותיכם ממעט להקדש:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Challah 3:5:4:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Challah 3:5:4:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Challah/r/3:5:4:1)

**רבי בון בר חייא בעי קומי ר"ז מנחה שנתערבה בחולין כו' עד סוף הסוגיא.** פי' דהנה קי"ל במס' תרומות פ"ג ה"ה דלא קידשו מדומעין כשהתרומה מדומע עם חולין ביחד בשעת החלות קדושת התרומה ולא משום שירים ניכרים אלא משום דלשון הרמה לא נופל במדומע. ושיטת הירושלמי בפ"ה דמס' תרומות גבי נבילה בשחוטה דהמבטל אינו יכול להיות כהבטל והבטל יכול להיות כהמבטל כדאיתא בכמה מקומות בבבלי ס"ל להירושלמי דב' הכוחות שוין הן דאינו יכול לגבר כח אחד על חבירו דלהמבטל יש לו הכח שלא יאסר אותו הבטל משוים כח המבטל שלו דאינו יכול לעשות כהבטל. ולהבטל יש לו כח שלא יבטלנו המבטל ולעשות אותו כאילו אינו ז"א דהא הבטל יש לו כת דראוי לעשות כהמבטל וע"כ אינו בטל לעצמו וכמאן דאיתא דמי וע"כ מטעם זה בטל המגע משום כח המבטל ולא בטל הסיטה של הנבילה משום כח הבטל עיי"ש ולפ"ז מבואר סוגיא דידן דרבב"ח בעי קומי ר"ז מנחה שנתערבה בחולין אם יכול לקמוץ הקומץ ממנו דהא המנחה הוי כטבל והקומץ הוי כתרומה בהרמה כדאיתא במס' יומא דף כ"ד ע"א עיי"ש והוי המנחה שנתערב בחולין כטבל שנתערב בחולין ע"כ מיבעיא לי' אם יכול להוציא הקומץ מן התערובות ולהתיר שירים לאכילה אם קורא אני עליו והנותרת מן המנחה או לא ע"ז א"ל וכי טבל שנתערב בחולין קורא אני עליו ונתתם ממנו את תרומת וגו' וכמו דטבל בחולין אין אני קורא עליו ונתתם ממנו את תרומת וגו' משום דקידשו מדומעין וכן גבי מפריש מקצת תרומה בפ"ד דמס' תרומות דאינו יכול להפריש הוא ג"כ משום דמעורב טבל וחולין ואינו יכול להפריש תרומה משום דקידשו מדומעין דבעינן מסוים ועיין בדברינו שם דמפורש כן הסוגיא שם כן נמי בקומץ דמנחה ע"ז השיב לו רבב"ח וכי טבל בחולין פשיטא לך שאינו מוציא עליו ולא על מקום אחר אפילו אם פשיטא לך שאינו מוציא על מקום אחר אבל ממנו עליו שפיר מוציא בטבל שנתערב בחולין והראי' ממתניתין דידן דתנינן דמוציא ממנו עליו אמרין לית הדא דר"ז תתיבה על דרבב"ח דהא שפיר מביא רבב"א ראי' ממתניתין דידן דמוציא ממנו עליו ומפרש הגמ' באמת למה נחלק בין ממנו למקום אחר לממנו עליו ע"ז מפרש משום דאזלינן בתר ב' הכוחות כנ"ל וע"כ בשעה שמוציא ממנו עליו הואיל ואין החולין ראוי לעשות טבל כיוצא בו חולין שבו מבטלין אותו וכיון שכבר נתבטל הטבל בחולין מדאורייתא וע"כ אין כאן שוב חייוב תרומה מה"ת וכל החיוב דתרומה בכל כרי הזה הוא רק מדרבנן [כדאיתא בר"ש ז"ל] וע"כ שפיר מוציא כל החיוב ממנו עליו דהתרומה מדרבנן. משא"כ כשהוציא ממנו למקום אחר דאז כשלא לנגד המבטל לא נתבטל הבטל וכמאן דאיתא דמי משום הכח שלו דטבל ראוי לעשות חולין כיוצא בו ואינו בטל מדאורייתא לגבי עצמו וע"כ האיך יוציא ממנו על מקום אחר דהא אי אפשר להוציא על מקום אחר משום דמדומע תרומה וחולין ולא קידשו מדומעין ואי דיוציא על טבל טבול מדרבנן למקום אחר דאז גם מהחולין שבכרי הזה יכול להתקדש על תרומה משום דמדרבנן חשיב כל הכרי הזה טבל מדרבנן ג"כ ז"א דהא א"כ תורם מן טבל דאורייתא על טבל דרבנן דהא חלק הטבל שבו לא נתבטל מדאורייתא. וא"כ האיך יתרום מטבל דאורייתא על טבל דרבנן הא הוי כמו מן הנקוב על שאינו נקוב וכן על טבל דאורייתא לא יכול לתרום דהא הוי קידשו מדומעין דמדומע חלק התרומה וחלק חולין דהא מדאורייתא נחשב חלק החולין כחולין והא דהחולין נחשב כטבל הוא רק מדרבנן והאיך יפטור טבל מדאורייתא ע"י טבל מדרבנן ואפילו אם יפריש כל השיעור של תרומה לפי המדומע מן הטבל דאורייתא לא מהני ג"כ דהא קידשו מדומעין מדאורייתא ע"ז אמר ר"י הדא אמרה טבל שנתערב בתרומה הואיל ואותו הטבל ראוי להעשות תרומה כיוצא בו אינו בטל ר"ל דבהא אפילו למקום אחר נמי שפיר דמי דהא ביה לא שייך קידשו מדומעין כיון דהכל הוי תרומה ואח"כ מקשה. הגמ' ולית הדא דרבב"ח תתיבה על דר"ז כלומר דכל עיקר האיבעיא שלו קשה דהא במנחה בקומץ לא שייך קידשו מדומעין [כדאיתא בתו"י ז"ל במס' יומא דף כ"ט דאם המנחה נתקדשה בכלי ונקמצה ממנה הקומץ שלה אפילו שלא כדין כגון בלילה לא שייך גבי הקומץ. דלא נתקדשה לקומץ ותהי' טבל ז"ח כיון דכבר נתקדשה המנחה בכלי שלה שוב הקומץ שנקמץ ממנה לא יכול להיות שלא נתקדש אפילו בכל אופן שהוא אפילו בלילה וע"כ הוי קומץ פסול משום לילה אבל אין סברא לומר שלא נתקדש לקומץ כלל אם לא היכא דלא נתקדשה המנחה בכלי עיי"ש בתו"י ז"ל הנ"ל] דממ"נ אם שלמעלן בטל ר"ל הקומץ נתבטל בחולין א"כ מאי מיבעיא לי' כלל אם נתרת המנחה דהוא שירים לאכילה דהא פשיטא דהמנחה ג"כ נתבטל בהחולין וא"צ לקומץ כלל. ואם שלמטן אינו בטל ר"ל המנחה לא נתבטלה א"כ מאי מיבעיא לי' על הקומץ פשיטא דהוי קומץ כיון דלא נתבטל אצל החולין ואי דמעורב בו חולין מאי איכפת לן כיון דכבר קידש. וכיון דכבר קידשה בכלי בעודו במנחה וע"כ כשנקמץ אח"כ אין סברא לומר דיחזור לטיבלי' לרבנן דבן בתירא במס' מנחות דף ו' והכא אין כאן פסול על הקומץ אלא החסרון בעיקר הקידוש דלא יכול להתקדש במדומע וזה לא שייך לרבנן דבן בתירא כיון שכבר נתקדשה המנחה וכמבואר בתו"י ז"ל הנ"ל:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Challah 3:5:8:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Challah 3:5:8:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Challah/r/3:5:8:1)

א"ר אימי איתפלגון ר"י ורשב"ל ר"י אמר הנשוך תורה ורשב"ל אמר אין הנשוך תורה רחב"ב מחליף שמועתא בעון קומי ר' יוסי את מה שמעת מר' יוחנן א"ל אנא לא שמיעת כלום אלא נפרש מילהון דרבנן מן מילהון דתמן תנינן המכניס חלות ע"מ להפריש ונשכו בש"א חיבור בטבו"י וב"ה אומרים אינו חיבור ארשב"ל ממה דתנינן אינו חיבור הדא אמרה שאין חייבין עליו משום טמא אוכל טהור. פי' כיון דס"ל דאינו חיבור לטומאה והעיסה השנייה הנוגעת בעיסה שנגע בה טבו"י טהורה גמורה ומותר לטהור לאוכלה ואין חייבין עליו משום טהור אוכל טמא משום דהוא טהור הדא אמרה שאין חייבין עליו משום טמא אוכל טהור ר"ל הדא אמרה שהנשוך בחלה דעלמא אינו מדאורייתא ואין בו משום טמא אוכל טהור ובטמא שאוכל החלה הזה שעל ידי נשוך אין בו משום טמא אוכל טהור אין חייבין עליו ר"ל על נשוך משום טמא אוכל טהור מדאורייתא דהא מדאורייתא הוי חולין גמורין אלא דהוא חלה מדרבנן ואשור לטמא לאוכלה אבל אם אכלה אין חייבין עליו דאי ס"ד דהוי מה"ת ע"י נשוך כגוף אחד לענין חלה שיהא חלתו ד"ת שיהא טמא חייב עליו מה"ת א"כ הו"ל להיות בטבו"י גוף אחד שיהא טמא ויתחייב עליו משום טהור אוכל טמא א"ו דכל עיקר חיבור בנשוך בחלה הוא מדרבנן והוא דווקא לענין איסור טבל אבל לענין טומאה אפושי טומאה מדרבנן לא מפשינן כדאי' במס' ביצה דף ז' ע"א עיי"ש וה"ה דהוי מצי למיתני הדא אמרה שאין לוקין על תלתן ד"ת כדלעיל בפ"ק לענין איסור זרות ורק נקט דבר והפוכו כיון דבנשוך בטבו"י אין בו משום טהור אוכל טמא ע"כ דהנשוך הוא מדרבנן חיבור וע"כ לענין טומאה אפושי טומאה מדרבנן לא מפשינן ע"כ דהדא אמרה דנשוך דחיבור בחלה הוא מדרבנן בעלמא וכמו כן אין חייבין עליו משום טמא אוכל טהור ע"ז א"ל ר' יוחנן שנייא היא בטבו"י דכתיב בי' טהור וטמא טהור לחולין מבע"י ולתרומה עד משתחשך וע"כ אינו חיבור בטבו"י ומזה מוכח האיך ר"י ורשב"ל ס"ל לעניין נשוך בחלה הוי ר"י דו אמר דבר שאינו חיבור בטבו"י תורה היא ר"ל דמה"ת אינו חיבור בטבו"י הגם דבעלמא הוי חיבור מכל מקום בטבול יום דאינו חיבור הוא מן התורה אינו חיבור הוי דו אמר שהנשוך תורה ורשב"ל דו אמר אינו תורה ר"ל דאין מה"ת הפרש בדין דבטבו"י לענין חיבור דו אמר אין הנשוך תורה ופריך והתנינן מביא ד' רבעין ומשיך פי' א"כ קשיא למ"ד דס"ל דאין הנשוך תורה דהא מכאן מוכח דהוי מה"ת אר"ה תיפתר שהטבל דמתניתן מיירי שבא מעיסת הנשוך וע"ז קאמר ר"ז תירוץ אחר דבהשיכו בידו כבמתניתן דידן כל עמא מודיי שהנשוך תורה וע"ז מדחה דאפילו תימר דאפילו השיכו בידו הוא המחלוקת ולמ"ד דאין הנשוך תורה אפילו השיכו בידו אין הנשוך תורה מ"מ לא קשיא ממתניתן דהא רשב"ל כדעתי' דס"ל הטבל בטל ברוב מה"ת וא"כ מה"ת כבר נתבטל הטבל וכל עיקר דצריך להפריש עליו חלה הוא רק מדרבנן וע"כ די במפריש עליו בעיסת הנשוך ופריך והתנינן ואם לאו מוציא מאחד על הכל דמשמע דאין הטבל בטל ברוב דאי בטל למה לי הפרשה כלל וקשיא למ"ד דהטבל בטל ברוב מדאורייתא ורק מדרבנן אינו בטל א"כ לא אמרו רבנן דאינו בטל רק לענין דאסור לאכול החולין משום חלק הטבל שיש בו ואמרו רבנן דחלק הטבל אינו בטל ונשאר באיסורו עד שיוציאנו מהעיסה הזאת ע"י שמפריש עליו ממקום אחר אבל אינו מדמע מדרבנן שיהא החולין נחשבין כמו טבל מדרבנן ז"א כך ס"ד דגמ' ע"כ מקשה מהא דתנינן דמוציא מא' על הכל דמשמע מזה דגם החולין נחשבין כמו תרומה [ועיי' היטב בתוס' ז"ל במס' נדה דף מ"ז ע"א ותמצא כן] וע"ז משני ר' יוסי דלכ"ע צריך להפריש על הכל אף על חלק החולין אפילו דהוי מדרבנן רק הנ"מ לחוש להפרשה שניי' מ"ד טבל בטל ברוב מה"ת ורק מדרבנן אינו בטל וגם אמרו רבנן דהחולין נחשבין כמו טבל א"כ אם הרים ונפלה לאתר חורן אינו חושש להפרשה שניי' כלומר אם הרים מקצת מהעיסה הזאת ונפלה לעיסה אחרת חולין למ"ד דמה"ת בטל ברוב ורק דמדרבנן הוי החולין נחשבין כמו טבל א"כ כשנפלה מן העיסה הזאת למקום אחר הוי חשיב טבל מדרבנן שנפלה לחולין ואינו עושה החולין שבמקום אחר לטבל דהא הוא גופי' הוי מדרבנן אלא צריך לתקנו ממקום אחר דהוא אינו בתורת הפרשה על העיסה אלא בתורת מוציא האיסור מתוכו אבל א"צ להפרשה שנוי' על העיסה השני' ומ"ד דמה"ת אינו בטל ברוב נעשה כל החולין של עיסה הראשונה טבל וע"כ כשנפלה למקום אחר צריך הפרשה גמורה דהוי כולו טבל ולא סגי במה שיתקנו ממקום אחר ועיי' בתוס' ז"ל במס' נדה דף מ"ז ע"א ותמצא כן וכן אמר ר' בא מה פליגין ר"י ורשב"ל בטבל שנטבל ד"ת אבל בטבל שמדבריהן כ"ע מודיי שהטבל בטל ברוב אפילו מדרבנן וא"צ אלא לתקנו ממקום אחר אבל אינו אוסר כל הכרי שיהא הכרי נחשב כטבל ז"א ע"ז התיב רבב"כ מזיתי מסיק דהוי מדרבנן ומ"מ תנינן דמוציא מאחד על הכל ומשני ר"מ דקיימתיה בשמן דהוי מדאורייתא:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Challah 3:5:11:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Challah 3:5:11:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Challah/r/3:5:11:1)

**מתיב ר"י לרשב"ל והתנינן נוטל אדם כדי חלה מעיסה שלא הורמה חלתה לעשותה להיות מפריש עלי' והולך.** ואם כדברי רשב"ל דטבל בטל ברוב א"כ כיון שהפריש ממנה רוב העיסה ונשאר מיעוט האיך יגמור להפריש ממנה הא כיון שנשאר מיעוט טבל בטל ברוב ע"ז אמר לי' רשב"ל דמיירי ברושם דהיה מסוים המקום שנטל לשם חלה ומביא ראי' לדבריו דבטל ברוב מהא דתנינן תמן הרוצה להפריש תרומה ותרו"מ כאחת כו' ומבואר שם דנוטל א' מל"ג ושליש ומיחדו ואומר אחד ממאה שיש כאן הר"ז בצד זה חולין והשאר תרומה ומאה שיש כאן הר"ז בצד זה מעשר וכמבואר במס' דמאי הטעם לזה וכמבואר בדברינו שם. ע"ז פריך ולאיזה דבר הוא מסיים וע"כ כדי שלא יתבטל ברוב דל"ל משום דצריך להפריש במסוים כדמסיק בסמוך וע"כ הוא משום שלא יתבטל ברוב וע"ז אמר ריב"א דז"א דהא דצריך לסיים הוא משום דבעינן קביעות מקום דס"ל בתרומות הכרי זה וזה בזה דזה לא הוי מסוים משום דלא ידעינן באיזה צד מהתרומה הראשונה עשאו לתרומה והכא בנטל החלק הזה ליטול ממנו תרומה ותרומת מעשר הוי כתרומת הכרי זה וזה בזה ולא הוי מסוים ואח"כ חזר ריב"א ואמר דהא לר' יוחנן היא ור"י ס"ל דתרומת הכרי זה וזה בזה דמיחד חלק הכרי זה לתרומה ואח"כ אומר וזה בזה דחשיב מסוים דנעשו ב' התרומות ביחד אע"פ שלא ידעינן באיזה צד מהתרומה עשאו תרומה משום דנעשה תרומה ביחד וא"כ הכא במיחד חלק הזה לתרומה ואח"כ מיחד עוד לתרו"מ אע"פ שלא מיחד באיזה צד לא איכפת לן משום דנעשה ביחד תרומה וא"כ הכא בנוטל החלק ל"ג ושליש ועושה תרומה ואח"כ עושה תרו"מ לא צריך לן לדעת באיזה צד עשאו תרומה ובאיזה צד לתרו"מ משום דנעשה קדושת תרומה ביחד אם כן ממילא נתקדש החלק הזה של ל"ג ושליש ואם הי' יכול להתקדש לא הי' צריך ליחד הצד כי מאי איכפת לן באיזה צד כיון דנעשו ב' התרומות ביחד א"ו דלא יכול כלל להתקדש בלא צד מסוים משום דנתבטל ברוב ושוב לא הוי טבל ולא יכול לעשות ב' התרומות בזה אחר זה תכופין משום דנתבטל תיכף ומיד חלק הטבל משא"כ בלא נתבטל יכול לעשות ב' התרומות תכופין בזה אחר זה ולא בעינן ליחד הצד כי מאי איכפת לן באיזה צד כי נעשה התרומה ביחד וממילא נעשה מסוים דהא החלק ל"ג ושליש הוי מסוים ונמצא במיחד חלק א' ליטול ממנו ב' תרומות תכופין זאח"ז לא בעינן יחוד צד והוי חשיב מסוים וכמו שמבואר בדברינו לעיל ה"א עיי"ש:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Challah 3:5:13:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Challah 3:5:13:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Challah/r/3:5:13:1)

**הוון בעי מימר מ"ד מעלה כולן הטבל בטל ברוב ומ"ד מעלה את הראשונה אין הטבל בטל ברוב.** כן גי' מהרא"פ ומוכרח הוא ר"א בשם ר"י הקיף ביניהן מ"ד מעלה כולן ע"פ הבור תורם מן המוקף ר"ל אע"ג דאין סברא להוציא בב"א כל החביות ובודאי מוציא חבית חבית בפני עצמה ואם דקורא שם לכולן בב"א כשהן למעלה בשעה שאין נוגעין ביין שבבור. האיך הוי מן המוקף מ"מ ס"ל דע"פ הבור חשיב מוקף כמו חמשה שקין בגורן דהבור הוא על היין והחביות יין על הבור חשיב מוקף ומ"ד מעלה ראשונה ע"פ הבור ומוציא חבית חבית בפני עצמה קורא שם בשעת העלאה לכל אחת בפני עצמה ובשעת העלאה חשיב שפיר מוקף בשעה שהוא תולש אותה מן הבור ברגע זו שהוא מוקף אבל ע"פ הבור ס"ל דלא הוי מוקף. ר"ש ר"א בשם ר"י מחליף הלשון מ"ד מעלה את הראשונה ע"פ הבור נקרא תורם מן המוקף הגם דהוי לאחר נטילת איזה חביות טבל וחולין מעורבין בבור מ"מ נקרא מוקף לטבל כפי' מהרא"פ ז"ל ומ"ד מעלה כולן ע"פ הבור אין תורם מן המוקף ס"ל דבחבית חבית כיון דהוי טבל וחולין מעורבין לא נקרא מוקף לטבל ע"ז פריך ר"ז דאי אפשר לומר כן דבטבל וחולין לא הוי מוקף לטבל הא מחובר ע"י גידין:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Challah 3:5:13:2
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Challah 3:5:13:2](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Challah/r/3:5:13:2)

סליק פירקא בסייעתא דשמיא: