## Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Demai Chapter 4

###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Demai 4:1:2:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Demai 4:1:2:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Demai/r/4:1:2:1)

חבריא בשם ר"י מפני כבוד שבת התירו, אם מפני כבוד שבת ל"ל שואלו אלא ע"י עילה, פי' בשנו"א ז"ל כדי שיהא לו במה לתלות ר"ב בשם ר"ח אימת שבת עליו והוא אומר אמת ופריך א"כ למה חשכה מוצאי שבת לא יאכל ומשני משום אחד שאין עליו אימת שבת, דסוף סוף חיישינן לאחד שאין עליו אימת שבת, ולא סמכינן על אימת שבת רק בשבת גופי' משום כבוד שבת לא חששו על חשש הרחוק מאחד שאינו מתקן ונמצא למאן דס"ל דאימת שבת עליו ס"ל ג"כ מפני כבוד שבת, רק דס"ל דהטעם דכבוד שבת לבד לא מהני אך בצירוף דאימת שבת עליו כן פי' בשנו"א ז"ל:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Demai 4:1:2:2
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Demai 4:1:2:2](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Demai/r/4:1:2:2)

תני שואלו בחול לא יאכל בשבת, ופריך מ"ד אימת שבת עליו ניחא מ"ד מפני כבוד שבת אפילו שואלו בחול יאכל בשבת ומשני לא אמר אלא שוגג הא מזיד לא דלא התירו אלא בשוגג דהא תנינן שכח משמע דווקא שוגג אבל מזיד לא וע"כ לא התירו אלא בשלא הספיק לשואלו אלא בשבת אבל אם שאל אותו בחול אם כן הוי מזיד למה לא עישר ע"ש:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Demai 4:1:4:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Demai 4:1:4:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Demai/r/4:1:4:1)

שאלו על אחת מהן השני לא יאכל עד שיעשר ועד שישאלנו אני אומר זה עישר וזה לא עישר, חשיכה מוצאי שבת דהדין הוא דאפילו במה שנשאל עליו בשבת מ"מ מעשר עליו מעשר מכלכלה זו ששאל עליו על הכלכלה השני' שלא שאל עליו כלל, ועל זה פריך דזה ניחא למאן דאמר מפני כבוד שבת והשאלה הוא רק עילה אבל באמת אין השאלה מעלה ומוריד כלל, אבל למ"ד דיש ממש בהשאלה משום דאימת שבת עליו ורק הא דצריך לעשר בשחשיכה למוצאי שבת הוא רק חומרא מפני אחד שאין אימת שבת עליו, א"כ קשה איך יעשר מזה הכלכלה על הכלכלה השני' דלא שאל עליו הא כמו דאין מעשרין בדמאי כשלקח מב' ע"ה מזה ע"ז משום דשמא זה עישר וזה לא עישר [עיין במס' ב"מ דף נ"ו ע"א] ה"נ אין לעשר מכלכלה דשאלה על הכלכלה דבלא שאלה, דהא הכלכלה דשאלה מהימינן לי' דעישר ורק חששא רחוקה מפני אחד שאין אימת שבת עליו אבל רובא אימת שבת עליו והכלכלה השני' דבלא שאלה הוי דמאי גמור והאיך יעשר מזה ע"ז ולא משני מידי:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Demai 4:1:5:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Demai 4:1:5:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Demai/r/4:1:5:1)

אפי' יש לו מאותו המין היצר תאוב, כהאי לישנא איתא בירושלמי במס' יומא היצר תאוב פי' יצרו של אדם חושק ואפילו יש לו מאותו המין מ"מ היצר תאוב שיהא לו בהרוחה רבה ונקרא ג"כ עונג שבת:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Demai 4:1:6:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Demai 4:1:6:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Demai/r/4:1:6:1)

יו"ט שהוא סמוך לשבת כו' שואלו ביו"ט אוכל בשבת כו' א"כ ראיה מפורשת ממתני' דשבת ויו"ט סמוכין שואלו באחד מהן ע"ז אמר ר' יונה בשם ר"ז דמהברייתא הזאת אין ראיה דמיירי הכא בפירות שנסמכה דעתו עליהן ע"כ התירו, אבל לא נסמכה דעתו צריך לשואלו בשבת גופיה א"כ מוכח מר' יונה דדינא דמתניתן דידן היא אף בפירות שלא נסמכה דעתו כלל מערב שבת עליהן מותר גם כן על ידי שאלה, על זה אמר רבי מאיר מילהון דרבנן מסייען לר' יונה אבא דתנינן תמן המדיר את חבירו כו' מפני איבה בשבת של פרוטגמייא לא בפירות שסמך דעתו עליהן מער"ש הוא בתמיה ולא אמר אלא מפני איבה פי' דלקמן (בה"ב) קתני דבשבת ראשונה שואלו ואוכל ובשבת שניה אסור ומפרש שם מ"ש שבת שניה ממתניתן דידן דאוכל ע"י שאלה ומשני שם דשאני פירות ע"ה מסעודת ע"ה דבפירות ע"ה בבית חבר מותר משא"כ בסעודת ע"ה לסעוד אצל ע"ה אסור לחבר לאכול בסעודה שאין לה שם ופירסום דליכא איבה כמו בשבת פרוטגמייא משום איבה, ואי אמרינן דלא שרינן כל עיקר במתניתן דידן רק בסומך דעתו עליהן מער"ש, א"כ מנ"ל דסעודת ע"ה אסורה בלא פירסום דליכא איבה דלמא שאני שבת שני' דלא סמך עליהם מער"ש, משא"כ בשבת פרוטגמייא דנסמכה דעתו מער"ש, הרי דינו כבמתניתן דידן, א"ו דאף בלא נסמכה דעתו מער"ש ג"כ שרי במתניתן דידן, וע"כ דאיסור דסעודה בשבת שניה משום דליכא פירסום וליכא איבה, א"כ שמעינן מזה כר' יונה אבא דשאלה בשבת גופיה מהרי אף בפירות שלא נסמכה דעתו עליהן:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Demai 4:1:7:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Demai 4:1:7:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Demai/r/4:1:7:1)

שאלו שבת הראשונה ולא בא תיבת ולא בא מיותר [ונשתרבב מה"ב דלקמן כדרך הש"ס הזה] השני' לא יאכל עד שיעשר או ישאלנו, ופריך ולא כבר שאלו, פירוש בשבת הראשון ומאי יחזור וישאלנו א"ר יונה תמן בההיא דשאל על נפשי' כו' פי' בשבת ראשון ישאל הוא בעצמו ובשבת שני' יבקש מאחר שישאלו אבל הוא לא ישאל ממנו דהא כיון דכבר שאלו בשבת הראשון ואמר לו שהוא מעושר האיך יאמר לו בשבת הזה להיפך רק שיבקש מאחר שישאלנו, ור' יונה בעי מהו שישאלנו דרך עקלתון, ר"ל דאפשר הוא בעצמו ישאל ממנו ורק שישאל מאתו דרך עקלתון בפעם השני', רבי יונה כדעתי' דסבירא ליה דמהני שאלה בדרך עקלתון כו' מן דבר חקילא פי' בן כפר כו' מתקנין הוין, פי' דבפעם ראשונה אמר מתקנין הוין טעין מחזקה עלוי פירוש התחיל בחזקה עוד ליגעו אם מתקנין הם אי לא, א"ל מה אנא חשוד לי פי' בשנו"א ז"ל מה הנאה יש לי דיהוי חשוד על המעשרות בשבילך בחנם והודה שאינן מעושרין אלא דדרך עקלתון יכול לידע:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Demai 4:1:9:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Demai 4:1:9:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Demai/r/4:1:9:1)

תני תרומת מעשר של דמאי שחזרה למקומה מדמעת שלא במקומה אינה מדמעת וחכ"א בין למקומה ובין שלא למקומה מדמעת, כן גירסת הגר"א ז"ל בכ"י קדשו בירושלמי שת"י ר"ש אומר למקומה מדמעת שלא למקומה אינה מדמעת, ופריך בשלמא למ"ד מדמעת מדמעת, פי' בין למקומה בין שלא למקומה דחכמים עשו דבריהם כשל תורה, עיי' בשנו"א ז"ל מ"ד אינה מדמעת אינה מדמעת, פי' בין במקומה בין שלא במקומה ניחא דזה ס"ל כמ"ד עשו חיזיק לדבריהם כשל תורה וזה ס"ל כמ"ד לא עשו חיזוק לדבריהם כשל תורה, אבל לר"ש קשה מה בין למקומה לשלא למקומה כו' שהיא מתרת השירים לאכילה פי' ע"כ הוי כבתחילה כו' יתר מכאן היה ר"ש שזורי אומר הפריש תרו"מ ונשרפה הר"ז שואלו ואוכלו ע"פ, פי' דשואלו אולי כבר הפריש וסומך ואוכל דבודאי קי"ל המניח פירות להיות מפריש עליו תרו"מ הר"ז חושש אבל בדמאי כיון דהוי רק ספק וחושש ע"כ שואלו וסומך עליו:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Demai 4:1:10:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Demai 4:1:10:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Demai/r/4:1:10:1)

א"ר אבין לא דמיא ההוא שאילתא לההיא קדמייתא כו', פי' מילתא אחריתא הוא, ור' אבין מלתא בפני עצמו קאמר דשאילתא קמיייתא לא קאמר לי' דחשוב לי' לחשוד, אבל הכא מחויב לומר לו דהחזיק אותו לחשוד בגין דחשדתיך ותקינתין, ואתקריין פי' דאיקרי מקרה הזה שחזר למקומה, ע"כ אני שואל לך דלמא לחנם חשדתיך ולא הייתי צריך להפריש, ונמצא דלא הוי מדומע, והשיב לו מתקינן הוויין כדלעיל:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Demai 4:2:2:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Demai 4:2:2:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Demai/r/4:2:2:1)

ר' ינאי בי רבי ישמעאל בשם ר' יוחנן בשבת של פרוטגמייא התירו מפני איב' א"ר אבין כאן התירו טבלים מפני דרכי שלום כו' אמר רב חסדא כאן שנינו, שאסור לחבר שיאכל בסעודה שאין לה שם, פי' פירסום. הגר"א ז"ל בכ"י קדשו בירושלמי שת"י מחליף הגירסא וגרס א"ר חסדא כאן שנינו כו' קודם א"ר אבין כאן התירו טבלים משום דרכי שלום, ויומתק מאד, דהנה הנפ"מ בין המשנה דידן למשנה קמייתא דבמשנה קמייתא מהני שאלה, וכאן לא מהני שאלה, רק בשבת ראשונה, ע"ז מפרש ר"י בר"י בשם ר"י בשבת של פרוטגמייא הוי השבת ראשונה דהוי סעודה בפירסום וע"כ התירו משום איבה, והא דבשבת שניה לא מהני באלה כמו במשנה קמייתא, ואף דליכא איבה מ"מ לשתרי משום שאלה כמשנה קמייתא וע"ז אמר רב חסדא כאן שנינו שאסור לחבר שיאכל בסעודה בלא שם, פי' בלא פירסום כמו פרוטגמייא וכיון דאין לה שם אסור לאכול בלא מעשר עד שיעשר, ולא דמי למשנה קמייתא, דהתם אוכל החבר בביתו, ע"כ הקילו ואוכל ע"י שאלה, אבל כשאוכל סעודה אצל הע"ה אסור לאכול בלא שיעשר דבסעודת ע"ה לא עשו שום קולא בדמאי, ואסור לאכול לחבר בלא תיקון בסעודה שאין לה שם, ואך בפרוטגמייא מותר ולא בסעודה שאין לה שם ' וע"כ מיירי השבת הראשון בשבת של פרוטגמייא דלא גזרו רבנן ג"כ על סעודה שיש לה שם ולא הוי בכלל האיסור דמאי ודמי לעלמא דאוכל בשבת ולא גזרו על הדמאי במקום כבוד שבת ולא מצינו קולא רק בלקח ולביתו והחילוק הזה כתב התוספות יו"ט ז"ל אבל ר' אבין חלוק עליו וס"ל דהטעם דמשנה הזאת לאו משום שאסור לחבר לאכול בסעודה שאין לה שם עד שיעשר אף דאיכא כבוד שבת ואימת שבת [ונפ"מ בין לוקח פירות מע"ה ובין סעודת ע"ה] ז"א אלא דמשנה הזאת מילתא אחריתי הוא דנפ"מ בין שבת ראשונה לשבת שניה הוא כך דבשבת שני' הוי באמת חשש טבלים דלא דמי לההיא משנה קמייתא, דלכאורה כד נדייק לשון המשנה המדיר את תבירו, וע"כ לא מיירי בע"ה, דהא כבר פרש"י ז"ל במסכ' סוכה (דף ל"ט) במתניתן הלוקח לולב מחבירו בשביעית, פרש"י ז"ל דלא גרסינן חבירו דהא ע"ה אצל חבר לא קרו חבירו ואי בשניהם ע"ה מי ציית לן עיי"ש וא"כ היכא קתני במתניתן דידן חבירו, ועוד לשון המשנה והוא אינו מאמינו על המעשרות הול"ל ממי שאינו נאמן על המעשרות כמו בכל הנך משניות דלעיל ומאי לשון הוא והוא אינו מאמינו מאי זה תיבת והוא, ועוד מאי משנה המשנה הזאת לשון בלבד שיאמר לו מעושרין הן, ולמה לא נקט לשון המשנה קמייתא שואלו ואמאי מדלג הענין השאלה, אלא ע"כ דהמשנה מיירי בחבר שהדיר לחבר חבירו, ורק דהחבר הזה מוחשד אצל חבירו לבד והוא בעצמו אינו מאמין לו על המעשרות, וע"כ לא דמי לע"ה דהתם בע"ה רוב ע"ה מעשרין הן, ואצלינו כל אחד ואחד אזלינן בי' בתר רובא ואינו חשוד לנו רק גזירת רבנן הוא שלא נאכל עד שנעשר וחומרא בעלמא הוא כמבואר בתוס' בריש פרקין וע"כ בשעה שגזרו על הדמאי לא גזרו על כבוד שבת כמו בפ"ק דאימת קדשים עליו או בשעה שגזרו על הדמאי לא גזרו על הדברים הללו, ה"נ או בשעה שגזרו על הדמאי לא גזרו על הדברים הללו ולא גזרו על כבוד שבת, או שאימת שבת עליו והשאלה ע"י עילה בלבד כדלעיל, משא"כ בשהחבר הזה חשוד באמת אצל החבר והאיך יאכל הא אצלו ספק גמור הוא ע"פ הדין, ולא משום גזירת רבנן על הדמאי, וא"כ מאי מהני בזה כבוד שבת או אימת שבת עליו, בשלמא בדמאי מע"ה חומרא בעלמא, אמרינן דאימת קדשים ואימת שבת עליו, ולא גזרו לחומרא הזאת בשיש אימת שבת, וזה לא שייך בחבר דחשוד אצלו באמת, וע"כ כיון שחשוד בעיני החבר והוי אצלו ספק גמור ספק טבל גמור וע"כ לא מהני כלל כבוד שבת ואימת שבת, וע"כ בשבת השני' דליכא איבה אסור ע"פ הדין, משום ספק איסור טבל, אך בשבת ראשונה החידוש במשנה הזאת דהתירו טבלים משום דרכי שלום דלא יהיה איבה, אבל חבר מותר לאכול אצל ע"ה בשבת ע"י שאלה בלא תיקון אף בסעודה שאין לה שם, וע"כ ניחא מה דלא קתני במתניתן דידן לשון שואלו כמו במשנה הראשונה משום דבחבר לא שייך שואלו כמובן, ומדויק לשון המשנה דכופל ב' פעמים דאינו נאמן, דקתני ברישא והוא אינו מאמינו ומסיים עוד הפעם אע"פ שאינו נאמן על המעשרות בלבד שיאמר, ולפ"ז ניחא דקתני והוא אינו מאמינו אוכל עמו בשבת הראשונה, והרי אפשר לטעות דה"ט משום דכיון דחבר הוא אין לו לחוש ע"ז שהוא אינו מאמינו, ע"כ קמ"ל אע"פ שאינו נאמן ע"פ הדין אצלו דחשוד אצלו כדפסק הפנ"י ז"ל מ"מ אוכל עמו בשבת ראשונה משום דרכי שלום, משא"כ בשבת שני' דליכא איבה הוי באמת אינו נאמן ואסור לאכול טבלים. היוצא לנו מזה דלרב חסדא החידוש במשנה הזאת הוא החומרא מהסיפא דמחדש דדוקא בלוקח פירות מע"ה הקילו בדמאי מפני כבוד שבת, אבל בסעודה אצל ע"ה לא הקילו, זהו החידוש דמשנה הזאת, ולר' אבין החידוש הוא הקולא במשנה הזאת בהרישא דאפילו בחשוד התירו טבלים מפני דרכי שלום ופריך אם מפני דרכי שלום למה לי בלבד שיאמר מעושרין הן, ונשאר בקושיא, ואח"כ מבעי' לן שאלו בשבת ראשונה ולא בא פי' אם ביקשו בשבת ראשונה ולא בא השני' מה שיעשה הראשונה ונשאר בתיקו:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Demai 4:3:3:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Demai 4:3:3:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Demai/r/4:3:3:1)

תני הנאמן לשני נאמן לראשון דברי ר"א כו' מה טעמא דר"א משום שאינו חשוד להקדים או מכיון שהפריש שני חזקה שהפריש ראשון ופריך והתנינן ר"א אומר א"צ לקרות שם למ"ע של דמאי הא שני צריך פי' דעביד הגמרא ק"ו מה שני מעשרות ששוין שאין הפסד לו בשניהן ואפ"ה אינו נאמן מזע"ז לא כ"ש דאינו נאמן ממעשר שאין לו הפסד על מעשר שיש בו הפסד בהפרשתו ואינו נאמן אלא ממעשר שיש בו הפסד בהפרשתו על מעשר שאין בו הפסד כגון ממע"ר על מע"ש, והיינו דקפריך מכח ק"ו דכיון דר"א ס"ל דמעני לשני אינו מוחזק דבשניהם אין לו הפסד כ"ש על ראשון דיש לו הפסד בהפרשתו פשיטא דאינו נאמן כמו דמסיק מה שני שאין לרבו ט"ה פי' שאינו נותן להקב"ה מזה כלום [כמו דאמרינן בעלמא שלא יהא שולחנך מלא ושלחן רבך ריקן צריך להפריש ראשון שיש לרבו ט"ה לא כ"ש, וכיון דאינו נאמן ממ"ע דאין לו הפסד בהפרשתו דהא מחזיק לעצמו כדאיתא ברש"י ז"ל במס' מכות (דף י"ז) דאיהו אינו מקפיד רק על הפרשת מ"ע לאפוקי איסור טבל ומחזיק לעצמו דאיהו לא חייש אאסור גזל אממון שאין לו תובעין עיי"ש, וכיון דאינו נאמן ממ"ע על מע"ש דבתרווייהו אין לו הפסד בהפרשתו דהא מע"ש ג"כ שייך לעצמו ואין לרבו ט"ה בהם לא כ"ש שאינו נאמן על מע"ר דהא שם יש לו הפסד בהפרשתו דהא יש לרבו ט"ה דצריך ליתן לכהן [ואי דלא יתן מה מועיל הפרשתו הא כשאוכל תרו"מ ג"כ בעון מיתה] וא"כ קשיא מר"א אר"א דהאיך ס"ל הנאמן לשני נאמן לראשון הא א"צ להיות רק נאמן מראשון דיש לו הפסד בהפרשתו אשני דאין הפסד בהפרשתו, וכדי להגדיל הקושיא מייתי דאפילו מב' מעשרות שוין שאין לו הפסד משניהם נמי אינו נאמן וע"כ ק"ו הוא מאין לו הפסד ליש לו:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Demai 4:3:4:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Demai 4:3:4:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Demai/r/4:3:4:1)

הוציא להן מע"ש מתוך ביתו ואמר פדוי הוא נאמן מיירי בראינו שהפריש מע"ש ואח"כ אמר פדיתי והוא חולין נאמן פדוי לי ופדו לכם אינו נאמן פי' הכ"מ ז"ל דמטיל ספק בדבריו דאומר אנלי פדוי הוא ואם אין אתם מאמינים לי פדו לכם כיון שהטיל ספק בדבר אינו נאמן ואוקמי' מתניתין דר"א היא דר"א אומר הנאמן לשני נאמן לראשון, פי' דהנה לחכמים בראינו בע"ה שהפריש שני אינו נאמן לראשון ומחויב להפריש ראשון מן הכרי אבל המע"ש גופי' פטור מן הראשון דהא קיי"ל אפילו בלקוח בכסף מע"ש פטור מן הדמאי וכ"ש המע"ש עצמו אבל כשנפדה המע"ש פשיט' שחייב בדמאי דהא הטעם דלקוח בכסף מע"ש או מע"ש עצמו דפטור מן הדמאי הוא כדאיתא לעיל (בפ"ר) בשעה שגזרו על הדמאי לא גזרו על דברים הללו או מטעם דאימת קדשים עליו, וקאמרינן שם בסוגיא מפני אחד שאין אימת קדשים עליו וכן לענין אכילת שבת אמרינן בפרקין גם כן ב' טעמים הללו לא גזרו בכבוד שבת או אימת שבת עליו, ואפ"ה תנינן חשיכה מוצאי שבת לא יאכל עד שיעשר וכדמסיק מפני אחד שאין אימת שבת עליו, וא"כ כמו בשבת בשחשיכה מוצאי שבת חוזר הדמאי למקומו כמו כן בנפדה המע"ש חוזר הדמאי למקומו, וא"כ קשיא בהאי ברייתא למה בפדוי לי ופדו לכם אינו נאמן לחומרא, נאמן ואינו נאמן מבעי' לי' דאינו נאמן על פדיונו לחומרא שמא לא נפדה ואסור לאכלו חוץ לחומה שמא הוי מע"ש, ונאמן לחומרא דשמא נפדה לחייבו בדמאי, אלא ע"כ מתניתא דר"מ היא דס"ל הנאמן לשני נאמן לראשון וא"כ נאמן על כל הכרי דפטור מדמאי דראשון וע"ז אמר ר' יוסי דז"א דד"ה היא אפי' לרבנן דס"ל הנאמן לשני אינו נאמן לראשון מ"מ הכא לא שייך למיזל הכא לחומרא והכא לחומרא דעשו אותו כתוספות הביכורים מה תוספות הביכורים כיון דנאכלת בטהרה משום ספק דשמא הוי ביכורים וע"כ פטורה מן הדמאי ולא אמרינן לחומרא שמא אינה ביכורים וחייבת בדמאי ז"א אלא כיון דלענין אכילה אמרינן החומרא דנאכלת בטהרה משום ביכורים ע"כ בכל דיניה הוי כביכורים ופטורה מן הדמאי ולא אמרינן החומרא שמא אינה ביכורים כמו כן הכא נאכלת משום שני ופטורה מן הראשון כיון דלענין אכילה אמרינן החומרא דהוי שני ואינו נאמן על הפדיון ומחויב לאוכלו בקדושת מע"ש ע"כ פטורה מן הדמאי ור"ח בשם ר"א דר"א היא ולא ס"ל כר' יוסי אלא כאוקימתא ראשונה:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Demai 4:3:6:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Demai 4:3:6:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Demai/r/4:3:6:1)

תני לא יסרב אדם בחבירו לארחו בשעה שהוא יודע שאינו רצה, שייכות הענין זה לכאן משום דקאי אמתניתין דידן דתנינן ואם היה כהן וכו' למודים כו' ובלבד שיודיעם, ופי' בשנו"א ז"ל ובלבד שיודיעם מפני גניבת דעת, ע"כ שייך הענין הזאת לכאן:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Demai 4:4:2:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Demai 4:4:2:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Demai/r/4:4:2:1)

דר' יוסי רובה מן דר"א ולא מודה רבי אליעזר שאם אמר לו אל תקבלהו אלא במקום פלוני שהיא אוכלת בתרומה עד שיגיע גט לאותו מקום, והכא אפילו אם אמר לו אלא מפלוני אינו נאמן עד שיאמר לו קת ואני נותן מעות פי' דמוכיח דר' יוסי פליג אפילו באמר ליה אלא מפלוני משום דמסיק בברייתא עד שיאמר קח ואני נותן מעות משמע דליכא אופן אחר דנאמן אלא באיפן זה קח ואני נותן מעות דאל"כ ליתני אלא מפלוני, מ"ט דר' יוסי פי' למה ס"ל דאפי' התנה בהדיא אלא מפלוני ג"כ אינו נאמן ואולי מטעם אחר הוא ומסיק דז"א אלא מהטעם הראשון לא מהני אפי' בדאמר אלא מפלוני משום דאדם קרוב מצא ולקח ממנו פי' דהקרוב דחקו שיקח ממנו ולא מצי לאישתמוטי ממנו, משא"כ באל תקבלהו אלא במקום פלוני מי דחקו לשנית:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Demai 4:5:2:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Demai 4:5:2:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Demai/r/4:5:2:1)

**ועד אחד נאמן השנות אליהו ז"ל גורס וע"ה נאמן בתמי'.** וקישא על ר' יונה תברין ואת אמרת שלא בפניו נאמן פי' למה הוא נאמן הלא העדים שפוסלין אותו המה תבירים ואמאי אינן נאמנין לפוסלו והוא נאמן:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Demai 4:5:2:2
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Demai 4:5:2:2](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Demai/r/4:5:2:2)

סליק פירקא בס"ד: