## Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Gittin Chapter 9

###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Gittin 9:1:4:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Gittin 9:1:4:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Gittin/r/9:1:4:1)

**השיב ר"ע הרי שהי' זה שנאסרה עליו כהן.** ומת המגרש לא נמצאת אלמנה לו וגרושה לכל אחיו הכהנים. וכי במה החמירה תורה בגרושה או באלמנה. החמירה התורה בגרושה יותר מן האלמנה כו' פירש דהנה בבבלי דף פ"ג ע"א גרסינן ד"א הרי שהי' זה שנאסרה עליו כהן ומת המגרש לא נמצאת אלמנה אצלו וגרושה אצל כל אדם. וק"ו ומה גרושה שהיא קלה אסורה בשביל צד גירושין שבה א"א שהיא חמורה לא כ"ש הא למדת שאין זה כריתות. נראה לפענ"ד דב' דברים הן ב' הוכחות דאין זה כריתות דהא בפשיטות יש לעשות הק"ו מגירושין על א"א דהא פשיטא דהוי איסור גרושה על פלוני זה כדפי' רש"י ז"ל אפילו גרושה מאשה לבד פסולה מן הכהונה. וא"כ למה צריך להקדים לזה הרי שהי' זה שנאסרה עליו כהן ומת המגרש לא נמצאת אלמנה אצלו וגרושה אצל כל אדם א"ו דב' הוכחות הן הוכחה א' הוא מאלמנה אצלו וגרושה אצל כל אדם והוי כההיא הוכחה דריה"ג וכי היכן מצינו באישות האסור לזה ומותר לזה מאיסור א"א. ור"ע פריך בע"א היכן מצינו שאצל זה הוי אלמנה ואצל זה גרושה. וק"ו מה גרושה היא עוד ענין אחד ק"ו מגרושה על א"א. והוי ב' קושיות וז"ב וכן מוכח בתוספתא דגרסינן שם ר"ע אומר הי' זה שנאסרה עליו כהן ומת המגרש לא נמצאת אלמנה לו וגרושה לכל אחין הכהנים הא למדנו שאין זה כריתות. ד"א את מי החמירה תורה כלל גרושה כו' הרי שלמדנו דאין זה כריתות היא רק מלא נמצאת אלמנה לו וגרושה לכל אחיו הכהנים. ועי"ז יתפרש הירושלמי דמותיב ר"ע. ולא נמצאת אלמנה אצלו וגרושה לכל אחיו הכהנים והיכן מצינו זאת א"ו דאין זה כריתות ולא הוי רק אלמנה לחוד דזה ל"ל דאין ה"נ דלדידיה לא הוי גרושה ולאחיו הכהנים לא הוי אלמנה דנימא ק"ו מה לדידי' לא הוי גרושה מצד גירושין ק"ו דלא הוי אלמנה על אחיו הכהנים מצד אישות. א"כ קשיא היכן מצינו דהוי לזה אלמנה ולזה גרושה. א"ו דאמרינן אדרבה דהוי אלמנה וגרושה לכולם עליו הוי גרושה מצד גירושין שבה ועל אחיו הכהנים הוי אלמנה מצד אישות שבה ובזה לא הוי קשיא היכן מצינו דע"ז הוי אלמנה וע"ז הוי גרושה ז"א דעל כולם הוי אלמנה וגרושה. וכיון שכן מוכח דאין זה כריתות דכיון דהוי אלמנה על אחיו הכהנים מצד אישות א"כ פשיטא דהצד אישות לא נסתלק מן כל העולם ואסורה להנשא משום צד האישות שבה א"כ למדת דאין זה כריתות. כללו של דבר. דר"ע יליף דאין זה כריתות מלא נמצאת אלמנה לו וגרושה לכל אחיו הכהנים וזהו עיקר היסוד דע"כ דלא הוי כריתות ולא הוי רק אלמנה לחוד או דהוי על כולם צד אלמנה וצד גרושה א"כ ממנפ"ש אסורה להנשא משום הצד אישות וא"כ הא למדת דאין זה כריתות. וה"פ בהתוספתא הי' זה שנאסרה עליו כהן ומת המגרש לא נמצאת אלמנה לו וגרושה לכל אחיו הכהנים הא למדת שאין זה כריתות פי' וע"כ מוכח דלא הוי גט כלל ולא הוי גרושה כלל ד"א את מי החמירה תורה כלל גרושה או כלל אלמנה. חמורה גרושה מאלמנה. מה אלמנה קלה נאסרה מן המותר לה גרושה חמורה א"ד שתיאסר מן המותר לה הא למדנו שאין זה כריתות ע"כ. פי' דמוכח באופן אחר מזה דהוי אלמנה אצלו וגרושה אצל אחיו הכהנים ולא כמו דמוכח באופן ראשון דלא הוי גרושה כלל אלא אלמנה לחוד אלא באופן אחר מוכח מזה דהוי תרתי אלמנה וגרושה דלא נימא דלא הוי גרושה עליו. וק"ו על האחין שלא הוי אלמנה. ז"א דא"כ לא הוי אלא אלמנה לזה וגרושה לזה וזה לא מצינו כנ"ל אלא אמרינן איפכא דהוי גרושה עליו מק"ו דהוי אלמנה על האחין והוי תרתי אלמנה וגרושה. והוי אלמנה על כל העולם מצד אישות א"כ ע"כ דאין זה כריתות ואסורה להנשא משום הצד אישות וא"כ ממנפ"ש בב' אופנים מוכח דלא הוי כריתות. וזהו הפי' בירושלמי השיב ר"ע הרי שהי' זה שנאסרה עליו כהן ומת המגרש לא נמצאת אלמנה לו וגרושה לכל אחיו הכהנים. וכי במה החמירה תורה בגרושה כו'. ומה אם גרושה כו' לא נאסרה ממה שהותר בה מצד גירושין שבהפי' דלא נאסרה עליו מצד גירושין שבה אלמנה קלה א"ד שלא תיאסר כו' ואמרינן דלא הוי עליו גרושה וק"ו על האחין הכהנים דלא הוי אלמנה או אפילו אצלו נגעו בה גירושין. ומה אלמנה נאסרה ממה שהותרה לה מצד א"א ולגי' התוספתא נאסרה מן המותר לה פי' מאחין הכהנים נאסרה ג"כ מצד א"א גירושין חמורין לא כ"ש שתיאסר מן המותר לה מצד גירושין והוי תרתי אלמנה וגרושה על כולם א"כ מוכח מב' אופנים דלא הוי כריתות או דלא הוי כלל גרושה משום דלא חל על זה צד גירושין ועל זה צד אישות. ולא חל צד אישות על האחין מק"ו דלא חל עלי' צד גירושין. ולפ"ז נשארה אלמנה לזה וגרושה לזה וזה אי אפשר או דהוי תרתי אלמנה וגרושה על כולם דאמרינן איפכא דחל צד גירושין עליו מק"ו דצד אישות על האחין וא"כ אסורה להנשא משום צד אישות והא למדת דאין זה כריתות. והוי כמו בבבלי רק דבבבלי יליף תחלה מן אלמנה לו ולאחיו הכהנים גרושה וזה אי אפשר ואח"כ יליף מק"ו מצד גרושה על צד א"א וגרושה ידעינן מאפילו לא נתגרשה אלא מאשה. אבל הכא יליף מן אלמנה ק"ו על צד גרושה לומר לך דע"כ חל תרתי דאי אמרינן דלא הוי צד גרושה ע"ז וק"ו דלא הוי צד אלמנה לזה ונמצא אלמנה לזה וגרושה לזה וזה אי אפשר וע"כ דאמרינן איפכא דהוי צד אלמנה ע"ז וק"ו דהוי צד גרושה על זה א"כ מוכח דאסורה. להנשא לכל העולם מהצד אישות שבה ודוק:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Gittin 9:2:3:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Gittin 9:2:3:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Gittin/r/9:2:3:1)

ר"מ בעי הרי את ברשות עצמך כו' פי' דבמשנה גרסינן הרי את לעצמך והפי' היא דאתה שייך לעצמך ואינו שייך שוב לרבו. וע"ז בעי ר"מ על הלשון אם אמר ברשות עצמך אם מהני או לא די"ל דלעולם הוי עדיין של האדון רק דעומד ברשות עצמו והוי אצל האדון שלו ואינו ברשותו אר"י בר"ב צריך שיאמר הרי את בן חורין הרי את של עצמך לא שיאמר לעצמך בלמד אלא הר"א של עצמך זהו לשון היותר טוב משום דלשון לעצמך אינו משמע דשייך לעצמו אלא משמע לשון פרידה דהאדון יהי' לעצמו והעבד לעצמו אבל אינו במשמע לשון הקנאה דמהיום והלאה שייך לעצמו ע"כ צריך שיאמר הרי את של עצמך דמשמע דשייך העבד לעצמו ומסיק מתניתא אמרה כן פי' דמצינו בברייתא דתנינן מפורש כן הרי את בן חורין הרי אתה של עצמך וכן פסק הרמב"ם ז"ל דצריך לומר הרי אתה בן חורין או הרי את של עצמך ודוק:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Gittin 9:3:3:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Gittin 9:3:3:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Gittin/r/9:3:3:1)

בתו שניסת לשוק בגט זה לא תצא כדי לזקוק צרתה לאביה פי' אע"פ שאין לה בנים ולא שייך לעז על בנים וגם יש לאבי הבת אם אעפ"כ לא תצא משום דאם תימר תצא משום דלא הוי גט והיא זקוקה ליבום דהיא לאחיו של אבי הבת א"כ כששקלת הזיקה מאבי' לצרתה ותימר שאינה זקוקה רק לאחיו אבל לא לאבי הבת וקשקלת זיקה להצרה מחד יבום. ובאמת מדאורייתא זקוקה לו הצרה לאביה משום דהבת כבר נתגרשה. אבל צרתה שנשאת לשוק בגט זה ואין לה בנים ולא חוששין ללעז תצא משום דמדרבנן לא הוי גט והוי הגט שקבלה הצרה מבעלה כמו שלא נתגרשה מדרבנן וע"כ היא זקוקה לאחי אבי הבת בתו שנשאת לאחיו בגט זה תצא צרתה שנשאת לאחיו בגט זה אפילו לאבי' לא תצא. כן גרסינן במס' יבמות פ"ג וה"פ בת שנשאת לאחיו בגט כזה שנתן לה המת קודם המיתה והאי גט הוי גט מדאורייתא ומדרבנן אינו גט והוי זקוקה מדרבנן ואסורה לשוק והצרה הוי צרת ערוה מדרבנן דלא הוי גט מדרבנן וע"כ מדבר אודות בתו וצרתה לענין נישואין לשוק. ועכשיו תני לענין יבום בגט הזה אם בתו נתיבמה לאחיו תצא דהא אע"ג דזקוקה לו מדרבנן דאינו גט מ"מ צריך רק לחלוץ אבל לא ליבם דהא מדאורייתא הוי גרושה. ולענין צרתה אם נתיבמה בגט הזה שקיבלה הערוה אפילו לאבי' פי' אפילו אבי הבת גופי' יבם את הצרה נמי לא תצא לא מיבעיא אם אחיו יבם את הצרה פשיטא דלא יוציא דהא הצרה לא נתגרשה אך אפילו אבי הבת יבם את הצרה דהשתא יש לומר דע"כ יוציא דהוי מדרבנן אינו גט והוי צרת ערוה קמ"ל דלא מוציא אע"פ דבגט כזה דאמרו רבנן אינו גט הדין הוא דמוציא הנ"מ משום איסור א"א אבל לא משום צרת ערוה מאיסור אשת אח. ואע"פ דלגבי בתו שנשאת לאחיו בגט זה מוציא משום איסור אשת אח שאני התם דהתם מוציא משום דהוי גט מדאורייתא אבל הכא דהיציאה היא משום שאינו גט והיא מדרבנן. ע"כ משום איסור אשת אח דרבנן לא אמרו רבנן מוציא. ודוק:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Gittin 9:5:2:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Gittin 9:5:2:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Gittin/r/9:5:2:1)

תמן זו כרות לשמה כו' ברם הכא כו' ולא זה כרות לשמה מכיון שנתנו לה יעשה כמי שכרות לשמה משעה הראשונה הא דגרסינן הכא מכיון שנתנו לה יעשה כמי שכרות לשמה כו' היא נמשך מן הסוגיא דר"פ כל הגט דגרסינן שם כל הסוגיא הזאת ולבתר הכי פריך שם מכיון שנתנו לה יעשה כמי כו' ושייך שם ונגרר הכא גם כן המלות הללו וכדרך הש"ס הזה ודוק:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Gittin 9:11:2:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Gittin 9:11:2:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Gittin/r/9:11:2:1)

**והא תני ב"ש אומרים אין לי אלא היוצאה משום ערוה כו' ראשה פרוע כו'.** חליצות ת"ל כי מנא בה ערות דבר. מה מקיימין דב"ש שלא תימר הוציא משום ערוה אסור משום דבר אחר מותרת. פי' מה מקיימין דב"ש הא דב"ה דילפי במתניתן מדבר ומשני שלא תימר האי דבר הוא דבר אחר הקדיחה תבשילו כמו דילפי ב"ה בש"ס דילן או ערוה או דבר והוי האי דבר דבר אחר ז"א אלא האי דבר היא ג"כ דבר מן הערוה ולא ערוה ממש אלא דברים מכוערים והיינו דמקיימין ב"ש האי דבר שלא תימר היוציא' משום ערוה אסור' על בעלה משום דבר אחר מותרת על בעלה ע"כ קמ"ל דהאי דבר נמי מקיימינן ליה בדבר של כיעור והרי אסורה על בעלה דאסור לקיימה. וע"ז פריך ר' שילא דכפר תמרתא וקשיא מן הקרא על דב"ש א"כ למה נאמר לא יוכל בעלה הראשון וגו' כיון דדבר היא אסורה עליו ע"ז משני דצריך קרא לל"ת דאי בדבר מכוער ליכא ל"ת רק אסור לקיימה לחוד וע"כ צריך קרא לל"ת ועי"ז יתורץ קושית הגאון רע"א ז"ל שהקשה על התוס' ז"ל בדף צ' ע"א ד"ה מה עיי"ש ודוק: