## Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Kilayim Chapter 9

###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Kilayim 9:1:6:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Kilayim 9:1:6:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/9:1:6:1)

רבי יונה עולא בר ישמעאל בשם ר"א צמר ופשתן שטרפן אסור כיצד הוא עושה מביא ליטרא ועוד צמר גמלים ומבטלן. ר"ל דשני מינין הללו צמר ופשתים אינו מבטל זא"ז רק כשאיכא רוב צמר גמלים בטל הפשתן וכן ברוב קנבוס בטל הצמר משא"כ בב' מינין הללו צמר ופשתן לחוד לא נתבטל אפילו במיעוט ברוב וכדמסיק בסמוך מה דאמר רב בשעשאן בגד בפ"ע ר"ל בדליכא רק ב' מינים הללו מה דאמר ר' ירמי' בההוא דבעי מערבתה עם חורן פי' דצמר בפשתן ופשתן בצמר אינן בטלין אך במין אחר בטלו. מכאן קשה על הרמב"ם ז"ל שכ' בפ"י מהלכות כלאים ה"ז דלפיכך מותר לחפור עורות הכבשים בפשתן מפני שנתבטלו וקשה מאד הא בב' מינים הללו לא שייך ביטול כדס"ל לרב בשעשאן בגד בפ"ע ורק במערב ביה חורן וכבר הקשה הראב"ד ז"ל ומן הירושלמי הזה מוכח כהראב"ד ז"ל וכן כתב הגר"א ז"ל בסי' רצ"ט ע"ש:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Kilayim 9:2:3:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Kilayim 9:2:3:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/9:2:3:1)

**רב אמר אסיר והלכה כדברי האוסר.** ופריך הגמ' ולמה לא אמר כר"א ומשני משום אית תניא תנא ומחליף:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Kilayim 9:2:5:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Kilayim 9:2:5:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/9:2:5:1)

**מטפחות ספרים רשב"ג בשם ר' יונתן מפני שהוא עושה אותה כמין תיק ונותן ס"ת עלי' ומניחה בחיקו.** וכ"כ הרע"ב ז"ל וכן גרם הר"ש ז"ל וכן גי' המהרא"פ ז"ל. ר' בא ר' חייא בר יוסף בשם רב מפני שהוא מחמם בה דיו אמר רבב"ח לר' בא בלא כך אינו אסור משום כלאים. הסוגיא הזאת חמורה ובס' מלאכת שלמה ז"ל כתב בשם הרב ר' יוסף ז"ל דהגירסא משובשת כאן ונראה לפענ"ד דשפיר נכון ומדויק כל הסוגיא בע"ה ואך תיבה אחת מלא מסלקתה תיבת מלא נדפס בטעות מלא באל"ף אלא צ"ל בה"א וה"ג מלה מסלקתה ותיבת מלה דמשמעו מילתא אותיבי. מצוי בירושלמי לאין מספר ותיבת מסלקתה איתא ג"כ בירושלמי למשמעות תשובה ועיי' במס' תרומות פ"ה ה"ד ובמס' סוכה בפ"ב ה"ח ומצוי כמה פעמים מסלקין לי' הוא משמעות תשובה גמורה דמשיב לו תשובה גמורה ומסלק לי' מן הקושיא שלו זה איתא בירושלמי כמה פעמים ומעתה מובן כל הסוגיא וכד נדייק בסוגיא הזאת מבואר היטב דיש לדקדק למה בלא כך אינו אסור משום כלאים בפעם הראשון גרסינן בלשון זכר אינו אסור ובלא כך השני דבלא כך אינה אסורה בהנאה גרסינן בלשון נקבה אינה אסורה בהנאה. אך מובן מאד דהנה הר"ש ז"ל והרע"ב ז"ל מפרשין בהני ג' מטפחות ג' טעמים במטפחות הידים לפי שפעמים מחמם בה ידיו מטפחות ספרים פעמים שמשימה בחיקו ומתתמם ומטפחת הספג פעמים שרואה את רבו ומתעטף בה אבל הרמב"ם ז"ל בפ"י מהלכות כלאים הכ"ב כתב על כל הג' מטפחות טעם אחד מפני שהידים נוגעות בהם ונכרכין על היד תמיד ומתחממין וכתב בתוס' אנשי שם ז"ל דהרמב"ם ז"ל מפרש דהא דא"ר בא מפני שמחמם בה את ידיו אכולהו מטפחות קאי והרמב"ם ז"ל מפרש דלא כהרע"ב ז"ל שלפעמים מתחמם י"א אלא שתמיד מתחמם הואיל והידים נוגעות בהן והן נכרכין על היד תמיד ואע"ג שאינו מתכוין לחימום אבל הוי פסיק רישיה עיי"ש בתוש' אנשי שם ז"ל. והנה הא דפסק רב כר"א דאסור לנגד החכמים משום דרב לטעמיה דס"ל דבכולהו הידים מתחממין תמיד ולא כהנך אוקימתות משום דלפעמים מניח בחיקו הס"ת לפעמים מתעטף כשרואה את רבו כדאיתא בירושלמי בלשון לפעמים דלפעמים הוא רואה את רבו. וע"כ מפני טעם זה דרק לפעמים מניח בחיקו ולפעמים מתעטף כשרואה את רבו ומתחמם רק לפעמים ע"כ מתירין חכמים אבל ר"א אוסר משום הלפעמים וא"כ היה צריך לפסוק כהת"ק אבל רב לטעמי' דפליג בכל הפעמים דג' מטפחות וס"ל דכולהו מחממין ידיו תמיד ע"כ פסק הלכה כר"א דהא באופן זה ע"כ דהלכה כר"א דאל"כ קשה לרב למה פסק כיחיד לנגד רבים ואי משום דבברייתא איפכא תניא קשיא שבקית מתניתין ועביד בברייתא וכך הקשה הכ"מ ז"ל בה"כ הכ"ב ואלא ע"כ דר"א ס"ל דטעמא משום חימום ידים תמיד כשמכרכן תמיד וע"כ פסק כיחיד לנגד רבים משום דמסתבר טעמי' כדאיתא במס' יבמות דף מ"ז כשמסתבר טעמא דיחיד יש לפסוק כיחיד לנגד רבים וע"כ רב מתניתין נמי איפכא תניא עיי' במסכת ב"ק דף צ"ו ע"ב. ועפ"ז מבואר הסוגיא היטב רשב"ג בשם ר"י מפני שהוא עושה אותה כמין תיק ונותנה בחיקו עם הס"ת והוי כמו דאיתא במס' יומא פרק בא לו דף ס"ת ע"ב וגולל ס"ת ומניחה בחיקו וזה לא הוי תמיד אלא לפעמים וע"ז אמר ר' בא ר"ח ב"י בשם רב מפני שהוא מחמם בה ידיו פי' דפליג על ההיא דמניחה בחיקו ומתחמם אלא שמחמם הידים וזה הוי תמיד כדכתב הרמב"ם ז"ל וכל המטפחות כן כנ"ל ע"ז הקשה רבב"ח לר' בא בלא כך אינו אסור משום כלאים ר"ל למה לך לחדש בהנך ג' מטפחות משום דהידים מתחממין בשעה שנכרכין על היד וע"כ הוא דבר דתמיד מחמם ולמה לך לזה בלא כך אינו אסור משום כלאים בתמי' דהא אפילו בלא האוקימתא דידך הזאת נמי יש לומר דמפני שלפעמים מניחה בחיקו ונתחמם מטעם זה גופה אוסר ר"א ע"ז משני ליה ולא רב הוא ורב הא ס"ל דאסור ר"ל דע"כ אסור וע"כ הלכה כדברי האוסר וא"כ ע"כ הוא מפני חימום היד שמכריך תמיד על היד ונהי דבטעמא דר"א יש לומר דאפילו משום הטעמים דלפעמים נמי ס"ל לר"א דאסור אבל משום דרב ס"ל דאסור וקובע הלכה כר"א ע"כ דהוא משום חימום היד דמכריך תמיד על ידו וע"כ מסתבר טעמא דר"א [ומכאן יצא לו להרמב"ם ז"ל לפרש דרב ס"ל על כל המטפחות שמחממין ידיו תמיד אף שבגמ' איתא לפעמים והוא משום דכן איתא בירושלמי הזה דלפיכך פסק רב כר"א לנגד רבים משום טעם הזה] ע"ז א"ל ר' יונה לר' בא ולמה לא אמר לי' מלה מסלקתה פי' למה לא אמר ליה מילתא דמסלקתה ר"ל מילתא של תשובה גמורה כדמסיק אילו אמר לו בלא כך אינה אסורה בהניי' מה הוי מימר לי' ר"ל אילו הי' משיב ר' בא לרבב'"ח דע"כ מוכרח הוא להא דמחמם בה ידיו דהא ליכא לאוקמא כהטעם דרשב"ג בשם ר' יונתן מפני שהו עושה אותה כמין תיק ונותנה ומניחה בחיקו ז"א דע"כ הוא משום הטעם דמחמם בה ידיו דהא ובלא כך אינה אסורה בהנאה בתמי' ר"ל דהאיך יניח בחיקו הס"ת והמטפחת ויתחמם בה הא אסורה בהנאה מפני קדושת התורה ולא דמי להא דמס' יומא דגולל ס"ת ומניחה בחיקו דע"כ מיירי דאינו מתחמם בה לפי רגע הזאת אבל להניח הס"ת עם המטפחת בחיק ולהתחמם פשיטא דאסור. וע"כ דכל החימום הוא ע"י כריכת היד דכורך תמיד בנגיעת ידו ונתחמם וע"כ הי' לי' למימר מלה דמסלקתה הזאת ואילו הי' ר' בא מסלק לרבב"ח בזה דבלא כך אינה אסורה בהנאה בתמי' מה הוה ליה למימר לי' ר"ל מה הי' לרבב"ח למימר לי' ע"ז בתמי' והא זה היה סילוק גמורה דלא הי' מה למימר ליה ע"ז כלום אם הי' אמר ליה מר דבלא כך אסור בהנאה:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Kilayim 9:2:6:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Kilayim 9:2:6:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/9:2:6:1)

**רבנן דקסרין אמרין אנטיטי' מטפחת הספג.** ט"ס וצ"ל מטפחת הספרים והאי על הסיפא דמטפחת הספרים דמודין חכמים לר"א ומפרש הדא דתימר במתכוין לשם מלבוש אבל אם אינו מתכוין לשם מלבוש לא בדא ר"ל בזה לא מודין חכמים לר"א וכחב הגר"א בשנו"א ז"ל אבל לר"א אפילו באינו מתכוין לשם מלבוש עיי"ש:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Kilayim 9:4:5:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Kilayim 9:4:5:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/9:4:5:1)

**מנעל של זרב אית אתרין דמזרבין עימרא מגו.** ר"ל דנותנין עימרא בתוך המנעול של פשתן ואין בו משום כלאי' משום דיכול להוציא העימרא מבפנים אף שלא ישלוף המנעל כהדא דר"ז מפקיד לר"א ב"ז דיאמר לבר ראשון דלא יחסי לי' מסאני' לא בכיתן אלא ברצועה ר"ל דלתפור אסור בכיתן משום דאז הוי שעטנז אבל אי לא תפור מותר ליתן עימרא לתוך מנעל של פשתן משום דיכול להוציא העימרא אף דלא ישלוף המנעל של כיתנא ומודי ר"ז באהן דאסר עיסקי דעימר על דכיתן דהוא שרי ר"ל דקשר חתיכה דעימר על כיתן דלמטה הוא מלובש בכיתן יכול לקשור עליו מלמעלה עימרא משום דיכול האיש לדחוף את עצמו ויפול הבגד דכיתנא תחת החגור וישאר העימרא עליו מלמעלה ולא יצטרך להפשיט תחלה בגד העליון ואח"כ התחתון ז"א אלא דיכול לדחוף את עצמו ויפול הבגד התחתון והבגד עליון ישאר עליו מלמעלה:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Kilayim 9:4:6:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Kilayim 9:4:6:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/9:4:6:1)

**בעון קומי ר"א מהו למיחטי מסאנא בכיתן א"ל למה לא בגין דר"ז דר"ז אמר אסור.** כן מגי' בשנו"א ז"ל מודה ר"א בהן דילבש דרדסין דעמר ע"ג דרדסין דכיתן דהוא אסור דאי לא שלח עילאי לא שלח ארעי ר"ל דבפוזמקאות אסור דלא יכול לפשוט התחתון אם לא שיפשוט תחלה העליון. נתני שוע ולא נתני טוי. פי' דמקשה על המתניתין דתני דבר שהוא שוע טווי ונוז ל"ל למיתני כולהו הא בחדא סגי [כשיטת הרמב"ם ז"ל] ומשני דלעולם סגי בחדא ואך אי תני שוע לחוד ה"א דטווי מותר לגמרי ע"כ תני שוע וטווי אבל לא דתני שוע וטווי להורות דבעינן תרתי ז"א דבאמת בחדא סגי אך כדי שלא תימר דטווי כלל כלל לא. ע"ז מקשה הגמ' דז"א מתניתא לא אמרה כן אלא אין איסור משום כלאים אלא טווי ואריג א"כ מוכח בפירוש דטווי ג"כ אסור וא"כ למה קתני דבר שהוא שוע טווי ונוז ואלא ע"כ להורות דבעינן כל ג' ושוע לבד לאו כלום הוא וכן מדייק בנוז דליתני חדא שוע ולא נוז אם לא להורות דבעינן כולהו ומשני ג"כ דה"א דנוז כלל כלל לא ומדחה דז"א דמתניתא לא אמרה כן אלא פיף של צמר וכו' אלמא דנוז אסור וכן מדייק גבי שוע דנתני טווי ולא שוע ומשני ג"כ לאו דבעינן טווי עם שוע אלא דה"א דשוע כלל כלל לא ע"ז מקשה מתניתא לא אמרה כן אלא הלבדים אסורים מפני שהן שיע א"כ ידעינן האיסור דטווי ושוע ונוז וא"כ למה נקט התנא דשעטנז הוא דבר שוע וטווי ונוז כל ג' ביחד דהא ע"כ על כל אחד בפני עצמו הוה ידעינן ממתניתין גופי' ואי דאשמעינן דבעינן כלג' ביחד ג"ז אינו דהא מוכח ממתניתין דאפילו כל אחד לבד נמי אסור וא"כ קשיא מתניתין דלמה נקט שוע טווי ונוז בין דתני או או ובין דקמ"ל דבעינן כולן ביחד דהא ע"כ דכל אחד בפני עצמו נמי אסור וא"כ קשה מאי קמ"ל בהא דקתני שוע טווי ונוז דהא ליכא למימר דבעינן כל הג' ביחד דהא מוכח ממתניתין דבחדא סגי ול"ל דאו או קתני דהאי כבר מנה התנא לכל אחד ואחד ואם כן מאי קמ"ל בזה ונשאר בקושיא:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Kilayim 9:5:3:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Kilayim 9:5:3:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/9:5:3:1)

**מאי דתני אסורות כגון אילין טרסיים דהוא מכפת בי'.** בס' מלאכת שלמה ז"ל פי' כפי' הראשון של מהרא"פ ז"ל:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Kilayim 9:6:4:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Kilayim 9:6:4:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/9:6:4:1)

**א"'ר סימון טעמא דר"י על ידי שלישי מלאכתו מתקיימת.** וצ"ע בהא דכתב הר"ש ז"ל לעיל בפ"ב ה"ט דר' יהודא ס"ל דבעינן ב' חיטים ושעורה או ב' שעורים וחטה דר"י אזיל לטעמו בכאן והא כאן בעינן ג' משום דבג' מלאכתו מתקיימת:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Kilayim 9:6:4:2
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Kilayim 9:6:4:2](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Kilayim/r/9:6:4:2)

סליק פירקא וכולה מסכת ברחמי ובסייעתא דשמיא: