## Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Maaser Sheni Chapter 1

###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 1:1:3:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 1:1:3:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Maaser%20Sheni/r/1:1:3:1)

מאן תנא אין מוכרין אותו ר"מ ברם כר"י בדין הוא שיהא מותר למוכרו מק"ו מה אם תרומה כו' שביעית תוכיח שהיא תופסת את דמיה ומותר למוכרה אר"י מזו. פי' בתמי' אם את למד ממכירתה של שביעית אין זו לימוד דמכירתה של שביעית היא חילולה היינו בדרך חילול דווקא אבל לא בדרך מכירה:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 1:1:4:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 1:1:4:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Maaser%20Sheni/r/1:1:4:1)

אר"י מאן תנא אין מוכרין אותו ר"מ ברם כר"י מותר למוכרו מק"ו מה אם שביעית שאין פורעין חוב כו' משך הימנו מעשר בשתים כו' כפי' הפ"מ ז"ל. א"ר יוסי שניא היא שמשעה ראשונה מע"ש חייב פי' כיון דהחוב הוא מע"ש גופי' ע"כ מותר לפורעו ממע"ש אבל אי החוב הוא חולין אסור לפרוע ממע"ש אילו חייב הי' לו פי' חוב אחר של חולין ונתן לו מע"ש בפירעונו יאות פי' היה לך ראיה שפורעין חוב ממע"ש:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 1:1:4:2
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 1:1:4:2](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Maaser%20Sheni/r/1:1:4:2)

א"ר יודן מתניתין אמרה כן שהוא אסור למוכרו דתנינן תמן שוגג לא קידש אם את אומר מותר למוכרו יהא מותר לקדש בו וכל שהוא אסור למוכרו אסור לקדש בו. פי' דדמי קידושי אשה למכירה דאם מותר למוכרו יהא מותר לקדש בו וכל שהוא אסור למוכרו אסור לקדש בו ומביא ראי' ע"ז והתנינן אין לוקחין עבדים וקרקעות ובהמה טמאה מדמי שביעית ואם לקח יאכל כנגדן א"ר יוסי זאת אומרת שאסור ליקח אשה מדמי שביעית דלא כן מה בין קונה אשה לקונה שפחה הרי מוכח מזה דקידושי אשה דמי למכירה. וראיתי בשנו"א ז"ל דגריס אם אומר את מותר למוכרו יהא מותר לקדש בו דכל שמותר למוכרו מותר לקדש בו וכל שאסור למוכרו אסור לקדש בו וכל שאסור למוכרו אסור לקדש בו דתנינן אין לוקחין כו' ואמר ר"י זאת אומרת כו' וכ"כ בכי"ק ומסתייעא הגי' הזאת לפירושינו. ובכי"ק גרס הא דר' יודן מזו מכירתה בתר הא דר' ירמי':


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 1:1:4:3
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 1:1:4:3](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Maaser%20Sheni/r/1:1:4:3)

**ר' יוסי בשם ר"ז ר"י בשם ר"ה ד"ה היא מפני זילזולו.** כן גי' השנו"א ז"ל בכי"ק. פי' דאסור למוכרו שלא יזלזלו בו. ר"י בשם ר"א ד"ה היא כדי שיהו הכל זקוקים למחיצתן ע"כ החמירו שלא למוכרו ויאכל כל אחד את שלו כדי שיהא בירושלים ואשרי מי שהוא לפנים ממחיצת ירושלים תובב"א:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 1:1:5:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 1:1:5:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Maaser%20Sheni/r/1:1:5:1)

**כיצד אין ממשכנין אותו הנכנס לתוך ביתו של חבירו למשכנו אל ימשכן מע"ש שלו.** פי' דזהו אזהרה על המלוה. תני ולא מהרהינין אותו פי' דזהו אזהרה על הלוה שלא יתן במשכון מע"ש שלו. ולא יתננו לחנוני שיאכל עליו פי' לא בתורת משכון אלא בתורת חלוטין שיאכל עליו. ובעי כיצ הוא הדין בעבר ומשכן אם דמי לההיא ברייתא דהאוכל מע"ש שלו דיחזרו דמיו למקומן או דמי לההיא דאין נוטעין ואין מבריכין כו' דבדיעבד אין קונסין אותו ע"ז אמר ריב"א בשם ר"ז מן מה דתנינן אין ממשכנין אותו ולא מהרהינין אותו הדא אמרה עבר ומשכן עבר והרהין קונסין בו פי' דלמה תני שניהן אין ממשכנין ואין מהרהינין דפשיטא דמ"ש הלוה מהמלוה אלא ע"כ משום דבדעבר קונסין בו וע"כ במשכן קונסין להמלוה שיחזור המשכון ובהרהין קונסין להלוה שיפדה ע"כ נקט הדין בשתיהן לאשמעינן דקנסינן זה וזה בין במשכן בין בהרהין. והגר"א ז"ל בכי"ק גרס מן מה דתני אין ממשכנין אותו ולא תני אין מהרהינין אותו ופי' במשנתינו לא תנינן רק אין ממשכנין אותו הדא אמרה עבר ומשכן קנסינן בו עבר והרהין אין קונסין בו פי' דמשנתינו לא תני אלא דבר דקונסין אותו:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 1:1:10:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 1:1:10:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Maaser%20Sheni/r/1:1:10:1)

**אבל נותנין זה לזה מתנת חנם מתניתין דר"מ היא דר"מ אמר אין מתנה כמכר.** גי' הגר"א בשנו"א ז"ל בהאי סוגיא ר' מנא לא אמר כן אלא כר"י דר"י עשה אותו כנכסיו פי' לפיכך יכול ליתנו במתנה אבל לר"מ דממון גבוה הוא כשם שאסור למכור כך אינו ניתן במתנה דמתנה הוא כמכר א"ר יוסי ד"ה היא דהרי מעשר בהמה ד"ה אינו כנכסיו ואת אמר ניתן במתנה אף זה ניתן במתנה כהדא דתני הי' אומר אדם לחבירו מה אכלת היום והוא אומר לו קיץ והיה יודע שהוא בכור מה הקיץ נמכר בזול אף הבכור. נמכר בזול הי' אומר לו מן והי' יודע שהוא מעשר בהמה מה המן ניתן במתנה אף מעשר בהמה ניתן במתנה אלמא דלכו"ע אין מתנה כמכר ולאו דווקא ר"מ היא דס"ל הכי דאין מתנה כמכר אלא ד"ה היא ובכי"ק גרס ג"כ כן ותיבות התיבון הרי מעשר בהמה עד אף זה ניתן במתנה מחק:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 1:1:12:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 1:1:12:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Maaser%20Sheni/r/1:1:12:1)

ר' אבא בר יעקב בשם ר"י נאמר כאן לא יגאל כו' אינו לא נמכר ולא נגאל אבל בבכור לא כתיב אלא לא תפדה. כן גי' הגר"א ז"ל בשנו"א פי' כמו שכ' רש"י ז"ל במס' ב"ק דף י"ג ע"א דכתיב לא תפדה פדיון הוא דל"ל דליפוק מקדושת בכור לימכר באיטליז אבל נמכר הוא חי ולוקח יאכלנו בקדושה עיי"ש ר"ל חע"ג דבבכור כתיב בי' נמי קדושה והו"א דאסור למוכרו כמו מע"ש דאין מוכרין אותו מפני שכתוב בו קדושה כדאיתא בר"פ מ"מ ריבה הכתוב מדלא כתיב בי' אלא לא תפדה משמע פדיון הוא דל"ל דליפוק מקדושת בכור אבל לימכר שפיר דמי ע"ז בעי ר"י דרומיא קומי ר' יוסי כלום כתיב בבכור לא תפדה בבע"מ א"כ' ליכא מיעוט פדי' הוא דלא הא מכירה שפיר דמי גבי בע"מ א"כ מנ"ל דרשאי למוכרו לבע"מ. והגר"א ז"ל בכי"ק גרס כלום כתיב בבכור לא תפדה בבע"מ כלום כתיב בחי פי' א"כ קשה מנ"ל בבע"מ ובחי דנמכר. ומשני מעשר בהמה לא חילקה התורה בין חי בין שחוט בין תם בין בע"מ א"כ כמו כן בבכור לא חילקה התורה להתירא:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 1:1:14:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 1:1:14:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Maaser%20Sheni/r/1:1:14:1)

ר"י בעי אמר לאשה משכי לי מעשר בהמה זו שתתקדשי לי בו לאחר שחיטה מאחר שיש בידו לשחוט מקודשת מכבר או לאחר שחיטה ע"כ. פי' למ"ד דדווקא מחיים אסור אבל שחוט מותר כפי' הפ"מ ז"ל. או דמיבעיא לי' לד"ה כגון דמקדשה בעצמיו ובקרניו ובטלפיו שיקח ממנו לאחר שחיטה מי אמרינן כיון שיש בידו לשחוט מקודשת מכבר או לאחר שחיטה:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 1:1:15:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 1:1:15:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Maaser%20Sheni/r/1:1:15:1)

**ר"ז בשם רבב"מ הגונב מעשר בהמה של חבירו אם הי' קיים מחזירו לו בעינו אכלו מה שאכל אכל.** פי' דכיון דלאו ממונו הוא ע"כ מה שאכל אכל כמו הגונב טבלו של חבירו למ"ד דטובת הנאה אינו ממון אינו משלם אלא דמי חולין לבד כדאיתא בכמה דוכתין אבל אם הוא קיים מחזירו לו בעינו. ר"א בשם ר"מ אין אומר לו שיתן פי' אפילו אם הוא בעינו אין אומר לו שיתן משום דאינו ממון הדיוט ולא חשיב ממון שיהא מחויב להחזיר ע"ז קאמר מילתי' אמרה [כן גי' הגר"א ז"ל. ותיבה זאת מצוי' בירושלמי כו"כ פעמים] פחות משו"פ אין אומר לו שיתן פי' דמוכח מדבריו דגונב פחות משו"פ אין אומר לו שיתן כיון דדבר דלא חשיב ממון א"ל דאפילו הוא בעין אינו בתורת השב' ע"כ פחות משו"פ נמי כיון דאינו חשיב ממון אינו מחויב בהשבה אפילו הוא בעין וע"ז מסיק אר"ח הדא דתימא שלא היה שו"פ מעיקרו אבל אם היה שו"פ מעיקרו ואח"כ הוזל כיון שהוא קיים צריך להחזיר בעינו אפילו כשעכשיו אינו ממון:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 1:1:16:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 1:1:16:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Maaser%20Sheni/r/1:1:16:1)

**רבי יודא בר פזי בשם ריב"ל חי ולא שחוט כו' מ"ט דריב"ל ובשרם יהי' לך כחזה התנופה כו'.** פי' אפילו לתירוץ השני דילפינן כל קדשים מבכור רק בכור גופי' הוי רק מחיים ומקדש בחלקו הוא מחיים ובראוי ליפול לו לאח"ש מ"מ שפיר ס"ל לריב"ל חי ולא שחוט משום דהקישו הכתוב לחזה התנופה פי' דאפילו בכור דאינו טעון תנופה וכל עיקר דס"ל במס' ב"ק דף י"ג ע"א דלאח"ש משולחן גבוה זכי הוא לאו משום דהוי ממון גבוה ז"א דמאי נ"מ בין מחיים לאח"ש אלא ע"כ משום דהוי לאח"ש שולחן גבוה דשולחן גבוה וממון גבוה ב' ענינים הן דדבר הטעון תנופה כיון שמניפים אותו עולה על שלחן גבוה ודבר שעולה על שלחן גבוה פשיטא דלאו ממונו הוא ובכור פגום שאינו עולה על שלחן גבוה מ"מ הקישו הכתוב לחזה התנופה דדמי כאילו הונף והי' על שלחן גבוה וע"כ אפילו דילפינן כל הקדשים מבכור היינו דווקא מחיים הוי ממונו אבל לאח"ש גם בבכור לא הוי ממונו הגם דבכור אינו טעון תנופה מ"מ הקישו הכתוב לחזה התנופה וע"כ גם בכור גופי' לאח"ש משלחן גבוה קזכי דדמי כאילו הונף והי' על שלחן גבוה. והק"ע ז"ל במס' קידושין לא פירש כי אלא דזה קאי לפי תירוץ הראשון תמן בשם גרמי' ועיין בתוספות ותמצא טעם בע"ה:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 1:1:17:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 1:1:17:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Maaser%20Sheni/r/1:1:17:1)

**מחללין מעשר על ליטרא של כסף.** ומפרש הגמ' מדוע אמר ליטרא של כסף לימא ליטרא לחוד או כסף סתם לחוד ע"ז אמר אילו אמר ליטרא הוינן אמרין כשם שאמר כסף כך אמר זהב. כן גי' הגר"א ז"ל ולפי הנראה שזה כי"ק ממש. פי' דהוי אמינא דכסף לאו דווקא אלא אפילו ליטרא זהב נמי אע"פ שאינו יוצא בהוצאה כמו כסף כדאיתא במס' ב"מ דף מ"ד ע"ב דכסף חרופי טפי בהוצאה מזהב וע"כ אמר בפירוש כסף ואילו אמר כסף לחוד ולא ליטרא הוינן אמרין אף שברי קערות ותמחוין הוי כן גי' הגר"א ז"ל ותיבת מהן מחק הוא ז"ל לפיכך קאמר ליטרא של כסף כלומר לפיכך מדייק ונקט תרתי ליטרא של כסף דליטרא ממעט שברי כוסות דאין מחללין רק על ליטרא דיוצא בהוצאה וכסף ממעט זהב ותיבות על אסימון מחק הגר"א ז"ל בכי"ק:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 1:1:20:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 1:1:20:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Maaser%20Sheni/r/1:1:20:1)

**אין מחללין אותו לא על המעות שכאן בבבל בעומד בבבל ולא על המעות שבבבל כאן בעומד כאן.** [ומה שנדפם בנתים לא על המעות שהן בבבל ולא על המעות שבבבל כן מחק הגר"א ז"ל] היו לו מעות מבבל לבבל והוא עומד כאן נימר אם היתה דרך פתוחה. פי' אין מחללין ביש לו מעות כאן והוא עומד בבבל ואינו עומדאצל מעותיו וכן כשהוא בכאן והמעות בבבל ואינו עומד אצל מעותיו אינו מחלל אבל אם עומד כאן ויש אצלו מעות בבל ושולח אותם לבבל אם היתה דרך פתוחה לבבל ואינו שעת חרמים מחלל עליהן ופריך וטבות כן ומשני א"ר אבין התקינו [כן גי' הגר"א ז"ל והוא ממס' שקלים]שכל המטבעות היו יוצאות בירושלים וכיון שאינו שעת חרמים היו כל המטבעות יוצאות בירושלים וע"כ מחלל עליהן:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 1:1:20:2
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 1:1:20:2](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Maaser%20Sheni/r/1:1:20:2)

**היו לו מעות טמונות בקצרה כו'.** כהגי' שמביא הפ"מ ז"ל א"נ שהוא מקום מוקפת חומה כפי' המהרא"פ ז"ל:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 1:1:22:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 1:1:22:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Maaser%20Sheni/r/1:1:22:1)

**ר' יונה בעי נפל כיסו לבור ובו מאה ריבוא.** עיי' לעיל בפ"ז דדמאי בתוס' הרי"ד שמבואר ענין הזה בטוב טעם בע"ה עיי"ש:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 1:2:5:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 1:2:5:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Maaser%20Sheni/r/1:2:5:1)

**א"ר אלעזר לא קנה מעשר.** פי' דס"ל דבלוקח לבשר תאוה הוי דבר שאינו נלקח בכסף מעשר עיין בתוס' במס' מנחות דף פ"ב ע"א ד"ה אינו ע"כ לא קנה מעשר:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 1:2:5:2
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 1:2:5:2](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Maaser%20Sheni/r/1:2:5:2)

**אר"י בקדמייתא הוינן מרין הלוקח בהמה לבשר תאוה ע"כ נתפס השם לשלמים.** פי' דס"ל דפי' מתניתין לא יצא העור לחולין דע"כ נעשה שלמים ויביא מדמי העור שלמים ולא הוינן אמרין כלום מן הדא דאמר ר"א לא קנה מעשר דהוא מפרש דהוי כלוקח בהמה טמאה ועבדים וקרקעות דלא קנה מעשר דאינו בתורת יצא העור לחולין כמו דמפרש בש"ס דילן במס' מנחות דף פ"ב ע"א דאינו בתורת יצא העור לחולין:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 1:2:6:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 1:2:6:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Maaser%20Sheni/r/1:2:6:1)

**ר"י בשם ר' יוחנן בהמת מע"ש בירושלים כר"מ פטורה מן הבכורה כר"י חייבת בבכורה.** פי' דר"י בשם ר' יוחנן פליג וס"ל דלוקח לבשר תאוה קנה מעשר ויאכל בקדושת מע"ש כיין וכל הדברים ע"כ לר"מ פטורה מן הבכורה ולר"י חייבת וס"ל פי' המשנה דלא יצא העור לחולין ומוכרו ואוכל בתורת מעשר דהוא מפרש המשנה כמו בש"ס דילן דלא קנה שלמים אבל מעשר קנה ורק קנסינן לי' שהעור לא יצא לחולין ואוכל במעותיו בתורת מעשר כפשטת המשנה כמו שכ' בס' משנה ראשונה וכתב שם שכן מפרש הרמב"ם ז"ל ג"כ כן וכן נראה. ומפרש כמו בש"ס דילן במס' מנחות דף פ"ב דלא קנה שלמים דאם קנה שלמים הי' העור שייך להבעלים כמו בכל השלמים כפי' הר"ש ז"ל. אבל מעשר קנה רק דקנסינן לי' דיאכל בדמי העור בתורת מעשר ע"ז בעי ר"י קומי ר"ז ילדה בכור האיך אימוריו קריבין לגבי המזבח הא מבריחו מן האכילה א"ל וכי הלוקח בשר בהמה לשלמים [כן גי' הגר"א ז"ל בכי"ק] לא חל מע"ש על אימוריו ולא נמצא מבריחו מן האכילה ע"ז א"ל שאני התם כשלקח בפירוש לשלמים בלקיחתה פקעה ממנה קדושת מעשר משא"כ כשלקח לבשר תאוה דחל עלי' קדושת מעשר וילדה בכור האיך יקרבו אימוריו ע"ג המזבח ויבריחו מן האכילה ע"ז אמר ר' יוסי ואנן לא הוינן אמרין כן אלא לא התירה התורה ליקח בכסף מעשר אלא שלמים בלבד ונמצא דגזה"כ הוא דמקריב אימוריו של מע"ש ע"ג המזבח בקדושת שלמים ומסיק ואזיל ומפרש מה כונתו בזה דקאמר לא התירה התורה ליקח בכסף מעשר אלא שלמים בלבד ומפרש ואזיל דנפיק מביניהון ילדה בכור והקדישה שלמים פי' שלקח לבשר תאוה וילדה בכור או הקדישה בעצמו שלמים אליבא דר' יהודא דיכול להקדיש ממעשר לשלמים דממון הדיוט הוא [עיי' במס' מנחות דף פ"ב ע"א עיי"ש] למ"ד דאסור להבריח אימוריו מן האכילה רק בלוקח בהמה לשלמים לכתחלה בלקיחתה פקעה ממנה קדושת מעשר ע"כ הכא כשקנה לבשר תאוה והקדישה בעצמו לשלמים אח"כ אינה קריבה ומ"ד לא התירה התורה ליקח בכסף מעשר אלא שלמים בלבד ולא ס"ל דבלקיחתה פקעה קדושת מעשר אלא דכן גזה"כ הוא א"כ לפ"ז אפילו כשקנה לבשר תאוה והקדישה שלמים שפיר מקריב אימוריו לגבי המזבח:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 1:2:8:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 1:2:8:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Maaser%20Sheni/r/1:2:8:1)

**אר"י גזרו על נקיבה בע"מ מפני וולדה.** פי' אסרו שלא יקנה ממעות מע"ש לבשר תאוה מפני הברחת המזבח לא מבעיא בתמימין דזהו הברחה ממש אלא אפילו בבע"מ דלא שייך הברחת מזבח מ"מ כיון דנקיבה היא גזרו משום הברחת וולדה ממזבח ושוב גזרו על בע"מ זכר מפני נקיבה. ואמרין בשם ר"י דאפילו בתמימה נמי גזירה פי' דמשכח"ל רק גזירה דהברחה הגם דבתמימה לא שייך גזירה דהברחה דמאי שייך גזירה הא בלוקחה לבשר תאוה הוא הברחה ממש באמת בשלמא בבע"מ דלא שייך הברחה שפיר שייך משום גזירה משא"כ בתם האיך שייך גזירה הא בלוקחו לבשר תאוה הלא הוא הברחה גמורה ע"ז מסיק ר"י דאפילו בתמימה גזירה ר"ל דמשכח"ל בתמימה רק משום גזירה כדמסיק בראשונה היו אומרין לוקחין בהמה לבשר תאוה והיו מבריחין אותה מע"ג המזבח חזרו לומר לא יקחו אפילו חי' אפילו עופות וא"כ גזרו על חי' ועופות הגם שאינן ראוין ע"ג המזבח וע"כ משכח"ל אפילו בתמימה גזירה דהוא בחי' תמימה ומסיק כהדא דתני אחד שביעית ואחד מע"ש מחללין אותו על בע"מ ועל חי' ועוף [כן גי' הגר"א ז"ל בכי"ק] בין חיין בין שחוטין דברי ר"מ וחכמים אומרים אין מחללין אלא על השחוטין בלבד ותנן הכא נמי גם חי' ועוף בכלל הגזירה וקסבר דהטעם הוא גם כן משום הברחת המזבח וגזרו חי' משום בהמה. ר"י בשם רשבר"י גזרו אותן שלא ירעו אותן עדרים עדרים וגזירה אחרת הוא משום שלא יעשה אותן עדרים עדרים ולפ"ז שייך הטעם הזה בחי' כמו בבהמה גופי' ולא דגזרינן חי' אטו בהמה. קם ר"י עם ר"ז א"ל עד כדון רשבר"י קיים ואתון תליון בי' מרטוטין והא אמרין בשם ר"י אפילו תמימה גזירה ר"ל דמשכח"ל אפילו בתמימה לאו משום הברחה ממש אלא משום גזירה והוא בחי' אלמא דהטעם הוא משום הברחה דאי משום שלא יגדל עדרים א"כ מאי נ"מ בגזירה הזו בין תמימה בין בע"מ א"ו דהטעם הוא משום הברחה וא"כ בתמימה הוי לבשר תאוה הברחה ממש ובבע"מ הוי גזירה ע"ז קמ"ל ר"י דמשכח"ל גם בתמימה רק משום גזירה כדמסיק כגון בחי' ומביא ברייתא ראיה לזה אבל משום שלא יגדל עדרים מאי נ"מ בין תם לבע"מ בין בהמה וחיה הא בכולן הוי רק גזירה דאי מדר' יוחנן קדמייתא דקאמר גזרו על נקיבת בע"מ מפני וולדה יש לפרש כרשבר"י דהוא שלא יגדל ולדות ויעשה עדרים אבל מהא דר"י אפילו תמימה גזירה מוכח דהוא משום הברחה ומשני דילמא לא איתאמרא אלא על השביעית הא דקאמר רשבר"י משום שלא יגדל עדרים קאמר רק על השביעית לבד משום דבברייתא תנינן שביעית ומע"ש נקט על שביעית הא דשלא יגדל עדרים דהא בשביעית לא שייך הברחה דהא אינו מצוה להביא מדמי שביעית למזבח. אשכח תני כן על השביעית אבל במע"ש הטעם הוא משום הברחה:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 1:3:2:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 1:3:2:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Maaser%20Sheni/r/1:3:2:1)

**תמן תנינן אין לוקחין כו' ואם לקח יאכל כנגדן וכא את אמר הכין כו' כאן שהלך המוכר.** פי' בשנו"א ז"ל דרך מקח יאכל כנגדן ודרך חילול יחזרו דמים למקומן וזה דלא כהכ"מ ז"ל בפ"ז מהל' מעשר הי"ד:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 1:3:2:2
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 1:3:2:2](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Maaser%20Sheni/r/1:3:2:2)

**מן מה דאר"י בשם שמואל נקנה המקח הרי הוא דאמר כאן דרך מכירה וכאן דרך חילול.** ואע"ג דגם למ"ד דמוקי כשברח המוכר נקנה המקח לפי' הר"מ ז"ל בתוס' ז"ל במס' קידושין דף נ"ו ע"א מ"מ מוכח שפיר דע"כ שמואל ס"ל דכאן בדרך מקח כו' דאל"כ מאי קמ"ל בזה:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 1:3:4:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 1:3:4:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Maaser%20Sheni/r/1:3:4:1)

**א"ל ר"ז לא תחזור בך דא"ר אלעזר ר"מ ורבנן בדמאי הא בודאי לא.** פי' בשנו"א ז"ל כמו דמוקי ר"א הא דר"מ ורבנן דפליגי במחללין על חי' ועוף חיין ושחוטין פליגי בדמאי הא בודאי לא דבודאי מודה ר"מ לרבנן ה"נ הא דתנינן מעות ופירות במדינה מיירי נמי בדמאי הא בודאי לא ע"ז מסיק מן מה דאמר ר"א ר"מ היא הדא אמרה היא דמאי היא ודאי פי' הר"ת מן ר"א הוא ר' אימי דאמר במס' דמאי פ"ק הל"ב דהא דקתני תרו"מ של דמאי יש לו חומש הוא ר"מ דלדידי' שוה דמאי לודאי וע"כ לדידי' היא דמאי היא ודאי וכשם שס"ל לר"מ דמחללין על חי' ועוף בדמאי הה"ד בודאי ופליג על אוקימתא דר' אלעזר דמוקי דר"מ ורבנן בדמאי ועיי"ש בפ"ק דמס' דמאי דמבואר שם בפירוש באוקימתא דר' אימי ברומיא דהנך ב' משניות דבחד משנה תנינן הדמאי אין לו חומש ובמשנה דב"מ תנינן האוכל תרו"מ של דמאי יש לו חומש דכאן ר"מ וכאן רבנן דלר"מ לא שניא בין דמאי לודאי דס"ל עשו חכמים חיזוק לדבריהם כשל תורה וכמו כן איתא בש"ס דילן במס' ב"מ דף נ"ה עיי"ש וזהו אוקימתא דר' אימי רושלמי דמאן תנא תרו"מ של דמאי יש לו חומש ר"מ הוא הדא אמרה היא דמאי היא ודאי:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 1:3:6:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 1:3:6:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Maaser%20Sheni/r/1:3:6:1)

תני בן ביבי ונתת בכסף [כן גי' המהרא"פ ז"ל] בריחוק מקום אתה פודהו בקירוב מקום אין אתה פודהו ונתת הכסף בקירוב מקום אתה מחללו ואי אתה מחללו בריחוק מקום ר' יוסי בשם שמואל נקנה המקח. פי' אע"פ שטיבעא אפירי אינו מתחלל בריחוק מקום הנ"מ לענין חילול אבל המקח נקנה דלענין חילול אין ה"נ דלא נתחלל אבל לענין מקח כגון אם חילל עם חבירו טיבעא אפירי הגם דלא נתחלל הטיבעא והרי הוא מע"ש ביד חבירו אבל לענין מקח נקנה דקונה זה הפרי וזה הטיבעא וצריך המוכר להוליכו לירושלים או שיאכל זה כנגדו אבל לענין חילול מודה ר' יוסי בשם שמואל דאינו מתחלל טיבעא אפירי בריחוק מקום כי ההיא דבן ביבי ונתת בכסף ונתת הכסף דליפדות פירי אטיבעא דנקרא פדיון זהו בריחוק מקום ולחלל טיבעא אפירי דנקרא חילול זהו בקירוב מקום אבל לא בריחוק מקום וע"ז מסיים ריב"ח ופליג כי פודה כלומר דדמי חילול טיבעא אפירי בריחוק מקום כמו פדיון פירי אטיבעא בריחוק מקום וס"ל כר' ירמי' לעיל:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 1:3:7:1
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 1:3:7:1](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Maaser%20Sheni/r/1:3:7:1)

**וא"ר הילא מן מה דתנינן יאכל כנגדן הדא אמרה קדשו.** פי' הסוגיא הזאת מתבארת ע"פ התוס' ז"ל במס' קידושין דף נ"ו ע"א ד"ה מתקיף וז"ל והק' רבי יצחק ב"ר אברהם הא מוקי בסמוך כשברח המוכר א"כ האיך הוא יכול לחללם והרי אין אדם מחלל דבר שאינו ברשותו כדאמר בפ' מרובה דף ס"ט בשמעתתא דצנועין דפריך לר"י דאמר גזל ולא נתיאשו הבעלים שניהם אין יכולין להקדיש זה לפי שאינו ברשותו וזה לפי שאינו שלו ופריך מהאי דצנועין שהיו אומרים כל הנלקט מזה יהו מחוללין על מעות הללו ומשני כל המתלקט אלמא דמשוה חילול להקדש ופי' ריב"א ז"ל דאין זה אלא קנסא דקנסוהו ללוקח אבל לעולם המעות קדושין ביד המוכר והר"מ ז"ל מפרש שאני הכא שהלוקח יכול לחלל המעשר ביד המוכר משום דזכות הוא להמוכר וזכין לאדם שלא בפניו דהא זכי' מטעם שליחות והוי כמו שליח וה"נ אמרינן בנדרים דף ל"ו דבעי התם התורם משלו על של חבירו צריך דעת בעלים או לא מי אמרינן זכות הוא וזכין לאדם שלא בפניו או דילמא ניחא לאינש דליעבד מצוה בממונו וע"כ לא מיבעיא לי' התם אלא משום דאמר ניחא לאינש ליעבד מצוה בממונו אבל היכא דלא שייך כי אם זכות כי הכא עבדינן זכותי' אבל בההיא דצנועים ל"ל הכי שהרי הגזלנים עצמן אינן יכולין לתקן כלום מה שבידן שהרי אינו שלהן והוי גזל ולא נתייאשו וכיון דאינהו לא מצי עבדי שלוחייהו נמי לא מצי עבדי והשתא ניחא שכשהמעות ביד המוכר יצא לחולין אם יאכל הלוקח כנגדם אע"פ שאין בידו דכיון שהוא זכות למוכר יעשה לוקח שלוחו ויחללנו עכ"ל ז"ל נמצא דשיטת ריב"א ז"ל דמה שיאכל כנגדו הוא אינו בקדושת מעשר דלא יכול להתחלל על מה שאינו בידו ורק קנסא בעלמא הוא אבל אין קדושין בקדושת מע"ש ושיטת הר"מ ז"ל דשפיר נתקדש בקדושת מע"ש דכיון דהמעות נקנה להמוכר שפיר מחלל על מעות דמוכר משא"כ בצנועים דהתם אינו מחלל על המעות של חבירו אלא על המעות שלו ואינו ברשותו וכמו דהגזלן בעצמו לא מצי לחלל על המעות שהם ברשותו ואינן שלו כן ה"נ לא מצי הוא לחלל והכא גבי כשברח המוכר נקנה המקח דלא הוי כמו גזל לפירוש ר"מ ז"ל דהא באמת נקנה המקח רק דקנסוהו רבנן למוכר דיחזיר דמן למקומן והנ"מ בדאיתא אבל היכא דליתא להמוכר קנסוהו רבנן ללוקח וכיון דחל קנסא דרבנן אלוקח ממילא אין המוכר גזלן כן הוא שיטת הר"מ ז"ל אבל שיטת הריב"א ז"ל דחשיב המוכר כשברח כמו גזלן אבל מ"מ אינו גזלן ממש כמו שכתבתי [עי' בתוס' ז"ל במס' ב"ק דף ס"ח ע"ב דמבואר שם באריכות דאזלי שם דלא בשיטת הר"מ ז"ל וכתבו דהוי כמו גזלן בכף הדמיון וכמו גזל ולא נתייאשו הבעלים עיי"ש דאף לכל השיטות לא חשיב גזלן ממש עיי"ש] וע"פ שיטת הר"מ ז"ל מתבאר הירושלמי באר היטב בע"ה דה"פ א"ר הילא מן מה דתנינן יאכל כנגדן הדא אמרה קדשו דלא אמרינן דרק קנסא בעלמא הוא דיאכל כנגדן אבל לא דנתחללו על המעות שביד המוכר ז"א אלא מדתני יאכל כנגדן דייק דנתקדשו בקדושת מע"ש ממש מלשון כנגדן מדייק דקדשו דנתחללו אמעות שביד המוכר ואם הי' הדין דאין המקח קיים אז לא נתחללו אמעות שביד המוכר כיון דהמעות שלו הן ורק הם ברשות המוכר ואינו יכול לחלל עליהם על מעות שלו כיון דאינן ברשותו ושליח מהמוכר נמי לא הוי דהא הוא גופיה לא מצי לחלל דהא אינן שלו אבל מכיון דנקנה המקח וא"כ הוי הדמים של המוכר כעת א"כ שפיר הוי שלוחא דמוכר והיינו דמסיים ומסיק א"ר יוסי מכיון שמשך נקנה המקח דמפרש טעמא דר' הילא דהאיך קדשו והא אינו מחלל על מעות שלו ואינן ברשותו ושלוחא דהמוכר נמי לא מצי להיות ע"ז מסיק דז"א דמכיון שמשך נקנה המקח וא"כ המעות חשיב השתא של המוכר וכשמחלל השתא מקח אחר הוא דמתחלה הי' המקח שהי' המעות שלו והבהמה של המוכר ועכשיו נעשה המעות של המוכר והבהמה שלו ומקח אחר הוא [וקרי לחילולי מקח כשמחלל עם חבירו כמו במתניתין הלוקח פירות שוגג יחזרו דמים למקומן ומוקי דמיירי בדרך חילול ופי' הפ"מ ז"ל הא דקתני אין לוקחין לשון לקיחה משום דאע"פ שהוא בדרך חילול כיון דמחלל עם חבירו קרי לי' מקח] וכיון דחשיב מקח אחר ומחלל על מעות חבירו ועל מעות חבירו שפיר מצי לחלל וע"כ שפיר קדשו [ואפילו לשיטת הריב"א ז"ל אתיא שפיר הך סוגיא דאימתי ס"ל להריב"א ז"ל דלא מצי לחלל דחשיב כמו גזלן הנ"מ לאוקימתא דהבבלי דמוקי כשברח אבל לפי האוקימתא דבירושלמי דמוקי שמואל דכאן בדרך מקח וכאן בדרך חילול ובדרך מקח נקנה המקח ויאכל כנגדו לכו"ע אינו כמו גזלן ור' יוסי ס"ל כשמואל ומוקי בדרך מקח ושפיר קאמר ר' הילא דקדשו] אמר ר"י צריך לחזור ולהקדישו שהוא סבר לומר שהן [כן גי' הגר"א ז"ל בכי"ק] קדשו ולא קידשו פי' דר' יודן מסיק דצריך הלוקח בפירוש להקדישו דהיינו שיחלל על מעות המוכר בפירוש משום דהוא סבר שנתקדש מאליו בקדושה הראשונה שקידש בתחילה וכיון דלא נתקדש בתחילה נתקדש מאליו באכילת כנגדו ובאמת לא קידשו עד שיקדש בפירוש:


###### Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 1:3:7:2
[Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 1:3:7:2](https://torahapp.org/share/book/Chiddushei%20Ridbaz%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Maaser%20Sheni/r/1:3:7:2)

סליק פירקא בס"ד: